לחיות בלי מחשבה - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הרי אנחנו אומרים, ואתה אומר, ורוב היהודים אומרים שיש בורא עולם והוא כול יכול.

מדוע הוא לא עשה את כולם מאמינים, דתיים, שומרי מצוות? מדוע יש מיליארדי אנשים בעולם שאוכלים טרפה ורואים את הוואי העולם, ומבלים והולכים,

לעומתם יש אולי מיליון או שני מיליון יהודים מאמינים?

זה נקודה אחת. נקודה שנייה, אני ממשיך, שאני אומר שאומרים שיש לנו העולם הבא,

ושואלים לנו תמיד האם יש חיים טובים אחרי המוות, לא לנו, אני לא מדבר על שימם של אחרים.

לי אין שום הוכחה שקיים גן עדן וגן ינון.

טוב לי בחיים עם מה שאני עושה כחילוני.

פשוט לא מעניין אותי לאן אני אגיע.

זה לא מעלה בי בכלל מחשבה איפה אני אגיע ומה יקרה איתי.

לא, אני לא מסכים, אני מסכים בחלק מהדברים. זה המטרה.

בחלק מהדברים אני מסכים, אבל לא בהכל.

אז יש הוכחות, זה גם הגיוני שלא ייתכן שאדם יבוא לעולם על מנת להפוך להיות חול, עפר. זה לא מלא בכלל מחשבה.

זה המטרה, אז אכלת ושתית וטיינת ונסעת והיית בתיאטרון ובאצטדיון ובסוף טומנים אותך בעפר כמו חתום, מה ההבדל?

בשביל מה באת?

מה הייתה הבחירה שלך יותר טובה משל חתום? אני חושב שיש חיים טובים. עובדה, אף אחד לא חזר משם.

קלטות מספר 455-456 לחיות בלי מחשבה חלק א'

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח. הערב הזה לעילוי נשמת

המנוע שאול רוזה בניסטי, זיכרונו לחיי העולם הבא, ודני גולני,

זיכרונו לחיי העולם הבא, השם ינקום דמו.

אני מבין שברוך השם הקהל הגדוש הזה מחכה וממתין ורוצה לשאול שאלות.

אני מבין שיש גם כמה אנשים שירצו בסוף ברכות.

אני מבקש שמי שרוצה ברכות,

ישאיר אותם לחלק היותר-מאוחר.

אלה שרוצים לשאול שאלות, ורק שאלות,

אני מבקש שלא נבזבז את הערב על דברים אחרים,

שיוכלו לשאול את השאלות.

אז למי שיש שאלה, בעזרת השם,

אני מוכן להשתדל לענות.

מי יהיה השואל הראשון?

ערב טוב, כבוד הרב.

קוראים לי יעקב הררי, מהקריות.

קודם כול, אני חייב לציין, לשבח אותך,

שהצלחת לקבץ כזה קהל גדול.

אז כל הכבוד לך.

עכשיו, לפני שהגעת, היו פה כמה סרטונים בחלק מהדברים שאתה אמרת ומה שלדעתי האישית.

הרי אנחנו אומרים, ואתה אומר,

ורוב היהודים אומרים שיש בורא עולם והוא כול-יכול.

אם הוא בעצם כול-יכול,

אז מדוע הוא יצר את כל בני-האדם?

מדוע הוא לא עשה את כולם מאמינים דתיים שומרי מצוות?

מדוע יש מיליארדי אנשים בעולם

שאוכלים טרפה ורואים את הווי העולם

ומבלים והולכים?

לעומתם, יש אולי מיליון או שני מיליון יהודים מאמינים,

והם חווים את אותו כאב שהעם,

הציבור החילוני בכל העולם

קיים וחווה את זה. גם הציבור הדתי חווה את אותן צרות.

זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אני ממשיך,

שאני אומר שאומרים שיש לנו העולם הבא,

גן-עדן וגן-גיהינום,

ושואלים גם תמיד אם יש חיים טובים אחרי המוות.

אני חושב שיש חיים טובים. עובדה, אף אחד לא חזר משם.

אבל אין לנו שום הוכחה, לי,

לא לנו,

אני לא אדבר על שמם של אחרים,

לי אין שום הוכחה שקיים גן-עדן וגן-גיהינום.

אז אני אומר,

היום אני, כאדם,

טוב לי בחיים עם מה שאני עושה כחילוני.

אני רואה דברים,

עושה דברים,

טוב לאנשים, לא מכעיס אנשים, ואני חושב שהדבר המרכזי החשוב אצל האדם

זה להיות טוב לזולת.

ובורא עולם אחר כך. אני יודע שזה מכעיס.

אבל אני אומר, קודם כול,

בינינו, בין עצמנו, בין המשפחה, להורים, למחנכים ולציבור האנשים.

ומפה אני גם אומר, ממה אני צריך לפחד? הרי לקיים את המצוות זה דבר קשה.

זה לא דבר קל. זה לקום בבוקר מוקדם, להתפלל, להניח תפילין, להתפלל מלכה ערבית,

חגים, לא ללכת, לא לטייל,

לא לאכול את זה, לא לעשות את זה.

זה מאוד קשה.

למה לעשות את הדברים האלה קשים? למה ליהנות מהחיים כמו ששלושת-רבעי מהעולם עושים?

עד לכאן.

אשריך, אז זה כבר דרשה.

אז בואו ננסה להיזכר מה שאמרת בהתחלה.

אם בורא עולם הוא הכול יכול,

למה הוא לא ברא את כולם מאמינים?

הקדוש ברוך הוא לא רצה לברוא עולם שכולם יהיו מתוכנתים וכולם יעשו את מה שהוא רוצה בהכרח,

באונס,

בלי שום אפשרות של בחירה.

זה נקרא לברוא אנשים כמו מלאכים.

יש לו מלאכים כבר, הוא לא רוצה מלאכים.

מלאכים עושים את רצונו בלי אפשרות להתנגד, בלי אפשרות להסכים.

הם מלאכים, שליחים, עושים את רצונו, וזהו.

המדרגה של האדם היא יותר גבוהה ממלאך.

מלאך

הוא רק נשמה.

אנחנו נשמה וגוף.

נשמה זה מהעליונים,

וגוף

זה מהארץ, מהתחתונים.

זאת אומרת, לחבר נשמה וגוף זה שני הפכים שנוגדים וסותרים האחד את השני.

רוח וגשם, גשמי,

זה שני דברים שלא מסתדרים כל כך ביחד, ואף על-פי כן

השילוב הזה נמצא בנו.

המטרה של האדם

להגיע לעולם,

להעלות גם את החלק הגשמי, האפרורי, שבא מן העפר,

למדרגה גבוהה, רוחנית,

עד שיכול להפוך את הגוף הזה לרוחני כמו מלאך,

כמו אליהו הנביא, לדוגמה.

