חרוזים רזים - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

כן, הנה יש פה עוד מרצה.

אני לא מרצה,

אני את כבוד השם רק רוצה, כי טוב מזה הרבה יוצא.

ארוזים גם, יא וואי וואי. עוצר מילים במעצרה ובהילים.

רבותיי, ערב טוב אחים יקרים.

כבוד הרב, לא אכפת לי שתעליב אותי,

רק אל תפגע בי.

אני לא נפגע מתלמיד חכם כמוך.

אתה יודע שאם אתה תיתן לי אפילו סטירה,

אני אוהב את זה יותר מאלף נשיקות של רשעים.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמע, וזה בא, כאילו, אני חושב על לשמור שבת, באמת.

או, יפה, התקדמות.

לאט לאט.

כן. באיזה שבת אתה מתכוון להתחיל?

אבל תשמע, כבוד הרב, זה קשה, כאילו,

אין בעיה, נכנס שבת, בכיף, הולך עם אבא של התפילה,

ערבית,

חוזרים מהבית, יש קידוש, בכיף, ארוחת לשבת,

אבל אחרי זה בא לך פתאום סיגריה.

פתאום אחרי אוכל בא לך סיגריה, אתה מבין? ויש לך את שבת, ואתה יודע שכאילו שבת ניתנה ליהודים והיא קדושה והכול, אבל אתה לא יכול.

מה זה אתה לא יכול? אתה לא יכול, אתה אכב את הסיגריה, אתה אכב את הניקודים לתוך הגוף.

שואל, בכיפור אתה, מה, אשם? לא.

למה?

בגלל שלא אוכלים אולי, נכון? כן. אז אל תאכל בשבת.

למה? עזוב את האוכל.

עזוב את הסיגריה.

עוזב את הסיגריה. עוזב את הסיגריה. אז מה נשאר? שמרנו שבת.

רגעי, יש עוד הרבה דברים. בוא תגיד.

למשל,

טלוויזיה.

באמת נשארנו בבית, אין לי מה לעשות בבית.

נו.

אבי, אמת לאפל את הזמן, מה אני אעשה?

אל תלוויזיה, אני אראה טלוויזיה. הבנתי.

בכיפור אתה רואה טלוויזיה?

עזוב את יום כיפור בצד, יחיא, אני לא זוכר שאתה יראה את זה.

עזוב את הטלוויזיה בצד.

אתה יודע שיום שבת יותר חמור מיום כיפור?

יום שבת יותר חמור מיום כיפור. העונש על חילול שבת יותר חמור מחילול יום כיפור.

כי כל המדינה כאילו עושה רושם כזה מיום כיפור, אתה מבין? כשמגיע יום כיפור,

כולם, אתה מתכונן ליום הזה וכולם מדברים על זה. יש לי הצעה בשבילך. כן. תבוא לבני ברק או לירושלים ביום שבת, זה בדיוק כמו יום כיפור.

תעשה שתיים, שלוש שבתות כאלה בירושלים או בבני ברק, ותראה שאתה תעבור את זה, תתרגל.

נעשה עסק? תלוי. מה תלוי? מה שתלוי נופל. אה, כבוד הרב, תקשיב, אני בצבא, בכיף הייתי מוכן ללכת לשבת, כאילו. אתה לא יוצא לחופשה?

חופשות, איזה אני, תוקעים אותי שמה בשחור. זה הכי געדה לפה.

איך הגעתי לפה? לא סתם, אני עושה שבוע-שבוע, אני אטבע לך, אבל... בטח.

לא, אתה יודע מה, נו, בסדר. מסכים. מסכים. מסכים. אשרו.

קלטות מספר 462-463 חרוזים רזים, חלק א',

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

ובכן,

כיוון שהציבור פה מגוון,

ואני רואה הרבה חבר'ה טובים,

ואני מאמין שיש גם הרבה שאלות,

וכיוון ששעה מאוחרת,

אז אנחנו ניתן ישר אפשרות לשאלות ותשובות,

אבל אני מבקש, אם מישהו רוצה איזו ברכה או משהו,

להניח את זה לסוף הערב,

ולא עכשיו, כי אני לא אתייחס בכלל בהתחלה,

כיוון שעיקר הציבור הגיע בשביל לדעת, לברר, לשאול, ואני אשתדל להשיב.

אז ננצל כולם את הערב לטובת כולם, קודם שאלות, ובסוף,

אם ירצה השם, יהיה מספיק זמן גם לכאלה שרוצים,

בעבור חולים ודברים כאלה.

מי שרוצה לשאול שאלה ראשונה, בבקשה שירים את ידו,

ניתן לו את האפשרות.

כן, הנה יש פה בחור באמצע.

כבוד הרב,

מכים אותנו שוב ושוב, אם זה היום בעצמונה ובגוש-קטיף,

וראש ממשלה אחד

שהשחית נופל, וכאן אחר, וגורם עוד נזקים.

למה זה קורה לנו, ועד מתי זה יימשך?

שאלה קשה.

לא מוניתי להיות דובר של הממשלה ולא של ראשיה,

אבל אני אנסה להסביר משהו.

אני לא צד בעניין,

אבל לצערנו הרב, המדינה פה מתנהלת בצורה כזאת שהמנהיגים שיושבים כאן

נשלטים על-ידי שלט רחוק מארצות-הברית ומאירופה.

ואין לנו מנהיגים עצמאיים פה.

הם קודם כול מסתכלים מה אומרים להם שצריך לעשות,

מה הרוחות המנושבות בעולם,

ועל-פי זה הם מכוונים.

העם פה פחות מעניין.

מה שמעניין, איך אנחנו נהיה ביחסי חוץ וכו'.

צודק או לא צודק זה עניין אחר.

אם היו פה אנשים שהיו מנהיגים עם ביטחון בשם יתברך והיו יודעים את ההיסטוריה היהודית, שמי שהנחיל וניווט

את עם ישראל ואביאם לארץ, היו מנהיגים רוחניים כמו יהושע בן נון.

ונלחם 31 מלכים וניצח את כולם.

הוא לא למד בפו״ם,

פיקוד ומטה.

הוא לא היה אסטרטג גדול.

בכל אופן, הוא היה נער, לא היה מיש מן האוהל, אחד שלמד תורה כל הזמן.

אבל,

אחד מנשיאי ארצות-הברית שהתבטא פעם מי היה מצביע גדול בהיסטוריה העולמית, אז הוא אמר יהושע בן נון.

כי הוא למד תנ״ך וראה איך הוא התנהל שם במלחמות,

למרות שלא היה לו רקע צבאי.

כמובן שעם ישראל

מונחה בהצלחותיו ובכישלונותיו מן השמים על-פי מעשיו,

וגם בוחרים לנו את המנהיגים,

או שמזדמנים לנו המנהיגים המתאימים לפי מה שראוי לעם באותה תקופה.

אבל זה המצב,

והמצב הזה לא ישתנה כל זמן שההנהגה לא תשתנה ותהיה יותר רוחנית.

השמים רוצים מאתנו קצת יותר ממה שאנחנו חושבים.

העם כבר רוצה שקט, שקט. נמאס לו.

לא. בכללותו נמאס לו. זאת אומרת,

אם היום עושים סקרים ורואים שרוב העם

מוכן שיחזירו פה ויחזירו שם, רק תן שקט,

זה בגלל שהם עונים לסקרים מקוצר רוח ומעבודה קשה, כמו שהיה במצרים בפרשה הקודמת.

אין להם כבר כוח לא למלחמות ולא לתגרנות ולא לכל הדברים האלה.

לא מחוכמה תמיד,

אבל זה המצב.

יש אנשים שבכלל לא קשורים לזה. זאת אומרת, הם עירונים, נמצאים בכל מיני ערים, מבוססים,

חיים את חייהם.

הם לא אוהבים שמקים יהודים, הם לא היו מעדיפים את זה,

אבל לא אכפת להם יישוב יותר, יישוב פחות.

