אז יש בחירה

- - - לא מוגה! - - - 

יש בחירה, יש בחירה.

אם הקב' ברוך הוא נותן לכל הנמלים,

שיש ביליונים של ביליונים נמלים בכל מיני חורים קטנטנים אוכל, לא אוכל, מלא האוכל, תראי כמה הם גוררות.

אם הוא נותן לכל הדגים בים, ואם ראית פעם איך הקב' ברוך הוא מצא את כל הדגים, אלה שחוטפים, אלה שבולחים,

ואלה שמאירים ואלה שדוקרים ואלה שזורקים ואיזה דברים.

ואם הוא נתן לפילים ולג'ירפות ולקופים לאכול ולכל בעלי החיים,

יש לך חשש שרק לך לא נשאר לו סנדוויץ'? יש בחירה! אתה נכנס לים, אתה חייב לטבוע?

אתה חייב לטבוע! לא! לא! אני לא יודע, אנחנו בקיר קטן קיבלנו הרבה מכות, אני לא יודע אם זה... המכות זה היה טוב מאוד, חבל שזה לא המשיך. מה לעשות? יש בחירה?

אז למה אנשים טומחים?

לא יודע למה, זה לא בעיה שלי שלי. אז בעיה של מי?

אומרים להם, אם תיכנס למקום עמוק ויש שם סערה, תעלו למות. הוא החליט לנסוע, הוא החליט!

הוא החליט! אתה לא תיכנס, למה אתה נכנס לעבירות?

אה?

אין לי בחירה. יש לך, אל תיכנס!

כנס לבית המדרש! כנס לבית המדרש! כנס לבית המדרש! אתה לא רוצה שיש לך בחירה! אתה אומר לא רוצה! אתה אומר לא רוצה! אתה אומר לא רוצה!

איזה חובה? להיכנס אם לא נהיה בחירה. איזה חובה? להיכנס אם לא נהיה בחירה. לא חובה העובדה שאתה בחוץ. אני רוצה, אבל אני לא בחירה. אז יש לך בחירה. עובדה, לא נכנסת. נכנסת? כן, נכנסתי, הייתי בשבילה. ויצאת. אז בחרת. מה לעשות? מה לעשות? אז יש בחירה. יש בחירה. יש בחירה. תשאל אותם. תשאל אותם.

קלטת מספר 453. אז יש ברירה.

טוב, הערב הזה,

קהל יקר, אני רוצה להקריא לכם פה איזשהו משהו.

הערב הזה שכולכם זוכים להיכנס אליו פה ולשמוע את הדברים של הרב

הוא ערב שמשפחה מאוד יקרה תרמה אותו,

ואני רוצה להקריא לכם איזשהו מכתב קצר,

כפי שכל אחד מכם ידע באיזו זכות הוא יושב פה.

כבוד הרב, אורחים יקרים, ערב טוב.

ראשית, אני מודה לכולם בשם המשפחה ובשם כפיר חיים על השתתפותכם בערב עצום וקדוש זה.

אני מודה לכל מי שנטל חלק ותרם בארגון הערב.

ראוי להדגיש

כי הערב מוקדש לרפואתו של כפיר חיים,

שיחיה בעזרת השם.

שנית,

אני רוצה להקדים ולספר בקצרה על כפיר חיים, שיהיה בריא.

למי שלא מכיר אותו, מדובר בבחור צעיר בגיל 27 שגדל במשפחה דתית מסורתית,

כנהוג להגדיר בפי רבים,

ובגיל צעיר כל כך, שבו אנו נתונים לכל כך הרבה דחפים ורצונות חומריים,

כפיר חיים נטל לכיוון הרוחניות והתחזק באמונתו ובמעשיו.

חיים כפיר,

היום עוברח חרדי הלומד בכולל תורה במשך שעות רבות ביום,

ומקיים מצווה קלה כבחמורה כשפת חכמינו.

לפני מספר חודשים, לא עלינו, לקה כפיר חיים במחלה קשה,

והוא מתמודד איתה בקושי רב, אך באמונה שלמה וביטחון בהשם.

קהל יקר, אנא שאו עמנו תפילה שכפיר חיים יחלים במהרה, בעזרת השם,

שיהיה כשמו חזק, ככפיר ויאריך ימים.

ועוד מעט, הרב בעזרת השם, זו פנייה אישית

שהמשפחה העבירה לי. אני רק מקריא את זה, לא אנחנו ניסחנו,

ועכשיו אני פונה אליך, כבוד הרב, בעזרת השם, הרב מכיר את הסיפור.

נאמר, צדיק עוזר ובורא עולם מקיים.

אדם כמוך, כבוד הרב, המקרב מאות,

אני מוסיף, אלפים, מאות אלפים רבות של יהודים

לצורכי הדת, לדרכי היד התהודית,

נחשב בעיני רבים כצדיק.

אז אנא גזור ואעזר בקהל הקדוש הזה שיענה אמן,

הרי זו שעת רצון גדולה לתפילה שתעלה למרומים.

אנא גזור שיחלים כפיר חיים.

יהי רצון שתפילותינו יענו ויחמרו רחמי השמים עלינו,

וישלח השם מרפא לכפיר חיים בן שרה,

בן שרה, עוד שמש?

ברום,

שיזכה לגדל בנים ובנות,

ושיזכה לחתנים ולקלות ירא שמים בעזרת השם,

ושתזכה אשתו ללידה קלה וידיים מלאות בעזרת השם.

אמן.

אני רוצה גם לעוד אנשים יקרים שתרמו את הערב הזה,

לזרע קודש אתי בת מונת,

בעלי האולם שתרמו את העולם, ולהצלחת בעלי האולם דקלה דורון,

נקשרי אשקלון,

ולהצלחת שלום בן שלוש, להצלחה הוא לבן זכר,

ולהצלחת סופרים ומכלוף בן גילה,

ברק אלקירי, יחזי מנשה,

ולרפואת הרב נתן בן חיה בוקובזו.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחמה וירוויח.

בפרשת השבוע

למדנו

על הפסוק, ויזכור אלוקים את רחל,

וישמע אליה אלוקים,

ויפתח את רחמה.

אומרים חכמים במדרש,

אמר

רבן שמעון בן גמליאל,

כל ימי גודלתי בין החכמים,

ולא מצאתי לה גוף טוב משתיקה.

רחל תפסה בשתיקה,

עמת זרעה בשתיקה.

ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה,

את כל המתנות היא ראתה ביד אחותה ושתקה.

אמר לה הקדוש ברוך הוא,

את שתקת,

חייך בזכות אותה שתיקה, אני זוכרך,

שנאמר ויזכור אלוקים את רחל.

כידוע, טבע הנשים פטפטניות קצת.

תשעה קבין לקחו הנשים, עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה לקחו הנשים.

90% מהשיחה.

ולא רק נשים, אלא גם הנשים,

אם דוחק להם משהו,

אין מעצור לרוחם, והם מדברים על מה שכואב להם.

כל שכן, בדבר עיקרי שנוגע להם, לקיומם,

הם לא יכולים להבליג על יגונם, והם מדברים על כך.

והם מתפרצים מחוץ לגדרם.

והנה רחל אמנו עליה השלום,

שנפשה הייתה קשורה בנפש יעקב אבינו עליו השלום,

ושהכירה את מעלת צדקתו וקדושתו של יעקב אבינו,

וידעה

שאם לאה תינשא במקומה אליו,

ייתכן שהיא תינשא לעשו,

כי הבכור לבחירה והצעיר לצעירה,

זאת אומרת,

היה עשו ראוי להיות ללאה,

ויעקב לרחל.

אבל אם לאה תיכנס תחתיה ותתחתן עם הצעיר, מה שיישאר לה זה עשו,

עשו הרשע.

והיה לה גם לחשוש

שאולי יקפיד עליה יעקב אבינו ולא ירצה לקחת שתי אחיות,

אם הוא יתחתן עם אחת, לא ירצה את השנייה.

מכל מקום,

על ידי שתיקתה יכלה לאבד את בעלה הצדיק,

ובכל זאת,

כשראתה רחל שמכניסים לו את לאה,

אמרה עכשיו תכלם אחותי, תתבייש,

עמדה ומסרה לה את אותם הסימנים שהיא סיכמה עם יעקב אבינו.

והרי טבע הנשים שהן קנאיות,

כמו שאמרו חכמים, אין אישה מתקנאה אלא בירך חברתה,

והן לעשות צרות זו לזו.

אישה שנייה נקראת צרה לחברתה.

בכל זאת הבליגה והתגברה על כוח הקנאה שלה,

שזה למעלה מהכוח הטבעי והבשרי שיש לאדם.

בהשם שיודע ובוחן לבבות,

יודע להעריך את מעשי האנוש,

ורק הוא העריך את פעולתה הגדולה הזאת,

עד שעמידה בזכותה יותר מאבות העולם, אברהם, יצחק ויעקב ומשה רבנו ארוחי הנאמן.

יעקב אבינו עליו השלום עובד שבע שנים ברחל.

הוא מסכם עם לבן,

שלא יהיו טעויות,

אני עובד

ברחל, בתך הקטנה.

ולמרות כל הסיכומים,

בערב החופה

לבן אומר לרחל,

את לא נכנסת לחופה.

לאה נכנסת.

אתם מתארים לכם כלה שמחכה לערב החופה,

וביום האחרון פתאום מסיתים אותה הצידה,

ואחותה נכנסת תחתיה.

מה זה?

כשיש חלילה ביטול של אירוסין,

איזה דבר איום ונורא, כמה קשה.

ביטול של חתונה,

עם סיבה מוצדקת אפילו,

זה קשה ביותר לכל הצדדים.

ויתור מרצון?

לוותר על החתן הכי טוב בעולם שממנו יקום בית ישראל.

מי שדמות דיוקנו חקוקה בכיסא הכבוד.

אחד מרגלי המרכבה,

בחיר שבאבות,

יעקב אבינו,

לוותר ולעבור על זה לסדר היום?

לא רק זאת,

אלא בלית ברירה, כשמבינה רחל שאין מה לעשות,

היא גם משתפת פעולה עם אחותה לאה, שלא תתבייש ולא תיכלם,

שיתברר ליעקב שזה לא רחל.

אז היא מוסרת לה את הסימנים שהיא סיכמה איתו, כי היא ידעה שאבא שלה רמאי,

לבן הארמי,

אז היא דאגה לתאם איתו כדי שיהיה ברור שזה אני ולא מישהי אחרת,

אבל כשהיא ראתה שקלטה רעה,

היא החליטה למסור את הסימנים לאחותה.

כשהקדוש ברוך הוא חיפש זכות,

מי יכול לעמוד עם זכות

כדי להחזיר את עם ישראל מן הגלות בסופו של דבר,

אחרי שחלילה הם יצאו לגלות ויעבדו עבודה זרה ואת כל הרעות,

בזכות מי הם יחזרו מהגלות אם יש מישהו כזה?

לא אברהם אבינו,

לא יצחק אבינו עם העקדה,

לא יעקב אבינו

ולא משה רבנו שהוריד את התורה.

בזכות מי יחזרו עם ישראל מהגלות?

בזכות רחל אמנו.

וכך כתוב,

באותה שעה קפצה רחל אמנו עליה שלום ואמרה לפניו, ריבונו של עולם,

גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבה נהיה, אהבה יתרה.

ועבד בשבילי לאבא שבע שנים.

וכשהושלמו אותם שבע שנים והגיע זמן נישואיי לבעלי,

יעץ אבי לחליפני לבעלי בשביל אחותי.

היא ריגשה דבר עליי עד מאוד,

כי נודעה לי העצה.

והודעתי לבעלי,

היא קוראת לו בעלי כי ברור לה כל הזמן שזה בעלה.

ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי,

כדי שלא יכול אבי להחליפני.

ולאחר כך

ניחמתי,

התחרטתי,

ניחמתי בעצמי וסבלתי את אהבתי,

וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה.

