איפה הראש שלך, בדנונה או בארנונה?
- - - לא מוגה! - - -
ואיך אפשר להתגבר
על החושך
ולזכות לאור על ידי לימוד התורה באמת
וקיום המצוות?
בכוונה לשמה?
לשם הבורא, לא לצאת ידי חובה.
אתמול היה פה בחור ישיבה.
כבוד הרב, תברך אותי
ללמוד תורה ופרנסה.
זאת אומרת, זה לא יחזור לך ביחד.
אמרתי לו, מה, אתה עובד? הוא אומר לי, לא. אז מה אתה צריך פרנסה?
תגיד, כלכלה.
כלכלה זה לאכול, לשתות, לזה שיהיה לך.
פרנסה זה להיות סוחר.
אתה רוצה להיות סוחר?
הוא לא ככה הבין שאני תופס פה משהו.
חסר לך אוכל בישיבה? לא, יש אוכל. אז מה אתה דואג עכשיו לפרנסה?
צריך לדאוג, מה, אני דואג. אמרתי, לא הבנתי, אתה מאמין במה שאתה... זה, זה, אז מה?
תבקש, אתה רוצה טעם בלימוד? אם תרצה טעם בלימוד, לא תחשוב על פרנסה.
הוא אומר, אבל אין לי טעם בלימוד.
אני לומד שש שנים כבר, ואין לי טעם בלימוד.
אני לומד כי צריך ללמוד.
אמרתי לו, כי אין לך אמונה
ואין לך יראת שמיים.
אם היה לך,
היה לך ביטחון בשם,
אז היית לומד במתיקות.
אבל אם הראש טרוד כל הזמן, פרנסה, ודאגות, ואיך אני אקים בית, ומה אני אעשה, ואיך יהיה, ומה יהיה, וזה, וזה, וזה,
איפה יבוא הטעם?
אתה רואה את הטעם בחוץ.
שיהיה לי דירפה, ויהיה לי מכונית, ויהיה לי זה, ויהיה זה. אוה, זה טעם!
ויהיה לי קוקה-קולה, טעם החיים.
שיהיה לי טעם!
אבל אם אני לומד, וזה טעם,
מה יצא לי מזה שאני לומד?
טוב, צריך ללמוד עכשיו בשביל להתחתן עם החברה החרדית וזה וזה וזה. בסדר, נו.
בקיצור, שכנעתי אותו, הבין את הנקודה,
ואמרתי לו, תבואו עוד פעם,
עוד כמה זמן נראה מה קורה איתך.
אני מאמין שאתה תתחיל להתמתק. תלמד רבנו בחייה קודם שער הביטחון
על מנת לקיים,
ואחרי זה תתחיל מההתחלה בלי שער הייחוד,
ואתה תראה שתתהפך לבן אדם אחר.
יש אנשים שאין להם טעם.
אין להם טעם. למה אין לך טעם?
כי הוא חושב על משהו אחר.
הראש שלו במקום אחר.
גם בן אדם,
אם הוא אוכל עוגת גבינה,
ומגיע לו בדיוק עכשיו הדואר,
שצריך לשלם ארנונה,
הוא לא טועם את הגבינה,
הוא טועם את הארנונה.
לא דנונה, ארנונה.
למה?
למה?
כי הראש שלו במקום אחר.
כשהראש במקום אחר לא טועמים כלום.
איפה שהראש נמצא, שם טועמים, או מר או מתוק.