דיסק שמע מספר 450 שטראוס מאוס

- - - לא מוגה! - - - 

שטראוס מאוס, לנקור את התורה בשביל כסף, יש חברה אחת שקוראים לה חברת שטראוס, חברה זו יש לה מעדן שקוראים לו מילקי,

חברה זו יש לה מעדן שקוראים לו מילקי,

שם מגעיל לכל הדעות,

מילקי זה לשון לא יפה, מילקי,

לא יפה. אני שואל, אתה בקיצור נגד חוסר צניעות? בוודאי. תגיד לי עכשיו, שטראוס? מה ההמשך, שטראוס? לפי דברי הרב, מאוס. מאוס. נכון. רגע, ומילקי, מאוס. מכל מקום המעדן הזה מוצלח,

אבל הם לא מסתפקים בזה שהוא מוצלח,

בשביל לקדם אותו הם עשו מצעד האהבה בתל אביב.

ושם היו, לפי דיווחיהם, כ-220,000 איש שהלכו,

חלקם מעורטלים לחלוטין על משאיות של שטראוס,

שמימנה במיליון וחצי שקל את המצעד התועבה הזה, שאין כדוגמתו,

וזה נעשה לעיניהם של כל ההמונים שהלכו שם. גנאי מגונה אין שאול.

שטראוס? מה?

במכתב שנמסר לרב לנדאו בהתחלה נאמר,

שאם הם ירצו בפעם הבאה לעשות,

אז הם יבקשו ממנו את ברכת הדרך.

שמעת?

מהרב מבקשים ברכת הדרך, ולגלגו עליהם היום שהמצעדים הבאים יהיו בחסות הבדץ. בחסות הבדץ. נו, חילול השם כזה עוד לא ראיתי מימיי.

מה זה?

יש גבול.

למכור את התורה בשביל כסף?

מה שכרגע על הפרק, ומה שגדולי ישראל לא הסכימו שיאכלו, זה שטראוס מאוס. כבוד הראוס, יש לי שאלה לגבי שטראוס, מאוס וגמרון.

מה לעשות כשהילדים אוהבים לך את המוסר הזה?

כמו שבעולם החליטו יום אחד בלי פלאפון. שמעת על דבר כזה? אז מחליטים.

כיוון שהפלאפונים לוקחים הרבה כסף ומנצלים,

אומרים יום אחד תסבלו,

מיליונים מכל העולם לא יהיו,

תפסידו,

לא תטיבו לנו שירותים, תשלמו.

קלטת מספר 450,

שטראוס מאוס.

מהיום תזכרו הסיסמה שהולכת עם זה?

שטראוס מאוס עם נינקי מאוס.

ערב טוב, הערב הזה יהיה לרפואת הרב נתן בן חיה בחובזה, רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

ולרפואת דניאל בן אסתר, מזל בת רבקה,

איתי משה בן אילה,

ואברהם בן תמו ורות בת מיסא דינה, לזרע חי וקיים מהרה.

ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים. למה התורה מציינת שיוסף היה במצרים?

רש״י אומר, מה בא ללמדנו אלא להודיעך צדקתו של יוסף,

הוא יוסף הרועה

את צאן אביו,

הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו.

היינו שלא חל בו כל שינוי כלל וכלל.

ממצב של רועה,

רועה צאן,

מגיע יוסף הצדיק למדרגה

הגבוהה ביותר שאדם יכול להגיע אליה בעולם הזה,

להיות מושל בכל ארץ מצרים ולפרנס ולכלכל את כל העולם כולו,

משביר לכול.

האם ייתכן שאדם יעבוד ויהיה פועל שחור, מה שנקרא,

ויעלה בדרגה,

ויהיה אחראי על כמה עובדים,

ואחר כך יהיה מנהל,

ואחר כך יהיה סמנכ״ל, ואחר כך יהיה מנכ״ל,

ואחר כך יהיה בוס,

ואחר כך יהיה חבר כנסת, ואחר כך יהיה שר, ואחר כך יהיה ראש ממשלה,

והוא נשאר אותו דבר.

בדיוק אותו דבר.

הוא יוסף,

רועה את צאן אביו, הוא יוסף

ששולט בכל מצרים והעולם כולו, ועומד בצדקו בדיוק.

שום דבר לא סנוור אותו.

לא השתנה כהוא זה.

במדרש כתוב,

שנו ריבותינו,

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים,

שלא שינו את שמותן ולא שינו את לשונם ולא שינו את מלבושם,

ובזכות זה זכו לגאולה.

מי שצריך לעשות שינוי,

סימן שהוא משונה.

הוא חסר,

הוא לא שלם.

השלם לא צריך שינוי,

מי שחסר צריך שינוי.

לא שינו את שמותן,

לא ג'וני ולא ז'קלין ולא ז'וזו

ולא ג'וחה.

לא שינו.

ולא שינו

את לשונם.

לשון הקודש, מדברים כל הזמן

בלי שום שינוי.

לא משנים את המלבוש ולא הולכים בצו האופנה ולא במודה של המצרים.

חליפות שמלות,

כמו תמיד.

זה מה שגורם שהם ראויים לגאולה.

דהיינו,

הם שומרים על שלמותם.

אנחנו, בדרך כלל, לא מחשיבים עניינים רוחניים למציאות.

אצלנו עניינים רוחניים זה כמו דברים

פורחים באוויר.

לכן יש לנו הרבה קושיות והרבה פליאות בכל מיני עניינים. פתאום אתה שומע אדם דתי או מאמין או חרדי שואל שאלות באמונה פתאום. רגע, בעצם,

באמת, מה עונים על דבר כזה וכזה?

זאת אומרת, אצלו הרוחניות לא סבורה הרמטית, היא לא שלמה לגמרי.

זה דברים ככה באוויר יותר.

במודע ובתת-מודע הוא יודע דברים,

אבל לא לפרטי פרטים

ולא דבר יצוק.

אבל בדברים גשמיים אנחנו מבינים.

אנחנו מבינים מה זה שלם, מה זה שולחן שלם,

מה זה כיסא שלם, מה זה בניין שלם.

זה אנחנו מבינים. אנחנו מבינים שאם יחסר משהו, הכול לא שווה.

בונים בניין.

לדוגמה,

נתב״ג 2000,

בנו אותו,

אמרו 2000, גמרו ב-2004. איחור ארבע שנים, לא נורא.

במדינה שלנו זה נקרא עוד זריז.

אבל אחרי שגמרו את הכול וגזרו את הסרט,

מה התברר?

שלא עשו אינסטלציה.

שכחו לעשות אינסטלציה. נכנסים, חוץ מפותחים לאן שנכנסים, פותחים מים, אין.

שמעתם דבר כזה פעם?

נו, אפשר לקרוא לזה נתב״ג?

בניין שלם יש בו הכול, רק חסר בו חשמל.

זה לא בניין.

חסר בו מרצפות, זה לא בניין.

בניין שלם צריך להיות.

דירה שלמה.

אם לא, אין לזה עדיין את השם.

אדם במציאות שלו הוא שלם, רמח איברים ושסה גידים.

אבל אם יחסר לו איבר אחד או ייפגם,

הוא כבר נקרא נכה, בעל מום.

אדם בלי אוזן

זה גם בן אדם, לא?

רק אין לו אוזן. עם אוזן אחת הוא גם שומע.

לא,

זה כבר נקרא נכה, בעל מום.

אדם יש לו אוזן, אבל לא שומע.

גם כן, בעל מום.

זאת אומרת,

מאבד האדם את השם אם חסר משהו.

גם דבר אם מאבד משהו, חסר בו משהו, אין לו את השם של השלם.

או כמו שאומרים, יש חליפה חדשה ויצא ממנה חוט כשקונים. איך קוראים לזה?

דפקט.

מה קרה? זו חליפה שלמה, רק יצאה חוט.

עוד חודשיים יצא לך החוט, לבד.

נו,

אבל מי קונה חליפה חדשה עם חוט בחוט, דפקט?

הוא יהיה מוכן לשלם מחיר מלא?

לא.

אז בגשמיות אנחנו מבינים.

ברוחניות, אם אדם חסר משהו,

אז אנחנו לא קוראים לו דפקט.

למה רוחניות זה המציאות של המציאות?

ושם צריכה להיות השלמות וקומה שלמה יותר מהגשמיות.

אבל מה לעשות?

אנחנו מבינים בקשמיות ולא מבינים ברוחניות.

סבא מקלם, זכר צדיק וברכה, העביר ראיה מהלכה פסוקה.

אם היו לפניו חתיכות של פת לחם

ופת שלם,

יש לו, לדוגמה, חלה גדולה גדולה גדולה גדולה על שולחן שלם.

אבל פרסו ממנה חתיכה בפינה.

אז זה נקרא כבר חלה פרוסה.

ויש לידו לחמנייה קטנה, לחמניונת

שלמה.

על מה מברך?

מברך על השלם,

אפילו קטן,

אפילו זיפה, צעורים ולא חיתים,

ולא מברך על החלה הענקית של חתן וכלה,

אם

חתכו ממנה חתיכה קטנה.

למה? כי החשיבות של השלם

היא הקובעת.

במה שנפרס ממנו כבר משהו, דהיינו, חסר,

מאבד את מעלת השלם.

גם בענייני רוחניות,

אנחנו רגילים להגיד, זה גדול, זה יותר גדול ממנו.

אבל האמת,

שיהיה שלם, וזהו.

אדם שלם, כמו שכתוב, ויבוא יעקב שלם.

שלמות זה העניין.

להיות שלם בלי שום חסרון,

כי החסרון הוא לא רק חסר מן הכול,

אלא זה גם בשלם,

ואין לו את השם של שלם.

אנחנו מוצאים את היסוד הזה כשהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו, קח נא את בנך,

את יחידך, אשר אהבת את יצחק.

מה זה קח נא בבקשה ממך?