זאת אומרת, בשביל שהאדם יוכל להפוך את עצמו למצב זה ולא ייברה מההתחלה מלאך, נתן הקדוש ברוך הוא לאדם את התורה.

והתורה נותנת לאדם את מערכת המצוות שעל ידה הוא יוכל להפוך להיות צדיק, חסיד, מלאך.

עכשיו,

זה שיש לנו בחירה,

האפשרות להסכים והאפשרות להתנגד.

זה עושה אותנו שונים מכל הברואים בעולם כולו.

אנחנו היחידים בעולם בעלי בחירה.

זאת אומרת, אנחנו יכולים לבחור בין טוב לרע, אנחנו יכולים להבחין בין טוב לרע, ואנחנו יכולים לבחור גם ההפך.

אפילו אם יגידו לנו שזה טוב, אנחנו יכולים לבחור דווקא ברע.

זאת אומרת, זה הכוח של האדם.

אם עכשיו הוא בעקבות שמירת המצוות,

שהן מביאות אותו למצב שהוא מתנגד לרע,

דהיינו, כמו שאתה אומר, קשה לקום בבוקר, קשה להתפלל שלוש תפילות, קשה כל האיסורים,

קשה כל ההגבלות, קשה, קשה, קשה, קשה.

מתי זה קשה?

כשזה מצוות של התורה.

אם זה לא מצוות של התורה, פתאום רואים שזה לא קשה.

למה זה לא קשה?

כי יש שני כוחות שפועלים על האדם, יצר טוב ויצר רע.

יצר הטוב זה הכוח שבא להגיד לך, בוא תעשה מה שהתורה אומרת, זה הכי טוב, הכי משתלם, בסופו של דבר תקבל שכר ונגיע לזה.

ויש את האפשרות השנייה, שהוא אומר לך, הכול רע, קשה, קשה, לא כדאי, מה יצא לך, מאיפה אתה יודע, מי אמר, מי חזר, טוב להם שם, לא חזרו, זה סימן שיש, וכן הלאה, מבלבל לך את המוח.

שני הכוחות פועלים עליך.

למה אני אומר שכשמגיעים למצוות זה קשה, וכשזה לא מצוות אז זה לא קשה?

לדוגמה, כל המצוות, אם יגידו לך שמקבלים עליהן, על כל מצווה, 1,000 דולר, יהיה קל.

פתאום יהיה קל.

זה אותה שעה שצריך לקום בבוקר.

כן, אבל בשביל 1,000 דולר זה משתלם.

לא לנסוע בשבת, מקבלים על זה 5,000 דולר, בטח שאני לא אסע בשבת.

כל דבר שיגידו לי, כל הגבלה שיגידו לי שאני רואה שזה משתלם,

קל מאוד.

יש אנשים שעובדים ומקבלים משכורת של רק 5,000 שקל ועומדים במשמרות.

נוסעים בלילה כשכולם ישנים לתת אספקה של לחם, של חלב, מה?

זה לא קשה?

כולם ישנים והם צריכים לקום לעבוד?

יש מחלקי עיתונים שזורקים אותם בבתים כשב-06 בבוקר יקום הבן-אדם, תהיה להם הכלב, ויהיה לו עיתון לקרוא.

זה לא קשה בשביל 4,000 שקל.

איך זה נהיה קל?

מקבלים כסף.

הולכים לתפילה, לא מקבלים כסף. לפעמים צריך לשלם בשביל לעלות על ספר תורה.

אז זה קשה?

קשה.

זאת אומרת, אותן פעולות בדיוק, אם הן באות מהצד האחר,

קל.

אם הן באות מהצד הטוב, קשה.

אפשר לבדוק את זה לכל הצדדים.

הקב'-ברוך-הוא אומר, נכון,

יש יצר רע ואני בראתי אותו. בראתי יצר רע.

למה?

שתהיה לכם בחירה.

תוכלו לבחור בין טוב לרע.

אם תבחרו בטוב, תקבלו שכר של טוב בעולם הזה ובעולם הבא, נצחה.

אם תבחרו ברע מרצון, בידיעה,

אתם תקבלו את שכרכם רע,

בין בעולם הזה ובין בעולם הבא.

לא תמיד הכול משתלם בעולם הזה.

אדם שלדוגמה הוא רשע גדול מאוד,

אפשר שתראה אותו הפוך. הוא נהנה מאוד בעולם הזה,

אבל זה בשביל לא להשאיר לו שום זכות לעולם הבא.

שם הוא יקבל את כל העונש.

יאמר לך, אני לא הייתי שם, לא אכפת לי מה שיש שם. בסדר, מי שרוצה להעצים את עיניו לפני שנכנס לצומת,

שיעצום אותה.

אבל מי שמבין, כשיש צומת יש סכנה גם,

צריך לפקוח את העיניים ולהגיד, כדאי להאיט לפני שנכנסים לצומת, לבחון את הדברים ואחר כך להמשיך.

שם זה צומת, המוות זה צומת, צריך לבדוק. כמו שאמרת, אין לי הוכחה שמישהו חזר וכו'. נביא לך גם את זה.

מכל מקום,

לאדם יש בחירה.

מה נותנת הבחירה?

הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכול,

הוא ברא את העולם שלא חסר לנו בו כלום.

כל מה שיש בעולם מספק ומספיק לנו.

אפילו יותר מדי, אפשר לומר.

אבל מכל מקום,

הקדוש ברוך הוא אומר, תראה,

אם אתה תעשה, ואני אתכנת אותך שאתה תהיה מתוכנה, אתה תעשה הכול טוב, אתה תהיה צדיק,

מוכרח להיות צדיק,

ויגיע לך על זה שכר,

אתה תקבל שכר כאוכל חינם שלא עשה כלום מעצמו.

אם אתה תעשה את זה מרצון, בידיעה ובבחירה,

ותגיע לאותן תוצאות שאתה עושה את רצוני,

אתה תקבל שכר בזכות מעשיך.

מה אתה מעדיף, לגשת לקיוסק ולחכות עד שהוא יבין שאתה רוצה לשתות,

או אתה מעדיף להוציא, אתה מבין, חמישה שקלים ולקבל בקבוק שתייה?

אם היתה לך אפשרות והיית גם אדם שמשופע בכספים,

היית גם משאיר לו טיפ אפילו. עומד, תשאיר את העודף בשבילך, והיית מבסוט על הכיפאק.

להיות לנצח כאוכל חינם למעלה זה עונש,

אבל לבוא ולקבל שכר בזכות המעשים שעשית,

זה עולם אחר לגמרי.

למה צוחקים על ג'ובניקים,

או כאלה שמקבלים תפקידים ככה בגלל יחסים וקשרים?

למה צוחקים עליהם, ג'ובניק, ג'ובניק? מה יש? אדרבה, על הכיפאק, הסתדר.

עבד על כולם, לא עושה כלום.

בסיס, 8.0.4. בא ב-8, עושה 0, הולך ב-4, למה לא טוב?

