המכללה בנתניה - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 461,

המכללה בנתניה, חלק ב'.

כן, הנה. ערב טוב. ערב טוב. קוראים לי דוד.

אני לא סטודנט,

אבל אני יכול לספר כמה ניסים שקרו לי.

היה עליי גזר דין מוות כמה פעמים,

ואני חייב לעשות קידוש השם היום בערב.

ולהודות לך,

הייתי רוצה לעלות למעלה על ידך ולהודות לך ולספר בקיצור מה שקרה לי בזכותך.

תספר ככה.

למה רואים אותך דרך המצלמה עם הקהל?

רק אני רוצה, כבוד הרב, אני מתרגש,

תיתן לי קצת זמן לספר את מה שאני רוצה לספר. בבקשה. בקיצור, מהר. בסדר.

נשתדף. תודה.

אני רוצה להסביר לכל הקהל הקדוש הזה שהייתי יהודי לא מאמין,

יהודי שמספר שהאדם המציא את אלוקים בגלל שהאדם מפחד מהמוות.

חליתי בסרטנה כבד.

לא נתנו לי הרבה זמן לחיות.

חזרתי ממילואים איזה ערב אחד.

בזמנו הייתי נשוי. נכנסתי ללישון.

הרגשתי פתאום שאני הולך למות. הרגשתי את הדופק מהיר, לחץ דם עולה, יורד. פינו אותי לולפסון,

אז בזמנו את יגר בבת ים.

גילו לי גידול מעמיר, שתי סנטים על שתי סנטים בכבד.

עשו לי בדיקות.

שלחו אותי לסיטי כבד עם אזרנקת חומר רדיואקטיבי.

אמרו שאני הרבה זמן לחיות.

הרופא לא התבייש להגיד לי בפנים שאין מה לעשות, אפילו לא טיפולים.

לא הייתי מאמין בכלום.

בזכות יהודי יקר, דרור כהן,

שגר בשטחים,

הביא לי קלטט של הרב

ונתן לי לשמוע.

והתחזקתי, מחילה מכבודך, הייתי שומע אותך בשבת.

בזמנו לא הייתי שומע.

ואמרתי לרופא הזה בזמנו,

אבל אולי נעשה עוד בדיקות, נעשה עוד משהו.

הוא אומר, אז שלחתי אותך לבדיקות הכי יוקרתיות, הכי הכי הכי חדישות שיכול להיות.

אין מה לעשות, דוד,

אפילו לא טיפולים.

זה הכול.

יש לך גידול ממאיר בכבד, אין מה לעשות.

אני הרגשתי גלחום בכל הגוף.

זה לא נעים כשאומרים לבן אדם,

אתה הולך למות בצורה יפה.

לרופאים ניתנה זכות לרפאות ולא, איך אומרים? לייאש.

ולא לייאש את האדם.

במיוחד כשהייתי בתקופה של מילואים עם נשק M16 בבית,

שאם הייתי חלש אופי הייתי דופק כדור בראש וגומר עם זה.

ועסות הרב הקדוש הזה, שהתחזקתי,

הצליח להכניס בי אמונה, להוכיח לי שחור על ג...

כל אדם שיש לו טיפה שכל,

טיפה שכל,

הוא רק יקשיב, ינסה להבין מה שהרב אומר,

הוא יאמין, הוא לא צריך כלום, שום נסים, כלום. הוא יבין שיש בורא עולם.

עכשיו,

בזכות הרב הקדוש הזה שמעתי עוד קלטות,

ושמעתי שאני צריך

לזעוק לבורא עולם.

בכיתי, הסתגרתי בבתי-כנסת,

וקראתי בכי מר, אבל אתם רוצים משהו, בריאות, משהו.

תסגרו את עצמכם ותבכו, לא צריך אף אחד להתפלל עליכם.

אתם, אתם. בורא עולם רוצה את התפילה שלכם.

קראתי לבורא עולם, אמרתי, אבא, סבלתי בילדות, אבא,

סבלתי בילדות, הייתי יד מוכה.

באתי לפה, הייתי בתור פנימיות.

משפחה, חלק נפטרו, כולם התפרקו.

עכשיו עשיתי מילואים

ועשיתי צבא, ועכשיו אתה מנחית עליי מכה, גזר דין מוות.

למה? עוד לא התחתנתי, עוד לא הבאתי ילדים.

למה?

ובכי מר,

אבל מר ממהר, ובכי וצעקה.

למה סגרתי את עצמי?

כי אם הייתם שומעים את הבכי ואת הצעקה שהבאתי בבית-כנסת,

הייתם מבינים שהשמיים שם.

כל דין של מעלה קמו ושמעו אותי.

שמעו אותי בוכה וזועק.

אדם פשוט, בלי זקן, מכלום, תציל אותי.

תן לי צ'אנס, הזדמנות.

מאז אני שומר שבת.

ביום שישי לומד תורה אצל היהודי היקר הזה,

ניסים.

שאני לומד ליקודי מוהרן, אני אצמא לזה כל ערב.

יש לי, הולך, מחכה לבוקר, ללכת לבית-כנסת אצל הרב שלי,

הרב אופיר.

זה תענוג, מתיקות.

לא היה יכול, בהתחלה הייתי שומר והולך לים לראות בחורות מסתובב פה,

חוזר ומנסה וחוזר ומנסה,

עד שבסופו של דבר הצהרתי לשמור שבת.

לקחתי על עצמי ציצית בשבת.

ומאז, מאז אני בוכה,

כל פעם שכואב לי בוכה לבורא עולם. הייתה לי אירוע לב קשה בצומת גלילות. אני נהג סמית ללך.

ובזכות הרב הזה, שהכניס בי אמונה,

נסתם לי פה,

פה,

אוויר. לא יכולתי לנשום.

