למה אתה צוחק ? - חלק ב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
קלטת מספר 452. למה אתה צוחק?
חלק ב'.
לפי דעתי תגיד לו ברוגז וזהו.
די, מספיק.
עזוב, אל תתווכח איתו. ברוגז, די.
לא חשוב.
לא נורא. זה עובר, זה עובר.
עם הגיל זה עובר.
קיצורו של דבר, מי שרוצה יכול.
השאלה מי רוצה?
מי רואה בחיים שלו שאיפה
להיות כמו שרבנו?
מי היה משה רבנו?
מי שביטל
את כל החשבונות והרצונות האישיים שלו למען השם יתברך. זה משה רבנו.
אדם שמוכן לבטל את כל הרצונות שלו,
אין לי רצון, יש לי רק רצון אחד.
מה שהשם רוצה, אני רוצה.
יש חיילים.
מה זה חייל טוב? חייל מצטיין?
אין לו רצון.
חייל יש לו רצון? איזה רצון?
יש מפקד, מה שאומר המפקד, אתה עושה.
חייל שעושה כל מה שהמפקד רוצה זה חייל מצטיין.
אבל אם חייל יתחיל להגיד דעות,
לא, לא, אני חושב, בוא נלך ימינה, עזוב, בוא, בוא. אתה יודע מה? לא עכשיו, בוא נצא מחר.
איזו דעה, אתה חייל או אתה קצין?
מי אתה?
חייל זה מי שעושה. את זה מבינים, מגיעים לצבא, כולם מבינים איך צריך להתנהג.
וכשאתה מול הקדוש ברוך הוא,
הוא קצת יותר גדול מהרמטכ״ל.
והוא אומר לך,
ככה אני רוצה שתעשה.
אתה אומר לו, לא מתאים לי עכשיו.
נראה, לאט לאט, בעזרת השם. עוד אומרים בשמו, בעזרת השם.
בעזרת השם.
זה יבוא, זה יבוא. לאט לאט, לאט לאט. בן 70, הוא אומר, לאט לאט, לאט לאט.
לא בועט.
ככה אנשים חיים.
אם בן אדם רוצה, יכול להיות. השאלה אם הוא רוצה.
לצערנו הרב, לא הרבה רוצים.
הרוב רוצים חלקית.
מה שמתאים, מה שנוח,
מה שמקדם אותם, מה שמבטיח להם יותר, זה מה שהם עושים. כל השאר שמפריע להם, לא עושים.
ופה מתחיל הבלגן.
מתחילים הייסורים,
מתחילים להגיע לכל מיני קטנות מהקדוש ברוך הוא, כל מיני צביטות,
ואחר כך מקשים קושיות. למה?
למה?
למה?
בן אדם שנוסע בדרך,
עשה ירוק,
עוד פעם ירוק,
עוד פעם ירוק,
עוד פעם ירוק, עוד פעם ירוק, עוד פעם ירוק. ירוק, ירוק, ירוק, ירוק.
אחד אדום,
תפס אותו שוטר.
אומר לו, מה אתה תופס אותי על אחד? אתה יודע כמה ירוק אני נסעתי?
מה הפירוש? על מה תופסים? על ירוק? על אדום?
אבל אחד אומר, אחד.
תסתכל אצלי, בכל הרקורד שלי.
עשרים שנה לא היה אדום.
אומר לו, בשביל זה חיכינו, לאחד.
בשביל מה אני עומד פה בפינה?
בשביל מה אני עומד פה עם הרובה?
בשביל מה?
חכה לך.
הגעת, ברוך הבא, רד מהאוטו, שלושה חודשים שלילה,
קנס, שיהיה לנו פרנסה, יאללה, רוח.
ככה זה.
ובן אדם לא אומר פעם אחת אצל הקדוש ברוך הוא.
בוקר, וערב, וצהריים, ועוד פעם,
ושמה, וכאן דיבור רע, ופה, ושמה,
ולשון הרע, ומראות אסורות, ומה לא?
מה לא?
מה לא? וקנאה, ושנאה,
וקללות, ומי שברך, ומה לא?
מה לא? מה עושה?
מה עובד?
והבן אדם אומר, מה פתאום? מה קרה? מה עשיתי? מה עשיתי?
אחד נוסע,
עולה על מדרכה, נוסע באין כניסה,
נוסע באדום,
דורס שניים.
זה,
פתאום הוא שומע, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו.
הוציא אותו שוטר, ואומר, מה? רק אני?
רק אני?
מה זה?
תסתכל, עוד, עוד.
אומר לו, אתה רואה מה אתה עושה בכלל בדרכים?
שום דבר.
פשוט לא. ככה הוא רגיל, הוא נוסע ככה הרבה זמן, רק לא תפסו אותו.
עכשיו תפסו אותו,
הוא מתלונן, למה דווקא הוא? למה דווקא הוא? תסתכל כמה אנשים אחרים יש.
הקדוש ברוך הוא יש לו סבלנות.
הוא נותן לנו לנסוע, לנהוג, תנהג, תעשה מה שאתה, תחיה, תחיה, תחיה איך שאתה רוצה.
פתאום
נשלחים מלאכים,
וכל אחד מה לגבות את חובו.
אז מתחילות השאלות והתהיות,
ופתאום אנשים מחפשים את הקדוש ברוך הוא.
למה צריך להגיע לזה?
למה לא להיות טוב כל הזמן מההתחלה עד הסוף?
זהו.
אנחנו חושבים שהחיים מסורים בידינו.
פה הפספוס שלנו.
אנחנו לא מתגעגעים באמת לקרבת השם.
אנחנו מחפשים בשר ודם להיות קרובים אליו, אבל קרבת השם?
כמה אנשים מחפשים את השם?
מי שמחפש את השם, רץ לפניו כמו אייל מבוקר ועד ערב.
מה אני יכול לעשות בשביל לקדש את שמו יתברך בעולם?
כמה אני יכול להוסיף לקדש שם שמיים בעולם?
מה הדבר הגדול ביותר שאדם יכול לעשות בחייו?
לקדש שם שמיים ברבים.
זה הדבר הגדול ביותר.
מה הכי גרוע?
לחלל שם שמיים ברבים.
משה רבנו קידש שם שמיים ברבים, זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלויה בו.
ירבעם בן נבד בצד השני, חטא והחטיא את הרבים,
חטא הרבים תלוי בו.
הל חטאתי רבעם בן נבט אשר חטא והחטאת ישראל".
זאת אומרת,
שני צדדים יש,
יש משה רבנו ויש רבעם. זה בקצוות.
אנחנו צריכים לשאוף להיות בין הטובים וכמה שיותר טובים, ולעלות ולהתעלות ולעלות אתנו אחרים בדרך העולה בית כן.
אשרב מי שזוכה לעשות כן כל ימיו,
אחרי 120 שנה שיסתלק,
יבואו לפניו מלאכי השרת ללוות אותו ולקבל את פניו
ולשים אותו במקום שהכין לעצמו מחייו.
העולם הזה, אבל הבלים, זה עף. איך אמרת? אבל הבלים, אמר קהלת, אבל הבלים, הכל הבל. אבל שורה אחרונה,
סוף דבר הכל נשמע,
את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל אדם.
