יש שאלה על חצקונים - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

תקלט את מספר 442. יש שאלה על חצ'קונים חלק ב'.

למה נקטת 5-6 שנים? אדם היה בתשובה 5-6 שנים?

סתם, סתם, באופן כללי, לדעת איך הדברים עובדים. ממש כמו ברולטה.

אם זה היה עליי, הייתי אומר.

מכל מקום,

זו התשובה לגבי ההוא שדיברת עליו.

לגבי האימא,

היא שומרת תורה ומצוות.

שאלה מה זה תורה ומצוות.

תורה ומצוות זה שאם קיימת המצוות?

לא.

לא. כהלכתה לא.

אוה.

אז בשביל שאדם יזכה, אחרי שהקדוש ברוך הוא כבר נותן לו איתותים כאלה שאין ברורים מהם,

ושאתה אומר שזו סכנת חיים,

אז ודאי שלא נשאל לו מפלט אלא התשובה, אין מקום אחר לאן ללכת.

לא רופאים יועילו ולא אף אחד.

רק השם.

אני מחצתי ואני ארפא.

אני אמית ואחיה ואין מיידים מציל.

אז צריך לפנות רק לזה שהביא את הייסורים על הבן אדם,

לפייס ולשכנע אותו שאין פה את אותו אדם שהיה קודם.

לכן כתוב שאדם שב בתשובה, צריך שינוי השם משינוי המעשה.

מה זה שינוי השם? פירושו של דבר זה לא אותו בן אדם.

קודם הוא היה אדם שעשה עבירות כאלה וכאלה.

היום זה בן אדם שעושה רק מצוות.

ממילא זה לא אותו בן אדם. לא יכול להיות שזה אותו בן אדם.

זה בן אדם אחר.

אם זה בן אדם אחר,

פירושו של דבר, שם מקטרגים, לא יכולים לקטרג על מי שאין לו בעיה.

מתי אתה יכול לתפוס אותי על חוב

שאני לא משלם?

אבל אם שילמתי, בשביל מה ההוצאה לפועל באה אליי?

שילמתי.

אם שילמתי, אין הוצאה לפועל.

כל המטרה של ההוצאה לפועל

זה לבוא לקחת ממני את החוב.

אבל אם שילמתי, נפטרתי, גמרנו.

אם תשלם את החובות שלה לה' יתברך ותעשה תשובה,

וגם יכול להיות שזה לא יספיק, כיוון שיכול להיות שזה כבר במצב כזה שכבר עברו הרבה הרבה עבירות במשך שנות חייה,

אם יהיו עוד מסייעים סביבה, כגון משפחתה,

ידידים, מכרים, חברים, שכנים, לא משנה מי,

ויוסיפו זכויות לזכויותיה,

זה יכול להועיל לה לצאת מזה בריאה ושלמה,

כמו שהיו מקרים כאלה.

אתה תוכל לברך אותה? בהחלט.

אבל הברכה תועיל עם התשובה.

אני מוכן לקבל על עצמי.

אתה, יפה מאוד, אבל תצטרך גם להגיד לה.

אני גם אגיד לה, מבטיח.

בעזרת השם. מה שמך?

סאסי.

בשמה?

דוריס.

דוריס בת?

סמרה.

סמרה.

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חולה הומו ישראל מהרה,

בזכות סאסי בנאה, שמקבל עליו תשובה. אמן.

אמן.

שלב ראשון, בואו נשים ציצית.

שם.

כן, כאן זה הראשון.

אני רציתי לדעת איך אני מחזיר את אבא שלי בתשובה.

שאלה קלה.

הוא נגד או בעד או בינוני? הוא גדל דתי.

והיום הוא כבר אפילו לא עושה קידוש.

וזאת למה? חברה?

אתה לא יודע. ואם הבעד?

אם הבעד.

אם הבעד.

ואם ניתן לו קלטת או וידאו או DVD הוא יראה?

אני חושב שכן.

אתה חושב שכן? אז ניתן לו. תמיר.

קח את הפרטים.

וידאו מבראשית.

בעזרת השם. תדאג שהוא יראה.

תקוותנו שזה יועיל.

כן, שאלה?

תן לו שאלה שם אחורה.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

זה קשור לבני.

אני בעיקרון חילוני.

שוב פעם,

לא חילוני לגמרי, אלא באיזה מידע מסורתי, אבל חילוני.

לקחתי לעצמי בעקבות משהו שקרה לבני.

יש חשד שאולי הוא

לא בטוח עדיין,

אבל יכול להיות שהוא לקה בליפומה

של האור.

זה לא ודאי עדיין. הוא צריך לעשות כמה בדיקות.

ואני לקחתי לעצמי להניח תפילין, ואני מניח תפילין כל יום.

הייתי רוצה לבקש ברכה גם עבורו.

בסופו של דבר יצא שזה לא ליפומה.

יש זהירות גבוהה שזה לא זה.

בין כמה הוא? בין ה-14.

הוא גם לא שומר מצווה.

לא.

נו,

צריך לקבל על עצמכם תשובה.

אל תתעסקו עם הקדוש-ברוך-הוא.

אל תנצלו את זה שמקבלים ממנו את כל הטובה ומשתמשים בה לרעה.

תשובו לאבא, מחר זה היום הקדוש, ראש השנה. הזדמנות

לקבל עליכם תשובה.

בעזרת השם יכול להועיל לו עוד לפני שאתה יודע שיש לו את הבעיה.

אפשר לקבל ברכה גם כן. ברכה כן,

אבל אני אומר לך מה צריך לעשות.

אני מבין, אני מבין. זה לא משהו שאתה יכול לעשות את השינוי במכה אחת. אפשר, אפשר.

אם רופא אומר שפתאום צריך טיפולים כימותרפיים, אפשר, אפילו שלא רגילים.

אין ברירה פשוט.

אם רופא אומר שצריך לעשות ניתוח והשתלה, אין ברירה, עושים.

לא רגילים, אבל מה לעשות?

משתנים החיים מקצה לקצה. אם אומרים שפתאום צריך להיות בבית-חולים ולא חוזרים הביתה,

אין מה לעשות.

זה לא כמו בית-כנסת לקפוץ שלוש פעמים ולחזור הביתה ולטייל.

זה להיות כל הזמן בית-חולים.

זה לא רק להיות בית-חולים, זה כל המשפחה בית-חולים.

כל החיים משתנים בן-רגע מחיים ורודים וחיים שחורים.

איך זה כן אפשר?

למה צריך את זה?

הולכים קצת לבית-כנסת, מתפללים קצת, מברכים על דברים שאוכלים ושותים, נחים בשבת,

זה הכול.

מה הבעיה? מה זה, בבת-אחת?

מה קרה?

מה השינוי?

השינוי הוא פה, החלטה.

אבל החלטה צריכה להיות חכמה,

גם בלי חלילה ספק מחלה או חשש מחלה.

גם כשבריאים צריך להודות לשם על כל מה שהם מקבלים.

אבל מה לעשות, אנשים מנצלים את מה שהם מקבלים עד שמגיע הרגע,

ואז פתאום מתעוררים.

וגם אז

לא מוכנים לעשות הכול. זו בעיה, זה כמו אחד שתפסו אותו, שהוא חייב מיליון שקל,

הוא אומר, תשמע, קשה להחזיר מיליון, אני אביא לך כל פעם עשר שקל.

מישהו יתייחס אליו בכלל ברצינות?

אדם צריך לשלם את מה שהוא חייב.

וזה לא בעיה שחסר לך את המיליון שקל,

יש לך.

שבת, פשוט לא לעשות עבירות, זה הכול.

להתפלל זה לא בעיה.

אתה רואה שאתה מניח שפילינו לא קרה שום דבר רע,

אז מה הבעיה?

מה מבקש הקדוש ברוך הוא? דברים פשוטים שבהם משתכרים, מקבלים שכר.

לא מקבלים עונש, מקבלים שכר,

מקבלים טובות, מקבלים ברכות, מקבלים ישועות.

זה מה שהוא מבקש.

אז גם כשחלילה יש מקרה שכבר יש סכנה,

גם אז באים לקדוש ברוך הוא בתשלומים לאט לאט.

אין זמן.

אין זמן, פשוט מאוד. וזה הזמן, ראש השנה.

מה אתה רוצה יותר טוב, ראש השנה? אתה נמצא באירוע כזה,

אני אומר לך את הדברים,

יש פה קהל של מאות,

ניתן ברכה, תקבלו על עצמכם תשובה,

יענו אמן,

אתה נכנס עם הזכויות הכי גדולות ליום הדין.

