לחיות בהתבוננות - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלט את מספר 446 לחיות בהתבוננות חלק ב'

יש לו פה שאלה, שורה ראשונה, בבקשה.

בבקשה. ערב טוב כבוד הרב. אבל איך ידעתי שיהיה תלונות הערב איתו?

תודה שבאת.

תודה שהגעת.

אני לא יודעת. יש מי שלמד משהו הערב.

טוב, קודם כל,

זה לא קשור להרצאה שנתת היום. אני ראיתי איזושהי הרצאה שלך ב-DVD ודובר שם משהו על גיל העולם.

עכשיו, בוא נתחיל ואני אגיד לך בזה שאני בחור מאמין,

הכל טוב ויפה, אבל יש כמה דברים שבאמת סקרנים אותי.

לפי התורה, לפי הדת, מה גיל העולם?

גיל העולם 5,765. אוקיי, עכשיו.

עוד כמה ימים ושש.

לפי מה שלמדתי, למדתי בית-ספר דתי דרך אגב.

לפי מה שלמדתי בבתי-ספר, בהשכלה כללית,

העולם עבר כמה תהליכים, אתה יודע, עידנים, אבן, קרח, כל הזה.

עכשיו, השאלה שלי אליך זה, איך זה מסתדר עם כל מה שמתואר בתנ״ך, כל ה...

מההתחלה מתוהו ובוהו,

גן-עדן, אדם, חווה,

עם ישראל, יציאת מצרים,

איך זה משתלב עם כל העידנים,

עם כל הזה? איך זה מסתדר, אתה אומר. כן, בסדר.

זה לא כרונולוגי, איך זה הולך? הבנתי. ומי אמר לך שזה צריך להסתדר?

זה אני שואל אותך.

רגע, זה צריך להסתדר או לא?

תענה לי אתה, אני לא ב...

אתה שאלת איך זה מסתדר. שאלתי, זה חייב להסתדר או לא חייב להסתדר? אני לא יודע, אני מחכה שבוא ומעט תגיד. שניים באים למשטרה,

אחד טוען, לא גנבתי, השני אומר, אתה גנבת. איך זה מסתדר?

לא מסתדר.

לא מסתדר. אז מה האפשרויות שעומדות לפנינו?

שאחד צודק והשני משקר, נכון?

נכון? לא חייב להסתדר, נכון? לא חייב להסתדר.

אבל אני אסדר לך את זה למרות שלא חייב להסתדר.

יאללה. יאללה.

עכשיו שים לב, מי צודק בטוח? התורה או המדע?

אם הייתה...

זו שאלה שכאילו, אתה יודע, זה עניין של אמונה. ברגע שאתה בן אדם מאמין ואתה בטוח בדרך שלך, כמו שאתה עושה. לא, לא, לא, לא, לא.

אחד אומר, לא גנבתי, אשר אומר, גנבתי,

שניהם בטוחים ב-100% ממה שהם אומרים כלפי השומע.

ברור אבל שרק אחד צודק.

אני שואל אותך שאלה.

במקרה שלנו,

שאלת אותי כמה גיל העולם לפי התורה, עניתי. אתה זוכר את המספר?

15,700 ומשהו.

65, עוד כמה ימים, 66. ואתה אמרת שלמדת עידן ועידנים ואבן וזה, ותחרורים את הכול. מה זה למדת? דברים שאתה מקווה.

בסוף אמרת מיליונים, נכון? לא, לא אמרתי.

אני שואל אותך, לא בקטע של עבור. שמעתי, יותר ממה שאנחנו אמרנו?

כן. כן.

עכשיו שאלת איך זה מסתדר.

אמרתי לך, חייב להסתדר או לא? בסוף הגענו, זכרנו, לא חייב להסתדר.

שואל אותך, מה בטוח נכון?

בלי אמונה, אין אמונה.

שכל יש לך?

תגיד לי, מה בטוח נכון? עם שכל, בלי אמונה.

עם שכל ישר ו... כן.

האמת?

אם הייתי יודע את התשובה הזאת, או שהייתי חוזר בתשובה לגמרי,

או שהייתי עובר לגודר... הבנתי. אם אני מוכיח לך עכשיו שהאמת היא אצלנו עכשיו, אתה תודה שהאמת אצלנו, אתה שם ציצית וחוזר בתשובה? איך ידעתי שתגיע לזה?

מה אתה אומר?

אמרת, אם הייתי יודע את זה, היית חוזר בתשובה. זה שמעתי מפיך. חזרתי על דבריך ואמרתי שאני גם אתן לך ציצית בחינם.

מה אתה אומר?

אני מקשיב.

מקשיב.

אני עונה.

אם המדע אומר, נגיד, מיליון,

ואנחנו אומרים 5,000 פלוס,

המדע אומר שאנחנו לא צודקים, או שהוא אומר שאנחנו ודאי צודקים?

שאתם טועים.

שאנחנו טועים? הוא חולק.

אם המדע אומר מיליון, אתה אומר

5,000, אז זה, מיליון,

כולל 5,000. אה, כן. אה!

אז אנחנו ודאי צודקים.

המדע לא אומר שאנחנו לא צודקים.

הוא אומר, ודאי אתם צודקים.

אבל מה הוא אומר?

אני אומר, לא,

שהעולם קיים יותר זמן.

עוד פעם, שים לב.

אז ודאי שהעולם, כשאתה אומר 5,000 זה שנה, ממתי הספירה הזאת? כאילו, מה הנקודה שהתחילה פה? אחורה תלך 5,700. מי? מאיפה? מעכשיו אחורה 5,700 פלוס.

זה הזמן שהקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם הראשון.

אתה יודע איך אני יודע?

האדם הראשון נולד?

הוליד בנים?

הם הולידו בנים?

הם הולידו בנים?

כתוב כל אחד כמה חי?

תוסיף זה ועוד זה, מתי נולד לזה, באיזה שנה נולד לזה, וכן הלאה והלאה, תגיע עד עכשיו 5,700 מאנשים חיים שכתבו ויש לנו עליהם הוכחות אחד אל השני.

נפתח ספר דברי הימים,

מההתחלה הגרא,

הגאון מווילנה נותן לך את החשבון אחד לאחד עד עכשיו.

סבבה. סבבה.

רגע.

המדענים אומרים מיליונים, וביניהם יש ויכוח, יש כאלה שאומרים מיליארדים.

טעות של מיליארדים, קטן עליהם.

עכשיו שים לב,

יש להם הוכחה?

לא.

יש שיטות שהם אומרים שלפיהם אפשר להגיד כך ואפשר להגיד אחרת, לכן יש טעויות ביניהם, כן?

אבל אף אחד מהם לא אומר בטוח.

עכשיו אני שואל אותך, ספק

בוודאי. מה עדיף?

ספק או ודאי?

