חרוזים רזים - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 463, חרוזים רזים, חלק ב'

תעבירו למיקרופון פה.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

הראשונה זה בקשר למה שהבחורה למעלה אמרה.

כן.

אני קראתי את הספר גליה ורציתי לדעת

אם באמת

מותר לנשמות

לגלות את כל הסודות כמו שבספר של גליה,

כי היא מספרת שם המון המון המון דברים. אני לא מחזיק

מהספר ומהסיפורים.

כן.

שאלה שנייה.

איך אפשר לדעת מתי הזיווג שלך מגיע?

שלי? אני יודע כבר. שלי?

איך את תדעי את מתכוונת?

ובכן,

אין בזה סימנים מיוחדים ורבזים כאלה או אחרים.

מה שצריך לבחון זה דבר אחד,

מתאים או לא מתאים, דהיינו,

מה שראוי לבדוק זה האם המידות של הבן-אדם,

לא המידות גובה ונפח,

המידות הטובות שלו, כן?

אם הן באמת טובות, אם אפשר לשכון ולדור אתו יחדיו,

אם יש הבנה,

לא חייב להיות התאמה מדויקת, כי זה כמעט בלתי אפשרי.

האם אפשר לחיות עם החסרונות שיש לו?

לכל בן-אדם יש חסרונות.

צריך לבחון מה החסרונות.

אני לא מתכוון בצורה ובאופן כמו שגילים

אנשים לצערנו הרב שיוצאים לאורך זמן על מנת לבחון, כאילו,

ובדרך כלל בסוף זה לא מתקיים.

בדרך של היהדות החרדית, לדוגמה, או הדתית,

הדרך היא יותר פשוטה, פשוט מאוד. מה זה שידוך? אנשים לא מבינים.

אדם יודע מה הוא רוצה.

לא תמיד הוא יקבל, אבל הוא יודע מה הוא רוצה, מה הכיוון.

כשהוא הולך לשטכן, שטכנית,

אז הוא אומר שהוא מחפש משהו בכיוון כזה וכזה.

אז מתוך מאגר

האנשים שיש שם

רואים מה מתאים, פחות או יותר.

אחר כך צריך לבחון ולדעת ולברר על הבן-אדם ממקורות חיצוניים,

דהיינו,

משפחה, שכנים, מכרים, בית-ספר וכו',

ואז כשהוא מקבל תמונה,

פחות או יותר,

כששומעים נתונים על אותו בן-אדם, נשאר להיפגש,

ואז רואים אם זה יכול לבוא בחשבון או לא.

מספר הפגישות שיבואו לאחר מכן יבהירו, השיחות והדיבורים וכו' וכו',

ואז, אם זה מתאים,

אז מחליטים מה שמחליטים.

ככה אצלנו פועלים, וככה זה מצליח הכי הרבה,

ואחוז הגירושין אצלנו הכי נמוך בעולם.

זאת אומרת, השיטה עובדת.

אומרים שכשהעובר עדיין בבטן, אז מגיעה בת-פלוני לפלוני, נכון.

אני רוצה לדעת, איך אפשר לדעת שדווקא זה הזיווג של, אי-אפשר לדעת כך כמו שרגילים האחרים.

בדרך הדתית זה פשוט,

פשוט יותר.

אדם יוצא לשידוך,

או בחורה יוצאת לשידוך,

נפגשת עם הבחור הראשון,

רואה, לאור הנתונים המוקדמים,

יושבים, מדברים ומחליטים.

אני אתן לך דוגמה.

יש לי בת, ברוך השם, שכרגע צריכה להתחתן.

פגישה ראשונה

עם הבחור הראשון,

ברוך השם, מתחתנים.

מה זה? זה נקרא זיווג משמים או לא?

למה?

לא היו שום מניעות, שום דחיות, שום דבר ש...

בחור טוב, מבית טוב, יודעים עליו א',

ב', ג', ד',

יודעים מראש הישיבה, יודעים מה תלמידים, יודעים מהסביבה, יודעים מהשכונה, יודעים מכל מקום.

זה הבירור הראשוני,

יודעים עליה.

אחר כך יש קליק, לא קליק במובן הפשוט, אלא מתאימים,

מחליטים ומתחתנים. זה הכול פשוט, קל ופשוט, בלי שום בעיות, בלי שום סיבוכים,

לא אהבה מבט ראשון, לא שני, לא במועדות,

ולא בשפת הים.

פשוט.

אבל יש כאלה שמפסידים את הזיווג הראשון גם.

אפשר להפסיד, למה יש כאלה שהם בררנים?

זאת אומרת, הם רוצים בול קליעה.

מה שהם חלמו,

זה מה שהם מחפשים.

רואים את הבן אדם, רואים את הבת אדם,

זה לא היה בחלום.

לא היה בחלום להתראות.

חלום לחוד ומציאות לחוד.

צריך לדעת.

אם הנתונים הם טובים,

צריך להתפשר תמיד. אף פעם לא מקבלים בדיוק מה שרוצים.

במיוחד למה יש הרבה רווקות?

למה יש הרבה רווקות? אחת מהסיבות,

נדמה לי שסטטיסטית,

לא יודע אם זה נכון עוד היום, אבל לפני כמה שנים זה היה, שיש 1 ל-4.

1 ל-3 ירד?

בסדר, 1 ל-3.

אז מה לעשות?

