"עשה לך רב והסתלק מן הספק"
- - - לא מוגה! - - -
התורה מחייבת אותך, הרב מחייב אותך.
אם אתה לא הולך מלכתחילה
שכל מה שיאמר לך הרב אמן וקדוש,
אז חבל על הזמן להגיע בכלל.
כי הרי ברור לכולנו,
שכמו שאומר הרמב״ם, כמו שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות.
זה הדבר הכי לגיטימי, שכל אחד יש לו דעה משלו.
אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר.
לא חייבים בכלל.
אבל מוויכוח להגיע למריבה, אוי ואבוי.
צריך לדעת לעצור באמצע.
איך עוצרים?
מה, יש דברים עקרוניים?
הבעיה שכל דבר הופך להיות עקרוני.
אבל בוא נגיד באמת דבר עקרוני. לדוגמה,
אתה רוצה שילד ילמד בתלמוד תורה הזה,
ואשתך אומרת חס ושלום,
רק בתלמוד תורה הזה, לדוגמה.
בסדר.
זה איזה שיטות שונות, אני יודע מה, זה חסידי,
זה ליטאי, אני יודע מה, כל מיני עניינים.
בסדר, כל אחד והעניינים שלו.
טוב, אז עכשיו מה נעשה?
כל אחד עומד בתקיפות בדעתו?
מה נעשה עכשיו?
פשוט.
ברגע שיש עשה לך רב,
נסתלק מן הספק.
שני בני זוג חייבים שיהיה להם רב מההתחלה,
שכל מה שיגיד להם אמן וקדוש.
לא הרב של הבעל,
לא הרבנית של האשה.
רב אחד שהם קבעו אותו, שמה שהוא יגיד זה מה אנחנו עושים.
זה גם לא חייב להיות הרב שפוסק להם הלכות בכל מיני עניינים, זה יכול להיות רב מיוחד לעניין של השלום בית,
שמה שהוא יגיד זה מה אנחנו עושים. החלטנו.
למה דווקא הוא?
כי מישהו צריך להחליט.
אז פעם אני אכלתי אותה, פעם היא אכלה אותה, לא משנה, אבל
צריך להמשיך לזרום.
כי הרי שנינו מבינים
שזכותה לחשוב אחרת ממני.
פשוט.
אבל מה נעשה עכשיו? מה, צריך להחליט מה עושים.
אז אם לא הגענו לעמק השווה לבד,
יש רגע.