ודאי. אצלנו זה ודאי, אצלם זה ספק.

עכשיו אמרת לי איך זה מסתדר והבטחתי שאני אסדר לך את זה?

נכון. אני מסדר לך את זה עכשיו.

אחרי זה תהיה מסודר.

שים לב.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון ביום הראשון, ברגע הראשון,

כשנברא האדם כבן כמה הוא היה,

הוא דיבר אתו כבר בשעה שהוא ברא אותו,

והוא הזהיר אותו לא לאכול מעץ אדם.

כשהוא ברא את העץ, בן כמה היה עץ כשהוא ברא את העץ?

נתן כבר פירות, כנראה. כבר נתן פירות?

כמה זמן לוקח על העץ לתת פירות?

לא גנן, אבל נראה לי כמה שנים טובות. יפה.

אתה רואה אפילו לא בתור גנן,

אתה יודע.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא באמת ברא את האדם הראשון באותו רגע,

באותו רגע,

כבן עשרים.

בראת העץ באותו רגע,

כבן כמה שנים.

בראת העולם באותו רגע, כבן מיליונים.

הקדוש ברוך הוא לא צריך לחכות את הזמן.

האמנת?

כבן רגע היית חילוני, כבן רגע אתה שם ציצית.

חבל!

מוזיקה.

איפה המיקרופון?

שהחיינו. ברוך אתה.

ברוך אתה.

אדון. אדוני אלוהינו. מלך העולם. מלך. שהחיינו. שהחיינו. וקיימנו. וקיימנו. והגיענו. והגיענו. לזמן הזה. לזמן הזה. אמן! הלב עצה.

תשיר, תשיר.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

תודה לך שבאת עם רשימה של שאלות.

לא, יש פה 36 שאלות,

אבל אני מוותר על חצי,

ומהחצי שנשאר, אני אשאל אותך רק 77 אחוז. נקווה שנענה לך על אחת. אני מקווה.

תראה, כתוב בספרים האחרונים, בשלושה האחרונים, ויקרא במדבר הדברים,

יש את הפרשיות שמדברות על הברכות ועל הקללות.

אני לא זכרתי את האמצעית,

יש את בחוקותיי, ויש את הפרשה של השבוע, כי תבואו והאזינו.

ובכל הפרשיות האלה, מעניין פסוקי הלא ברכות הוא סדר גודל של פי שלוש או פי ארבע מפסוקי הברכות.

למה, מדוע צריך הקדוש ברוך הוא להכביר במילים בזאת

ולא בזאת?

בלא ברכות ולא להכביר במילים בברכות.

מה יש יותר, ברכות או קללות?

יש יותר קללות, במניין הפסוקים. גמרנו.

וזאת, שנייה, וזאת כשלכתחילה,

הקדוש ברוך הוא רניח חרב מול עיניו של האדם,

כשאמר בפרק הראשון בבראשית,

וירא השם מיני טוב מאוד.

אור החיים הקדוש אומר על הפסוק, וירא הנה השם טוב מאוד.

טוב, את זה אמר מלאך החיים, ואמר על המאוד מלאך המוות.

זאת השאלה.

טוב, ובכן, כיוון שיש יצר רע ולב האדם רע מנעוריו,

ותפקידו של היצר המתלווה לאדם יום הולדתו עד גיל 13 שנים, והוא שוכן בתוכו,

להחטיא את האדם ולהשיאו עצות רעות ולמרוד במלכו,

כשם שפיתה את האדם הראשון כבר בשעה הראשונה לחייו,

וכדי שהאדם לא יתפתה,

אין ברירה אלא לאיימו ולהפחידו ולהזהירו מגודל הסכנה,

אם הוא יישמע לפיתויו של היצר.

ואין זאת אלא טובה גדולה שהקדוש ברוך הוא עושה לאדם.

מדוע?

אם אנחנו יודעים שהבן שלנו עלול להכניס סיכה לתוך שקע חשמלי וזה יהווה לו סכנת חיים,

אנחנו נזהיר ונפחיד אותו ונאיים ונצייר לו ציורים מה יקרה אם חלילה הוא יעשה כזאת,

ולא נסתפק בזאת,

אף נגביה את השקעים אם צריך או נכסה אותם בפקקים מיוחדים

ונעשה כל אשר לאל ידינו שלא להניחו לבדו להתפתות לעשות כן,

כי דרך הילדים לחתת, לגעת ולנסות כל דבר.

האם הורים שמקפידים להזהיר ולאיים ולהפחיד את הילדים

מזה הם הכבירו במילים?

האם אימא שמפצירה בבנה להיזהר מספר פעמים טרם עזיבתו את הבית,

להיזהר כשהוא חוצה את הכביש, להביט שמאלה, ימינה ושמאלה?

אל תשכח, תשים לב, אל תרוץ מאחורי המכונית,

תעצור, תחשוב לפני שאתה פוסע.

האם היא מכבירה במילים לאל?

לחינם?

יקרת חייו של בנה עומדת לנגד עיניה.

לכן היא מרבה להפציר בו בהפצרות רבות.

כן עשה אדוננו ומלכנו אבינו והזהירנו חזור חזור ושנוח,

שנזהר ושנדע שהעונשים קשים ונוראים.

ומי יגרום לנו אותם? יצרנו הרע.

לעומת זאת,

יש ברכות מאלף ועד תף,

והברכות האלה לא צריכות הרבה, הן מובטחות

בכל הטובות.

אבל ברכות אף אחד לא פוחד לקבל.

כל אחד מוכן וחושב שמגיע לו.

קללות אף אחד לא רוצה להאמין שיפגעוהו.

לכן צריך להזהירו שזה רציני.

דבר נוסף,

יש לפניך כניסה לגן-עדן,

ויש לפניך כניסה לגיהינום.

בא, הקדוש-ברוך-הוא, ומזהיר אותך, אומר לך, תשמע,

הגיהינום זה אש לוהטת ויוקדת קשה מאוד.

אני מבקש ממך, תתרחק מכל דבר שיביא אותך לשם.

אז מה הוא מאפשר לך? רק ברירה אחת, נכון?

שתרוץ לפתח השני שנותר לגן-עדן.

לא טוב.

כשרוצים בבנק, כשאתה לא תתפרע ותקפוץ על הקופאי,

שמים לך ככה שביל מחבלים.

למה?

מכוונים אותך שתדע איך להסתדר ולהגיע בתור, שלא תהיה פה התקוטטות יתר.

זאת אומרת,

האם זו הגבלה?

האם זו חסימה?

המטרה,

לגרום לך צער?

לא. להקל על כולם. הפוך.

הדרך הזאת תוביל את כולם בשקט ובבטחה לקופה, וכל אחד בזמנו ייקח את מה שמגיע לו וילך לביתו לשלום.