בארץ לא מרשים להתחתן עם שלוש נשים.

אם היו מתירים, כולם היו נסוגים.

אבל יש ריבוי יותר של נשים.

אז לכן, בחורה, אם יש לה שכל,

צריכה לא להמתין יותר מדי.

למה יכול להיות שאחר כך יהיה קשה מדי?

אני פה מתנגדת, ואני שיהיה זועם.

או, נפלא. יש לי סוף-סוף מישהו שזועם.

הבנתי. אנחנו לא מתעסקים בקושרים כאלה. יש כאלה שהם ממחות מבחורות להתחתן.

הבנתי.

בואו אני אסביר לכם. אף אחד לא קושר את אף אחד.

יש כאלה שקושרים חוטים אדומים על היד.

יש כאלה שקושרים כל מיני דברים, הכול שטויות והבלים, ואני אסביר לך למה.

יש אנשים, שנכון, הולכים לכל מיני אנשים מפוקפקים על מנת לסכל.

טוב, הבנתי.

הבנתי שיש לכם בעיה בבית, במשפחה.

אבל אני רוצה להסביר דבר אחד, תקשיבי.

אי אפשר לקשור את הקדוש ברוך הוא במה שהוא רוצה שיהיה מותר.

אי אפשר.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מחליט אם אישה תתחתן או לא תתחתן.

לא הקשירה מעכבת ולא ההיתר מתיר, אלא מאי?

דבר פשוט.

זה לא משנה מאיזה סיבה אישה לא תתחתן בסופו של דבר. תקראי לזה כך, תקראי לזה אחרת, אם השם מחליט

שהיא לא תתחתן כרגע, היא לא תתחתן. והוא מחליט שהיא לא תתחתן בכלל, היא לא תתחתן בכלל.

אבל מי שהולך בדרך תמים,

תמים תהיה עם השם אלוקיך,

הולך ישר עם הקדוש ברוך הוא ועושה את רצונו,

אין לו לחוש ואין לו לחשוש ולא ייכנס לדמיונות.

ורוב בני האדם כל הזמן מהבוקר עד הערב,

עין הרע, עין הרע, עין הרע, חמסה, חמסה, חמסה, חמסה, חמסה, חמסה, איזה חמסה? זה כבר חמסין, סיטין, שמעין.

רגע, רגע, רגע, אדם צריך לדעת,

יש בורא לעולם שמנהיג את ברואיו.

נכון שיש עין הרע,

נכון שיש כל מיני אנשים שעושים שטויות,

לא נכון שתמיד זה עובד, פירושו של דבר.

אם אתה ירא השם וקרוב להשם ועושה רצונו,

לא תיפגע לא ממכשפים ולא מקוסמים ולא מעוננים ולא אויבים ולא נחשים ולא כלום.

אם אתה לא כזה, אז זה לא משנה אם זה כאלה או זה משהו אחר,

זה כבר לא משנה.

אלא מאי?

מה לא בדיוק?

אני מדבר אתך על-פי התורה, על-פי הגמרא, ואת מדברת אתי על-פי השכונה. אני מדבר אתך עכשיו

על-פי המקורות. תקשיבי טוב.

מי שלא חש לעין הרע,

לא פוגעת בו.

יאמר אדם בן פורת יוסף,

בן פורת עלי עין,

אנא מזרעת יוסף קאתנה דלא שלטה בעיני בישה,

לא שולטת בו עין הרע.

זאת אומרת,

יש דרכים גם להינצל מכל מיני מזיקין ומרעין בישין,

הכול כתוב.

העיקר העיקרי זה להיות קרוב לשם. מי שקרוב לשם לא יזעוק.

אם אדם סמוך לגיבור, אין לו מה לחשוש.

יש יותר גיבור מהקדוש-ברוך-הוא? אין.

אם אתה קרוב אליו, מה אתה חושש? כל העולם בידו.

מה שהוא רוצה, הוא עושה.

הוא אבא שלך, מה, הוא יפקיר אותך?

אם אתה הבן שלו, הוא יפקיר אותך?

אבא לא מפקיר את הבן שלו.

אבא חזק? ודאי שלא.

אבינוש בשמיים למה יפקיר אותנו?

אלא אנחנו לפעמים מפקירים את עצמנו.

אנחנו בורחים מהאבא ורוצים להסתדר בלעדיו.

אנחנו רוצים בדרכים שלנו להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג.

הוא אומר, אם אתה יודע להסתדר לבד, לך לג'ונגל, תסתדר לבד, מה אתה רוצה ממני?

אבל אם הבן אדם חוזר לאבא ואומר לו, אבא, לא,

אין לי יותר כוח, אין לי יכולת,

אני רק בוטח בך, רק בך ואין בלתך,

הקדוש ברוך הוא ינהל אותו, על מי מנוחות ינהלני.

זה הדרך.

לא קושרים ולא מתחת לעץ ולא קשקושים ולא כישופים ולא כלום.

רגע, רגע.

הוא רוצה להיפרד לשלום, לילה טוב.

עוד משהו גימטרייה אחרונה?

כן, לראות בית שלישי.

אוה, יפה, ברוך יהיה.

כן, הנה יש פה בחורצ'יק בלבן.

בבקשה.

כבוד הרב, ערב טוב.

יש לי שאלה.