אבל,

צוחקים, אבל זה אומרים, זה פייטר,

זה גולני זה, זה צנחנים,

זה יחידה 101. למה? אבל עובדים קשה.

זה טייס, חמש שנים,

טירונות.

אבל הוא טייס, יש לו בסך הכול כנפיים פה.

אבל איך הוא הולך? וואי וואי, איזה אגו.

הוא טייס, אתה מבין? הוא עבר הרבה יותר מאחרים. הוא הוכיח שהוא שווה יותר.

הטובים לטיס.

אנחנו 2 מיליון, טייסים.

אין כמונו

ה-best, העילית של כל העולם כולו.

6 מיליארד, למה אוכלים נבלות וטרפות? הם לא חייבים בכלל, שיאכלו עכברים, נחשים,

נמלים, כמו סומסום.

אין בעיה.

היהודים, רק אסור להם, בגלל שהיהודים מובדלים על ידי התורה שהסכימו לקבל מרצון במעמד הר סיני משאר העולם. העולם האחר לא קיבל,

אנחנו קיבלנו,

אנחנו יחידת העילית של הקדוש ברוך הוא,

ובתוך היחידה הזאת יש עילית של העילית.

אז מה לא טוב?

אנחנו מרצון רוצים לעשות את מצוות השם.

עכשיו אתה אומר לי,

תשמע,

מה שאני חושב שיותר חשוב, אפילו אם יכעיס אותך, שקודם בינינו נסתדר והקדוש ברוך הוא אחר כך.

זה כמו שאנחנו נגיד למעביד שלנו שנותן לנו את המשכורת, בואו נסתדר במפעל בינינו, החבר'ה. אם יהיה ייצור ואספקה לבעל-הבית, זה נדון אחר כך. העיקר שאנחנו נהיה ככה בכיף בתוך העבודה.

כן, אבל יש בעל-בית, הוא יכול לפטר אתכם. כל כך טוב לכם,

אבל לא רע, הוא יכול להגיד לכם, תלכו, תעשו חברותה בבית.

אני משלם על מי שעובד.

זאת אומרת, מעלה גדולה שאנחנו בעלי בחירה,

שכר גדול וצודק, אמיתי ומהנה בגלל שעשינו בזכות ולא בחסד,

ולקדוש ברוך הוא זה חשוב עד שהקדוש ברוך הוא כביכול,

כביכול,

עזב את העליונים, את המלאכים,

והשקיע בתחתונים,

זה אנחנו עם הגוף העכור הזה,

שצריך להחזיר אותו לעפר,

להיפטר, דהיינו, נפטר האדם, הנה, אנחנו עושים ערב לעילוי נשמת נפטר.

הוא חי,

הנשמה חיה קיימת,

הגוף נטמן באדמה,

אבל הוא חי, ולכן עושים את הפעולה הזאת,

שהזכויות שיהיו מערב זה יהיו לעילוי נשמתו.

זאת אומרת,

הנשמה שלו תתעלה בזכות הזכויות שאנחנו מעניקים לו בערב זה.

כמו שאתה,

יש לך חשבון ואני יכול מבני ברק להפקיד בחשבונך סך אלף דולרים.

אני גורם לעילוי החשבון שלך, הוא תופח יותר.

אני לא צריך אותך, לא צריך לבקש את רשותך.

להוסיף לך בחשבון לא צריך לרשות,

להוריד לך מהחשבון, צריך.

אז אנחנו עכשיו תורמים לחשבון של זה שנמצא כבר למעלה זכויות.

שומעים דברי תורה זה זכות,

נקבל עלינו קצת מצוות, זה זכות.

כל מה שנעשה פה זה זכות, יגידו קדיש זה זכות. כל הדברים האלה עולים לאותה נשמה,

לכן טרחו ויגעו האנשים לערוך את ההרצאה הזאת לזכות ולעילוי נשמת הנפטרים שהסכמנו.

הוכחות לחיים לאחר המוות, אם תפתח את האינטרנט,

Life after death תמצא שם אתרים, לא אחד, לא שניים,

מיליוני אתרים שמוכיחים את הישארות הנפש לאחר המוות,

ויצירת קשר עם הנשמות, בדרך

של סיאנסים,

העלאת נשמות, גלגולי נשמות,

אוטיסטים שיודעים דברים שלא שייך שהם ידעו,

היפנוזה.

יש כמה דרכים להוכיח את הישארות הנפש וקיומה.

יש להיקלטת שלוש ורבע שעות רק בנושא החיים לאחר המוות,

שם תוכל לראות, למכביר, הוכחות מדעיות למציאות נשמה וחיים לאחר המוות ושכר ועונש,

בדיוק כמו שכתוב אצלנו בספרים הקדושים.

לא יהודים דווקא אומרים זאת, גם גויים.

זאת אומרת, זה אוניברסלי.

אז יש הוכחות.

זה גם הגיוני שלא ייתכן שאדם יבוא לעולם

על מנת להפוך להיות חול, עפר.

תאר לך שאישה, אומרים לה,

יפה מאוד, תשעה חודשים, תיכנסי בבקשה לחדר לידה,

צפי בעוד דקות אחדות לשקית חול.

יש אישה שתסכים להרות בשביל לקבל שקית חול? חסר בים?

מה היא מקבלת?

תינוק. מה הוא יהיה בסוף? חול.

אנשים שמביאים ילדים שיהיו חול,

והם יביאו ילדים שיהיו חול.

שפת הים.

זו המטרה.

אז אכלת ושתית וטיילת ונסעת והיית בתיאטרון ובאצטדיון,

ובסוף טומנים אותך בעפר כמו חתול.

מה ההבדל?

בשביל מה באת?

מה הייתה הבחירה שלך יותר טובה משל חתול?

חתול אין לו בעיות,

לא צריך להסתדר ביניהם,

אין ועד הבית,

אין שום דבר, לא ארנונה, לא מסים, לא מילואים.

כלום. פנן מתמתח קצת ככה בשמש,

מיהו מיהו ומוציאים לו חלב. מבסוט.

מה רע?

אתה יכול להיות צו,

לחיות 400 שנה, ללכת לאט-לאט, לא בוער.

למה בן-אדם? בעיות, תככים,

כל מיני דברים. שוחד,

שמעת על משהו כזה? שוחד.

בשביל מה צריך את זה?

הבורא היה בורא את כולנו, אתה מבין?

מדוזות.

אתה יודע איזה כיף להיות מדוזה במים, פריים, פריים, פריים, ככה.

פאק! נדבק למישהו, מוצץ לו את הדם, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, זהו, והפנן.

אבל אתה נברא את החילונים, הקריות, משפחת טררי, אדם חשוב.

לא סתם, אתה יכול להרים הרים עליך.

נתנו לך כוח גדול,

אבל צריך לבחון למה באת לעולם.

תן לי הסבר חילוני,

למה באת לעולם?