אתם יודעים מה זה אומר?
יש אנשים שחושבים שהקדוש ברוך הוא לא מתעסק בקטנות.
מה הפירוש?
מה אתה חושב שהקדוש ברוך הוא יושב להקשיב לכל מה שאני אומר?
או בכלל גם איפה הוא?
רחוק, למעלה, למעלה, למעלה. מה הוא עכשיו יושב להקשיב? כל השטויות שאנחנו מפטפטים פה? מה אתה מדבר?
כן.
אז מה יאמר לנו הקדוש ברוך הוא?
אתם שם למטה, עם המוח הקטן,
הקטן שלכם, המצאתם טרנזיסטור.
אפשר לשמוע מחולון מונטה קרלו?
אפשר?
יש לכם לוויינים עכשיו? לוויינים? אתם יכולים לשמוע מרחוב?
מה הבעיה שאני אשמע?
יש לי בעיה לשמוע? אין לי בעיה לשמוע.
אז יגיד בן אדם, כן, אבל ריבונו של עולם, מה אתה זוכר כל דבר? עוד אני לא זוכר מה אמרתי אתמול.
אתה תזכור את כל השיחות שאני אמרתי, ושל החבר שלי, והשכן שלי, ואבא שלי, ואימא שלי, וכולם, מיליארדים בני אדם, אתה תזכור את הכול?
הוא אומר, כן, פצפוני שלי, יש לך מוח כזה קטן,
אבל עם המוח הקטן עשית טייפ,
אתה יכול להקליט קולות? אתה יכול? מה, אני לא יכול?
רק אתה יכול?
אז הוא יגיד, כן, אבל אני אגיד, זה לא אני, זה אחי, יש לנו כל זה.
אז יגיד לך כזה, המוח הקטן, הקטן, הקטן שלך,
יכולת לעשות וידאו? הנה, וידאו, יכולת לעשות וידאו?
מה, אני לא יכול לצלם?
אז הוא יגיד לו, טוב, אבל מה שאני אמרתי, אני לא התכוונתי.
אני לא התכוונתי.
היה אחד
שהיה חוטף ארנקים, זקנות.
היה בא ליד מעבר חצייה, רואה איזה זקנה עם תיק, היה אומר לה, גברת, רוצה שאני אסייע לך לעבור את הכביש?
היה, שם את היד עליה להוביל אותה, והופ!
מוציא לה את התיק ולוקח והולך.
המשטרה שמעה שהוא עושה את התרגיל הזה בצומת מסוימת, המתינו לו עם מצלמות,
פתאום מגיעה זקנה עם תיק, אומר לה, רוצה אני אעביר אותך, איך שהוא שם עליה את היד, צ'רק, צ'רק, צ'רק, צ'רק. כל המצלמות מצלמות, הווידאו, הכול, זהו.
תפסו אותו, קפצו במשטרה,
לקחו אותו, הגיע לבית משפט, אומר לשופט, אתה מודה או לא?
אמר לו, אני מודה בעובדות, אבל לא באשמה.
אמר לו, מה פירוש?
אתה ניסית לחטוף ארנק מאשה זקנה.
אמר לו, איפה? תראה לי.
הראו לו על מסך,
איך שהוא בא ושם את היד על הזקנה,
על התיק ככה, ובא להעביר אותה, והופ!
תופסים אותו. אמר, רגע,
איפה אתה רואה שאני חוטף?
אני באמת רציתי להעביר אותה.
מה, אתה יכול לראות מה אני התכוונתי?
אתה לא רואה שאני חטבתי.
אתה אומר שאני התכוונתי לחטוף.
אני לא התכוונתי לחטוף.
תוכיח.
אצל הקדוש ברוך הוא אין בעיה.
חופש כל חדרי בטן רועך להיות בלב.
אצל הקדוש ברוך הוא יש מסך,
רואים בדיוק מה עשית, ובתרגום למטה, מה חשבת?
וואי וואי,
איזה פדיחס.
יושב בן אדם, דיבר עם חבר שלו,
אהלן, סמי, מה נשמע? כיף, כפליים, זה, מדברים פה, שם, זה, זה, בלב שלו מקלל.
אומר זה, וואחד, וואחד.
איזה מילים.
אחד מבטיח ולא מקיים, מספר סיפורים, אחד אומר לשתוק, כל מיני דברים.
איך אני חולה עלייך?
והוא מתכוון שהוא חולה בגללה.
אבל מכל מקום, מי חושב את כך, והוא חושב אחרת, ומי יראה? מי יראה? מי ידע?
מושיבים אותם שם אחר כך, עכשיו כל אחד רואה את השני,
וחשב על השני.
איזה בושות.
אומר שלמה המלך, סוף דבר,
הכל נשמע.
את האלוקים ירא,
בית מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.
כי האלוקים יביא במשפט על כל נעלם,
בין טוב ובין רע.
כל דבר שנעלם, שאתה חושב, לא ראו, לא הבינו, לא כלום,
הכל. אפילו מה שהאדם עשה בחדרי חדרים, בשקט,
זה יהיה בפול ווליום.
מה שהוא עשה,
בשקששששששששששששש. דיבר, בואו, בואו בואו...
הכל יהיה ברעש.
וואי, וואי, וואי, איזה בושות. איזה בושות.
מזהיר אותנו שלמה המלך. דיר בלאק. סוף דבר, יוצאים מפה.
שם אין במה להתכסות, אין מה לברוח, אין את מי לשקר.
הוא הדיין, הוא העד, הוא הכול, הוא יודע הכול.
אין לאן לברוח.
אבל יש רק מזל אחד. אתם יודעים מה המזל?
השם יתברך כל כך אוהב אותנו ולא רוצה שיהיה לנו ביזיון, הרי אנחנו הבנים שלו.
אז מה עושה הקדוש ברוך הוא? הוא אומר, יש לי פטנט.
לפטנט הזה קוראים תשובה.
כמו שיש קלטת
ואפשר לעשות מחק ולמחוק את כל הקלטת,
יש מחק לכל החיים הרעים שלנו.
קוראים לו תשובה.
אתה עושה תשובה,
כל הלכלוך נמחק.
רק הטוב נשאר.
מי שלא מנצל את זה מפגר,
טיפש מטופש, נותנים לו הזדמנות. תמחק את כל הרע. תמחק.
תמחק.
תעשה תשובה. תתחרט על העבר.
תתקבל לעתיד לא לעשות.
תגיד, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי.
מינימום המתבקש.
ואני מוחק את הכול.
אין. לא יראו לך ולא יזכירו לך ולא יהיו לך בושות. שום דבר.
רק המצוות.
ואדם יש לו את ההזדמנות הזאת בכל יום, כל ימי חייו,
ולא מנצל אותה.
אחר כך הוא יכול להגיד, למה ביישת אותי, ריבונו של עולם?
אני?
אני נתתי לך מחק.
למה לא מחקת?
אחד חייב בבנק מיליון דולר.
אומרים לו, בבנק,
אם אתה רוצה שלא יהיה לך אובר,
הנה, קח מחק,
תיגש לחשבון,
תמחק.
אם תמחק, אין חוב.
הוא מתעצל, לא הולך.
ואחר כך הוא מתלונן, למה באו לאסור אותו?