ולערב החליפו את אחותי לבעלי בשבילי.

במקומי.

ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי,

כדי שיהיה סבור שהיא רחל.

ולא עוד.

אלא שנכנסתי תחת המיטה

והיה מדבר עימה,

שואל את הסימנים, והיא שותקת. הוא יזהה את הכול.

ואני משיבטו.

כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לכל אחותי.

וגמלתי חסד עמה,

ולא קינאתי בה,

ולא הוצאתיה לביישה.

ומה אני?

שאני בשר ודם,

עפר ואפר.

לא קינאתי לצרה שלי,

ולא הוצאתיה לחרפה,

ואתה מלך חי וקיים,

רחמן,

מפנימה קינאת לעבודת אלילים שאין בה ממש.

והגלית בניי,

ונהרגו בחרב,

ועשו אויבים בם כרצונם.

מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר,

בשבילך רחל

אני מחזיר את ישראל למקומן.

זהו שכתוב בירמיה ל״א.

כה אמר השם

קול ברמה נשמע נהי וכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו.

כה אמר השם

מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך.

ויש תקווה לאחריתך

נאום השם

ושבו בנים לגבולם.

לא אברהם,

לא יצחק,

לא יעקב ולא משה

יכולים היו בצדקתם להועיל

רק רחל אמנו עליה השלום.

ומה אני שני בשר ודם עפר ואפר?

לא קינאתי לצרה שלי ולא הוצאתייה לחרפה?

ואתה

מלך חי וקיים,

רחמן,

מפני מה קינאת על עבודת אלילים שאין בה ממש?

והגליתה בניי ונהרגו בחרב ועשו אבים בהם כרצונם.

זאת הטענה שטענה רחל אמנו,

והקדוש ברוך הוא כביכול לא יכול להשיבה ונענה לבקשתה.

לא רק שהיא מסרה את הסימנים,

אלא גם היא הייתה במקום כדי לומר בקולה את הסימנים,

כדי שלא תבוש ולא תצא לחרפה אחותה.

ולמרות שהיא קבעה עם בעלה שייתכן שירמו אותו,

וקבעה סימנים שלא יחליפו,

אבל נתנחמה מזה ומסרה את הסימנים לאחותה, וזוהי מעלה גדולה שאין על עפר מושלח.

ובגלל פעולה זו טבעה בדין, במידת הדין,

מידה כנגד מידה,

שירחם הקדוש ברוך הוא על בניה שהכעיסו את יוצרם בעבודה זרה.

וכל האבות לא הועילו בזה,

רק רחל אמנו עליה שלום.

מה יש לנו ללמוד מזה?

אנחנו לומדים כי השם יתברך.

מביט בעיקר עד כמה יש לאדם לברר את המידות שלו ולתקן אותן.

לכבוש את המידות הרעות,

כמו מידת הקנאה,

ולתקן את זה בקצה של ההיפוך הטבעי לגמרי מכל וכול.

אם לא הייתה משלימה רחל אמנו,

את החסד שלה עם אחותה,

עד הסוף,

לא הייתה זוכה שבניה ישובו לגבולם, וחס ושלום היינו בגלות כל הזמן.

אם מסרה את הסימנים ולא השמיעה את קולה

כדי שלא תיתפס אחותה,

אם לא רצתה בלב שלם לגמול לה את החסד הזה,

לא הייתה יכולה לגונן על בניה שיחזרו מן הגלות.

כי מידות הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה,

ודווקא ברחל אמנו,

שכבשה את מידת הקנאה שלה בקצה ההיפוך,

היא שגרמה שיגמול חסד לבניה ולא ייכנא לעבודה זרה.

כמה גדולה הפעולה הזאת שהכריעה את מידת הדין למידת הרחמים.

לא יאומן כי יסופר.

אלה האימהות הקדושות שלנו.

לאה מן הצד השני,

ועיני אלה רקות.

למה רקות?

מרוב בכי.

נשרו ריסי עיניה מרוב בכי.

למה היא הייתה בוכה לאה כל הזמן?

כי ידעה

הבכור לבכירה.

מכיוון שהיא הבכירה,

היא תצטרך להינשא לעשיו הרשע.

והיא הייתה בוכה.

יראת שמיים שלה לא הניחה לה מנוחה.

איך היא יכולה להינשא לרשע הזה?

נו,

בסוף

הבכי שלה לא הולך ריקה,

ומסתובב העניין שהיא מוכנסת תחת החן,

והיא יודעת שברגע שיתברר הרי

מי מעלה בדעתו שהוא ייכנס, כמו שאומרים, בדלת האחורית להתחתן,

ולמחרת ימצאו שזה לא זה שרצו להתחתן אתו,

מי יוכל לסבול אותו?

איך היא יכולה לעשות צעד כזה?

מה, היא לא חששה שהוא יזרוק אותה, שהיא תהיה שנואה בעיניו?

אבל היראת שמיים שלה, הפחד שלה מעשיו, היה כזה גדול.

שום חשבון בעולם לא היה מול זה להינצל מידיו.

מה כתוב אחר כך? וירא ה' כי שנואה לאה,

יעקב אבינו,

מה, הוא שונא את לאה?

היא אשמה שיש לאבא כזה רמאי?

היא אשמה שעשו לה את התרגיל הזה? היא התכוונה לזה? היא תכננה את זה?

היא רצתה בזה?

אבל אם מן השמיים גלגלו את זה שהיא מוכרחת להיכנס,

אז הוא ישנא אותה על כך?

הרי יצחק אבינו, כשיעקב אבינו נכנס אליו במקום עשיו,

וגם הוא לא רצה,

גם הוא לא רצה, יעקב אבינו, להיכנס במקום אחיו.

גם פה יש מידה כנגד מידה.

הוא נכנס במקום אחיו, היא נכנסה במקום אחותה.

הוא לא רצה,

אבל כשהוא נכנס,

וכשידע לאחר מכן יצחק אבינו שהייתה פה החלפה, אמר גם ברוך יהיה.

זאת אומרת, מן השמיים גלגלו את הדבר, שכך יהיה. אז הוא בירך את

יעקב אבינו, ברכה נוספת על מה שברך קודם.

אז אם יעקב אבינו בעצמו מתברר לו שבסופו של דבר זה נעשה מן השמיים, כי עובדה שזה נעשה,

היה צריך להגיד, גם ברוכה תהיה.

למה כתוב שהיא שנואה?

וירא השם כי שנואה לאה.

יעקב אבינו בדק אותה כדרך שהצדיקים בודקים

כל אחד ואחד.

מה המידות שעומדות מאחורי הבכי

של לאה?

האם לאה בוכה בגלל שבטבעה היא בכיינית,

או שזו באמת יראת שמיים?

לאה מרגישה שהיא שנואה,

דהיינו שיעקב אבינו לא מראה לה פנים כל כך,

ולמרות כל זאת, במשך כל הזמן היא לא מבטאת את זה כהוא זה, היא לא מתלוננת,

היא לא מקטרת, שום דבר, מילה וחצי מילה.

הקדוש ברוך הוא רואה

שהיא מקיימת בעצמה אשרי השומעים חרפתם ואינם משיבים,

היא מרגישה שהיא במצב לא נעים,

והיא לא מתלוננת,

והיא לא בוכה.

אם היא הייתה בכיינית,

וזה הטבע שלה שחשש ממנו יעקב,

הייתה בוכה, למה היא שנואה?

מה עשיתי?

היא לא בכתה,

היא לא בכתה.

והיא קיבלה הכול באהבה,

והיא הצדיקה את יעקב בכל מכל כל.

כשהקדוש ברוך הוא ראה שלמרות כל זאת היא לא מתלוננת ולא כלום,

המידות שלה מושלמות,

פתח השם את רחמה.

רואים איך הקדוש ברוך הוא בוחן כל אדם ואדם,

ומה הניסיון של כל אחד.

יעקב אבינו מבין,

שבאמת זה לא טבע אצלה,

אלא יראת שמיים שבה, להינצל מידיו של עשיו.

והרי יעקב אבינו בעצמו בסוף החביא דינה ביתו מפני עשיו.

אז גם יעקב הבין, להינשא לעשיו, אוי ואבוי. כשהבת שלו הייתה יכולה לנשא,

אז הוא החביא אותה בטבע.

אז מה עשתה לאה? בדיוק כמו שהוא עשה לביתו.

יוצא שהאימהות הקדושות צדיקות לאין שיעור, והאבות הקדושים אין מה לדבר.

אבל תשמעו עכשיו דבר איום ונורא.

כתוב בילקוט השמעוני,

כשיעקב אבינו קורא לרחל וללאה,

ומספר להם מה עשה להם לבן,

שהשם אמר לו שהם צריכים לעזוב,

כתוב, וטען רחל ולאה.

הוא קורא לרחל וללאה.

מי הבחירה?

לאה.

למה הוא קורא קודם לרחל?

כי רחל היא עיקר הבית, היא עקרת הבית.

היא העיקר. אם לא היא, לא היה מתחתן עם אף אחד.

זה שהחליפו לו, החליפו.

אבל הוא התכוון, בדעתו הייתה, על רחל.

גם בועז ובית דינו,

כשמברכים, אומרים

את הברכה, כרחל ולאה אשר בנו את בית ישראל.

מקדימים את רחל ללאה, אפילו שבועז הוא משבט יהודה,

שהיא יהודה מבניה של לאה.

מקדימים את רחל ולאה. כולם יודעים שעיקר הבית ועקרת הבית זו רחל.

בפסוק כתוב, בטען רחל ולאה.

אומר הילקוט, בגלל שהקדימה לדבר לפני אחותה הגדולה,

מתה קודם לפניה.

מה?

קראו לה?

אומרים רחל, לאה, בואו.

באות, מספר להם את הסיפור. מי צריכה לענות? מי שקראו לה קודם.

לא.

זה שאת עקרת הבית, זה שאת חשובה, זה שיש לך מעלות נפלאות, זה שאת ממך יצא דווקא

מה שייצא,

זה עדיין לא אומר שלאה היא לא הבכירה ויש לה זכות קדימה לדבר לפניי.

ואם היא מדברת פעם אחת לפניה,

נגמר הסיפור.

היא מתה לפניה.

לא יאומן כי יסופר איך מדקדקים

בכל דבר ודבר.

רחל אימנו,

צדקת שאין כדוגמתה.

מסכנה, סבלה.

אתם יודעים מה זה לחכות שבע שנים לצדיק כזה, יעקב אבינו?

מגיע הרגע הנחשף,

להוציא אותה מהחופה ולהכניס מישהו תחתיה?

וואי, וואי, וואי.

אחר כך היא צריכה לחכות עוד שבע שנים

שהוא יעבוד בעבורה עוד פעם.

ארבע עשרה שנה המתנה לחתן.

טוב,

אז לפחות אחרי מאה עשרים שנה,

אחרי מאה עשרים שנה,

כשנפטר,

אז קוברים,

טבע על יד האישה.

במהלכה כתוב שקוברים צדיק ליד צדיק ואין קוברים רשע ליד צדיק, וגם אין קוברין

צדיק

ליד צדיק קטן, פחות ממנו.

בסוף, מי נקבר עם יעקב אבינו?

לאה?

לא רחל.

רחל קבורה בבית לחם בדרך, הפרתה.

למה?

טוב, לפחות

ארבע עשרה שנה שהתחשבו.

מה זה להיקבר ליד יעקב אבינו?

אין נחת לצדיקים גם אחרי פטירתם, כי צדיקים במיתתם קרויים חיים.

וההלכה אומרת שאין קוברים צדיק ליד רשע או רשע ליד צדיק,

ואפילו אם יש הפרש בין הצדיקים.

מי קבור בבערת המכפלה?

אדם וחווה,

אברהם ושרה,

יצחק ורבקה,

יעקב ולאה. מי היא הייתה צריכה להיות?

מעקרת הבית, רחל.

למה היא לא שם?

בגלל שהיא זלזלה לילה אחד במשכבו של אותו צדיק.