לפי כל הסימנים, אנחנו נמצאים היום באחרית הימים. לפי הגמרא, לפי הכול, בטלו התוכנות, וטפל אבי יונה, וסמרא אשתולל, כל הדברים האלה מראים שאנחנו נמצאים באחרית הימים.

עכשיו, יש פה כבר בארץ מלחמת אחים, שנאת חינם,

גם עם כל העמים, אנחנו לא בדיוק במצב רוח טוב ושלום וזה.

למה לא בא המשיח וגואל אותנו וגומר את הסיפור הזה?

שאלה יפה.

תראה, אנחנו, אם היינו מחכים למשיח היה מצב טוב, אנחנו לא מחכים לו.

הוא מחכה לנו,

ואנחנו לא מחכים לו.

אנחנו מדברים על זה אולי,

אבל לחכות לו, פירושו של דבר, לעשות גם דברים שיביאו אותו.

שיגרמו שהוא יבוא.

אם יבוא משיח במצב כזה, לדוגמה,

ורוב העם, לצערנו הרב, עדיין לא קרוב,

אתה יודע מה המשמעות?

שהם ייענשו בו עונש גדול מאוד, אלה שלא יתקרבו עדיין.

אבל המשיח בא כדי לתקן את העולם.

מלתקן עולם במלכות שדאי, הוא יודע שהעולם במצב ראשון. המשיח, בעזרת השם, כשיבוא, כתוב שכשהוא יבוא זה נקרא ימים שאין בהם חפץ.

מה הפירוש?

לחזור בתשובה, בשעה שהוא כבר בא, כבר יודעים שיש את השם יתברך

במלוא כל העולם, הודו וזיבו,

זה כבר לא תשובה.

זה כבר, אין יצר הרע, כבר בטל יצר הרע. אם בטל יצר הרע, אז מה אתה רוצה, שאנשים יעשו תשובה?

זה נקרא תשובה.

אדם צריך להבין, תשובה צריכה להביא את המשיח,

והתשובה תהיה או בטוב

או לא טוב.

אם נחזור מעצמנו,

יבוא המשיח צדקנו בזכותנו.

אם לא יבוא בזכותנו,

אז זה יהיה על-ידי מכות מלחמות וייסורים.

אבל מה שאתה אומר בעצם זה שהמשיח בא, אחרי שכל העולם חוזר בתשובה, הוא בא להחזיק אותנו בתשובה.

לא. הוא יבוא ויילחם מלחמות השם, יהיה לו עדיין דגוג ומגוג לטפל ולנהל, יהיו לו הרבה עניינים לסדר. אבל לפי הרמב״ם זה לא ככה. הרמב״ם בהלכות האחרונות שלו לא כותב את זה, הוא כותב שזה לא נכון,

שלא יהיה גוג ומגוג וכל הדברים האלה. איפה הוא כותב? בהלכה האחרונה של הרמב״ם.

בלכות מלכים?

כן. איפה כתוב שלא יהיה גוג ומגוג?

הוא כותב שם.

כתוב שיבוא ויילחם מלחמות השם. למה אתה אומר שכתוב? כתוב שהוא יתקן את העולם.

הוא יתקן במלכות שדי. כתוב ש... לא, לא כתוב מילים כאלה. אני מכיר את שתי ההלכות האחרונות.

אז מה כתוב?

זה מה שאמרתי.

שהוא יבוא ויאכוף את עם ישראל למצוות,

וילך בדרך התורה שבכתב ושבעל-פה, ויילחם מלחמות השם, ויקים את המקדש,

ויכנס את הנידחים. הרי זה משיח, ודאי.

נו, אז למה הוא לא בא?

אנחנו לא רומנים.

אמרתי לך, הוא מחכה לנו.

אתה חוזר בתשובה?

אני דתי.

אתה דתי ממש?

אתה לומד כל יום?

משתדל.

מה זה משתדר? גם הוא משתדל לבוא.

אבל הוא לא בא.

נו, אתה מוכן להתחיל ללמוד תורה כל יום?

זה לא קל. אתה רואה? אז איך הוא יבוא?

אנחנו בצבא, זה לא משחק.

הבנתי, לא משחק.

אז הוא רואה שיש חיילים, הוא לא צריך לבוא.

העוסק במצווה פטור מן המצווה. אני מאמין שהצבא זה מצווה. אנחנו...

הבנתי. איפה המצווה הזאת כתובה?

אה, לשרת בצבא?

כן. אתה מכיר את הרמב״ם, עם כל הלכות. כל הבא מצווה צבא זה... כל הבא מצווה צבא זה כהנים?

אתה כהן?

יש גם כמה להגן על עם ישראל, על מדינת ישראל. איפה כתוב את המצווה?

אני לא יודע בכלל. מה אתה לא יודע? אז אתה שם... זו מצווה לעשות צבא. אתה מקיים מצווה בלי לדעת שיש מצווה?

אני יודע, אני רק לא יודע איפה היא כתובה.

אה, אתה לא יודע איפה היא כתובה, הבנתי.

בכל אופן אתה צריך להאמין.

שאם אתה תלמד תורה, ואפילו שאתה בצבא,

ואפשר גם ללמוד תורה אפילו שבצבא, כי יש כאלה שלומדים תורה גם בצבא.

ג'ובליגים.

לא.

גם לוחמים אחרי שעות האימונים יכולים לתפוס ספר אפילו עשר דקות,

רבע שעה,

כמה שהוא יכול.