הלב כאילו התהפך לי.

והרגשתי שזה סוף, סוף פסוק. ירדתי למטה, הייתי בפקק אפס מקום.

אני מצטער שאני מתרגש.

ירדתי למטה, לא יכולתי לבקש מגן דוד, כלום, שום דבר. עם המעט חמצן שנשאר לי,

אמרתי, ירדתי למטה, ירדתי מסביב, קראתי, הורדתי אותה החוצה,

ואנשים לא הבינו מה קרה. ולא יודע, כאילו מישהו כיוון אותי, וזעקתי לבורא עולם,

תחזיר לי את החמצן, תן לי צ'אנס.

היו לי כל כך הרבה מכות,

ולא יודע, מישהו כיוון אותי, תזעק, תצעק,

תבכה, תבקש.

באותו רגע חזר לי החמצן, באותו רגע הלב חזר לי פעם רגיל.

ואז התחלתי להאמין שפה מישהו מקשיב לכל מילה,

גם אם אני בחוץ, גם אם זה לא בחצות,

שבחצות הקדוש ברוך הוא שומע קול יהודי.

בכל רגע הוא שומע אתכם, אם זה בבוקר, בצהריים, בערב, מילה במילה. לזעוק ולבקש רחמים.

עכשיו, לחזור על הגידול בכבד.

המון תפילות, לקחתי לעצמי שבת,

והרבה בכי והרבה אמונה.

במשך שש שנים הייתי בטוח שאני גוסס.

אחרי שש שנים הכרתי יהודיה יקרה,

שאומנם מסכנה לא חזרה בתשובה,

קוראים לה לילך,

ובזכותה היא לקחה אותי אחרי שש שנים לבדיקות חוזרות,

והרופאים לא הבינו מה קרה. הכול נעלם.

נעלם.

אז אני הרגשתי נכלה מכבודך, רבנו.

אני הרגשתי שאני חייב לבורא עולם את הערב הזה,

הקידוש השם, להודות לך. תודה רבה לך.

למטה תהיה הזדמנות לחיות.

תודה.

ברוך השם,

לא זכיתי אף פעם לשיעור מוסר כזה.

חיזקת את כולנו,

והשם יזכה אותך לאריכות ימים.

וייתן מהכוח שהיה לך גם לאחרים ללמוד, להאמין שלכל אדם יש סיכוי.

זה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם.

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

צוואר זה הדבר הכי קל לשחיטה.

ואם שמים חרב חדה על הצוואר וכבר על הצוואר לא צריך יותר מדחיפה קלה והאדם נפטר.

ואפילו אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, אל ימנע עצמו מן הרחמים.

עדיין יש לך סיכוי

כי ישועת השם כהרף עין.

מי שתולה עיניו לשם יתברך,

הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו. דבר נוסף,

שערי דמעה לא ננעלו.

וכמו שאמר היהודי היקר הזה,

כשבוכים לקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא שומע,

והוא רוצה לראות את האנשים פונים אליו.

תחנונים לפני רופאים לא יועילו.

הרופאים לא יכולים להושיע בכלום,

הם רק שליחים.

פעמים טובים, פעמים לא טובים.

אבל הישועה לשם בלבד.

אני מחצתי ואני ארפה,

ואין מיידי מציל.

אני אמיץ ואחיה.

רק הקדוש ברוך הוא בכוחו לתת

רוח באדם.

לכן לעולם אדם לא יתייאש.

להתפלל, להתפלל לפני בורא עולם,

תמיד השמים פתוחים לפני כל אדם,

אפילו אדם רחוק,

רחוק ביותר.

ומסופר על מנשה,

כשאמרתי לכם שהיה רשע גדול,

הכניסו אותו האויבים לדוד נחושת,

ושרפו אותו בתוך דוד נחושת.

וכמה שהוא היה רשע,

הוא פנה לעבודה זרה פלונית ולא הועיל.

פנה לפלונית ולא הועיל. פנה לעבודה זרה פלונית ולא הועיל. בסוף מה הוא אמר?

אמר, ריבונו של עולם,

אם אתה קיים, תציל אותי.

ואם לא, אין בך ממש.

נו, עם התניה כזאת,

אחד שמרד בקדוש ברוך הוא ועשה כל העבירות שבתורה והחטיא את כל עם ישראל,

אדם כזה כבר נמצא בדוד ועוד מתנה תנאים על הקדוש ברוך הוא.

אם היה עושה לנו את זה, אנחנו,

ואנחנו היינו צריכים להחליט מה לעשות איתו,

היינו אומרים לו, תצטרף בובלה, תצטרף.

אבל הקדוש ברוך הוא לא.

הוציאו אותו מהדוד הזה חי,

והוא חזר בתשובה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נותן פתח לכל אדם שמעוניין.

לבכות קצת קשה לנו,

כי אנחנו בעלי גאווה.

אבל מי שבוכה באמת בהשתפכות הנפש,

בהכנעה גמורה,

אמר הקדוש ברוך הוא אפילו על אחאב הרשע

שהרג את נבות היזרעאלי בשביל לקחת ממנו כרם.

לא שהוא היה חסר,

אלא הוא חמד את הכרם שלו, בשביל זה הרג אותו.

ובשעה שאליהו הנביא אמר לו שהוא ימות

ולא יישאר לו משתין בקיר.

הוא פחד,

והוא בכה ולבש שק.

והקדוש ברוך הוא אמר

לאליהו הנביא, ראית כי נכנע אחאב

והשאיר אותו בחיים.

רשע גמור!

אבל הוא נכנע.

הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו שניכנע,

שהגאווה,

נוריד אותה לבד,

בשביל שלא יצטרך להוריד לנו אותה.