הקדוש-ברוך-הוא נותן לך עם הקללות,

אזהרות, תיזהר.

זה חשמן, זה אש, זה קרח,

זה ריטה, זה קטרינה,

זה צונאמי, זה פה, זה שם, דיר באלכ.

אני, אומר הקדוש-ברוך-הוא, ב-45 שניות,

300,000 איש מוריד,

ועוד חמש מיליון מפוזרים בעולם מחפשים קורת גג.

45 שניות,

צונאמי.

דיר באלכ, אני רציני.

אל תעשו תועבות,

אל תחזיקו עבודה זרה בתאילנד,

אל תגררו את כולם למזרח הרחוק, שיבואו לראות את האלילות והעבודה זרה אסורה על הגויים.

כן.

שיטפון.

מה היה בניו-אורלינס, אתה יודע?

שבועיים יש שם פסטיבלים

הכי מלוכלכים שיש בעולם,

יותר מריו דה ג'נרו.

כל שנה מכל העולם באים לראות את התינופת הזאת.

מצעד הגאווה בישראל, אפס אפסים.

אז הקדוש-ברוך-הוא מוציא את קטרינה,

עושה מלאכיו רוחות,

משרתיו אש לוהט.

אתה מכיר את דוד?

דוד.

דוד פה?

דוד הכי טוב.

דוד הכי טוב, כן.

כן.

אתמול נתתי לך.

בבקשה.

אז הקדוש-ברוך-הוא עושה לנו חסד

ואומר לנו,

הקללות זה לא אני משית עליכם,

אלא אתם על עצמכם. איפה אומר את זה הקדוש-ברוך-הוא?

ראה,

אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים, אומר השם.

תראה, זה לפניך על השולחן.

יש מתוקים,

מלוחים,

חמוצים,

חריפים.

אתה, זה לפניך, תבחר מה שאתה רוצה.

אני מציע לך,

ובחרת במתוקים,

בחרת בחריפים ועשית אח.

אתה, השם. מי אמר לך להושיט את ידיך ולהכניס לפיך? אני ביקשתי ממך.

אומר השם, נתתי את שניהם.

אני מציע לך, ואני גם שם לך את היד על זה ואומר, ובחרת בחיים.

מתקבל את כל הברכות.

לכן הקדוש ברוך הוא הרבה להזהיר את עורפנו הקשה כדי שנלך בדרך טובים.

תראה, הרב, זה לא מדויק כשאומרים רשות הבחירה, או זכות הבחירה בידי אדם, או אפשרות הבחירה בידי אדם.

ודאי שזה נכון. זה לא נכון.

מיסודו זה לא נכון. ודאי. שאם אנחנו ברואים של הקדוש ברוך הוא,

אז הקדוש ברוך הוא מנהג את בריאותיו,

חס ושלום, חס ושלום, חס ושלום, חס ושלום, חס ושלום, וננהג כל בריאה ובריאה. הוא אומר לה, ברחמים כן, תעשי ככה ותעשי ככה, בוודאי, תרים את היד, תוריד את היד ותדבר ככה, אל תדבר ככה, אל תדבר ככה. לא, חס ושלום.

אני וטומי לפיד אותו דבר?

זה לא משנה.

אני וטומי לפיד. הוא מנהג אותו ככה, ואותך הוא מנהג ככה. אה! אז הקדוש ברוך הוא בעצם אומר, יש לי שני צדיקים בעולם,

אמנון יצחק וטומי לפיד?

יש לי שני חסידי אומות העולם,

יש לי אברהם אבינו והיטלר,

שני צדיקים בדיוק אותו דבר. להבדיל, מה להבדיל? אמרת שהוא מנהג את זה ככה ואת זה ככה? אמרת שם של גוי, אמרת שם של גוי. מה הקשור שלא הבן שלו? לא נולד על ידו, לא הצהיר כפיו?

גם הוא הצהיר כפיו. ההצהיר כפיו? מאיפה הוא במה בצד?

הוא הצהיר כפיו.

אלא מאי, הקדוש ברוך הוא ברא שניים שווים,

משה רבנו וירבעם בן לבד.

גדולי עולם היו,

אבל אחד בחר בדרך הטוב, נהיה משה רבנו, זכה וזיכה את הרבים,

ואחד היה רשע גמור, ירבעם בן לבד, שחטיא את הרבים.

ושניהם היו גדולים מאוד מאוד מאוד בתורה,

אבל זה סטה בגלל הגאווה לכיוון שלילי,

וזה זכה בגלל הענווה להיות מנהיג העולם כולו.

השם לא מתערב. אם כן,

רוצח שפל, צדיק וחסיד, כי הוא עשה מה שהשם אמר לו.

הלא לטענתך השם הכניס לו את היד לתוך האקדח,

והוא ירה בראש של אשתו. איזה צדיק מתוק.

מדוע לא עשית זאת דקות ספורות קודם?

זה פשוט כלי שרת ביד השם.

חלילה וחס, אז אין מקום לתורה.

התורה לא תזהיר אם כן, לא תרצח,

ודאי תרצח, לא תגנוב בכיף.

מה זה כל הציוויים?

מה, אתה מצד אחד אומר,

ככה אקדח טירה,

מצד שני אומר, עכשיו תקבל עונש. למה? אני אמרתי לא תרצח. אבל אתה שדת לי את היד בתוך ההדק, איך אתה מעניש אותי?

טוב,

זה מי שחנן לאדם דת ולימד לאנוש בינה, כן. לימד אותם, נתן להם את החוכמה. למה? להוציא את הכלי משחית. בשבילי? בשבילי? ונתן להם את הכלי. משחית? איזה משחית? ונתן להם גם את החוכמה. כלי ניקוי, כלי טיהור, מתאר את העולם לאנשים.

יריות, והעולם מטוהר, פחות אנשים.

פחות פסולת.

מה זה? למה כלי משחית?

לא נורא, ידידי.

חשבת שאתה צודק בטענתך?

לא כל כך.

לא, לא חשבתי שאני צודק בטענתי. ודאי, אבל רק רגע, רק רגע. כי זאת הייתה שאלה.

יש גם ברכות.

סליחה, שם כתוב, סליחה שאני כותב.

שם כתוב, וכל קללה אשר לא כתובה בתורה.

נכון, זה לחבר מאה קללות,

יש צח קללות ועוד שתיים,

וזה מאה קללות. מכל מקום,

הקדוש ברוך הוא אומר, אל תתעסק בקללה,

תבחר בברכה.

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.

יש לפנינו את שתי הדרכים, תבחר בטובה,

וזהו. עזוב את כל השאר.

כל השאר עזוב.

לצערנו הרב, יש הרבה צרות, הרבה מחלות.

אנחנו מוקפים אויבים, 250 מיליון

אויבים מקיפים אותנו, והים בצד אחד.

אין צד אחד של ידיד אחד.