וכמובן שבחלק מן המקרים יש אפשרות שזה גם צודק להסיר מכאן או להעביר לכאן, או כל מיני חשבונות כאלה.

אבל שוב פעם,

עיקר העיקרים זה מה מוצא חן בעיני אלה שבחוץ.

אז זה לא ישתנה.

אלא אם כן העם ישנה את המנהיגות,

והמנהיגות תהיה כזאת שהיא תהיה רוחנית.

לדוגמה,

מה אתה חושב, שמנהיגים חילונים יכולים להבין את המנהיגים הדתיים הפלסטינים?

מי בסוף היום מוביל

את הערבים? מנהיגות דתית-קנאית פנאטית.

חילוני יכול להבין בכלל את הראש שלהם?

הוא מבין מה זה אמונה?

אם לא היה מספיק במשך כל השנים האחרונות באינתיפאדה הזאת

להבין מה זה קנאות דתית פנאטית שמוכנות להתפוצץ,

כולל נערים, ילדים וילדות,

אז פירושו שלא מבין את המפה אחרי השנים האלה גם כן.

הם רק מקדמים ומשפרים את המטרות.

הם משיגים הסכמה בין-לאומית, כי העולם גם רוצה להראות הצלחות על חשבון ישראל.

ולכן המצב לא משתנה ולא ישתנה, וגם אם הם ישנו כמה ססמאות ויגידו שהם מוכנים להכיר במידה שייפסק הכיבוש,

וכל מיני מילים. בקיצור, אנחנו נהרוג אתכם עד שלא תהיו פה.

תחליף ססמה, תשנה שורה,

תעשה ככה, תעשה אחרת, תקרא לזה דמוקרטיה, מה שאתה רוצה תעשה. בסוף מה אתה רוצה?

שאנחנו לא נהיה פה.

רק דתיים עם דתיים יכולים לדבר.

יש להם חנה משותף.

אמונה באלוקים.

לא שהדתות מסכימות אחת לשנייה,

אבל לפחות מכנה משותף.

פרסמנו בגיליון האחרון,

לדוגמה,

על הרב כדורי, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אקמיע.

הבאנו פה שהיו לו קשרים באיראן, בסוריה, בכל מקום.

כשהוא רצה איזה משהו,

אז הוא השיג אותו דרך אנשי דת

באומות האויבות והעוינות.

הוא רצה להיטיב

ליהודים שנמצאים בארצות האלה.

הוא עשה את זה פשוט. הוא קרא למישהו, איש דת, שפנה לאיש דת שם וביקשו,

וראשי הממשלות והנשיאים הסכימו.

איך זה?

מה זה בשבילם, הרב כדורי? מאיפה הם מכירים?

לא, הם מכירים ומוקירים אנשי דת.

היה פעם אחת צורר שקראו לו אחמד יאסין,

והוא אמר שאם הוא היה צריך לנהל את המשא ומתן עם דתיים,

תוך חמש דקות הוא היה גומר הכול.

אתה יודע מה מפריע להם בעיקר?

אתה יודע למה הם הורגים בנו בעיקר?

הם אומרים שהחלק של הכיבוש זה יותר הסברתי לעולם,

לצידוק ההסברתי.

אבל השייח'ים והקנאים הדתיים שלהם מריצים את כולם

בגלל הקלקול שאנחנו מקלקלים את הבחורים שלהם, את השבת.

אצלם בכל חברון

לא תמצא, אתה מבין, את מה שיש בתל-אביב.

לא קמצוץ קטן,

אבל כשאצלם יכולים לצאת לתל-אביב ולראות את ארצות-הברית בתל-אביב,

והילדים חוזרים להם מקולקלים, לשיטתם,

זהו.

על זה הם נלחמים.

הם מבינים

שהעם שלהם יהפוך להיות מערבי. למה הם קוראים לאמריקה השטן הגדול,

לישראל השטן הקטן?

למה? בגלל הקלקול.

הם לא רוצים, הם רוצים להיות קשורים לדת.

לא כולם דתיים באותה רמה, יש ביניהם מעט אקדמאים,

אבל רוב העם כולו הפלסטיני, ברמה כזאת או אחרת הוא דתי, מאמין,

אללה וכבר, מהבוקר עד הערב.

אומר או משתתף בזה, זה המצב.

ולהניע אותם זה לא בעיה.

על בסיס דתי להניע אנשים זה לא בעיה.

אז אי-אפשר להגיע איתם אם לא מבינים את הראש.

אז אולמר צריך להראות משהו שהוא עושה, וכבר שהוא קשוח ותקיף מהפתיחה,

וזהו, קדימה.

יאללה, קדימה.

אז עמונה זה אחד, ואחר כך שתיים, ושלוש, וארבעה, וככה זה יימשך.

אז לשאלתך, התשובה היא,

אם אנחנו נשתנה, אנחנו,

והעם יגרום לשינוי,

שנהיה ראויים לקבל מנהיגות רוחנית יותר, מבינה יותר,

דתית יותר,

הסיכוי שלנו גדל. אבל זה לא מספיק להחליף רק את הראש,

צריך שגם העם ישתנה קצת.

אם העם לא ישתנה, אז מה זה יועיל?

הבנת?

הבנתי. אני שמעתי שכבוד הרב אמר בעבר שהוא לא הולך לפוליטיקה, אבל כמו שכבוד הרב אומר,

רק מדהיגות טובה ורוחנית תוכל להתמודד ולנהל מפה ומתן.

אולי כבודו ירוץ וייבחר ברוב קולות.

מחיאות כפיים

ומי ייתן הרצאות?

מעל בימת הכנפת.

או, זה רעיון יפה.

אבל אתה יודע, בדרך כלל שם הכול ריק, מדברים רק למיקרופון.

בכל מקום צריך להבין דבר אחד,

זה לא משנה מי יעמוד,

צריך שהעם יהיה כזה. אם העם יהיה כזה,

זה לא משנה מי יעמוד, כי אם העם רוצה, העם בוחר, לא?

בסוף העם בוחר.

אז אם הוא יאמין שזה אדם אמיתי,

אז הוא יבחר בו. אם זה לא אמיתי, הוא לא יבחר בו, אבל כרגע אין ברירה. הרסנל שלנו עייף.

אנשים משופשפים, אין פה חזון, אין פה אנשים חדשים, אין פה כלום. אין לך במי להאמין.

כבר כולם עבדו עלינו בעיניים. לא נשאר מי שלא עבד עלינו.

אז מה יש לך? בברירת המחדל הזאת שיש לך,

הבעיה היא קשה.

אתה מבין? צריך קצת מסירות נפש לעם הזה יותר בשביל תורה ומצוות, ואני מאמין שזה יגיע, זה יגיע.

אם זה לא יגיע בדרך כזאת,

זה יגיע לידי משיח צדקנו.

אז אם לא הבאנו לשינוי כזה, מה שאתה מקווה,

אולי נביא אותו, את מי שצריך לבוא בסוף ולגאול אותנו, את העולם כולו. זה יהיה יותר קל.

כן.

תודה רבה, כבודו.

בבקשה. תן לו בבקשה. תודה למה אנחנו סובלים. יש לי תשובה יפה.

הנה, יש פה עוד מרצה.

אני לא מרצה,

אני את כבוד השם רק רוצה.

או, נפלא. טוב מזה, הרבה יוצא.

ארוזים גם, יאוו. אין בראש ארוזים, ברוך השם.

עוצר מילים, ומהתורה ותהילים.

רבותיי, ערב טוב, אחים יקרים.

אני פונה אליכם מהלב לא לצחוק.

תקשיבו טוב.

אני עברתי ב-79 לאופקים, היו לירות.

פתאום קם איזה חכמולוג,

רוצים להחליף את הכסף לשקלים,

ועם ישראל לא מבין למה.

מה פתאום לשקלים? זה מהתורה, אתה במודרניזציה כזה.

מה פתאום שקלים?