ואני אראה לכם כרגע קטע

שמסכם את כל מה שאתם פה ראיתם, שמעתם,

בנוגע לזה.

בן-אדם שהיה מר ישראל,

אדם חזק,

אדם בעל גאווה,

אדם שהרגיש העולם תחת ידו,

ופתאום התברר שהוא לקה במחלה הנוראה

ואין לו סרטן 2 סנטים, 15 סנטים.

והוא בא אליי

שבוע לפני שהוא מת.

הרופאים אמרו לו שבוע.

מה אומרים לבן-אדם כזה שבוע לפני שהוא מת?

מה אומרים לו?

אמרתי לו,

אתה חייב לחזור בתשובה גמורה ולדקדק בכל המצוות לחומרה.

אז הוא אומר, אבל אני חילוני,

אני לא יודע לעשות כלום,

תן לי משהו, להתחיל.

אמרתי לו, נשאר לך שבוע, אתה אומר, אתה רוצה רק להתחיל?

בקיצורו של דבר, הוא הבין שאין ברירה.

אמר, אבל איך אני אעשה אם אני לא יודע? אמרתי לו, נצמיד לך בן-אדם שיסביר לך מה צריך לעשות,

אתה תקבל עליך שאתה מוכן לעשות הכול, זה נחשב שמהרגע אתה כבר מקיים את הכול,

רק מה שחסר זה הזמן שתוכל לבצע.

היהודי הזה קיבל על עצמו, אשתו הייתה חילונית,

גם קיבלה על עצמה,

ובואו נראה מה קרה עם היהודי הזה.

ניסים התותח.

כן.

מה?

יושב-ראש אגודת הסטודנטים נמצא פה, לא?

מה רצית? הוא פה. זה היוצא.

אה, זה היוצא וזה הנכנס. אז תן ליוצא.

אסף חג'אג' בן שושנה, רפואה שלמה, מהירה.

כמה סטודנטים יש פה במכללה? תרימו את היד.

כן. כבוד הרב, יש לי שאלה.

יש הרבה אנשים, גם חילונים וגם דתיים,

שבעצם טוענים שכל האנשים שהם יהודים דתיים, זה בגלל שנולדו יהודים ודתיים או שהתחזקו,

וזו הסיבה היחידה.

ואם היו נולדים נוצרים או מוסלמים

או נולדים בדת אחרת,

אז בעצם זה מה שהיו מקבלים בבית, וזו בעצם הדת הנכונה מבחינתם.

לי אין תשובה בשבילם. לך בטח יש.

נכון, מעיתון מעריב היום,

בעיתון מעריב היום, מישהו ראה מעריב היום?

ראיתם את היפנית?

אתם לא קוראים עיתון רציני, רק מדפדפים.

יפנית מנגסקי

התגיירה,

והיא היום הלהיט בבני ברק,

ככה כתוב בעיתון מעריב, עם תמונה שלה.

ומה הסיפור שלה?

הם לא סיפרו את הכול בשביל לא להחמיא לאמנון יצחק,

אבל קוראים לה היום, קראו לה ביפן איכו,

איכו,

והיום קוראים לה נעמי יצחק.

שאלו אותה למה קוראים לה נעמי יצחק, היא אמרה, על שם אבי הרוחני אמנון יצחק.

איך היא התגיירה?

תשמעו פלא פלאות.

היא קיבלה בדרך-לא-דרך

קלטת וידאו שלי

שלוש שעות בעברית,

בלי תרגום.

היא ישבה וצפתה בקלטת שלוש שעות, היא לא מבינה מילה,

והיא סיפרה לי בתום הקלטת,

היא אמרה, הוא צודק,

זה אמת.

היא לא הבינה מילה.

מהתנועות כנראה,

מהדיבור,

היא אמרה, זה אמת.

היא לא רק הבינה, זה אמת,

היא גם החליטה שהיא רוצה להיות תימניה.

אז היום היא בשכונת נביא אחיעזר בבני-ברק,

והיא הביאה לי למשרד

תהילים,

תהילים,

צד אחד כתוב עברית תהילים, צד שני יפנית.

אמרתי לה, תקראי לי מזמור אחד ביפנית.

מה עשו, מה עשו?

היא גמרה את זה צ'יק-צ'אק.

בקיצור, היא התקרבה ליהדות,

והיום היא, ברוך השם, עברה גיור,

והיא יהודייה לכל דבר.

ויש כמוה רבות,

יש פיליפינית, גם כן, שזכתה להתגייר עכשיו,

והיא מתחתנת עוד מעט,

ויש ירדנית מבית-המלוכה,

שקראה לעצמה רחל שופר על שם שופר,

ויש חצי כפר,

חצי כפר דרוזים שחזרו בתשובה מהקלטות שלי,

והם מדריכים את כל הקהל שלהם על-פי הקלטות.

זה היה בעיתון הארץ,

שש כתבות, שבאחרונה הם אמרו את זה.

מכל מקום,

הרבה אנשים מתקרבים אפילו שלא נולדו, לא בבית יהודי ולא בבית דתי ולא בבני-ברק,

ואף אני.

נולדתי ברמלה,

בן שנה עברו הורי לתל-אביב.

גרתי בצפון תל-אביב, ברחוב בן-יהודה,

וגדלתי בבית, אומנם מסורתי, אבל כחילוני,

ולמדתי בבית-ספר תל-נורדוי,

וגם למדתי שבאתי עם הקופים והביג-בנג

וכל מיני דברים כאלה,

ויום אחד התוודעתי לספר קיצור שולחן ערוך,

וחזרתי בתשובה.

אז זאת אומרת, זה לא תלוי ברקע, וזה לא תלוי בעם,

זה תלוי אם נתקלים באמת או לא נתקלים באמת. אם נתקלים בה,

קשה מאוד לעזוב אותה.