בגלל שהיא לקחה דודאים,

בשביל שהיא תוכל להראות מה זה דודאים.

הדודאים זה,

יש שאומרים פרחים, יש שאומרים חיית השדה, אדני השדה.

משהו שגורם סגולה ללידה, לעקרות.

כדי שהיא תוכל להרות מאותו צדיק ולהקים את שבטיה, כל האימהות היו נביאות, והם ידעו שצריכים להקים 12 שבטים.

והיא אומרת ליעקב, אם אין לי בנים, מתה אנוכי.

נו,

אז היא מחפשת כל עצה, כל סגולה שרק אפשר?

אין סומכים על הנס.

אז בדודאים שמביא ראובן,

היא לוקחת את הדודאים ונותנת ללאה את האפשרות להיות עם יעקב אבינו.

וכל זה היה בשביל מה?

להעמיד

זרע קודש שבטי יה.

זה לא זלזול במשכבו של צדיק,

אלא מטרה קדושה ונעלה,

שהיא תוכל לזכות להיות שותפה בהקמת בית ישראל.

בגלל זה פעם אחת

היא לא נקברת לידו לנצח.

איזה חשבונות,

איזה דברים.

וזה צדיקי העולם.

ואיך אנחנו חיים?

אנחנו לא קנאים.

אנחנו, יש לנו יראת שמיים עד כדי בכי שריסי העיניים שלנו נופלים,

כי אנחנו חוששים, חס ושלום, מרשעים או להיות במחיצתם.

איפה אנחנו ואיפה זה?

אבל התורה דורשת מאיתנו להגיע לרמות גבוהות ביותר, יותר ממה שאנחנו חולמים.

ויש בכוחנו להגיע למעלות

שאפילו אנחנו לא מעלים בדמיוננו.

ואין בן אדם שאין לו את הכוח והיכולת

לעלות עד מדרגת מלאך.

כל אחד יכול להגיע למדרגה,

כמו שאומר הרמב״ם, אם רצה ואיתה,

אם רצה יכול לטות את עצמו ולהיות

כמשה רבנו,

ואם רצה יכול לטות את עצמו ולהיות

כירבעם בן נבט.

אחד זכה וזיקה את הרבים,

משה רבנו,

אחד ירבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים.

שני קצוות.

כל אחד מאיתנו שיושב כאן

יכול להיות או משה רבנו או ירבעם בן נבט,

תלוי מה הוא מחליט.

בכוחו להיות

השאלה מה הוא רוצה וכמה הוא שואף.

אין בן אדם שלא יכול.

מה פירוש להיות משה רבנו?

אפשר להיות משה רבנו ממש

אל הבחינה של משה רבנו.

כמו שהייתה הבחינה של משה רבנו שהוא היה גדול הדור,

גם אתה יכול להיות גדול הדור.

מחטיא הרבים הכי גדול, רחמנא נצלן, גם יכול להיות.

הכל תלוי ביכולתנו?

לא.

הכל תלוי ברצוננו.

אם נרצה,

נאכל.

השאלה מה השאיפות של כל אדם מאיתנה.

כל הספר הזה, ספר בראשית, נקרא ספר הישר, על שם האבות הקדושים שהיו ישרים.

בספר הזה אפשר ללמוד את כל המוסר שבעולם

ולדעת מהספר הזה את כל תהלוכות ותהפוכות החיים בבני האדם.

ומפה למדו חכמי הגמרא והמשנה, למדו כל דבר ודבר בחייהם.

לפני שהיו יוצאים לרומי,

לבקש מהמלכות, מהקיסר, לבטל גזירות,

היו מתבוננים בפרשה של יעקב ועשיו, איך הם נפגשים,

איך מצטיידים כשעומדים לצאת לדרך לפני רשע.

כשמסתכלים איך יעקב אבינו,

לפני שיעקב אבינו יוצא לדרך להיפגש עם לבן,

14 שנה הוא נכנס לבית-מדרש של שם ועבר,

14 שנה רצוף לפני הפגישה עם לבן הרמאי,

ולא ישן בלילה כלל 14 שנים.

וישקע במקום ההוא רק כשהוא הגיע לבית-אל הוא שוכן.

14 שנים. וזה רק אחרי שקיבל לו הקדוש ברוך הוא את השמש, כי הוא לא רצה לישון.

עוז ותעצומות אפשר לקבל מהפרשיות האלה,

וחייבים להשקיע וללמוד אותן כמו שצריך.

אבל מפה אנחנו יכולים לראות מה הכוח שנדרש מאיתנו.

אולי זה קצת מוגזם שאנחנו נהיה כמו האבות הקדושים והאימהות הקדושות,

אבל לא.

חכמים, זכרון לברכה, אומרים בגמרא,

חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי

למעשה אבותיי,

איזה אבותיי? אברהם, יצחק ויעקב.

נו, למי יש פה שאיפות להיות אברהם אבינו, יצחק אבינו?

יש כאלה? יש מישהי שרוצה להיות פה שרה אימנו? רחל אימנו?

מה?

האמת, כן יהיה רצון, אבל זה, אמן כן יהיה רצון, אבל זה,

כולם היו מוכנים בלי מאמץ.

אבל עם מסירות נפש,

ולא להתחשב בחברה ובסובבים,

וללכת על הכול כמו שצריך,

ולזכור שאין עוד מלבדו, רק השם יתברך.

ומה שהוא רוצה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שבסופו של דבר נעמוד לפניו,

ולא לפני החברה באשקלון,

אלא ניתן את הדין לפניו, והוא ישאל בני,

בתי,

מה עשיתם בעולמי?

במה קידשתם את שמי?

מה עשיתם לכבודי?

נתתי לכם נשמה, נתתי לכם חיים,

נתתי לכם בריאות, נתתי לכם הרבה דברים.

מה עשיתם?

נתתי לכם 70, 80 שנה, 90 שנה, מה עשיתם?

בואו, תאמרו לי,

יפתחו לנו את החומש, יגידו כך, תפתח,

תפתח מצווה אחת, יגידו, זה קיימת?

מה אדם יגיד?

לא תשנא את אחיך בלבביך, קיימת?

לא תיקום, קיימת?

לא תיטור את גביני עמך, קיימת?

ואהבת לרעך כמוך, קיימת?

פתח תפתח את ידך לאחיך האביון, פתחת?

פתח תפתח, עוד, עוד.

פתח, תפתח, פתח, תפתח, פתח, תפתח.

לא פעם אחת, פתח, תפתח.

נתון תיתן לו, נתון תיתן, נתון תיתן,

נתון תיתן, תיתן, נתון תיתן.

נתת?

כמו שאמרת כבר אתמול נתתי לו, מה אתה עושה פה עוד פעם?

הענק תעניק לו, הענק תעניק,

תעניק, הכל הולך בכפולות, מה זה?

לא, אל תגיד אם פתוח, אז מה אם פתוח אתמול? תפתח עוד פעם,

עוד.

נתתי לך, תן.

מה אתה דואג? תן ואני אתן לך עוד, תן.

אבל אם אתה לא משחרר, למה שאני אתן? יש לך.

איך הקדוש ברוך הוא ממנה אותנו שליחים?

תעזרו כל אחד לשני. יש לך כסף? תן לחברך כסף, תעזור לו.

יש לך חוכמה?

תסייע למי שאין לו חוכמה.

יש לך גבורה?

תעזור לחלש.

מתנות נתתי לך, תשתמש בהן כמו שאני מבקש בתורה? תפתח את התורה, תראה מה אני מבקש, תעשה.

נו, מי מאיתנו שואף להיות שלם כמו שהתורה מבקשת?

אם צדקת, מה תיתן לו?

אם צדקת, מה תיתן לו?

אומר הרמב״ן,

אם תהיה צדיק ותקיים תרי״ג מצוות,

אם צדקת,

עדיין

ישאלו אותך בשמיים, מה תיתן לו? מה נתת להשם יתברך? תרי״ג מצוות עשית.

זה המינימום המתבקש.

אומנם אין תרי״ג לכל בן אדם, אבל בכללות יש תרי״ג.

אם עשית את זה, אז תודה רבה לך. שמרת על החוקים והמשפטים והמצוות. יפה מאוד, זה מה שאתה מחויב. מה? זה כמו שאתה חייב להיות אזרח הגון וטוב, ותקיים את מה שהחוקים אומרים.

בזה לא מגיע לך פרס?

אם תעשה מעבר לכך,

תקבל פרס.

מה תיתן לו?

יבוא אדם לעולם האמת

ותהיה לו בושה.

הוא נהנה מהקדוש ברוך הוא,

והוא לא הנה את הקדוש ברוך הוא.

נו, אז מה עושים?

מה אומר רבנו הרמב״ן?

אומר שאם בן אדם דואג לחברו והוא מקרב את חברו ודואג שגם חברו יזכה כמותו,

זה נותן לו לשם מדבריו.

היית חייב במאה אחוז שלך, עשית.

אם עשית עוד אחד, עשית יותר ממה שאתה מחויב.

זה נתת לו.

אחד שבנו נפל בשבי.

כמה הוא היה מוקיר ומעריך

את מי שהיה מחזירו מן השבי?

ואם ארכוהו הימים, עשר שנים, עשרים שנה?

מי שיביא היום את רון ארד בחיים.

מה יהיה שכרו?

מה יהיה כבודו?

מה תהיה מחלתו?

כמה היו מוכנים לשלם לו אם יביא אותו אפילו חלילה לא בחיים?

ובחיים?

וואי וואי וואי.

אין לזה שווי וערך אפילו.

ואם הבן של הקדוש ברוך הוא נפל בשבי,

בשבי של הסטרה האחרה, של יצר הרע,

והוא רחוק מאביו הקדוש ברוך הוא, רחוק.

כמה מייחל ומקווה הקדוש ברוך הוא שיהיה מאן דהוא

שיבוא ויחזיר לו את בנו?

וכמה ישלם לו בשכרו?

יותר מההורים של רון ארד?

יותר מכל אבא הכי עשיר בעולם?

להשיב לקדוש ברוך הוא. בן?

אומר אמר רחו הקדוש,

תלמידו המובהק של הארי הקדוש,

שכדאי לו לאדם לרדת לעולם הזה ולרדוף אחרי רשע 70 שנה

מחייו

כדי להחזירו למותם.

אתם שומעים שיעור כזה?

ידעתם כמה שווה כל יהודי רחוק?

70 שנה מחייך להשקיע עמו.

כדאי.

אדם כי יקריב מכם קורבן להשם.

אומר אור החיים הקדוש,

מה שכתוב כאן

מדבר שעיקר הקורבן

והגדול ביותר לפני השם יתברך

זה אדם כי יקריב מכם

קורבן להשם.

אם תקריב אדם שיתרחק

מן הפחותים שתרחקו מן השם יתברך,

אם תקריב אותו מכם,

זה קורבן לשם הנבחר ביותר.

אין כמוהו.

לזה מתאווה הקדוש ברוך הוא יותר מכול.

אבל אם אתה לא מאנשי החיל שיכולים לעשות זאת,

אז תקריב מן הבקר, מן הצאן.

אבל עיקר הקורבן שנחשב אצל הקדוש ברוך הוא

זה לקרב יהודי לאביו שבשמיים.

אין מעלה יותר גדולה מזאת,

בזכות שאין כדוגמתה.

וכל הזכויות של אותו אדם שיעשה מעבר למה שהוא יקבל נשקפות לזכותך תמיד במאה אחוז.

ואם בזכותו יחזרו אחרים, גם הם בחשבונך שלך.

ואם יתעוררו אנשים מזה שהוא חזר, אף על פי שלא השפיע עליהם,

אלא הושפעו ממנו מהסתכלות עליו בלבד,

גם זה שייך לך.

אתה הגורם, הכל נזקף לזכותך.

אדם שהשקיע ביהודי אחד והצליח להצילו,

כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא.

אין יותר מזה.

אין מעלה יותר מזה.

