לחיות בלי מחשבה - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כן, קום ידידי, קום.

הופה, איזה עגין.

ככה, יש לי כמה שאלות, כאילו, כל החבר'ה פה משגעים אותי על...

אני אגיד לך ככה, נתחיל. קודם כול, כאילו, מה היה לפני בירת העולם? למה פתאום?

אם לבורא עולם כאילו אין התחלה, אז למה... לא יודע, כאילו, פתאום מתחילת לבורר את העולם, כאילו, להביא אותנו, לא יודע, את כל הבלגן הזה. פתאום בא לו! בא לו!

ומגיל אפס תמיד אני שומע, כאילו, המשיח, המשיח, המשיח, מתי זה יבוא, כאילו, וכשאני מסתכל על העולם,

אתה כבר לא יכול למצוא, כאילו, יותר גרוע מזה.

אנשים על כלום הורגים אחד את השני, כאילו, בלאגן, אם זה אנשים...

כל הגויים שמבחוץ הורגים אותנו,

ונלחמים איתנו, ושונאים אותנו, וכל העולם שונא אותנו, ואנחנו שונאים את עצמנו, כאילו, מה יכול להיות יותר גרוע מזה?

כי החושך יכנסה ארץ בערפל לאומי,

ואז, ועלייך יזרח השם וכבודו עלייך יראה. זאת אומרת, דווקא מתוך החושך, מתוך הדיכאון, מתוך המצב הקשה ביותר שיהיה בעולם,

מהשפל שתגיע האנושות,

דווקא מזה... יותר קשה מזה, אבל כאילו, יכול להיות יותר גרוע מזה כבר. בטח, עוד לא הגעת לגוג ומגוג.

ומתי זה יגיע?

אתה מחכה?

בנרות.

תראה,

איך קוראים לו? זה האיראני? חמד דג'אני?

חמיד מחמוד ג'באני? מה, איך, משהו כזה, משהו ג'נאני.

בקיצור, אל-אדן.

לא, זה תימני, זה משהו אחר.

אבל זה נשיא איראן שאומר שצריך להעלים את ישראל מהמפה, אדם חוסיין.

לא, זה כבר בכלא. מה קרה לך? אנחנו ב-2006, מתוק.

סדאם זה 2005. מכל מקום,

זה פוטנציאל.

הנשיא האיראני הזה הוא פוטנציאל לסבך את כל העולם.

יכול להיות.

אפשר להגיד שהבן-אדם הזה מתאים למה שכתוב במדרש,

שיבוא מלך פרס ויעורר מלחמות בעולם,

ויבואו עשיו,

ויילחמו בישמעאל.

זה מתואר במדרש,

שיש שני גושים בעולם שיילחמו, כמו שאנחנו רואים שמתבשל עכשיו,

אסלאם מול הנצרות.

זה מה שיהיה באחרית הימים, ויביא לגוג ומגוג,

וזאת תהיה מלחמה שימותו בה שני-שלישים מהעולם.

שליש רק יישארו.

מה שראית עד היום

זה אפילו לא יומן.

אתה יודע מה זה שני-שלישים?

זה ארבע מיליארד בני-אדם.

כתוב בספר זכריה, פרק יג'

והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב.

מדובר רק על השליש הנותר שיוותר,

ואלה גם יעברו צירוף אחר צירוף.

זה מה שהולך ללכת העולם.

זה שהעולם מתחמש בפצצות גרעיניות,

נמן וכו',

זה לקראת האירועים האלה. והגאון מוילנה אמר שהמלחמה האחרונה תארך שמונה שניות.

איך אפשר שמונה שניות לפני 250 שנה להגיד מלחמה בשמונה שניות?

אבל, משעה שמתבקע האטום ושומעים את הבום והפטריה עולה למעלה, או כמה פטריות,

זה נגמר מהר מאוד.

הבנת, עיוני?

בערך.

כן. עוד שאלה?

כן.

אני מאמין, תראה, אני מאמין בבורא העולם, כאילו, באמת, בלבשל, אני מאמין בבורא העולם ומאמין שהוא קיים, וכל זה עכשיו.

רק דבר אחד, יש לי כאילו שאלה שבראש, כאילו, רצה לי כבר שלוש שנים משהתחלתי קצת להתחזק, עכשיו ירדתי, אבל לא משנה, לא ניכנס לזה.

לא, דווקא עלית, אתה ביציע.

כאילו, אם בורא העולם אוהב אותנו, כאילו,

כמה כאילו? אני לא מצליח להבין,

אה?

לא, שאלתי כמה כאילו.

אם בורא העולם אוהב אותנו, אז למה הוא,

לא יודע, אני, כאילו, לבן שלי, לא משנה מה.

לא, הם צחקו הלאה, כאילו, לא חשבו.

כאילו, הם צחקו.

בקיצור, למה בורא העולם נותן לנו לסבול, כאילו, כל כך הרבה? כאילו, אם הוא אוהב אותנו, אני לא הייתי נותן לבן שלי לסבול.

זה באמת הוא לא נותן לסבול, זה רק כאילו.

יענו. יענו, כן.

תראה, יש יצירתו ויש יצירה. עכשיו, אה...

תמשיך, אני מקשיב.

כל כך הרבה למדתי הערב.

אני אחזור לשאלה שלך. אתה אומר, למה הקדוש ברוך הוא כאילו נותן לאנשים לסבול?

אתה רוצה להמשיך עוד כאילו משהו?

יש הרבה יהודים שסובלים, כאילו, חצי עולם היום סובל. תראה, פתח חדשות.

כל ערב חצי שעה שלמה של חדשות, וזה גם לא מספיק לראות את כל העולם סובל,

אם זה בעולם,

אם זה איתנו,

אם זה, כאילו, כולם, ממש. רוב הערבים סובלים בעולם.

קודם כול, אני מסכים אתך.

אבל בחצי שעה חדשות מראים לך את מה שרע.

אם היו נותנים עוד שעה, היו מראים לך מה טוב.

אבל לא נותנים, כי זה לא חדשות.

מה טוב?

אין טוב?

אנשים צוחקים פה כבר רבע שעה, זה לא טוב. זה לא רק חדשות, זה גם בחיים בכלל, כשאתה רואה, אני חי ואני טועה בחוץ, אני רואה אנשים, שומע אנשים, אתה מבין? ואני מכיר מלא אנשים שסובלים, ו... מה סובלים? מה, מה?

סובלים הכול, אם זה אנשים סובלים מהילדים, מצב כלכלי, מצב בריאותי,

מצב נפשי, ים של סבל, באמת, כל העולם,

חצי מהעולם הזה, אם לא יותר, אפילו סובלים. שמעתי, אז מה אתה... וגם אנשים שהם חייכים מבחוץ, תאמין לי, בתוך תוך החם, אם תשב איתם, מדבר איתם, רוב, אני חושב שנתקלתי בהם,

הם סובלים. מה אתה מציע להם?

מה אני מציע? להתאבד.

אני שואל אותך. לא, מה יעשו?