הבנתיוך?

הבנתי, אבל אין לי מספיק תשובות, אנשים שישאלו אותי את השאלה הזאתי עוד פעם. לא, זה ברור שלא יהיו לך מספיק תשובות,

כי תשובות למי שמעוניין בהן

לא שואל אנשים שלא יודעים לענות,

הולך לאלה שיודעים לענות.

ולא כל מישהו נתקל, שואל אותו את השאלה.

לדוגמה, אני לא אתקל ברחוב

ואשאל מישהו, תגיד לי, למה כואב לי פה?

מה פתאום שהוא יענה לי, למה כואב לי פה?

תלך לרופא, הוא יגיד לי.

אם אחד שואל אותך, תגיד לי,

למה זה ככה וככה וככה? תגיד לו, מה, אני רב?

תשאל רב, תלך לרב, אני אענה לך.

אני רוצה לדעת משהו בחשמל? אני לא שואל כל אחד.

אני מחפש חשמלאי מוסמך, שואל אותו, תגיד לי, למה פה יש לי קצר? למה פה זה לא עובד?

וכן הלאה.

אדם ששואל, כל אדם מזדמן שאלות שבוערות לו,

הוא מחפש להישאר בשאלות?

ולא לקבל את התשובות.

הבנת?

אני יכול לתת לך תשובות, אבל הוא יגיד,

לא מספק אותי.

אז מה תעשה?

צריך ללכת למומחה,

הקטע מומחה,

ואז, בעזרת השם, אנחנו נתמודד.

עוד שאלה?

אני מעדיף לתת, יש אנשים שהגעו מכל הארץ, אז מעדיף לתת להם לשאול את השאלות. תודה, מוטי.

כן.

ברכות אני כבר נתתי לכולם.

צעקנו פה, האמן לכולם, לכל החולים,

לכולם נתנו ברכה. שכחתם? קיבלו פה מצוות ותהילים ותפילות ותפילין ושבת.

תן לו שמה.

תן לו שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שלוש שאלות קצרות שמלוות אותי כבר

תקופה ארוכה.

השאלה הראשונה,

הרי הקדוש-ברוך-הוא קיים תמיד.

היה קיים תמיד ויהיה קיים תמיד, נכון?

מה היה לפני הבריאה?

זאת השאלה הראשונה, מה היה לפני הבריאה אם הוא היה קיים תמיד?

לא כלומר שהיה חלל ריק כל הזמן, נכון?

השם מלך

בטרם כל יציר נברא.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא קיים, נצחי,

והוא ממציא הנמצאות.

אז ממנו הוא היה קיים, אם תרצה בחלל, לא בחלל,

עם עולמות נוספים או לא,

קיים ודאי.

לפני שנה בערך רב ענה לי שהוא היה בורא עולמות ומשמיד.

נכון, זה כתוב בזוהר הקדוש,

והכוונה לזה בניינים רוחניים ולא מעשיים ממשיים.

תודה. שאלה שנייה, אפשר? בבקשה.

הקדוש ברוך הוא הראשון כול יכול, נכון?

נכון.

למה לא ברא את העולם בשנייה אחת, ברגע אחד?

מי אמר לך שהוא בנה את זה ביותר מכך?

כתוב בראשית, יום ראשון, יום שני. נכון, אבל תקרא את רשי במקום. רשי במקום אומר שהקדוש ברוך הוא ברגע אחד ברא את העולם ונתן לכל דבר לצאת ביומו.

וכך היה באמת.

יום ראשון, יום שני, יום שלישי, הכול יצא.

ומסביר רשי שכל דבר עמד על פתח האדמה ויצא החוצה.

תודה.

שאלה אחרונה, אם אפשר.

הרי ניתנה לנו אפשרות לבחור בין טוב לרע וכו'.

עכשיו איפה האפשרות שלנו לבחור?

אם הקדוש ברוך הוא כרידי מראש, מה אנחנו נבחר?

הקדוש ברוך הוא נתן לנו את האפשרות לבחור,

משמע שיש לנו את האפשרות לבחור.

בזה שהוא יודע לא מפריע לבחירה שלנו.

והידיעה שלו לא מחייבת אותנו.

שאם הידיעה שלו הייתה מחייבת אותנו,

לא היינו חייבים בכלום.

כי אם הוא ידע שנהיה לא טובים,

והידיעה הזאת מכריחה אותנו שנהיה לא טובים,

אנחנו לא אשמים.

ואם הידיעה שלו מכריחה שאנחנו נהיה צדיקים,

אז אין הבדל בין צדיק לרשע.

אז בשביל מה הוא נתן תורה ואמר, לא תרצח, לא תגנוב, לא תנף, לא תחמוד,

אם זה בעצם מוכתב מההתחלה?

ולמה הוא אמר, הוא בחרת בחיים אם אין בחירה בכלל?

אלא משמע שבאמת הוא נתן לבחור,

רק אתה לא מבין איך הידיעה שלו והבחירה שלנו משתלבים יחדיו בלי לחייב.

אבל כיוון שהקדוש ברוך הוא לא נמצא במימד של זמן,

ורק אנחנו נמצאים במימד של זמן,

אז אני אסביר לך דבר שהוא לכאורה מסובך, אבל...

תחשוב עליו,

תבין אותו.

הקדוש ברוך הוא יודע את מה שאנחנו נעשה

לאחר שנעשה,

לפני כן.

כי אצלו אין זמן עבר הווה עתיד.

למה הדבר דומה?

אם אני מסתכל עכשיו, זו המשקפת שלי לכאורה.

ואני מסתכל על האדם שלפניי,

הוא נמצא בנקודת זמן הווה שלי, שאני מסתכל עליו.

