דוגמא משמואל הנביא לאדם אמיתי
- - - לא מוגה! - - -
ועכשיו נראה דוגמה קיצונית אומנם,
אבל שמשקפת מה זה אדם אמיתי.
שמואל הנביא,
אחר פטירתו,
לא רצה ללכת לגן העדן,
למקום הראוי לו.
וכך
הוא עודנו עומד
במקום בית המקדש
ומתפלל תמיד על בניינו ועל מכונו.
וזה שאמרה חנה,
אמא שלו,
והשאילתיו לאדוני עד עולם,
כפישוטו ממש.
זאת אומרת,
היא השאילה אותו לאלוקים עד עולם.
זאת אומרת, הוא תמיד עומד ומשרת לפני השם
למטרות ולרצונות של הקדוש ברוך הוא,
ולא לעצמו.
עד שהוא לא מוכן להיכנס למקום שלו בגן עדן.
וזאת למה?
לשמואל הנביא הכינו במרומים קבלת פנים גדולה ומפוארת.
כל פמלייה של מעלה יצאה לקראתו לקבלו.
מקומו בגן עדן, אמת.
עין לא ראתה את העונג
שהוכן לשמואל.
אבל שמואל אמר,
איך אני יכול לשב, ליהנות
ולהתענג
כאשר כל ישראל אבלים
על חורבן המקדש?
הם מדוכאים בגלויות שונות,
מפוזרים בין האומות.
עולמם
חשך בעדם.
אני נשאר אפוא, כאן,
במקום המקדש,
מתאבל ומתפלל עד שיכונן השם ביתו ויגאל את עמו ויוציאם מאפלה לאור גדול,
כדרך שאמרה אסתר המלכה,
איך אוכל וראיתי באובדן מולדתי?
איך תנעם לי המלכות
כאשר עמי נתון בפחד ובסכנת מוות?