אין.

אתה מבין מה זה? איזה נס אנחנו נמצאים?

והקדוש ברוך הוא מעורר אותנו, ומנסה להזכיר לנו,

ושולח את כל האותות האלה שנראה, ונבין, ונשכיל,

ואנחנו עוד לפני גוג ומגוג.

מה שראיתם פה זה אפס קצה. בגוג ומגוג ארבע מיליארד בני אדם ימותו.

שני שליש מהעולם.

זה כלום.

כלום.

אבל לציבור ישנוני להודות, להלל, לשבח, לפאר, כן, את עצמם.

אני, וכוחי, ואפסי עוד, ואני, ואני, ואני, ואני. אתה יודע מי אני?

אתה יודע מה לא עשיתי? אתה יודע מי אני.

אין לך כלום.

הכל זה ממנו יתברך. תהיה חכם.

ברא אותך.

אומר לך, תעשה ככה. תקום בבוקר, תגיד מודה אני.

טול ידיים, תברך על נטילת ידיים,

צא לתפילה, תתפלל במניין, תגיד אמן, קדוש, ברוך.

גמור את התפילה, לך לעבוד את הבורא.

צריך ללכת לעבוד, תאכל, תברך,

תשתה, תהנה, אין שום בעיה.

רק תעשה את החובות, את המעטות המוטלות עליך,

בשביל שתחיה בשתי עולמות, העולם הזה והעולם הבא.

אתה עקשן, אתה בעל גאווה, אתה לא רוצה להיכנע, אתה רוצה אני, אני, אני.

בסדר?

שעון החול עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, ומי שלא מבין בטוב,

בסוף יצטרך להבין ברע, מה לעשות.

גם ההורים יש להם סבלנות בחינוך הילדים.

מסבירים, מסבירים, יא בני, יא בני,

ילדי הכת, הפעוט, תשמע לי, תשמע לי אימא, זה לא הולך, לא הולך, בסוף צביתה, לא צביתה, לטמה, לא לטמה,

חלעה, לא חלעה.

למה לך? בשביל מה מותק?

למה? אימא רוצה בטובתך? לאט-לאט מותק. אבל אין ברירה, בן-אדם לא שומע, לא שומע.

אז מה לעשות?

איננו שומע בקול אביו ובקול אמו.

ואיסרו אותו.

כן, האישה שם, הבטחתי לה, תן לה בבקשה מיקרופון, בבקשה.

תן לה, תן לה שם. בינתיים אני אברך את מארגני הערב.

סתיו בת אורלי ואלירן בן-סימה יזכו לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אהלן.

והירושלמית, איפה היא?

מה השם שלך?

וזנה רחל בת פרעה.

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל וישועה קרובה, מהרה.

אמן. ואלון בן-ברכה יזכה בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים, מהרה. אמן.

והבחור שנמצא כאן, בעזרת השם שמו דוד בן-חביבי,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל ויקום מכיסא גלגלו לחיים טובים ולשלום מהרה,

אמן.

מה השאלה? תכף.

כן. קודם כול, לא הודיתי לך על ההרצאה הנפלאה.

תודה.

תודה לך שאת מודה לי.

כן.

ודבר שני, אני כרגע,

אני יהודייה, נמצאת בפרשייה דרכים של רוח וקודש,

הרוח האישית שלי, הנשמה האישית שלי.

אם שמעת על הסדנה הזאת, ויפאסנה,

ויפאסנה? כן.

לא שמעתי. לא שמעת, זאת...

זאת מדיטציה בת עשרה ימים,

מדיטציית שתיקה,

שחלק מהעניין הוא לשוחח באמת עם עצמך ורק עם עצמך, ולהכיר באמת באמת את המצוקות של עצמך ואת הזרימה של עצמך.

זה בעצם מה שאני מאמינה שכל אחד פה שואל,

מה הייעוד שלי בחיים כאן,

או מה התפקיד שלי בכדור הזה,

מה אני עושה פה בכלל,

זה חלק מהעניין של לכבנן אותנו כיהודים.

זאת אומרת,

כמו הוויפאסנה, שנכנסים פנימה ומדברים עם עצמך,

זה איך אתם עוזרים לנו, ליהודים,

כן,

להגיע באמת לעצמנו, כמו מתנות, שאמרת, מתנות אל,

שכל אחד מאיתנו ניחן בה, כן?

אבל איך אנחנו באמת מוצאים את זה, ומוציאים את זה לחומר שלנו?

טוב. השאלה שלי ברורה.

ברור. רק השאלה,

במדיטציה הזאת,

איך יודעים שמקבלים תשובות אמיתיות מהפנימיות,

כשבעצם אנחנו שואלים את השאלות ואנחנו עונים לעצמנו את התשובות?

אין לנו מקור מוחלט שיענה לנו בבירור עם הוכחה ואמיתות,

אם קיבלנו תשובות אמיתיות מפנימיותנו.

אז אחד יכול לשבת במדיטציה הזאת ולהגיע למסקנות הפוכות לגמרי ממה שאת תגאי,

ולגביו הם 100%. ולגבייכם יהיו 100%. ומי אמר ששניכם בכלל צודקים?

אני לא מדברת פה על עניין של צודק או לא צודק, אני מדברת על עניין של באמת לחפש את עצמך, שמעת. חמשת עשרה ימים עם עצמך? לא, לא.

אני אמרתי, התחלתי בתחילת דברי, אמרתי שאני בפרשיית דרכים. טוב, זה עזבי. בואי נגיד שאת היית במדיטציה וישבת עשרה ימים,

20 יום.

ישבת,

זאת לא השאלה.

רגע,

אמרת שיש דרך כזאת למצוא את עצמו.

האדם ימצא את עצמו בדרך זו.

רגע, מתנות שנתן לו, לא צריך עשרה ימים. הוא יכול לדעת מה יש בכלליו. אני יודעת. אז בואי אני אסביר לך.

המתנה הגדולה שקיבלתי, חיים.

והמתנה הגדולה הזאת היא שווה לאין-ערוך מכל דבר אחר.

זה לראיית עינייך. עכשיו, אם תלמדי את התורה הקדושה ותדעי מהן המידות הטובות שהקדוש-ברוך-הוא רוצה שאנחנו נתנהג על-פיהן,

קיבלת את מכלול המתנות האפשריות בכל העולם.

זאת אומרת, אם תהיה לך ענווה,

תהיה לך נתינה, חסד,

תהיה לך עין טובה על הבריות,

תהיה לך נדיבות לב,

תהיי רחמנית,

תהיי גם קצת אכזרית כלפי אלה שהם לא טובים על-פי הדרך האמיתית.

זאת אומרת, לא אכזרית כדי להכותם,

אבל בשביל לדעת להתרחק מהם ולא להיות בחברתם,

גם זה צריך.