לא יודע.

אני אגיד לך מה יעשו.

רוצים להפסיק לסבול?

ישמרו תורה ומצוות, כמו שכתוב בתורה, בדיוק, ולא יסבלו.

זה לא קל.

אתה אומר לי, זה לא כלל? אני בדור אחד שניסיתי, זה לא קל. וזה הדבר הכי קשה שיש, זה לחזור בתשובה. במיוחד עם כל העצר, עם כל העצר הרשת, במיוחד בעולם שלנו, זה נשים, סרטים, בילויים, יציאות,

וכל מה שסובב פה בעולם. תראה, כל זה יש בעולם, ואני מסתדר בלי זה. איך זה? אתה מסתדר, אבל הנה, הרבה אנשים, הנה כמוני, למשל, ניסיתי,

הייתי בשיעורי תורה שנתיים, במשך שנתיים, ניסיתי להתחזק, ניסיתי וניסיתי,

וזהו,

עכשיו נפלתי ירידה שאפילו לא שבת,

לא תפילין, לא כלום. זה הבעיה, אתה יודע למה? אמרת את זה כבר כמה פעמים. ניסיתי, ניסיתי, ניסיתי. אני לא ניסיתי, החלטתי.

זה ההבדל.

לא מנסים.

אין דרך אחורה. שורפים את הגשר מאחורה, וממשיכים קדימה. אי אפשר לחזור אחורה.

אם הולכים כמוני, לא נופלים.

אין ניסיתי.

החלטתי.

אתה מבין?

אחד אומר, אני מנסה להפסיק לעשן, לא מצליח. בטח שלא תצליח, זה רק ניסיון, אתה יודע שאפשר להמשיך.

אבל אם אתה החלטת,

והחלטת סופית, בכל מחיר, אז אתה תצליח.

גם אני הייתי פעם מעשן,

והחלטתי, ברגע שהחלטתי לא, זהו, שיש עוד יצר רע אחד, שזה הרצון, הרצון הפנימי.

זה לא יצר הרע, זה אתה.

ואם תחליט עם הרצון, אין לי רצון, אבל.

או,

בגלל שיצר הרע. אבל אני יודע, אני לא יודע, אני בבלבלות עם עצמי, כאילו, אני יודע את האמת, מאמין,

מאמין באמונה שלמה שיש בורא לעולם, יודע שזה אמיתי, יודע שכל התורה קיימת,

אבל יש גם צד, חצי שני, כאילו, ש...

אתה לא בבלבלה. אני לא יודע איך להסביר לך את זה, כמו, לא יודע איך להסביר לך את זה בקיצור.

אתה לא בבלבלה, אתה בפצלה.

אתה מפוצל.

איך שתקרא לזה. אז אני אסביר לך, אתה רוצה גם להיות דתי, אבל אתה לא רוצה להפסיד את החילוני, זה הבעיה שלך.

אפשר להגיד. זה פצלן.

אבל מכל מקום, אם תחליט שאתה רוצה להיות בטוב,

יהיה לך בטוב גם מה שאתה מצפה שם, בטוב, אבל מותר.

אתה רוצה לטעום גם מהאיסור, זו הבעיה.

תראה, יש הרבה אנשים שמנים.

אתה יודע למה?

הם הולכים שמנים להראות לכולם,

אנחנו לא יכולים להתגבר על יצרנו.

שמנים.

מה הפירוש?

בעל תאווה, אוכל, אוכל, אוכל, לא רוצה לגמור, עד שהוא מפוצץ.

אוכל זה רק בשביל להתקיים.

אוכל זה לא עתיד.

בן-אדם אוכל, אוכל, אוכל,

מה זה, כמה אתה אוכל? אכל תקום, יאללה.

זה כמו אחד יושב בתחנת בנזין, ממלא, ממלא, נשפך, ממשיך.

הוא אוהב למלא.

אוהב, אוהב.

מה זה, אתה משוגע?

יש מכל, מלא אותו, סע.

עוד פעם מתרוקן, תמלא. לא.

אנשים יושבים, איבלה, איבלה, איבלה.

אוף, אוף.

שחרר את החגורה, אוף.

בשביל מה אוף?

תאכל, תפסיק. יש עוד מה לעשות בחיים, לא רק לאכול.

זה הבעיה. אתה גם.

לא רק אוכל, אתה רוצה גם זה, ובלי סוף, וזה בלי סוף,

ולא מספיק, ולא רוצה לישון מוקדם, שלא תפסיד חלילה בלילה עוד בילוי ועוד בילוי, ואתה הולך עד שתיים, שלוש, ארבע, בסוף קם, כמו פגר בבוקר.

עוד פעם, מתחיל לילה, מתהפך היום, נהיה בלאגן. מה זה?

זה בלבלה, ופצלה, וג'ננה, והכול.

ואחר כך אתה שואל את עצמך,

למה אני לא יכול?

תחליט,

אני רוצה להתחבר לאבינו שבשמיים.

תתחבר,

תקבל הכול.

הבנת?

אתה מוכן להחליט?

מה לעשות? בוא, אני אתן לך כוח. אתה מוכן להחליט?

לצאת לדרך, כן?

עוד פעם אמיתי, אבל הפעם?

לא תסתכל ימינה ושמאלה.

לא יכול?

למה לא יכול?

זה היה צריך יותר חזק.

יצר היה יותר חזק?

כן. תשמע, יצר היה יותר חזק? כן. תשמע, מה מפתה אותך?

תגיד לי, מה הוא מפתה אותך, שמה?

שחיות. שכדאי. תתחו מתי שבא לי לעשות מה שבראש שלי לעשות,

להיות חופשי, בקיצור. זה חופשי?

אמרת בעצמך שהוא יותר חזק ממך, אתה במאסר שלו. הוא לוקח אותך כמו דוגי,

שם אותך עם חבל ואומר, בוא, מותק, איך קוראים לך?

זה הכאב שלי. איך קוראים לך? מאור.

מאור. הוא אומר, מאורי.

בוא, בוא, בוא, בוא, בוא. בוא, כנס לדיסקוטק. כנס.

בני כרטיס. נו, תזמין אותו לבירה. יאללה, צא. בוא, בוא, בוא. עכשיו נוסעים.

צא מהר.

עצור. אבל סתים למה שאתה אומר, זה הכיף שלי. זה מה שאני רוצה לעשות, אתה מבין?

כאילו, לא יודע, בא לי לצאת, אני יוצא. לא בא לך. אתה אמרת שאתה רוצה להיות אדם ששומר תורה ומצוות, אבל אתה לא יכול.

אז זה לא בא לך.

הוא עושה לך.

אני אתן לך דוגמה. בא אלי אחד ואמר לי, תשמע,

אני מת לשמור שבת,

אני מוכן לשמור שבת, אבל אני לא יכול לשמור שבת. שאלתי אותו למה. הוא אומר, כל דבר אצלכם אסור.

אסור לראות טלוויזיה, אסור לראות כדורגל,

אסור לעשן, אסור. אני לא יכול. הכול אסור. אני לא יכול. אתם חיים במאסר. הכול אסור.