מה יותר טוב מזה?

זו החלטה אמיצה, זה הכול, אבל החיים של הילד פה.

טוב, זה עוד פעם, שוב פעם אני אומר, זה תהליך שהוא לקחת אורך חיים מסוים ולשנות אותו, ואתה לא יחידי בסיטואציה הזאת. נכון, אבל אתה צריך אחריות גם. יש עוד צדדים בסיטואציה הזאת. מאה אחוז, אבל כולנו.

זה יכול לגרום גם לפירוק של משפחה וכדומה, זה לא פשוט. לא צריך לאיים כבר עם פירוק של משפחה. לא, אני אומר, זה לא פשוט.

זה... אני יודע שזה לא פשוט, אבל אני שואל אותך שאלה, מה עומד על המשקל?

טוב, ברור.

נו, אז מה שווה מול ילד?

מה שווה? כל הקשקושים שנדבר עכשיו שעה לא שווה שום דבר.

מה שווה הצער שלו? מה שווה האיסורים שלו? מה שווה?

תמיד רק אנחנו חושבים שכאילו אנחנו עושים

איזה מהלך טובתי,

כאילו עושים טובה שאנחנו מוכנים להיכנס למהלך הזה.

המהלך הזה מחויב מעצם קיומנו, בשביל זה באנו לעולם.

לא באנו לעבור עבירות לעשות נגד רצון השם, לא באנו בשביל זה. הוא גם לא נתן לנו חיים בשביל זה,

רק אנחנו מנצלים את זה. חיים ככה, וזהו, מבסוט. אם רואים, זה הולך. סוחבים.

אבל יום אחד עוצרים אותנו, מה לעשות? פתאום שומעים מאחור, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו. זהו.

עכשיו תעמוד בצד, תוציא רישיונות,

בואו נראה מי אתה.

נו, עכשיו מה תעשה?

תחליט בשביל עצמך קודם כול. דבר עם הבן שהוא צריך לקבל על עצמו.

ברכה זה לא בעיה, זה יוצא בשנייה.

לא, ברור לי. אבל זה שווה,

זה שווה מתי שבאמת מקבלים תשובה והכנעה לפני השם.

זאת אומרת, סליחה, הבנתי.

אתה יודע, לפעמים גם שוטר מתרצה כשהוא רואה שאתה כנא,

ואתה באמת מבוהל, ואתה אומר, סליחה, אני טעיתי, אוי, מה עשיתי?

ואתה מתכוון ברצינות.

יכול להיות שבאמת הוא יוותר לך. אולי יקטין לך קצת, אולי ייתן לך במקום זה, בלי נקודות, בלי,

יוריד לך משהו עד שאתה ככה,

בכל אופן יישאר לך איזה משהו שתיזכר בו.

אבל פה הניידת לא עוזבת אותך.

המצלמות ממשיכות לצלם אותך כל הזמן, למה? הקדוש-ברוך-הוא כל הזמן בשטח.

אז אי-אפשר לברוח, אתה מבין. לוקחים ברכה והולכים וחושבים שזה יסתדר.

עדיין.

הקדוש-ברוך-הוא בתמונה, והוא רוצה לראות אם מבינים את מה שהוא אמר.

ברור לי.

זהו.

אתה רוצה שהברכה תהיה על התשובה,

או אתה רוצה לפני התשובה ואתה תחשוב,

וזה פחות ממה ש...

אני חייב לחשוב, אני לא רוצה להתחייב בלי להיות בקום. חשוב, אני עוד פה כמה דקות, ותגיד לי מה אתה חושב.

אתה יכול לשבת ולחשוב, תחשוב.

כן.

יש מישהי שארגנה חלק מההרצאה והיא זקוקה לברכה, וישועה, מה השם?

בשביל הבן, מה השם שלו?

מה שמו?

כבוד הרב, בשביל הבן באנו לבקש לחמם. מה שמו? חיים יששכר שי.

חיים יששכר שי, בן?

מזל טובה.

מזל טובה. השם יזכה אותו בעזרת השם יתברך

לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שער חולה עמו ישראל בשכר.

כל אלה שקיבלו עליהם מצוות ציצית ומצוות בכלל ותשובה,

אמן.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב. בשביל זה היא עשתה את הערב.

השם יעזור, בעזרת השם.

עם הכחול, כן.

ערב טוב, כבוד העולם.

ידוע שיום הכיפורים לא מכפר על עבירות של בית-הם מחברו.

נכון. אז האמת, הקדוש-ברוך-הוא בסדר, עשינו סליחה. מה עם החברים?

אתה עושה, וגם איתם מחד סליחה.

אבל עם כולם אי אפשר, כאילו...

למה אי אפשר? כאילו, כל כך הרבה אנשים שאתה לא יכול לדעת מי סולח, מי לא סולח,

מי צריך רק הסליחה, לא צריך לדעת. מה פירוש? אתה לא זוכר מי עשית? מה, אתה מקלל את כולם? מה אתה עושה?

בחלק אין, לא יודע.

מה?

אתה סתם זורק מילים, מה אתה עושה?

צער אותם, מכה אותם, מה אתה עושה?

גונב להם, מה אתה עושה?

לא, פשוט יש עניינים שאתה לא יודע אם באמת הם יסלחו לך.

אם הם יסלחו, יש דרך.

אתה צריך פשוט מאוד לבקש סליחה.

אם הם לא סולחים לך והם אומרים, אנחנו לא סולחים,

אתה לוקח שלושה חברים והולך לפייס אותו ולרצות אותו,

ואם הוא לא מסכים גם בפעם הזאת,

אז אתה לוקח עוד שלושה חברים

ואתה הולך עוד פעם אליו ומנסה לפייס ולרצות אותו, ואם זה לא הולך,

אתה מביא עוד שלושה חברים,

ואתה הולך ומנסה, ואם הוא לא רוצה פעם שלישית גם,

אז הוא נחשב אכזר, ואתה נמחן לך.

כן, תודה.

הרבה עבודה זה, אה?

יותר טוב כל השנה להיות בשקט,

במקום להתחיל להסתובב כל היום.

בבקשה, תן.

קודם כול, ערב טוב לך. ערב טוב.

פעם ראשונה שראיתי את הקלטת שלך הייתי בטיול קברות צדיקים,

וראיתי שם את הבחורה שקמה ואמרה,

אני מוכנה לעשות כל דבר, אני רוצה ילד. ואז אמרת לה, בואי הנה, שימי כיסוי ראש.

אחרי שנה היא ילדה.

אוקיי.

כל אנשי האוטובוס היו בשוק. זו פעם ראשונה ששמעתי, מי זה הרב? אמנון ניצחק.

לא ידעתי.

כנראה שהתקשורת לא יוצאת נגדי מספיק.

כן, יכול להיות.

ולאחר מכן התחלתי לשמוע קצת יותר ויותר ויותר ויותר,

ולהעמיק יותר בדת ויותר בדת ויותר.

יש לי שאלה שאני בקונפליקט מאוד עם עצמי בשלוש השנים האלה, שאני קצת יותר הרבה מתקרבת לדת.

אני עושה הרבה מאוד

למען בורא עולם ומתקרבת אליו.

אבל ככל שאני עושה יותר אני מקבלת מכות

שלא יודעת מאיפה הן באות.

ותמיד אני מודה לו.

אני אומרת תודה.

אין לזה סוף.

הבעיה שהכי מטרידה אותי היום,

יש לי שלושה ילדים שעוברים,

שאחד מהם היה בדיוק כמוני,

מאמין מאוד גדול בבורא עולם,

שלפתע יום אחד הוא קם,

הוא ילד בן 14, ואמר אין אלוהים.

כשהוא אמר את זה אין אלוהים, אני התעלפתי.

ממש כך נפלתי.

מאז

אני כל הזמן עומדת עם המקל והשוט ביד,

מסתובבת אחריו בבית,

עומדת בדלת לפני שהוא הולך לבית הספר.

עידן, תנשק מזוזה.

עידן,

התהילים בכיס.

עידן, אתה קראת היום איזה פרק

לבורא עולם?

כל הזמן אני ככה מסתובבת סביב אותי, סביב הילד הזה.

אני לא יודעת מה לעשות איתו.

כאילו,

זה ילד שבורח לי בין הידיים,

וזה ילד שאני יודעת שבפנים עצמו

הוא מאמין גדול.

שמעתי.