הקדוש ברוך הוא,

שמי השמיים לא יכלכלוך.

אברהם אבינו, עם כל זה שהוא נחשב לאדם הגדול בענקים,

מבניין גבוה לא רואים קומת אדם.

מהירח, בקושי רואים את כדור הארץ.

משמי השמיים, מי רואה את אברהם?

ולמרות זאת הקדוש ברוך הוא אומר לו, קח נא בבקשה.

למה?

הקדוש ברוך הוא אומר לו, ניסיתי אותך בכמה ניסיונות ועמדת בכולן.

עכשיו עמוד לי בניסיון זה,

שלא יאמרו, אין ממש בראשונים.

הדברים מבהילים מאוד.

המפרשים אומרים,

תעמוד לי בניסיון האחרון הזה, הניסיון העשירי, עקידת יצחק.

למה?

שלא יאמרו, אין ממש בראשונים.

מה פירוש אין ממש בראשונים?

מה,

יתבטלו הראשונים?

אם אברהם אבינו קפץ לכבשן האש בגלל האמונה שלו

בריבונו של עולם,

הייתה לו ברירה לא לקפוץ לאש

ולהגיד לנמרוד,

אוקיי,

אני מקבל שיש גם עבודה זרה.

לא.

אז מה, אם הוא לא יעמוד בעקידת יצחק, אז הוא מאבד את כבשן האש?

מה, כשהקדוש ברוך הוא אומר לו, בגיל 75, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,

והוא עוזב את משפחת ההורים, את מקום ההולדת,

והולך אל ארץ אשר אראכה, והוא לא אומר לו אפילו לאן?

הוא לוקח את המשפחה והולך בגיל 75,

בלי לדעת כיוון.

מה, הוא מאבד את הניסיון הזה?

כל הניסיונות האחרים שעבר אברהם אבינו, הכול יאבד אם לא יעמוד באחרון. למה?

המפרשים אומרים,

אם הוא לא יעמוד באחרון,

פירושו של דבר שבעצם יגידו כולם למה הוא לא יעמד באחרון,

בגלל שפה יש לו נגיעה אישית,

הוא אוהב את הבן שלו, את יצחק, את בנך אשר אהבת את יצחק,

ואהבת בנו גדולה מאהבת קונו.

אז למה הוא לא עושה את זה? בגלל שיש לו נגיעה אישית.

אותו דבר יאמרו, גם הראשונות שהוא עשה,

היתה לו נגיעה אישית.

מה אפשר להגיד על הניסיון הראשון שהוא קפץ לכבשן האש?

גאווה.

אדם עם עקרונות, פרינציפ,

קפץ.

זה לא היה בגלל שהוא באמת מסר את נפשו על קידוש השם. לא.

יכולים להגיד, לך לך מארצך וממולדך מבת אביך? לא היה לו טוב שם.

אז הוא הלך, הזדמנות ללכת.

ואז יבואו ויפרשו כל דבר ויגידו כך וכך וכך. למה? הרי היה, יגידו, הנה, באחרון הוא לא עמד,

כי האינטרס שלו היה לא לעמוד, כי זה פוגע באהבתו לבנו.

זה המפרשים בסתם אומרים.

ולכן, אמר לו השם, קח נא לשון בקשה.

אבל לפי מה שלמדנו עד עתה,

הקדוש ברוך הוא אומר לו, קח נא.

פירושו, תעמוד בניסיון העשירי.

שאם לא תעמוד בעשירי,

אין בכל הקודמים ממש,

כי רק השלם נותן את השם

של ירא אלוקים.

עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. עתה ידעתי.

מתי? מתי שאתה תוציא בפוטנציאל שלך את הכול החוצה ותקיים את זה במעשה?

כמו שבאר הרמב״ן.

כל הניסיונות הם מצד המנוסה,

שמביאים עליו את הניסיון.

אבל המנסה זה הקדוש ברוך הוא.

הוא מצווה רק להוציא את הניסיון מהפועל, מהכוח אל הפועל.

הקדוש ברוך הוא יודע מי יעמוד ומי לא.

אבל הוא רוצה שאדם יוציא את זה מהכוח

אל הפועל.

אם לא, היה יכול הקדוש ברוך הוא להשאיר אותנו למעלה ולדעת כל אחד מה הפוטנציאל שלו,

וזהו, לתת לנו שכר לפי זה.

אלא הקדוש ברוך הוא ברא עולם העשייה.

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. והוא רוצה שבעולם העשייה נוציא את כל מה שבכוחנו החוצה בפועל.

כדי לשלם לנו שכר מעשה טוב,

ולא שכר לב טוב בלבד.

לא רק על הלב משלמים, אלא על המעשה עצמו.

וכבר אמרו, זיכרונם לברכה,

שניסיון אחר ניסיון זה גידולין אחר גידולין. זאת אומרת, נס

זה מלשון דגל.

נס.

להרים נס, להרים דגל.

נס, להתנוסס על ידי ניסיונות שבאים לאדם,

הוא מתרומם, גידולין אחר גידולין.

הוא עולה עוד מדרגה, עוד מדרגה ועוד מדרגה.

הניסיונות גורמים שתתהווה קומה שלמה לאדם.

אברהם אבינו זכה לקומה שלמה בניסיון העשירי. אם לא היה עומד, לא היה שלם.

לכן השם אמר לו, קח נא, בבקשה,

תעמוד לי בזה.

כמו שהעולם נברא בעשרה מאמרות והעולם נהיה שלם בעשרה מאמרות,

כך ביקש הקדוש ברוך הוא מאברהם, עמוד לי בעשרה ניסיונות אלה ותהיה שלם.

אם לא, היה מאבד את כל הבניין הרוחני.

והנה אנחנו בעצמנו,

בתפילה שאנחנו מתפללים בכל יום,

כנראה לא שמים לב למה שאנחנו אומרים.

את כל היסוד הזה שלמדנו כרגע

אנחנו אומרים בתפילה.

ברוך אלוקינו

שבראנו לכבודו

והבדילנו מן הטועים

ונתן לנו תורת אמת

וחיי עולם נתן בתוכנו.

הוא יפתח ליבנו בתורתו,

וישים בליבנו אהבתו ויראתו

ולעשות רצונו.

מה אנחנו אומרים?

אנחנו מודים ואומרים לקדוש ברוך הוא, ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו.

בשביל מה ברא אותנו הקדוש ברוך הוא?

כל הבריאה שנבראנו בעולם זה לא לצורך עצמנו, זה לא להנאתנו,

זה לא לכבודנו, זה לכבודו.

כל מה שבא אדם

זה להרבות כבוד שמיים בעולם.

בראנו לכבודו, והבדילנו מן הטועים.

שהולכים בדרך אחרת.

ונתן לנו תורת אמת.

לנו הוא נתן, להם לא נתן.

וחיי עולם נטע בתוכנו.

כשנבראנו

יש מלאך שמלמד את התינוק את כל התורה כולה, והנטיעה הזאת נמצאת בתוכנו.

הוא יפתח ליבנו בתורתו. לכן אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו ויפתח לנו את הלב,

בשביל שהתורה תצא החוצה לפועל.

וישים בליבנו אהבתו ויראתו.

מה אנחנו רוצים שבלב שלנו יהיה? לא אהבות חומריות, לא חמדות, לא תאוות,

אלא אהבתו ויראתו.

בשביל מה?

לעשות רצונו.

אנחנו רוצים לעשות רצונו, ובראנו לכבודו,

ואנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את האפשרות לעשות רצונו.

נו,

ואנחנו כבר זוכים להיות כאלה שעושים את רצון הקדוש ברוך הוא, והנה אנחנו מוסיפים עוד בתפילה מיד ואומרים, ולעובדו בלבב שלם.

זוכרים?

לא שלם זה חסר, חסר אין לו שם.

צריך לבב שלם, שהלבב יהיה שלם.

אחרי כל המעלות האלה שביקשנו,

שבראנו לכבודו וירא לנו טועים ונתנו תרמת,

וחיי עולם תוותוכים,

וישים בלבנו אהבתו ויראתו לעובדו בלבב שלם, לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם,

בלבב שלם,

אם לא,

למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.

מה?

הכל הלך פייפן?

לא נשאר כלום?

מה, אם לא יהיה לנו לב שלם,

אז זה נקרא שניגע לריק ונלד לבהלה?

כן.

שלמות תובעים מאתנו, שלמות.

לא פחות משלמות.

בדרך לשלמות זה בסדר.

להיתקע באמצע? לא.

ניסיון ועוד ניסיון, גידולין אחר גידולין, לעלות ולעלות ולעמוד בניסיונות עד שמקבלים קומה שלמה רוחנית של מאמין שלם,

בוטח בשם שלם,

עובד אלוקים שלם, ירא אלוקים שלם,

כל המעלות שיהיו בשלמות.

וזה מה שכתוב, בעשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקדוש ברוך הוא, ובכולן נמצא שלם.

ככה מופיע באבות דרבי נתן, פרק כג.

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקדוש ברוך הוא,

ובכולן נמצא שלם.

אם לא היה כולן, לא היה שלם.

בכולן

אז הוא נמצא שלם.

אבל מי שזוכה לשלמות, המציאות שלו היא מציאות חזקה כל כך,

מציאות חזקה וקיימת,

שלא ייתכן שהוא לא יעמוד בניסיון הכי קשה והכי גדול,

כי האדם השלם,

שום דבר לא יכול לערער אותו.

צריך לקפוץ לאש? קופץ לאש.

למסור את הנפש? למסור את הנפש.

לבטוח בלי פרנסה, בלי עבודה,

אין לו שום בעיה.

הוא שלם בביטחונו בשם.

הוא יודע אשליך על השם יהבך והוא יכלכלך.

הוא יודע בוטח בשם.

חסד יסובבנו.

הוא יודע אל תפתחו בנדיבים.

בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא עבדו עשתונותיו.

הוא יודע בביטחון גמור, בשלמות.

אם לא, אם הוא חושש,

אם הוא דואג,

הוא לא שלם,

הוא לא שלם.

כי אם הוא היה שלם,

לא היה זז כהוא זה.

אדם יודע שהאוטובוס צריך להגיע בשעה ידועה,

הוא לא חושש.

הוא לא יורד מהמדרכה לכביש להציץ אם הוא יגיע. הוא לא מתקדם לעבר הפינה.

הוא עומד במקומו, האוטובוס יגיע.

אמנם בארצנו זה לא שווייץ,

ואגד יכול להגיע באיחור של שלושת רבעי שעה, שעה וחצי,

ולשכוח את הנוסעים.

אבל בשווייץ

אין דבר כזה.

בול.

טינג טינג.

אל לשנייה מגיע.

רכבות, אוטובוסים, בול.

למעט אונס, אונס,

טעונה חלילה או משהו,

אבל שם זה שעון שוויצרי, כשאומרים.

זה לא רק השעון,

זה גם האנשים שם הם כמו שעונים שוויצריים.

זה אדם שהוא שלם,

הכל נעשה אצלו בדיוק, בלי שום תזוזה, בלי שום פקפוק.

זה מה שאמרו חכמים.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שבזכות שלא שינו לא את לשונם,

לא את שפתם,

לא את שמותם,

לא את מלבושם,

זכו לגאולה.

למה?

סימן שנגמרה היצירה שלהם, הם כבר שלמים. כמו עובר בבטן של אימא,

ברגע שהוא נהיה שלם מכל המובנים,

הופ, הוא יוצא החוצה. הוא לא נשאר רגע,

יוצא החוצה.

למה? הוא שלם.

עם ישראל,

כשיצאו לגאולה, זה כשהם השלימו את עצמם.

ואז, כיוון שלא שינו ולא שינו ולא שינו,

היו בלי שינוי, יצאו.

יהודים ללא שינוי, יש קלטת כזאת.

יש מפלגה, קוראים לה שינוי.

לא נשאר ממנה כלום עכשיו.

הכל התפרק.

אין שינוי.

והתורה העמידה לנס את צדקתו של יוסף.

יוסף

הוא יוסף הרועה צאן אביו.

הוא יוסף, שהיה מלך במצרים ועמד בצדקו, לא השתנה כהוא זה.

למה? כי הוא היה שלם.

שלם באמונתו,

שלם ביראתו.

אז לא חל בו שינוי.

לא זלייכה שמנסה לפתות אותו, ולא תכסיסי מלוכה, ולא שום דבר.

לא מרכבת המשנה, ולא רביד הזהב, ולא טבעת המלך, ולא הכתר על הראש.

שום דבר לא משנה אותו.

יוסף זה יוסף.

יוסף היה במצרים.

אפילו שהוא במצרים,

זה אותו יוסף.

זה צדיק שלם

ללא שינוי.

עכשיו נסתכל על עצמנו, כמה אנחנו מתחלפים בכל יום.

מה מתכננים? מה אומרים? מה מתחרטים? מה מחליפים? מה משנים? כל רגע, שינוי.

אומר ככה, סוגר ככה, מחליט ככה, מבטל ככה, חוזר ככה. וואי וואי וואי.

כל יום כמה החלפות.

כל יום כמה שינויים.

כל יום.

אין דבר כזה שעון שוויצרי.

זמן תפילה-תפילה, זמן ארוחה-ארוחה,

זמן בכולל, זמן בעבודה, זמן, זמן. אין דבר כזה.

כל הזמן שינויים.

כל הזמן שינויים.

למה אדם לא שלם? למה הוא דומה?

לעיסה שלא נגמרה צורתה.

אתם יודעים מה זה עיסה?

מה שקוראים ביידיש, עג'ינא.

לוקחים חתיכת בצק ולשים.

עיסה.

כל רגע היא משתנה.

כל רגע.

מתי היא תיגמר צורתה? כשיחליטו שזה יהיה לחמניה או קובאנה.

עד אז

זה עיסה, כל הזמן משתנה.

אנחנו בדרך כלל במצב של עיסה.

כל פעם לוחצים עלינו כמה דברים ואנחנו משתנים כל רגע ממצב למצב.

אם היינו שלמים,

לא היינו משתנים.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, באבות דרבי נתן שבעה דברים בחכם בחילופיהם בגולם.

חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו.

אינו נכנס לתוך דברי חברו ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

יש דברים שהחכם

לא משתנה בהם. אדם יותר גדול ממנו לא מדבר בפניו.

מישהו מדבר, נותן לו לסיים, אחר כך הוא מדבר.

לא נכנס לתוך דברי חברו.

שואלים אותו ראשון ראשון. עונה ראשון ראשון, אחרון אחרון אחרון.

הגולם

נכנס לתוך דברי החברו, מדבר לפני גדול,

עונה מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה,

בלאגן איתו.

מה אנחנו מבינים גולם?

אחד, טמבל כזה, גולם.

זה גולם.

מה זה גולם? גולם זה לא טיפש.

גולם זה מלשון חומר גלם.

כמו שחומר גלם עוד לא מלוטש ומעובד לצורתו האחרונה השלמה,

הוא נקרא גולם.

ככה האדם שהוא עדיין לא שלם, דהיינו,

יש לו מידות טובות, מידות פחות טובות,

אבל הוא עוד לא מלוטש.

הוא נכנס לתוך דברי חברו, הוא מדבר לפני מי שגדול ממנו,

הוא עונה לא כסדר.

הוא לא מלוטש.

אם תיקחו את החומר גלם של יהלום לפני כן,

הוא לא שווה הרבה.

רק אחרי ליטוש והברקה וכל מה שצריך,

אז הוא מקבל את הערך של יהלום.

ואז נמדד הכרת שלו, כמה הוא שווה.

זאת אומרת,

אדם שהוא עוד לא שלם, הוא נקרא גולם.

היה פעם הגולם של המהרן מפראג, אתם יודעים?

הוא ברא אדם

כמו אדם, ממש,

קראו לו הגולם מפראג.

רק נפש הוא לא היה יכול לתת לו.

והגולם הזה היה עושה כל מה שאומרים לו, אבל הוא היה גולם.

שלח אותו פעם לשאוב מים, הוא לא הפסיק לשאוב, כי לא אמרו לו גם להפסיק.

גולם.

יסוד הדברים

זה שאנחנו צריכים להבין,

חכם צריך להיות שלם בכל מיני השלמות.

כל מי שלא הגיע לדרגה זו הוא בבחינת גולם.

חומר גלם שצריך עיבוד,

ללוש אותו ולהגיע בסוף לגמר,

ואז בעזרת השם הוא יגיע לשלמות.

מה כתוב על הקדוש ברוך הוא? אני השם לא שניתי.

אין שינוי אצל הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא לא בר שינוי, כי שלם

לא משתנה.

אם זה הגיע כבר לשלמות, כל שינוי זה חסר.

ושלם הוא לא חסר.

ואם הוא לא חסר,

הוא שלם.

למדנו, אם כך,

שהמטרה שלנו בחיים

זה להיות שלמים בכל דבר ודבר.

יש מידות שצריך לעבוד עליהן ולתקן אותן.

אף אחד מאיתנו לא נולד שלם.

כולנו נולדנו חסרים,

והתורה הופכת אותנו לשלמים.

כשלומדים תורה ומקיימים את המצוות,

אנחנו משלימים את עצמנו.

הניסיונות שהשם נותן לנו,

ניסיון אחר ניסיון, גידולין אחר גידולין. ככה אדם זוכה לעלות מעלה-מעלה,

ולאט-לאט הוא משלים את עצמו.

זאת המטרה.

אם אדם חושב שהוא בא לעולם הזה רק בשביל לשבת, לאכול,

לשתות,

לעבוד, לטייל ולנוח,

טעה.

זה חסר שאין כדוגמתו.

זו עיסה שלא נגמרה צורתה.

זה גולם.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אוקיי. אמרת שהקדוש ברוך הוא, ברור גם שהוא שלם והוא לא חסר בכלל והכול.

ונשאלת השאלה אם הוא שלם הכול. לשמו הוא ברא אותנו ואת העולם.

קיבלתי על זה כמה תשובות כאילו של להיטיב לאדם והכול.

אבל אם הרב יכול לתת לי עוד משהו, כי זה עוד לא מתיישב בי.

למה לא מתיישב לך שהקדוש ברוך הוא ברא בשביל להיטיב?

זה מראה על שלמות, שלמות ההטבה.

למה? בדרך כלל כשאנחנו, טוב, אנחנו בני אדם שונים מהקדוש ברוך הוא, אבל כשאנחנו רוצים משהו, כנראה חסר לנו.

כשרוצים.

כשאנחנו צריכים משהו. כשצריכים.

הוא נותן, הוא לא מקבל.

הוא מיטיב, הוא נותן,

לא מקבל.

כשאנחנו רוצים,

זה אנחנו חסרים ורוצים.

הוא מהשלמות נותן. זה כמו אדם עשיר, אדיר, מיליארדר,

והוא נותן כסף לעניים. אז מה, הוא חסר?

הוא לא חסר, יש לו עודף.

הוא נותן.

לשם מה אבל הוא נותן? הוא נותן כדי, הוא מקבל מזה את התחושה הטובה שלו שהוא נתן. זה אדם אולי, אבל לקדוש ברוך הוא הוא לא צריך תחושות.

גם אם לא תהיה, הוא היה קיים לפניך.

הבנתיוך?

כן.

כן, שאלה שם?

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

כתוב שהקדוש ברוך הוא ריבון כל המעשים, אדון כל המשמרות משה ובכל הבריות.

יש לי שאלה.

אנחנו כבר מדברים על שלם וחוסר.