אי-אפשר.

אם תתיר לי לעשן, לראות טלוויזיה, בזה, אני מוכן לשמור שבת.

אמרתי לו, מי אמר לך שאצלנו זה הכול אסור? אמר כל אחד ששאלתי, אמר שאסור.

אמרתי לו, אני אומר לך שמותר.

אומר לי, מה אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא, אני לא רפורמי, אורתודוקסי דווקא.

אבל אצלנו הכול מותר.

מותר אצלנו לא לעשן בשבת, מותר לא לראות את הטלוויזיה,

מותר לא ללכת לכדורגל.

אתה בבעיה, אתה אסור.

אתה במאסר של היצר הרע. אתה אומר בעצמך,

אני לא יכול בלי סיגריות, אני לא יכול בלי, מה זה אני לא יכול?

אני במאסר.

לא שאני חופשי,

אני במאסר של היצר הרע שלי,

אתה במאסר ואני מותר.

גם אני רציתי לעשן,

התרתי את עצמי, רציתי לראות כדורגל יותר. זה לא שאני לא יכול, זה שאני רוצה לעשות את זה, תמיד. זה לא שאני לא יכול לא לעשן סיגריה בשבת. יש לי חשק פנים שבא לי להדג, כאילו, בא לי להדג את הסיגריה, בא לי לעשן סיגריה, זה לא שאני לא יכול. שמעתי ביום כיפור, אתה מעשן? לא. למה?

שזה פעם בשנה יותר קל לך לעשות את זה?

אל תחרט עליי, בגלל שאתה מפחד מכיפור.

לא. כן? לא. כן?

אז פעם אחת בשנה. אני יודע ששבת יותר חשוב. אז פעם אחת בשנה אתה עושה ביום חמישי.

למה ביום כיפור?

הבנת? הוא עושה לך...

מעורי, אחריי.

זה הבעיה, יוני.

זה הבעיה.

אתה רוצה לי יש כוח גדול, יצר הטוב. אתה רוצה שאני אעזור לך?

כן. אבל אתה תחליט באמת לשמוע על מה שאני אומר?

לא תתחשב בחבר'ה האלה, הטובים שלהיותך, אם הם יפטרו אותך לרע.

אתה תמשוך אותם לטוב. אתה מוכן?

אני מפטר אותם לרעב בינתיים.

כן?

יעני, אתה מנהיג, אתה.

לצערי.

הבנתי. אז אתה עכשיו, תראה איזה יצר טוב יש לי. אם אני עכשיו גורם לך לקבל עליך מצוות ציצית,

אתה תגרום גם לחבר'ה שלך שישימו ציצית.

אז אנחנו ניתן לייצר רע נוק-אאוט.

בעזרת השם, בלי נדר.

יש לך חשק לתת לו נוק-אאוט?

כן. בוא, מותיק, בוא, בוא, אני אתן לך, בוא.

יאללה, כל החבר'ה, כל החבר'ה, קדימה.

כל החבר'ה.

הופה!

יאללה, כל החבר'ה, כל החבר'ה, כל החבר'ה, כל החבר'ה.

אההההההההההההה

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו

וקיימנו והגיענו לזמן הזה

אמן, אז רק ברור, אז רק ברור

לשמור ולדעת שקיימנו ולדעת חוקים

האישה שם, האישה.

כן, הנה, פה יש.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שאלה שלי היא כזאת.

תינוק נולד, בא לעולם, כמו שאני הבאתי.

נולד לבית חילוני,

לומד מסורת חילונית.

אמא שלו רואה אנשים מחכים, לוקחים כסף ברחוב, אתה יודע,

למצוות,

לא להסתכל על האנשים האלה, לא ללכת. אנשים עם הכיפות והפאות,

לא להתקרב אליהם, לא לדבר אתם.

ילד נולד, בא לעולם, לא לומד תורה, לא לומד מצוות,

לא יודע מה זה גיהנום, לא יודע למה הולכים לגיהנום.

הילד נהיה חילוני.

ככה הוא למד מההורים שלו, כן?

אני, לפני שבאתי לכאן, אמא שלי אמרה לי בבית, בשיא הכנות,

אל תלכי, זה שטיפת מוח, אני לא רוצה שתלכי.

אם הייתי מקשיבה לאמא שלי, אם הייתי בן-אדם שכן מקשיב לאמא ומכבד את אביו ואת אמו ומקשיב להם ולא הולך, למה אני אמות ואגיע לגיהנום?

שאלה יפה.

קודם כול,

אני שמח על האומץ שלך לשאול את השאלה בכנות כזאת.

דבר שני,

מי שבאמת לא ידע כלום וגדל אצל הורים שלא רצו שידע כלום, והוא לא ידע כלום, לא הייתה לו דרך לדעת כלום,

ההגדרה שלו היא תינוק שנשבה.

מה פירוש תינוק שנשבה?

לדוגמה,

באו אויבים ולקחו תינוק יהודי בן שנתיים, חטפו אותו מהעריסה

ושמו אותו אצלם, גידלו אותו בין הגויים,

והוא לא ידע שום דבר.

אין עליו שום טענה למה הוא לא שומר מצוות. לא הייתה לו דרך לדעת.

זה המושג שנקרא תינוק שנשבה.

זה בדרך הממשלה.

כמו תינוק ששבו אותו שבהים, שהם גויים, והוא לא ידע מיהדותו מאומה,

מצווה עלינו להחזירו לאיתן התורה, אם אנחנו יודעים שיש כזה,

לקרב אותו, להסביר לו, להגיד לו וכו'.

אבל,

אין עליו חוב כזה.

אבל אם אדם נמצא בסביבה,

ואני אשאל אותך שאלה,

את יודעת,

כולנו, כשהיינו ילדים, היינו סקרנים.

יש הגדרה מה הם גנובים אם טקו.

כל מה שאומרים אסור, דווקא רוצים לדעת.

כל מה שאומרים אסור לראות, דווקא רוצים לראות.

כל דבר שאומרים זה, צריכים לברר למה.

ככה זה טבעם של ילדים, נכון?

אל תיגע בזה.

האמא מסתובבת, הוא נוגע.

למה כשאומרים לנו,

אל תתקרב לאלה עם הפאות ועם הכיפות והכול, אנחנו לא הולכים לברר מה השוני בינינו לביניו. למה הוא כזה ואני כזה?

אוקיי, בואו לא נרחיק לכת, בסדר?

אני יודעת מה זה, אני יודעת מה זה תורה, כן? ההורים שלי חינכו אותי לא ללכת לפי התורה, לא להאמין, זה לא נכון, זה שטויות,

תעשי מה שאת רוצה, לא צריך לשמור שבת.

ובן-אדם הולך לפי מה שאימא שלו אומרת לו, כי הוא מאמין באמא שלו. דבר ראשון, בן-אדם שאימא שלו גידלה אותו, אין כמו אימא, אומרים ככה, נכון? נכון. אני מקשיבה לאימא שלי. אם אני הייתי עכשיו מאמינה שאימא שלי צודקת,

ולא צריך ללכת לפי המצוות,

ובן-אדם צריך לעשות מה שהוא אוהב,

למה הייתי הולכת לגיהנום?