אני פונה ימינה,

זה שאני רואה אחריו כרגע הוא בנקודת זמן הווה שלי,

זה שלפניו היה קודם הפך להיות בזמן עבר שלי,

וזה שאני עוד לא רואה הופך להיות עתיד שלי, נכון?

ואני כל הזמן חי את ההווה,

והזמן שאני נפרד ממנו הופך להיות עבר,

והזמן שעוד לא הגעתי אליו הוא עתיד, נכון?

זה בגלל שאני יכול להיות תמיד רק בזמן הווה,

נכון?

אבל אם הייתי מסיר את המשקפת הזאת לרגע,

והייתי רואה

עבר הווה עתיד ביחד,

אז אין בעיה של מוקדם או מאוחר, לפני ואחרי,

נכון?

ואז אחרי שאני בוחר, הוא יכול לראות

אחרי הבחירה לפני כן.

הבנת?

בערך, תודה רבה. בערך זה טוב.

אם אפשר ממש משהו קצר ככה.

אני מוזיקאי, עוד מהילדות הקטנה,

מתעסק בכל מיני סוגי מוזיקה.

אני חוזר בתשובה בערך שלוש חודש,

והרבה רבנים אמרו לי,

ברמזים בערך,

שאני צריך להיפרד מהמוזיקה,

ככה הם אומרים לי,

שאסור לשמוע את זה, אסור לעשות ככה, אין זמן בשביל זה.

איך בן אדם אחר כל כך הרבה שנים שמתעסק במוזיקה? בעיקרון

מותר

לעשות מוזיקה,

אבל שלא תהיה מוזיקה של גויים.

בעצם כל המוזיקה של הגויים, חוץ ממוזיקה. לא, דוד המלך היה נעים זמירות ישראל, והמוזיקה שלו הייתה יהודית לחלוטין.

ויש הרבה אנשים שמשוררים ומזמרים שירים דתיים,

חסידים ואחרים בלי שום בעיה.

אתה יכול להשתמש עם הכישרונות שלך לשבח לשם, לרנן לפניו,

לשמח אנשים,

להיות בשמחות ובמצוות.

כן, אני מסתדר, אני מתעסק גם במוזיקה חרית, אבל אחרי כל כך הרבה שנים אני לא יכול לזרוק פתאום מוזיקה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית. אתה לא צריך לזרוק, אתה יכול להניח את זה.

אותו דבר, אותו דבר. נכון, אבל מה לעשות, אתה מבין?

מה לעשות, אתה מבין, שיש מוזיקות שהן לא טובות, מה לעשות?

יש אנשים שצריכים לעזוב גם גויה שהם התחתנו איתה כביכול,

מה לעשות?

ויש כאלה שצריכים לעזוב, אתה מבין, עבודה בגלל שהם צריכים לשמור שבת, מה לעשות?

ויש אנשים שצריכים כל מיני דברים, לוותר בגלל האמת ולטובתה,

מה לעשות, מה רע?

יש אנשים שמוותרים, מה לעשות? יש כאלה שמוותרים בשביל השקר גם.

לא בשביל האמת.

אבל מכל מקום,

זה לא צריך לצער אותך.

היית בפרק מסוים בחיים, עשית מה שאתה יכול, עכשיו יש פרק חדש.

מי חונן אותך ביכולת, בידיעה ורגשות למוזיקה? הקדוש ברוך הוא נתן לך את המתנה.

למה שלא תפנה אותה עכשיו כלפיו?

היהודי שיושב משמאלך כרגע, ראית באיזו התרגשות דיבר קודם,

אמר קודם כל, כל הכוחות שנתן לי השם, השתמשתי בהם להכחיש אותו ולהגיד שהוא לא קיים, ושבני האדם המציאו אותו.

והנה היום מה הוא עשה? חיכה ואיבה והמתין לקדש את שמו יתברך בהתרגשות נפלאה, באותו כוח שנתן לו קודם, הוא השתמש הפוך.

מה הבעיה שתשתמש בכל הכוחות לטובה ולעשות נחת רוח להביך שבשמיים?

לא אמרתי שאני לא מתעסק במוזיקה.

שמעתי.

מתעסק, אבל

השאלה שלי הייתה שמאוד מאוד קשה לזרוק היום. אני מסכים, וכמה שהקורבן יותר גדול, ככה השכר עצום ברב.

תודה רבה.

בהצלחה.

תודה.

כן, יש פה אדם דתי שרוצה לשאול שאלה.

העברית שלי זה לא כל כך טוב, אני ממוציא לדרום-אמריקה,

לכבוד הרב.

אנחנו באינו ללמוד.

אני אסטוף את העבודה שלי בצילה.

צ'ילה, צ'ילה. כן, בצילה, דרום-אמריקה.

מיד פרו,

ברזיל, שם, בסביבה. כן, כן, כן. זה ארוך.

איפה שהאינדיאנים.

כן.

כן.

אני באתי עם אשתי, היא פה.

אנחנו, יש לנו,

אנחנו מבקשים שתגיד לנו ברכה בגלל שאין לנו ילדים.

הבנתי.

אתם לא באתם במיוחד מצ'ילה, לא?

לא, לא.

אנחנו באנו אחרי חמש חודשים בשביל ללמוד,

אחר כך חוזרים הביתה.

בעזרת השם.

אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום ותענית דיבור? כן, כן, כן. והאישה מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר כל יום?

נפלא מאוד. מה השמות?

יקותיאל בן אימא, כן?

כן. ברכה חיה שרה?

רגע. יקותיאל בן ברכה חיה שרה ו... שושנה בת מלכה.

שושנה בת מלכה. תזכו בעזרת השם

לזרע חי וקיים,

פרי בטן, בן זכר, מהרה, אמן.