איך ייתכן,

כשאתה פותח את העיתון, שומע בחדשות,

שומעים על כל ההפסד והחיסרון הזה של האדם,

כשהאדם, כשבעצם העולם מקורו בהטבה.

הקדוש ברוך הוא,

הטוב והמיטיב, מקור הטוב, בריאת העולם.

איך אפשר לסבול את כל הפדופיליה,

את כל הסטיות האלה?

אם ריבון כל, אין לי בעיה באמונה.

יש לי בעיה בהבנה. אני קצת לא מבין את הנושא הזה.

זה מציק לי מאוד, הדבר הזה.

איך ייתכן שתינוקות שלא חטאו נכנסים לתוך משפחות

שבעצם מתעללים, וידוע. איך אפשר?

זה הפסד.

אבל מקורו של העולם להיטיב. בעצם המקור הוא טוב ולהיטיב.

אם ככה, העולם הולך לתוך חורבן ותור רבו.

זאת אומרת,

אז מה, הגאולה צריכה להיות מהפסד לרווח? מהפסד כזה?

מהפסד כזה צורם?

טוב.

קודם כול, כתוב, ממש כמו שאתה אומר בסוף,

שהנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלייך יזרח השם, וכבודו עלייך ייראה. דווקא מהחושך הגדול והחזק,

האור יבלוט יותר.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא להיטיב, נכון?

יש לי הסבר פשוט.

משום שמחנכים את האנשים כביכול לפתיחות,

ומראים להם כל מיני מעשים שלא צריך לראות,

ומשמיעים להם כל מיני מוזיקות שלא צריך לשמוע,

ומגרים להם את החושים מבוקר ועד ערב, וקוראים לזה חינוך בריא.

ממילא יוצאים אנשים כאלה מקולקלים.

זה מובן. אני מדבר על האפקט הרוחני שבדבר.

האפקט הרוחני נובע מהגשמי.

כיוון שהם נמשכים אחר הגשם,

אז הרוחני טמא.

אם ילכו אחרי הרוחניות,

אחרי הקדושה,

לא יגיעו למעשים של טועמה. התכוונתי לחשבונות שבדבר, לא העניין של אחר המעשים. אתן לך דוגמה מעכשיו.

יש חברה אחת שקוראים לה חברת שטראוס.

חברה זו יש לה מעדן שקוראים לו מילקי.

שם מגעיל לכל הדעות.

מילקי זה לשון לא יפה. מילקי.

לא יפה.

מכל מקום המעדן הזה מוצלח.

אבל הם לא מסתפקים בזה שהוא מוצלח.

בשביל לקדם אותו הם עשו מצעד האהבה בתל אביב.

ושם היו,

לפי דיווחיהם, כ-220,000 איש שהלכו,

חלקם מעורטלים לחלוטין,

וחלקם וחלקם,

על משאיות של שטראוס,

שמימנה במיליון וחצי שקל את המצעד התועבה הזה, שהן כדוגמתו.

וזה נעשה לעיניהם של כל ההמונים שהלכו שם.

גנאי מגונה לאין שיעוד.

פנו מהציבור החרדי לחברת שטראוס

וביקשו מהם, כיוון שהמוצר הזה הנקרא מילקי מגיע לשולחנם של אנשים חרדים,

וכיוון שהם לקחו את המותג הזה כסמל לתועבה,

שיתחשבו ברגשות הציבור החרדי והדתי והמסורתי ולא ישתמשו במותג ויסירו את החסות.

הם התעקשו שלא.

יצאה קריאה

ממני לאלה ששומעים את מה שאני אומר שלא לרכוש את מוצרי שטראוס,

כדי לא לתת יד לדברים כאלה גרועים,

כמו שאתה בעצמך מוקיע תוצאות שלהם.

זה לא עזר,

החברה יצאה במצעד,

הקריאה שלי יצאה, וברוך השם,

תוך חודש ימים, בסקר של מאגר מוחות,

45% הפסיקו לאכול מוצרי שטראוס.

הצלחה בכל קנה מידה,

בלי להוריד את הכשרות אפילו.

רק בגלל התועבה שהם לא חזרו בהם ולא התנצלו.

וראה זה פלא,

ניסו חברת שטראוס, על-ידי יחצנים שלהם ומהמגזר החרדי דווקא,

לקדם את המוצרים ולדחוף אותם

בעל-כורחם

של הציבור החרדי, בדרכים נלוזות,

דהיינו,

לחלק חינם את מוצרי שטראוס כדי לפרסם לאחר מכן

פרסומת ומכתבי תודה בעיתונות החרדית שמודים לשטראוס על תרומתם האדיבה.

יצאנו כנגד הפרסומים האלה,

וראה זה פלא,

משרד יחצנים בולטון, שמההתחלה עמד אתם ביחד

ושיתף אתם פעולה כדי להחדיר, למרות הקריאה

את המוצרים.

אפילו ניסה

לגרום שכל גדולי ישראל,

באירוע גדול שהיה בבנייני האומה

של מאורות הדף היומי,

לגרום שתהיה חסות שם,

וגדולי ישראל ישבו בצל החסות ויוכלו לומר,

הנה,

גדולי ישראל מסכימים לשטראוס למרות התועבה.

ברגע האחרון הצלחנו להציל את המצב.

הדבר שנודע לרב הגאון, הרב קנייבסקי שליטא,

קרה מייד לרב זילברשטיין

ואמר לו שהוא מבקש לטפל בדבר הזה, החמור, מייד

אצל הרב אליושיב,

גדול הפוסקים בדורנו,

וכך נעשה.

יצא הרב זילברשטיין

לגשר ההלכה,

וראה תמונת תועבה בגודל של בניין, מי שמכיר שם,

פרסומת תועבה של אישה שהיא דוגמנית,

שמככבת בסרט תועבה בטמבלוויזיה של מוצרי שטראוס,

נבעט מן הדבר,

וצלצל בדחיפות לרב אליושיב,

והרב החליט

שהוא לא יגיע וגדולי ישראל לא יגיעו אם לא יסירו את החסות

מהערב הזה.

ואכן,

הוסרה החסות,

וחוברות שהוכנו מראש,

הודבקו עליהן מדבקות לכסות את הביזיון של חברת שטראוס,

וכך עבר האירוע.

וראה זה פלא,

בשביל ממון וכסף,

חברת בולטון

ממשיכה

להחדיר את שטראוס, ומדובר על חרדים,

עדיין במגזר החרדי,

בשעה

שהחילונים בגלל ילדיהם הפעוטים אמרו שהם לא מוכנים שהסרט ימשיך

לככב

למרות שהוא נחשב לסרט הזכור ביותר,

ו-77 איש הגיבו לכתבה שהייתה בוויינט

נגד שטראוס,

ורק אחד בעד.

למה?

כי רואים שם את הדוגמנית,

לא אגיד באיזה תנועה מגונה,

מצולמת עם מילקי.

איך יכול להיות שילדי החילונים חשובים יותר מילדי החרדים?

אבל מה לעשות?

מה לא עושים בשביל כסף, רחמנא ליצלן?

ואחר כך יצאו כתבים גם שכאילו מכשירים

את הדבר בשם הבדץ,

והבדץ הכחיש ואמר שהמודעה לא יצאה על דעתו,

וועד פעולה בשם תואר מחננו,

שמישהו אמר זה לא תואר מחננו אלא טומאת מחננו,

פרסם

שכאילו הם מותרים לבוא בקהל וילמדו מהם חברות אחרות.

נו,

ואנחנו הולכים לפרסם עכשיו, ביום שני, את כל הסיפור כמו שהיה מתחילתו ועד סוף,

וגדולי ישראל רותחים על המעשה.

והנה, יש אנשים, אתה רואה, בשביל כסף,

בשביל יחצנות,

בשביל פרסום, עושים כל דבר גועל נפש.

אנשים שלא מתביישים

לשאת שם יהודי.

אני,

עם יהודים כאלה,

לא מוכן להצטרף למניין.

למכור את התורה בשביל כסף,

בשביל יחצנות?

אני רוצה רק לעשות משהו כאן,

בשביל שאני אירגע, כי אני מאוד מאוד כועס על הדבר הזה, וזה כואב לי מאוד.

אני רוצה לדעת מי מהאנשים הנכבדים פה, שאוהב

מוצרים של שטראוס,

מוכן, בעזרת השם יתברך, בגלל שהם לא חזרו בהם ולא התנצלו.

וגם היום בטלוויזיה אמרו שהדובר שלהם אמר

שהם התחשבו בצרכנים,

אבל לא מתחייבים לא לעשות מצעדים חסויות כאלה יותר.

מי מהציבור כאן, בנוסף לכל הציבור הקדוש שכבר קיבל עליו לא לאכול,

מוכן

לא לאכול מהיום שטראוס עד שיחזרו בהם, שירים את היד.

אשריכם ישראל, מאות יהודים מרימים את היד. תרימו גבוה גבוה לתמונה.

תודה רבה, תבורכו.

מהיום תזכרו, הססמה שהולכת עם זה,

שטראוס מאוס עם מילקי מאוס.

כן,

למי יש עוד שאלה? בבקשה.

שאלה יש לך?

בבקשה, תן לו פה שאלה.

שטראוס זה גם כהן אליל ועכו, זה לא רק שטראוס, אני חושב, כמה שידוע לי. מה שכרגע על הפרק, ומה שגדולי ישראל לא הסכימו שיאכלו,

זה שטראוס מאוס.

כשיהיו הודעות נוספות בעניין,

אז ידווח.

בסדר, אבל זו אותה חברה.

כן, אבל הם יצאו דווקא עם מילקי שטראוס, ואני אסביר לך גם למה.

יש בד״ץ,

העדה החרדית, ויש

הרב לנדאו,

ויש שארית ישראל.

הגדרים המחמירים ביותר הם של הבד״ץ,

שקושר צניעות וכשרות ביחד,

גנות וכשרות ביחד.