אם עצם זה שתופס ספר על מנת ללמוד בקביעות כמה שאפשר,

זה נחשב מאוד בשמים.

כי אלה האפשרויות שלו כרגע,

ודנים את האדם לפי האפשרויות שלו.

אתה מוכן?

אני אשתדל.

גם תשתדל רק?

הצבאות האלה עשו כל צבאות.

נו, רבע שעה אתה לא יכול כל יום ללמוד הלכות, נגיד? אני יכול, אבל אני לא מבטיח שזה יקרה יום-יום. להבטיח הבטחות זה קל, לקיים אותן זה הבעיה.

נכון, אז איך אתה רוצה שהוא יבוא?

אם כולם ישתדלו, הוא יבוא בסוף.

אם כולם ישתדלו רק,

ומי יעשה בסוף?

בסוף אתה משאיר אותי רק לעבוד.

אתה תשתדל ותשאל אותי שאלות, ותאשים האשמות, למה הוא לא בא?

יש כל כך הרבה צרות,

יש כל כך הרבה בעיות, יש מלחמות,

יש אויבים, יש שנאת אחים. איך אמרת? את כל המילים היפות.

ובסוף אומרים לך, תרום רבע שעה.

מה, אתה אומר, אני אשתדל?

אז בינתיים ימשיכו כל הבעיות.

הוא יודע, הוא יודע, אף אחד לא מונע ממנו ללמוד.

אתה מוכן להשתדל שבוע ימים?

אני מוכן לקבל את זה על עצמי, אבל השאלה אם זה יתפוס יום-יום. להגיד לך, אני יכול עכשיו, כולם ישמעו, יגידו, בסדר. מה פירוש?

אתם עוזבים לך לישון?

נותנים.

רבע שעה על חשבון השינה אתה מוכן?

מוכן. אז מה הבעיה?

לוקח לך ספר,

תצמיד אותו אליך, שים אותו בכרית,

איך שאתה בא לישון, לפני שאתה עוצם עיניים, רבע שעה אתה קורא.

סגל.

כמה זמן?

כל הזמן.

אהה, פתאום הוא יכול.

רק כשאמרת כרית, כבר יכול.

יפה.

עכשיו יש לי עוד שאלה, כבוד הרב. כן.

אתה יצרת רושם בעקבות ההרצאות שלך, שאתה מחזיר אנשים מתוך הפחדה, מתוך פחד. אני לא מאמין בזה, כמו הערב.

ערב כולו פחד. תראה איך הם רועדים.

לא, בסדר. עכשיו, אתה יצרת כזה רושם. עכשיו, יש אנשים, אני? אני יצרתי. לא, ההרצאות שלך יצרו רושם. אני? ההרצאות שלי.

כן? מה עשיתי?

אתה מספר לאנשים את הצד הכהה יותר של התורה. מה ששואלים אותי.

את העונשים? את הדברים האלה?

אני מספר על אנשים.

אני, הם שואלים אותי, אם לא שואלים אותי, אני לא מספר.

אם שואלים אותי, יש גיהנום, מה אני אגיד? לא, מה פתאום? גן-עדן?

מה פתאום? מי אמר לך? זה שקט, אל תדבר שטויות.

מה אתה רוצה, שאני אחרת אותם?

לא, אבל זה יוצר מצב שאנשים כביכול חוזרים מתוך פחד, וזה לא משהו שטובר בוסר. תגיד מי יותר מפחיד, אני או רופא?

הוא במקצוע שלו יותר, ואתה במקצוע שלך יותר.

רק רגע, אני שואל. אתה הולך לרופא, בדרך כלל מה הוא אומר? שאתה בריא או חולה?

חולה.

אז למה הולכים אליו? הוא מפחיד.

למה הולכים אליו? אבל אתה הולך אליו מתוך ידיעה שאתה חולה. אחרת לא היית הולך לרופא. ולמה באים אליי? מתוך ידיעה שחולים.

כן, אבל

יש פה, נוצר, אני, למשל, אני אגיד לך איך זה נוצר.

אני באתי לאנשים, אמרתי להם אם יש הרצאה של רמב״ם, אם יצחק במתנ״ס. לא, הוא מפחיד, לא. כן, כן, זו הייתה תגובה של כמה, כמה בודדים. גם אני נבלתי ממנו. מה, אני צריך לפחד, והוא מפחיד, מחזיק בתשובה מתוך פחד? כן. עכשיו, אני לא שופט, כן, לא, אני מסכים עם הדרך שלך. היית שואל אותם רק שאלה אחת, כמה הרצאות שלא הייתם?

לא, שמעו קלטות.

רגע, שמעו קלטות, לא מפחיד.

אם תמצא מתוך 460 קלטות שלי,

10 עד 20, אני לוקח בזהירות,

שתמצא דברים שאני מפחיד,

אני אתן לך מה שאתה רוצה, אני אפרסם קלטת אחת שלמה, שאני אומר, אני מפחיד, אני מפחיד,

עד שאני אפחיד את כולם. רגע, רגע, שתבין.

זה נכון שעניתי, שעניתי על שאלות,

שאנשים פחדו מהתשובה. מה פירוש?

אם שואלים אותי שאלה שאני צריך להסביר משהו,

וההסבר הוא מפחיד, כי זאת המציאות,

אני אשם?