אמרו לך, לך תמחק.
לא רוצה למחק.
יש תשובה בעולם, אומר הקדוש ברוך הוא,
הכול נמחק.
לא רוצים למחק.
היה אחד נידון 25 שנים.
רצח.
שופט מסתכל עליו קר וקפוא,
אומר לו,
אתה 25 שנים לא תראה את השמש.
פתאום,
העיניים שלו מאירות, הוא מסתכל על הרוצח ואומר לו, תשמע,
אבל אני נותן לך נקודת מוצא.
אם אתה תעמוד עכשיו לפני כל הקהל,
ותגיד שאתה מתחרט על המעשה הנתעב שעשית,
ואתה מקבל על עצמך לא להרוג אפילו בעלי חיים,
ותאמר, אנה שופט, חטאתי, עוויתי, פשעתי ורצחתי אדם,
תבכה רבע שעה,
אני מוחק לך את הגזר דין, ואתה יוצא מכאן חופשי.
מה אתם אומרים, הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה?
יבכה שעה.
אם הוא לא יבכה,
הוא יבכה למה הוא לא בוכה?
והוא מתחיל לבכות, מתחיל לבכות, מתחיל.
בוכה, בוכה.
איך שהוא מתחיל לבכות,
החבר'ה בבית משפט
התחילו לצחוק עליו.
מה קרה לך? תהיה גבר, תאכל אותה.
איך אתה עושה לנו בושות?
מה יגידו בחבר'ה?
מה זה?
זה מג'סי כהן? תתבייש לך.
ההוא שומע את החבר'ה אומרים לו ככה, מפסיק.
מפסיק.
הוא אומר לו, השופט, תמשיך,
נשאר לך עוד שמונה דקות, תגמור.
הוא אומר לו, לא בוכה.
אמר לו, אני מציע לך תהיו כאלה. אמר לו, שמעת?
וואלכ, לא בוכה.
הוא אומר לו, אתם כאלה, שמונה דקות, מה נשאר?
לא בוכה.
גזר דינו, עשרים וחמש שנה בפנים.
עכשיו מה? הוא בוכה.
עשרים וחמש שנה בוכה, איזה חומלי.
עשרים וחמש שנה.
עוד שמונה דקות היית בוכה, היית צוחק, צוחק, צוחק.
לא בוכה.
אדם כזה חכם או טיפש?
טיפש מטופש.
טיפשי.
אז אני רוצה לשאול אתכם שאלה, תחשבו על עצמכם.
אתם חכמים או טיפשים?
למה כמה שנים על העבירות שלנו מגיע לנו גיהנום?
וואי, וואי, וואי, על כל העבירות מחכה לנו איזה חבילות.
אומר הקדוש ברוך הוא, תבכה רבע שעה, עיוני, תבכה, תבכה, אסמאמיני, תבכה,
תתחרט על העבר, קבל לעתיד, תגיד אנא השם, חטאתי, עביתי וחלאס.
ואני מוחק,
ואתה יוצא זכאי,
ואין יותר סרטים כאלה, ואין תרגום.
אתה נקי,
תבכה.
מי מוכן לבכות רבע שעה?
עוד לפני שהוא בוכה, כולם צוחקים.
רבע שעה, מי מוכן לבכות
ולהגיד לבורא עולם, אני חוזר בתשובה,
נגמר הסיפור, אותי לא תמצא יותר בקטע ההוא.
גמר.
אתה, אני יודע, אני מכיר אותך, אתה בכיין.
יש מי שמוכן, אל תעשו את זה לפניי.
אבל תדעו לכם, אתם לא מסוגלים לבכות לפני הקדוש ברוך הוא ולהתחרט על מה שעשיתם?
נתנו לכם את הצ'אנס בעולם הזה למחוק?
לא מחקתם?
סוף דבר הכל נשמע,
את האלוקים ירה ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.
והקדוש ברוך הוא בסוף יראה לנו שלא רצינו לבכות.
יש לכם יותר רחמן מהקדוש ברוך הוא?
אדם חטא יום, יומיים, שלושה, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים,
שבעה חודשים, תשעה חודשים, שתים עשרה חודש, שנה, שנתיים, שלוש, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים שנה, חטא, חטא, חטא, חטא, חטא,
השם אומר, רבע שעה תבכה, אני מוכן לך,
לא רוצה לבכות.
לא רוצה לבכות, לא בוכה.
תבכה וואלאק, לא בוכה.
נו,
מי האכזרי?
הוא האכזרי על עצמו, נותנים לו אפשרות לקבל חנינה והוא לא רוצה לבכות.
נו, מה יגיד ביום הדין שיגיע למעלה?
אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה.
יעמוד לפני השם, יגיד לו שתי מילים, רק אני השם,
גמר את הסיפור.
למי שיש שאלות, בבקשה.
או,
רפואה שלמה לכל החולים, שלא ילכו לבית-חולים.
אמן.
כן, יש פה שאלה לחבר'ה הצעירים?
תן לו מיקרופון.
חזק ואיבץ.
תן לו.
תהיו בריאים, כל טוב.
כבוד הרב, אני באתי לפה עם אבא שלי.
כבוד הרב, אני באתי לפה עם אבא שלי.
טיפה לא נעים, אבל רציתי לבקש ממך אם תוכל.
אני עכשיו חוזר בתשובה, רציתי לבקש אם תוכל.
הוא לא מקבל את זהותו, שצריך כאילו לא להגזים, רק שבת, רק תפילין, לא יותר מזה.
רציתי, בבקשה, אם תוכל, להוכיח לו שבאמת, שהתורה זה אמת,
ושצריך לחזור בתשובה, וזו המהות של כל האדם. חבר'ה, אבל זה מימין.
כן. ואם תוכל, זה מאוד יקר.
טוב, בעזרת השם. בסדר.
מה אתה אומר? ששבת זה מספיק, ומה עוד?
אני מוכן לשבת איתך יחד איתו, ומה עוד? אני מוכן לשבת איתך יחד איתו, ולהסביר בדיוק מה קורה. הבחור לא רוצה ללכת לבית-ספר, לא רוצה ללכת לבנות,
ולא מקובל עלינו.
הוא צריך ללכת ללמוד. היום הוא הולך, איפה? לא הלך, לא הלך.
ללכת לבית-כנסת, להניח תפילין, לקיים את כל המטה. לא הלך, לא הולך לבית-כנסת.
הוא רוצה רק להתפלל ולא ללכת לבית-כנסת. בשבע עשרה אתה הולך ללמוד בישיבה? כלום מקובל עלייך. כולל ראש אתה לא כלום, מה עושה?
כלום לא. בשבע עשרה.
מה אתה עושה?
איפה לומד?
בכל אום. כלום לא עושה.
הבנתי.
מה אתה עושה?
איפה הוא לא עושה?
עכשיו לפני שאני עונה בקשר אליו,
אתה אומר לפי מה שהוא טוען שלא צריך לשמור?
בוא נשמע למה הוא לא הולך ללמוד. נשמע רגע, תנו כך, כך.
עכשיו אני אגיד לך את האמת, אני אמרתי להם, אני אעשה בגרות בשבילך. מה הפרעות? תעשה אקסטרני. אין לי מלא לעשות בגרות.