ולכן,

כדי לעקוף

את הבד״ץ, שלא יצא כנגדם, כי הם הכי מחמירים,

אין לבד״ץ

כשרות על שטראוס, יש לבד״ץ כשרות על

עלית מגדים.

אז מה הם עשו? הם יצאו עם המותג מילקי שטראוס ולא מילקי שטראוס עלית.

כי אם היו יוצאים עם שטראוס עלית,

בד״ץ היה ודאי מסיר את הכשרות מייד.

אז הם התחכמו.

לצערנו הרב, הכשרויות האחרות לא מחמירות כמו הבד״ץ בנושא צניעות עם כשרות,

לכן את הפרצה הזאת הם ניצלו.

והראיה,

שגם לאחר שיצאו רוב הציבור כנגד שטראוס בלי הורדת הכשרות,

נותני הכשרות לא עשו מאומה כדי לתקן את המעוות.

כן.

בכלל, רציתי לשאול בדבר של השטראוס שהרב דיבר עליו.

באמת, אני עובר בין החנויות והסופרים,

גם פה בנתיבות וגם בכל מקום שאני רואה,

והחניות שאומרים שהן חרדיות או דברים כאלה,

הן בעצמן מחזיקות את המוצרים של שטראוס ומפיצות אותם.

רציתי לשאול למה הן בעצמן, בחנויות החרדיות,

מפיצות את הדבר הזה. כלומר, כשאני בא לקנות, אני רואה גם על המדף את המוצר,

ואני אומר, רגע, אני חרדי, אני לא אקנה אותו,

אני משתתף בדבר הזה, אני מעוניין להשתתף בו,

אבל הוא, הסופר עצמו, שאומר שהוא חרדי,

כי כל המוצרים שלו בדף ודברים כאלה,

לא אכפת לו למכור את זה. תראה, יכול להיות שיש חלק שלא מודעים מספיק או לא מודעים לחומרת הדבר.

יש כאלה שגם מנצלים את זה בשביל לקבל הטבות מהסוכנים.

הם אומרים, לא קונים פה, תשמע, לא קונים, אני לא יכול, קח את הסחורה,

קח את הסחורה,

קח את הסחורה, אין לי מה לעשות אתה.

אז הוא אומר, לא, לא, אני אתן לך עוד, כפול, אתן לך יותר, אתן לך את זה. הוא אומר, טוב, יאללה, תשאיר, תשאיר, תשאיר.

עושה קופה על חשבון שטראוס,

וככה זה ממשיך.

אבל אתה הלקוח, אתה הצרכן,

יכול להגיד לבן-אדם, אתה יודע מה,

אתה פיקח, אני גם,

בגלל שאתה מחזיק שטראוס, אני לא אקנה אצלך, עד כדקה. כן, אז אתה לא תפסיד,

לא תפסיד רק את המעדן,

אני קונה אצלך כל חודש ב-700 שקל, 800 שקל, אתה תפסיד אצלי 800 שקל,

שניים-שלושה לקוחות כאלה, שניים-שלושה לקוחות כאלה לא משתלם למען המכולת.

למה? בשביל להרוויח את ה-2,000-3,000 שקל מכמה אנשים הוא יצטרך למכור כל כך הרבה מוצרים של שטראוס עד שהוא ישיג את זה.

אז לא כדאי לו. ואם תהיו חזקים ותתארגנו ותחליטו שכך אתם רוצים,

נוכל לחנך את החברות הסוררות

שלא מתחשבות בנו אלא רק בכסף

ובגינוני הכבוד והתדמית בעיני החילונים,

שאנחנו חשובים לא פחות.

אבן.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, פה הנה יש שאלה, כאן, כן.

ערב טוב, ארם.

ראיתי את המאמרים שהרב הזכיר, של הוועד לתואר המחנה.

שם הם הוסיפו גם כן ששטראוס דיברה עם הרבנים והתחייבה

שכל דבר שהיא תעשה, כל חסות שהיא תיתן,

היא תדבר איתך עם הרבנים ותשאל אותם.

זה נכון?

זה כתוב,

אבל במציאות זה לא נכון, כי דובר שטראוס אמר במפורש שהוא לא התחייב בכלל.

דבר נוסף,

הייתי לפני יומיים. אני יודע, זה היה בשלושה עיתונים, זה היה ביתד וזה היה במודיע וזה היה במחנה החרדי, לצערנו.

מודעות, עולות כסף, מפרסמים.

אבל היום דיבר הדובר בטלוויזיה,

ולא רק זה, אם תפתח את ידיעות אחרונות בכלכלה, דף ראשון, בעיתון הארץ היום, דף ראשון,

ואנחנו נמצאים בתאריך 22 בינואר 2006,

וגם בוואלה,

באינטרנט, תוכל לראות שום התחייבות.

חס ושלום, לא מתחייבים.

דבר נוסף,

במכתב שנמסר לרב לנדאו בהתחלה נאמר שאם הם ירצו בפעם הבאה לעשות,

אז הם יבקשו ממנו את ברכת הדרך.

שמעת?

מהרב מבקשים ברכת הדרך,

ולגלגו עליהם היום שהמצעדים הבאים יהיו בחסות הבדץ.

נו,

חילול השם כזה עוד לא ראיתי מימי.

טוב, הם לא רצו לתת חומר לשינוי, לא?

זה סיפור בדותא שהמציאו החבר'ה שמיחצנים את החברה.

אבל זה מה שקורה, לצערנו, הרב.

זה נכון מצד אחד שאנחנו צריכים את זה כדבר מוסרי,

לא לקנות דבר שחברה אחרת עושה מזה דברים לא טובים.

אבל אני רוצה יותר, זה מה שרציתי להגיד.

מה שאני חושב שהציבור החרדי,

וגם הרבנים בעם ישראל, צריכים להתמקד יותר,

זה במקום להוציא את כל המשאבים ואת כל הכוחות

לציבור החילוני או נגד הציבור החילוני, אני חושב שאפשר וכדאי אולי שהציבור החרדי יותר יתמקד גם בדברים שקורים בציבור החרדי עצמו.

קרי, לדוגמה, העניין שהזכירה הגברת, הצניעות.

היום בכל רחבי בני-ברק, במיוחד,

וגם בירושלים ובכל העיירות יש היום חנויות אופנה לנשים,

שכל אלה שמייצרים את האופנה הזאת הם בעיקר גויים.

ואני לא חושד בהם שכל הכוונים שלהם יהיו, הבנתי. אני מסכים עם מה שאתה אומר. ואף אחד לא יוצא נגד זה. תקשיב.

אם אתה חושב שיש כוח ביד הרבנים

כל דבר לטפל, אתה טועה.

הרבנים יכולים להגיד לך מה אסור, ויש דברים שלא צריך שהם יגידו. זה ברור שאסור,

אז לא צריך שהם יגידו על כל דבר שברור שאסור. עוד פעם, אסור.

אז כנראה שזה עדיין לא ברור. לא, זה תלוי בציבור הלקוחות והקונים.

לכן יש עכשיו מוקד,

מועדון קונים דתיים,

שהם מתאגדים,

ואם תרצה, תשלח את המספר, הטלפון שלך, השם והכול, תיכנס למוקד,

שהם החליטו שהם יקבעו עכשיו לכל חברה וחברה וכל חנות וחנות וכל מפרסם ופרסומאי,

מה באמת הם מוכנים לשלם ומה לא.

ויכול להיות חרם צרכנים על דברים מסוימים שלא יהיו באופי המתאים.

כמו שבעולם החליטו יום אחד בלי פלאפון. שמעת על דבר כזה?

מחליטים.

כיוון שהפלאפונים לוקחים הרבה כסף ומנצלים,

אומרים, יום אחד תסבלו,

מיליונים בכל העולם לא יחייגו,

תפסידו,

לא תיטיבו לנו שירותים,

תשלמו.

הכוח של הצרכן יותר גדול משל החברה,

כי החברה מחזרת אחריך.

אם אתה תדאג שאנשים יעמדו ויפגינו מול חנות כזאת שאתה חושב שהיא לא צנועה,

ויעמדו ויגידו לאנשים הנכנסים,

זה בושה להיכנס לחנות כזאת ולקנות דברים כאלה,

אף אחד לא רוצה לעמוד במצב לא נעים שהוא נכנס וכולם מגנים את המעשה.

הכוח שלך גדול,

אבל אי-אפשר להשליך הכול על הרבנים.

לא,

אני גם לא חושב שזו הדרך, העניין של ההפגנות והעניין של הדברים האלה.

הפגנה זה לא אמשלה דווקא, הפגנה זה שאני נמצא נוכח ואומר את ההערה שיש לי.

זה צריכים לתת בידי הרבנים, ש... עוד פעם, הרבנים אמרו שאסור למכור לו צנוע.

מה אתה רוצה עוד? זה לא רק זה, הסברה.

מה זה הסברה? מה יש להסביר? זה ברור, אסור. אז כנראה שהם לא יודעים, הם חושבים, הציבור, עוד פעם הם אומרים אסור, מה עוד?

טוב, זה דבר שדיברתי בעניין פרט, וכל מה שהתכוונתי זה לעניין כלל. זאת אומרת שיותר מדי אנחנו וכל הרבנים מדברים יותר מדי על הציבור החברתי ונגד ציבור. לא, לא נכון. אם היית יודע כמה אספות וכמה כנסים וכמה חיזוק וכמה דרשות בתוך החוגים האלה קיימים, אני יודע, אני רואה, אז למה אתה אומר שאין?

אני רואה, אבל עובדה שקמה אישה ומדברת על העניין הזה שלא לומדים מוסר בכוללים,

ואני כאברך כולל, אני רואה, לא בכל הכוללים אבל. נכון, נכון.

אבל אני רואה שנכון שלא בכל הכוללים,

וברוך השם אני נמנה עם כולל, שהרב זה המוטו שלו, זה אהבת ישראל.