ואם בעקבות השאלה הזאת בן-אדם חזר בתשובה, זה יוצר, תגיד, זה יוצר רושם שהוא חזר בתשובה מתוך פחד. נכון.

אם רופא אמר לבן-אדם, תשמע, יש לך מחלה,

אם אתה לא תעשה כימותרפיה אתה תמות,

אז הוא נהיה בריא מרוב פחד.

מה לא טוב?

הוא נהיה בריא מפחד. אומרים לו, חוכמה, תחזור להיות חולה.

מה זה?

מה קרה?

עכשיו, דבר נוסף אני רוצה שתבין. מי שיצר לי את הסטיגמה שאני מפחיד זה העיתונות.

העיתונות.

מה הפירוש? הם לקחו אותי פרויקט,

הם ראו שאני מצליח.

וזה כמובן בהשפעה של כל מיני גורמים, שלא נפרט כרגע למה עשו את זה.

תראה, בן-אדם שמקבץ אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים, 28 שנה בלי הפסקה.

אתה מכיר עוד דבר כזה?

ובאים ובאים ומתקרבים וחוזרים וזה וזה, ונהיה מיליון בעלי תשובה. אתה מבין מה זה מיליון בעלי תשובה?

אז זה מפחיד.

זה מפחיד.

אז מה עושים?

אומרים כל מיני דברים.

מה הבעיה? קוראים מיסיונר, קוראים מסית, קוראים מדיח, אומרים ככה, אומרים מפחיד.

בהתחלה היו כותבים עלי דברים, חבל על הזמן.

מופע האמין,

כותרות.

אבנון יצחק אמר,

כותרת, בידיעות, אתה מבין?

קורא להשמיד להשמדת החילונים.

שמעת?

אחמדינג'אד.

זה מאיראן עכשיו, חרטה לידי.

בן לאדן, צעצוע.

אמנון יצחק קורא להשמדת החילונים. שמעת?

כן. למה?

כי פעם, בספר מלאכי,

ציטטתי מה כתוב, שהנה יום בא בוער כתנור. שאלו אותי מה יהיה מחר את הימים,

פתחתי את הספר.

לא אני אקרא, תקרא אתה.

אני השם שכתוב?

ביקשת שאני אקריא? הקראתי.

אז עשיתי את זה עוד בצחוק, ככה. אמרתי שיהיה תנור וזה,

אנשים יצאו מהבתים ותהיה שמש לוהטת, 1,500 מעלות צלזיוס, לפי מה שכתוב בפסוקים. בן-אדם יצא ופתאום ישמעו טוסטוס, טוסט, טוסט.

כמו היתושים, מיד איזה טוסטוס.

מה?

קורא להשמדת החילונים.

העברתי אותה בדוחקה, כמו שאומרים, בצחוק, ככה.

מה?

שש שנים היה משפט עם ידיעות, בסוף הם הפסידו.

ומאז מצטטים אותי, טוסט, טוסט, טוסט, כל מקום טוסט, טוסט, טוסט.

מה זה? אם היה עושה את זה יד צפן, היו מתעלפים בצחוק. רק אני עשיתי, כולם מפחדים, מה קרה?

זה אותו טוסט.

זהו.

זה ההפחדות שלי.

אז תצא בהצהרה שאתה לא מפחיד יותר.

אני אצא בצהרה.

אני מאלף בצחוק, מה קרה לך?

תשמע, כל הערב צוחקים, צוחקים, צוחקים, לא מנבוא פחד.

אני אגיד לך, הפחד היחידי זה שפוחדים זה ייגמר.

תראה, אתה רואה?

כן, עוד שאלה.

מי נאשם? בבקשה.

כבוד הרב, אני לא רוצה לעמוד, כי אני נכנסה עם איזה, ברשותך.

מאה אחוז.

פעם הבאה תגיעי כמו שצריך.

לעזרתו.

קודם כול, אני רוצה להתנצל על,

שאף פעם לא האמנתי בהרצאות שלך, אף פעם לא, כשאימא שלי שומעת אותך המון,

אני נכנסת לחדר.

גם כן מה הפחד? לא, לא מהפחד, כי אני יודעת שהקדוש ברוך הוא נמצא.

אני מאמינה בו ואני אוהבת אותו יותר מתמיד.

אני לא צריכה מישהו שיגיד לי לשמור שבת, אני צריכה רצון.

מה שאני צריכה, עזרה, זה כיבוד, כיבוד הורים. אין לי את זה.

וזה נובע מלחץ בבית.

לא יודעת אם זה עכשיו זמן לברכה או זמן שייתן לי איזשהו מצב שאני צריכה לתת מעצמי בשביל הדבר הזה, אבל אני מספיק גדולה ואני מספיק בחורה שכבר,

מבחינת תורה אני כבר אמורה להיות נשואה, ואני עדיין לא, ואני עדיין בבית.

מה שממש חשוב לי זה לדעת שאני צריכה לכבד את ההורים שלי, וקשה לי.

ממש קשה לי, כי הבית לחוץ. יש אמונה,

יש לי שמחת חיים,

יש לי כמעט הכול. מה זה לחוץ? מלחיצים אותך?

דורשים ממך? תובעים ממך? מה? מאיצים בך?

הבית לחוץ. צריך ברכה לשלום בית, לפרנסה, ל... רק רגע, עזבי את הבעיות.

שואל אותך, מה מלחיץ?

היחס.