בין אם באת מפצץ, מפץ,

ביג בנג,

מהקופים, מהמדוזות, מאיפה שאתה רוצה,

בין אם באת על פי התורה, מהשם יתברך.

מה המטרה? מה התכלית?

לא יכול להיות שכל פעולה שאתה עושה, רציונלית ולא רציונלית, תהיה לתכלית,

וכל המהות שלך לא לתכלית.

אתה באת לפה הערב לתכלית, לשמוע, להתבונן, לשאול, לברר.

אתה תלך הביתה, לנוח, לקום מחר לעבודה. אתה הולך לעבודה, שיהיה לך כסף.

אתה רוצה כסף בשביל שתוכל להתפרנס, לחיות, לקנות, לעשות.

כל פעולה שאתה עושה היא לתכלית. ומה התכלית שלך?

לבוא ולהיות חול.

אבל זה גם השכר של אותם צדיקים שמאמינים ומקבלים את המצוות. גם הם מגיעים לחול בסוף. אם אין המשך.

אבל אם יש המשך,

הנשמה ממשיכה,

והצדיק מקבל גן עדן, לכן הוא לא חוזר.

פרשע הולך לגיהנום, והוא לא יכול לחזור.

לא שהוא לא רוצה, הוא לא יכול, אפילו אם הוא רוצה.

זה ההבדל. יש אחד לא רוצה לחזור מרוב שטוב לו, ואחד לא יכול לחזור,

בגלל שלא נותנים לו.

הבנת עיוני?

תודה.

עכשיו,

אני אסביר לך מתוך מבט חילוני. אתה יודע, אני הייתי גם חילוני עד גיל 24,

ואני למדתי בצפון תל-אביב, בבית-ספר תל-נורדוי,

ולמדתי גם כשבאתי עם הקופים והכול.

חילוני מצוי.

אבל החשבון הוא פשוט.

בוא נגיד שאתה חילוני שכופר במציאות הבורא,

בורא, עולם הבא, הכול.

בוא נגיד.

ואתה מאמין בזה ב-100%.

בוא נגיד שאני מאמין ב-100% שיש שכר ויש עונש והעולם לא הפקר, ויש עולם הבא, גן-עדן וגיהינום.

בוא נגיד.

אתה מאמין בדרכך ב-100%, אני מאמין בדרכי ב-100%,

אבל מה לעשות, במשוואה הזאת לא ייתכן ששנינו צודקים.

אחד משנינו רק צודק,

או אתה או אני.

או שיש המשך או שאין המשך.

או שיש שכר ועונש או שאין.

הסיכוי שלנו כרגע,

אם אנחנו לא יודעים אם יש או אין,

הסיכוי שלנו שווה.

50% 50%. 50% שאתה צודק ו-50% שאני צודק.

מבחינתך זה 100%. גם מבחינתי זה 100%,

אבל במשוואה זה רק 50% 50%. בוא נבדוק מה קורה אם אתה צודק.

אם אתה צודק ואין המשך,

כשאתה תיפטר מן העולם, לאן אתה הולך?

אתה הולך, הופך להיות חול, אין המשך. פירושו, אתה הולך לאבדון.

אתה נאבד מן העולם, וזהו.

בזה זה מסתיים.

זה אם אתה צודק.

אם אתה לא צודק,

ואני צודק, כי זו גם האפשרות השנייה,

במקרה הזה אתה לא הולך לאבדון, אתה הולך לגיהינום.

זאת אומרת, אתה, בכל מקרה, או אבדון

או גיהינום. אם אתה צודק, אבדון. אם אני צודק, גיהינום.

עכשיו נבדוק את ה-50% שלי.

אם אתה צודק,

אז אני גם הולך כמוך לאבדון. אין כלום, אין המשך. אני נטמן בחול, נגמר.

אבל אם אני צודק,

אני הולך בסוף לגן עדן.

עכשיו,

אתה, אם צודק או לא צודק, אכלת אותה.

אני 50% סיכוי גן עדן.

מה כדאי להיות, כמוני או כמוך?

קודם כול, בגיהינום יותר טוב, שם יהיו כל הבדרנים וכל אלו שהיו פה אתנו למטה.

קודם כול, זה נכון. בגן עדן יהיו רק הצדיקים,

אז יהיה חסר הבעיה עולה שיש לנו פה. קודם כול, אני רואה שאתה מתמצא כבר שם. ודבר שני,

אתה שם, לא,

זה פשוט לא מעניין אותי לאן אני אגיע. הבנתי, זה ברור. זה לא מעלה בכלל מחשבה איפה אני אגיע ומה יקרה. זה נכון, רק שתבין, בגיהינום לא נותנים ליהנות. אז יהיו בדרנים, רק לא יהיו לך אוזניים לשמוע.

אבל מכל מקום, אתה צריך להבין עוד דבר אחד.

זה שלא מעניין אותך, זה באמת גם לא מעניין אותי.

אבל אחרי 120 שנה אתה תאכל אותה, אין מה לעשות.

מעניין או לא מעניין, זה באמת לא מעניין.

אבל אם אתה רוצה קצת להתאמן לפני שתגיע לשם, כדאי להיכנס לתנורמץ על חמש דקות חום של שבת.

זה רק ייתן לך קצת הבנה מה זה נצח בגיהינום.

אני לא מאחל לך.

אני מקווה...

אתה תבין, אבל בסך הכללי לא מעניין, זה רק אמירה ישראלית טיפוסית.

אבל אדם מבין וחושב, בודק.

כדאי לבדוק.

יש הוכחות לכל מה שאני אומר.

אם תרצה, אני יכול גם להשקיע את כל הערב רק בך, אין לי שום בעיה, ואני אוכיח לך את הקול מא' עתיו, כמו שאני מוכיח בהרצאות.

אבל יש גם קלטות, אתה יכול להשיג את הקלטות פה בחוץ, אם תרצה. אם תרצה, אני אתרום לך אותן גם.

תוכל לשמוע,

תתבונן, אם תרצה,

הלאה, להמשיך איתי בקשר בשביל לדעת עוד שאלות. אם תרצה, עוד הערב. אני איתך עד

שניפרד בצומת.

אחד ימינה, אחד שמאלה או שנינו באותו כיוון, איך שאתה רוצה.

יש לך עוד שאלה?

לא. כל פעם אני חייב לציין שאני לא כופר, אני יהודי מאמין. ברור לי, אם לא היית מניע.

אני גם הייתי בישיבה, למדתי בעבר, והבן שלי שיושב לצידי, הוא חוזר בתשובה.

אבל יש לי ויכוחים אתו. הוא משך אותי לפה, הוא אומר לי, שאל את השאלות האלה.

אל תתווכח אתי, אין לי תשובות לכל דבר.

בוא נשמע אותו. את שאלת שאלות או שאלת? קודם כול, אני רואה שהקדוש-ברוך-הוא אוהב אותך.