ככה הקדוש ברוך הוא החליט שנשתמש בשקלים ונפסיק לירות.

נפסיק לירות ברובי השקלים, רבותיי.

הקדוש ברוך הוא רומז לנו שקלים, ראשי תיבות.

שבת, קודש לכם, יום מנועה.

לא מבינים.

עושים מסחר בשבת, מוכרים, מטנפים את הארץ בכל מיני טרפות ושקצים. עד איפה?

מה אתם רוצים להיות כמו איזה מריב ולקבל שכר כמו פנחס?

בעניין הזה אף אחד לא מיוחס.

הקדוש ברוך הוא הלכות אם לא חס.

עוד דבר, רבותיי, תקשיבו.

אני אספר לכם מה עושה איראן, וכתוב את זה בספר מלאכי גם כן, אבל בואו נלך דבר-דבר.

הייתה לפני כמה חודשים תאונה,

משאית רכבת פעמיים באותו חודש,

ועם ישראל לא מבין.

משאית רכבת פעמיים באותו חודש.

מה זה משאית רכבת?

משאית, מנכון שבטו אלוקים ייתן תוכחה. מה תוכחה?

רכבת. מה זה רכבת?

ראו כמה פזיתם תורתית פעמיים באותו חודש.

אתם לא מבינים את המילים.

תנסו להאמין.

אל תתלהבו, מה שאני יודע זה רק בדיוק טיפה אחת מהים.

יש עוד המון,

המון מה לדעת, זה כלום.

ראיתם מה קרה לאריק שרון? אתם לא תאמינו בגלל מה, בגלל ההתנתקות.

קראו לזה התנתקות, לא היפרדות ולא כלום. מה אומר לנו הקדוש ברוך הוא? הכול הוא מוריד את המילים.

היות תורתי נטשתם, תסבלו קרבות ותאונות. זה התנתקות.

נכון, הורידו את המתנחלים.

המתנחלים, אם היו צמים, קוראים תהילים ומתפללים טוב,

לא היו מפנים אותם. אבל בגלל שהם השתמשו בכוח, זה לא מצא חן בעיני בורא עולם,

ונגזר עליהם להתפנות.

אבל כשהם בכו,

כשמתנחלים בכו, אז אביק שרון קיבל מתנחלים, לצערנו הרב.

מתנחלים זה ראשי תיבות, מאבד תפקוד, נופל חזק, לא יקים ממשלה.

אני מרחם עליו. זה הוא גזר על עצמו.

וכשהוא הוציא את המילה קדימה, ידעתי שהוא גומר על עצמו.

קדימה לעם, רבותי, כל מילה יש לה רמז,

קרבות דמים יהיו מכת המחר.

ומה הוא עשה לעצמו עם המילה קדימה?

כריש דם יביא מכה הרסנית.

הוא בער את המילה הזאת, רבותיי.

זה לא מצחיק.

רבותיי, אני בלילות יושב ורואה את מה שקורה במדינה, אני בוכה בלילה.

ראשי תיבות. באמת.

כבוד הרב, לא אכפת לי שתעליב אותי, רק אל תפגע בי.

אני לא נפגע בתלמיד חכם כמוך.

ברוך תהיה. אתה יודע שאם אתה תיתן לי אפילו סטירה,

אני אוהב את זה יותר מאלף נשיקות של רשעים.

כן.

אתה יודע למה אני לא אתן לך סטירה?

אני יודע שאתה אוהב אותי.

לא?

למה? פשוט תכאב לי היד.

אתה רואה אותי, כבוד הרב, אתה לא תאמין מה יש לי בראש.

כובע.

כובע?

יש לי כובע מתחת לגולגולת.

55 מילימטר יושב לי על גזע המוח,

ואני לא רוצה ניתוח.

חזק וברוך. למה?

הקב' ברוך הוא אמר, אני ממית ואחיה מחצתי ואני ארפא,

ואין מיידי מציל.

אני קורא את זה קצת

לשנות את הסדר של הפסוק.

אני ממית ואחיה, מחצתי,

ואין מיידי מציל,

אני ארפא.

מציל,

מצוות, צריך יהודי לעשות. הקב' ברוך הוא מרפא אותו.

חזק וברוך.

ועוד דבר, רבותיי, מהתורה. תראו כמה שהתורה יפה,

רק צריך לדעת לקרוא. אמר הקב' ברוך הוא,

צור ילדיך תשי ותשכח אל מחון אליך. מה זה תשי?

תשישות.

אנחנו עוזבים את התורה. אנחנו מטשים את כוחו של הקב' ברוך הוא להיטיב עמנו.

אבל תשי זה גם רמז.

שלושה הדברים בל יינתקו לעולם,

תורה, שבת, ישראל.

זה תשי.

עכשיו לסיום, חינוך סעודה.

נכון, נשיא איראן, ימח שמו וזכרו, זה האמן החדש.

מה הוא אמר? למחוק אותנו מהמפה,

הוא הכין טיל שיהאב. הוא מוצא מילים בשביל שעם ישראל יתכונן ויחזור לדרך הנכונה,

והוא לא יודע איזה מילים הוא ממציא.

יפה.

למחוק אותנו מפה, טיל שיהאב במדינה זה איראן.

איפה זה מוזכר? זה מהכי כתוב, לא?

ויהי מסע, דבר השם אלי לאמור,

מסע,

מפה, שיהאב, איראן. אלי, אטום לארץ ישראל. זה מה הוא רוצה.

אבל אם עם ישראל יהיה מפה ויחזור לשיהאב, שיהאב זה הקב' ברוך הוא, אתם לא יודעים איך.

מפה, אם עם ישראל מפה,

מקיים פיקודי השם,

חוזר לשיהאב, שיהאב,

שומר ישראל הוא אל בחרנו.

נחזור אליו, איראן.

אלוקים יראינו רשעים נופלים. רבותי, תתעוררו.

תודה רבה, אחים יקרים.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, רבותי, הרב אמנון יצחק, אחינו היקר, הוא לא בא להחזיר אתכם בתשובה,

הוא בא לעשות קירוב לבבות,

הוא לא יניח אותם אם אני אגיד דבר כזה, אבל הוא בא, אתם יודעים, בשליחות של מי?

הלוא הגאולה קרובה.

הוא בשליחות של אליהו הנביא לקרב לבבות,

שאם אליהו הנביא היה בה בתקופה הזאת ואנשים לא מספיק מחוזקים,

במבט של העיניים שלו הוא שורף רשעים.

אז הוא לא רוצה, הוא רוצה,

הוא בא להכין כמה שיותר אנשים שיהיו מוכנים לגאולה,

שלא ייהרגו בעם ישראל.

תודה רבה אחינו יקרים, כל טוב, כבוד הרב אמנון יצחק, שם יאריך בימיך

וייתן לך כל משאלות ליבך לטובה.

אמן.

חזק וברוך.

מחר אני בירושלים.

כן,

השאלה הבאה

אחרי הדרשה שלך אין שאלות, הבינו הכול.

כן,

תן לו בקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

כבוד הרב, למה אלוהים ברא את יצר הרע? כלומר, אם אני בחור שמאמין בהשם,

מאמין שיש אלוהים שברא את העולם,

ברא את הכול,

ואני רוצה לשמור שבת,

אבל יש לי בעיה,

יש לי יצר הרע, אני רוצה ללכת לבלות,

רוצה לאשן סיגריה אחרי האוכל,

אין לי כוח לקום בבוקר לתפילה,

אז אם אולי בורא את יצר הרע,

אז מן הסתם הייתי עושה את הדברים שהוא רוצה.

לא חושב?

קודם כול, אני רוצה להגיד לך שלי יש גם כן יצר הרע,

ואני עושה את כל מה שאתה לא יכול,

אבל יש לי גם יצר טוב.

ואיפה שלך?

אם היו אומרים לך בבוקר שאתה תקבל 500 דולר בהשכמה,

הייתי רץ.

אתה רואה שאין לך יצר הרע.