שואלת אותך שאלה.

אם אימא שלך הייתה אומרת לך, בתי לא צריכה ללמוד בבית-ספר,

בתי, לא צריך להאמין למורה.

בתי, אם את תראי מורה עם שיער ערמוני, אל תשמעי לה.

לא היית שואלת שאלה, מה פתאום? מה שינית לי את המורה הזאת ממורה אחרת? מה, בגלל שיש לה צבע אדום על הראש אז אני לא יכולה לשמוע?

מה, אם את אומרת ככה, לא היית שואלת את אמא שלך, תגידי לי, למה את מפלה בין אדם לאדם?

מה לא טוב בהם? שאלת.

מה לא בסדר?

ביררת?

לא.

עכשיו אני אסביר לך.

במצוות כיבוד אביהם, שזו המצווה הגדולה והחמורה במצוות עשה שבתורה, והיא כתובה בעשרת הדיברות,

כתוב אבל בתורה פסוק נוסף.

כתוב, איש אמו ואביו תיראו,

ואת שבתותי תשמורו.

אני השם.

בעשרת הדיברות כתוב, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך.

אז שם כתוב שצריך לכבד, ופה צריך לירו,

מורה, שתהיה לך מורה מההורים.

כתוב, איש אמו ואביו תיראו,

אבל כתוב, בסמוך לו, ואת שבתותי תשמורו.

למה התורה הסמיכה מצוות כיבוד אביהם לשבת?

אומר רשי על המקום,

שאם יאמר לך אביך ואמך,

אל תשמור שבת, חלל שבת,

אין אתה שומע להם. למה?

כי אני השם שלך, של אביך ושל אבי אביך.

אני בראתי אותך, אני בראתי אותם, וכולם צריכים להישמע לי.

לכן אמרתי לך,

אנחנו שלושה שותפים בבריאת האדם.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה, האימא והאבא נותנים בשר, עצמות וגידים, שותפים.

ההורים שלך שותפים שלי,

אבל הם צריכים ללכת על פי מה שאני אומר בתורה,

כי גם אני נתתי להורים שלהם להיות שותפים בהם, וכולם צריכים להישמע לי.

לכן אומר הקדוש ברוך הוא, אני מצווה אותך

בתור בן או בת,

איש אמו ואביו תיראו, נקודה,

חייבים,

אבל את שבתותיי תשמורו.

אם הם אומרים לך לעבור על רצוני,

אין אתה שומע להם, ואם אתה לא שומע להם,

זו מצוות כיבוד אב ואם הכי גדולה.

למה?

משום שאתה תקבל גן עדן, על זה זה אחד.

שתיים,

גם אם הם לא היו בסדר,

בגלל שמירת המצוות שלך, אתה תזכה אותן לאחר 120 שנה.

כי בן מזכה אביו,

בן אם הוא רוצה או לא רוצה,

כשהוא הולך בדרכי הטובים על פי התורה.

אז זאת אומרת, מצוות כיבוד אב ואם היא אכן הגדולה,

אבל היא מוגבלת לזה שלא יצוו אותך

לעבור על התורה. זה לא נוגע לדתיים, עם פאות או לא פאות.

מה שהתורה אומרת שאסור, אסור לך, מה שהתורה אומרת שצריך לעשות, את צריכה לעשות, זה לא קשור לדתיים, אפילו אם תהיי לבד בעולם.

אם כתוב שאסור לגזול גוי, זה לא קשור לדתיים. התורה אומרת לא לגזול גוי.

אז לא, גוזלים גוי, זה לא קשור לדתיים, לא קשור לאלה הם הפאות.

אם התורה אומרת שצריך לצאת צדקה, אז נותנים צדקה.

אם התורה אומרת משהו, שומעים לתורה לא בגלל הדתיים. זה לא קשור לדתיים.

אתה אומר שבתורה כתוב לשמור שבת, נכון? נכון. חלק מהחילונים התחילו לשמור שבת בגלל אנשים כמוך, כי הם באו לפה ושמעו אנשים כמוך, נכון?

אני לא טועה. חלק מהחילונים, חלק, ואילו סיבות אחרות.

אם הייתי מכבדת אותה וגם לא הייתי באה לפה עכשיו,

לא הבנתי, אבל מה השאלה?

אתה אומר, אתה אומר שיש, כתוב לשמור שבת, כתוב לקבל את אביך ואת אמך, כן? נכון. לא כתוב, כן, ללכת להרצאות של...

נכון. נכון?

אם הייתי מקבלת את עמי ולא באה לפה עכשיו, ולא שמעת את מה שאתה אומר, ולא מתחילה...

לשמור שבת.

נכון. מה אשמים עם אנשים כאלה?

את שואלת על אלה שלא הגיעו בכלל? אני אגיד לך.

כלפי אנשים כאלה אני משתדל גם.

אני לא עושה את זה בדרך הזאת. יש עוד דרכים.

אחת,

עד היום חילקתי 14 מיליון קלטות טייפ,

וידאו,

סי-די ברחובות.

עכשיו, רגע,

בואי אנחנו נעשה ניסיון, בסדר? הנה, זה קהל שאני לא מכיר אותו.

מי שמע עד היום, קלטת שלי, הוראה שירים את היד?

את רואה?

זאת אומרת, אני עובד טוב, נכון?

עכשיו, לא הסתפקתי בזה. עשיתי גם שני אתרי אינטרנט,

www.shofar.net,

כל מי שרוצה יכול להיכנס בחינם, לראות סרטים,

כל ההרצאות, לשאול שאלות, אני עונה ב-voicemail, מה שאת רוצה.

ועוד אתר, שנקרא www.sופר.news.co.il,

ששם יש את העיתונים שאנחנו מוציאים,

אחד לחילונים ואחד לדתיים, אחד שקוראים לו ארבע כנפות ואחד שופר.news.

אני לא רק זה, אני מגיע לבתי-כנסת

ב-70,000 עותקים של גין זה המלך דברי תורה, למעלה מ-4,500 בתי-כנסת,

להביא לאנשים את דבר השם.

לא רק זה, יש גם משאיות שאני שולח למקומות שמבקשים בשביל להקרין סרטים שיוכלו לראות, וגם עם כל המוצרים שלנו.

לא רק זה, אנחנו מפתחים כרגע אינטרנט,

שאת תוכלי לראות אותי 24 שעות כמו טלוויזיה,

באינטרנט.

אנחנו בעוד שלושה שבועות מעלים פורטל בתוך הסלולר,

שאת צלצילים מספר, תוכלי להיכנס, ועל-ידי לחיצה

תוכלי לבחור

הרצאות אחרונות שלי, כל ההרצאות כולן חדשות, שאני אומר, לא אני, האנשים שלי,

ותוכלי להוריד רינגטונים, כל מיני דברים.