קודם כול, לגבי שלוש השנים שאת עוברת,

את לא מקבלת מכות מהקדוש-ברוך-הוא,

כי הקדוש-ברוך-הוא לא נותן מכות.

אלא מה?

יהיה צרררר, רואה שאת מתקדמת והוא מנסה לבלום אותך.

וזה התפקיד שלו, והתפקיד שלך לא להתחשב בזה.

וכשמגיעים לשלב מסוים,

אז כבר לא מקבלים את העצירות והבלימות האלה, אלא זה כבר הופך להיות מלחמה בדקויות של מצוות.

שתתפללי,

אבל לא תתפללי טוב או לא תשימי לב.

תברכי,

אבל תברכי חפיף.

הוא כבר יעבור לשטח אחר של הפרעות.

ואחר כך הוא יביא קצת מחשבות פה, מחשבות שם, תהיות פה, ספקות שם.

זה התפקיד שלו, לא להתבהל.

הוא עובד טוב,

הרבה זמן, הוא ותיק,

הוא יודע את העבודה,

אבל את תדבקי במטרה,

וכל ניסיון כזה שאת עוברת,

את פשוט מאוד עולה דרגה.

לגבי הבן שלך, מה הסיבה שפתאום יום אחד הוא בא ואמר את מה שאמר? הוא הסביר?

לא, הוא לא הסביר, זה פתאום בא לו.

השאלה אם היה לו לחץ מקודם

לקיום מצוות בצורה שכבר גרם לו לפרוק עול.

אולי לחץ קצת ממני.

או,

אז זה הדבר. קודם כול צריך להרפות קצת ממנו, ואת תפסיקי לשחק את השוטר,

ותדאגי שמישהו מסביב,

לא את ולא מבני הבית,

ינסה ככה לבדוק איתו, לדבר איתו, להביא אותו למצב של

כניסה לנושא,

ולדבר איתו.

ואז יכולים להוביל אותו לאט לאט, להוכיח לו שמה שהוא אומר זה בעצם בריחה ממצב,

ולא הכרה שאין אלוקים חלילה,

אלא פשוט זה עילה.

כתוב, לא עבדו ישראל עבודה זרה במדבר,

אלא להתיר להם עריות.

הם באמת לא רצו לעבוד עבודה זרה,

אבל הם שברו את הכלים.

כשעובדים עבודה זרה, אז אפשר לעשות מה שרוצים.

כשאומרים אין, אז אפשר לעשות מה שרוצים. הוא שבר את הכלים, זה הכול.

לא בגלל שהוא בהכרה כזאת,

אלא בגלל ש, עזבי אותי, אני,

אל תבואי לי בזה ולא בזה, נגמר.

זה כל המשחק שלו. אני הבטחתי לו,

ש? שאם אתה מברך אותו,

כן.

הוא חוזר לעשות את כל מה שהוא לא עשה.

תביא טלפון, דבר איתו.

בסדר. בבקשה, תביא טלפון.

תודה רבה.

נו, מה המספר?

אתה רוצה לחייג עליו עכשיו? אז מה?

בסדר. אין ספר, הראש השנה.

אני מקווה שהוא יענה.

עידן מה?

קארצ'בר.

סליחה.

נו?

אני פשוט נזכרתי שהוא יצא לחבר שלו, ויש לי פה את הפלאפון של החבר.

גם טוב.

נו, חייג, אפס, חמש, שתיים.

נבקש אותו. מה השם שלו? עידן, עידן.

לא מוחק?

תק עולי.

תק עולי.

טוב, ננסה להשיג אותו תוך כדי. תודה רבה. היסגנו אותו, ניתן לו ברכה.

תודה. את רוצה לשאול?

תביא לה שם מאחור.

מרב, יש לי שתי דברים.

אחד, זו שאלה.

מי שחוזר בתשובה

והוא עשה עבירות בעבר שיש להן השפעה גם על העתיד,

אז מה עושים?

את העתיד, אם אי-אפשר לשנות, ואני מבין את הכוונה,

אז אין מה לעשות עם העתיד.

אבל יש לעשות על העבר, להתחרט על מה שעשו,

להתוודות ולקבל עתיד לא לעשות.

והתוצאות,

צריך לשאול שאלת חכם, איך לעשות עם הצד השני, שגם היה שותף.

עכשיו, יש לי פה חברה שתדבר איתה וזהו.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול בקשר למה שאמרת קודם,

לא, אני מעדיפה לשאול.

בקשר למה שאמרת קודם,

שאם באנו ובסוף אנחנו מתים, אז למה לחיות? ואם אנחנו חיים בשביל למות, אז למה לחיות?

אז זה לא...

אני מרגישה כאילו יש כאן איזו בריחה כזו,

שאם

יש כאן כאילו בריחה כזו, שאם אנחנו לא יודעים בשביל מה באנו לחיות,

אז אין, זה חייב להיות הדת, וזה מה שיש, וזהו.

נו,

אז את יודעת את התשובה.

זה מה שאתם אומרים, אבל זה לא...

מאיפה אתה יודע שזה דווקא זה? אם אתה לא יודע מה הייעוד שלנו בעולם, זה דווקא זה? מי אמר שאנחנו לא יודעים? אני רק שאלתי שאלה לפי החילונים, לפי החילונים,

שהם לא יודעים למה האדם בא,

ולמה הוא הולך.

אז מה הטעם?

אין להם הסבר.

אבל ייתכן שהדבר נעשה לחינם?

לא יודעת, אין לו תכלית? אולי למדנו דווקא כדי ליהנות ולבלות, ולא רק לבלות? הנה, באת ליהנות ולבלות, ונהנית, ובילת, והיית בת 70 והלכת.

מה זה מועיל? את תשכבי.

לא יודעת, אולי לא דווקא צריך שיהיה משהו מועיל בחיים.

אה, בלי מועיל?

כן. אז למה יש לך שאיפה להועיל? אולי צריך להתייסר.

שאיפה? לכל אדם יש שאיפה להיות מאושר.

למה שאיפה? מאיפה היא נובעת?

יש לך מושגים של טוב ורע?

מי קבע מה טוב ומה רע?

מה ההבדל בינך לבעלי-חיים?

למה את צריכה דעת והבנה, בינה והשכל יותר מבעל-חי?

הם חיים בלי דאגות,

בלי צרות, בלי מסים, בלי ארנונה,

בלי ועד הבית. אז אולי בעצם זה הקטע,

שבעצם אנחנו ובעלי-חיים, ההבדל בינינו זה רק שהם הולכים על ארבע ואנחנו על שתיים, כאילו. זה לא רק זה.

אנחנו יכולים ללכת גם על רגל אחת, אבל הנקודה היא,

בשביל מה יש לנו שכל יותר מבעלי-חיים? בשביל מה?

יש לנו שכל, זה לא מ-מוי שקבענו לנצוות.

מי אמר לך שזה דווקא חי? בטח שלא, אבל בשביל מה?

אנחנו אוכלים יותר מהם? אוכלים טוב מהם?

אנחנו צריכים לדאוג לכל דבר מאלף עד תב. אם לא יהיה לנו בית,

לא נוכל לחיות. אם לא יהיו לנו בגדים,

לא נוכל לחיות. אם לא יהיו לנו כלי נשק, לא נוכל להתגונן.

אנחנו הכול צריכים להמציא בעצמנו בשביל שנוכל בכלל לחיות, ובסוף מתים כמוהם.

צב נולד עם הדירה שלו, את יודעת?

שיקום שכונות.

הוא גדל עם הדירה.

מה את אומרת על זה?

לא יותר חכם?

הוא חי 200 שנה, 300 שנה, לא יותר טוב?

הוא הולך לאט כי לא בוער לו. תסלמתי, לא הבנתי כל כך מה הקשר.

מה? לא הבנתי מה הקשר.

מה הקשר?

במה את יותר טובה מצר, מבעל חי?

במה?

לא יודעת, שאני שואל אותך.

אם היית באה לחיות כמו יתוש, מתאים לך?

מה זה כמו יתוש? אם באתי לעולם כדי ליהנות ולבלות, ולא דווקא כדי לחיות ולצבות, אז למה... יתוש נהנה?

לא יודעת, תשאל אותו. מה את לא יודעת? בטח.

נוחת על בן-אדם, מוצץ לו את הדם, עף עוד פעם.

מה לא טוב?

מה לא טוב?

זה ברור שיש הבדל בין נטוש בין בן-אדם. לא, מה ההבדל? זה מה שאני רוצה להגיד. מה ההבדל?

לא יודעת.