אבל אתה מדבר על דבר מוחשי, אתה מבין?

הבעיה שלך זה כשאתה לא מרגיש

את האיום לפניך,

ואת יצר הרע אתה כן רואה מוחשי?

גם לא.

אז איך הוא עובד עליך?

תגיד לו, בוא הנה, אל תבוא להם סיפורים.

כשאני אראה אותך, אני אשמע לך, בינתיים אני לא רואה אותך, לא שומע לך.

תשמע, וזה בא, כאילו, אני חושב על לשמור שבת,

באמת.

או, יפה, התקדמות.

לאט לאט.

כן.

באיזה שבת אתה מתכוון להתחיל?

מתי שאני אראה לי את יצר הרע?

מתי שאתה תנצח את יצר הרע,

תשכח מזה.

אי אפשר לנצח אותו, אפשר לכבוש אותו רק.

אי אפשר לנצח, הוא תמיד קיים.

צריך להילחם איתו יום-יום.

יום-יום, שעה-שעה.

אבל תשמע, כבוד הרב, זה קשה, כאילו,

אין בעיה, נכנס שבת, בכיף, הולך עם אבא של התפילה,

ערבית,

חוזרים הביתה, יש קידוש, בכיף, ארוחת לשבת.

אבל אחרי זה בא לך פתאום סיגריה.

פתאום אחרי זה בא לך סיגריה, אתה מבין? ויש לך את שבת, ואתה יודע שכאילו שבת ניתנה ליהודים והיא קדושה והכול, אבל אתה לא יכול.

מה זה אתה לא יכול?

אתה לא יכול, אתה אכלת סיגרית, אתה אכלת ניקוטין לתוך הגוף. הוא שואל,

בכיפור אתה מעשן? לא.

למה?

בגלל שלא אוכלים אולי, נכון? כן. אז אל תאכל בשבת.

למה? למה? למה? למה? למה? למה? עזוב את האוכל.

עוזב את הסיגריה.

עוזב את הסיגריה.

עוזב את הסיגריה. הזמן נשאר, שמרנו שבת.

חגש, עוד הרבה דברים. בוא תגיד.

למשל,

טלוויזיה.

מת מישהו עמון בבית, אין לי מה לעשות בבית.

נו.

אתה מבין, מת להעביר את הזמן, מה אני אעשה?

נדליק טלוויזיה, נראה טלוויזיה. הבנתי.

בכיפור אתה רואה טלוויזיה?

עזוב את עיתון כיפור בצד, ואחרי ה...

עזוב את הטלוויזיה בצד.

אתה יודע שיום שבת יותר חמור מיום כיפור?

יום שבת יותר חמור מיום כיפור? העונש על חילול שבת יותר חמור מחילול יום כיפור.

לא, כי כל המדינה כאילו עושה רושם כזה מיום כיפור, אתה מבין? כשמגיע יום כיפור, כולם מתכוננים ליום הזה וכולם מדברים על זה? יש לי הצעה בשבילך.

אוקיי. תבוא לבני-ברק או לירושלים ביום שבת, זה בדיוק כמו יום כיפור.

לא נוסעים, לא כלום, כולם הולכים לבית הכנסת עם טליתות,

אין יוצא דופן, כולם אותו דבר.

יום כיפור ממש?

תעשה שתיים, שלוש שבתות כאלה בירושלים או בבני ברק,

ותראה, כשאתה תעבור את זה, תתרגל.

אתה רוצה, אני אסדר לך.

אסדר בשתולים, אפשר?

מה זה, איפה זה? שתולים, ליד השדול.

אבל בשתולים יש שבת כמו יום כיפור?

לא, אין.

אז אני מחפש להביא אותך למצב שיהיה כמו יום כיפור.

אבל יש עוד מקום אחד שנקרא שתולים, אתה יודע?

לא.

שתולים בחצרות ה'

עוד הנבון בשיבה.

בחצרות עלינו יפריחו. הלאה, אתה יודע?

מעשה העסק?

תלוי.

מה תלוי?

מה שתלוי נופל.

שלוש שבתות, ירושלים, אני מסדר לך ישיבה אצל הרב אלבז, שישי-שבת. אה, כבוד הרב, תקשיב, אני בצבא. תקשיב, אני בכיף.

בכיף הייתי מוכן ללכת לשבת, כאילו...

אתה לא יוצא לחופשה?

חופשות, איזה אני... תוקעים אותי שם בברש שחור. אז איך הגעת לפה?

איך הגעתי לפה? לא סתם, אני עושה שבוע-שבוע, אני טבח, אבל... מה אתה אומר?

תקוע שבוע, אה? אל תשאל, אני קרוב ליש יותר מדי.

כן, מסירות נפש ממש. חבל לך על הזמן, אוף, תפקיד קשה.

טוב,

בשעה. טוב, אבל באמת, כבוד הרב, אני באמת הרבה זמן, אבל הרבה זמן רציתי לבוא להרצאה שלך ולדבר, כאילו,

לפני שנתיים, שנתיים וחצי, משהו כזה,

אני גם בזכות קלטות שלך,

אני הייתי חילוני, וכאילו הייתי דתי אחר כך חילוני, ועוד פעם,

עוד פעם, הייתי דתי, בזכות הקלטות שלך, אחרי ששמעתי שהסברת על הכול, על הנשמה ועל העולם הבא ועל הכול.

אבל יש לי את הקושי הזה,

שכאילו,

אני מכיר את האופן שלי, אתה מבין? אני מכיר. אתה יכול לקחת אותי לשבת אצל,

לא יודע, איזה רב אמרת.

הרב אלבז. הרב אלבז.

ואני לא יודע מה, ואתה יכול גם אפילו לשים לי צד,

ואני לא יודע מה, ואני יכול פה עכשיו להפתח פה הפתחות פה לפני כל האנשים האלו,

אבל אני יודע שאחרי שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, אני אוריד אותה.

זאת אומרת, אתה אומר, אין לך סיכוי, אתה הולך לגיהינום, אני בטוח.

אין מצב שתעביר אותי ככה בקומבינה?

לא, אבל זה, בשבילך זה לא יהיה כל כך בעיה, כי אתה לידי אש כל הזמן.

שם אין שבוע שבוע, שם קבוע.

אין, אין הפטרים באמצע או משהו?

אין.

ישר עסק יותר קל?

לא ברצינות. תשמע ממני, שלוש שבתות, בעזרת השם יתברך.

תשמע לי,

תלך, שלוש שבתות,

אני אתן לך גם, בעזרת השם, ברכה,

תעמוד אתי בקשר. אחרי שלוש שבתות אני מוכן לפגש אתך אישית, ונראה מה עושים אתכם. כבוד הרב, אני כולה רוצה לשמור שבת. כולם. זה הכול. מה אמרתי? יותר אמרתי? אמרתי, שלוש שבתות

אצל הרב אלבז.

שבוע אתה בצבא, שבוע אצל הרב, שבוע בצבא, שבוע אצל הרב, ועוד פעם, וזהו, אחר כך נדבר עוד פעם.

מה הבעיה?

במטבח אתה מכין אוכל, שם הכינו לך.

לקום אין בעיה, יעזרו לך.

סיגריות אין שם, בטלוויזיה גם.

נו, מה הבעיה?

אין שם כלום?

מה זה?

יש שם חבר'ה צדיקים, מה זה? נשמות טהורות.

חבר'ה כמוך שהיו,

ביום הם נראים אחרת,

חושבים אחרת ומרגישים אחרת.

תנסה.

מה אתה יכול להפסיד? שלוש שבתות?

זה ההפסד. כמה סיגריות שחסכת?

תוכניות שאתה לא ראית? מה יש שם? בוא נעשה הסכם, שבת אחת.

שבת אחת נלך לשם, נלך, אתה יודע מה? פשרה 2. אתה יודע מה? נעשה ככה שבת ופלוס שתי ימי חול.

מה תעשה משתי ימי חול, לא תעשן?