ואני חושב שכל ראש כולל וכל רב צריך שממש המוטו שלו זה יהיה רק אהבת ישראל.

זאת אומרת, מה שמעניין אותנו, אני לא חושב שיש מישהו שחושב אחרת.

זה לא מתבצע בפועל.

בסדר, לא כל אחד. יותר מהדיבורים שמוציאים על אהבת ישראל מוציאים נגד זה ונגד זה ונגד זה, במקום שכל הדיבורים שיגידו זה שאין מושג חילוני ואין מושג דתי.

לא, לא, זה לא משנה. את המציאות אי-אפשר לשנות. ההגדרות לא קבעו החרדים, החילונים דווקא קבעו את ההגדרות שאנחנו החרדים. ואנחנו נמשכים אל ההגדרות שלהם. לא משנה, כשרוצים לדבר אז מדברים בשפה הידועה, לא מתחילים לשנות את הכול. לא התכוונתי על השפה הידועה, התכוונתי על מה שזה מבטא. זה לא מבטא כלום. חילוני פירושו שעושה מעשיו רובם מעשה חולין, זה הכול.

שוב פעם, לא התכוונתי על ההגדרה, התכוונתי על הדיבור בכלל נגד.

נגד. לא, לא מדברים נגד, אומרים מה לא בסדר.

בקיצור של הדברים שלי, שאני חושב שהיום, במיוחד בזמנים האלה,

צריכים כולם, וצריכים גם עם ישראל ביניהם, הם ותלמידיהם וגם הרבנים,

צריכים כל הזמן לדבר אך ורק באהבה ישראל. שמעתי. אני שואל, אתה בקיצור נגד

חוסר צניעות?

ודאי.

תגיד לי עכשיו, שטראוס?

מה ההמשך, שטראוס?

לפי דברי הרב, מאוס.

מאוס.

רגע, ומילקי?

גולנדק.

מילקי מאוס.

אני, שוב פעם, אני באמת, זה נכון, מה שהיה, אני נני מילקי, רק אני חושב שזה לא הדרך.

זה לא הדרך יותר מידי להתמקד בהם,

יותר מידי להתמקד בנו.

לא לתקן את זה.

אנחנו, אנחנו,

אז אני אומר לך שתוצאות של דברים כאלה, שאתה כואב אותם,

מקדמים לצערנו הרב.

לא רק חילונים בשביל כסף,

יש גם במגזר שלנו כאלה שעושים זאת בשביל כסף, וראוי להוקיע אותם בכל מקום.

אבל אם אדם יחנך את בניו,

כן, שמה, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

רוצה לשאול משהו, שיהיה כל יום שני וחמישי, תנו לו מיקרופון, כן, כן, כן.

כל יום שני וחמישי יש איומים מצדירה.

להשמיד את מדינת ישראל.

עד כמה זה חמור?

זה חמור מאוד, משום שכתוב במדרש שבאמת ההתחלה תהיה עם פרס, שמלך פרס יקום ויתחבר למלך ערבי, ויילחמו בכל העולם כולו.

אז אתה יכול לקחת ברצינות את האיום של האיראנים, הפרסים,

ואכן הם מהווים סכנה קיומית לכל העולם כולו.

כבוד הרב,

יש לי שאלה לגבי שטראוס,

מאוס וגמרוס.

כן.

מה לעשות שהילדים אוהבים את המוסר הזה?

אתה יודע, רגע, מה לעשות שהילדים אוהבים את המוסר הזה? אז אנחנו כאילו, אני לא אוריד להם את זה מהפה?

לא, אני אגיד לך, לא. רגע, זו שאלה ראשונה. שמעתי, רגע.

בסדר. אנחנו כתבנו בשבוע הראשון,

ידענו שתהיה בעיה,

ויש כאלה שאוהבים את המילקי מאוס,

אז ישר כתבנו, חטפתי ג'ננה.

הילדים לא יודעים מה זה ג'ננה. יש, ג'ננה, אותו מעדן, רק של תנובה. אבל הם לא אוהבים את המוצר הזה, אז מה לעשות? אין דבר, יאכלו. זה ילדים שלא אוהבים את זה. עוד פעם, יאכלו ויקבלו ג'ננה. לא, טוב.

שאלה שנייה היא כזאת. כן.

שאלה שנייה היא כזאת, אני נשוא 32 שנה לאותה אישה.

אוי אוי אוי, איך החזקת מעמד?

אני, כבוד הרב, הייתי האפיקורוס הכי גדול שיש בעולם.

אני חזרתי בתשובה אחרי שהכרתי את אשתי. היא דתייה.

ובאמת לקח לי 32 שנה, חזרתי בתשובה.

אני מתפלל שלוש תפילות.

אני מתפלל שלוש תפילות ביום,

כולל שעה של דברי תורה,

אבל יש לי בעיה אחת,

שיש לי מחלוקת עם האישה ביום שישי ושבת.

כשאני מקדש, היא לא שמה כישוי ראש.

ביום שישי ושבת? כן, היא הולכת בלי כישוי ראש.

אבל שישי ושבת,

אני דורש ממנה כישוי ראש, היא אומרת לי לא. אולי תגיד לה שתעמוד מתחת לווילון?

לאיזה וילון? אני הבנתי, יש לי בית בלי וילונות. אה, בלי וילונות. בלי וילונות, אין לי בלי וילונות.

הבנתי.

היא נמצאת פה, אשתך? לא.

ואשתי היא משפחה דתית,

והאחים שלה והאחיות שלה, כולם בירושלים, במעמד הכי גבוה שיש.

הבנתי.

אבל היא לא רוצה לשים,

האחיינים שלה,

האחיות שלה, האחים שלה, כולם עם קישור ראש.

היא שישי-שבת, לא רוצה לעשות קישור ראש.

הבנתי.

תראה, מה שאני יכול לתרום לך הערב,

רגע, לגבי אשתראוס מאוס מיקי מאוס, מה אמרת?

מה אתה אומר?

אני אומר לך, שיאכלו חלבה.

חלבה זה, תשמע, כבוד הראו,

אחותי מנהלת בבית-קפה בחיפה, אחד הגדולים ביותר בחיפה,

וכל המוצרים שלה שמה זה של שטראוס.

זה מכונה של כסף.

נכון.

אז כולם אוכלים את זה. יש עוד חברות, עד שהן יחזרו בתשובה, בעזרת השם,

אז נחזיר אותן התממים, שיאכלו לאכול, אבל בינתיים הם עומדים בגאוותם ולא נכנעים,

והם עדיין ממשיכים להפיץ תמונות תועבה בכל רחבי הארץ. והראיה,

שאפילו החילונים הוקיעו את מעשיהם והוציאו אותם, אתם בטלוויזיה, אחרי קמפיין שהיה אמור להיות חודש, תוך שבועיים הורידו אותם מהקרנים.

זאת אומרת, גם חילונים כבר לא מסוגלים לראות, אתה מבין, לתת לילדים להתבונן, בשביל מילקי,

לתת להם, אתה מבין, להתבונן בסרטים מתועבים כאלה?

מה זה?

יש גבול.

עכשיו, לגבי אשתך,

זאת תרומתי צנועה, תגיד לזה ממני.

אם יש לה בעיה לשים, תרים אלי טלפון, אני אסביר לה מה לעשות.

בבקשה.

כן, הנה שם הבחורצ'יק.

שלום, כבוד הרב, חיים,

רציתי לשאול שאלה, אולי אנשים יסתכלו עליה אחרת.

אני בא מבית חילוני.

התחלתי להניח תפילין, אני גר במושב,

בלי שום קשר לקשר של הדת,

משהו נמשך,

הנפש נמשכת לדת.

התחלתי להניח תפילין,

התחלתי לשים תהילים בכיס, לדבר עם הקדוש ברוך הוא, לבד.

אבל בתקופה האחרונה אני פותח את הארון,

מסתכל על התפילין,

סוגר.

מחר, עוד פעם, פותח, סוגר,

פותח, סוגר, וכן הלאה, וכן החודשים.

ממש, מסתכל, הנפש רוצה והגוף בורח, לא יודע איך להסביר את זה, משהו

דומה כזה.

רוצה להתקרב, רוצה לשמור שבת, רוצה הכול,

מדליק סיגריה.

הבנתי, ניסית להגיש את היד לתפילין?

לא חשופים? זאת אומרת, בתוך ה... כן, בתוך ה... לא, אבל ניסית להגיש את היד לתפילין?

אתה פותח את הדלת. פותח את הדלת, נוגע בהם, נוגע בסידור, נוגע בכל, משהו כאילו זו.

לא יודע איך להסביר את זה, כאילו... תחליף יד אולי, תחליף יד, אחר כך תחליף יד.

אולי יש בעיה עם היד.

אז זו השאלה שלי, מה, אם יש לך תשובה, בכיוון. אתה, יש לך יצר רע גדול, גדול, גדול.

גדול. בעבונותיי רבים, כן.

אז לכן אתה צריך להחליט לנצח אותו,

כי לא מתאים להיות מנוצח.

כי בסוף מי שישלם את התשלום זה אתה, ההפסדים הם שלך,

ואחר כך גם עוד לקבל עונש, בשביל מה?

מה זה להניח תפילין בסך הכול? דקות ספורות?

בשכר כל כך גדול של קיום שמונה מצוות עשה מן התורה?

משהו אדיר.

נכון. לשים מעל המוח, לשים כנגד הלב, דבר אדיר. אני מסכים,

וההרגשה היא של ריחוף, והכול במקור, הכול הולך. אתה תחליט

שאתה שם תפילין, ואם לא,

אתה אפס אפסים.

אפס אפסים. אם אתה לא מסוגל להניח תפילין, מה אתה שווה?

בוא נגיד הנחתי,

סיגריות, שבת, מה אני עושה?