למה מתוך אלף איש אתה הראשון שאלת, קיבלת תשומת לב מלאה? איזו השגחה מן השמים שכולם התעכבו עם האצבע? תכף תראה כמה אצבעות יתרוממו. אתה היית האמיץ הראשון,

וקיבלת תשובה כזאת על הקיפאק

אם עוד אפשרו אותי שאלה. בבקשה.

לא, אני אתן לאחרים, זהו.

אז אני ואתה כבר פחות או יותר סגרנו איזה,

לא, אני לא מסכים.

אני מסכים בחלק מהדברים. אסור לך הכול להסכים, כי תהיה כמו הבן שלך. בחלק מהדברים אני מסכים, אבל לא בכול.

הבנתי. מה החלק שאתה לא מסכים, שאני אדע איפה אני לקוי בהסברה?

בגיהינום ובגל-עדן. אה, בלראות. שזה לא מפחיד אותי.

אל תגיד שאתה לא מפחד. לא. כי אתה לא מכיר. אתה יוצר מצב של הפחדה כביכול. לא, לא, לא. בגיהינום יש את הגיהינום, יש אש. לא, לא. אין אש. תיכנס לתנור ותראה מה אתה כיש אז. לא, אין אש. סליחה, סליחה, אני באמת הפרסתי על המידע.

יש שם רק כאב של שן אחת קבוע.

יש את גן פה למטה, זה לא משנה, זה אותו הדבר.

אבל בלי רופא, אין כדורים.

גם פה לא תמיד הרופאים עוזרים. נכון. אבל לא כל הזמן, כי אדם ימות מהכאב, הוא ישתגע. אתה יודע מה זה כאב של שן?

ראית אנשים שעושים אההה?

אתה יודע מה זה להיות עם פה פתוח, ככה, בלי כאב,

כל הזמן.

תאר לך שבגיהינום יש מישהו לידך, שמים אותו נודניק,

שהוא רק מלטף לך את הפנים באמצע, זה הכול.

הוא לא עושה כלום, רק ככה מלטף אותך ככה כל הזמן. אתה רוצה להוריד לו את היד, אוטומטית היא נדבקת עוד פעם.

נו, לא, אין גיהינום אש, חס ושלום, אש זה לצדיקים.

אבל לחבר'ה שהם לא כל כך צדיקים,

רק משהו שמרגיז.

אתה יודע מה?

זבוב רק.

אתה לא יכול להזיז אותו, אין.

זהו.

אתה כאילו כבול, לא קושרים אותך אפילו,

אבל זזזזזזזזזזזזזזזזזזז. ראית את אלה שיתוש מפריע להם? צ'אח, צ'אח, ט'אח.

אתה מכיר את זה?

בלי הפסקה.

לא שנה, לא שנתיים, לא שלוש,

מאה, מאתיים, שלוש מאות.

יא וואלה, איזה דבר.

לטיטוס הכניסו יתוש מפה מהאף, למה? הותפל סף על הקדוש ברוך הוא.

שבע שנים היה לו זבוב בתוך המוח, עשה לו

בלי הפסקה.

צועה.

צועה. אתה יודע מה זה? אחרי שבע שנים הוא מת,

פתחו לו את המוח,

כמו שפתחו לאיינשטיין,

פתחו לו את המוח ומצאו כמין ציפור.

אתה מבין? זה עשה לו תז-דז מוחו, תז.

למה?

טיטוס חשב שהקדוש ברוך הוא, מי זה?

יש שלח לו רק יתוש קטן,

נכניס לו אותו פה, זהו,

סידר לו את הכול.

הוא היה הולך ליהודים שייתנו מכות בקורנס, פטיש,

בשביל

שהוא לא ישמע את הרעש של היתוש.

עונש, ייתנו לך אפילו לבחור, יהיו לארג'ים איתך.

שאלה הבאה, בבקשה.

הנה, מאחורה בחורצ'יק עם אדום.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

מה שלומך? אהלן.

נכון אמרת, לקדוש ברוך הוא יש מלאכים ויש לו שליחים שעושים מה שהוא רוצה?

כן. אוטומטי, אז בשביל מה הוא צריך אותנו?

מה, לא הבנת? שעה דיברתי.

בשביל מה הוא צריך אותנו?

אני רואה שצריך עוד צמני שני מלאכים בשבילך, רק יסבירו לך.

אבל בוא תשמע, בוא תשמע.

הקדוש ברוך הוא ברא מלאכים, המלאכים נוצרו בעבורנו,

כי מלאכיו יצא ואילך לשמורך בכל דרכיך.

יש לנו שני מלאכים המלווים אותנו, כל אחד מאיתנו, תמיד.

המלאכים נועדו לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא.

עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט.

אתה ראית צונאמי?

זה מלאך אחד.

עושה מלאכיו רוחות, רוחות. הרוחות זה מלאכים שלו, עושים. ראית טייפון? ראית הוריקן?

ראית מונסון?

זה רוחות.

הרוחות האלה, זה מלאכים של הקדוש ברוך הוא.

עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט. ראית אש לוהט בחיפה אתמול?

שרפה?

מה זה?

זה אחד מהמלאכים, אחראי על האש. יש מלאך, קוראים לו גבריאל, אחראי על האש.

יש לקדוש ברוך הוא מלאכים לכל דבר ודבר. כל מלאך,

יש לו תפקיד בעולם.

כל מלאך, יש מלאך על האילנות, על העשבים, על הפרחים.

אומר לפרח או לעץ, גדל.

אם אין את החלק הרוחני שנקרא מלאך

שאומר לו גדל,

לא יכול להתבצע שום לבן.

זאת אומרת, זה החלק שנקרא מלאכים.

עכשיו יש לו חלק יותר נכבד, זה האנשים, בני-האדם.

לכן ניתנה התורה לבני-האדם,

ולבני-האדם יש בחירה.

לכן אומרים לנו, לא תרצח, לא תגנוב. למה אומרים לנו? כי יש לנו את הפוטנציאל,

כל אחד לרצוח, לגנוב, לחמוד. כל מה שאתה רואה שכתוב בתורה,

יש בך את הכוחות האלה. התורה אומרת לך, לא,

אל תשתמש בכוחות האלה. מה כן? לדברים חיוביים, מה שהתורה מתירה לך.

אם צריך להרוג, אז צריך להרוג את מי שראוי להריגה, שהתורה אומרת.

אם צריך לגנוב, אז צריך לגנוב מהיצר הרע את הזמן שהוא רוצה לגנוב לנו.

אם צריך לחמוד, אז צריך לראות. קנאת סופרים תרבה חוכמה.

תקנא באלה שהם חכמים ותשתדל להיות כמותם. זו קנאה טובה,

זה מותר.

אבל אם תקנא באדם למה יש לו אוטו כזה, או למה יש לו בית כזה, זה לא טוב.

התורה מחנכת אותך איך אתה תהיה בעל מידות טובות,

מה שנקרא בסופו של דבר צדיק.

