רכבת בלי סוסים? איך יכול להיות?
- - - לא מוגה! - - -
התורה הקדושה לא מתפעלת
ממצב רוח הכי מרומם שבו עומד אדם,
כי זה עשוי לחלוף בעינינו.
אדם יכול להיות ברום המעלות,
וברגע אחד הוא יכול לאבד את הכול
ולחלוף ממנו לגמרי.
אתה יכול להתחייב ולהתפעל ולנדור נדר ולא לקיים.
אדם חושב שאם עכשיו הוא במצב רוחני גבוה, אז הוא בטוח שההרגשה הזאת תימשך לעד ולא תשתנה.
לא.
אלא באותו רגע עצמו של שמועה והתפעלות יכול להיות שבשרו יהיה חידודין חידודין,
כיוון שהנגיעה והטבע שלו המוטבע בו מושכים אותו לכיוון אחר.
יכול אדם ללמוד ספר מוסר,
וללמוד פסוקים, אותי עזבו מקור מים חיים.
השם אמר לו כלל, כמו אצל דוד,
ארור הגבר אשר יבטח באדם. אדם יכול לומר הבל הבלים אמר קהלת הכול הבל,
ולהגיד תאמיני הכול חרטא,
ויוצא ישר לבלות בחרטא,
ישר רץ אחרי השיעור,
להביא לבלים.
חושבים שקרובים לשמיים,
יוצאים מהשיעור,
וחוזרת דאגת העתיד. עוד פעם,
נגיד היה עכשיו שיעור על ביטחון,
ומדברים על ביטחון, וכולם מסכימים, נכון, באמת, צריך לבטוח בשם, אין לנו על מי לבטוח,
אין כמו השם,
בלי השם, אי אפשר זה.
מה? כולם מסכימים.
בסוף יוצאים, מה נאכל מחר?
מאיפה יהיה כסף?
חייבים ללכת לעבוד.
למה זה דומה?
היה כפר אחד,
פעם ראשונה ראו רכבת נוסעים
בלי סוסים.
היו רגילים תמיד שכרכרות וזה, סוסים.
פתאום הגיעה רכבת
בלי סוסים.
הסבירו להם איך זה עובד,
יש מנוע וזה,
ושוב חזרו, טוב, אבל איפה הסוסים?
כי בלי סוסים הם לא מבינים.
איך אפשר שמשהו זז בלי סוסים?
זאת אומרת, אתה יכול לשמוע על ביטחון, להגיד נכון, נכון, נכון, ובסוף הוא אומר, טוב, על מה? בלי לעבוד?
איך אפשר בלי סוסים?
איך אפשר בלי סוסים?