יש שם קטע על דוגמה, כאילו, כאילו, כאילו, כאילו, כאילו, כל מיני דברים יפים, קטעים מאתמול, קטעים ממחר, סיפורים מכאן, משלים משם.

בקיצור, את תיסעי בדרך, תרצי לשמוע, תשמעי, תרצי לראות,

תראי,

אנחנו מוציאים אנציקלופדיה עכשיו, שאת יכולה לשאול אותי שאלה, יש לך דיסק,

את שואלת שאלה,

ברגע שאת שואלת את השאלה, אני משיב לך על השאלה בווידאו.

זאת אומרת, את יכולה לקבל את זה כתוב, את יכולה לקבל את זה ב-voice,

בוויז'ואל, איך שאת רוצה,

ודיסק.

עשינו ב-MP3, עשינו בכל הדרכים, ואנחנו עוד לא מפסיקים.

אנחנו מתכוונים להגיע לכל בית יהודי בארץ ובעולם,

יש לנו יותר מ-500 כותרים מתורגמים לשש שפות.

למה שיהודים ידעו ולא יהיו כאלה שההורים שלהם אמרו להם לא להסתכל על אלה עם הפאות,

ושיוכלו להכיר את היהדות שלהם, לא שלי, זה לא שלי,

זה שלך בדיוק כמו שלי, תורה ציווה לנו,

משה, מורשה, זה ירושה שלנו לקהילת יעקב.

מגיע לך לדעת.

אבל בגלל שיש כל מיני דברים שהם לא באשמתנו,

שהחברה שהקימה את המדינה לא רצתה שיהיה זיהוי יהודי אותנטי,

והיא רצתה להפוך את העם היהודי לעם ישראלי מערבי ולא קשור לתורה,

לכן

זרעו בתוך האנשים הוותיקים, כמו הורייך והורי,

את המושגים האלה,

על מנת שהבנים לא ימשיכו בדרך ונוכל ליצור עם חדש, מערבי.

הנה, אני פה, נכון?

נכון. אם אני מחליטה שאני רוצה לחזור לתשובה ואני רוצה לשמור מצוות, הכול, ואימא שלי אומרת לי, אוקיי, את עושה ככה?

אני לא רוצה לדבר איתך, אני לא רוצה להיות איתך בקשר. מה בן-אדם עושה כשהוא כן רוצה לעשות את הדברים האלה, אבל הוא לא עושה אותם, אני אגיד לך. כדי לא לפגוע בקשר שלו עם ההורים שלו, גם אז מגיע לו להגיע לגיהנום?

לא, מה פתאום, אני אסביר לך.

קודם כול,

אמא תעשי תשובה, ואפילו אם אמא תגיד לך ברוגז,

זה ברוגז זמני.

אמא לא עושה ברוגז תמידי,

אבל אמא רוצה להשפיע על הילדה בכל הכלים העומדים לרשותה בשביל להניא אותה מלעשות את מה שלא ברצונה.

זה לא רק בתחום הזה של דת, זה בכל תחום.

אם תרצי לנסוע, לדוגמה, עכשיו לתאילנד לחמש שנים, יכול להיות שאימא שלך תגיד לך, לא מקובל עלי, שתעזבי אותנו, אנחנו מבוגרים,

ואת הולכת לעזוב אותנו, לא יודעים כמה נחיה, ובסוף תהיי בתאילנד. ואם יקרה לנו משהו, מה יקרה?

יכול להיות שגם מסיבה כזאת תגיד לך לא.

ויכול להיות שתרצי להתחתן עם בן-אדם שרוצה לגור בטורונטו,

ואימא שלך תגיד, תשמעי, מה, אני גידלתי אותך כל החיים ובסוף את רוצה לנסוע לטורונטו? בא בן-אדם, שיקרת אותו אתמול,

ואת רוצה לעזוב אותי ללכת לטורונטו?

מאיפה הבאת את הטרנטה הזה?

לא רוצה.

היא יכולה להגיד הרבה דברים,

אבל התורה אומרת מה את צריכה לשמוע ומה את לא צריכה לשמוע.

במה שנוגע לחייך את קודמת להורייך.

לדוגמה,

אם יש מצב שאת שבויה בשבי ואימא שלך שבויה בשבי,

התורה אומרת, כדי לפדות, יש לך כסף לפדות אחד, או אותך או את אימא שלך,

כתוב, חייך קודמים.

אם את נמצאת במדבר ויש לך ממייה,

והממייה לא תספיק לשתיכן

לעבור את המדבר,

אם שתיכן תשתו בשווה מהממייה,

אז שתיכן חלילה תמותו.

אבל אם אחת רק תשתמש בממייה,

מי קודם, האמא או הבת, אצלך ממייה?

חייך קודמים.

זאת אומרת, התורה אומרת, חייו של האדם קודמים גם להוריו,

אם זה תלוי, כן, שצריך להפסיד.

אבל כמובן שצריך לכבד את האבא, לדוגמה, אם אבא שלך בכלא או אמא שלך שבויה, את צריכה לפדות אותם, להשיג כל כסף, ותעשי כל מה שרק אפשר לפדות. ואם הם רעבים,

אפילו שלא מכספך את חייבת, צריכה אפילו לחזר על הבתים

ולהביא כסף בשביל לפדות אותם או להאכיל אותם.

זה ודאי.

אבל כשחייך מול חייהם עומדים,

חיי האדם קודמים.

כיוון שמדובר פה בחיי הנפש שלך לנצח נצחים,

אז חייך קודמים, אומר הקדוש ברוך הוא, אומר איש אמו ואביו תיראו,

אבל את שבתותי תשמורו. אתם לא רשאים לשמוע להורים במקרים כאלה.

גם אם יעשו ברוגז, לא יעזור.

את צריכה לשמוע לאבא שבשמים שלא את חייבת את חייך,

כמו שהם חייבים.

הם לא רוצים מסיבות שלהם.

יכול להיות שגם הם תינוקות שנשבו,

יכול להיות שגם הם הרגילו אותם ככה, יכול להיות שהם גדלו בקיבוץ וככה אמרו להם, לא משנה מאיזו סיבה.

אבל זה לא אומר שהם צודקים.

אז לכן, אם את תחליטי כן לחזור בתשובה, להתקרב, לברר, לבדוק, לעשות מה שאת רוצה,

את לא עוברת על כיבוד הווהם.

נכון שזה מצער שהקשר ניתק לתקופת מה?

אבל מה לעשות, הנה, יש פה את היהודי שצעק, איפה הוא נעלם?

איפה הוא?

איפה ארנון? ארנון שמש זה שצעק פה קודם.

זה יהודי חיפאי, הוא לא מעכו.

אתה קראת לי, אדוני.

כן, כבודו יבוא.

היהודי הזה,

עד לפני,

כמה זה? שנתיים כבר?

לא, עוד לא. שנה ושמונה.

שנה ושמונה. הוא סופר אותה, כי אז הוא נולד, הוא אומר.

