אם היו צוחקים על המרצדס שלך... היית הולך ברגל?
- - - לא מוגה! - - -
כן.
מאה שנים מתקרב לאבא.
נבורה.
התרחקתי מקצת המשפחה, כי כולם יודעים שהם באים מרחוק. אני האחרון מבין חמישה אחים, וברגע שמגיע השישי-שבת, הם יודעים שכשבאים אלינו, אוי ואבוי, אין טלוויזיה. כי אני היחידי שמתחזק, וכל השאר, אתה יודע. הפוך, אוי ואבוי, אם יש טלוויזיה, כן.
אוי ואבוי, אם יראו טלוויזיה, בדיוק. כן.
עכשיו, קצת חסר שהמשפחה באה, וקצת חסר שזה, ועדיין מסתכלים עליי במוזר, מה הוא חוזר בתשובה, מה הוא מתחזק,
מה עכשיו השטויות שלו בראש.
אתה מבין?
תגיד לי, אם המשפחה הייתה ענייה, ואתה הצלחת להיות עשיר,
והיו אומרים, מה, הוא מוזר, בא לנו עם מרצדס,
פאב עושה פוזות, וזה פה ושם, אז היית הולך ברגל?
לא. לא, אז גם פה לא.
בכל זאת, אתה יודע, הם כבר הפסיקו לבוא ימי שישי בגללי.
בסדר, אם לא רואים את הטלוויזיה בזכותך, זה מצוין.
כל הכבוד. בבית שלהם רואים, אצלי לא רואים. העיקר שאצלך לא רואים.
ובכל זאת, איפה המשפחה שאני לא רואה אותם?
אתה יכול בימות החול ללכת, יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי. עסוקים, עסוקים, עסוקים. עסוקים?
בסדר גמור.
מתי שהם יסכימו לקבל אותך בימות החול, תלך.
תהיה בריא. עכשיו חנוכה, נצל את זה, תבוא עם סופגניות.
חג שמח. שנה טובה.