שעליה אומרת המשנה,

כל המזכה את הרבים,

אין חטא בא על ידו.

הקדוש ברוך הוא שומר עליו בשמירה מיוחדת שלא יבוא לידי חטא.

למה הוא שומר עליו, הקב' ברוך הוא, שלא יבוא לידי חטא?

כי אם הוא מזכה את הרבים

והוא יעשה חטאים וייכשל,

ויצטרך חלילה להתנקות בסוף בגיהנום, מה יקרה?

יוצא שמזכה הרבים יהיה בגיהנום ואלה שזיכה אותם יהיו בגן עדן.

יוצא שהרב יהיה בגיהנום והתלמידים בגן עדן.

הקדוש ברוך הוא דואג שלא יהיה מצב כזה.

אלא כיוון שהוא העמיד תלמידים,

הוא יהיה עם התלמידים בגן עדן. הוא שומר עליו שלא יחטא.

וכל המחטיא את הרבים,

אין מספיקים בידו לעשות תשובה. למה?

בדיוק מהסיבה ההפוכה.

מי שהחטיא את הרבים ועשה אנשים רשעים,

נגיד שהוא חזר בסוף בתשובה, מה יקרה?

הוא ילך לגן עדן,

והתלמידים ששמעו לו הולכים לגיהינום,

אומר הקדוש ברוך הוא, לא,

גם אתה תהיה איתם.

אתה גרמת להם להיות בגיהינום, אתה תהיה איתם.

נו, מי לא רוצה להיות בין הטובים וזכי הרבים כמשה רבנו ולא כי רוב עם בנבט?

למה להיות כי רוב עם בנבט? אם אפשר להיות כמו משה רבנו.

וביד כל אדם להגיע לזאת,

רק צריך לשאוף לזה,

ללמוד את הפרשיות של השבוע כמו שצריך,

להתבונן במעשי אבותינו הקדושים,

ולשנן.

חייב אדם

לומר לעצמו מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תן לו בבקשה מיקרופון.

הרב, נכון שלפני שהייתה מתנה תורה, אז אנשים ידעו את התורה בעל פה, כן?

מי מתן תורה והלאה, ידעו את התורה שבעל פה,

אבל איך יעקב אבינו למד בישיבה, אם לא היה,

כאילו,

איך הוא ידע את התורה אם הוא זה, אם עדיין לא היה מדע תורה?

האבות הקדושים השיגו את התורה באופן שכלי,

ואני אסביר לך את זה בדרך משל.

יש אדם שהוא עושה תוכנית

איך ייראה בניין שהולכים לבנות.

אז יש אנשים שמבינים,

מסתכלים בשרטוט,

ולפי השרטוט הם מבינים איך ייראה הבניין בסוף.

לדוגמה, לפני שהעמידו פה את האולם,

זה היה שרטוט.

איך ידעו לבנות את זה?

הסתכלו בשרטוט ובנו את העולם.

אנחנו שבאים עכשיו, השרטוט לא לפנינו, נכון?

יכולים להסתכל בבניין כמו שהוא ולעשות שרטוט לפי הבניין.

אפשר להסתכל בבניין

ולראות את השרטוט, אפשר להסתכל בשרטוט ולראות את הבניין.

השרטוט זה התורה והבניין זה העולם.

כיוון שאברהם אבינו היה בעולם לפני שניתן השרטוט,

הוא הסתכל בעולם,

מהלכיו,

תכונותיו

וכל יחסי הגומלין בכל העולם בין בעלי החיים, בני האדם והכול, ומזה הוא הבין את רצון הקדוש ברוך הוא,

מהו לפי התורה בדיוק.

כי כל העולם נברא על פי התורה,

שהתורה קדמה לפני בריאת העולם.

וכתוב שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם.

הזוהר הקדוש ברוך הוא אומר,

קודשא בריך הוא הסתכל באורייתא וברא עלמא.

אז העולם נברא על פי התורה.

ממילא העולם משקף את התורה עצמה.

באבות הקדושים שהיו ענקי הרוח,

ידעו להסתכל

ולהכיר את התורה על כל מצוותיה עד שאברהם אבינו קיים את כל המצוות כולן.

מה עוד?

שהאדם הראשון ידע את רצון הבורא יתברך מתחילה,

והוא העביר הלאה את זה לבנו שט,

וממנו זה עבר הלאה לחנוך,

ואחר כך זה עבר הלאה עד שהגיע לנוח שם עבר סבא של אברהם,

אברהם, יצחק, יעקב, השבטים וכו', ככה זה הלך והתקדם.

אז היו גם צדיקים שידעו את רצון הבורא יתברך,

שהיו נביאים, והקדוש ברוך הוא דיבר איתם ואמר להם מה תכלית הבריאה.

זה בנוסף.

אבל האבות הקדושים השיגו את זה משכלם,

ואברהם אבינו כבר בגיל שלוש שוטט בדעתו והכיר את בורא עולם.

הבנת?

כן. תהיה בריא.

אבל נכון, אם הוא כבר ידע את התורה,

אז למה יעקב, אם הוא כבר ידע,

אז למה הוא התחתן עם כל מיני שתי נשים?

הרי זה אסור לקחת, אישה הלך אותה, אל תיקח. נכון.

אבל העניין הוא שכל זה יחול משעה שתינתן התורה, זה, 1. 2. הוא ידע שאת שבטי יד צריך להעמיד משתי החיות האלה דווקא.

יש מדרש שאומר ש-12 השבטים התחתנו עם אחיותיהם התאומות.

קין והבל,

מאיפה הביאו ילדים לעולם? היו להם גם אחיות תאומות שהם התחתנו אתן, בשביל קיום העולם היה מותר.

וכל הדברים האלה נעשו גם כשהם עדיין לא היו ישראל, לא היו בדין ישראל,

כיוון שעדיין לא היה ישראל.

דהיינו, עם ישראל נתהווה רק אחרי מתן תורה.

ולפני כן היה להם דין,

למאן דאמר, דין בני נוח.

אז ממילא לא היה להם את האיסור הזה בכלל.

ומה שהם קיימו את התורה זה מה שהיה נצרך לקיים,

מה שהיה נצרך לא לקיים כדי לקיים את התורה כמו שצריך בסופו של דבר,

הם עשו כצד של היתר.

הבנת?

ברוך תהיה.

כן, יש פה מישהו שרוצה לשאול? שורה ראשונה.

כבוד הרב, אתה ציטטת את החכמים שאומרים שאדם שהיה רשע ואין מספיקים בידו בעצם לעשות תשובה.

ויש בעצם פה בעיה, זאת אומרת,

כל מי שהיה בעצם חילוני וחזר בתשובה,

מוכרח שבחיי הקודמים הוא החטיא את הרבים,

בהתנהגות שלו, בהנהגות שלו. נכון,

אבל כתוב, אין מספיקים בידו לעשות תשובה, דהיינו,

שמן השמים לא נותנים לו את הסיוע.

אם הוא ירצה לעשות מעצמו תשובה, הוא יכול,

אבל לתת סיפק בידו, דהיינו, עזרה מן השמים,

הוא לא יקבל, כיוון שהוא עשה ברצון ובמזיד.

אם הוא לא כזה, והוא תינוק שנשבע,

אדם שלא היה יודע בכלל את העניין של המצוות,

נגיד בן קיבוץ שגדל בקיבוץ והוא לא יודע כלל וכלל, ולא לימדו אותו אבותיו,

הפוך, שללו את הקול וצחקו אפילו,

והוא לא ידע, יש לו דין של תינוק שנשבע, מצבו יותר טוב מתימני, לדוגמה,

שגדל בבית מסורתי ועזב.

אני לא בטוח.

אני לא אמרתי שאתה בטוח. לא, אני לא בטוח.

אנחנו בגיל קטן קיבלנו הרבה מכות. אני לא יודע אם זה היה חילוך בדיוק לא נכון. מכות זה היה טוב מאוד, חבל שזה לא המשיך.

אבל אני אסביר לך.

המכות נועדו ליישר את העקומים,

אבל מה קרה? העקומים התעקמו עוד. אז כל התימנים עקומים.

לא, אלה שנתעקמו.

אני, לדוגמה, לא.

מה קיבלת מכות? אני קיבלתי ועוד איך,

אבל לא התעקמתי.

עכשיו, שלמה המלך ממליץ מאוד דווקא על העניין הזה.

יסר בנך וייניחקק וייתן מעדנים לנפשך.

כי תקנו בשבט לא ימות.

הוא אומר, אל תפאחד יא בני.

חבוטו.

יהיה בסדר.

ועוד כמה פסוקים. למה?

כי שלמה המלך, אמא שלו, ייסרה אותו.

היא קשרה אותו לעמוד והייתה נותנת לו מכות עמשות.

והוא יצא שלמה המלך.

הוא לא היה תימני.

כמה שלמה המלך? אבל אני אסביר לך.

הנקודה היא,

רק במקרים חריגים משתמשים במכות, כשזה כבר קטסטרופלי, אבל אפשר להסתדר גם בלי זה. אפשר גם עם העיניים, אתה יודע, להסתכל על מישהו, וזה גם מספיק.

תלוי איך מתחילים.

אבל בסך הכללי,

אני יודע שיש הרבה תימנים שעזבו ופרקו עול בגלל המכות, ולא בבית דווקא אפילו מהמורי.

והיו כאלה, אפילו בראש העין,

שסיפרו לי שדווקא לא תימנים,

ואני לא אגיד מאיזו עדה, שהיו מנהלי בתי-ספר ומורים בראש העין,

היו סוגרים עליהם את המגירות כעונש

ונותנים להם מכות בסרגל,

ככה, אומרים לו, תעשה ככה, אבל היו מכה בסרגל.

יש, היו מקרים כאלה, נכון, והיו כאלה שבאמת בתור ילדים אי-אפשר להאשים ילד קטן שהוא פרק עול,

כאילו הוא ברח מהפחד של הכאב וכו',

אבל בסדר, התיבנים האלה התבגרו.

פעם הסברתי,

אם יש אחד שנכנס למכולת

והוא רוצה לשלם על הלחם שהוא לקח, אבל יש תור, אז הוא מנסה ככה לדחוף את הכסף, ובעל המכולת החנווני

אומר לו, תמתין רגע, אז הוא אומר לו, תשמע, אני רוצה לשלם,

אין לי זמן.

אז הוא אומר לו, אדוני, אני לא לוקח ממך עכשיו את הכסף.

הוא מתעצבן, זורק את הלחם על הרצפה,

והוא אומר, אני לא אוכל יותר לחם.

אם אתה מדבר ככה, אני לא אוכל יותר לחם.

זה חכם או טיפש?

אה?

טיפש, כן. ואם הוא עשה את זה, אז מה? הוא תימני.

מה?

מי עושה דבר כזה?

הוא לא בסדר לדעתך, תקנה במכולת אחרת. מה, אתה מפסיק לאכול לחם?

לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

התורה נקראת לחם, נקראת מים.

אחד לא העביר לך אותה כמו שצריך, עזוב אותו, לך למקום אחר, תלמד, מה קרה?

אבל לעשות ברוגז עם כולם בגלל מישהו? מה פתאום?

יש כאלה שאכלו אותם משני הכיוונים, למשל אני.

כן. אבא שלי היה מורי, ועדיין הוא מורי.

אני גם למדתי אצל מורי, אז הייתי מקבל מכות גם שם. הייתי בא הביתה אצל המורי, גם שם מקבל.

כנראה שאבא, אני, היה לי בעיה, אתה מבין? כנראה שאבא הבין שלא קיבלת מספיק.

אבל התיישרנו בסוף, ברוך השם. או, ברוך השם, זה העיקר. ויש סיכוי לכל בן אדם, יכול לחזור בתשובה, אפילו עבר כל העבירות שבתורה.

רק סיוע לא יקבל.

אבל אם הוא בא לטהר,

אם הוא מחליט עכשיו לטהר מעצמו,

הבא לטהר, מסייעים לו.