לא, לא, אבל אמרת שאתה עושה בשבילהם, אתה מתכוון אקסטרני?
לא, לא רוצה לעשות בגרות כמעט. לא, לא, אבל אמרת שאתה עושה בשבילהם. אה, בשבילהם, עכשיו בבית הספר, בתיכון, איפה שאני לומד.
כן. אמרתי, אני אעשה בשבילהם בגרות וזה.
הם הקשו עלי והכול, אז אמרתי, טוב, בסדר, אני לא אלך לעשות בגרות, אבל אני ממשיך בשלי בעבודת השם,
בלי קשר לבגרות. עכשיו הם רוצים שאני אעשה בגרות ואני אמשיך לעוד אוניברסיטה.
ואמרתי לו שזה לא העניין שלי, אני רוצה לראות את השם, זה העיקר.
הם לא מקבלים את זה, הם אומרים שהגזמתי,
שלחזור בתשובה זה קיצוני מדי, רק לעשות את המינימום ולא יותר מזה.
הם לא יודעים,
למה חשוב לך שיש עולם הבא, באמת, שזה לא אגדה או משהו,
מלומד?
ואם הוא יהיה מלומד בתורה?
חשוב לי שהילד שלי יהיה מלומד.
נו, אז הוא לומד עכשיו בכל זמן, זה המקום הכי שלומדים בו תורה.
שיהיה, בבקשה.
שילמד.
בוא נגיד שעכשיו הוא ילמד בגרות ויהיה באוניברסיטה, מה זה יעזור?
יהיה לו בגרויות, יהיה אוניברסיטה. בוא נגיד, מה זה עוזר?
שיהיה איזה רופא.
שמעתי, אבל אם הוא לא רוצה להיות רופא... שיהיה איזה רופא, שיהיה... שיהיה איזה רופא.
גם רמב״ם היה רופא. רק רגע, אני לא למדתי
באוניברסיטה,
ואני לא רופא.
משהו חסר לי?
אם הייתי רופא לא הייתי פה.
משהו חסר לי? הייתי בקופת עולים עכשיו. חסר, חלילה, אנחנו מאוד מכבדים את כבודו. זאת אומרת,
אדם שילמד בגרות זה לא הבטחה לכלום בחיים.
אתה יודע, יש אנשים שהגיעו מרוסיה, מדענים,
ונתנו להם את הטי הרחובות.
לא עזר מה שלמדו באוניברסיטה, ולא התואר האקדמי ולא שום דבר.
לא כל מי שיש לו תואר מסתדר בחיים,
ולא כל מי שיש לו את זה, אז הוא מצליח בחיים,
ולא כל מי שיש לו תואר אז הוא גם בונה משפחה כמו שצריך,
ועוד הרבה הרבה דברים. זה לא ערובה לשום דבר.
סתם שתדע, בגרות
בגימטריה זה תורה.
אותו סכום של המילה בגרות, אותו דבר תורה.
הבגרות האמיתית זה באמת בתורה.
אם אדם יודע תורה,
נשאלת לך שאלה, היית מתנגד אם הבן שלך יהיה רבי שמעון בר יוחאי?
אהה, והוא לא למד באוניברסיטה ולא היה לו בגרות.
אין כמו מה?
אבל אין קמח פרי תורה? אני מסכים. אתה יודע מה? אני מוכן לדאוג לו לקמח.
אין קמח.
בסדר, אני דואג לו. אם יהיה חסר לו קמח, אני דואג לו.
עכשיו, רגע,
זה לא סתירה שהוא יכול לעבוד אם הוא ירצה. אין שהוא יכול לעבוד, אין אסור לעבוד.
הוא ירצה לעבוד בקו? בבקשה. אם הוא ירצה תואר בתורה, הוא יהיה רב,
מה לא טוב?
עכשיו תקשיב, הרצון שלו זה הדבר הכי חשוב. אם הרצון שלו בריא והוא לא הולך לדברים שליליים,
אדרבה צריך לתמוך בו.
אתה רוצה ללכת?
הולך בדרך
לא טובה,
בדרך אחרת.
ודאי שההורים, מחובתם לדאוג
שהילד לא ייצא לתרבות רעה, לא ילך למקומות לא טובים.
זה אני מבין.
אבל אם הוא הולך לדברים טובים, דברים ששומרים על הנוער,
אתה יודע שהנוער, לצערנו הרב, היום מסתובב במקומות לא הכי טובים.
ואם ילד מסתובב בבית המדרש ולומד,
כשהוא לא מחויב, כאילו, והוא רוצה מעצמו,
אדרבה, כל זמן שהוא רוצה צריך לתמוך בזה, צריך לעזור לו.
אני מבטיח רק דבר אחד,
שכבוד גדול יהיה לך מזה. כשהילד שלך באמת כבר ילמד הכול,
רק ישבחו אותך, יגידו, איזה בן, איך זכית? תגיד, מאיפה הבאת את זה?
מה עשית בשביל שתזכה בילד כזה?
זה מה שאני מכיר שקורה עם כל אלה שזוכים לחזור בתשובה אמיתית.
בסוף מי מקבל את כל הנחת? ההורים שלהם. ולפעמים הם עמדו נגד.
אבל בסופו של דבר זה הכיבוד אב ואם הכי אמיתי שיכול להיות כלפי ההורים.
עמדו נגד. השם יעזור שהבן שלך יהיה צדיק ותלמיד חכם.
צדיק ותלמיד חכם.
הוכחות לעולם הבא אני יכול לתת לאבא קלטת או סידאו,
וידאו, לא משנה מה.
זה נקרא מבראשית,
שלוש שעות ורמת רק על הנושא הזה.
הוכחות חיים לאחר המוות,
מתים קליניים, סיאנסים, היפנוזה,
גלגול נשמות,
הוכחות מדעיות שמוכיחות שיש הישארות הנפש
בחיים לאחר המוות.
קלטת אחת
מבראשית.
אחרי זה אין שאלות יותר.
תודה רבה.
אתה רוצה? אני אביא לך.
כן. דוד?
תודה. תודה, גולו. בבקשה.
כבודו הרב שלום,
בפעם האחרונה שהייתי בהרצאה שלך באפקה,
התחלפתי אתך בכיפה.
אתה זוכר אותי? אוי ואבוי, מה עשית לי? הלכתי ערב שלם רק עם כובע בלי כיפה, הגעתי לשווייץ,
שאלו, מה פתאום אתה קונה כיפה?
ואת יודעת כמה עלה לי שם? עשר פרנק.
כן.
מה עם בעליך עכשיו?
זהו, מאוד התאכזבתי.
אז תחזיר את הכיפה. הוא פה.
הגעתי את הכיפה, עמדתי במילה שלי.
ואני לא יודעת, אני לא רואה אותו שומר שבת.
הוא עושה דברים... הבטיח ולא קיים?
לא.
הוא לא האמין שאני אביא כיפה?
הוא לא האמין. בהתחלה התלהב, שמח.
ולא שומר אפילו שבת אחת?
זה הבעיה. מה הטלפון שלו? תביאו לי טלפון.
הוא בבית?
כן.
וואו. מה המספר?
שש, שמונה, שבע.
אפס, שלוש? כן.
שש, שמונה, שבע.