וכשאתה עושה את רצונו יתברך, אתה נקרא צדיק.

וכשאתה צדיק,

הקדוש ברוך הוא שומע בקולך.

וכשתבקש ממנו משהו, רצון יראיו יעשה ואת שבעתם ישמע ויושעיהם.

בקרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראוהו באמת.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נותן לנו אפשרות שנהיה קרובים אליו מאוד מאוד. איך מתקרבים לקדוש ברוך הוא?

כמה שעושים יותר את רצונו, מתקרבים.

איך בעבודה מתקדמים? איך אתה מתקרב יותר לבוס עד שאתה נהיה מנכ״ל?

כמה שאתה עושה יותר את רצונו של המעביד,

ככה אתה מתקדם יותר מהר.

איך מגיעים לדרגה בכירה בצבא? כמה שעושים את התפקידים במסירות כמו שצריך, ככה מתקדמים יותר מהר.

איך מתקרבים לשם, כמו שאמרנו?

עשה רצונו

והוא יעשה את רצונך.

הבנת?

כן,

אבל למה הקדוש ברוך הוא לא יכול להיות לבד בעולם?

אין לקדוש ברוך הוא בעיה להיות בעולם,

אתה לא מוסיף לו. אז בשביל מה הוא צריך את הצרות שלנו?

לא, אין לו את הצרות שלנו, לנו יש את הצרות שלנו, לא אין את הצרות האלה.

כמו שלי אין את הצרות שלך. בני ישראל מורדים, בני ישראל ככה, בני ישראל ככה. בתנ״ך כתוב. זה נכון, זה לא צרות. שהוא מאז בהם, הוא זה. נכון, נכון. זה רק לשונות מושאלים.

אתה שואל שאלה יפה,

זה לשונות מושאלים, כי דיברה תורה בלשון בני-אדם,

שאנחנו, בשביל שנבין במה אנחנו פועלים נגד הקדוש-ברוך-הוא,

אז מדברים איתנו בשפה,

כמו שאומרים, אתה פגעת בו.

זה לשונות שאנחנו מדברים כלפי אדם, בהן אנחנו משתמשים כלפי ה' כביכול

בשביל להגדיר את המצב שלנו כלפיו.

אבל לא שלקדוש-ברוך-הוא יש בזה הטבע. הוא לא בוכה, הוא לא בוכה.

הוא גם לא מצטער,

הוא גם לא מתחרד,

הוא גם לא זה.

כל הלשונות האלה הן רק לשונות מושאלים, כדי שנבין במה מדובר.

כשאומרים שמקריבים קורבן, אז זה עושה לו ריח ניחוח,

אין לו אף והוא לא מריח.

אלא כשעושים את רצוני, כשנעשה רצוני, זה כאילו מקריבים ריח ניחוח לאדם שנהנה מהריח.

זאת אומרת, זה לשונות מושאלים.

מכל מקום הקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם הראשון, האדם הראשון חטא,

בשביל לתקן את מה שהוא עשה,

את הפגם שהוא עשה בעולמות כולן, כיוון שהוא היה בחיר הנבראים,

אז כל צאצאיו צריכים לעבור את תהליך המיתה.

למה יש מיתה בעולם? אם האדם הראשון לא היה חוטא, הוא לא היה מת.

הוא היה חי לנצח, כמו מלאך.

אבל כיוון שהוא חטא, הוא נפגם, ואת הפגם הזה צריך לתקן בשתי דרכים.

לכן יש פירוד בין הנשמה לבין הגוף.

כיוון שאדם נברא גוף ונשמה,

וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים.

יש נשמה שהיא נפיחה של הקדוש ברוך הוא.

כמו שאומר הזוהר הקדוש,

מן דנפח מדי לנפח,

מי שנופח, מתוכו הוא נופח.

אני מנפח בלון,

מה יש בתוך הבלון? נפיחה שלי.

ה' נפח בי, נשמה יש בי חלק אלוק הממען.

והוא יצר את הגוף מהעפר.

בתוך העפר הזה, הגוף, הוא הכניס את הנשמה, הנה אני.

מי זה אדם, גוף או נשמה?

מי זה אדם, אני שואל אותך, גוף או נשמה?

גם הגוף וגם הנשמה. הבנתי.

עכשיו אתה רואה אותי?

כן. ומה אתה רואה אותי, בעיניים? בנשמה.

בנשמה? כן. אז בשביל מה אתה צריך עיניים?

העיניים זה החלונות, כדי לראות.

הנשמה רואה דרך החלונות. אתה שומע קלטות? אני רואה יפה.

אם אתה יודע את זה כבר טוב,

אז פירושו של דבר שאני זה הנשמה, לא הגוף.

הגוף זה כלום, זה כמו הבגד שלי. כשאתה מצביע עלי אתה לא מתכוון לזה, נכון? אתה מתכוון אלי. אתה גם לא מתכוון לגוף שלי.

אתה מתכוון אלי, זה אני הנשמה.

אם הנשמה שלי תסולק מגופי,

אז אני אהיה גופה פה. אתה לא תדבר אלי, לא תפנה אלי, נכון?

זה חתיכת בשר כמו שניצל.

זאת אומרת, אל מי מדברים?

מדברים אל הנשמה. מי מדבר אל מי? נשמה לנשמה.

רק דרך הגוף,

דרך המוגבלות שהקדוש-ברוך-הוא הגביל אותנו.

למה הוא שם אותנו בגוף? כדי שנקיים מצוות. בשביל לקיים מצוות צריך גוף. איך נניח תפילין על האוויר?

צריך ידיים, צריך גוף,

צריך תפילין, צריך ציצית, צריך מצוות, לא לב לנענע. כל המצוות שהוא בחר ורצה, מהסיבות הידועות לו וכתובות אצלנו בחלקן,

זה מה שהקדוש-ברוך-הוא רצה,

ואנחנו צריכים לעשות את זה בעזרת הגוף.

כשנגמר התפקיד של הגוף,

אם הייתי מושלם ועשיתי הכול גם בגוף וגם בנשמה,

אני אהיה כמו אליהו הנביא ואני אעלה בסערה השמימה.

אם אני לא השלמתי את עצמי לחלוטין במאה אחוז, אז יש לי פגם.

הפגם הוא גם בגוף, גם בנשמה, כי אם הנשמה חוטאת, הפגם הוא גם בגוף.

אחד מהדברים שאדם חולה ויש לו מחלה או משהו, אם הוא יתבונן באיזה איברים יש לו את המחלה,

זה יכול להצביע על אותה מצווה או עבירה שהוא עשה או לא עשה.

לכן,

מה עושה הקדוש-ברוך-הוא בשביל שהאדם יתקן את עצמו באופן מושלם?

את הגוף הוא שם בקבר והנשמה עולה למעלה.

אם הם עדיין לא מתוקנים,

הגוף יהפוך להיות עפר.

ממילא רושם החטא שיש בתוך הגוף נמוג,

לא קיים.