אבל שהפתיחה תהיה ממנו.

כבוד הרב, עוד משהו קצר. באמת, כשאני חזרתי בתשובה,

באמת אני הרגשתי את הסיעת ההשמיה.

אני מאמין שכל יהודי מרגיש את זה.

אתם ממש מרגישים את הסיעת ההשמיה בחוש, במוחשי.

אבל אחרי זה שאתה כבר, בוא נגיד, יציב ככה, אז אני מרגיש כבר שזה באמת הרבה הרבה יותר קשה.

נכון, אני אסביר לך למה.

כשהיית ילד קטן,

אז ההורים עזרו לך ללכת בצעדים הראשונים.

פחדו שתיפול.

אז ככה לקחו אותך,

אחר כך עזבו לך קצת את הידיים וחיכו לך ותפסו אותך אם אתה הולך ליפול,

עד שהתחלת ללכת בזכות עצמך.

אחרי כמה ימים...

אתה יכול ללכת לבד.

נפלת כמה פעמים, אבל הם אמרו, לא נורא, ככה הוא ילמד.

הקדוש ברוך הוא בהתחלה סייע לך, לקח אותך, הוביל אותך, הראה לך אורות גדולים, הראה לך דברים, סייעתא דשמיא.

מה זה, דברים שלא האמנת שאתה יכול להשיג, נסגרו עניינים, דברים שלא חלמת, הכל הסתדר.

עובר הזמן, הוא אומר, עכשיו ראית את האור?

עכשיו אתה מבין מה אני יכול לעשות? עכשיו תשיג את זה בכוח עצמך.

עכשיו תלך בכוח עצמך,

ותדע שיש דבר כזה, אתה יכול להגיע אליו,

אבל לא אני אוביל אותך כל הזמן, אחרת מה עשית?

עכשיו תמשיך, תגיע.

הבנת?

תהיה בריא.

רגע שם, תן לה גברת שם.

במחילה, כבוד הרב,

לא באתי לכנס הזה כדי לשאול שאלות,

אלא באתי לבקש תחינה מהקדוש ברוך הוא.

לא ידעתי שהערב מוקדש לכפיר,

אז אני מברכת את כפיר לרפואה שלמה,

שבעזרת השם,

השם יזכה אותו ואת בני משפחתו בנס חנוכה.

שיהיה בריא.

ברשותכם,

ברשותך, כבוד הרב,

יש לי ילדה

בת חמש וחצי,

כרגע מאושפזת

בבית החולים.

מזה כשנה היא סובלת מגידול מניר בראש.

היא זכתה אף לקבל ממך, כבוד הרב,

ברכה.

כשהגענו אליך לבני ברק.

זו מחלה שבוגעת בהרבה מאוד אנשים בכל מיני גילאים, כולל תינוקות וכו' במבוגרים.

אני יודעת שבכנסים שלך, כבוד הרב,

הרבה מאוד אנשים וילדים זכו לניסים.

אני מאוד מבקשת ממך,

הרבה סיכוי לא נותנים לבתי הקטנה.

היא כרגע אפילו במידה מסוימת מחוסרת הכרה,

ואני מתנשאת בשנית

על שאני גורמת פה קצת לעצב לקהל המכובד הזה ממש סליחה.

אז אם, ברשותך, כבוד הרב,

אני אודה לך מקרב לב,

אם תוכל במעמד הזה,

בראש ובראשונה, לברך את כפיר,

שיהיה בריא ויסצהה לאריכות ימים ושאלוהים יוסיף וייתן לו ולמשפחתו.

ואם אפשר, בבקשה, גם לבתי,

ליאור חיה בת הורנית.

תודה וסליחה.

כן, נמצא פה חיים כפיר?

כן.

אז הערב הזה נתרם,

כידוע לכם,

לרפואתו,

וכל אלה ששומעים את דברי התורה,

כפול מספר האנשים, זה מספר הזכויות

שצומחות מתלמוד תורה, וגדול תלמוד תורה מכל המצוות כולן.

ואם יהיו יהודים, כמו שהקדמתי בהתחלה, שיכוונו

לקבל עליהם מצוות

לרפואתו של חיים כפיר,

והילדה שצריכה ישועה,

אז ודאי שהדברים האלה יחשבו מאוד בשמיים וייזקפו לזכותם ויוסיפו

למשקל כדי להכריע את המקטרגים.

ובעזרת השם יתברך, אפשר

שבחסדי השם המרובים ומעוצר מתנות חינם תבוא ישועה לחולים.

אז קודם כול

אני רוצה לברך אותם.

ולאחר מכן,

למרות שאני עושה תמיד הפוך,

מי שיהיה מוכן לקבל עליו עול מצוות וירים את ידו, יגיד מה הוא מוכן לקבל.

כל זה ייחשב לזכותם, בעזרת השם.

וגדולה זכות זו מאוד, אם יהודי חוזר בתשובה, כמו שאמרנו,

מי שמחזיר את בנו של הקדוש ברוך הוא לאביו שבשמיים,

אז הקדוש ברוך הוא פורע לו הרבה מאוד בשכרו.

ואם זה ייגרם בעקבות זה שיש את הכנס הזה

לטובת החולים האלה,

אז ודאי שזה נזקף לזכותם, מלוא כל הזכויות כולן.

מי מוכן, בעזרת השם, לקבל עליו?

כן, יהודי יקר, מה אתה מקבל?

משנה אחת בכל יום לרפואתם. אשריך, משנה אותיות נשמה.

כן,

מאחוריך,

בכבוד, יש כמה בחורים שמוכנים לקבל עליהם ציצית.

מי שרוצה גם ציצית יכול כבר לבוא לכאן. בבקשה.

מי שבירך את אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את חיים כפיר בן שרה ברום ואת

ליאור חיה, בת אורנית.

השם יזכה אותם לרפואה שלמה בזכות אלה שקיבלו עליהם מצוות. אמן.

אמן.

בשורות טובות.

וגם כל החולים הצריכים ישועה ורפואה,

יזכו לרפואה מהרה. אמן.

אמן.

כן.

לך יש שאלה? בחור צ'יק שם, תן לו בבקשה שם.

רציתי לדעת, הרי אלוקים ברא את העולם, נכון?

אלוקים ברא את העולם, זה ברור.

עכשיו, לפני בריאת העולם היה את החלל.

עכשיו, החלל הזה, איך הוא נוצר?

מי אמר לך שהחלל קדם לבורא עולם?

כי חייב להיות, גם הקדוש ברוך הוא, גם אם זה דבר רוחני, הוא חייב להימצא באיזשהו מקום

בשביל שהוא יהיה.

אז תדע לך שהקדוש ברוך הוא נקרא מקומו של עולם,

וכל מה שנמצא, כולל החלל, נמצא בו, ולא הוא נמצא בחלל.

לכן, הוא נקרא המקום ברוך הוא.

ולקדוש ברוך הוא אין מושג של זמן שהיה לפניו ולא אחריו,

כיוון שהוא הנצחי

המופשט

ואין עוד מלבדו.

לא הבנתי באמת. לא הבנת?

עוד פעם,

החלל שאתה רואה

זה מציאות שנמצאת

מחמת מציאותו של הקדוש ברוך הוא.

נכון. אם לא הייתה מציאותו, יתברך, לא היה כלום.

רק אתה נמצא בעולם שרגיל לראות חלל,

ומבין שצריך להיות כך.

נכון?

נכון, אבל זה צריך להיות מקום ל... נכון שבאדמה עצמה, בקרקע עצמה, אין חלל?

נכון. נכון.

נו, אז איך אפשר להסתדר בלי חלל?

זה שאני אומר, כאילו, אני אומר, גם הקדוש ברוך הוא לא הבנתי כמה שאין לו מקום וזה, אבל הוא צריך להיות איפשהו.

לא שאין לו מקום.

ודאי שאין לו מקום. הוא מקומו של עולם.

זאת אומרת, יש לו מקום איפשהו.

מה זה מקומו של עולם? הוא נקרא מקומו של עולם. כל העולמות שאתה יכול להעלות בדעתך נמצאים בו.

קשה לך לתפיסה? אתה יודע למה? כן, אני אגיד לך למה. כי אתה רגיל להסתכל על מה שאתה רגיל, ואתה לא יכול לעלות בדמיון דבר שאתה לא מכיר.

נכון. אז מאיפה אתה מודד ושוקל?

ממה שאתה רואה. נכון. מה שאתה מבין.

אתה מבין שהכול אתה מבין,

או שאתה מבין שיש חלק שאתה לא מבין? אני מבין, אבל לפי התפיסה זה דבר ש... אתה מבין שאתה הכל מבין, או שאתה גם לא הכל מבין? אני מבין שלה אני מבין. זה אחד מהדברים שאתה לא מבין.

לא נורא, לא קרה כלום.

אם היית מבין הכל,

היית כמוהו.

שמעת את המושג נשגב מבינתי?

כן?

השמוע שמעתי, כן.

בזוהר הקדוש כתוב, לא כל מוחה סביל דה, לא כל מוח סובל את זה.

לא כל דבר אדם יכול להבין, מה לעשות.

כשתיכנס למושכלות לאט-לאט,

תוכל יותר להבין. אבל בינתיים אתה רק מתבונן על סביבתך, ומזה רוצה להבין.

אם היית במדרגת אברהם אבינו, היית מבין.

אברהם אבינו בגיל שלוש התבונן על העולם,

ראה את השמש עולה,

אמר, זה האלוקים.

ראה שהיא שוקעת.

והירח בא,

אמר, זה האלוקים.

אם זה נדחה מפני זה,

זה האלוקים.

כיוון שראה שגם הירח שוקע,

מחזרה השמש,

אמר, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד.

אמר, יש מישהו מעליהם שמניע אותנו.

הבנת?

זה כן הבנת?

לא, זה הבנתי. מדהים. אתה כמו אברהם אבינו.

זה דבר שגם אנחנו רואים, כאילו.

כן, אבל צריך להסיק את המסקנות, גם מה שלא רואים.

זה יותר קשה. נכון.

עוד שאלה או מספיק? לא, מספיק.

מספיק, תהיה בריאה.

תן לו בבקשה עם החולצה האדומה.

כבודו, רציתי לדעת אם לגויים יש נשמה.

לגויים יש נשמה,

ויש להם גם עולם הבא,

גן עדן, למי שמקיים שבע מצוות בני נוח.

אין להם נשמה כמו של יהודי,

כי הנשמה שלהם היא מעולם העשייה,

ונשמות ישראל מעולמות גבוהים יותר.

יש עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

אבל לפי מה הוא קובע? שהנשמה דווקא תהיה בערבית.

למה הנשמה לא תהיה ביהודי?

אתה שואל למה נתגלגלו הנשמות כל אחת בגוף אחר?

כן.

משום שיש שורשי נשמות של אבות אבותיהם,

ומי שיוצא מזרע ישמעאל, הוא נהיה מוסלמי, ומי שמגיע מזרע של עשיו, הוא יוצא מה שיוצא, וכל אחת.

אנחנו יצאנו משם, אז אנחנו שמים, ולכן יש גם אנטי-שמים.

ככה זה יוצא.

תודה. תהיה בריא.

כן, מאחורה, הבחור הצעיר.

תודה. כבוד הרב, רציתי לשאול איפה כדאי יותר ללמוד,

בבית ספר ממלכתי דתי או ישיבה?

שאלה קשה.

לא, אבל לילדים אני אומר, כאילו.

בטח לילדים, אז מה, לזקנים?

אין יותר טוב מישיבה.

ישיבת שם ועבר, יעקב אבינו היה שם.

יעקב אבינו שולח את יהודה להורות גושנה, שיפתח בית מדרש ללמוד שם.

אבותינו הקדושים למדו תמיד בישיבות.

כל שבט לוי למד בישיבות במצרים בארץ גושן,

וכן על זה הדרך.