אני סופר אותם יום-יום, ושעה, שעה, שנה ושמונה כבר.

טוב, לא לשבת. אני רק רציתי, בזכותך פה, להגיד משהו למאור.

רציתי, אמנם, שהרב ייתן לך, אבל הרב לא נתן לך את התשובה שאני חיפשתי.

מאור, תרים את היד רגע.

אני לא רואה אותך.

אה, הוא שם.

רציתי לתת לך את התשובה שקיוויתי שהרב ייתן, אבל הוא לא נתן.

והאמת היא שאני יודע מה אתה עברת כי גם אני הייתי שם.

כי גם אני חילוני שלא רצה,

איך אמרת, לחיות חצי וחצי, גם מזה ליהנות וגם מזה ליהנות.

בלבלה.

בלבלה, בדיוק.

אני הבנתי את זה. אני מבין מאיפה אתה יוצא ואני מבין מאיפה אתה בא, אבל

אני הגעתי לזה בגיל מבוגר.

ונכון שהחברה מסביבך, זה קשה.

להגיד לחבר'ה, תשמעו, מהיום אני עם ציצית ועם פאות ועם

כיפה על הראש.

בגיל 50 יכולתי עוד איכשהו.

אני מבין מה אתה עובר, לבי לבי אתך, אני מבין אותך. אני מבין מה אתה עובר, ושהיית שנתיים, הכול אני מבין.

אבל זה לא אומר שזה סוף הדרך. עובדה שאתה פה ואתה שומע לנו. זאת אומרת שיש בזה משהו.

מה עם הגהנום?

לא, הקטע של הגהנום, אתה יודע מה? כי ציפיתי שתגיד את הקטע של הגהנום, אבל לא אמרת.

באחת מהקלטות שלך אתה אומר את זה כל כך יפה, וקיוויתי שתגיד את זה פה לאדון שדיבר. אני מקווה שתגיד. למה הגהנום? למה יש, הוא אוהב אותנו. בשביל מה הוא עושה הגהנום?

כדי שנדע לאן לא ללכת.

אמרתי את זה, רק לא שמעתי. כבר אמרת.

לא ככה, אבל אמרתי. מה זהו?

אז זה יהודי שהיה חילוני גמור,

וגם לא היה קשה עם ההורים שלו, שהם צריכים להתרגל פתאום בגיל 50 להשתנות,

ושהוא היה קובע את דפוסי החשיבה בבית.

הוא לא היה מהמכבדי אב ואם הכי, הכי, הכי,

והיום אין שישי-שבת שהוא לא עושה עם ההורים, כי איך הוא ישאיר אותם? בלי קידוש ובלי חלות.

מכל מקום לא צריך לבוא בהתרסה, לא צריך לבוא בצעד קיצוני,

פשוט בוחנים את הדברים, בודקים אותם, ולאט-לאט זה עובר.

עכשיו, אצל אישה זה יותר קל,

יותר קל,

משום שללכת בצניעות זה לא נורא, זה לא איסור,

ולשמור מצוות יש לה הרבה פחות מגבר,

זאת אומרת, מצוות שהן תלויות בזמן, אישה פטורה,

אז ממילא זה לא מתבטא כל כך

כמו גבר.

אז זה יותר קל.

מה עוד שאם את אומרת שזה גם מהנה אותך, זה טוב,

את פתאום מתמלאת באושר,

בתוכן,

את מוצאת תשובות לשאלות קיומיות שאף פעם לא היית ערה להן,

ואת מקבלת את התשובות ומספקות אותך,

אז מה לא טוב בזה? אנשים הולכים לקטות במזרח הרחוק.

דווקא האינטליגנטים הולכים לשם. מה הם מחפשים?

מחפשים רוחניות.

גשמיות יש להם. יכול להיות שהם בבתים טובים ועשירים, אבל חסר.

הם מרגישים שחסר. נסעו במכונית מפוארת,

אכלו במקומות אחרים, רקדו, השתגעו, הכול.

חסר. לאן הם הולכים?

למזרח הרחוק. מה יש שם? הם אומרים שהם מחפשים רוחניות.

זה נמצא פה לידך בשכונה.

למה אתה לא בודק?

כי אמרו לו, אל תתקרב לאלה עם הפאות ועם הזקן ועם הכיפה.

אז הוא צריך לשלם כרטיס טיסה לשם,

לראות פסלים מזהב שמשתחווים להם טיפשים וקמים ומאמינים שזה עוזר לו.

הם עשו אותם ומאמינים שהם עוזרים להם. אני מבינה?

היה אחד שקראו לו לבן,

גנבו לו את התרפים, את העבודה הזרה.

אז הוא אומר לי, יעקב, למה גנבת את אלוהי?

שמעת?

את האלוהים שלו הוא לא יודע לשמור על עצמו. גנבו לו.

אז הוא יכול לשמור עליו?

זה האנשים במזרח הרחוק.

ואנשים נוסעים, ומה זה מאושרים?

איזו רוחניות הם חזרו?

פה לידכם הכול נמצא.

לפתוח את הספר,

לקרוא, ללמוד. זו המורשת שלנו, זו המסורת שלנו.

אין בריטי שלא יודע את המסורת שלהם.

את בית-המלוכה שלהם.

את כל ההיסטוריה שלו. אצלנו מנסים להעלים את זה, שלא ידעו. חס ושלום, שלא ידעו.

למה?

לא מוזר?

למה אני לא יכול לדעת על המסורת שלי?

זה מחייב או לא מחייב, זה עוד דבר. קודם בוא נלמד מה זה.

למה להתכחש למה ששייך לי?

זאת הבעיה.

את לא אשמה.

אני בטוח שגם הם לא אשמים.

אבל תשמעי, אני מכיר הרבה אנשים שעשו את המהלך הזה.

והם שינו את ההורים. אני מכיר כאלה שהיו שמאלנים קיצוניים,

לא יאומן כי יסופר.

והם השתנו לחלוטין.

את רוצה שאני אראה לך דוגמה כזאת?

אחת ששנאה אותי, מה זה שנאה אותי?

היא כתבה לי ב-5.20 בבוקר פקס, אמנון ניצחק,

הרסת לי את החיים.

שמעת עליה?

קוראים לה גילה דורפמן,

קצינה בצה״ל.

היא נחשפה לקלטת,

שקוראים לה הרצל והציונות,

שהיא אחת מהסיבות למה הורייך

לא רוצים שיהיו דתיים כאלה ושתתקרבי אליהם. אם תראי אותה, תביני הכול.

אבל היא ראתה אותה, אני לא מדבר שם, זה סרט דוקומנטרי על הרצל והציונות.

כשהיא הבינה את זה, קרס וחרב עולמה,

ואז היא חיפשה את היהדות לבדוק,

היא מצאה, ולא תאמיני מה קרה אתה.

היום

מודל ודוגמה לחיקוי.

יש סרט שלם, קוראים לו,

הרסת לי את החיים.

יש לך את זה פה?

נו, בבקשה, אז תשים, שיראו מה זה נקרא להרוס חיים.