מה פתאום, שאת צריכה תשומי.

גם, כן, אני צריכה חום ואהבה. אני ידעתי. נו, מה אני אמרתי?

אני יודעת. בגלל זה אני פה פעם ראשונה,

אבל אני יודעת... בסדר, רק רגע, רק שנייה, שנייה.

זאת אימא שלך לידך?

לא, לא משנה. כן, אני מו...

אוהבת אותה. היא הדבר הכי חשוב לי בחיים. נראה, תני להנשיקה.

אני מתה עליה.

אבל תברך אותה. יש לכם הרבה ישנים. מה שחשוב, מה שחשוב לי, שתברך אותה ולא אותי, כי הקב' ברוך הוא מברך אותי. רגע, רגע, רגע, שנייה, שנייה, בואי אני אסביר לך.

קודם כל, מצוות כיבוד אב האם זה המצווה. ואגב, סליחה שאני כותבת לך, אני ממש כועסת עלייך עכשיו. היא לא כועסת עלייך, אני חושב שפתאום. היא מתה עליך, אגב, אני יודעת שאתה נשוי, אבל גם היא מתה. די, גם זאת תמות עליה עכשיו.

וגם היא נשואה, זה בסדר. לא יישארו בסוף אנשים חיים.

תשמעי רגע.

כיבוד אב האם זה מצווה החמורה שבחמורות שבתורה. נכון.

כיבוד אב האם תלויה באריכות ימים של האדם בעולם הזה ולעולם הבא.

כיבוד אב האם,

הקדוש ברוך הוא השווה,

השווה

מורא ויראה,

מורא וכיבוד

של ההורים

לשם יתברך.

כתוב, איש אמו ואביו תיראו,

וכתוב את השם אלוקיך תירא.

אותו לשון, כמו שאתה צריך לירוא מהשם, אתה צריך לירוא מאבא ואימא.

כבד את אביך ואת אמך, וכתוב, כבד את השם מהוניך.

השווה הקדוש ברוך הוא.

יותר מזה הקדוש ברוך הוא אמר,

שאת ההורים תכבד יותר ממני.

הוא אמר, כבד את השם מהוניך, אם יש לך הון,

תכבד אותו מההון שהוא נתן לך.

אצל ההורים כתוב בדיני כיבוד הורים,

שאם להורים אין כסף,

ולך אין כסף,

אז את לא חייבת לתת מכספך להם, אם יש לך מעט,

אבל את חייבת לחזר על הפתחים בשביל לתת להורייך.

גם אם אין לך.

זאת אומרת, מצוות כיבוד ומורא הן חשובות ביותר.

אל תשכחי שחייך זה בגלל שהם הביאו אותך לעולם, וכל מה שיש לך

זה בזכותם.

רגע, רגע, ברור, ברור, אני לא...

והקדוש ברוך הוא לקח את זוג ההורים שלך דווקא, שלך דווקא,

ונכנס איתם שותף,

שותף,

להביא אותך לעולם, כי שלושה שותפים באדם.

ואת הנשמה שלך רק הם היו יכולים להביא.

אם לא הם, לא היית באה.

זאת אומרת, הכל בכל, מכל כל, את חייבת להם. רגע,

אם הקדוש ברוך הוא עושה איתך,

לא כל מה שאת חושבת שמגיע לך ואת ראויה,

אז מה, את יכולה לכעוס עליהם?

לא.

גם עליהם לא.

אני לא כועסת. רגע.

את אומרת שיש לחץ?

הכול לחיץ? לא בגלי, אבל. בטח שלא בגללך, בגללם?

אז מה?

בגלל שיש להם לחץ בבית מסיבות כאלה ואחרות,

אז את צריכה להתרחק,

או להתקרב יותר, לעזור ולסייע?

זה הזמן כרגע לבקש תשומת לב?

הם צריכים תשומת לב.

בגלל שלהם יש לחץ, את צריכה להרגיע את כל הצדדים בבית. אני משתדלת.

יפה.

אבל גם בשעה שאת תשתדלי,

את עדיין רוצה, המנה מגיעה לך, לפי דעתך.

זה לא המצב המתאים לבקש, זה יגיע.

אבל אם אני אתמוך בבית שלי, ואני אדאג ששם יהיו שלום ושקט,

ודאי שכולם יתפנו להעניק לי גם.

אבל אי-אפשר לבוא עם האדם לחוץ

ועוד לתבוע ממנו דבר אחר, שיגרום ללחץ נוסף.

אז למה הם יכולים להביא את זה לאנשים אחרים ולא לילדים שלהם?

רגע, שנייה.

קודם כול, את צריכה להבין.

תמיד אלה שנמצאים קרוב בבית

חושבים שמגיע להם יותר מאלה שבחוץ. נכון. זה בדיוק הפוך.

המגיע לי, אם אנחנו כבר נטען על ההורים שלנו, מגיע לי יותר ממי שבחוץ,

אז ההורים יטענו אחרת.

מגיע לנו ממך יותר ממה שמגיע לנו מבחוץ.

אז למה אלה שמבחוץ נותנים לנו תשומת לב הכול יותר ממה שאת נותנת לנו,

כשבעצם לא עשינו בשבילם כלום?

כי הם בחוץ.

בדיוק. אותו דבר, זה פועל הפוך.