אמן.

מזל וברוך.

שאלה?

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אני רוצה להודות גם בשם הסטודנטים שזיכית אותנו בנוכחות שלך.

השאלה, אה, כל כך יותר טוב? אוקיי.

השאלה שלי היא נובעת קודם כל מעצם מזה שיש המון המון סטודנטים

שרוצים בעצם לנסות ולזכות גם את האחרים ולענות על תשובות.

והשאלה שלי היא כזו,

הקב' ברוך הוא ברא אותנו בעצם יוצרים.

אנחנו יכולים ליצור דברים.

ו...

כשאני הייתי ילד קטן אז למדתי בבית ספר איך לבנות מחתיכת עץ,

לבנות קופסה או לבנות איזה שלט או כל מיני דברים כאלה.

ושבוע שעבר נשאלתי שאלה שלי אישית היה מאוד קשה לענות עליה.

איך אני יכול להבטיח,

או איך אני יכול להוכיח,

שבעצם האדם לא יכול גם לברוא. אם הוא יודע ליצור,

אז עם רוב חוכמתו ביום מן הימים הוא יוכל גם לברוא.

ידוע לנו שבעצם הצליחו ליצור גולם,

וזה מה שניסיתי לענות,

אבל לא הצליחו להפיח בו רוח.

אבל להיכנס לעומק של מעבר לזה, לא הצלחתי.

אם כבוד הרב יוכל לזכות אותנו.

קודם כל,

מה שאדם יוכל לעשות זה רק לעשות יש מי יש.

ולעשות יש מי יש זה לא בעיה.

צריך כישורים וכישרונות,

ניסיונות חוזרים ונשנים,

ובסוף מצליחים משהו לעשות.

רוב ההמצאות הן בעצם מציאות, לא המצאות, כי לא המציאו דבר שעוד לא ידעו שהוא מצוי.

אבל משתמשים בלשון מוטעית בכוונה וקוראים לזה המצאה.

בעצם את הפלורסנט מצאו, לא המציאו אותו,

וכן על זה הדרך.

והמדע לפעמים מתהדר במה שלא ראוי לו.

מכל מקום,

לברוא יש מאין אף אחד לא יכול. אז אם אנחנו מדברים לשון בריאה

על יש מאין כמו שהקדוש ברוך הוא ברא,

אף אחד לא יוכל כי הוא יצטרך להיות בורא.

וכיוון שהנברא הוא כבר מצוי,

הוא משתמש במצוי,

אז הוא יכול רק לברוא. יש מי יש.

לקח עץ, כמו שאמרת, עשה טבע,

אבל הוא לא יכול להמציא את העץ.

אמת, כבוד הרב,

אבל השאלה הייתה יותר מכוונת,

כיצד אני מוכיח שאדם בעתיד לא יוכל לברוא גם,

לא יוכל להתעלות על חוכמה מסוימת ולברוא גם. עוד פעם, היות והנברא הוא בעצמו מוגבל,

מעצם היותו נברא הוא מוגבל.

וכיוון שהוא מוגבל ביש שלו,

וכיוון שהוא לא בדרגת הבורא שלו,

ממילא אין לו את היכולת והכלים לעשות את מה שהשם עושה. כי אם הוא יכול לעשות מה שהשם עושה, אז הוא אשם.

והשם לא יכול להיות שניים,

רק אחד כבר אמרנו.

ממילא אומרים בלשון קלה, שכח מזה.

כבוד הרב, קצת

קשה.

אני... לא הבנת?

אני הבנתי, אני הבנתי. אני גם מרגיש את זה.

לא, לא. אני, אני... מה לא טוב, מה חסר פה, מה שאמרתי?

אני אחדד יותר את השאלה. כן. השאלה הייתה יותר מכוונת

בפוטנציאל שטמון באדם. אין לו יותר ממה שטמון בו,

וכיוון שטמון בו רק מה שיכול להיות טמון בנברא ולא בבורא,

כי מעצם היותו נברא הוא כבר נחות.

אז הוא לא יכול להשתוות לקדוש ברוך הוא לעולם. כי אם הוא יהיה שווה לו בדיוק,

אמרו חכמים, אילו ידעתיו, הייתיו.

זאת אומרת, אם הייתי רק יודע אותו במהותו כמות שהוא, אני הייתי הוא.

ואתה שואף שלא יהיה שום הפרד,

שום נבדל ממנו.

אין דבר כזה. עצם היותך נברא זה כבר פסה.

תודה.

אתן לך דוגמה יותר טובה.

האם ייתכן שהדומם,

הדומם,

ישתלט על האדם?

יכול להיות דבר כזה? לא. אולי נחשוב שאולי יום אחד העץ יתפתח בצורה כזאת שהוא יהפוך להיות יותר מהאדם?

זה בקלות אתה דוחה.

אתה אפילו לא עץ

ביחס לאדם

כשאתה ביחס לבורא.

אתה אפילו לא עץ.

תודה רבה. עוד לא?

התשובה אותי אישית מספקת.

איפה עוד חסר?

עוד חסר ה...

אתה יודע מה אתה מסכים לי?

כשאני הייתי צעיר

והתחלתי לשוב בתשובה,

אז תמיד אמרו, אתה תראה,

עוד המדע יגלה יום אחד כך וכך וכך, אתה תראה, אתה תראה.

אני מחכה כבר

עשרות שנים כמוני.

מחכים מיליונים לפי המדע ואלפי שנים על פי התורה,

ועוד לא הצליחו.

אם יתאספו כל חכמי העולם,

והיום המדענים של היום

הם ננס על גבי ענק.

המדענים של היום ננס על גבי ענק.