תודה.

נו, מה את אומרת? זה משכנע?

יש לך עוד מיקרופון או לקחו? יש, יש, יש.

הפחדת אותה.

זה לא דברים שלא חשבתי או לא ידעתי קודם.

מה שפשוט דיברתי עליו זה הקושי, שאני יודעת ש...

בוא נגיד שלא ניסיתי להתמודד איתו עדיין, אני לא אשקר,

לא באתי לאימא שלי ואמרתי לה אם אני חוזרת בתשובה, אבל אני יודעת שזה מה שיהיה,

אז אני לא מנסה אפילו.

ואת חוזרת בתשובה.

כרגע, כרגע לא.

בטח שכרגע לא, אבל את חוזרת בתשובה.

אני רואה את עצמי, כן. אשרייך, אשרייך, אשרייך.

גם לגילה היה קשה עם האימא?

והיום אימא שלה, ברוך השם, קיבלה את הכול בשמחה, רואה את זה. אני חושבת שכשאני אעזוב מהבית, בזמן שבעזרת השם אני אהיה אישה נשואה,

ואם יהיה לי את האפשרות לגור בבית משלי, אני לא,

אני אעשה את מה שאני רוצה לעשות. עם חתן אברך.

אם הוא ירצה.

כן. אשרייך.

טוב, שיהיה במזל טוב.

ערב טוב, תודה רבה, וסליחה שאני עושה את זה בישיבה.

במחילה ממך, אני פשוט מעטתי פעם ככה.

יש לי שני דברים להגיד.

א', אני ממש שמחה שהגעתי להנה,

ואני מתפעלת ומתפעמת מכמות האנשים והמעריצים,

ושהשם יצליח לך ולכולנו.

והקטע הראשון בקשר לתחילת הדיבורים כאן על גיהנום וגן עדן,

במרחק שעתיים מפה, האבות אברהם, יצחק ויעקב,

והאימהות.

ואני אומרת, אנחנו היצאים שלהם. וכתוב,

ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

אז זה קצת מזעזע את הקטע של גיהנום וכו'. למרות שאנחנו היום באמת כולנו תינוקות שנשבענו.

אני משתדלת לא להיות בשוויון, אני משתדלת מאוד מאוד לקיים מה שצריך.

זה החלק הראשון.

והדבר השני שאני מבקשת, יש לי קטע עם ילד בן 7-8 שגילו לו את המחלה.

ההורים רחוקים מכל אמונה.

אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.

אני מבקשת מהם, בפשטות, שידברו עם הקדוש-ברוך-הוא. אני עוד לא מבקש מהם שיניחו תפילין ויתפללו ומצידו וכו'.

פשוט שירימו עיניים לשמים וידברו במלים פשוטות להשם,

ואולי יעשה להם נס. אני מבקשת את עצתך ואת ברכת הקהל יאיר. איפה הם? הם פה, בצפון הארץ,

מטבעון.

טוב.

יאיר בן-אפרת. רק שנייה.

השאלה הראשונה, ועמך כולם צדיקים לעולם יישאו ארץ. זה נכון, ועמך כולם צדיקים. אם עמך צדיקים, ירשו ארץ. אם לא צדיקים, לא ירשו ארץ.

צאצאי אברהם, יצחק ויעקב. מה לעשות, מצאצאי ארץ. אחרי טראומה של שואה ואשכנזים וספרבים. מה לעשות, לאברהם היה צאצא שקראו לו ישמעאל,

ואנחנו סובלים ממנו עד עכשיו.

ליצחק היה צאצא, קוראים לו עשיו,

והוא עשה לנו אינקוויזיציה.

ולצערנו הרב, גם ליעקב אומנם היו 12 שבטים,

אבל יש כאלה שאת קוראת להם תינוקות שנשבו כולם, אבל לא כולם.

מכל מקום יש כאלה שהם לא בסדר, מה לעשות?

יש גם פה הורים שיש להם ילדים,

ולא כל הילדים שלהם הולכים בדרך הראויה.

נכון?

אמת. אני גם רוצה להוסיף משהו קטן, שנודע לי עכשיו,

ששעון אושפז שוב פעם בגלל מצב אחר, בלי קשר לאשפוז של מחר. קיבל, קיבל, אז ביבת בכלל יעבדו את הכיוון כשאין להם מי ש... קיבל אירוע מוחי, והוא ב-הדסה בבית-החולים. נכון, לפני שעה בערך.

נכון, דיווחו לי בהרצאה.

מכל מקום,

מה לעשות, לא לעולם חוסן כתוב,

השם ישלח לו גם רפואה שלמה, שיחזור בתשובה.

יחזור בתשובה, אמן.

אבל, מכל מקום הנקודה היא, ששששששששששששששששששש.

אתם רוצים ללכת? אין בעיה. אז אני גם אלך.

ללכת?

לא לא לא. ברכב שעון, סימסה.

מכל מקום,

זה לחלק הראשון.

אז הלוואי שכולם ייכנסו לגן-עדן.

אני מאוד מעודד לזה. משתדל, תומך, וגם מחלק, עושה כל מה שאפשר שייכנסו רק לגן-עדן.

ובאמת, אני לא רוצה שיגיעו לגיהנום,

אבל מה לעשות, יש גם דבר כזה.

לא כל כך נעים, אבל יש.

לחלק השני של החולה

יש בעיה שיש אנשים שהולכים,

משקיעים ברפואות, משקיעים בזה, מנסים רופאים וזה פה ושם, כשמרימים ידיים, מסכנים, לא יודעים מה לעשות,

ויש מה לעשות.

סליחה, זה לפני שלושה שבועות התגלה כל הסיפור. בסדר, אבל יש מה לעשות, תמיד מה לעשות.

לפני שאני אתייחס לשם כדי לברך,

אני רוצה להראות לכם עוד קטע קטן, על ילד, גם כן, בן שנתיים,

שקיבל את מחלת הסרטן בצורה שלא ניתן לרפא על-פי הרפואה,

וגם הכבד שלו נשרף לחלוטין מרוב

כימותרפיה שעשו לו. בקיצור, גם השתלת כבד היה צריך, אם יחיה בכלל.

ואבא שלו הגיע להרצאה שלי בברוקלין קולג' בארצות-הברית,

וכמו שאומרים,

בימים הספורים שנותרו לבן שלו לחיות, הוא שאל מה עושים,

פחות או יותר כמו שאת שואלת.

אני אראה לך תכף מה עניתי לו, וזו התשובה גם לאלה שצריכים את הברכה, לא רק להם.

כל מי שיושב כאן ויהיה חכם להבין,

זאת התשובה.

אם מתחברים לקדוש-ברוך-הוא בדרך שמרצה את הקדוש-ברוך-הוא, דהיינו, בהכנעה לפניו, עשיית רצונו,

הגזירה יכולה להתבטל כלא הייתה לחלוטין. כמו שהודיעו שיש, יודיעו שאין.

יש לך את הקלטת הזאת שאני אוכל לקחת להורים משהו? מה זה יש לי? תכף תראי אותה.