וכן הלאה.

אם תדעי להשתמש במכלול המידות הטובות שהשם ברא,

אבל בכיוונים ובאפיקים שהוא מתווה,

חייך יהיו מאושרים ותהיי כל-כולך מתנה לעולם.

תראי,

הקדוש ברוך הוא נתן לי מתנה.

מה המתנה? גם לי, ואני מודה כל בוקר על כל המזון שאני אוכלת, ואני מודה שאני רואה.

אני מודה שיש... לא, לא. אני דיברתי על מתנה אחרת.

אני מודה על המתנות, אבל...

מתנה קיבלתי גדולה מאוד.

יכול להיות שגם לך יש, עוד לא ניצלת אותה.

יכול מאוד. הקדוש ברוך הוא נתן לי מתנה. מה המתנה?

פקח את עיניי להבין בתורתו.

ברגע שהבנתי שזאת האמת,

וכיוון שזה הדליק לי את הנר, את הנשמה שלי שנקראת נר נשמת ה' נר ה' נשמת אדם,

נר ה' נשמת אדם.

כיוון שהקדוש ברוך הוא הדליק לי את הנר,

וחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

נר לאחד, נר למאה,

אם יש נר דולק,

אם יבואו מאה נרות להדליק ממנו, הוא לא יתמעט אלא הוא יגרום לאורה גדולה של עוד מאה,

וכל נר שנדלק יכול להאיר עוד מאה,

וכן הלאה.

המתנה הזאת אני מנצל,

את רואה? אני רואה. אני, במקום לשבת בבית עכשיו עם המשפחה,

נוסע לחדרה להחדיר אמונה לבריות ולהאיר להם את הנשמות כמה שאוכל. אשריך. רגע, זה נכון. גם היא רוצה.

או! אמרתי לך שיש לך מתנה ועוד לא ניצלת אותה, גם את רוצה.

אבל אם את תלמדי אנשים את המדיטציה הזאת,

הם ישבו עשרה ימים ויקומו אחר כך ויישארו באותו מצב, כשלא ברור להם אם הם צודקים או לא.

אין להם מקור שיגיד מה אמת ומה לא.

הבורא שברא אותנו בדפוס שבו אנחנו נמצאים,

יודע מה הייעוד והמטרות והמטלות שיש עלינו,

פרסם אותם בתורה הקדושה ואמר,

אם בחוקותי תלכו יהיו לכם כל הטובות, ואם לא יהיו כל הרעות, כמו ששאל השואל.

ואנחנו החכמים,

יש לנו שכל, לא מחפשים בעיות וצרות,

אמורים להבין בפשטות, בלי חשבונות עקומים,

שזה דרך הישר, לשאול את החכם הגדול, הבורא יתברך,

מה עושים?

תארי לך

שאת לא מרגישה טוב ויש לך רופא משפחה,

אבל את שומעת שיש רופא יותר בכיר ממנו.

האם לא תבקשי את עצתו אם יתאפשר לך?

ודאי.

ואם יאמרו לך שראש המחלקה באחד מבתי-החולים מוכן לקבלך ולהסבירך, ודאי שתעדיפי.

ואם יאמרו לך שהמומחה הכי גדול בעולם,

שאפילו הרופאים שהזכרנו קודם מטופלים אצלו,

מוכן לתת לך עצה או ניתוח או מה שצריך והוא הכי הכי הכי טוב והכי בטוח,

לא תשאפי לזאת.

ואם יש לך רופא כל בשר ומפליא לעשות והיה לך אפשרות של קשר אתו,

לא היית שואלת אותו.

אני שואל אותו.

אני רוצה דעת, מבקש ממנו,

רוצה בריאות, מבקש ממנו, רוצה פרנסה, מבקש ממנו.

הכל אני מבקש ממנו, את יודעת למה? גם אני.

כי אין עוד מלבדו.

אבל מה אני עושה?

אני גם שומע מה הוא מבקש ממני.

או.

או. איך אתה שומע? זה הפוינטה.

במדיטציה לא דורשים ממך כלום,

לכן זה חרטא ברטא,

אבל בתורה הקדוש ברוך הוא, אני לא מסתכלת. בתורה הקדוש ברוך הוא מבקש,

אומר תעשה תקבל.

אני לא בתמונה אפילו.

תלחץ על כפתור זה יהיה לך און,

תלחץ על זה יהיה לך עוף.

מי לוחץ על הכפתורים? אתה.

תעשה מצווה,

תקבל טובה.

תעשה עבירה,

תשולם רעה.

לא אני אעשה לך את זה.

אתה לבד מזמין לעצמך.

אדם מכניס את האצבע לאש ואומר, איי.

מי אשם? אז אתה יודע מה?

הבסיס של זה זה לא הוגן.

נכון. הבסיס של זה זה לא הוגן. נכון. מכיוון שבאנו לפה, תינוקות רכים, טהורים, לא יודעים כלום,

אומנם גם לא אומרים תודה על סוכריה שהם מקבלים, כן? נכון.

אבל מצד שני, אנחנו לא, חסר לנו כאן משהו. נכון. את חסרת לך את האמת. את מחפשת. את יודעת שיש משהו שהוא היקפי. שהוא אוניברסלי. שהוא עצום. הוא איווא. שהוא היקפי. הוא עצום. הוא גדול. איפה? הוא לידך. לא רק זה. הוא לידך.

את יכולה לחוש אותו,

אבל אין לך את המקור שיאמר שהוא פה.

אין לך מקור שיגיד שהוא פה. את חשה.

זאת הבורות שלנו, זאת הבורות שלנו. נכון, ולכן אני פה.

לכן אתה פה, אבל אתה פה עם עוד 200 איש, איך אפשר להגיע למצב שאחד כמו במנזר, שיש את הכומר,

ובאים להתוודות בפניו,

מציע מה לעשות?

כן.

אצלנו אין את זה. הפוך, אצלנו לא צריך את זה. למה? למה? כי אצלנו הקדוש ברוך הוא אומר הכול,

אתה לא צריך להתוודות לכומר, תפנה אליי.

תאמר, אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי. הרי למי חטאת קודם כל להביא חשבי שמים?

דבר שני, אם פשעת כנגד חברך,

תלך ותתוודה. תגיד לו, תשמע, אני פגעתי בך, אני מבקש מחילה וסליחה.

מה יותר פשוט? למה אני צריך ללכת לכומר?

אני עושה צרות לאום, ספר לכומר. ספר לו, ספר לו. תגיד לו, סליחה, זה הכול, סגירו את התיק.

מה אתה הולך לכומר?

לא, לכומר הולכים כדי לחפש בעצמנו.

לחפש משהו?

אצל הכומר? כן, כדי למדת זאת אל שדיברת עליהם. עוד פעם,

הכומר זה כשאין אמת, מחפשים מישהו לדבר איתו.