אם בליהנות, בעלי-חיים נהנים יותר מאתנו.

אם בליהנות.

אז במה אנחנו עדיפים עליהם?

ולמה הם באו מוכנים לעולם ואנחנו לא?

למה שור בן-יומו קרוי שור? למה עגל שיוצא מהבטן של אמא שלו יכול ללכת באותו יום?

למה לוקח לנו הרבה חודשים עד שנוכל ללכת?

למה אנחנו צריכים הרבה חודשים עד שנוכל להבין מה מדברים אתנו?

למה ייקח שנה,

שנה וחצי עד שנוכל לדבר כמה פטפוטים?

למה הם באים מוכנים ישר, טיק-טק מהיום הראשון הם כבר מוכנים לעולם? למה אני צריך הכול ללמוד, להכין, למה? זה למה ולמה, וכאילו,

ואתה פשוט לוקח את התשובה ואומר, אוקיי, אם זה... אני מותח אותך. אם זו התשובה,

אז זה חייב להיות שצריך להיות דתיים. אני מותח.

אני שואלת אותך למה, את צריכה לשאול את השאלות את עצמך.

אם לא הייתי באה לפה, היית צריכה לשאול לבד. למה? אז אין לי תשובה.

אז אם אין תשובה,

אם אין תשובה, אז הסיבה זה שצריך להיות דתיים? לא.

אלא מה?

אני שואל אותך שאלה,

האם יכול להיות שאת נבראת במקרה?

הבגד שלי מעיד על חיית?

כן או לא?

האולם הזה מעיד על בניי?

אלוקים ברא אותנו. השאלה אם הוא באמת רוצה שנקיים את המצוות האלה. אולי הוא סתם או פשוט נחרט. אז העולם מעיד על בורא. הבורא שברא את העולם ברא אותו סתם?

מי שברא את המיקרופון סתם?

אז שוב פעם, לך תשאל אותו. אתה לא יכול לדעת. חכי רגע, אני אלך תכף.

אבל קודם כול,

קודם כול אני שואל,

זה לא נברא סתם, ברור.

וכל שחת-פעמי לא נברא סתם, נכון?

וכל מה שאנחנו רואים לא נברא סתם, נברא לתכלית. אה,

אני לא יודע מה התכלית, הבעיה שלי.

אבל מי שברא, ודאי יש לו תכלית.

זה שאני לא יודע מה התכלית זה לא אומר שהוא ברא ללא תכלית, נכון?

אוקיי.

עכשיו אני שואל אותך, מי שחכם,

בורא ללא תכלית?

מי שעשה את המיקרופון הזה רצה שאנשים ישתמשו איתו או לא?

אם הוא רצה שישתמשו, הוא צריך להמציא להם אותו.

ואם הוא צריך להמציא אותו,

הוא צריך להמציא להם אותו עם הוראות,

הוראות יצרן.

מה הוא רוצה שיעשו, לאיזה מטרות זה, ואיך

מפעילים את זה, נכון?

איך אתה יודע אבל מה... רגע, קודם כל נכון?

כן. נכון.

את רואה את המצלמה הזאת? מאוד מורכבת, מאוד מסובכת.

אני שואל אותך שאלה, מי שעשה את זה לא יסביר

איך עושים ולאיזה שימוש עם זה?

אז הוא ברא לריק את זה.

יגע וטרח, לריק.

עכשיו את שואלת אותי, ואיך אני אדע מה הוא רצה, הבורא שברא אותנו?

הבורא התברך, פשוט הופיע במעמד הר סיני,

ודיבר עם מיליון בני-אדם

ואמר להם, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.

אומר, אתה זוכר שהיית במצרים לא מזמן?

זה קרה לפני המון זמן, אתה לא יכול להושב בזה. נכון, זה קרה לפני המון זמן. גם זה שעשה את המצלמה היה חי לפני הרבה זמן, הוא כבר לא נמצא.

אבל גם יש לי הוכחה, יש לי מצלמה שמצלמת,

אני אומרת, התוצאה. יש לי אותך, מה? זה לא הוכחה.

זה לא הוכחה שהיה מעמד הר סיני.

אבל בשביל מה את נבראת?

רגע, אני רוצה להבין,

לסבא של סבא שלך היה סבא?

כן. אבל הוא לא נמצא.

איפה ההוכחה שאת נמצאת?

ההוכחה זה ההמשכיות שיש. או, הנה.

זה לא קשור, אבל זה הר סיני. אז גם לסבא של סבא של סבא שלך היה סבא של סבא שלו,

שעמד במעמד הר סיני.

נו, ואיך אני יודעת שהוא באמת עמד בהר סיני?

או, מאיפה את יודעת שהוא עמד בהר סיני? כל היהודים עמדו בהר סיני.

אבל אי אפשר להוכיח את זה. אי אפשר להוכיח, את אומרת.

אי אפשר להוכיח, את צודקת, זה באמת קשה. את יודעת מה? בואי אני אנסה בשבילך.

תגידי לי, מחר זה ראש השנה?

כן. איך את יודעת?

לפי היומן.

לפי היומן.

מי כתב את היומן?

מי כתב את היומן?

לא יודעת.

זה שכתב את היומן, מאיפה הוא יודע שהיה ראש השנה?

מזה שלפניו, לא?

את זוכרת את פסח האחרון?

כן. היה פסח או לא פסח?

השם פסח על בתי העגרים או לא פסח?

כן. פסח, נכון?

מה? היה פסח, פסח, עבר, פסח,

פסח, פסח.

סוכות, סוכות, עוד מעט סוכות, נכון? עושים סוכות? היהודים עושים סוכות?

שבעה ימים סוכות?

כל שנה עושים סוכות?

כן. כל שנה עושים סוכות? כן.

כן.

מתי התחילו?

מתי?

את לא יודעת.

אני אומר לך, סבא של סבא של סבא שלך לא השאיר לך הודעות.

כשישבו עם ישראל במדבר, הם ישבו בסוכות.

ולזכר הסוכות,

שבעת ענני כבוד והסוכות שהיו להם, לזכר זה עושים כל שנה חג סוכות. לזכר שפסח.

אז אתה יכול גם לומר אצל הנוצרים שיש להם כל מיני חגים שעברו מדורות לדורות, נכון, נכון, כל מה שהם עברו, עברו, מה שלא עברו וחירתו, חירתו,

אבל מה שהם עברו, עברו, אף אחד לא אמר שמה שהם עברו הם לא עברו.

ודאי, מה שעברו, עברו. מה זה היסטוריה?

מה שהיה.

מה שלא היה, זה לא היה.

אבל כשעושים זכר כל שנה למה שהיה,

זה היה או לא היה?

אוקיי, נו, אז אתה יכול גם לומר את זה על הנוצרים.

אני אומר גם על הנוצרים.

מה שהם אומרים שהיה והיה, היה.

נו, אז ישו נולד באורח פלא, משהו כזה.

זה לא היה.

אמרתי רק מה שהיה. זה גם עבר, אבל מ... עוד פעם, זה לא עבר מ...

הנצרות התחילה 200 שנה אחרי שהוא מת.

אצלנו ממעמד הר סיני כל שנה עשו לזכר, אז מנם ההבדל?

ואצלם יש גרסאות שונות

שמסבירות מה היה,

אם היה.

בעוד שאצלנו זה ספר התורה בדיוק כמו במעמד הר סיני. גם אצלנו יש כל מיני גרסאות.

של מה?

כל מיני דברים, יש להם כל מיני פירושים, זה ככה או ככה. אז מי פירושים, פירושים, תורה, תורה.

תורה ציווה לנו משה. בתורה יש הכתיב והכתב, משהו כזה, כאילו. מה הכתיב והכתב? יש כל מיני מקומות שיש...

מסורת, כן, יש מסורה. שלא בטוחים כל כך באיזה מילה ההשתמשות שם. מסורה, נכון, יש מסורה, והמסורה נמסרה איש מפי איש.

אבל אנחנו מדברים על עצם התורה עצמה הכתוב בתורה.

אחרי אלפיים שנה באו יהודים ממרוקו,

מפולניה, מתימן, מספרד, מאפריקה, מכל מקום, אותו ספר תורה.

אותן ציציות,

כולם הולכים עם שמונה חוטים.

כולם אותה מזוזה,

כולם אותו תפילין.

אחרי אלפי שנים

כולם התקבצו ביחד, אותו דבר.

איך זה?

אלא המקור הוא אחד.

שוב פעם, אתה יכול לומר את זה גם בימים אחרים, כשהם באו עם אותם מסורות ועם זה.