הנשמה עולה למעלה, אם היא לא נקייה היא צריכה להיטהר, ואז היא צריכה לעבור מסלול של ייסורים וטיהור למעלה, לא משנה באיזה מקום.

כשהיא גומרת את זה היא נקייה, עולה לגן-עדן לפי הזכויות שיש לה, ושם היא תשהה עד דחיית המתים.

דחיית המתים, הנשמה כשהיא נקייה ומטהרת,

תתחבר לגוף הנקי, דהיינו שהוא העפר המטוהר.

העפר יתגבל בדחיית המתים כמו האדם הראשון שהתגבל מהעפר והפך להיות אדם.

הגוף הזה שייווצר יהיה נקי וטהור. הנשמה טהורה תיכנס, והאדם יקום בתחיית המתים כמו האדם הראשון לפני החטא,

קדוש וטהור.

זו הסיבה שהקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון, יום הכול חם ממנו מות תמות.

למה מות תמות?

בשביל שאתה תוכל לתקן לא עונש,

אלא תיקון.

המיטה זה דבר טוב לאדם, כיוון שהיא מתקנת את מה שהוא לא תיקן.

איך? כמו שהסברתי.

הבנת?

הבנתי, אבל לא הבנתי בשביל מה, למה הקדוש ברוך הוא בכלל לא רוצה אותנו פה.

או, זו כבר שאלה שלישית.

זו אותה שאלה.

כן.

אתה אמרת בהתחלה, נדמה לי, שאם יש לו את המלאכים,

למה הוא צריך אותנו?

זו אותה שאלה. לא. אתה הבדלת בין מלאכים לבין בני-אדם.

לא אמרת למה הוא ברא בכלל ברואים גם מלאכים.

אז הסברתי לך שמלאכים נבראו בשבילנו.

ואחר כך עברת הלאה, ועכשיו הגעת לזה. אז אני עכשיו אסביר לך את זה.

מדרך הטוב להיטיב.

מי שהוא טוב,

מטיב.

בשביל להיטיב

צריך שיהיו מקבלי הטבה.

אני רוצה להיטיב. אם אין אף אחד, למי אני איטיב?

צריך מקבלי הטבה, נכון?

כדי שיהיו מקבלי הטבה צריך לברוע אותם.

אז הקדוש ברוך הוא ברא ברואים

כדי שיהיו מקבלי הטבה, והוא ייטיב להם.

אחרי שהוא רוצה להיטיב והם יהיו מקבלי ההטבה,

מהי הטובה הכי טובה שהוא יכול לתת לברואים שלו?

יש אפשרות שהוא ייטיב להם,

כמו שהציע ידידנו הראשון,

שהוא יטיב להם אוטומטית,

דהיינו יעשה אותם מאמינים וצדיקים מההתחלה והם יקבלו את השכר שהוא מייחד להם בסוף,

אבל זה יהיה כמו רובוטים, שאמרנו,

ואוכלי חינם,

שזו טובה פחותה בהרבה מאשר אם ההטבה תקובל בתמורה לזה שעשיתי את רצונו ואני זכאי לקבל את הטובה בזכות מעשי.

אם אני מקבל דרגה על מבצע גדול שעשיתי,

אז אחרת ממה שנותנים לי, בגלל שאני לא אתבייש.

הבדל מהותי.

לכן, כיוון שהשם רוצה להיטיב לנו ממש,

אז הוא נותן לו את הטוב המקסימלי שנוכל לקבל בלי בושה.

ולמה שאעשה זאת הקדוש-ברוך-הוא? כיוון שהוא טוב,

וכיוון שמהות הטוב להיטיב,

לכן הוא נותן לנו את הטוב הכי גמור שיכול להיות, לברו,

לברואים.

אז לכן, הוא ברא אותנו.

אבל זה לא בגלל שהוא צריך אותנו, כי לפני שנבראנו הוא גם היה,

ולא היינו.

הבנת?

ברוך תהיה.

הוא רוצה שאני אסביר לך למה הוא עשה גיהינום.

אז אני אסביר לך למה הוא עשה גיהינום.

למה עשו פה במדינה בתי-סוהר?

רוצים להכניס את כולם לבית-סוהר?

לא.

אבל כיוון שיודעים שבני-אדם,

מה שיכול להרתיע אותם זה עצם זה שיש בית-סוהר,

בשביל לגרום שהאזרח יהיה טוב ולא ישתלם לו להיות רע,

אז עשו לו בית-סוהר.

לא מתכוונים שהוא יבוא, מתכוונים שהוא לא יבוא.

למה המשטרה נוסעת עם אורות מהבהבים כל הזמן?

בגלל, תשים לב, אני פה.

כשאתה שם לב שאני פה, כולם מאיטים.

עוברים את המשטרה, מגבירים.

אבל הכחול הזה, אם הייתה להם אפשרות לשים כל הזמן כחול בדרכים,

כולם היו נוסעים במהירות שקבוע בחוק.

הקב'-הוא לא שם

מנורות כחולות כל הדרך,

אבל מדי פעם שומעים שפלוני נפצע, פלוני חלה, זה קיבל מחלה, זה, זה, זה, יותר מנורה כחולה.

זה מראה שכל אחד לא יודע בדיוק, לא מאותתים לו. לא שומעים, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו. לא.

פתאום הוא צריך לדעת שיכול לקרות מקרה.

עכשיו, זה החלק המפחיד פה.

כשבן אדם מתבגר, כשהוא צעיר, הוא לא חושב בכלל קדימה.

למה? בקושי הוא רואה את היום.

אבל כשאדם מתבגר, הוא מתחיל לפחד, עוד מעט הוא מסתלק. מה קורה, באמת יש או אין?

באמת יש או אין?

עכשיו, לך תדע, אם הימרתי לא טוב,

אכלתי אותה לנצח.

ואם עשיתי והשקעתי טוב,

אז להפסיד אני לא אפסיד,

רק להרוויח, אני יכול להרוויח.

מה,

אם הייתי בן-אדם טוב והתפללתי בבית-הכנסת וזה נתן לי גם הרגשה טובה ושמעתי אנשים מזמרים זמירות ביחד ואומרים לך, דודי, לקראת כלה, מה, הפסדתי?

לא הפסדתי.

אם לא נסעתי בשבת, מה קרה?

פחות נחשפתי לתאונות.

אם לא הודלקתי חשמל, אז אני לא יכול את החשמל בשבת.

מה, זה לא טוב?

אם אכלתי פיצוחים, אז מה, זה אסון?

לא אסון.

אז אני נח בשבת,

אני אוכל, אני מטייד אם צריך, אני שמח, אני רוקד, הכל אני עושה.

בזמנים שהקדוש ברוך הוא אמר לי.

חייתי טוב בעולם הזה,

מגיע הרגע שאני צריך לעזוב.

אם אין כלום, לא הפסדתי.