אז הוא יושב באיזה בודקה, באים, עומדים בתור,

יושבים, מספרים לו סיפורים,

הוא אומר אולי כמה עצות ושלום, זה הכול.

מה זה פתר?

אנחנו לא צריכים את זה.

אנחנו יודעים, כתוב, מה עושים כשחוטאים.

לכל עבירה כתוב מה צריך לעשות.

מה זה תשובה?

חרטה על העבר,

קבלה לעתיד לא לחטוא,

ווידוי דברים, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ולא אחזור על זאת שני.

מה עוד צריך?

אני מתחרט,

אני לא אעשה עוד,

ואני מודה ומתוודה שעשיתי דבר לא טוב, ואני לא אעשה יותר.

מה עוד צריך? בשביל מה צריך את הכומר?

דבר נוסף, אם עשיתי לחברי משהו,

אם גזלתי אותו,

כמובן, הכומר לא יעזור, הוא לא יחזיר לו את הכסף. אתה צריך להחזיר לו.

גש, תחזיר לו את הכסף. אין לך כרגע, תגיד, אני אשיב לך את זה בהזדמנות הראשונה.

הקדוש ברוך הוא אומר, הכול מה לעשות.

יש לך קצת בעיה לעשות את זה לבד?

הולכים לסמינר,

את הולכת לסמינר, הנה, מאחורייך לכמה ימים,

את יושבת עם צוות גדול,

שואלת את כל השאלות,

כל מה שאת רוצה לדעת ולברר, תקבלי את התשובות,

ותקבלי לבד את כל ההחלטות, לבד. תחליטי אחרי שיהיה לך ידע נוסף גדול,

תחליטי מה שתחליטי.

ודאי שזה יותר טוב מאשר להיות עם עצמך. את יודעת למה זו טעות?

משום שמה אדם יכול לחדש לעצמו? שימי לב.

אני מכיר את עצמי כמו שאני מכיר את עצמי.

אני יודע את מה שאני יודע בגלל כל מה שספגתי.

ודאי. אני יודע את כל מה שאני יודע בעקבות מה שספגתי כל ימי חיי, ושמעתי והתרשמתי והכול. אבל כל זה נמצא איפה בי?

עכשיו אני עושה מיקס סיעור מוחות עם עצמי ומערבל את כל הידע שלי, ומנסה להוציא מסקנה. איזה מסקנה תצא לי?

רק מתוך אותו מאגר של ידע.

אבל אין לי מקורות נוספים במדיטציה שאני אקבל ידע נוסף שחסר לי, שבגללו לא הגעתי עד הלום לכלום.

לדוגמה, אם יש לי מאגר במחשב של לקוחות,

ואני מחפש את ג'וז'ו,

ואני לוחץ חיפוש, אני לא מקבל.

אני עושה גו-גו, גם לא מקבל.

גו-גו, לא מקבל. ג'ו-גו, גם לא מקבל.

ואם אני אעשה כל היום, לא אקבל. למה חסר במאגר ג'וז'ו?

את מחפשת אותו איפה שהוא איננו, כי עד כיום הוא לא היה קיים שם.

הוא חוץ ממך, חפשי אותו בחוץ,

לא בפנים.

תלכי ותחפשי אותו.

סמינר תמצאי אותו.

כבוד הרב.

בסדר?

בהצלחה.

כבוד הרב, סליחה.

מי זה אני סליחה? כרמי, פה, פה.

פה.

שלום לך.

תודה לך. תודה לך שאתה קיים.

כן.

אני רוצה להתייחס לדבריה של הבחורה פה. אם תקשיבי לי רגע,

תקשיבי לי, אני מדבר אלייך.

אני גם הייתי בוויפאסנה,

ואני יכול להגיד לך קודם כול שאת צודקת במאה אחוז. וויפאסנה זה דבר מדהים,

אבל אני גיליתי,

אני גיליתי שהוויפאסנה,

לא גיליתי, זה דבר ברור, שזה משהו שהגיע מהמזרח,

וזה המתנות של אברהם אבינו שהוא הביא לפילגשים,

וזה קצה-קצהו של מה שיש לנו ביהדות.

אני דרך הוויפאסנה ודרך עוד דברים נוספים מהמזרח הגעתי בסופו של דבר מאיפה שבאתי.

מבינה? יש לנו לפעמים את האמת מתחת לאף.

אני רוצה להגיד לך שבסופו של דבר זה לא עובד.

זה דבר נפלא. אני התמכרתי לוויפאסנה ועשיתי ויפאסנה ותרגלתי.

זה מאוד קשה. הרב כל כך צודק. האמת שאני הייתי למעלה ואמרתי,

אני יורד למטה לכאן כדי להבהיר לך את העניינים האלה.

זה פשוט לא עובד.

משהו שלא מתחבר לשורש העליון,

זה לא עובד, זה רק נדמה.

זה משהו שהוא כאילו,

זה משהו שהוא בא אפילו, אני חושב, מהסיטרא אחרא.

זהו, זה מה שיש לי להגיד לך. אני חושב שתתחברי, אם זה אמצעי בשבילך,

אז זה נפלא.

זה דבר נפלא.

אבל בסופו של דבר, תדעי שהעיקר, העיקר שלך,

זה השורשים שלך.

זה מה שכבוד הרב מדבר,

ויישר כוח.

תהיה בריא. תודה.

אבל אני רוצה להגיד לכם עוד משהו.

היו כמה טיילים שסיפרו לי שהגיעו למזרח הרחוק לגורואים, גורו, גורו.

וכששאל אותם הגורו מאיפה באתם, אמרו לו מישראל, אמר, מה אתם מחפשים אצלי?

כל מה שיש לי מאצלכם.

זאת אומרת,

אין חידוש שחידשו במזרח הרחוק.

ומה שאתה אומר, שאברהם אבינו לימד

את בני הפילגשים ושילח אותם לקדם,

אז אתה צודק.

הוא נתן להם גם שמות של טומאה וכל מיני דברים כאלה.

אבל כל ספרי המוסר שלנו אומרים שהאדם צריך

לחיות בהתבוננות לא בספנה ופסנה וספה וכל מיני שמות כאלה.

כתוב לחיות בהתבוננות,

שכל אדם כל יום יתבונן, ישקול מה הוא עשה,

מה המאזן שלו,

מה המטרה, מה התכלית.

רבנו יונה מתחיל את הספר שלו,

שערי תשובה עם זה,

שיתברר ויתעמת לאדם מה תכליתו בעולמו.

זה ההתחלה של הספר, ספר מוסר.

ואל זה יכוון

את מגמתו כל ימי חייו,

אחרי שיתברר לו מהי האמת, כל ימי חייו, רק לכיוון הזה.

ברסלב,

גם כן,

ויספה נא ויפסנה ויספספה, מה הם עושים?