זה לא מעיד על כלום שהם באו עם אותו ציצית ואותו, בואי בואי תקשיבי. גם בימים אחרים הם באו עם אותם מסורות ואותן מצוות.

תקשיבי.

מצוות.

הנצרות התחילה, מתי את יודעת?

אלפיים שנה. אלפיים שנה. ואנחנו, מתי?

כמה אנחנו?

כמה אנחנו?

לפי הטענה זה תשס״י, כאילו,

5,000 ומשהו. לא, זה מבריאת העולם. אנחנו 3,300 שנה מקבלת התורה.

אוקיי. מי היה קודם?

לא יודעת.

את אתי?

כן. מי היה קודם?

מי היה?

אם אנחנו לפני 3,300 שנה והם 2,000, מי היה קודם?

אנחנו. תודה.

והם העתיקו מאצלנו או אנחנו מאצלם?

הם מאצלנו.

נו, אז מה את שואלת?

גם הם מודים שאנחנו צודקים והיה מעמד הר סיני.

גם האסלאם מלפני 1,300 שנה אומר שהיה מעמד הר סיני והיה משה רבנו והיה יציאת מצרים והיה הכול.

אז הם, הדתות האחרות שאת משתמשת בהן בהיסטוריה שלהן,

מצדיקים אותנו.

עכשיו, מה הבעיה שלך?

את אף פעם לא שמעתי נוצרי שיצדיק את היהדות.

ודאי, הם קוראים לזה הברית החדשה. מה פירוש? הייתה הברית הישנה עם עם ישראל.

הם גם מבססים את זה על איזה פסוק שכתוב משהו,

שמה? שהשם קורא את ברית חדשה עם העם, משהו כזה. נכון.

כתוב שלעתיד לבוא תהיה ברית חדשה,

וזו לא הברית שלהם.

הברית החדשה פירושה שהוא ייתן רוח ממרום

והבנת התורה בלי יצר הרע.

רק הם מוצאים דברים מהקשרם,

ואל תשכחי שהם לא קיבלו את התורה עם פירושיה מהר סיני,

אלא הם המציאו את התורה שלהם

אחרי 1,300 שנה,

ומי שהיה בעצם לא כתב את זה בעצמו, אלא כתבו את זה 200 שנה אחריו,

ממילא הדמינה זה בדוטה, בדיוק כמו הרפורמים של היום.

בא בן אדם ומחליט להגיד מה שהוא רוצה להגיד,

בלי מסורת, בלי היסטוריה,

בלי רציפות, בלי שום דבר.

אני מציע לך לראות קלטת מבראשית,

שמה תראי את כל ההוכחות מההתחלה עד הסוף,

ותביני שיש הבדל בין

תורת ישראל למעתיקים שלה.

אבל הבורא יתברך לא ברא את העולם סתם,

אלא עם תוכנית,

יש יצרן,

יש מוצר ויש הוראות יצרן.

אנחנו, המוצר

הוא היצרן, והוא נתן הוראות יצרן איך להתנהג. אני אראה את הקלטת הזאת.

ובעזרת השם, לאחר שתראי אותה, תוכלי לראות אותה גם באתר האינטרנט שלנו,

שופר.net, בחינם,

ויש עוד קלטות שם,

ויש גם מאמרים בנושאים האלה,

ועל ידי חיפוש תוכלי להגיע לכל שאלה שתרצי.

ואז תדירי את הכול ויאללה. בקשר לשבת,

למה דווקא שבת, כאילו, למה אסור לנסוע ואסור לשמוע שירים?

שמות דיון מהשבת זה קודשו, למה אני לא יכולה, נגיד, לשמוע שירים וכל מיני כאלה? ובכן, בשבת אסורות ל'ט מלאכות,

39 מלאכות שהיו בבניין בית המקדש,

והקדוש ברוך הוא אמר שהשבת יותר קדושה מבית המקדש,

לכן להפסיק לבנות את בית המקדש בשבת.

כמה מלאכות היו כשבנו את בית המקדש? 39 מלאכות.

אלה נאסרו.

ביניהם, זה הדברים האלה שמנית.

ממילא זה אסור גם היום,

כיוון שקדושת השבת היא יותר... מה, לנסיעה איפה נסעו פעם?

הנסיעה, עצם הנסיעה היא לא הבעיה, אלא הצתה.

מנוע,

אש, בוכנות,

אור,

כל הדברים האלה הם אסורים. מלאכת הבערה היא אסורה. כתוב, לא תבערו אש

בכל מושבותיכם ביום השבת.

הבנת? זה האיסור.

הבנתי.

אבל תשמעי את הקלטת מבראשית, תדעי את כל התשובות לשאלותייך.

טוב, תודה, כבוד הרב.

תהיי בריאה ושיהיה לך בהצלחה. כן, תן לה שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

שמי ברכה חיה.

שמי ברכה חיה,

ואני חולה במחלה קשה.

נתתי קודם ברכה, לא?

כן, נכון, אבל...

אבל מה?

את רוצה לקבל עלייך עכשיו מצוות.

לא, אני רוצה להגיד שאני מתקרבת.

מתקרבת זה לא מספיק, כבר הסברתי לכמה אחרים מתקרבים, זה לא טוב.

צריך לחזור בתשובה.

את נשואה, אני מבין, נכון?

כן? לא, אני גרושה.

גרושה. גרושה חייבת בכיסוי ראש, את יודעת?

כן, אבל אני קיבלתי על עצמי בשבתות ללכת עם כיסוי ראש, ובעזרת השם עכשיו החגים שמתקרבים,

גם לתוכם אני אכנס עם כיסוי ראש. זה נפלא, אבל זה לא מספיק.

את לא יכולה להשאיר מקום

שיהיה צררה והמקטרגים יכולים לקטרג ולהגיד, היא עדיין מתעקשת לא לעשות הכול.

למה את מחפשת בעיות?

שיבואו המקטרגים

ויגידו פלוני טלמוני עדיין לא מוכנה לשמור את מוצבותיך כראוי.

בשביל מה לתת להם פתחון פה?

מה יותר פשוט לעבוד את השם בשמחה, ביראה ובאהבה?

מה יותר קל?

את יודעת שעשית את הכול 100%. עכשיו את ביד השם.

ודאי שהקדוש ברוך הוא לא ירצה ברעתך אלא בטובתך. ייסורים לא באים להעניש,

לקרב.

לא מבינים?

מה לעשות?

בעזרת השם אני מקווה ממנו שזה. או, ככה אני אוהב.

איפה יש לנו כיסוי ראש?

בעזרת השם.

מה בעזרת השם? עכשיו. בעזרת השם. עכשיו.

אני רוצה להיכנס עם החגים ואני אכנס עם... חגים, מחר חגים.

מחר חגים.

תן לה, תן לה בעזרת השם. תן לה. מחר חגים שתהיי זקה וצחורה.

ולבנה בדין.

כן, הנה, תן לו פה.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה

שמאוד מעניינת אותי.

למה בכל הימים יש את האות שין חוץ מיום רביעי? למה בכל יום יש את האות שין חוץ מיום רביעי? אני לא בטוח שיש לה תשובה, זה רק מעניין. בטוח שאין לי תשובה.

אין. אין לי.

יש לך? לא.

מה לא?

אין לי תשובה.

חשבתי שאתה יודע איזה תשובה, שאני אלמד משהו.

אתה לא יודע למה זה?

אם היה שין במילה רביעי,

לא היה לנו רביעי.

ודבר שני,

מצד ימין יש לנו שלוש

כמו שין,

ומצד שמאל יש לנו שלוש כמו שין.

שלוש ושלוש בשני צדדים, שני שינים והרוויחי באמצע.

חוצה אותם לחצי.

תודה.

תהיה בריא.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. ברוך הבא לעירנו פתח-תקווה.

רציתי לשאול,

בהקשר לאחד הבחורים פה ששאלו לגיוס לצבא בהקשר לגירוש מגוש-קטיף, רציתי לשאול אם יש קשר, מקרה שנקרא בקיץ,

לבין מה שהיה באמת פה בין בקסיקו ובמה שהיה בקטרינה בריטה, אם שזה הקשר.

הרב עבדיה, שמעתי, אמר שזה קשר. תראה, אנחנו לא מחפשים הקשרים. בכל מקום הקדוש ברוך הוא עושה את מה שצריך לעשות על פי אמות המידה המתאימות לכל מעשיהם של האנשים באותו מקום.