לא, נו, עשן, אבל... אז מה תעשה? תשבור שבת?

שתי שבתות.

אלימות אתה מוותר לי לאחת.

ויתרתי משלוש.

אז צוגעת עוד קצת.

הורדתי לשתיים.

יפה.

אתה רוצה שאני לא אעזור לך? אתה רוצה שאני אעזור?

שבת אחת.

שבת אחת ראשונה, ואחר כך השנייה, וזהו.

לא, אתה יודע מה? נו, בסדר.

מסכים? כן. מוסרחה.

מתי השבת הראשונה בעזרת השם?

אני יכול לבוא לשבת הזאת. נפלא, נפלא.

אתה יודע איך קוראים לפרשה השבת?

אני לא עוקב אחרי זה.

קוראים לפרשה הזאת, בדיוק מתאים לך, בוא.

אבל זה בוא אל פרעה, אני שומעת. אה, אתה גם יודע פסוקים, יפה.

אבל מי בא אל פרעה? משה רבנו.

אתה עכשיו תהיה בחינה של משה רבנו.

אל תשווה אותי למשה רבנו. בטח שאני לא משווה. אל תשווה אותי. בחינה, בחינה, לא משה, בחינה של משה רבנו.

מה השם שלך?

גילי.

גילי. והשם של האימא?

אסתר.

גיל בן אסתר, השם יזכה אותך לשמור שבת כלכתה באהבה וחיבה ולחזור בתשובה שלמה. אמן. אמן.

אתה רוצה שתהיה לך ציצית לשבת?

מתאם, למה לא? וואלה, בוא.

גילי מבקש ממני עוד בקשה אחת.

אם אפשר להביא חבר גם כן.

מה אתם אומרים? נתן לו אפשרות.

יאללה, בעזר השם. עוד אחת.

זה החבר?

בסדר. הנה, קח, תן לו, שיהיה לו גם כן בגד דומה ומשותף.

בכבוד. בהצלחה.

על זה נאמר חבר מביא חבר.

כן, שאלה הבאה, בבקשה.

הנה הבחור שכאן.

כבוד הרב, הרי מטרתך היא להפיץ את היהדות בארץ-ישראל.

אז למה, לדוגמה, היהדות לא רוצה לקבל אנשים מגוירים לדוגמה?

אם,

קודם כול, היהדות מקבלת

גרי צדק.

דבר שני, היא לא מחפשת אותם דווקא.

מדוע?

משום שלא כולם גרי צדק.

ויש הרבה גרים שהם כספחת לישראל.

דהיינו שעושים רק נזק, והם רוצים להתגייר לסיבות אישיות ולא מסיבות אמיתיות.

לכן היהדות לא מאמצת אותם בחום, בשעה שניכר שאין מעשיהם לשם שמים.

הבנת?

אבל היא מגיירת.

ברוך השם, יש יהודים שרוצים באמת ונלחמים, והם זוכים בסוף.

ויש לי עוד שאלה.

בבקשה.

איך יודעים אם בן אדם הוא צדיק או לא?

כאילו, איך יש לנו הזכות בכלל לשפוט אם בן אדם צדיק או לא?

אם אנחנו אומרים, לדוגמה, שהוא צדיק בעולם הזה ובעולם הבא הוא לא,

אז העונש ניתן עליו בתור אחד שהוא צדיק, אבל בעצם הוא לא.

הבנתי. שאלה יפה, אני אשאל אותך שאלה גם, כן? אתה יודע, יהודים שואלים שאלה על שאלה.

איך יודעים אם אזרח הוא הגון או לא?

בודקים את אישרו.

איך בודקים?

עושים לו כל מיני מבחנים, אני יודעת.

איזה מבחן? אתה עברת מבחן? לא.

מישהו פה עבר מבחן? בודקים את האמינות שלו.

את האמינות? בדקו פה את האמינות של כל אחד?

רק לפי התנהגות?

היום, יש אנשים שמעסיקים אנשים חדשים,

והם אומרים להם, אתה רוצה לעבוד אצלי, אתה צריך להביא תעודת יושר.

שמעת פעם על זה?

איך מקבלים תעודת יושר?

הולכים למשטרה, משלמים 84 או 86 שקלים,

כולכם הייתם במשטרה.

אתה רואה? אף אחד לא האמין להם.

הולכים למשטרה,

ואז הם כותבים שאתה אדם ישר. מה זה אדם ישר?

אין לך תיקים ואין לך עבירות פליליות,

אז כותבים שאתה אדם ישר.

וזה לא נכון תמיד, כי יכול להיות שלא תפסו אותך.

אבל לא משנה, בשביל 50 שקל שהמשטרה תרוויח, כדאי לה להגיד שאתה ישר.

מכל מקום,

בעולם האמת בודקים את הבן-אדם,

כמה יש לו מצוות וכמה יש לו עבירות.

שם יודעים את האמת.

אנחנו לא יודעים את כל האמת.

כמו שאתה אומר, יכול להיות שבן-אדם הוא לא באמת ישר.

אבל אם אנחנו רואים אדם שמתנהג לפי

התורה הקדושה, מקיים את מצוותיה,

במשך כל היום עוקבים, הבן-אדם בא לבית-הכנסת, מתפלל, מברך,

עושה את כל המצוות שצריך יהודי לעשות בכל יום. זה מה שאנחנו רואים.

אנחנו גם מבחינים שהוא לא עושה עבירות, בכל אופן, לא גלויות.

אנחנו לא רואים עבירות גלויות שהוא עושה על-פי התורה.

אז מה אנחנו אומרים כרגע?

מגיעה לו תעודת יושר או לא?

אדם כזה נקרא צדיק.

האמת שיכול להיות שהוא עושה כמה עבירות בסתר ואנחנו לא יודעים.

יכול להיות שכמה מצוות הוא לא עושה

שאנחנו לא יודעים.

אבל אנחנו לא אמורים לשפוט את הבן-אדם, כי אנחנו גם לא מכריחים מדינו.

אבל אנחנו יכולים להגיד, על-פי מעשיו הנגלים,

כמו שכתוב בתורה, הנגלות לנו ולבנינו עד עולם,

אז אנחנו יכולים להגיד שהבן-אדם הזה,

על-פי מעשיו, צדיק במעשיו,

לא צדיק במהותו, כי אנחנו לא יכולים להגיד על מהותו.

ואם אנחנו רואים שאדם עובר עבירות בריש גלי,

ולא מקיים מצוות,

אז מה אנחנו צריכים להגיד עליו? צדיק או רשע? על-פי התורה זה נקרא רשע. אדם שעושה עבירות במזיד,

ביודעין, בהכרה,

נגד רצון ה', התורה קוראה לו רשע.

הבנת?

כן. תודה רבה. מה אתה עכשיו?

ללכוד את זה לפי מעשיי.

אני לא יודע, לפי מה שאני אמרתי, מה אתה עכשיו?

בין לבין.

בין לבין.

זאת אומרת, יש לך פסיעה ימינה או שמאלה, ואתה מכריע את עצמך. אני לא תומדי צדיק ולא תומדי רשע.

לא תמיד ולא תמיד. ומה אתה חושב שכדאי להיות?

צדיק. אז למה אתה באמצע?

כי אתה לא יכול להיות הכי פרפקט בעולם צדיק. אתה לא צריך להיות הכי,

אבל אתה צריך להיות רוב.

אתה רוצה להיות רוב, אתה חצי-חצי כרגע.

לא, לא חצי. אמרת בין לבין.

שבעים ושלושים.

שבעים ושלושים מה?

בכיוון הצדיק.

בכיוון הצדיק. צ'יק צ'יק אמרת.

אתה רואה, במילים,

ממש במילים אפשר להפוך מצדיק לרשע אומר רשע וצדיק, צ'יק צ'יק.

בן כמה אתה היום?

12 בכמה חודשים.

אתה צדיק!

לא בשבעים ושלושים.

אתה יודע למה?