אחת, שש, ארבע, ארבע.
אבי קוראים לו.
הלו, ערב טוב, אבי.
מה נשמע?
מי זה? אמנון יצחק.
הלו.
הלו, אבי.
מי זה? אמנון יצחק, הכיפה שלי אצלך.
אבי?
כן.
לקחת לי את הכיפה?
כבוד הרב.
אה?
אבי,
אני נמצא פה באולם בחולון במתנ״ס שטיינברג.
תגידי לי אשתי, תגיד לי, מה יהיה?
מה יהיה?
מה יהיה איתך?
אמרת, אם אני מוריד את הכיפה ונותן לך את השומר שבת. ככה עלבת אותי, נסעתי לשוויץ בלי כיפה בגללך?
אבל מילה זה מילה, לא?
כן, מילה זה מילה, ועוד איך. אז מה נעשה עם השבת הקדושה והטהורה?
בעזרת השם יברך השבת הקרובה הזאת. אשריך, אשריך, אשריך. אשריך, השם יברך אותך שתזכה לשמור שבתות הרבה,
ויהיה לכם שלום בית נאמן ואיתן,
ותהיה לכם הצלחה ונחת מכל הילדים. אמן. אמן, אמן, אמן.
תהיה בריא, אבי.
תקפוץ לבקר אותי במשרד, אה?
להתראות, מותיק. ביי.
ביי.
הנה, ארבעה.
כבוד הרי, יש לי פה מישהי,
חברה,
שהפתח... לא נותן, אבל כלום. לא, כלום. כלום.
הבטחתי לה שאני אביא אותה לכאן,
והיא אמרה, אם הרב יברך אותי, אני אשים כיסוי ראש לפני כל...
כולם. כן, כולם, ותברך אותה, והיא חוזרת בתשובה. בכבוד, שתבוא לפה. נו.
עכשיו אני רוצה,
שחיינו, ברוך.
ברוך, ברוך, תן לה, תן לה מיקרופון.
ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה. אמן. מה השם? עוזית בת לאה.
תזכי לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה, ונחת בכל מעשי ידייך. אמן. תודה.
בהצלחה.
כבוד הרב!
הבטחתי לבן שלי, ילד בגיל תשע, שקורא תהילים אתי בשבת,
הבטחתי לו שאני אביא לו ציצית ממך. בבקשה.
כן, שם יש אישה בפינה. בבקשה.
תן לה שם.
יש לי שאלה, וגם בבקשה.
כן.
אבל קודם אני רוצה רק להגיד משהו לעצמי. אני, ברוך השם,
אני, ברוך השם, חזרתי בתשובה לפני ארבעה חודשים.
ברוך השם.
אני באה מבית חילוני גמור.
פשוט השם זיכה אותי לחזור בתשובה, ואני מאוד מודה לו על זה.
אני נשואה עם גוי,
ויש לנו ילדה,
אבל ברוך השם, אני כבר מתגרשת ממנו.
ויש לי שאלה,
האם לפי התורה,
אני בתור אישה,
שבעיקרון לפי תורה נחשבת כלא-נשואה,
אבל אימא לילדה, האם אני חייבת לשים כיסוי ראש?
לפי החכמים, את צריכה ללכת עם כיסוי ראש.
גם אישה שהיא לא נשואה והביאה ילד לעולם, וגם בלי זה, אני לא רוצה להסביר מה,
גם כן צריכה ללכת עם כיסוי ראש.
אז אני רוצה להחלט על עצמי כיסוי ראש, ואני רוצה שהרב יברך אותי,
שבעזרת השם אני אזכה לבעל,
יהודי כשר, יהודי כשר, בעזרת השם, אמן.
בבקשה.
ברוך.
ברוך אתה, אדוני, אלינו,
מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אמן.
מה השם שלך? אירנה בת יוליה.
אירנה בת יוליה תזכי בעזרת השם יתברך, נזיווג הגון, בעל,
יהודי, כשר, ירא שמים.
אמן. תודה.
בשורות טובות.
כן, למעלה שם?
כבוד הרב, שלום. איפה?
אני פה.
לא רואים אותי.
מצחפת?
כן.
שלום.
עושים שם שלום וזה שם. לא, זה אני, זה אני, מה אני אעשה? כן.
הייתי לפני פחות משנה בהרצאה שלך בחולון.
אה, חשבתי בפרלל לקומחה.
לא, לא הייתי, אבל ראיתי את ה-DVD שלך בצרפת.
דיברתי איתך על ידיד שלי שמאוד חולה, קוראים לו אברהם משה בן-שרה,
שיש לו את המחלה בעצמות.
עכשיו אמרת
לקחו תהילים.
אני רוצה להגיד לך שלא אחד,
יש כל יום,
לא יודעת כמה אנשים קוראים תהילים בשבילו,
כולל הרב הראשי של צרפת והבן שלו פה. הלכנו לראות את הרב כדורי פעמיים,
בירך אותו.
ואנחנו כל הזמן בקשר עם הרבנים הגדולים פה,
צדיקים מאוד גדולים פה בישראל,
שולחים פקסים בכל מקום, גם בארצות-הברית.
הבעיה היא שהמצב מידרדר,
הוא עכשיו 30 קילו פחות.
הוא עשה השתיית מוח עצם לפני שלושה חודשים,
ואחרי ההשתלה, שאמרו שהצליח,
הוא היה שלושה חודשים בבית-החולים איכילוב.
הוא גם עשה תיקונים, וגם מדי פעם זה עולה ויורד.
הוא מיואש מאוד. היום אמרתי לו שאני באה אליך,
ואני אנסה אפילו שתלך לראות אותו בבית-החולים.
טוב, דוד אמר לי שאתה לא יכול לראות את כולם בבית-החולים,
אבל המצב הנפשי שלו ממש על הפנים.
לא רק הבריאות, הכול ביחד.
עכשיו, לפני שבועיים הוא לא היה יכול להרגיש את הרגלם.
נכנסו אותו לניתוח,
כי היו לו שני גידולים של המחלה בעמוד השדרה.
עכשיו, אתמול עוד פעם הוא לא הרגיש טוב,
עוד פעם הוא לא הרגיש את הרגליים,
יד שמאל גם הוא לא מרגיש.
ומחר הם עשו לו את CT היום,
וזה לא הספיק להם. הם צריכים לעשות מחר את ה-MRI,
אני לא זוכרת את השם. MRI, בן גמא הוא.
ב-27 בדצמבר הוא היה לו בן 40. הוא לא נשוי.
לא נשוי? לא.
הוא היה שומר תורה ומצוות, הוא שומר תורה ומצוות?
הוא היה, כאילו,
הוא יורד, זה עולה, זה יורד, זה עולה. לפני כמה ימים בכלל הוא רצה למות, לקפוץ מהחלון של הבית-חולים.
אני כל יום כמעט מדברת אתו, אני כבר לא יודעת מה לעשות, אתה מבין? היום הוא מאמין, שומר מצוות, מה הוא עושה? היום. הוא אמר לי, לפני כמה שעות דיברתי אתו, הוא אמר לי, נשאר לי רק לקרוא תהילים. אני יכול, סונדרין, לקרוא תהילים בלילה? אמרתי לו, אתה יכול לקרוא תהילים בלילה, כי אתה חולה,
ואם זה עושה לך טוב, זה מה.