יש קשרים כאלה ואחרים, איננו יודעים עד מה,

אבל מכל מקום רואים דברים שתואמים פעמים,

מקבילים,

ודחופים,

שבאים ללמד דברים מסוימים ששמעת גם.

כן, תודה, כבוד הרב. תהיה ברור. שנה טובה.

שנה טובה ומבורכת. פה שאלה יש לך?

שאלה, תן לו פה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני רוצה לדעת למה יש נקודות חי.

למה יש נקודות חי?

מה זה, פתח תקווה, משהו.

מה, כאילו, הרי אלוהים ברא את גוף האדם לכל חלק,

הוא נתן משמעות.

לכל דבר יש סיבה בגוף.

בוא, אני אסביר לך. זה בעצם כתם,

ופשוט מאוד לא להעליב את הבן-אדם שיש לו את הכתם. אומרים לו, זו נקודת חן.

זה כמו ילד קטן. כשהוא קטן, אומרים, איזה כושי.

זה נגד עין הרעה.

במקרה של כושי, שאומרים, זה נגד עין הרעה.

זה לא נקודת חן, זה כתמים.

אבל מה, אומרים שזו נקודת חן.

אתה מבין, מה תגיד לבן-אדם?

מה תגיד לו?

איזה כתם יש לך?

יש שאלה על חצ'קונים?

כן.

יואב טוב.

ארבעה אנשים העירו לי לשם שלי,

איך שקוראים לי.

הרצל?

כן. ידעתי. אתה רואה, אני החמישי.

אבל מכל מקום,

אם קראו לך על שם חוזה המדינה,

אז ראוי להחליף.

לא, לא לי. לא על שמו?

על דוד שלי, זיכרונו לברכה. והוא על שם מי?

הבנתי. אבל אם זה על השם של הדוד שלך, זה פחות בעייתי.

לא להחליף.

אם לא מפריע לך, תישאר. אבל אם יעירו לך עוד,

תחשוב עוד פעם.

תראו את הרצל.

כן, תן לו, תן לו.

יש לי שאלה שמטרידה אותי.

בכתובים,

יש לי שאלה שכל הזמן מטרידה אותי. בכתובים אלוקים מבקש

שיעריצו אותו, שיכבדו אותו, שימליכו אותו, נכון?

זה לא מסתדר לי, כי אין קשר לאלוקים וכבוד לא מסתדר ביחד. הרי אין לאלוקים רגשות, וכבוד לא קשור בו. אז למה הוא מבקש כל הזמן מהברואים שלו שיעריצו אותו? יש לו כאילו איזה צורך מהברואים שלו שיעריצו אותו וישבטו אותו? שאלה יפה. אין לו צורך.

זה כל הזמן פשוט מטריד אותי, כאילו, למה... טוב מאוד.

לא מאוד שאתה טרוד בזה, ועכשיו אני מקווה שאני אעשה...

מה? לא ברצינות. ברצינות. אני מקווה שאני אעשה לך את הטרדה.

הקדוש ברוך הוא אומר לנו מה אנחנו צריכים לעשות, לא מה הוא צריך. הוא לא צריך כלום.

זה כמו שאני אבא

ויש לי בן,

ואני אומר לבן שלי, אתה צריך לכבד אותי.

אני אומר לו שהוא צריך לכבד אותי בגלל שאני מחפש כבוד, או בגלל שזו החובה מוטלת עליו?

חובה שלו, כן. בגלל החובה שלו.

אני אומר לו שככה צריך,

שבן יכבד אב ועבד אדוניו,

זו ההיררכיה, ככה זה צריך לעבוד.

אז כשאנחנו יודעים שהוא מלך,

אנחנו מתנהגים בהתאם לזה,

שאנחנו או בנים או עבדים.

אבל אנחנו צריכים לזכור שהוא מלך. אבל למה זה צריך להיות עבדים? זה לא נשמע טוב. נכון. למה עבדים? ודאי שלא.

קודם כול, עבדים זה דרגה בכירה מאוד.

אבל זה נשמע שלילי. נשמע,

כי היו עבדים עד לפני כמה זמן אצל האמריקאים,

והם השתחררנו מהם רק לפני כ-50 שנה, אתה מבין? אצלם הנאורים, הנאורים האינטליגנטים.

אז רגע, עזבת זה חיובי? זה משמעות חיובית? לא, שמה לא. לא, אצלנו. אבל ביהדות, כן, כתוב משה עבדי.

עבדי זה המדרגה הכי בכירה שיכול להגיע בן אדם.

למה?

שהוא בטל ומבוטל בפני אלוקיו.

אין לו טיפ-טיפונת של גאווה,

לפני ה' אלוקים. אבל אם אלוקים אוהב את הבן-אדם,

אז למה הוא מבקש ממנו להתבטל בפניו? כאילו, למה הוא לא אומר לו, כאילו, אתה תהיה מכובד יותר בפני?

כאילו, למה לבטל? מה, אתה לא שומע?

אם אתה מתבטל,

הכי הרבה שאתה מתבטל,

אתה נהיה משה רבנו.

אם לא תתבטל, אתה ירבעם בן נבט.

זאת אומרת, הפוך, כמה שאתה מתבטל,

אתה יותר גדול.

כמה שאתה לא מתבטל, אתה יותר קטן.

זאת אומרת,

עבדות אצלנו זה לא במושג של סלייב אצל האנגלים או האמריקאי, שזה עבד שלילי.

אצלנו זה מלשון משורש עובד, עבוד.

עבדות, עובד, עבודה.

מי שהוא עבד נאמן,

זה העובד את השם בתמימות ובשלמות.

זו הדרגה הכי בכירה.

אוקיי, תודה. רגע.

אנחנו לא עבדים, אנחנו בנים.

אבל אם אנחנו לא עושים את זה,

אז הוא לא אבא,

הוא כמו אדון,

ואז אנחנו הולכים להיות כמו עבדים.

אם אנחנו עושים את רצון השם,

אם כבנים, אם כעבדים מחר נגיד, נכון?

אם כבנים, רחמנו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים,

עינינו לך תלויות עד שתחוננו,

ותוציא לאור משפטנו קדוש.

זאת אומרת, אם אתה בחרת לא להיות בן,

אז אין ברירה, אז אתה לא בן, אתה עבד.

אז אתה צריך להבות את השם לא כבן.

ממילא הוא אדון.

ואדון, אתה צריך לנסוע למשמעתו,

ואדון,

תובע ממך, תעשה כך וכך. אם אתה בן,

אבא מתייחס לבן אחרת.

יש לו יחס קרבה,

הוא מתייחס אליו אחרת.

אבל זה תלוי בנו, לא תלוי בו. בנו.

אם אנחנו ננמיך את עצמנו, כתוב,

מגביה שפלים עד מרום.

אם אנחנו רוצים להגביה את עצמנו,

משפיל גאים עד הארץ.

זאת אומרת, ככל שתשפיל את עצמך יותר, אתה תהיה יותר גבוה. ודאי.

המעלה שלך יותר גבוהה. למה?

כתוב שאדם שהולך בקומה זקופה זה איסור.

אסור ללכת, נכון, באהבה זה לא טוב, אבל גם לא יהיה נהרג נמוך. רגע, רגע, רגע, רגע. אסור ללכת בקומה זקופה.

למה אסור ללכת בקומה האלה שהולכים ככה? למה אסור?

כי זה לא מכובד. כתוב שאדם צריך שהמבט שלו יהיה שבתוך 400 הוא רואה את קצות רגליו.

זה גובה העיניים שצריך להיות.

אם אתה הולך ולא רואה את הרגליים בכלל,

זה כבר קומה זקופה.

למה?

הרי זה כדוחק רגלי שכינה.

כתוב השם,

יושב על כיסא כבודו, נכון?

כתוב השמיים כסאי,

והארץ

אדום רגליי.

כביכול כל השמיים כולם זה כיסא לקדוש ברוך הוא. אתה שומע? כל השמיים, כל חללו של עולם זה כביכול כיסא.

והארץ

זה אדום רגליו. אתה יודע מה זה אדום, ששמים שטרפרף לרגל?

כשאדם הולך ככה, הוא כאילו דוחק,

דוחק את רגלי השכינה.

הפוך.

אתה צריך כמה שיותר למעט את עצמך להיות שפלברך,

ענק, צנוע, כמה שיותר.

זה המעלה. כי באמת, מי אתה?

מה יש לך משלך?

כלום.

אתה נמצא ממנו, לך אין כלום.