בית רבן.

מה בית רבן? אתה תינוק של בית רבן, נכון.

אבל אתה כרגע אין עליך שום חוב.

אבל כיוון, בדיוק אבא שלך.

אבא שלך צריך בגיל 13 להגיד על ספר תורה, ברוך שפטרני מחומשו של זה.

אבל אתה צריך לדעת דבר אחד, אתה מכין את עצמך.

וכשאתהגיע לגיל 13,

מאותו יום המונה מתחיל לעבוד.

מצוות עבירות, מצוות עבירות, מצוות עבירות, מצוות עבירות, זה לא יעזור מה שתגיד לי, 30-70. זה כבר מונה אמיתי.

דבר נוסף,

ואני מגלה לך דבר שתשים לב.

אחרי 120 שנה,

אומנם בעולם הזה לא דנים עד גיל 13 את הבן אדם כלל וכלל,

אבל אחרי 120 שנה,

אם כשהיית ילד קטן, זה נקרא, עד גיל 13,

אם היו לך עבירות

ולא חזרת בתשובה עליהן.

בשמים, אפילו אם תהיה צדיק מגיל 13 עד גיל 200,

אבל יהיה לך חסר מתחת לגיל 13,

בדרגות הגבוהות הגבוהות הגבוהות למעלה, כשתגיע אחרי 120 שנה או 200 שנה,

גם זה יהיה פגם שתצטרך לתקן.

לכן, כדאי שתחזור בתשובה גם על העבר.

ואם היית צדיק לפני,

לא בן לבין,

אז זו תוספת על מה שמגיע לך לעולם העליון.

הבנת?

בונוס.

בדיוק, בונוס גדול, כי לא היית חייב.

אומנם גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה,

אבל בטור קטן, כשאתה עושה מצוות,

אז יש בזה גם לימוד לאחרים,

שאחרים לומדים ממך, או הפוך.

אז לכן חשוב שילמדו ממך דברים טובים.

אתה לומד באיזה בית ספר?

דורות.

דורות?

איפה זה?

בעית חטיבת ביניים בן גוריון.

פה.

זה בית ספר חילוני, אני מבין,

של בין לבין כאלה.

חטיבה.

חטיבה?

טוב.

כתוב שישראל חטיבה אחת בעולם.

הקדוש ברוך הוא עשה אותנו חטיבה אחת בעולם.

מכל מקום, כמה קלטות יעזרו לחבר'ה שם, אני חושב, נכון?

כן. כמה דיסקים.

אתה רוצה שאני אתן לך? עכשיו הם מגילים.

אבל הם לא, הם יקבלו.

הם לא יקבלו?

מה, הם לא ירצו לקחת?

מה, כולה מנטי?

לא בדיוק מנטי, כאילו...

אם מחלקים להם בחינם, הם לא לוקחים?

תלוי מה.

דיסקים.

DVD. של זה...

הרצאה כזאת, כמו שהייתה עכשיו עם המרצה השני, הם שומעים, זה לא ידליק אותם?

אולי הם ימצאו בזה משהו...

אתה רוצה שאני אביא לך כמה לחלק?

אתה מסכים? נראה אם הם יקבלו.

אם לא, תחזיר לי.

אתה מסכים?

טוב.

יש לך ברירה, אתה יכול להגיד לא.

אני מסכים.

אתה לא מתחייב.

מה אני אעשה אחרי זה עם כולם?

אחרי שהם יחזרו בתשובה?

אשלח אותם אליי.

יש את הטלפון שלי על הדיסקים.

הם יכולים לצלצל.

מסכים?

טוב.

בקושי. הם לא ממש בעניין.

אז אני לא אתן לך, די. אתה משוחרר.

לי אין בעיה לקחת, אבל אין בעיה. לא, רק אם תבקש.

תביא שתיהן לבית, נו.

בסדר, תביא כמה.

אוה.

דוד,

דוד, תביא לו 50 דיסקים.

כן, שאלה הבאה.

הנה פה שורה ראשונה.

כבוד הרב, יש לי שאלה קטנה.

זה לגבי הבריאה.

מה אתה אומר על התיאוריה שאומרת שכתוב בתורה שהעולם נברא תוך שבעה ימים,

שכל יום זה תקופה אחרת של מיליוני שנים?

מה אתה אומר על כל הכוכבים שקיימים ומה המטרה שלהם, והאם לדעתך או לפי היהדות יכול להיות שקיימים עוד חיים אחרים מחוץ לכדור הארץ?

מי אומר את התיאוריה שכל יום שווה מיליונים?

קראתי את זה איפשהו באינטרנט.

באינטרנט? מקום מאוד מוסמך.

אפשר לראות שם הרבה מידע.

בוודאי.

אז בוא אני אסביר לך.

שבעת הימים שנפרה הבריאה הם בדיוק שבעת הימים שאנחנו נמצאים בהם כל יום, 24 שעות בדיוק.

זאת אומרת, גם ביום השביעי הוא נחשב בריאה.

מכל מקום,

אנחנו סופרים מאז כל שבוע שבוע.

כל שבת זה אחרי השבוע, לא אחרי המיליונים.

אחרת אולי לא היה מספיק לשמור שבת אחת קודם.

זאת אומרת, ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת.

ועוד פעם, ראשון, שני, שלישי, שבת.

ואנחנו, כמו שאנחנו מכירים את השבת, כל שבוע היא שבת.

זה בדיוק אותו דבר.

ולא רק זה,

אלא שגיל העולם הוא 5,766 שנים בדיוק,

ואנחנו יודעים כמה שמיטות היו,

ואנחנו יודעים כמה יובלות, 50 שנה זה יובל, כמה היו.

פירושו של דבר, שאנחנו בדיוק בזמן, לפי שבוע ימים בלבד.

זהו.

זה דבר אחד. רגע, שתיים, מה לגבי הכוכבים?

כן.

הכוכבים נבראו לכבודנו.

עולם כזה ענק,

אין-סופי,

כשאנחנו נקודה קטנטונת כזאת ומעלינו כל כך הרבה כוכבים,

זה נעשה לכבודנו.

אומנם יש קשר ביחס בין כוכב לכוכב ומרחק

לגלקסיות,

יש קשר ביניהן,

אבל אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר פשוטה.

אבל הקדוש-ברוך-הוא החליט לעשות זאת לכבודנו.

לגיונות-לגיונות, כמו שכתוב במדרש, 30 לגיון, ועוד 30, ועוד 30, ועוד קבוצות-קבוצות של כוכבים,

זה נקרא כבוד שמים.

יש אדם שמורכב,

ואדם מורכב מביליונים-ביליונים-ביליונים של תאים שמרכיבים אותו.

אפשר היה לעשות אותו מקשה אחת,

יותר פשוט, למה צריך מביליונים של ביליונים?

וכל אטום קטן מורכב לאין-ספור,

וה-DNA שהיום מתגלה כמה הוא וכמה המורכבות שלו,

כל זה נעשה בשביל להראות כבוד שמים וכמה אנחנו חשובים, ועיני השם יתברך,

שבא בתפארת עולמו בשביל שנבין את גודל חוכמתו עד איפה שנוכל להשיג קצת.

קצת.

אתה רואה, התקרה פה לא כל כך מיוחדת, נכון?

תסתכל.

לא כל כך, אין אורות מספיק, נכון?

אתה הולך לעולם חתונות, קצת משקיעים יותר, נכון?

יותר נברשות וזה, נכון?

כן. כשאתה מסתכל בשמים,

אתה רואה כמה הקדוש-ברוך-הוא השקיע שם מאורות,

לשים שם,

אז זה בגלל שהוא מחשיב את אלה שיושבים כאן.

זה לכבודנו נעשה.

דבר שלישי, לא יכולה להיות אפשרות שיש עוד חיים מחוץ לכדור הארץ. נכון, זה השלישי.

האם יש חיים מחוץ לכדור?

כן, יש.