הם הולכים ומתבודדים ומדברים עם הקדוש-ברוך-הוא, ומה שיוצא להם מבפנים, הם פונים אל השם יתברך.

אז מה זה?

מדיטציה?

לא.

ביהדות יש דרכים

איך

להתקרב לבורא,

איך להתחבר לשם,

איך להכיר את עצמנו,

את המגבלות שלנו ואת היתרונות שלנו.

אבל כל זה לא יעזור אם לא יהיה מדריך מדריך.

אדם שהולך לטיול צריך מדריך.

אדם שלא יודע שפה, צריך ללמוד שפה.

אי-אפשר לשוטט כל היום ולהגיד, אולי זה רחוב דיזינגוף?

אתה יודע מה לא? אולי זה רחוב דיזינגוף.

מה, איך אתה יודע אם זה?

יש שלט, תקרא מה כתוב, תשאל מי שגר פה.

מי שנמצא בעולם ויודע את השם,

יכול להגיד לאחרים איפה הוא נמצא.

לכן הגענו לחדרה.

כן,

תכף.

רגע, ברכות תכף.

הנה, שאלה יש לך?

שאלה?

בבקשה, תנו לו רגע.

תן לו את המיקרופון, דוד.

ערב טוב לכבוד הרב, ערב טוב לכל הקהל הקדוש הזה.

תודה רבה לך שהגעת,

תודה לקהל הקדוש הזה שגרם לך להגיע לפה,

והכי חשוב, תודה לבורא עולם שזיכה אותי להגיע לפה.

אשריך ואשריך אל כך, חביבי.

זה חותמת להרצאה.

חזק וברוך.

יש לי שאלה אחת, ואחרי זה להגיד כמה דברים.

אם יהיה לך זמן בשבילי, אני מאוד אשמח.

אני פה.

השאלה שלי היא בקשר לנשמות.

כבודו אמר שנשמה שמתגלגלת,

החלק המתוקן עולה למעלה והלא מתוקן למטה, נכון?

תראה, היום אני לא שומר שבת.

ואם נגיד בגלגול הקודם,

החלק המתוקן שלי היה שבת,

ועכשיו אני לא שומר. מה זה אומר? שאני לא צריך לתקן את השבת?

בטח אתה צריך.

אז אני מתחיל, הכול מההתחלה בעצם. לא.

בחלק הלא-טוב עדיין, שצריך תיקון,

אתה צריך לתקן אותו בקיום תורה ומצוות. אם אתה לא תשמור שבת עכשיו והכול, כן, אבל אני לא יודע מה מתוקן, מה לא.

לא צריך לדעת.

חלק שמתוקן, אז זה מההתחלה, כאילו.

חלק שמתוקן נשאר למעלה מתוקן.

חלק שלא מתוקן, ירד.

מה צריך לעשות?

את כל מה שצריך לעשות.

לא עשית? עשית חלקית. אם עשית חלקית, עוד פעם, חלק שיתקן יעלה ויתחבל לחלק העליון,

מה שעדיין לא יצטרך להתגלגל עוד פעם, וכן הלאה.

זאת אומרת, אותך לא מעניין מה תיקנת,

אותך מעניין מה אתה צריך לעשות כאן.

וכמה יהיה החשבון, זה לא עניין לך.

רק תחשוש שאם אתה גלגול שלישי כבר,

ולא תתקן הפעם,

כבר לא תתגלגל כאדם, בשביל זה אני פה.

כן, אלא כבעל חי, חס ושלום.

הבנתי.

עכשיו יש לי כמה דברים.

ורגע, למה אתה לא שומר שבת?

אני לא, אני אסביר לך. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לבקש ממך מחילה, באמת. אני רוצה לנצל את המעמד הזה פה.

אני שומע אותך הרבה זמן,

ובאמת השפעת עליי הרבה המון.

לטובה, כן, שלא יהיו פה עיתונאים, משהו, אני יודע.

ובאמת השפעת עליי המון, ואני רוצה לבקש ממך מחילה. אני שומע אותך הרבה,

ואמרו לי שזה אסור, אבל מה אני אעשה? זה דחף אותי, והייתי שומע אותך גם בשבתות.

אז באמת, אני מבקש סליחה מכל הלב.

בחלק של שבת אתה צריך לבקש מחילה מאבא בשמים. שנייה, שנייה, יגיע לזה, שנייה.

אל דלבל אותי רגע.

אז אתה סולח לי, אמון.

אני? כן. בשמי כן, בשמי כן. בשמי כן, בשמי כן. בשמי כן, בשמי כן. נגיע אליו, בעזרת השם.

רק תשתדל לא מהר.

אה?

תשתדל. לא, אני אגיע. אני לא סתם באתי לפה.

כן.

באמת, אני רוצה באמת לנצל את המעמד הזה.

תראה, אני באתי לפה עם כובע במיוחד.

ואני ראיתי בקלצות שלך שאתה עושה פער די לא רע.

נכון. אתה מבין?

אבל שנייה, שנייה.

אז אני רוצה לחפר על זה, על השבת שאמרתי, וזה בשלושה דרכים.

קודם כול, אני לוקח עליהם ממחר שבת, בעזרת השם. אמן.

שבת זה מצווה, לא אומר בלי נדר.

אין דבר כזה בלי נדר.

מצוות חייבים, הוא נשבע בהר סיני, שהוא יקיים. דבר שני, אני רוצה מהידיים שלך, ציצית, בעזרת השם. חזק וברוץ, קבל.

ודבר שלישי, הכי חשוב, באמת, המחילה לקדוש ברוך הוא. אבל אתה יודע, זה בורא עולם, לא מגיע לו סליחה, מגיעות לו סליחות, אתה מבין? אז אתה תלך לסליחות האלה. לא, כיפורים, כן, בעזרת השם, יתקרב.

ואני אדבר איתו בני לבינו.

וחוזרים בתשובה. בעזרת השם. ודבר שלישי, הכי חשוב,

לעשות את זה במעמד הזה, קידוש השם כמו שצריך,

ותספר אותי. בכבוד.

שנייה, שנייה, שנייה.

אמנם זה לא ארוך, אתה יודע, אבל תקצר אותו לפני שיתערב.

בכבוד, בוא.

שנייה, שנייה, יש לי עוד משהו, כבוד הרב.

יש לי מכבודו בקשה קלה-קשה, איך אתה אומר?

כן. בקשה קלה.

בקשה קלה.

כן.

טוב, הבקשה הקלה היא,

אני אצטרך ברכה בשביל האבא.

אלא אם כן אתה רוצה לצ'פר אותי גם, כי לא מפריע לי.

אין מה, את שניכם, אחרי הקוקו.

לא מתפסר, אה? ממה הקשה?

הוא לפני מספר שנים עבר אירוע לב.