אין שום הכרח ואין שום צורך

ואין לך כלום משלך. זאת אומרת, הוא לא צריך אותי.

בדיוק. וכל מה ששלך, שלו, ולך אין כלום משלך.

וגם הכוחות שהוא נתן לך, זה שלו. אז זה נותן הרגשה לא טובה. הפוך. אז אני שמח אם השם נתן לי ולא מגיע לי

ולא שום דבר, והוא ממשיך לתת לי, והוא עוד נותן לי. אז הוא אוהב אותך.

ודאי. אז כמה אני צריך לרדת?

מה, אני מתגאה עכשיו? במה?

במה שהוא נתן לי? זה שלי?

אלא מה?

הקדוש ברוך הוא אומר, אתה רוצה שאתה תהיה שווה משהו?

אם תעשה משהו כביכול בשבילי, זה לא בשבילי, זה בשבילך,

אז אתה תהיה מישהו שיוצר משהו בעצמו.

בעצם זה שאתה עושה את מה שאני מצווה אותך, ואתה עושה מרצונך,

בבחירתך,

זה השווי שלך. מה אתה שווה?

מה שאתה עושה.

אז ממילא זה המעלה שלך,

אבל גם אז אתה צריך לזכור שגם זה,

בכוחות שנתן לך השם, בשכל ובבינה שנתן לך השם, בכל שהוא נתן לך.

לכן כתוב, אל יתהלל חכם בחוכמתו,

אל יתהלל עשיר בעושרו,

אל יתהלל גיבור בגבורתו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל,

השכל וידוע אותי.

אם יהיה לך את השכל

לדעת את השם

ולדעת מה הוא נתן לך,

וכמה חייבים לו,

אשריך, אתה תהיה, משה רבנו.

תודה.

תהיה בריא.

דרך אגב, השם שלי זה משה.

נו, אתה רואה?

אבל הוא, לא היה לו שאלות כמו שלך.

כבוד הרב, רציתי לשאול.

כן.

אני מתקשה להבין מדוע צרות באות בצרורות.

צרות באות בצרורות. כן. זאת אומרת,

דבר מושך דבר,

ואתה נשאר תקוע ולא יכול לצאת מהמצב העכשווי שבו אתה קיים.

הבן נהרג באסון המסוקים.

אני באותו זמן התעליתי על עצמי ואמרתי לקדוש-ברוך-הוא,

השם נתן, השם לקח, יהיה השם אדני מבורך.

אשתי לא יכלה לשאת את המעמד, והיא אמרה, אם אלוהים לקח לי את הבן,

אז אין אלוהים.

היא לא התאוששה מאז,

והגיעה למצב שאחרי כמה שנים

לקחה את הרגליים ואמרה,

לא מתאים לי, החיים שלי לא חיים.

איך אתה יכול לחיות

אם הגשם יורד, מרטיב אותו,

קר לו באדמה?

לגופו של עניין,

עזבה, זאת אומרת,

ביקשה שאורח החיים לא מתאים, אני אדם דתי.

היא לא החליטה לקחת את הרגליים ולעזוב. בקיצור, התגרשתי, לקחה גם את הילדים.

גם את הבית השארתי.

גם השארתי את הבית, שיהיה לה מקום לגור עם הילדים. זאת אומרת,

מבחינת ויתור, ויתרתי על הכול.

לגופו של עניין,

היום אני נמצא במצב שלא רק מבחינת דירה ומבחינת מקום מגורים

שגר בשכירות,

אלא גם בעסקים,

עוד חייב מיליון שקל בבנק,

ממש מיליון שקל ממש חייב בבנק,

וצרה, רודפת צרה, ותקוע, פשוט תקוע. על זה אני מתקשה להבין. למה הצרות באות בצרורות? מה ניתן לעשות במקרה הזה?

קודם כול, אני שמח ומעודד מזה שאתה לא עובר את הייסורים של איוב.

היום היו יותר קשים, עשרה ילדים מתו ביום אחד, תשאיר אצלך

עשרה מתו ביום אחד, הוא לא היה חייב מיליון שקל, הוא הפסיד את כל מה שיש לו לחלוטין, והוא היה עשיר אדיר

והוא גם סבל ייסורים עשרות שנים, שחין בגופו שהיה צריך להתגרד בחרס כל הזמן

אז אצלו הצרות היו צרורות, כמו שאתה אומר, בצרורות

מכל מקום, הקדוש ברוך הוא בחן אותו

ובסוף הבחינה

הוא הכפיל לו את הכול,

נתן לו רכוש פי שתיים ממה שהיה לו, הוסיף לו 140 שנה לחייו, החזיר לו את העשרה ילדים שהיו לו,

והם כמו איוב.

הייסורים של איוב היו ייסורי איוב, שזו הדרגה הכי גדולה שאנחנו מכירים,

והשכר שלו היה גדול מאוד.

אנחנו לא יודעים את החשבון של כל אדם ואדם,

אבל ברור שאם הקדוש ברוך הוא עושה דבר,

אז הוא עושה עוות דינה בדינה,

על פי דין.

אחרי כל מה שאתה עובר,

כמו שאומרים, כשיורדים, יורדים, יורדים, יורדים, וכבר אין איפה לרדת, נשאר מצב טוב, רק לעלות.

אז מי אמר שיכול להיות שכל מה שירדת, ירדת, ירדת, זה לצורך העלייה שעכשיו תעלה?

אנחנו ערב ראש השנה,

אני אתן לך ברכה

שהמצב שלך ישתנה לטובה,

רק תגיד לי דבר אחד,

אם אתה מוכן

ללמוד כל יום,

שעתיים תורה.

אני לומד פעמיים בשבוע בחב״ד בפתח תקווה.

ואני אמרתי שעתיים ביום תורה.

אפשר, כן, למה לא? אפשר. לוקח על עצמי. בשמחה? בשמחה הוא צריך לראות. אז בשמחה, כדאי תעשו עליהם.

מה השם שלך?

עמוס בן?

רחל.

השם יזכה אותך בעזרת השם לזיווג הגון מהירה.

אמן. לבנות בית נאמן. אמן. עם אישה עשירה. אמן.

חכמה ונאה. אמן. ובעזרת השם, שיהיה לך כל טוב. ילדיך ישובו בתשובה שלמה, בריאים ושלמים,

ואשתך אף היא תחזור בתשובה שלמה.

אמן.

גם יש לו נזוך, כבוד היושב-ראש. אלה קרעו את השמיים עכשיו.

יש לו בת-זוג. איפה היא?

מה זה בת-זוג? הולכים להתחתן?

כן. רגע, השאלה אם את עשירה. אני אמרתי עשירה.

אם היא עשירה ברוחניות, היא גם תביא את הכסף ביתה.

איך? אני לא יודע, אבל היא תביא ביתה.

בעזרת השם, שיהיה לכם בית נאמן

על טהרת הקודש.

אמן.

ערב טוב. ערב טוב.

רציתי לשאול,

אנשים חילונים שהם נגד השם, הם לא מאמינים בשם.

השם הוא קלטות שלך, אבל

הם לא מגיעים לאמונה שיש השם ושהשם ברא את הכול.

איך ניתן לדבר אתם? מה ניתן לעשות אתם כדי בכל זאת לקרב אותם?

תראי,

אני לא מכיר אנשים שיכולים לשמוע קלטות שלי ולא להאמין שיש אלוקים.

או שהם בעלי תאוות שלא מוכנים לקבל,

או שהם בעלי גאווה שלא מוכנים להיכנע,

או שהם סתומים.

בעלי גאווה.

אין אפשרות

לא להאמין.

אדרבה,

שיוכיחו את ההפך,

שיפריכו.

אם הם לא יכולים,

משמע שהם פשוט לא רוצים לקבל.

נוח להם בדרך שהם נמצאים.

על בעל גאווה אי-אפשר.

בעל גאווה לא מעוניין, לא רוצה, זה בלי סיבה, בכל דבר, בכל עניין.

אומר הקב'-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו,

אני והוא לא יכולים לדור במחיצה אחת.

אז אם הקב'-ברוך-הוא אומר את זה על בעל גאווה, מי אני?

כן, שם, שם.

כן, כן, כן. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

הבעיה שלי זה שבת.

אני רוצה לשמור שבת.

אשתי צער שלוש אומר שבת.

אני נשוי עם שתי ילדים.

פשוט אני ואשתי לא יודעים לשמור שבת.

מגיע השבת, גיהנום בבית.

אתה יודע למה זה?