יש מלאכים,

יש שדים,

יש מזיקים,

ואין חוצנים,

ואין אבא,

ואין עמבה.

ויש איזושהי דרך להגיע לעולמות העליונים דרך חללית או משהו?

תראה,

אם אתה קורא ליציאה מהאטמוספירה עולם אחר, אז אתה יכול לצאת.

והנה, יצאו.

מה הבעיה לצאת?

ואם יצאת, אז מה?

אם בין כוכבים שים קיניך,

משם אורידך, נאום השם.

נו, אז יצאת, נו, אז מה?

אפשר לצאת, יצאת, נגיד, מהאטמוספירה, נו, אז מה עכשיו?

ראיתי איזשהו דיסק שנקרא סעדה,

והיא סיפרה שהיא טסה לכיוון השמים, לחלל. עם מה?

רק עם מנשמה.

עם מנשמה אפשר להגיע יותר.

אוקיי, והיא אמרה שהיא הראתה שער לעולמות העליונים שנמצא באמצע החלל.

אז מה יש?

נו, אז אפשר להגיע לשם גם בחללית?

לאן?

למקום הזה.

למה שהיא חלמה? בחלום אפשר להגיע גם בלי השער.

אז זה לא סיפור אמיתי?

סיפורים יש באינטרנט בלי סוף.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד, נשמה מגיעה לעולמות העליונים הכי גבוהים,

לטיסה אחת, בלי חללית. אז למה צריך חללית?

חללית לוקחת גופות,

נשמה לא צריכה חללית.

היא טסה בלי חללית.

חללית זה דבר מוגבל.

אתה, כשהוא הולך לישון כל לילה,

אתה טס

עד למעלה,

ואתה חוזר בנחיתה מול המקום.

כשאני ישן אני יוצא מהגוף?

בוודאי.

שנה זה אחת מ-60 במיטה.

רק הנפש שלך,

הבהמית, כמו שיש לבעל חי,

היא נשארת.

אבל החלק הרוחני הגבוה שלך יוצא ממך.

מוסר דין וחשבון וחוזר.

אם הוא לא ישן אז הוא לא יצא.

ייתן מחרתיים, פעמיים.

מה הבעיה?

מה פירוש? כתוב לנו בתורה. מה זה, קיבלנו תורך?

אז מה אתה רוצה שיהיה?

מה אתה לא יודע? צריך לדאוג. וביד כל אדם יחתום, כתוב. כל פעם שהנשמה עולה,

חותמת על מעשיה.

באת אחרי יומיים, תחתום על יומיים, מה הבעיה?

יצאת עכשיו עם משאית, כן? חזרת אחרי יומיים, דופק שאון, עוד יומיים, מה הבעיה?

כן.

טוב, תודה, ענית על כל שאלותיי.

ברוך תהיה, רק אמורנה לי.

אתה גר?

אתה יהודי? אני יהודי.

מלידה?

כן.

בין גרים או יהודי?

יהודי.

תמיד יהודי?

כן.

יפה.

אתה בעשרת השבטים?

מה זאת אומרת?

יש עשרת השבטים.

אה, כן.

אתה יודע, יש בני מנשה שאומרים... כן, כן, לא הבנתי בהתחלה למה התכוונת, כן. יש ביפן, יש בזה, בני השבטים שקוראים עשרת השבטים כאלה שמזהים את עצמם עם...

לא, אתה מדבר על השבטים של ישראל.

של ישראל, בטח.

יש כאלה שהם מייחסים את עצמם לעשרת השבטים,

לא שזה נכון בדיוק, אבל יש כאלה שמייחסים את עצמם.

אני יהודי, זה כל מה שאני יודע. ברוך תהיה.

חזק וברוך.

תודה.

כן, שאלה שם.

שלום, כבוד הרב. שלום. אני קצת מתרגש.

אז אני רוצה לספר איזה סיפור קצר,

והשאלה כאילו איך,

זו לא שאלה דתית, אבל כאילו איך הגענו לזה, העם,

הילד הזה שמדובר בו.

הייתי איזה שליח איכשהו של איזה מצווה,

שאני עוד מקיים אותה, ברוך השם,

להביא חבילות מזון לאיזה משפחה, לאמא במצב קשה, עם שני ילדים,

ילד בן 11 וילדה בת תשע.

פעם ראשונה שהגעתי לבית שם, שזה לא כל כך רחוק מפה,

נכנסתי לחבילה, שמתי אותה,

זה בית, נקרא לזה די דל.

איך שנכנסים לבית נמצא המטבח, שמתי את זה על השולחן במטבח,

יצאתי החוצה ודיברתי עם האימא.

עכשיו, בזמן שאני מדבר אתה, הילד שלה, בן 11, נכנס למטבח

והוא הסתכל על החבילה הזאת.

וכאילו, בממוצע, נגיד, ילד באותו גיל, אם פתאום היו קונים לו, נגיד, איזה אופני ערים, אחים משוכללות, או לא יודע, איזה מחשב, הוא היה מתלהב.

הילד התלהב ככה, כאילו, בעיניים שלו, במבט, בשמחה, מחבילת מזון,

שבעצם זה הדבר הכי בסיסי, כאילו,

בתקומה שלנו, בהליכיות.

איך, כאילו,

למה זה קורה? כאילו, מה הילד הזה? ואיך, כאילו, מצד שני יש ילדים שכדי להלהיב אותם, תצטרך לקנות להם אני לא יודע מה.

כאילו,

איך הגיעו לזה? כאילו, יש פתאום פער כזה, או דברים ש... לי, כשאני ראיתי את זה אחרי איזה יומיים, אני לא הייתי רגוע.

ממש ככה.

זה ממש כאילו עשה לי ירידה, כאילו. לא יודע איך להגדיר את זה. ולמה זה קורה? לא יודע לשאול את השאלה, אבל כאילו, הבנתי.

למה זה קורה? בגלל שהממשלה הזאת מאפשרת לכולם להיות שווים,

במירכאות, כמובן,

ודואגים לעשירון העליון, כי העשירון העליון דואג לאלה שצריכים להתמנות אחר כך.

למה זה קורה מבחינה רוחנית?

יש חשבון שמים, למה זה יהיה עני ולמה זה יהיה עשיר.

אבל אני רוצה להגיד לך שהחיים המאושרים הם יותר של ילד כזה מאשר של ילד שרואה את האופניים,

אופני ההרים.

כי ההוא שרואה אופני ההרים, לא בעיה בשבילו לקנות אופני ההרים, ואחר כך זה מכונית, ואחר כך מכונית יותר,

ואחר כך זה, אבל זה נגמר,

כי יש לו את כל האמצעים ואין לו יותר במה לספק

את עצמו,

ואז נוטים לדרכים לא כל כך תמיד טובות

ומחפשים הרפתקאות כאלה ואחרות, כי יש הכול בעצם.

מה שניתן להשיג, משיגים.

בעוד שילד כזה, שחבילת מזון בסיסית, כמו שאתה אומר, לנגד עיניו, הוא מאושר, כמו שאתה אומר, ברק בעיניים.

אז אם הוא יקבל עוד תוספת שמנת,

הוא בכלל הכי מאושר.

זאת אומרת, למי יותר קל להשיג

את סיפוקו?

דווקא לזה שיותר נמוך למטה מאשר לזה שיותר למעלה.

לא שזה המצב האידיאלי, אבל זה המצב במציאות.

יותר קל להשיג

2 שקלים מאשר להשיג

מיליון שקלים.

למי שיש 10 מיליון, אז יותר קשה הלאה.

ולהשיג עוד 2 שקלים יותר קל מאשר להשיג עוד 10 מיליון, וכן הלאה.

אתה רוצה לתקן את המצב?

אני חושב שכל אחד עושה את הדבר הקטן שיכול לעשות,

או קטן גדול, לא יודע איך להגדיר את זה, אבל

אני משתדל, ברוך השם.