שאני אוכל לקחת להורים משהו? יש בחוץ במשאית גם את הקלטות הקודמות שראיתם ביותר. יש 500 קלטות.

יש לך, בבקשה, מכבוד טהור?

תודה.

כן, איפה את?

אני פה, זה רק מזכיר, כבוד הרב, במחילה ממך, זה קצה הקרחון של המהלך שקורה בתוך המשפחה שלי.

אני איבדתי שלושה אחים, ואת בעלי בגיל 24,

וגם את ההורים,

ויש לי אחות במצב מאוד קשה באילת,

והילד הזה זה ממש קצה הקרחון. אני היחידה ששומרת מצוות בכל המשפחה.

וכל המסע הזה, וכל הקטע הזה, ממש קשה עליי.

אני פתאום מרגישה שאני צריכה לסחוב את זה, גם להביא להם את הקלטת,

או בכלל לכוון אותם טיפ-טיפה לכיוון.

אני אזכיר לך ממש להמון המון סייעתא דשמיא, המון כוחות.

את עשית השתדלות,

והקדוש ברוך הוא יעזור במה שאפשר,

אבל את צריכה לעשות את ההשתדלות.

יותר מזה את לא יכולה.

גם אני עושה השתדלות.

יותר מזה אני לא יכולה.

אני הגעתי סתם למופע לראות אותך ולשמוע קצת פרשת שבוע, אולי לשמוע דברי תורה. אמרו לי בכניסה שאין מקום בכלל, גם לכניסה במוזגוז כמעט לא היה מקום, והשם נתן לי מקום בתוכו.

ברוך השם, ועכשיו יהיה לך כבר חומר לתת להם גם כן.

אז אם כבר אני אנצל את ההזדמנות,

יש פה גם כן מקרה ידוע ומפורסם של ילדה שנפלה בקניון בקריית שמונה,

ולא נתנו לה צ'אנס שעה אחת,

היא כבר למעלה מ-70 יום בבית-חולים במצב קשה.

אבא שלה נמצא כאן, ביקש שאנחנו נברך גם אותה.

הוא גם עורך הרצאה לרפואתה.

אבל בינתיים בואו נרוויח,

מה השם?

יאיר בן אפרת ואת האחות שלי, שולמית בת מסעודה. יאיר בן אפרת ושולמית בת מסעודה, וחיה עדי מרים בת שולמית רחל.

השם ישלח להם רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

ויגזור עליהם הקדוש ברוך הוא חיים טובים, אמן.

אמן.

ישועה בשבילי אני מבקשת.

איך?

ישועה בשבילי גם, סילביה גליה בת מסעודה. סילביה גליה בת מסעודה, רפואה שלמה מהרה.

ישועות לבן זוג וכו'.

פסקי גם לזיווג, הגון מהרה.

סקו.

יהודים יקרים, צדקה תציל ממוות.

ואם בן אדם זוכה ליתן צדקה גם בשביל לקרב את הבנים

של הקדוש ברוך הוא זו מעלה גדולה מאוד מאוד מאוד לפניו יתברך, שהקדוש ברוך הוא מתאווה שהבנים שלו ישובו הביתה.

לכן אנחנו עשינו תוכנית שנקראת כוח כפליים.

תוכנית הזאת, מי שתורם כל חודש 28 דולר

בשביל שיהודים יכירו את האמת,

הזכות שלו גדולה מאוד מאוד בשמיים,

וכשהוא פונה לקדוש ברוך הוא ואומר, ריבונו של עולם,

אני צריך א', ב', ג', ד',

ואני משתדל גם שבנים אחרים יכירו אותך, כמו שאברהם אבינו פעל כל ימיו,

כמו שכתוב, את הנפש אשר עשו בחרן בשביל לקרב את הגרים,

את הגויים שיהיו גרים, שיכירו את השם יתברך,

על אחת כמה וכמה את הבנים של הקדוש ברוך הוא.

בתוכנית הזאת, כוח כפליים, אנחנו ברוך השם מדפיסים

קלטות וידאו-אודיו-סי-די, ומחלקים בחינם בכל רחבי הארץ והעולם,

וזה מביא לתוצאות ברוכות ביותר.

הרבה אנשים מכירים את היהדות שלהם, הרבה שמחים על כך,

ועושים מצוות, מועילים לחברה.

מי שזוכה ליתן את הצדקה הזאת, והיא מכספי מעשר, זאת אומרת, אדם צריך להפריש גם כספי מעשר, אז ממילא זה כבר יורד לכיוון הזה,

הוא גם מקבל עלייה רוחנית בצורה...

הוא מקבל פעם בשנה, סוף שבוע, בבית מלון חינם איתנו ביחד.

שבת מאוד מיוחדת

עם רבנים ורבניות.

שבת מלאה תוכן רוחני ועלייה והתרוממות חינם.

מקבל טיול לקברות צדיקים פעם בשנה,

רבי מאיר בעל הנס,

רבי יונתן בן עוזיאל,

חינם.

מקבל כל חודשיים קלטות וידאו,

סי-די ואודיו הביתה חינם.

לקבל עיתון כל שבוע הביתה חינם.

זה לא עיתון צהוב, כמו העיתונים היומיים הרגילים,

עיתון שמביא לך דברים אמיתיים ודברים שמעוררים את האדם לחשיבה.

וגם מקבל

את השמונה עמודים, כרומו, פרוצס, דברי תורה נטו,

כל שבוע הביתה חינם,

מפרשת השבוע ודברים נוספים.

זה תמורת הצדקה של 28 דולר, שזה כוח כפליים,

זוכה גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

איזה מטרה? סתם? סתם?

רק להתבונן על הבריאה זו התדהמה שצריכה להכות כל בעל שכל.

למה זה?

איזה מטרה? סתם?

תצאו החוצה, תראו את הרקיע, כמה כוכבים הוא פוזר שם. וואי וואי וואי, איזה תאורה עשה לנו בלילה.

וואי וואי וואי, לא חסך, לא חסך.

מיליארדים כוכבים.

אתה יוצא, אתה רואה קרי דשא, מרחבים, איזה צבע הוא בחר, ירוק. תארו לכם שכל העשרים היו שחור.

וואי וואי, איזה דיכאון. היית יוצא, חוזר הביתה.

מה זה?

כל העצים שפורחים, הכל שחור. איזה חן הוא נתן בפירות, איזה יופי. תראה, המוקדו ירוק, בננה, צהוב, זה... ואם היה עושה את כולם עגולים, דיכאון?

כולם רובם? לא.

זה אננה, שפיצי, זה ככה, זה ככה. איזה יופי.

אתה עושה סלסלה של פירות, איזה יופי. איזה ריחות, כל אחד ריחה.

למה?

איזה מטרה? סתם, אה?

למה?

שופר.

שופר.

שופר.

יהדות חובקת עולם.

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777903-6777.

7779. או באתרי האינטרנט www.שופר.net או www.שופר.news.net.

שופר.

יהדות חובקת עולם.