כתוב

אדם בא מבית-הכנסת,

מלווים אותו שתי מלאכים, או במה עבודה,

מלווים אותו שתי מלאכים, יצר טוב ויצר רע.

אם נכנסים לבפנים ורואים שהשולחן לא ערוך ולא מסודר ולא שום דבר, שום דבר לא מוכן,

מקדים יצר הרע ואומר,

שם את היד על הראש שלו ואומר, אי רצון שלשבת הבאה יהיה כך.

ואומר יצרתו בעל כורחו, אמן.

בשביל זה כל שבת יש לכם בלאגן.

אבל,

אם בא מבית-הכנסת ושולחן ערוך ומפה סדורה וחלות מוכנות והכול בסדר,

נכנס ומקדים, יצרתו ואומר, אי רצון שלשבת הבאה יהיה כך,

ויצר הרע בעל כורחו, אמן.

תעשה שבת אחת, כמו שאני אומר,

זה יימשך.

ואם אתה לא יודע לשמור שבת,

חיצה?

תתארכו שבת אחת.

או תארכו שבת אחת, כאלה ששומרי שבת,

וככה, תראו, את ניהול השבת מתחילה ועד סוף.

פעם מסופר הרבי מאיר

שכל שבת היו זוג מתקוטטים.

מתקוטטים.

פשוט מתקוטטים. כל שבת, כסח.

מה עשה?

שלוש שבתות בא אצלם לשבות שבת. אמר, אני רוצה להתארח אצלכם, אירחו אותו. כשהוא שמע, קשה להם להתווכח.

שלוש שבתות, אחרי זה עזבו אותם, התרגלו לחיות בשקט.

אז תעשה תרגיל כזה.

או שתלך לשבת שתיים-שלוש אצל אחרים,

או שתביא אחרים אצלך שיודעים לשמור שבת,

ואז בעזרת השם תמשיך מכוחך אתה.

אז אני אומר שאולי הרב יעזור לנו

בלהתארח בשבת.

אין שום בעיה,

תשאיר את הפרטים שלך. איפה אתה גר? פתח תקווה.

פתח תקווה. דוד,

תרשום, נשתדל לסדר לך משפחה

שתוכל להתארח בקרבת מקום בעזרת השם לשבת. כמה אתם?

זוג עם שניים? זוג עם שניים. גיל?

שנתיים וחצי ושנה וחצי.

טוב.

כן. רגע, רגע, הרב, עוד לא סיימתי.

בבקשה.

עכשיו...

הנה עידן על הקו, רק רגע.

הלו, עידן?

ערב טוב. מה שלומך, מותק?

אתה יודע שיש אלוקים?

למה? אני צלצלתי אליך עכשיו. אתה יודע מה זה?

זהו. אז אתה אמרת, בעזרת השם, אם אני אדבר איתך, אתה בעזרת השם תחזור להיות צדיק של אימא

וצדיק בעם ישראל,

ושבראש השנה הזו יהיו לך זכויות גדולות אצל הקדוש ברוך הוא, וימחן לך על העבר,

ותתחיל בעזרת השם שנה טובה ומבורכת,

בתשובה שלמה.

אמן! אמן! שומע את כל הקהל פה?

כולם מברכים אותך באמן. בבקשה.

מסכים, עידן?

יופי, מותק. תגיד לי אימא, הנה היא שומעת. רק רגע.

תגיד.

למה אתה אני מדבר?

עידן, דבר.

כן. עידן?

מה? עידן?

אה. תגיד לי אימא, אימא,

בעזרת השם, אם מחר יש לך עידן הקודם.

עידן?

עידנוש,

אני מצמיד אותך למיקרופון, שאמא תשמע, תשמח. אתה יודע כמה זה?

היה לה צער גדול פה.

נו, מה אתה אומר?

בסדר?

בסדר, הוא אמר? ביי. תהיה בריא מותק כל טוב.

כן, מי עוד? עכשיו, כבוד הרב. איפה אתה? אה? עוד לא סיימתי.

עכשיו אנחנו רואים הרבה קלטות שלך,

ואנחנו אוהבים אותך, אני ואשתי.

אנחנו רוצים לבקש ממך שתהיה רב שלו.

הרב?

אתה יודע, יש לי בעיה, אין לי זמן.

לענות על שאלות או תשובות,

אני אתן לך טלפון של רב חשוב,

שגם אני שואל אותו בדברים מסוימים. לא, לא, לא, אני רוצה אותך.

תודה.

יש לי בעיה באמונה בבני אדם.

בוא אני אגיד לך, אני אתן לך טלפון של דוד,

ואם יהיה לך שאלה, הנה הוא לידך, אתה רואה? זה עוזר שלי, אתה רואה? זה דוד המפורסם.

אתה, מה שיש לך בעיה... אני אוהב אותך, בקיצור, זהו, על הפשוט.

בסדר, גם אני אוהב אותך על הפשוט, פשוט.

אני רוצה שתהיה הרב שלי. אם אתה מוכן, תפדל.

באופן התיאורטי, אני מסכים.

באופן המעשי, אתה תצטרך לצלצל לדוד,

יעביר לי את השאלה, את הבקשה וזה,

נחזיר לך תשובה. אם יהיה צורך, שאני אדבר איתך אישית.

מדי פעם,

גם זה אולי תקבל.

תודה רבה. הרב, אתה יכול לברך את הילדים שלנו?

כן, מה השמות?

אור חיים בן עינת.

אור חיים ו... הודיה.

הודיה בני עינת,

יזכו לגדול צדיקים ויראי שמיים. אמן.

אמן. טוב, רגע.

ראש השנה מחר.

צריך לאסוף זכויות. יש לי עצה בשבילכם. היא עולה קצת כסף.

אבל כדאית.

אם רוצים לעמוד מחר בדין

ואנחנו נבוא עם הזכויות שלנו

או עם העבירות שלנו, כמו שלמדנו בתחילת הערב,

יכול להיות שאין לנו מספיק זכויות וזה קצת בעיה.

אבל אם אנחנו נעשה עכשיו, בעזרת השם, הוראת קבע,

כדי שנהיה שותפים

להציל יהודים בתשובה,

אז אנחנו נבוא לראש השנה עם זכויות.

לדוגמה,

מי מניח פה תפילין כל יום שירים יד?

בלי עין הרע. יפה.

מי מניח שני זוגות תפילין ביום?

אף אחד.

יש רשי ורבנו תם.

מי מניח שלוש זוגות תפילין ביום?

אף אחד.

אתם יודעים כמה תפילין אני מניח ביום?

וואי וואי וואי וואי. כל אלה שמניחים תפילין בזכותי,

נחשב לי כל יום בחשבון שאני מניח.

כמה ציציות אתה הולך? אחת.

וכמה אני הולך?

וואי וואי וואי וואי וואי.

למה?

בגלל שאני גרמתי שאנשים ילכו עם ציציות, זה בחשבון שלי כל יום.

כל יום.

כמה שבתות אני שומר בשבת?

וואי וואי וואי וואי.

אתם רוצים להיות כמוני?

תהיו תמוני.

אז מי שיעשה הוראת קבע בעזרת השם,

יהיה לו זכויות כפי מה שיחזרו יהודים בתשובה כל יום.

אמן!

יש יצרן,

יש מוצר ויש הוראות יצרן.

אנחנו המוצר,

הוא היצרן, והוא נתן הוראות יצרן איך להתנהג. עבדות אצלנו זה לא במושג של סלאב אצל האנגלים או האמריקאי, שזה עבד שבילי.

אצלנו זה מלשון עבדות, עובד, עבודה.

מי שהוא עבד נאמן,

זה העובד את השם בתמימות ובשלמות.

זו דרגה הכי בכירה.

אם אנחנו עושים את רצון השם,

אם כבנים, אם כעבדים, נכון?

אם כבנים, רחמנו כרחם אב על פנים, אם כעבדים,

עינינו לוכה תלויות עד שטחוננו,

ותוציא לאור משפטנו קדוש.

זאת אומרת, אם אתה בחרת לא להיות בן,

אז אין ברירה, אז אתה לא בן את העבד.

אז אתה צריך לעמוד את השם לא כבן.

ממילא הוא אדון.

באדון אתה צריך לנסור למשמעתו,

ואדון תובע ממך, תעשה כך וכך. אם אתה בן, אבא מתייחס לבן אחרת.

אבל זה תלוי בנו, לא תלוי בו. בנו.

אם אנחנו ננמיך את עצמנו, כתוב,

מגביה שפלים עד מרום.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-77779-036-77777 או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net