מחזיק אותך נפשי, אז תקרא תהילים, כן.
יש וידאו בחדר שלו?
בבית-חולים?
כן.
אני לא יודעת. אפשר להביא.
אני צריכה, כן, אפשר להביא.
אני לא יודעת עד מתי הוא בבית-חולים.
הוא כל הזמן נכנס, הולך,
כמעט כל יום הוא הולך כמה שעות. אפשר להביא לו מחשב יד?
כאילו, וידאו?
לפטאפ.
אה, זה אני
לא יודעת מי יש.
צריך להשיג כזה ולהביא לו CD או DVD, שיראה שם קלטות וידאו. כן, אמרתי לו, פעם שעבר שבאתי אליך, אמרתי לו שראיתי את הווידאו של הבן-אדם הזה, שהיה צפורטאי בבודי בולדינג כזה,
והוא היה חולה מהמחלה, וגם איבד לא יודעת כמה,
הוא היה רזה כמו, אני לא יודעת.
ואמרתי לו, סיפרתי לו על הכול, וזה שהוא יצא מזה, ואתה וירחת אותו, והוא יצא מזה, ואחרי,
אפילו כשהוא יצא מזה, עוד פעם הוא נכנס במחלה,
אבל אשתו אמרה לו, לא, אתה צריך,
להתחזק. כן, להתחזק וזה.
אבל הבעיה, כאילו, הוא עולה,
כאילו, הוא מתפלל וזה, עוד פעם זה יורד. הוא מתייאש. כן, הוא מתייאש, בגלל שכל הזמן,
תראה, במשך שלושת החודשים האלה, כשהוא היה בבית-חולים,
אחר כך אמרו לו, יש לך וירוס, אחר כך אמרו לו את זה, אחר כך אמרו לו, כל הזמן לא היה לו שקט אפילו פעם אחת. כאילו, כל פעם יש משהו חדש.
טוב,
תנסו להשיג לו לפטאפ כדי שיוכל לראות קלטות, שיתחזק,
ושיחזיק בשם חזק.
אין מה להפסיק מלהחזיק בשם יתברך. אני אמרתי לו שזה... על זה אנחנו אומרים, קווה אל השם,
חזק ויאמץ ליבך, וקווה אל השם.
אדם צריך להיות מחובר כמו בקו לקדוש ברוך הוא. מה זה תקווה?
תקווה זה מלשון קו. אם אתה מחובר לשם יתברך, יש לך סיכוי.
אם אתה מתנתק מהשם יתברך, אתה מאבד את הסיכויים.
כמה שיותר מחוברים לשם יתברך, הסיכוי גדל, זה מה שאמרתי. ויישאר בחיים.
לכן, אם הוא יראה קלטות, הוא יתחזק.
אבל צריך לדאוג שיהיה לו, אם לא, אז וידאו.
אבל צריך שיוכל להסתכל. אני, יש לי מלא קלטות שלך, אני יכולה לתת לו, לכולם. ודאי, אבל תביא לו.
אבל תביא לו משהו לראות, בעזרת השם. מה שמו ושם האימה?
אברהם משה.
אברהם משה בן? שרה.
שרה.
השם ישלח לו רפואה שלמה וישועה קרובה מאוצר מתנות חינם מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן.
אמן.
בשורות טובות.
כן?
אני מוכן לקבל על עצמי מה שהרב יגיד,
אבל אני רוצה לברך כמה חברים ואת הרב שלי.
כן?
אז קודם הרב יגיד לי מה לקבל.
אתה היום שומר בצוותמן?
אני בישיבה הרב.
איפה בישיבה? במושב אחיעזר.
אשריך, כמה זמן?
שבועיים וחצי, שלוש.
נפלא מאוד. בן כמה אתה?
עוד מעט 17. תצליח, מוטי.
כמה שעות אתה לומד שם?
בערך מהבוקר עד הערב, עד שמונה וחצי, אבל בשמונה וחצי. יותר מהאוניברסיטה.
אז קודם כול, אם תוכל ללמוד שעתיים מתוך הזמן שאתה לומד בתענית דיבור, זה דבר גדול מאוד.
לקבל על עצמי תענית דיבור?
שעתיים ביום, כשאתה לומד, תלמד בתענית דיבור.
בלי לדבר, חוץ מהלימוד.
זאת אומרת, לא תה, לא קפה, לא לדבר על זה. לא בשעה, לא לענות לפלאפון,
לא שיחת חולין.
רק מה שאתה לומד. שעתיים.
כל יום הרב?
כן.
בעזרת השם הרב, בלי נדר, אני אשתדל.
אוה.
מה השמות?
הרב תומר בן ביבי, שיחזור בתשובה הרעה.
הרב יחזור בתשובה? לא.
תומר בן ביבי, הוא פה.
אה.
איפה? זה אתה תומר?
כן.
תומר בן ביבי יזכה לשוב בתשובה שלמה.
אמן.
והרב דוד קוג'ה בן חביבה, שיזכה לרפואה שלמה. הרב דוד קוג'ה בן חביבה יזכה לרפואה שלמה. אמן.
הרב, אני הייתי נותן... ציצית יש לך? כן. אשריך.
הרב, רציתי לספר לך, לפני שהייתי בישיבה, הייתי נותן הרבה להורים שלי לבכות.
מאותו רגע שנכנסתי לישיבה,
כל פעם, אבא שלי לא נישק אותי וחיבק אותי אולי איזה שלוש שנים, שנתיים. איך שנכנסתי לישיבה, הרב, כל יום נשיקות, חיבוקים.
אשריך.
אשריך.
השם ישמור אותך, הרב.
בן ישמח אב, אשריכם ישראל.
אתה רואה? הרב, סליחה.
הרב.
עוד מעט אתה תחבק את הבן, וואי וואי וואי,
איזה נשיקות.
כבוד הרב, אתה פה, פה, פה, באמצע למעלה.
כן.
סליחה, כבוד הרב,
הקדוש ברוך הוא זיקרתי ואת בעלי לחזור בתשובה שלמה, ברוך השם, להתחתן בקדושה,
בעלי שמזיקה יותר עם התורה, ברוך השם.
סליחה,
אני כאן מתרגשת.
רציתי לבקש ברכה, עזר הבאה הקיימה.
אנחנו ארבע שנים, עדיין ריף כזה.
מה השמות שלכם?
קודם כול, רציתי להגיד לך משהו.
אנחנו רוצים לקדש שם שמים ברבים, זו המטרה.
אם אפשר שהרב יגזור, שנזכה להתפקד.
כן. תגידי, מה השמות שלכם?
בעלי, אורן עשאל בן מזל.
אורן עשאל בן מזל.
ואני אודליה בת שרה.
ואודליה בת שרה.
תזכו לזרע חי וקיים מהרה.
אמן.
שיהיה לך משהו. תודה רבה, כבוד הרב. אמן. הנה, שם מרימים את האצבע הרבה.
שלום, כבוד הרב.
שלום.
אני רוצה לבקש ממך שתברך ילד קטן, בן ארבע,
שיש לו גידול סרטני בעין,
והרועים שלו שומרים מצוות, כולם דתיים,
ועכשיו כרתו לו את העין,
ויש חשד שיש גם בעין השנייה.