סיגריות? ארוחה, מתאפה, 12 בלילה, פאפ. תשים את הסיגריה הפוך.

אחרי פעם אחת אתה כבר לא תעשן.

אבל ברצינות,

אתה צריך להבין, כיפור אתה לא מעשן, נכון? אין לי סביבה דתית.

שמעתי, אבל כיפור אתה לא מעשן, נכון? לא, כיפור לא מעשן, לא אוכל, לא כלום. יופי.

אז תדע לך ששבת חמורה יותר מכיפור,

והעונש של חילול שבת יותר גדול.

אז תזכור את זה כשאתה עושה.

סביבה, אני מציע לך.

ללכת שבת-שתיים לחבר ששומר תורה ומצוות, להיות, אין לי כאלה, זו הבעיה.

אין.

יש לי עוד הצעה. אתה רווק?

גאוש.

לא משנה, פנוי כרגע.

בערך. יכול ללכת לכמה שבתות, אפילו רק שבתות, בלי שבוע,

לישיבה בירושלים.

אני יכול לעזור לך ולסדר לך,

שתהיה לך שהייה נוחה, טובה,

ואתה תהיה באווירה שמחה, לא יחסר לך קול.

תתחזק, תרגיש כמה טוב, ואחר כך תוכל לעשות את זה גם לבד או בלוויית הנשים שתכיר.

אבל השאלה נשאלת פה. אני לא רוצה יותר מדי, לא, לא תהיה שחור, חלילה, לא, לא, לא, לא תהיה חרדי. לא, לא, לא, לא בכוונה, לא בכוונה, כבודו.

הכוונה היא שכבר הייתי בזה.

הייתי, אהבתי, ואני אוהב את זה. עוד פעם, לא נורא, עוד פעם, היית פעם

במקום מסוים, וחזרת עוד פעם לאותו מקום. לא נורא, אין איסור לחזור לאותו מקום.

אתה כל יום חוזר הביתה גם, נכון?

ברור. לא בעיה, חוזרים לאותו מקום, לא נורא.

אתה רוצה שאני אעזור לך ללכת בשישי-שבת?

כן.

או, אלה דברים.

אתה רוצה עוד משהו? בוודאי. אני אתן לך ציצית גם, שתהיה לך התחלה טובה.

בכבוד.

תודה.

שיהיה לך הצלחה.

כן, תן לו בבקשה מיקרופון פה.

ערב טוב.

שמי דוד.

שמי דוד.

יש לי איזה חבר שהוא סגין אור כבר 20 שנה,

ורוצה לדעת אולי אפשר לעזור לו

לשדה את העיניים בגרסים.

נתפלל עליו. הוא מלידה או לא מלידה? לא, לא.

כבר 43 שנה.

וממה זה היה?

אני תוהה.

אז מה, הרסו את העיניים?

כן. אז מה נעשה?

צריך להציע עליו מה היה הצעה. אבל אם הרסו לו את העיניים, מה נעשה?

אפשר לעשות משהו.

אני לא יודע להחזיר עיניים.

אבל יכול להיות שאפשר לראות דרך המצח.

לא, יש כאלה באמת שיכולים לראות, לא דרך המצח, אבל יכולים לראות אפילו שאין להם עיניים.

אולי תן לו איזה ברכה.

שיראה דרך המצח.

לא, אני אומר, תן לו ברכה.

מה השם?

חמוס ביטן.

חמוס ביטן בן?

מזיאנה ביטן. מזיאנה ביטן? מזיאנה. מזיאנה ביטן.

השם יזכה אותו, בעזרת השם,

לדעת את מה שצריך לראות, ולראות את מה שצריך לדעת.

אמנון בן בידור וקמר ויחיאל בן שושנה, רפואה שלמה מהרה.

כן. הנה, פה רצתה האישה לשאול משהו? לשאול? את רוצה לשאול?

כן.

תכף.

בבקשה.

תודה.

אחר כך שמה, כן? דוד?

אחר כך שם.

תרימי את היד.

מטפחת את רוצה?

אז תכף, כן.

בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי בת נשואה 15 שנה.

היא מרצה בכל מיני ערכים.

היא עובדת בערכים, מרצה בחוגי בית.

בעלה אברך חשוב מאוד,

נגיד שהוא, אין להם ילדים, 15 שנה בלי ילדים.

את הלטויה הוציאה את הפאה.

אני עושה מה שאני יכולה לעשות. שעתיים בתוכנית דיבור הבעל,

חצי שעה שהיא תלמד מוסר, כל יום.

אני מוכנה בשבילה.

מה, היא לא מוכנה?

לא, אני לא יודעת. את תוספת, אבל היא מוכנה.

חצי שעה מוסר? חצי שעה מוסר כל יום היא.

כן. הוא שעתיים לימוד תורה בתוכנית דיבור.

אמן, בסדר.

מה השמות?

סיגל בתירצה. סיגל בתירצה. ויגאל בן לאה. ויגאל בן לאה יזכו לזרח חי וקיים מהרה.

אמן.

כן, בבקשה, שאלה.

אחר כך יש חייל בסוף, תסתכל שם.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב. קודם כול,

הגויים הם בעצם השליחים של הקדוש ברוך הוא,

אז למה יש פעמים שהם מקבלים מהקדוש ברוך הוא עונש?

כאילו, השם מעניש אותם.

למה? את אומרת שהגויים הם שליחים של הקדוש ברוך הוא. השליחים הם נבראו בדיוק כמו שאנחנו נבראנו. יש להם תפקיד

בעולם כמו שלנו יש תפקיד בעולם.

והוא מעניש אותם כמו שהוא מעניש אותנו. על מה שהם לא בסדר הם לאנשים ועל מה שאנחנו לא בסדר אנחנו לאנשים.

רגע, אבל בעצם הגויים זה כאילו השם שלח אותם להעניש את היהודים, לא? לא.

לפעמים הקדוש ברוך הוא משתמש בגויים

להעניש אותנו, כמו שכתוב, אשור שבט אפי.

אבל לפעמים הקדוש-ברוך-הוא מעניש יהודים על-ידי יהודים גם.

כדעת שיש יהודים שמענישים יהודים.

זהו.

אבל באופן כללי, כנגד האומה שלנו,

אז יש אומות של גויים שרוצים לפגוע בנו.

אבל זה איתותים לנו, שנדע שאנחנו צריכים להתחזק בתורה ובירת שמים.

תודה. גם לך.

כן, חייל שם בסוף.

ככה.

נו, לא צריך לגעת, דבר.

ככה. קודם כול, אני בחור שלא שומר שבת, ולא באתי,

הייתי בישיבה בצעירותי,

והייתי מבעת, חליפה, כמו שאתם רואים אותי ככה,

והיום ירדנו מזה בכלל, לא שומר שבת,

לא כלום, לא חגים.

ויש כמה דברים שרציתי להעלות בפניך.

דבר ראשון, יש לי חברה שאני עשיתי ארבע וחצי שנים,

ורציתי קודם כול שתברר אותי בזוגיות, שתהיה לי זוגיות טובה.

דבר שני, זה שאני חולה בקבר שלי כבר קרוב לחצי שנה, ואני על הפנים, כאילו.

ורציתי לבקש את הברכה שלך,

וכל דבר שתגיד לי, תקבל עליי, אני אקבל, שאני אצליח בדברים האלה.

הבנתי.

אז אתה יודע שאני מבקש ממך שתחזור בתשובה,

ובטוח שתהיה גם בריא,

ויהיה לך זיווג הגון ובית נאמן.

באמת. אתה מסכים?

מסכים? נחזור בתשובה? מסכים. רק תגיד לי במה להתחיל. בוא, בוא, נתחיל עם ציצית ועוד כמה דברים. בוא.

נתחיל עם ציצית ועוד כמה דברים האלה.

מה השם?

ישראל עמר בן,

בן

מזל

ורחל בת מרים.

תזכו לבנות בית נאמן בישראל. בהצלחה ורפואה שלמה, בפרט במעיים.

יש שם בחורצ'יק שמרים את היד, לתת לו?

שלום.

אני בחור שהייתי דתי בצעירות שלי,

ואחרי זה התקלקלתי, למדתי בבית ספר במרחבים.

ואחרי זה עשיתי תאונה עם אופנוע, ואז חזרתי בתשובה.

ואני לא מצליח לעמוד בזה. כאילו, יש לי חברה ואני בירושלים, הורדתי להגיד בפטמה, אם אתה זוכר אותי. אוי ואבוי.

כן.

אם אתה זוכר אותי. כן, אבל מה הבעיה שלך להצליח?

מה קשה כל כך?

לא יודע, אני לא מצליח לשמור שבת וכאלה דברים.

אם הרב יכול לברך אותי. למה? כי אני מברך אותך. אבל למה אתה לא יכול לשמור שבת? מה הבעיה?

החברה,

מה החברה?

אני לא יכול לא לעשן סיגריות.

מה זה אתה לא יכול לא לעשן?

לא יכול. אם חס ושלום יגידו לך שיש לך מחלה בגלל הסיגריות, אתה עשן?

אני לא יודע.

מה זה אתה לא יודע? מה, אתה רוצה למות?

אתה תעשן או לא?

נראה לי אני אמשיך לעשן.

תמשיך,

לא להגזים, לא עד כדי כך.

הכול זה עניין של החלטה, תדע. אם אתה תחליט שאתה מעוניין

לשמור שבת,

שום דבר לא יפריע. וגם חברה לא תפריע,

כי הכוח שלך חזק. יש דברים שאתה מסוגל לעשות

עם החלטה אמיצה.

אם בעזרת השם יתברך,

אם בעזרת השם יתברך

אתה תקבל על עצמך החלטה אמיצה,

אתה תוכל לעמוד בזה. ואם יש לך חברים שהם דתיים,

אז בעזרת השם גם כן תוכל להיעזר בהם. ואם קשה לך,

אז כדאי ללכת לתקופה קצרה,

לישיבה להתחזק.