לכן את צריכה להבין,

החוב שלך הוא גדול מאוד להורים, אם תעבדי כל ימי חייך. להחזיר להם, לעולם לא תוכלי להחזיר מה שהם השקיעו בך. לעולם.

וגם הילדים שלך לא יוכלו להחזיר לך את מה שאתה עשית בעבורם, לעולם.

אני לא מדבר כספית וכלכלית, כמו שאמרו חכמים,

שזוג הורים יכול לפרנס עשרה ילדים ועשרה ילדים לא יכולים לפרנס הורה אחד.

אבל בסך הכללית צריכה להבין שקודם כול החוב הגדול הוא עלייך. אין להם שום חיוב

לתת ולהעניק לך מעבר למה שהם מחויבים על פי התורה,

שזה בעיקר על פי תורה עד גיל שש,

וחכמים אמרו עד גיל שמונה עשרה לערך,

וזהו, וסתו.

ואת כל ימי חייך חייבת בכבודם ובמוריו,

ולא עוד,

אלא אחרי מאה עשרים שנה שלהם את חייבת בכבודם יותר מבחייהם.

עד כדי כך התורה מפליגה,

ביחס שאנחנו צריכים לתת להורים,

עכשיו תקשיבי טוב,

זה סתם כלל בחיים.

ככל שלא תבקשי,

תקבלי יותר.

ככל שתתני,

תקבלי בכפליים,

אפילו אם זה לא יהיה מיידי.

אין דבר כזה שהתגמול לא יגיע.

וככל שאתה עשית את זה ללא מטרת תגמול,

בכפלי-כפליים.

אבל האדם שאומר תן וקח,

מתחילים למדוד אותו בכמה הוא נתן, בשביל לדעת כמה לתת.

אף פעם,

אל תעשי דברים עם חשבונות.

תתני מה שמגיע לתת ותוסיפי ותמיד תקבלי הרבה יותר.

אני נושא את זה, זה מה שקורה לי.

עוד פעם, אם את עושה, אז לא יהיו לך שום תלונות. אבל רק איתן.

מהקדוש ברוך הוא נותן לי הכול. מה שאני עושה, אז רק... עוד פעם, אבל מה את רוצה?

תן לי ברכה לאמא שלי.

תן לך ולאימא שלך שואלת אותך שאלה, מה הבעיה שלך עכשיו לכבד אותם?

אני רוצה.

מה פירוש? אז מה מונע אותך?

קושי, קושי. איזה קושי? מה? הלחץ. איזה לחץ? מה? מה שאמרת, אני... כל מה שאמרת, סליחה שאני... ידעת את זה, יופי. כן. בפועל, מה מעכב אותך לתת להם כבוד?

זה קשה לי.

הלחץ, אני דומה לאימא שלי, אני כמוה, זה בעיה. עוד פעם, אני רוצה להאמין.

רק שנייה, שנייה, שנייה.

יש לך איזה פלונטר קטן, רק שנייה.

מה הכיבוד? בואי נשאל אותך שאלה.

את מוכנה לסייע בבית, לעזור, לסיים. כל הזמן.

רוב הזמן.

אז מה את לא מכבדת? אולי אני אבין.

הגישה, הגישה לא טובה. שלך אליהם?

גם, הדדי, הדדי. הם לא מעניין אותך, הם יכולים גם לעשות מה שהם רוצים. אני שואלת כלפיהם.

הם יכולים לגעור בך ולהגיד לך מה שהם רוצים בלי שום בעיה.

אני מאמינה שעם ברכה שלך אז הכול יהיה בסדר.

זה הפתרון שלי, בכל זאת. כאילו, אמא שלי מאוד אוהבת אותך, ו... בואי נגיד שנתתי לך ברכה עכשיו, אז מה ישתנה מחר?

מה ישתנה מחר בכיבוד? פתאום תוכלי לסבול את הלחץ? לא, זה יקרה לאט-לאט.

הכבוד יקרה לאט-לאט.

זו אחת המטרות שבאת להם. בואי, תסבירי לי מה עשית. מה חסר לך לכבד? תסבירי לי, מה עשית?

ביחס שלי.

מה?

זאת אומרת את עונה בחוצפה? כן, כן. נו, מי מחייב אותך לענות בחוצפה?

אני, זה היה את הצררה שלי.

אה, בגלל שאת לחיצה? כן.

אז זה לא רק כלפי ההורים האלה, הם מנהים לחיצות הכרזתיים בלחץ.

אה, לא רוב הזמן.

למה דווקא אני לא? כי אתה מהבחוץ, הם מהבפנים.

אז מה, אבל אני מלחיץ.

אז מה, אתה לא אתי כל הזמן, הם אתי כל הזמן. הם ההורים שלי, אתה אמה להיות שוטר ממך.

אבל את חייבת להם יותר מכולם, לא? ברור, בגלל זה הם האנשים הכי חשובים לי בעולם.

נראה לי שרק ברכה תעזור.

אז רגע, כבוד הרב, אני רוצה לנוכח עוד ברכה, בדרך, אם אפשר, אני...

כן?

לזיווג טוב, אני אולי לא בדרך של שידוך, יש לי כרגע בן זוג, אבל אני הולכת להביא אותו מארץ גולה, לבוא לארץ ולהתחזק ביחד.

אז אני צריכה ברכה שתעזור לזה. רק שנייה, מה השם של האימא?

האימא אסתר אהובה.

אסתר אהובה בת?