אז בבקשה תברך אותו.
קוראים לו שמעון ישראלי, בן... רק שנייה.
משפחה נמצאים פה?
לא.
אף אחד?
הם שומרים תורה ומצוות? כן, הם דתיים.
האבא לומד או עובד? כן, לומד, בישיבה, כולם.
כולם משפחה דתית-חרדית?
כן, חרדית. שומרים תשרות, הכול. ישיבה.
מה את להם?
אני חברה
של בת דודה שלהם.
היא ביקשה ממני לבקש ממך ברכה.
הבנתי.
את נשואה או רווקה? רווקה.
הבנתי.
טוב, מה את מוכנה לעשות בשבילו?
אני לא יודעת.
אני שומרת שבת.
נפלא.
את הולכת בצניעות?
זה קצת קשה לי, אני צריכה לעבוד על זה.
או,
מטחינים?
מה?
מתחילים לרפואתו?
כן.
או, אשראי.
בלי נדר.
בטח, בלי נדר. אבל שתדעי לך שהשבירה של
הקושי הזה,
יש לה כוח גדול מאוד בשמיים.
אני יודעת.
אז בעזרת השם, אם תצליחי בזה, אני מאמין שיגדלו הסיכויים.
מה השם שלו ושם האימא?
שמעון ישראלי, בן רונית.
שמעון ישראלי, בן רונית,
השם יזכה אותו לרפואה שלמה מהרה,
מהרה, מהרה. אמן.
כן.
כבוד הרב,
אפשר לבקש בבקשה?
איפה? הנה, פה.
כבוד הרב פה, למעלה.
כן, בבקשה.
יש לי בן חולה שעבר שלושה ניתוחים בראש בעקבות הניתוח האחרון.
הוא איבד את הראייה בעין ימין,
ובעין שמאל הוא רואה 60%. אני מבקשת, אם לא קשה לך, כבוד הרב,
לברך את בני למאור עיניים, ושכל הקהל יענה, אמן.
אם ירצה השם. תגידי לי, את הולכת עם כיסוי ראש קבוע רק הערב?
לא, כל הזמן.
לא כל הזמן? כל הזמן. אנחנו חזרנו בתשובה בעקבות שהבן שלי עבר ניתוח בניתוח הראשון.
תוכלו לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן?
כן.
זאת אומרת, אם היום קיבלתם אותה, נגיד, בסביבות 1630,
אז ב-1600.
אני מוכנה.
רק שהבן שלי יוכל לירות בשתי עיניים. בעזרת השם, אנחנו רוצים כולנו שיהיה בריא, שלם. מה שמו?
יעקב חי בן רוזה.
יעקב חי בן רוזה,
השם, נשלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,
מהרע. אמן.
סליחה. תתבשרו בשורות טובות. סליחה, שכחתי להגיד גם על בעלי, בבקשה, רפואה שלמה.
שם?
מוטי מרדכי בן רוזה,
מוטי מרדכי בן רוזה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרע.
אמן.
יפה.
כבוד הרב, בבקשה, כבוד הרב,
אני נשואה שש שנים ועדיין אין לי ילדים, ואני מבקשת, בבקשה, שתברך אותי לזרע קודש בר קיימא,
ושכל הקהל יענה אמן בכוונה שלמה. אני רוצה לשאול, תגידי לי משהו, את מוכנה להפריש חלב בכל יום שישי,
לחלוט שבת?
בלי נדר. את יודעת מה זה?
כן.
מה שמך?
זהבה, בת שאלה שולה שולמית.
וואי וואי, זהבה, בת שאלה, שולה שולמית,
ובעלך?
הרצל, בן אכתר וסולימאן. וואי וואי וואי, הרצל, בן אכתר וסולימאן,
תזכו בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרע. אמן.
תודה רבה.
גם לכם.
שלום לכבוד הרב.
שלום לכבוד הרב. אני רוצה, שלום לכולם.
בסדר, בסדר, הוא יורד אותי.
יש לי בעיה,
ואני הייתי רוצה שעה ויעד לי מה לעשות.
אני חזרתי בתשובה, ובא לי בכיוון השני לגמרי.
ואני רוצה רק להגיד לרב שאני ראיתי קלטת שלך,
שבה סיפרת שגדלת בכרם התימנים ואתה הצלחת להחזיר שם בתשובה את כולם.
אז בעלי הוא חלק מהחבר'ה של כרם התימנים, שאתה מכיר אותו,
והוא דווקא לא חזר בתשובה,
וקשה מאוד לעשות את זה.
ויש לי ילד בן שמונה שהולך בדרך שלי,
והבעל שלי עומד בדרכו.
הוא רוצה להוריד לו את הפאות,
והוא מתנגד לכל מה שאני,
כאילו,
בחינוך של הילד.
החיים בכלל לא קשים בצורה כזאת, לפעמים אני מתייאשת,
ואני הייתי רוצה שהרב אולי ייתן לי עצה מה אני עושה.
החבר'ה מכרם התימנים מכירים אותו?
כן.
אז תדברי עם אחד מהחבר'ה שיגיד לי מי זה, ואני אנסה לדבר אתו.
ישנו אולי, כן, ישנו מישהו שאולי אתה מכיר אותו ממש קרוב,
והוא גם חזר בתשובה די הרבה שנים.
אין בעיה, שייצרו אתי קשר, ואני אשתדל.
הוא קצת מפחד ממך.
זה טוב.
הוא אמר שתמיד כשישבתם ואתה דיברת על הדעת וזה, ותמיד הסתכלת עליו במיוחד, אז הוא תמיד אמר לך, אותי תעזוב, אני,
אני חושב שאני יודע מי זה.
אם אני לא טועה, הוא היה מחובר לכדורגל בשמשון, נכון? נכון, מאוד.
וואי, וואי, וואי. עד עכשיו הוא ככה? כן,
כן.
טוב, עכשיו לא יעזור לו, אני חושב.
אני מקווה שהרב יעזור לי, בעזרת השם. תגידי לחיים נגר שידבר איתי עליו, אני בלי נדר אעשה משהו, טוב? בסדר, תודה רבה.
כבוד הרב.
כבוד הרב.
כן. כבוד הרב.
כן.
אני פה. איפה? פה.
פה. כולם מרימים את היד. למה לה? פה, פה. פה, פה. כן, אוקיי.
צרפתיה.
כן.
וואלה.
טוב, וואלה. כולם שואלים פה, מבקשים ברכות על כל מיני דברים.
אני בטוחה שכל הדיסקים ששמעתי עליך,
ברכה כזאת לא שמעתי ואף אחד לא ביקש ממך.
הלו, וואלה.
ארור וואלה. זה מתחיל.
כן.
בערך לפני חודש וחצי ככה, הייתי בלילה, הייתי באינטרנט,
הייתי מול המחשב ככה, ומישהו שלח לי מהמסנג'ר כתובת אחד.
היה וידאו וזה,
ואני כבר שש שנים בארץ ישראל,
ולפני, אולי בשנה הראשונה, קיבלתי איזה קלטת ממך,
מישהו אמר לי, יואם, המשחק הוא מפחיד.