ואם תלמד קצת כל יום, שעה,

עוד יותר יהיה לך קל.

אני לומד כל יום אפילו יותר משעה.

רואה שכאילו חרדים לא מכבדים את החוזרים בתשובה מספיק. למה? אני חרדי, מכבד אותך מאוד אפילו שאתה עוד לא חוזר בתשובה. אולי אתה, אבל אם תסתכל קצת ירושלים... אל תסתכל על אחרים, לא מעניין אותך. גם אם אני אלך בתל אביב ולא יכבדו אותי כל החילונים, אז מה, אז בשביל זה אני לא אהיה דתי? מה זה קשור?

תאמין לי שיכבדו אותך, אבל אתה מסתכל על אנשים כאילו דתיים, איך הם מסתכלים עליך, הם לא מסתכלים טוב. הם לא יודעים, אתה מבין מי אתה בדיוק, אתה נראה להם קצת זר,

אתה מבין? לכן הם לא יודעים איך להתייחס אליך, אבל זה לא באמת שהם,

אם יראו אותך, לדוגמה,

הולך ומתחיל לקיים מצוות, איך כולם יתקרבו אליך וירצו לעזור לך.

אני נראה שר?

למה שהם נראים כן.

לדוגמה, אם אתה תלך בארצות-הברית, כמו שאתה נראה ככה,

לא ידעו שאתה יהודי.

למה?

כי אין לך שום מראה, שום זהות של יהודי. למה? יש לי כיפה.

עכשיו.

כן.

מה כן? עכשיו כן.

עכשיו כן. אבל אם תלך בלי כיפה, איך ידעו שאתה יהודי?

תעודת זהות. אה, תעודת זהות.

אבל אם אני אלך שם, כולם ידעו שאני יהודי.

זה נקרא זר.

אני מסכים לחזור בתשובה, כאילו. או, זה הכי חשוב. זה הכי חשוב.

אני רוצה לתברך.

אני מברך אותך.

אבל אני רוצה לתת לך גם מתנה,

שלא תוריד אותה עם מילה של גבר.

נותן לך ציצית,

תשים,

ולא תוריד, שתשמור עליך ותיתן לך כוח להתחזק.

אני לא יודע אם אני אעמוד בזה.

למה לא תעמוד בזה?

קשה לך לעמוד, תשב עם זה.

אבל מה הבעיה?

כמה זה שוקל.

יש לך גופייה, יש לך חולצה, מה הבעיה?

בחורף אני מסכים, הבעיה בקיץ.

טוב, עד הקיץ נגיע. בינתיים זה יחזיק אותך, יזכיר לך, אתה מבין?

זה דבר חשוב.

מוכן?

מוכן. בכבוד, בוא.

אברהם בן יעל יזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה, ויבנה בית נאמן בישראל. אמן.

בשורות טובות בעזרת השם ורפואה שלמה.

כן,

רגע.

יש פה מישהו שמצחיק אותי.

הוא כותב, התקשרנו לחברת שטראוס,

ואמרו לנו שהמצעד שהם עשו לא היה מצעד של תועבה, אלא התכנסות של משפחות לפעילות מסוימת עם הילדים.

ואם זה לא היה כך, היו מורידים את ההכשר.

אני לא רוצה להפנות אתכם למקומות שתוכלו לראות מה היה שם,

אבל זה לא היה כמו שכתוב פה.

אולי מדובר על התכנסות של הורים עם ילדים כמו שנפגשים במקומות שרוחצים את הילדים.

גועל נפש שאין כדוגמתו בושה וכלימה.

כן.

שטראוס?

מאוס. מאוס. מילקי?

מאוס.

כן.

כן?

רגע. אתה רוצה לשאול?

הוא רוצה לשאול. כן.

בבקשה.

הרב, יש את העיתון ארבע כנפות, שמופץ פה בנתיבות.

כן.

והוא מאוד אהוד על הציבור החרדי במיוחד.

ונתקלנו באחת החנויות

שציבור חרדי גדול קונה שם,

שמסרבים להכניס אותו לחנות.

ולאחר שזה שנה זה היה שם עם סטנדר ואנשים לקחו אותו וכל הזמן חיכו שיגיע העיתון.

פתאום הם החליטו שהם לא רוצים להחזיק אותו. אמרו, ההנהלה לא מסכימה.

רציתי לדעת אם התופעה הזאת גם בעוד מקומות בארץ,

ומה הסיבה, אם זה בגלל שטראוס מאוס או מילקי מאוס או שיש סיבה אחרת. זה זול פה או שפע שוק? שפע שוק.

כן.

הם נתנו הוראה לא להכניס בגלל שיש להם קשרים עם שטראוס מאוס.

אז אולי כדאי שבאמת,

בגלל שמונעים מהציבור החרדי לקבל את העיתון הזה שם,

אני לא רוצה להסיק מסקנות, אבל אולי, מותר לך, מותר לך, אני אגיד מה לעשות. מותר לך להציע הצעות? אני, למשל, הפסקתי לקנות שם.

או, זה צעד נבון. הפסקתי לקנות כי יש לי צער בקטע הזה שאני מפיץ את העיתון, ופתאום אומרים לי, תעיף את העיתון הזה,

מוכר את רוסיה, אמרה, מה פתאום, אל תכניס את זה לפה.

נכון. אמרתי, למה? אמרה, המנהלים לא מסכימים. נכון. אמרתי, למה? אבל הציבור מחכה לזה.

אמרה, לא מסכימים להכניס. הלכתי למנהל, המנהל אמר, יש לו הוראה מגבוה לא להכניס את העיתון. נכון.

ראית שאני ידעתי?

ככה זה ההנחיה,

ואתה תסיק את המסקנות ותחליט החלטות.

אתה צרכן, וזכותך לקבל מה שאתה רוצה.

זכותם לא להכניס,

וזכותך לא לקנות.

תודה רבה.

תהיה בריא. אמן.

כן.

עכשיו, כן. בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

אני חוזרת בתשובה כבר שש שנים בערך.

לפני שלוש שנים היינו אצל הרב

בחודש טבת לעשות כנס לרפואת

אביהן של הבנות שלי,

ובדיוק כשדיברתי על זה עם שלתיאל, שהוא העוזר של הרב,

אז קיבלנו את הבשורה למשרד של הרב, שאבא שלהם נפטר.

זה היה כשהם היו בנות שנתיים.

לפני כן אני עבדתי בסלקום, הרווחתי 6,000 שקל בחודש.

היתה לי משרה, היה לי הכול.

עזבתי את הכול.

במשך שלוש שנים עברתי ארבע דירות יחד עם הבנות שלי.

כל החלום שלי זה לבנות בית של תורה.

אפילו שיש כאלה שאומרים שאני פנאטית מדי,

אבל אני פשוט מאוד מתרגשת. זו פעם ראשונה שאני מדברת עם הרב שלא הפסקתי לשמוע קלטות שלו יומיו ולילה במשך כמעט כל השנים, חוץ משבתות וחגים.

ואני ממש מבקשת שהרב

יברך אותי שלבנות שלי יהיה אבא שיאהב אותנו, אהבת ישראל אמיתית,

קדושה וטהורה, ושזה יהיה בן אדם שתורתו אומנותו,

ושהקדוש ברוך הוא יעזור לי ליטול בו לפרנסה כמו שצריך, בעזרת השם.

אמן, אמן, אמן.

את מוכנה לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן?

להדליק את הנרות חצי שעה לפני הזמן. תקבל גם את השבת חצי שעה לפני הזמן.

כן, בלי נתר, בעזרת השם. בעזרת השם, שתזכי לזיווג הגון, ירא שמים אמיתי, אמן.

אמן. תודה. תודה רבה.

כן, בסוף שם,

על הכיסא.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

אמרו לנו לעשות הפריה עם התרמת ביתית,

אם הרב מוכן שאני אעשה את זה.

תראה, מה שאתה שואל זה צריך פוסק להחליט, ולא אני.

אם אתה רוצה לשאול מישהו שהוא בר-סמכא בעניין הזה,

אני ממליץ לך לשאול את הרב ווזנר בבני-ברק.

ואיך אפשר להגיע אליו? אפשר לקבל את הטלפון אצלנו במשרד, בשופר,

03-67777779,

ולבקש את הטלפון, לתאם זמן, מתי ניתן להיכנס, לבוא, להציג את הבעיה, ושיחליט.

מכל מקום, אני מברך אותך שהכול יהיה לטובה.

אמן.

רגע, אני רוצה להציע הצעה.

כיוון ששפע שוק החליט להוציא את העיתונים,

אז אנחנו נעשה משהו,

נעשה מבצע מיוחד,

שכל מי שרוצה כאן לקבל את העיתון כל שבוע הביתה,

וגם את גנזי המלך, מגיע לפה גנזי המלך?

גנזי המלך הביתה,

ויקבל כל שבוע או cd לצפייה או שלושה cd לשמיעה.

כל אחד מה שיבחר,

או cd לצפייה כל שבוע,

או שלושה cd לשמיעה, פלוס עיתון, פלוס גנזי המלך,

במקום 200 שקלים, 50 שקלים.

זה בגלל ששפע שוק

החליטו להוציא את העיתונים.

מי שרוצה שירים את היד יהיה מנוי,

ב-50 שקלים יקבל הביתה כל שבוע

להרים את היד, ויקבל גם ברכה,

בעזרת השם יתברך,

יכתוב על הוראות קבע השם ושם האימא,

ויזכה לקבל ברכה.

כל שבוע יהיה לו לראות סרט חדש או לשמוע קלטות חדשות ב-cd,

משהו מדהים, חיזוק אמיתי.

גם גנזי המלך וגם עיתון ארבע כנפות.

שופר

שופר שופר שופר

יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9,

או באתרי האינטרנט www.w.shopar.net,

או www.shopar.news.net