זאת אומרת, קח את כל חכמי האומות בכל הדורות,

תאסוף את כולם ביחד. זה הענק

העולמי

שבא עוד ננס קטן בדור הזה, שמשתמש בכל החוכמות של כל אלה שקדמו לו,

והוא ננס על גבי ענק.

אם תיקח את כולם ביחד,

יכולים לברון נמלה?

נמלה לא יכולים.

ולהפיח בה רוח חיים?

איך יפיחו רוח חיים אם לא מבינים אפילו מה זה רוח חיים?

תן לדוקטור בבית חולים שיכלא את הרוח.

נו,

למנוע את מיטתו של האדם הוא לא יכול, נכון? שיכלא את הרוח שלו, תפוס אותה, נו, איפה?

בוא תסביר לי איפה מיקום האינטליגנציה בשביל שאנחנו האינטליגנטים נוכל בעתיד,

כמו שאתה אומר,

לברוא בעצמנו. מה נברא?

אנחנו את החומר לא מבינים.

את החלקיק הקטן, את המולקולה, לא ניתכנו עד תום.

אתה רוצה שאנחנו במורכבות,

בבריאה הזאת, נוכל לברוא משהו דומה?

אם אני מבין נכון, תמר, בעצם התשובה היחידה על שאלה כזו

זה בעצם להוריד את כוחי בעוצם ידי, ו... לא להוריד,

להתבונן כמה אנחנו אפסים אחרי שאנחנו מבינים הרבה.

אחרי שכל כך אנחנו מבינים, אנחנו מבינים כמה אנחנו יותר אפסים.

תודה. הבנת? תודה.

שם הבחורצ'יק עם הכיפה עם הפופיק.

יש לי שאלה, יש לי חבר בבית ספר,

אני מנסה לזה, כאילו,

הוא לא יודע איך להסביר לו, הוא אומר לי, כאילו,

שהדינוזאורים הם לפני,

איך המדע אומר שהדינוזאורים הם לפני מיליוני שנים,

והבריאה וכל העולם עצמו רק לפני 5,000 שנה? איך ה... מה, למה יש הפרש

זמן? כאילו, לא קצת, יש לי פרש הרבה... גם אם היינו רוצים להגיד שהיו דינזהורים,

גם אם היינו רוצים להגיד, למרות שאין שום הוכחה למציאותם,

למעט שחזורים על-פי עצמות וכו',

אבל אם היינו רוצים להגיד כך, לא מחייב בכלל שהם יהיו יותר מאלפים,

כי כל העולם יודע שהיה מבול,

ויש הוכחות למבול בכל העולם כולו על שכבות סחף גדולות בראשי ההרים,

ויש גם דגים מאובנים שנמצאו בראשי ההרים,

ויש קלטת שלי שמביאה את כל המדענים שמדברים בנושא הזה,

אבל צריך להבין דבר אחד, מבול היה שנה.

שנה היה מבול בכל העולם כולו.

מי שמבין קצת בחומר, בכימיה, יודע שלמעשה חומרים שנמצאים בחום רב,

או בקור, או במים, או בנוזל, בתקופה כזאת ארוכה,

הטבע שלהם משתנה,

וממילא כל מה שתרצה ללמוד על-ידי קרבון 14,

אתה לא תוכל לדעת כיוון שהיא השתנה, כי אם נכניס עצם לרתיחה היא כבר לא תגיד לנו מה היה המצב שלה לפני הרתיחה.

ובקיפאון זה גם כך, וכן הלאה.

יוצאים מתוך הנחה שאם העולם מתנהג היום ואז אותו דבר,

אפשר לעשות השערה.

אבל למה הדבר דומה?

לאחד שיבוא לעשות בדיקה וירצה על-פיה להוכיח דבר.

הוא ייקח בחור בן 15,

ישים אותו ליד קיר ויסמן מעל הגולגולת שלו פס,

ימתין שנה,

ואחרי שנה הוא יבוא ויסמן עוד פעם פס,

והוא יראה שהוא גבה במשך השנה בחמישה סנטים.

נו,

אם זה כך,

אז נעשה חשבון לפי זה.

בן 15, כל שנה חמש סנטים,

כפול 15,

75 סנטים.

אה, אבל הוא כבר הרבה יותר ממטר וארבעים,

אז איך זה יכול להיות?

דבר שני, אם זה כך,

אז אם הוא יהיה בן עשר, כמה הוא יהיה?

חמישים סנטים. בגיל 20, כמה הוא יהיה?

מטר.

בגיל 30, כמה הוא יהיה? מטר וחצי.

בגיל 40, כמה הוא יהיה? שני מטר.

בגיל 50, הוא יהיה שני מטר וחצי. ככה זה מדעית, לא?

כי בדקנו.

כן, אבל לא ידענו שיש תקופות שהוא מתפתח הרבה ויש תקופות שהוא מפסיק. לא ידענו, כי תחום ומתחם הבדיקה שלנו היה באמצע.

זה מעיד על קודם וזה מעיד על אחר כך?

זה יוצא מתוך הנחה שאם כך הוא מתנהג לפני ואחרי,

זאת תהיה התוצאה.

אבל אם כך, בודקים מדע. אני מצטער.

יש טעויות גדולות ופטאליות.

תודה רבה.

תהיה בריא.

יש, אפשר עוד שאלה? דרך אגב, אנחנו לא מזלזלים במדע, שתדעו, כל מה שהמדע מוכיח אמפירית אנחנו שמחים לקבל. אמפירית.

אבל לא שהוא אומר לנו ספקולציות.

הוא נכנס לתחומים

שיש איתם בעיה.

אתם רואים? יש איזו בדיחה ידועה שאומרים

יש תחומים שהמדע לפעמים מסיק מסקנות בגלל חוסר ידע, והוא קורא לזה ידע.