לא שמעתי, וגם ככה לא הייתי יודעת לדבר טוב עברית, אז אמרתי, לא צריך.
אז לא שמעתי. אני אומרת לך את האמת.
בקיצור,
אהווי,
בקיצור,
אחרי,
אהווי, לפני חודש וחצי ככה, שמעתי, קיבלתי את הכתובת, נכנסתי, וזה היה וידאו נס מצולם, אבל הכול בצרפתית, אז אמרתי,
הורדתי,
ראיתי?
למה את צוחקת?
לא, הוא צוחק.
וואלה,
אני ממשיכה, דקה. בטח. שקט, בבקשה. אני מאוד מתרגשת, אין לכם מושג.
בקיצור, ראיתי נס מצולם,
הוא ירד דווקא מהר,
40 דקות, ראיתי מרצונן זה הרבה זמן, היה 24 בלילה, אני צריכה לישון וזה,
התחלתי.
ואכיתי, כל הנס מצולם כמו לא יודעת מה התחגשתי, ואכיתי בזה.
בקיצור, כולם עכשיו במשפחה שלי, שלחתי להם, וזה מצולם, צריך לראות וזה.
הנה, עכשיו אני פה, ואני מורדה במחשב, יורד עוד שיעורים ממך.
אז באתי לפה, בשבילי, אני רואה מייקל ג'קסון, לא יודעת מי, כאילו, בשבילי זה לראות אותך, זה לבוא למשהו מאוד יפה.
אוקיי,
נחזור על השאלה שלי.
קודם כול, מי שחוזר בתשובה וזה וזה,
לאן הוא צריך ללכת? יש ברסלבים, חבדניקים, וזה קשה בשבילו, הוא לא יודע מי הכי טוב, מה,
באמת,
זו שאלה.
יש כל מיני חרדים כזה וזה, וערב הזה, וערב הזה,
לאן ללכת?
מה זה לב ראשון.
אתה יכול לענות לי?
בטח.
בסדר.
תראי, יש הרבה ערים בישראל, יש סל-אביב, יש חולון,
יש בת-ים,
יש חיפה, יש,
לאיפה ללכת?
לאיפה ללכת?
צריך לקיים שולחן ערוך.
אם מקיימים את המצוות שכתוב בשולחן ערוך, הכול 100%. איפה שתהיי, זה בסדר.
אוקיי. עכשיו, אם זה חודש וחצי, לא הקמתי מכסה את הראש,
וראיתי את אחד מהשיעורים שלך, ואמרת שאישה גרושה, אלמנה, רבקה, נא, גרושה, נשואה, נשואה, בולה,
שהיא חייבת,
יש לה את ההתחייבות.
כמו לעצום בכיפור, היא צריכה לשים כיסוי ראש. אמרתי לעצמי, אני לא רואה את עצמי לא ככה לטום בכיפור,
אז איך אני לא אקצה את הראש?
אז כיסיתי.
יפה מאוד, יפה מאוד. ככה אני אומרת.
עכשיו, הדבר החשוב לי בחיים,
אני הילדה הכי קטנה מאחד האזרחים והאחיות.
עכשיו, אמא שלי נהייתה אלמנה בגיל 35 עם 11 ילדים,
ואחי הבכור נכה, נכה אמיתי.
כולם נהיו רצינים.
אז אמא שלי בגיל 35 עם 11 ילדים.
אחרי שמונה שנים, אחי, גם אחד הגדול, לא הנכה, עוד אחד מתחתיו,
גם טבע בים בנתניהו. אבל אנחנו היינו גרים בצרפת.
אז אמא שלי, עם כל זה, היא גידלה אותנו קודם כול כשאבא שלי נפטר שם בצרפת, רצו להפחיד בינינו ולשלוח אותנו למשפחות, אפילו גויים, וזה בגלל שאיך אישה אחת תוכל לגדל 11 ילדים, שזה המון, שלא היה כסף, וזה וזה.
אמא שלי הצליחה להילחם ולשמור עלינו והכול.
עכשיו, אמא שלי בת 64. אני רוצה שתברך אותה, כי זה באמת הדבר היחיד שחסר לי בחיים,
שאימא שלי לידי.
היא מאוד רוצה לבוא לגור בארץ-ישראל,
פשוט בגללה אחי הנכה.
אין פה עזרה כמו שיש בצרפת.
בצרפת,
זה סוציאליים, לאי, כל זה, היותר טוב מפה. שלטונות, ממוממים.
עוזרים יותר, וואלה.
אז באמת, וואלה. אני רוצה שכולם יגידו אמן, כי זה באמת הדבר הכי חשוב שחסר לי,
הבריאות שלה, כמובן,
ושהיא תהיה קרובה אליי.
אני גרה בתל אביב,
וממי לבקש ברכה, אם לא ממך.
תהיי עברייה.
וואלה. מה השם של האימא? קמונה בת מרדיה.
קרמונה?
מאיזה קרמונה? קמונה.
אה, קמונה. אנחנו טוניסאים.
קמונה, כמו קמון. קמונה.
קמון, כמו ששמים במרק? וואלה, בדיוק.
קמונה בת? בת מרדיה.
מרדיה. וואלה.
השם יזכה אותה לעלות לארץ ישראל מהירה, בריאה ושלמה. אמן.
חזק וברוך.
פוטיטא פוטיט לוא יזופי סוני.
כמה התרחקנו, כמה שכחנו בכלל מה הייעוד של העם היהודי.
העם היהודי זה העם הנבחר.
אם אנשים, אפילו את המינימום המתחייב משולחן ערוך, שזה המינימום ליהודי לקיים במצוות של תלוש ברוך הוא מסיבה, זה המינימום, לא מקסימום.
זה המינימום שחייב בשביל שתהיה צדיק, ועכשיו אתה צריך לעשות עוד כמה דברים בשביל למצוא חן בעיני השם יתברך,
לעשות רצונו, לרוץ לפניו. העם היהודי זה העם הנבחר. לפני אנשים, רצים,
מחרקרים,
מנסים לעשות כל מה שרק אפשר לעזור לשני בשביל שאני אתקדם איתו.
זאת אומרת, אנחנו מוכנים להתעבדים למישהו שיקדם אותנו במשהו.
בשביל מה אתה צריך לרדוף אחרי אנשים?
יש בורא לעולם, תרדוף אחריו.
אחרי מצוותיך תרדוף נפשי, תרדוף אחריו,
ואל תדאג, הוא יסדר לך הכול, אתה לא צריך אף אחד. אל תפתחו במדימי, בן אדם שאין לו תשועה.
תצא רוחו, ישוב לאדמתו, ביום ההוא עבדו על השתנותיו.
תוכניות מפה עד להודעה חדשה, בן אדם בן רגע, טאק, עף.
תרדוף אחרי הקדוש ברוך הוא, תרדוף אחרי המצוות, תרדוף לקיים את רצונו, יתברך. מה שתרצה מהקדוש ברוך הוא ייתן לך.
מה שתרצה, הכול, נחלה בלי מצרים.
יש את היכולת לקדוש ברוך הוא לתת הכול.
תהיה ראוי לקבל זמנים.
שופר
שופר שופר שופר יהדות חובקת עולם
אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,
או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net
או www.שופר.news.net
שופר.