סעדה.

סעדה. בעד?

מיטל.

מיטל בת?

אסתר אהובה. אסתר אהובה. השם יזכה אתכם לשלום נכון ובריא תמיד. אמן.

אמן.

ותזכי בעזרת השם יתברך לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל, מהרה. אמן. אמן.

ותזכי גם נשוב בתשובה אמיתית. אמן. אמן ואמן. אמן.

תודה.

כן, הנה שם יש בחורצ'יק למעלה, בסוף.

ערב טוב.

ערב טוב.

בקשה אחת קטנה,

להיפגש אתך בארבע עיניים ולא בפורום הזה.

זה סיפור מסובך מאוד.

גם בבית מגשים ממני להיפגש, קשה מאוד.

כמעט ואין לי זמן,

אבל

בדרך לאוטו, כשנצא מפה,

אני אקדיש לך דקתיים-שלוש,

אני מבין מהר אם תקצר,

ואני מקווה שאוכל לעזור.

תודה.

תהיה בריא, אל תשכח, אני יוצא מפה.

אז תהיה מוכן, כי אני נוסע מהר.

הרב אמנון, שלום.

אהלן.

המשפחה של החולה, שלכבודה ערב אסל, מבקשת ברכה.

לא רק לנקועת, אלא ברכה ממש. הגיע הזמן, באמת.

כן.

כן, כן, רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

אני אתן לך תכף.

אני רוצה להציע לכם דבר אחד, אני רואה שיש פה חבר'ה שבאמת רוצים להתחזק ולהכיר קצת יותר.

רק שנייה, שנייה.

שנייה, שנייה.

אחד הדברים שקשה לבן-אדם בדרך כלל

זה לשמור על עקביות.

ולהתחזק באופן שוטף,

ולא לרדת, עליות וירידות, ולהיות קבוע פחות או יותר בעבודת השם, ואפילו לעלות.

זה קשה לאנשים תמיד, כי יצר הרע תוקף, והחברה עוזרת להתקלקל, כמו שאומרים,

פחות תומכת.

אבל אפשר, יש דרך.

השתדלנו, בעזרת השם, למצוא את הדרך. אנחנו משתדלים לזכות את הרבים בארץ ובעולם

הרבה הרבה שנים,

וברוך השם, זה נתן פירות טובים.

רק שנייה, שנייה.

עשינו תוכנית,

ומטרת התוכנית הזאת אכן לגרום לאנשים שיתחזקו באופן קבוע.

נותנים אפשרות לכל בן-אדם לקבל

כל שבוע הביתה

במשלוח דואר קלטת,

לא, סליחה,

סי.די, תקליטור של הרצאה מצולמת,

או

שלושה דיסקים,

תקליטורים של שמיעה,

וגינזה המלך,

זה שמונה עמודים של דברי תורה לשבת

כל שבוע,

ועיתון שיוצא,

או שופר ניוז, או ארבע כנפות לבחירה,

כל שבוע הביתה בדואר.

דהיינו,

אדם יקבל פחות או יותר את החדשות,

מה שקורה במבט נכון ואמיתי, בלי פוליטיקה,

יקבל דברי תורה הביתה,

ויקבל חיזוק

בדיסקים, תקליטורים, כל שבוע.

מה שהוא צריך להשקיע בסך הכול,

זה 50 שקלים מכספי מעשר,

וכל שבוע יגיע אליו הביתה חיזוק.

מי שרוצה, בעזרת השם, יתברך להיות מחובר ולהתחזק

ולקבל את כל התשובות על השאלות שיש לו ושהיו לאחרים ושכבר נענו בקלטות,

זו הדרך הכי מהירה,

הכי קלה,

הכי קבועה והכי זולה שניתן לעשות מכספי מעשר של אדם, וזו זכות גדולה גם להיות שותף

בפעילות הזאת בכל רחבי הארץ והעולם.

אז מי שרוצה להיות חלק מזה ולקבל את זה כל שבוע,

שירים את היד ויקבל פה טופס למלא הוראת קבע לזהה.

יש אפשרות לכתוב גם על הוראת הקבע שם

ושם האימא ואיזו ברכה הוא רוצה ויקבל גם ברכה.

מי שהולך בדרך תמים,

תמים תהיה עם השם אלוקיך,

הולך ישר עם הקדוש-ברוך-הוא ועושה את רצונו,

אין לו לחוש ואין לו לחשוש ולא ייכנס לדמיונות.

דן צריך לדעת, יש בורא לעולם שמנהיג את ברואב.

נכון שיש עין הרע,

נכון שיש כל מיני אנשים שעושים שטויות,

לא נכון שתמיד זה עובד, פירושו של דבר.

אם אתה ירא השם וקרוב לשם ועושה רצונו,

לא תיפגע לא ממחשבים ולא מקוסמים ולא

מעוננים ולא אויבים ולא נחשים ולא כלום.

אם אתה לא כזה, זה לא משנה אם זה כאלה או זה משהו אחר,

זה כבר לא משנה.

אלא מה, מי שלא חש לעין הרע,

לא פוגעת בו.

כלומר, אדם בן פורת יוסף,

בן פורת על העין,

אדם בזרעת יוסף קאתינה ולא שלטה בעיני בישה.

שופר

יהדות חובקת עולם אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903

677-7779 או באתרי האינטרנט www.שופר.נט או www.שופר.news.net