זה נקרא בעל עין טובה
- - - לא מוגה! - - -
המהר״ן מפראג
אומר שמי שיש לו לב טוב
הוא רוצה טוב עבור חברו.
הלב שלו טוב.
טוב לא שלחבר שלו יהיה טוב.
הוא רוצה שיהיה טוב לחברו.
אבל מי שיש לו עין טובה
הוא מוסיף לרצות עבור חברו
שלמות הטוב.
הוא לא שבע רצון
עד שהוא יראה בחוש
את כל הטוב אצל חברו.
זאת אומרת,
נגיד אחד עם לב טוב
שמע שמישהו קנה משהו, הסתדר משהו, אה,
ברוך השם, איה אינו אית' מורך,
מברך אותו, הכול שמח, כל הכבוד.
לא, בעל עין טובה גם בא אליו, נותן לו מתנות,
הוא אומר מה חסר לך,
אין לך זה, אני אקנה לך, אני אביא לך, אני אעשה לך.
הוא לא מסתפק רק שיהיה טוב לחברו.
הוא רוצה את שלמות הטוב לחברו.
זה נקרא
בעל עין טובה.
לב רע רוצה רע
עבור חברו.
מעין רעה
הוא לא יכול לסבול אפילו נקודה קטנה שיהיה טוב לחברו.
העין שלו צרה בו.
הוא רוצה לראות בחוש את שלמות הרעה שתקרה לו.
מן הקצה אל הקצה.
לכן אמר בי יהושע בן לוי
אין נותנין כוס של ברכה לברך
אלא לטוב עין.
כשנאמר טוב עין
הוא יבורך.
אל תקרה יבורך אלא יברך.
למה? הוא רוצה שיהיה טוב בשלמות.
מבאר המהר״ל מפראג.
עין טובה עצמה היא הגדר של כוס של ברכה.
מה הגדר של כוס של ברכה?
שהיא צריכה להיות בחינת שובע,
ובחינת מלא.
כשמברכים על כוס של ברכה היא צריכה להיות מלאה.
לא מברכים על
כוס שהיא לא מלאה.
אחד מהתנאים בשביל לברך צריך כוס מלא.
הגדר של עין טובה?
טוב עין הוא יבורך?
כמו הגדר של הכוס של הברכה.
הוא רוצה טובה באופן מלא.
שיהיה
לכל האנשים.
ונראה שהכוונה שמישהו מסוגל לברך
את השם
במלוא הכרת הטוב,
רק מי שמידת הנתינה שולטת בו,
ובפרט טוב העין,
הוא שמשביע עינו בטובם של אחרים.
ויש בו הרצון הטוב בשלמות.
זאת אומרת,
הוא שואף
שיהיה להם
מלוא הטוב.
ורק אז תסבע עינו.
לפני כן הוא לא שבע, הוא רוצה עדיין להשלים חסרונם.