תמיד בישיבה. ומי שזוכה לשב בישיבה של מטה,

זוכה לשב

בישיבה של מעלה.

לאן אתה הולך?

לישיבה?

אני בישיבה, הרב.

אז מי ילך לישיבה?

כל אלה שפה, בעזרת השם, הרב.

כן, הם מסכימים?

הם יסכימו, בעזרת השם.

אתה תשפיע עליהם, נכון? כן, בעזרת השם. אשריך, אשריך.

טוב, אתה רוצה שאלה לשאול?

כן. בבקשה, תן לו.

כבוד הרב. כן.

בן אדם רעב,

יש לו חיסרון למשהו, לאוכל,

נכון?

אם הוא רעב, יש לו חיסרון לאוכל.

אם הוא רעב, נלך.

הקדוש ברוך הוא רוצה את התפילות שלנו.

מה זה אומר שיש לו חיסרון במשהו?

הרי הוא מושלם, הוא שלם.

כל השלמות למה הוא צריך את התפילות שלנו?

הקב' לא חסר מאומה, אתה חסר,

ולכן הקב' יוצר אצלך את הצורך שאתה תתפלל.

כשאתה רעב,

מי אוכל? הוא אוכל או אתה אוכל?

יופי.

אוה.

אז הרעב הזה מה מראה?

שחסר לך אוכל, נכון?

לפעמים אדם מחפש משהו, הנשמה שלו לא מסתפקת, הוא לא שלם. הוא מחפש משהו, הוא מרגיש שהוא צריך עוד משהו, עוד משהו.

מה הוא מחפש?

הוא אכל,

הוא שתה, הוא ישן.

למה הנשמה שלו לא מוצאת מנוח?

משום שהוא צריך לדבר עם מי שנתן לו את הנשמה.

את הקשר שלו עם הבורא יתברך.

והקדוש ברוך הוא שברא את עולמו,

ברא אותו ביחסי גומלין, שאתה תצטרך לו כדי שהוא ישפיע עליך ובשעה שאתה תעשה את רצונו אתה תזכה לקבל את מה שהוא ייעד לך, דהיינו את השכר הרוחני בשני העולמות ובעיקר

שכר רוחני לנצח נצחים.

לכן

הוא יצר את הקשר הזה של תפילות, מצוות, משפטים וחוקים,

שאתה תעשה אותם לא בשבילו כי לפני שהיית הוא היה ואחרי שתלך הוא יהיה.

הוא מלך, הוא מלך והוא ימלוך לו עולם ועד.

אדון עולם אשר מלך

בטרם כל יציר נברא, עוד לפני שנבראת וכל נברא נברא, הוא כבר היה מלך.

הוא לא צריך אותנו.

אלא מטובו של הקדוש ברוך הוא לברוא בריות כדי שיהנו מטובו.

ולכן הוא נתן לך מצוות, חוקים ומשפטים, שתעשה אותם.

לא לחסרונו,

אלא להעלאת מעלתך אצלו.

עכשיו, אני לא מבין עוד דבר אחד.

אם רק עוד אחד זה טוב.

אני ברוך השם ארבעה חודשים והרבה תשובה, שמח,

אין כמו הקדוש ברוך הוא,

אבל לא יודע למה אחרי ארבעה חודשים פתאום מתחילות לעלות לי שאלות בראש,

כמו בן אדם כופר.

הייתם מתחילים לרוץ שאלות בראש של...

פשוט מאוד, שתי סיבות.

אחת, יצר הרע לא מוותר עליך, היית לקוח טוב עד עכשיו.

דבר שני,

כיוון שהתאפקת פרק זמן ניכר ונמנעת מכמה דברים שהיית מורגל קודם,

אז המידות הרעות והתאוות והתשוקות והכול פתאום מתחיל להציף אותך בחזרה.

אבל אתה יודע שזה אסור.

מה עושה יצר הרע? הוא אומר לך, אבל מי אמר שזה אסור?

מי אמר שזה אסור?

אז למה הוא? אז למה הם? אז איך זה זה?

וככה הוא מתחיל לחרבש לך את הראש,

ועולות שאלות.

לא שהשאלות נובעות באמת מחסר באמונה ובהבנה,

אלא בגלל הצרכים הגשמיים שלך כדי להשקיט את מצפונך,

אז יצר הרע יוצר לך שאלות שבעזרתן הוא מקווה להוציא אותך בחזרה אליו.

תודה רבה.

תהיה בריא, תשמור על עצמך.

כן, פה רצתה מישהי לשאול שאלה, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני בעלת תשובה השנה, חזרתי בתשובה בצבא, הייתי בחיל האוויר,

והיה לי מפקד שנורא קרוב לדת ולמצוות, והוא זיכר אותי,

והיה נותן לי זמן ללמוד ולהתפלל, וממש.

והיה אימא,

היא למדה בבית יעקב, מבית דתי מאורן,

והיא חזרה בשאלה.

הוויכוחים איתה והרביים זה משהו שאי אפשר לתאר.

אני מנסה לכבד אותה,

לנקות את הבית, לבשל הכול, כאילו,

אבל היא אומרת שאני משוגעת,

שכל הרבנים שטפו לי את הראש,

ואני טוענת שזו השתלת מוח,

לא שטיפת מוח,

והוויכוחים איתה זה משהו לא נורמלי.

עכשיו, לפני חצי שנה בערך עשיתי את ההסכם,

שאם אני עושה משהו,

היא קוראת ברכות השחר.

והיא לא רצתה, וביום שהיא הסכימה,

שרתה לה תאונת דרכים, היא נכנסה עם האוטו באיזה קיר, וכל האוטו הלך טוטל-לוס לגמרי,

והיא יצאה בלי שריטה,

בלי שריטה אחת.

אבל זה לא עזר.

זאת אומרת, היא תלתה את זה באוטו ולא בברכות השחר. לא.

היא אמרה, זה בזכות ברכות השחר, זה החדיר באמונה,

אבל עדיין,

קודם כול השטרייך, שאת עומדת

כנגד הביזיונות,

אבל כתוב אצל חכמים, זיכרונם לברכה, מוטב לאדם שייקרא שותה כל ימיו,

ואל יהי רשע שעה אחת לפני המקום ברכו.

אם כל היום יקראו לך משוגעת,

אהלן, משוגעת, מה שלומך?

השתגעת?

כל היום יקראו לך ככה, כולן.

אשריך,

ואל תהיי חוטאת לפני השם אפילו פעם אחת.

זה, אחת.

שתיים, אשרי האדם שמביישים אותו ואין בו.

שלוש, אין כיבוד האב ואם. למרות רצונם, יותר מהדרך שאת הולכת בה.

אפילו אם האבא לא רוצה בזה, את מקיימת מצוות כיבוד האב ואם.

דבר נוסף,

את חייבת בכבודה של אמך,

אפילו שהיא עושה לך זאת.

לא רק מה שאת עושה, אולי אפילו יותר.

זאת אומרת, זה לא סתירה.

את יכולה להמשיך להתפלל בעבורה, שהיא תזכה לשוב בתשובה, שהיא תכיר את האמת,

לא להתנגח ולא להתנצח איתה.

היא תחזור, אל תדאגי.

ככל שתוכחי שאת יותר סבלנית, יותר רגועה, מקבלת הכול באהבה,

ככה בסופו של דבר זה ישבור אותה.

אם תתחילי להתווכח, תראי לה א', ב', ג',

זה ייתן לה עוד דלק ואנרגיה להמשיך את המאבק.

הבנת?

כן. עכשיו, יש עוד עניין. אמרו לי שלפעמים הקדוש-ברוך-הוא,

דרכה, מדבר, כאילו, וכל מה שהיא אומרת זה כי השם רוצה.

אבל יש גם עניין של יצר רע. אז מתי יש לך לדעת אם זה יצר רע או השם רוצה לפתוח לעיניים או לעמוד? ברור שזה יצר רע שדואג לדמינה שאת תתחלשי באמונה,

כמו שהוא ארבע חודש

ועד שנה.

יצר רע לא מוותר על הפציינטים שלו.

הוא מאוד נאמן, מסור, הוא לא יוותר.

אל תאמין בעצמך עד יום מותך, נאמר לאדם הכי צדיק בן 98. אל תאמין.

עד הרגע האחרון תחזיק.

למה הוא מחכה בפתח?

לפתח חטאת רובץ.

הוא לא מוותר על אף אחד.

והחוכמה היא

להתחזק בתורה אווירת שמאים תמיד, ולקרוא ספרי מוסר,

ולא להשית את הלב לשום צד,

רק נוכח השם,

כל הזמן.

ואת תצליח.

ומה אפשר לעשות שכל שבת הופכת לבכי, ובמקום להיות בבחינת? מי בוכה?

כולך.

את למה בוכה?

כי אני הולכת לבית כנסת ואני יודעת שאולי היא מצאתה את השלט שהכבדתי אליו, ואולי היא רואה טלוויזיה ושאני אבוא היא לא תסכים לכבות,

או שהרבה דברים.

בסדר, אבל לא צריך לבכות, את צריכה לשמוח.

אתה מקציב. אני רואה, נגיד, בתים של אחרים בחלון, אני רואה הכול שמח. נכון, נכון, אבל את צריכה לדעת שמצבך הרבה יותר טוב מאשר יעקב אבינו, שהיה צדיק,

בבית לבן.

הוא ישב עם רמאי כזה שעבד עליו, כמו שהסברנו בהתחלה,

וגם אחרי זה הוא עבד אצלו עוד שש שנים,

והוא רימה אותו עשרת מונים,

ולא רק זה, אלא שבסוף הוא גם רצה לקחת לו את הכול, גם את הבנות וגם את הצאן וגם את הכול.

ולא רק זה, כשהוא יוצא מלבן, עוד מחכה לו עשו בדרך.

נו, מה זה?

ויעקב אבינו קיבל את הכול

בשלוות נפש, הכול מאיתו התברך.

פעם אחת הוא רק אמר ככה, וקל שדי ייתן רחמים.

ככה הוא אמר, ככה, מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותי די, והוא נענש.

פעם אחת.

בורא עולם עושה הכול במשקל, במשורה,

בדיוק.

ואל תדאגי, תלכי, תתמידי. את חושבת שאני חזרתי בתשובה אז מחאו לי כפיי?

לא מחאו לי כפיי.

מה קרה? התחרפנת? מה השתגעת? מה אתה זה?

מה קרה לך?

אפילו הייתי הולך כבר להרצאות בזמן מסוים.

היו אומרים, מה, אתה עוזב את אשתך?

אתה עוזב את הילדים?

אין לך רחמנות?

שחקנים שהולכים לתיאטרון לשחק,

אף אחד לא אומר לו, משתגעת?

אתה עוזב את אשתך?

אתה עוזב את הילדים?

שחקן כדורגל משחק בשבת, אף אחד לא אומר לו, עזבת את אשתך,

שולחן שבת,

עזבת את החמין,

מה קרה לך?

על אף אחד אין טענות. רק עזרת בתשובה, כולם מוסריים,

מחנכים אותך, מדריכים אותך,

צדיקים, איך דואגים לך.

איפה הייתם עד עכשיו?

רק עזרתי בתשובה, כולם דואגים לי.

מה דואגים? שאני ארד מהעץ.

למה?

כי כשאני על העץ הם למטה,

הם רוצים שאני אהיה איתם למטה.

אז אני המשכתי לטפס, והנה אני היום פה,

על הבמה.

יש לי עוד שאלה.

החבדניקים אומרים שהרבי הוא רבי המשיח,

וברסלב, הרב שלום ארוש, אומר שרבי נחמן הוא משיח.

בסדר, אז יש שני המשכים בינתיים,

ואנחנו מחכים למשיח שיגיע.

כן. אם אפשר,

שנייה ברכה.

יש לי בן דודה שנשואה כבר שנתיים,

ובעלה חוזר בתשובה חמש שנים,

והוא עברך,

ואין ילדים.

אז אם אפשר ברכה.