כאילו, אני מודע לערך הזה,

שככל שיש לך כסף אתה רוצה יותר כסף,

וככל שיש לך פחות כסף, אז כמו שאתה אומר, הדברים הפשוטים יסמכו אותך.

אומר שלמה המלך עליו השלום, אוהב כסף לא יסבע כסף,

ודבש מצאתה יכול דייקה, פן תסבע ועכה אותו.

אם יהיה לך דבש כל הזמן,

אז אחרי עוד כמה ביסים יותר מכשיעור אתה כבר מקיא.

אבל אם אתה רעב,

תמיד תוכל להשביע את עצמך, גם במעט.

לא שזה המצב האידיאלי. עוד פעם,

בטוח שאנשים היו רוצים שמצבם ישתפר,

אבל אם המצב משתפר עד כדי שהם הופכים להיות כמו

אלה שהם חלמו להיות כמותם מתברר להם שהחיים הפשוטים היו יותר טעימים

והיו יותר נוחים וכן הלאה.

חיי פשטות, לא עוני, אבל חיי פשטות הם חיים הרבה יותר נוחים ויותר קלים.

השאלה אם, נגיד, לא יודע, פתאום עכשיו עלתה לי שאלה אם ילד כזה לא מקבל איזו הכוונה,

נגיד,

אם הוא לא יכול פתאום,

בלי שהם אשמים, כאילו, מי שיש לו, שישמח עם חלקו,

אבל אם הוא לא יכול גם לשנוא אותם,

או שהרבה אנשים שבעבודה קשה מגיעים לכסף. נכון, יכול להיות שלא רק זה,

אלא שהוא יהפוך להיות גם אחד, תאמין,

שיתנכל לחברה, שינסה להשיג דברים בכוח, יכול להיות שהוא ינסה אפילו לעשות דברים אסורים, ודאי.

אם אין חינוך בבית כזה,

אם החברה לא תדע להתמודד,

אז התפתח פשוט מאוד את המין תרבויות

שלא היו מתאימות לנו.

אבל אף אחד כמעט לא מתמודד עם זה. יש רק דרך אחת שתדע לך,

הדרך הכי טובה, הכי בטוחה,

הכי מצליחה,

זו דרך התורה הקדושה.

היא שמרה עלינו במשך כל הדורות, היא המחנכת,

ומי שמציית לחוקי התורה,

בין אם הוא עני, בין אם הוא עשיר,

היא מדריכה אותו בדיוק מה מותר ומה אסור, ואם הוא נשמע לה,

אין לך דבר יותר טוב מזה.

כן. תודה. שאלה למעלה. הנה, שם למעלה, למעלה, למעלה.

כן.

הנה, הנה, מגיע.

שלום, כבוד הרב.

אני בת שירות לאומי פה, בראשון-לציון, ויוצא לי,

חלק מהשירות הלאומי שלי זה לעבוד עם ילדים ומבוגרים מפגרים.

רציתי לשאול, כל פעם שאני מעבירה לשם פעילות,

אז ממש ממש קשה לראות את כל המצב הזה של אנשים שפשוט,

אין, זה ממש לא מובן, זה סתם, הם סובלים, והם גורמים לאנשים אחרים לסבול בזמן הזה שהם צריכים, כאילו,

פשוט לטפל בהם, ואין להם שום עיסוק, הם רק יושבים שם וכלום.

נכון. אז למה, אני גר בבני-ברק, ליד מוסד שנקרא עלה,

וגם שם יש ילדים כאלה, אוטיסטים וחולי CP וכו' וכו'.

ויש שם התנדבות גדולה מאוד של בנות

שבאות לעזור, לסייע ולסעד,

וגם לוקחות את הילדים לטיול יומי,

וגם כאלה שמטפלות בילדים שנמצאים שם.

אבל אם את שואלת למה אנשים מגיעים למצב כזה, מה החשבון בזה, אז אני אסביר לך.

יש ילדים שנולדים לאו דווקא במצב הזה שאת הגעת אליו, שנולדים עם נכות מסוימת, עם מוגבלות כזאת או אחרת, או במצב הזה, וגם יותר חמור מזה, יש כאלה שנולדים והם צמחים מההתחלה.

כל החשבון הזה הוא חשבון של גלגולים קודמים של האנשים שיורדים לעולם עוד פעם כדי להשלים תיקון שהם לא עשו בגלגול קודם.

זאת אומרת, אנחנו מצדנו צריכים להתחסד אתם, לעשות חסדים,

כי מצווה עלינו לעשות חסד,

והם במצבם בעצם משלימים דבר שהיו צריכים לעשות,

שלא ברצונם כרגע, כי אם היו נותנים להם מן הסתם בחירה,

אז חלק מהם ודאי יכול להיות שהיו נכשלים בבחירה.

ויש כאלה שהם פשוט צדיקים

שביקשו לרדת לעולם בצורה זו כדי שלא יחטאו עוד פעם.

יש על זה מעשים רבים שפרוסים

אצל חכמים במקרים כאלה ואחרים.

מספרים על החזון איש זכר צדיק בקדוש ברוך הוא, שפעמים היה קם מפני חולים מסוג זה.

למה?

כיוון שיש צדיקים שנכשלו במשהו,

וכדי להשלים את התיקון שלהם בעולם,

הם צדיקים, מגיע להם גן-עדן והכול, אבל כדי להיות נקיים לגמרי,

יורדים רק לצורך מסוים כזה לפרק זמן שנקצב,

אבל הם מבקשים לא לבוא לעולם הזה באופן כזה שתהיה להם בחירה,

והם עלולים בבחירה להיכשל ולחטוא כלפי השם יתברך.

אבל מה עם המשפחות?

אותן משפחות של אותם ילדים, של אותם אנשים. משפחות שמקבלות ילדים כאלה,

כתוב, משפטי השם אמת צדקו יחדיו,

הם באים למשפחות כאלה שעל-פי מעשיהן,

בין עכשיו, בין

מגלגול קודם, ראויות לאותו צער שנגרם להן מילד כזה בטיפולו.

אבל אני מכיר, לדוגמה, מישהו

שהיה עובד בבורסה, אדם מעמיד מאוד,

שנולדה לו בת אוטיסטית,

במצב קשה שלא נתנו לה אורך חיים יותר משנתיים-שלוש,

והיא האריכה חיים אצלו עד גיל ארבע ונפטרה.

והוא חילוני,

והוא סיפר לי את הסיפור

ממש בהתרגשות גדולה, והוא אומר שהוא מודל השם יתברך, הוא חילוני,

הוא מודל השם יתברך שנתן לו ילדה כזאת.

שאלתי אותו למה,

אז הוא אמר לי, אם היא הייתה נולדת במקום אחר,

אני לא יודע מה היו עושים איתה, ואיך היו מתפטרים ממנה, ואיפה היו זורקים אותה, באיזה מוסד, בלי לראות אותה יותר.

אבל זה שניתנה לי הזכות לטפל בה במשך ארבע שנים

ולסעד אותה, ויש לי גם את האפשרויות,

אפילו שאני אדם עסוק וכו',

זו השליחות הגדולה שאני עשיתי בחיי,

הסתכלות ממבט אחר לגמרי.

אבל חשבון שמיים כלפי כל אדם וכל משפחה אנחנו לא יודעים, אבל ודאי שהקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלא דין.

הכל נעשה על פי דין.

הבנת?

כן, אני מקווה שזה יספק את ה...

יספק או לא, זה המצב.

כדעתי, כשאדם מגיע לרופא,

והרופא צריך להגיד לו שאין מה לעשות, יש לו מחלה.

יספק את החולה או לא, הוא אמר לו את הנתונים.

עכשיו, אם הוא רוצה לעשות מה שצריך, יעשה. אם הוא לא רוצה, לא יעשה.

כבר לא אמר לו.

לא כל תשובה צריכה לספק,

התשובה צריכה להיות נכונה, זה העיקר.

הבנת?

תודה.

קלטת מספר 462, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 463, חרוזים רזים, חלק ב'.