היום באמת, ברוך השם, ברוך השם, הוא מרגיש טוב.

הוא היה בטבריה,

בקברות צדיקים, הוא היה גם אצל רבנים.

הוא היה במקווה גם. באמת, ברוך השם.

אבל זה, גרמנו להפסיק לעבוד. אבל הוא עומד על הרגליים, הכול, עושה הכול, ברוך השם. הוא לא עובד, אבל... חי! חי! חי, הכי חשוב, כן. חי! די! די! די! ברוך השם.

אז אני רוצה שתברך אותו, למה הוא עכשיו עדיין משתמש בתרופות. מה השם שלו? שנייה, שנייה.

הוא משתמש בתרופות ובכדורים, אתה מבין? ובעזרת השם יעבור לכדורי דבש.

שם?

השם שלו?

משה בלטה.

משה? בלטה. בלטה? כן. בן? בן דג'ני.

בן? דג'ני. דג'ני.

השם ישלח לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה! אמן, אמן. בכבוד. בוא.

לא, בבקשה שנייה, כבוד הרב.

שנייה, שנייה, יש עוד בקשה. כבוד הרב. שנייה, שנייה. בוא עם המיקרופון, אין חוט, אין חוט. בוא.

הבקשה הקשה היא, שמע, אני שומע אותך, אמרתי לך הרבה זמן, ובאמת, אוהב אותך מכל הלב, כבוד הרב.

ואני רוצה לנצל באמת את המעמד הזה ולהראות את האבא שלי,

ושתיתן לי חיבוק של אבא לבן, אם אפשר.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

חזק וברוך. רק רגע,

אנחנו תכף נגיע לברכות גם, נעזור למי שאפשר.

חודש הרחמים והצליחות,

חודש אלול, ראש השנה, יום הדין,

עומדים לפניו בדין,

מי לחיים, מי למיתה,

מי לשבע, מי לרעב,

מי לבריאות, מי לחולי,

הכול נקבע בראש השנה.

לפני שמגיעים למשפט צריך לבוא עם הרבה זכויות כמה שאפשר ולגייס כמה שיותר זכויות.

מי שיגיע עם מזוודות מזוודות של זכויות אשריו אשרי חלקו ייכתב לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים.

אבל אם בן אדם יגיע רק עם הזכויות שלו יכול להיות שיחסר לו.

יש לי עצה,

כמו שכתוב בסידור התפילה,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

ותשובה,

וצדקה,

ותפילה,

מעבירים את רוע הגזירה.

תשובה צריך לחסוך.

בלי תשובה אין אפשרות לצאת זכאי בדין.

תפילה, אנחנו נגיד,

עד וביום הדין עצמו.

וצדקה.

צדקה אפשר לעשות ולזכות.

יש נותן פרוטה ומחיה עני.

יש נותן צדקה ומפרנס יתומים ואלמנות.

ויש מי שיכול לעשות בצדקה תחיית המתים.

אפשר לעשות בצדקה תחיית המתים.

מי אלה המתים?

אלה שרחוקים מה' יתברך.

אומר הנביא, כי לא אחפוץ במות המת,

כי אם ישוב מדרכו וחיה.

אבא שבשמיים אומר, אני לא רוצה שאף אחד מבניי ימות.

אני רוצה שישוב מדרכו וחיה יחיה.

אבל למה קורא לו הקדוש ברוך הוא מת?

כי רשעים בחייהם קרויים מתים.

זה לא חיים.

מה שחיים מתהוללים,

חושבים שנהנים,

זו מיתה, מיתת הנשמה.

הנשמה לא מקבלת את המזון הרוחני ולא יהיה לה אורך ימים ושנים בעולם העליון.

לכן כתוב, כי לא אחפוץ במות המת.

לא כתוב לא אחפוץ במות החי.

השם לא רוצה שהרשעים גם ימותו,

רוצה שיחיו.

אפשר היום בתרומה, בצדקה, בהוראת קבע,

להציל נפשות של יהודים שיחזרו בתשובה.

להחזיר בתשובה זו המעלה הגדולה. מי שמגיע עם חזרה בתשובה לראש השנה וזכה להציל עוד יהודי אחד,

זכאי בדין

ובן העולם הבא.

אמר רבי עקיבא כשקבר את בנו,

מובטח אני שבני זה בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

כך אמר רבי עקיבא על בנו.

כי מי שמזכה את הרבים בטוח שהוא זכאי,

כי מגלגלים זכות מן השמיים על ידי זכאי.

אם כן, השמיים מעידים עליו שהוא זכאי,

ואם הוא זכאי בשמיים,

הוא בן העולם הבא.

יש תוכנית שנקראת כוח כפליים,

28 דולרים בחודש מכספי מעשר.

מי שתורם

זוכה להציל יהודים, שישובו בתשובה,

שותף בהצלה של יהודים בתשובה,

ומקבל.

מקבל.

חוץ מהזכויות בעולם הזה ובעולם הבא, מקבל. סוף-שבוע בבית-מלון

איתי ביחד.

מקבל טיול לקברות צדיקים חינם.

מקבל קלטות וידאו-סידי הביתה כל חודשיים חינם.

מקבל עיתון ארבע כנפות כל שבוע הביתה חינם.

מקבל גינזי המלך

כל שבוע הביתה דברי תורה חינם,

וזו צדקה גמורה מכספי מעשר.

ולעמוד בדין לפני הקדוש ברוך הוא ולומר,

אני תרמתי להציב בנים של הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא ישלם לו טובה תחת הטובה, והקדוש ברוך הוא יודע להחזיר טובה על טובה.

מי שרוצה לזכות בעזרת השם בזכות גדולה זו שירים את היד למלא הוראת קבע,

יעברו ביניכם במהירות לחתום ולכתוב בהוראת קבע שם ושם האימא ואיזה ברכה אתם רוצים,

ותקבלו ברכה בעזרת השם. היו כמה טיילים שסיפרו לי שהגיעו למזרח הרחוק לגורואים, גורו, גורו.

וכששאל אותם הגורו מאיפה באתם, אמרו לו מישראל, אמר, מה אתם מחפשים אצלי?

כתוב לחיות בהתבוננות,

שכל אדם כל יום יתבונן, ישקול מה הוא עשה,

מה המאזן שלו,

מה המטרה, מה התכלית. רבנו יונה מתחיל את הספר שלו, שערי תשובה עם זה, שיתברר ויתעמת לאדם מה תכליתו בעולמו.

זה ההתחלה של הספר, ספר מוסר.

ואל זה יכוון את מגמתו כל ימי חייו,

אחרי שיתברר לו מהי האמת, כל ימי חייו רק לכיוון הזה.

שופר שופר שופר שופר יהדות חובקת עולם את עולם אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

או www.שופר.news.net

שופר יהדות חובקת עולם