קודם כל, זה לא נכון שאין ילדים, אין בינתיים.

תראי, האימהות הקדושות חיכו הרבה זמן,

והן התפללו, והתפללו, והתפללו, והתפללו, וכל האימהות היו עקרות בהתחלה.

וכל אישה בעצם היא עקרה עד שה' פותח את רחמה.

אבל בואי נראה.

זה פאה, מה שיש לך, נכון?

תהיי מוכנה ללכת בכיסוי ראש מלא?

מה זה? מוכנה. בעלך לומד?

אברך, שעתיים תענית דיבור הוא יסכים?

את בטוחה?

תגידי לו שהוא ילמד שעתיים תענית דיבור, את תחליף לכיסוי ראש מלא,

ומה שמך?

רוזית בת לאה.

רוזית בת לאה, ובעלה?

אבירם בן מרים.

אבירם בן מרים, יזכו לזרע חי וקיים מהרה שנה.

אמן.

כן, עכשיו הוא עם החולצה האדומה.

רוצה ברכה. מה השם? כן.

כבוד הרב, יש לי שני ילדים שהם בחזקת נפלו בשוויבי,

אחד בן חמש והשנייה בת שלוש וחצי,

שהם לא מדברים, לא שולטים בצרכים.

השאיפה שלי ושל אשתי היא לגדל אותם לתורה, למצוות, לחופה, למעשים טובים.

הרופאים איבדו תקווה. שמעתי.

זאת השאיפה שלך באמת? כן.

כמה שעות אתה לומד תורה ביום?

לצערי, אני חלש בזה כנראה. אז איך אתה שואף שהם יהיו דווקא לומדי תורה ואתה עדיין לא?

אני רוצה,

באמת, בכנות, אני... אני מאמין לך שאתה רוצה שהם, אבל השם רוצה שגם אתה.

גם אני, כבוד הרב, מוכן.

אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום תורה?

בסדר. אפשר לא רצוף?

כלומר... אפשר מפוצל? כן.

מוכן? כן.

שעתיים? כן. תזכור.

כן. שני ילדים, שעתיים.

כלומר... שעה-שעה. כן.

כן.

כן. מה שמותם?

אברהם בן אסתר.

אברהם בן אסתר. ואורלי בת אסתר. ואורלי בת אסתר.

יזכו בעזרת השם לבריאות שלמה ואיתנה ויירפאו מחולייו

ותקווה גדולה לפניהם.

אמן. אמן. בעזרת השם, שיתחילו לדבר ויהיו ככל האדם. אמרתי.

אמן. תודה כבוד אמן. שיהיה בריא.

מתי אתה מתחיל?

אני בעזרת השם, הלילה מתחיל מהיום, כלומר מהיום. שעה מהיום.

שעה מהיום. אשריך.

מרוך אומר ועושה.

הנה, יש פה בחור, כן? חולצה אדום-לבן.

שם, שם, שם. תסתכל.

תרים את היד גבוה. קום, קום, קום. כן.

תנו.

כבוד הרב, יש לי חבר.

הוא היה דתי, ישיבה שחורה, הכול וזה.

והוא חזר בשאלה.

היינו חילוני, איש חיי שבת וזה.

וקרא לו מקרים מצער.

הוא טבע בים.

ועכשיו הוא לא כמו שהוא היה פעם.

אני מבקש ממך שתברך על אותו, שיחזור לי כמו שהוא היה.

מה כמו שהוא היה? מה קרה לו?

הוא רזה. הוא לא כמו שהוא הולך צולע וזה.

לא הבנתי.

הוא חזר בשאלה, טבע ונהיה רזה.

מה אתה רוצה, שהוא יהיה שמן?

או שאתה רוצה שהוא יחזור בתשובה? אפשר לחזור בתשובה, שיהיה קצרה. אה, אז מה אכפת להימור הזה?

מה השם שלו?

יונתן נאמנו. אן? עמירה מרים.

עמירה מרים.

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה מהרה ולהיות בריא בגופו ובנפשו.

כן.

כבוד הרב, עם כל העונן והכבוד אליך, פשוט אותי לשאול אותך שאלה,

כמו כל יהודי במדינה ואזרח קטנטן כמו בורג,

הפרנסה במדינה ממש גרועה, וממש זה שפל לראות את זה. ואני גם

בן 25 עבדתי כמה מקומות,

ועכשיו השבוע הזה ממש אני ממורמר עם הרבה דאבה בלב.

אני רוצה לפרנס את עצמי, ואמא שלי אפילו יושבת פה.

אני לא נען בכלל להגיד לך את זה, לבוא ולבקש מאמא שלי 100 שקל ואני אוריד את הראש.

וכל המצב הזה, אין לזה תשובה. רציתי לשאול אותך רק.

מה פירוש אין תשובה?

אתה חושב שלא ניתן להשיג

מעות בשביל לחיות?

לא רק להשיג את הפרנסה, אני יודע שזה קשה היום.

גם אם אנחנו מסתכלים על העולם כמו מפה, כמו איזה אטלס,

באיזה מדיניות אנחנו חיים.

כאילו, איך אני מגדיר את זה, שזה תאונות דרכים, פיגועי טרור,

כל המצב היום הזה. אני יודע שהכול, אנחנו צריכים לבוא לבורא עולם ולהתקרב אליו. אני אדם,

באמת, כמו, אני אגיד לך, כמו ששמים את הקלפים על השולחן.

כל הכבוד. מניח את התפילין,

הולך לבית-כנסת, עושה מה שאני יכול.

רציתי לשאול אותך למה הכול ככה, נתקע כזה. קודם כול, אתה צריך להודות להשם יתברך שלא נולדת בדור המבול.

למה ידוע שרק נוח, אשתו ושלושת בניו וכלותיו ניצלו?

דבר שני, אתה צריך להודות להשם יתברך שלא היית בשעגוד מצרים 210 שנים.

היו מוכנים להתכופף עשר פעמים לאימא שתיתן 10 שקל, לא 100 שקל.

אתה צריך להודות להשם יתברך שלא היית בחורבן בית ראשון,

ושלא היית גם בחורבן בית שני כשנולדת,

ובגלויות שהיו על ישראל קשות,

ושלא היית בגזירות תחתת

ובגזירות תטנוע,

ולא בליל הבדולח,

ולא בשואה.

נולדת באשקלון,

עם חופשי,

נמצא בארצו,

קצת פרנסה קשה,

אבל חי,

בריא,

יכול אפילו לטעון טענות,

לשאול שאלות.

נפלא מאוד.

לא היית ברוסיה הסובייטית בשביל להניח תפילין במסתרים?

אתה יכול ללכת פה

עם ראש מורם ולעשות מצוות.

את המעלות האלה אתה לא רואה. אתה רואה רק את הצד הלא, מה שחסר לך.

קודם כול, דע לך שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את הכול בחשבון,

כל אחד ואחד לפי הראוי לו.

לא ההשתדלות של האדם תועיל לו,

ולא חסרון ההשתדלות

יהיה רע לו.

כי הכול מאיתו יתברך. מי שזן את הנמלים, את בעלי החיים, את העופות, את הדגים, הוא זן גם את בני האדם.

פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

אם אדם ייטיב את מצבו הרוחני,

הקדוש ברוך הוא ייטיב את מצבו.

זאת אומרת, זה תלוי בכל אדם ואדם באופן אישי, ביחס שלו לבין קונו.

זה לא אומר שאם אתה תהיה קרוב לשם לא ייתכן שאתה תעבור גם מצב, שאתה תהיה במצב קשה.

זה לא אומר שאתה לא תהיה חלילה חולה,

אלא הכול נעשה בחשבון מדוקדק,

והקדוש ברוך הוא מדקדק גם עם הצדיקים.

אבל אנחנו יודעים רק דבר אחד, שהקדוש ברוך הוא, כל מה שעושה, מתכוון לטובה.

כשמגיעים לבית החולים ורואים מנתח שלפעמים לוקח בן אדם, משכיב אותו על המיטה וחותך לו את הבטן,

אנחנו עלולים לזעוק, אכזרי.

רק אנחנו לא יודעים שלפני כן הוא התחנן לניתוח, שכבר יגמרו,

הוא מחכה תשעה חודשים בתור.

והוא ביקש שיחתכו אותו בשביל שירפאו אותו, יוציאו את המחלה.

אבל מי שבא ורואה באמצע את הניתוח, הוא לא יכול לסבול.

מה היה מצבך לפני שהגעת למה שאתה עובר כרגע, ומה היה מצבך לאחר מכן,

את הקודם אתה ודאי שלא רואה, ואחריה אתה ודאי שלא מבין?

אבל גם אם אתה עובר מצב של ניתוח כלשהו אצל הקדוש ברוך הוא, זה רק לטובה. הוא לא פחות טוב מדוקטור.

והוא מתקבל לרפואתך הרוחנית.

אז צריך לסבול כמה שאפשר,

להשתדל מעבודת השם,

כמה שתתקרב יותר, סיכוייך גדלים יותר.

ולהשתדל לא להתלונן על הקדוש ברוך הוא.

למה?

לפעמים הוא נצטרך להראות לבן אדם שהמצב יכול להיות יותר גרוע.

ברוך השם,

גרוע תגיד,

אבל ברוך השם, כמו שאתה אומר,

טוב מאוד.

למה?

כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא.

צריו יגון אמצא ובשם השם אקרא, אותו דבר.

שבטך ומשענתך המה ינחמוני שניהם, גם השבט

וגם המשענת.

הקדוש ברוך הוא לא מוריד דברים לא טובים לעולם.

אנחנו הופכים את הטוב לרע,

משתמשים בו לרע, לכן מגלגלים עלינו בצורה אחרת.

וזה תיקון

בייסורים מחפרים עוון, ויש לקדוש ברוך הוא את החשבונות שלו.

הכי טוב זה לא להתלונן.

לא להתלונן.

היה חכם אחד ששאלו אותו במה ארכת ימים,

אמר, אף פעם לא שאלתי שאלות על הקדוש ברוך הוא.

אמרו לו, למה זו סיבה לאריכות ימים?

אמר להם, יש אנשים ששואלים שאלות,

לא תמיד אפשר לראות להם את כל התשובות כאן. מעלים אותם למעלה לראות,

אבל לא מחזירים אותם בעזרה.

יותר טוב לא לשאול. יש שאלות, לא כדאי לשאול.

הבנת?

יש לך עוד שאלות?

הנה, הבנת, ברוך השם, אין שאלות.

יפה מאוד. אי-אפשר ברכה קצת לפרנסה ובריאות.

אין בעיה.

מה שמך? רועי בן מלכה.

רועי בן מלכה, השם יזכה אותו לקצת פרנסה ובריאות.

תודה.

בבקשה. אני רוצה לשאול לגבי ביטחון, אמונה והשתדלות בעניין זיווג, פרנסה וכל הדברים האלה.

כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר,

הרי זה מקטני המנה.

מי שיש לו אוכל לאכול היום, פת בסלו לאכול היום,

והוא אומר מה אוכל למחר,

אדם זה מאמין קטן.

למה?

כי הוא אומר מה אוכל למחר.

זאת אומרת, הוא בטוח שיחיה מחר,

רק הוא לא בטוח שהוא יאכל מחר.

כי הוא אומר, מה אוכל? מי אמר שתחיה?

אם יש לך ביטחון שתחיה, תהיה בטוח שתאכל.

למה?

כי בלי אוכל אי-אפשר לחיות.

ואם אתה צריך לחיות, אוכל ודאי שייתנו לך, אחרת איך תחיה.

אז לכן, מי שאומר מה אוכל למחר, זה מקטני המנה.

על חיים אין לנו שאלות, ברור לנו שנחיה. השאלה היא רק עם כמה כסף בכיס.

זאת הבעיה.

זה לא חוסר ביטחון, זה טיפשות.

מי מפעיל לנו את כל האיברים?