אם יש, וואי וואי, מה הרווחתי.

זאת אומרת, מכל מקום זה משתלם, אפילו אם לא ברור לי ולא ידוע לי, ואי אפשר לדעת.

גם אם לא הייתי יודע את מה שאני יודע היום ומה שניתן להוכיח,

גם הייתי בוחר בדרך הזאת בתור חילוני.

למה? אין מה להפסיד, יש רק להרוויח.

מה שעושה חילוני, גם אני יכול לעשות, רק מותר, בדרך מותרת.

אבל מה לעשות?

בן-אדם רוצה להיות כמו בעל-חי,

בעל-חי שחי בג'ונגל.

ג'ונגל זה מה שרוצים,

לחיות איך שאתה רוצה. כל מי שחזק,

הוא יגבר על השני, הוא יכריח את השני,

הוא יקבע מה צריך,

הוא יעשה מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, הוא יקום, הוא יישן, הוא ילך, הוא ידרוך, הוא ישרוק, הוא יעשה.

מה זה?

זה בעל-חי.

אדם שאין לו מסגרת זה לא אדם תרבותי.

יש חיות מתורבתות ויש חיות פרא.

חיות מתורבתות קוראים להן חיות ביתיות,

ויש חיות פרא שהן בג'ונגל.

מי שרוצה להיות פרא,

אז הוא חיית ג'ונגל.

מי שרוצה להיות ביתי, אז הוא צריך להיות עם מסגרת.

איזו מסגרת נכונה?

בכל חברה יש מסגרת אחרת.

בא הקדוש-ברוך-הוא ואומר, המסגרת שטובה לכולם זה מה שאני יצרתי,

התורה.

איך עשיתי תורה?

ידעתי מי האדם שאני בורא.

קודם התורה קדמה לאדם.

על-פי התורה ברא הקדוש-ברוך-הוא את האדם.

לכן בתורה יש תרי״ג מצוות.

248 מצוות עשה,

365 מצוות לא תעשה, שזה ביחד 613 תרי״ג.

ברא הקדוש-ברוך-הוא בנו 248 איברים בדיוק כנגד מצוות עשה,

365 גידים כנגד מצוות לא תעשה,

להראות לנו שהתורה והאדם בדיוק טועמים.

ולכל עבר ועבר כמעט יש לנו מצווה בתורה,

או מצוות עשה או מצוות לא תעשה.

מכל מקום,

הקדוש-ברוך-הוא, כשברא אותנו, לא ברא אותנו סתם.

סתם לא.

ומי שקורא את העיתון הזה, שנקרא שופר ניוז או ארבע כנפות,

כל שבוע יש פה לפחות ארבע כתבות

בנושאים מופלאים, שהם כדוגמתם,

מה שהבורא ברא בטבע.

לדוגמה, ידעתם שיש עץ

הכי גבוה בעולם,

102.5 מטר?

לא ידעתם.

אתם יודעים כמה ענפים יש לו?

מאות אלפים.

איך

הוא שואב במעלית את כל המים עד למעלה? ותמיד למעלה זה ירקרק שמקבל, וצריך להגיע מים עד למעלה.

היום, בבניין של עשר קומות צריך משאבות להריץ את המים למעלה.

ופה, 102.5 מטר צריך שיגיעו מים, ובדיוק כמה שצריך. אם זה יותר מדי, זה ייבול.

בדיוק.

ואיך זה שהם עולים למעלה ולא נופלים כי המשקול של המים שעלו הוא הרבה יותר מאלה שלמטה?

יש שסתומי בדרך.

עולה, טיק, נסגר.

טרינטיק, עולה מעלה, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק.

מי עשה את זה?

פיצוץ?

The big bang.

מי שקורא מבין, נפלאות הבורא, אני צריך הוכחה על גיהנום?

אם מישהו יצר כזה דבר חכם,

אז את כל העולם הזה הוא ברא לריק?

כל העולם לריק?

סתם בדיחה?

שימותו, שימותו. חבילות, חבילות אנשים שימותו.

שיש מיליארד איש יהיו חול. איזה כיף.

איך הקדוש ברוך הוא מבסוט?

קם בבוקר, עוד מאה מיליון מתו. איזה כיף.

בשביל זה הוא ברא את העולם?

אוי ואבוי. זה צריך להיות חסר דעת.

לא נורמלי לחשוב שאת כל הבריאה, את כל היופי,

את כל ההרמוניה שיש בעולם,

סתם,

בלי תכלית.

רק להתבונן על הבריאה זה התדהמה שצריכה להכות כל בעל שכל.

למה זה?

לאיזה מטרה? סתם?

אתם נכנסים, מסתכלים. זה אולם קצת מעפן,

אבל תראו, המנורות פה בקושי. תראו בקושי כמה יש פה. אפשר לספור אותן בנחת. מה זה, זה, זה? מה זה?

תצאו החוצה, תראו את הרקיע.

כמה כוכבים הוא פיזר שם.

וואי וואי וואי. איזה תאורה עשה לנו בלילה.

וואי וואי וואי. לא חסך, לא חסך.

מיליארדים כוכבים.

אתה יוצא, אתה רואה כרי דשא,

מרחבים, איזה צבע הוא בחר, ירוק. תארו לכם שכל העשבים היו שחור.

וואי וואי, איזה דיכאון. היית יוצא, חוזר הביתה.

מה זה?

כל העצים שפורחים, הכול שחור.

איזה חן הוא נתן בפירות.

איזה יופי.

תראה אבוקדו ירוק, בננה, צהוג.

ואם היה עושה את כולם עגולים, בדיכאון.

כולם רבעים. לא.

זה אננס עם שפיצים. זה ככה, זה ככה.

איזה יופי.

אתה עושה סלסלה של פירות. איזה יופי. איזה ריחות. כל אחד ריח אחר.

איך נשים בשירותים ריחות? צריך ריח כזה, יסמין.

ועכשיו אנחנו חוזרים לשאלה. למה? הוא מרא את כל הדברים היפים האלה ותכנן לנו כל כך יפה וכל כך הרבה צבעים וכל כך הרבה צורות וכל כך הרבה יופי וכל.

למה הוא עשה לנו כנראה את זה?

כדי שנתראה מה זה כנראה את זה.

למה הוא עשה לנו כהנון?

דק דק דק. שלוש נקודות מסומן שאלה. או לא, ענית על השאלה?

בסימן קריאה.

לא, אם הכוח טוב, הכוח יפה, הוא כל כך אוהב אותנו,

למה נתן לנו גיהנום?

הוא לא נתן לנו גיהנום,

הוא נתן להם, לא לנו.

למי שרוצה גיהנום הוא נתן, לא לנו.

יש אנשים שאוהבים גיהנום, מה אני אעשה?

חושבים שיש אומנים שם,

טריפונס,

אתה מבין?

קלטת מספר 455 לחיות בלי מחשבה, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 456 לחיות בלי מחשבה, חלק ב'.