אחד פעם ניסה לבדוק

איך ההתנהגות של זבוב עם כנפיים

ובלי כנפיים.

אז הוא לקח זבוב, היו לו

ארבע כנפיים,

והוא שם אותו,

אמר לו קפוץ,

וסימן, הוא קפץ עשרים סנטים.

תלש לו

כנף אחת,

אמר לו קפוץ,

והוא קפץ

חמש עשרה סנטים. כתב, זבוב

עם שלוש כנפיים, קופץ חמש עשרה סנטים.

הוריד לו עוד אחד,

הופ!

קפץ עכשיו עשר סנטים.

הוריד לו עוד אחד, קפץ!

קפץ חמש סנטים.

תלש לו את האחרונה,

אמר לו קפץ!

לא קפץ.

כתב במחקר,

זבוב בלי כנפיים, לא שומע.

מה לעשות, לפעמים המסקנות לא נכונות. היה גם אחד מספר עליו, לסרי,

שהתלונן, אתם מכירים אותו?

אם לא תכירו עכשיו,

הוא סיפר שאחד התלונן אצל הרופא שאשתו לא שומעת.

אז הרופא אמר לו כמה היא לא שומעת. אז הוא אמר, אני לא יודע, מה שאני מדבר איתה לא שומעת.

אמר לו, תשמע, תעשה ניסיון, תעמוד שני מטר מאחוריה.

תגיד לה,

מה את מבשלת היום?

אם היא לא תענה,

אז אתה יודע שמשני מטר היא לא שומעת.

תתקדם צעד אחד.

תשאל, מה את מבשלת היום?

אם היא לא תענה,

אז היא לא שומעת ממטר וחצי.

תעשה עוד צעד.

מה את מבשלת היום?

אם היא לא תענה,

אז היא גם ממטר לא שומעת.

תעשה עוד צעד, תתקרב עד לאוזן שלה,

ותגיד לה, מה את מבשלת היום?

אם היא לא תענה, סימן שהיא חירשת.

הלך הביתה, עמד

שני מטר,

מה נבשל את היום?

עוד צאן.

מה נבשל את היום?

עוד צאן. מה נבשל את היום?

מתקרב לאוזן, מה נבשל את היום? אמרה לו, ארבע פעמים אמרתי לך, מה רק?

כן, מה לעשות? ככה חיים.

רגע, לסיכום, יהודים יקרים,

קודם כול, נעמתם לי מאוד.

תודה שבאתם.

ודבר שני,

מי שרוצה לעמוד אתנו בקשר באופן מתמיד וקבוע, יש שתי אפשרויות.

יש שתי תוכניות

מכספי מעשר למי שרגיל בצדקה.

אחת זו תוכנית כוח כפליים,

מי שתורם 28 דולר בחודש

יכול להיות שותף בכל הפעילות שאנחנו עושים בארץ ובעולם, ולקבל

סוף שבוע בבית-מלון חינם אתנו ביחד, טיול לקברות צדיקים,

קלטות וידאו וסידי כל חודשיים הביתה חינם,

עיתון שופר ניוז או ארבע כנפות, וגנזי המלך

דפים לשבת.

עוד אפשרות?

תוכנית חדשה,

50 שקלים בחודש בלבד.

מי שרוצה לקבל כל שבוע

CD צפייה או 3-CD שמיעה,

עיתון,

כל שבוע, וגנזי המלך זה שמונה עמודים

כרומו-פרוצס, דברי תורה,

כל שבוע הביתה,

במקום 200 שקלים, 50 שקלים,

להיות שותף בזיכוי הרבים. מי שירצה יוכל להרים אצבע, יקבל הוראת קבע, ימלא,

ויכתוב שם בקשה לברכה, שם ושם האימא,

ובעזרת השם נברך אותו שיהיה לו הצלחה וישועה.

אז מי שמעוניין, הנה החבר'ה שלנו, דוד,

לתת לאנשים את ההזדמנות.

תודה לכם וערב טוב.

כשאני הייתי צעיר, והתחלתי לשוב בתשובה, אז תמיד אמרו, אתה תראה, עוד המדע יגלה יום אחד כך וכך וכך, אתה תראה, אתה תראה. אני מחכה כבר עשרות שנים, כמוני מחכים מיליונים לפי המדע, ואלפי שנים על פי התורה.

ועוד לא הצליחו.

אם יתאספו כל חכמי העולם,

והיום המדענים של היום הם ננס על גבי ענק. זאת אומרת, קח את כל חכמי האומות בכל הדורות,

תאסוף את כולם ביחד, זה הענק העולמי שבו עוד ננס קטן בדור הזה, שמשתמש בכל החוכמות של כל אלה שקדמו לו,

הוא ננס על גבי ענק. אם תיקח את כולם ביחד, יכולים לברום נמלה?

נמלה לא יכולים.

ולהפיח בה רוח חיים?

איך יפיחו רוח חיים אם לא מבינים אפילו מה זה רוח חיים?

בוא תסביר לי איפה מיקום האינטליגנציה,

בשביל שאנחנו האינטליגנטים נוכל בעתיד, כמו שאתה אומר,

לברום בעצמנו. מה נברא?

אנחנו את החומר לא מבינים.

את החלקיקה קטנת, המולקולה, לא ניתחנו עד תום.

אתה רוצה שאנחנו, במורכבות,

בבריאה הזאת, נוכל לברום משהו דומה? להתבונן כמה אנחנו אפסים אחרי שאנחנו מבינים הרבה.

אחרי שכל כך אנחנו מבינים, אנחנו מבינים כמה אנחנו יותר אפסים.

האמנת? תודה.

שפה, שפשפה, יהדות חובקת עולם אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-7779 או באתרי האינטרנט

www.שופר.net או www.שופר.news.net