מי מניע לנו את הלב? אין לנו שאלה אם הלב יפעל היום או לא. אין לנו שאלה אם הריאות יתפקדו או לא. אין לנו שאלה אם העיניים יראו או לא.

זה ברור לנו שצריך להיות.

אז למה אוכל לא?

אם הקב'-ברוך-הוא נותן

לכל הנמלים,

שיש ביליונים של ביליונים נמלים בכל מיני חורים קטנטנים, אוכל, לא אוכל, מלא האוכל. תראי כמה הם גוררות.

אם הוא נותן לכל הדגים בים, ואם ראית פעם איך הקדוש-ברוך-הוא בחוכמתו את כל הדגים, אלה שחוטפים ואלה שבולחים ואלה שמאירים ואלה שדוקרים ואלה שזורקים, ואיזה דברים.

ואם הוא נתן לפילים ולג'ירפות ולקופים לאכול,

ולכל בעלי-החיים,

יש לך חשש שרק לך לא נשאר לו סנדוויץ'?

מה עוד צריך בשביל להחזיק בן אדם? חצי פיתה.

זה הבעיה של הקדוש-ברוך-הוא.

אספקה לא מגיעה כל יום לכל העולם,

פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

מה צריך לדאוג?

אלא בגלל שבן אדם חושב שזה תלוי בעצמו,

לכן הוא דואג.

דבר שלא תלוי בעצמו, הוא לא דואג.

לדוגמה,

כיוון שהחיים לא תלויים בנו,

אז אנחנו לא מודאגים. על מה נדאג? ואם נדאג זה יעזור? החיים לא תלויים בי, אז אני לא דואג.

אוכל, פרנסה, נראה לי שזה תלוי בי, לכן אני דואג.

מי אמר שזה תלוי בך?

אתה החלטת שזה תלוי בך.

כשהיינו עוברים בבטן תשעה חודשים,

היינו מודאגים?

לא היינו מודאגים.

היה אוכל?

הכי טוב.

היה לנו מסדרון מים, עוד לפני שהמציאו אותו.

שתים בפנים, מבסוטים,

ריפוד,

מסודר.

אמא עולה לאוטובוס

בגלל הילד שבפנים שעוד אף אחד לא ראה,

וכולם קמים, תשבי, גברת.

איזה כבוד.

יוצא התינוק,

הוא שואל ישר, אמא, יש אוכל?

לא.

עושה, וואוו, כולם רצים. אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל.

המציאו בשבילו מטרנה אפילו.

עובדים, כל העולם נכין לילד הכול.

הוא מודאג?

לא מודאג.

גודל, גודל, גודל.

שמעתם פעם ילד בן עשר אומר לאבא, אבא, מה המצב?

יש משכורת? הכול בסדר?

בסוף החודש הכול.

יהיה אוכל?

לא מודאג, מה פתאום שהוא ישאל שאלות כאלה?

כאלה.

מגיע לגיל הטיפש עשרה, אומר, מה איתי, איך אני אעבוד, איך אני אתפרנס?

מי שדאג לך עד עכשיו,

ימשיך לדאוג לך, מה קרה?

לא אבא שלך דאג לך, הקדוש ברוך הוא דאג לך שלאבא שלך יהיה לתת לך.

לא הוא, גם הוא צריך את הקדוש ברוך הוא.

אז מה מודאגים?

אבל צריך לעשות את ההשתדלות, לא לשבת. נכון, צריך לעשות השתדלות.

אני מאלה שעושה השתדלות,

לא להשתדל.

גם זה השתדלות.

רבי שמואל מסלנט, זכר צדיק לברכה, היה אומר, אני יוצא פעם אחת בשנה החוצה,

קונה הגרלה,

אם יבוא כל המזונות בזה יבואו, אמרו, אני עשיתי השתדלות, חוזר הביתה.

והוא לא רעב ללחם, ולא חסר לו קול, והיה לו קול טוב.

איך?

הרבה שלוחים למקום ברוך הוא.

היה פעם אחת ששאל חכם, אמר לו, כבוד הרב,

אם אני אסגור את עצמי בחדר,

האם יגיע עליי מזוני?

אמר לו, כן.

אמר לו, מה הראייה?

אמר לו, כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור,

גם מלאך של מזון יכול להשיג אותך בחדר סגור.

מי ששולח את זה, שולח את זה.

היום,

הנכד שלי פחות משנה נסגר במכונית.

אי אפשר לפתוח, המפתחות בפנים.

אי אפשר להוציא אותו.

הוא בוכה, ואימא שלו בוכה מבחוץ.

היא משתגעת, והוא בפנים משתולל.

ואחד מלחיץ את השני.

מחפשים מפתח ספייר, אין מפתח ספייר.

יש מישהו שנקרא פורץ,

מנסים להזמין אותו, לא עונה.

אתם יודעים שכמה שעות, אם נשארים בפנים, המצב חמור, כבר קרו מקרים.

לא בא פורץ ולא מצאו את המפתח. איך הוא יצא?

איך הוא יצא בסוף?

מה?

פתח את הדלת.

פתח את הדלת לבד.

יותר טוב מהפורץ החרדי.

ילד, פחות מגיל שנה, פותח את הדלת לבד.

הוא רואה כולם בוכים בחוץ, פותח את הדלת, יצא.

מי עשה את זה? הוא?

מה פתאום?

הוא מבין מה הוא עשה, הוא יודע מה זה ידיד?

הוא יודע שזה פותח דלת? הוא יודע בכלל שהוא סגור?

השם החליט, מספיק. עד עכשיו בכיתם? מספיק.

די. זהו. עברתם את המבחן? עכשיו תצא.

יצא.

נחמד. נחמד, לא?

אתה בוכה, בוכה, בוכה. אין פרנסה. אין זה, אין זה, אין זה. בסדר, תבכה קצת. מה קרה? לא נורא, לא נורא.

תהיה זמן.

בסוף הקב'ה, טק, פותח את הדלת. פתאום נכנס פרנסה, עבודה, עניינים, מסתדר מכל מקום. משהו מדהים.

איך אברכים מרוויחים 1,300 שקל, 1,700 שקל,

עם משפחה חמישה, שישה ילדים, מסתדרים, גומרים חודש,

כששכר הדירה עולה יותר.

איך?

פלא פלאות, אני גר בעיר כזאת שהיא הכי ענייה בעולם.

לא בעולם, סליחה, בישראל.

הכי ענייה.

יותר ממחציתם מוגדרים עניים.

איך הם חיים?

וכולם עם חליפות,

מגבעות,

שורות הולכים, שורות, שורות.

והם נראים טוב ומחייכים, זמירות שבת.

מה זה? מאיפה זה? איך זה יכול להיות, דבר כזה? דיכאון היה צריך להיות.

הייתם צריכים לשמוע שם 900 כל היום.

אין.

אחד עוזר לשני, איש את האחים יעזורו. איך? לא יודעים. פתאום זה מונח לו ארגז

של אוכל, וזה פה, והוא נותן לו גמח, וזה נותן לו כסף, והוא תורם לו מזה, ואף אחד לא יודע מאיפה זה בא, וככה.

מכל מקום זה מגיע.

ומי תומכים ומי? עניים, עניים.

סיבוב.

כי אין ציבור עני.

אין ציבור עני.

חסדי השם.

אז השגחה יש,

ביטחון צריך

והשתדלות מעט.

ואני אראה לך

משהו שהוא מדהים.

הגמרא אומרת,

מה יעשה אדם שמעותו מתמעטים?

אדם שרואה שמעותו מתמעטים, הוא הולך ומתדלדל בנכסיו בכספו.

מה יעשה?

מה אתה אומר, מה יעשה?

ייקח על מה? לא. מה יעשה?

אומרת הגמרא, ייתן לי צדקה.

הוא הולך ומתדלדל וייתן לי צדקה?

איך יכול? זה ההפך.

לא.

כשהוא נותן לי צדקה, הוא מראה שביטחונו בשם.

מי שמדלדל אותי זה לא אני, אני לא רוצה להידלדל ממצבי.

אבל אם השם עושה כך,

אני נותן לי צדקה, אני בוטח בו שהכול מאיתו, לא יעזוב אותי.

נותן לי צדקה, והקדוש ברוך הוא מרים אותו בזכות הצדקה.

שמעת פעם על עצה כזאת?

שמעת?

לא שמעת.

עכשיו אני ארצה לראות את הביטחון שלך.

את מוכנה לתת הוראת קבע 28 דולר בשביל לצאת ממצבך?

בהחלט, כן. הנה, בהחלט, ראיתם איך שזה עובד, השתבח, בורח.

אשרייך ושתזכי לפרנסה בשפע.

זכות המצוות הגדולה. לזיווג הגון, זה היה תלכה לשאול. לזיווג הגון מהרה שנה.

מה השאלה?

נו.

כמו שאומרים לך, אם תיסע על 200, אתה עלול חלילה, ודאי, אתה יכול לנסוע מהר, אתה יכול לנסוע לאט.

אתה יכול לנסוע לאט?

אתה יכול לנסוע לאט? ודאי, גם המשטרה אומרת ככה.

גם החוק אומר ככה.

נכון,

זה לא בסדר שהמשטרה אומרת. מה פתאום שהיא תגיד? נכון? ניסע איך שאנחנו רוצים, נעשה. בטח שיש, בטח.

בין טוב לרע.

אתה יכול לבחור בין טוב לרע. לא.

כן.

עובדה שאתה בוחר ברע. עובדה שאתה בוחר ברע.

יש לך ברירה.

יש רעים? יש?

אז יש להם בחירה,

אז יש להם בחירה.

אבל יש. למה אין?

בחרו ברע. הם בחרו? הם בחרו?

אתה נכנס לים אתה חייב לטבוע?

אתה חייב לטבוע? לא!

אז למה אנשים טובעים?

אני לא יודע למה... זה לא בעיה שלי שהם טובעים. אז בעיה של מי?

אומרים להם, אם תיכנס למקום עמוק ויש שם סערה, תעלו למות. הוא החליט לנסוע ללכת. הוא החליט!

אתה לא תיכנס. למה אתה נכנס לעבירות?

אין לי תחילה.

יש לך. אל תיכנס.

כנס לבית המדרש.

כנס לבית המדרש.

כנס לבית המדרש. אתה לא רוצה שיש לך בחירה. אתה אומר לא רוצה.

אתה אומר לא רוצה. אתה אומר לא רוצה. לא, זה מתוך חובה. איזה חובה? להיכנס אם לא יהיה... לא חובה העובדה שאתה בחוץ.

אני רוצה, אבל אני לא בחוץ. אז יש לך בחירה.

אז יש לך בחירה. עובדה, לא נכנסת. נכנסת?

כן, נכנסתי. הייתי בשירות. יצאת.

אז בחרת.

מה לעשות? מה לעשות? אז יש בחירה.

יש בחירה, יש בחירה, צ'אל אותם, צ'אל אותם.

פתוח, תפתח, פתוח, תפתח, פתוח, תפתח. לא פעם אחת, פתוח, תפתח.

נתון תיתן לו, נתון תיתן, נתון תיתן, נתון תיתן, תיתן, נתון תיתן.

נתת, או שאמרת כבר אתמול נתתי לו, מה אתה עושה פה עוד פעם?

אם צדקת, מה תיתן לו?

אם צדקת, מה תיתן לו?

אומר הרמב״ן, אם תהיה צדיק, מתקיים תרייג מצוות,

אם צדקת, עדיין ישאלו אותך בשמים, מה תיתן לו, מה נתת לשם אל-בראב? תרייג מצוות עשית?

זה המינימום המתבקש.

יבוא אדם לעולם האמת ותהיה לו בושה.

הוא נהנה מהקדוש ברוך הוא,

והוא לא הנה את הקדוש ברוך הוא.

נו, אז מה עושים?

מה אומר רבנו הרמב״ן?

אומר שאם בן אדם דואג לחברו והוא מקרב את חברו ודואג שגם חברו יזכה כמותו,

או זה נותן לו לשם מדבריו.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779

03-6777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net