בזכות מצוות "השבת אבדה"
- - - לא מוגה! - - -
פעם סיפר אחד מהמגידים
הוא אומר
הוא עלה לאיזה אוטובוס
עם אשתו
היה צריך לנסוע הביתה כנראה, מאיזה מקום, מאיזה שיעור שהוא מוסר באיזה מקום
ואז הוא מגלה במקום שהוא רוצה לשבת מפתחות.
מישהו שכח מפתחות?
זה מפתחות של בית.
אז הוא ניגש לנהג, הוא אמר,
אני יכול רגע לפני שאתה ממשיך לנסוע להכריז של מי המפתחות, השבת אבידה.
הוא אומר לנהג, בסדר, הוא נותן לו את המיקרופון,
השבת אבידה, למי לבד מפתחות? כבר מסתכלים, בודקים בכיסים, לא בתיקים, לא, לא, לנו לא.
עכשיו זה תחנה, מה שנקרא תחנה מאספת.
אז הוא אמר, בטוח שמישהו ירד ועבר לאוטובוס אחר, כנראה זה המפתח שלו.
בסדר גמור.
אז הוא אומר לנהג, תעשה לי טובה, אני יורד,
לבדוק של מי זה המפתח, כמה דקות תחכה לי.
הנהג הזה היה כנראה עצבני. אמר לו, עזוב, לא מחכה לך, אני נוסע, נוסע, שמעת?
שמעת? אתה שחור לבן ערב, אני נוסע, לא מחכה לך.
ההוא ראה שהוא לא יצא איתו ראש, אמר לו, תקשיב,
אם השם רוצה
שאתה תיסע,
אז כבר היית נוסע מזמן.
אבל השם לא רוצה שתיסע, השם רוצה שאני אחזיר את המפתחות
ואני אקיים מצוות השבת אבידה.
בגלל שהשם רוצה שאני אקיים את המצוות השבת אבידה,
אתה לא תיסע.
הנהג צוחק, מחייך לו, אומר לו, על מה אתה מדבר בכלל?
טוב,
תקשיבו טוב, מוריי ורבותיי, הוא לוקח את המפתח ויורד,
ועובר אוטובוס, אוטובוס, אוטובוס, עד שהגיע לאוטובוס האחרון,
ואיזה זקן אומר, כן, זה המפתח שלי.
עכשיו, שתבינו, הוא באוטובוס האחרון, מרחק איזה חמישה, עשרה אוטובוסים, בתור האוטובוס שלו הוא כבר נסע מזמן,
מה שנקרא.
והוא מביא לו את המפתח, והוא אומר לו, תקשיב טוב,
בזכותך אני היום אכנס הביתה.
יום גשום, סוער,
ואם אני לא הייתי מוצא את המפתחות, אין לי בית, הייתי הומלס ברחוב.
הייתי נשאר ברחוב, מה הייתי עושה? תודה, מתחיל לברך אותו.
שיהיה לך טוב, שיהיה לך פה, שיהיה לך שם.
טוב, עכשיו הוא רוצה לחזור לאוטובוס.
טוב, עד שהוא מסיים את הברכה איתו, השתבח שמו לעד,
תודה רבה, ירד מהאוטובוס,
מתקדם, מתקדם, מה הוא רואה את הקו שלו, נגיד זה היה קו 100. הוא רואה את האוטובוס עד שם, השתבח שמו לעד.
והוא רואה, טוב, האוטובוס זה, ושומע, מתקרב, מתקרב, ושומע קצת צעקות. נו, גברת, תיכנסי, נו.
זה, פתאום הוא עולה.
הוא אומר לנהג, אתה רואה? הנה.
אני עשיתי גם השבת אבדה, גם מצאתי, גם זה, גם החזרתי, והנה, עוד חיכית לי. הוא מסתכל עליו, הנהג בהלם היה.
הוא מסתכל עליו, והוא אומר, אתם הדתיים, לא יודע מה יש לכם, אתם איזה סייעתא דשמיא.
הוא אומר, אני אגיד לך את האמת,
אני מזמן הייתי צריך לנסוע, פתאום לא יודע מה, עלתה איזה זקנה לפה,
והיא עיכבה אותי עד שהיא עולה רגל לרגל, ואו פעם אחורה, ואו פעם קדימה, וזה,
ועד שהיא משלמת, ובקושי שומעת, והכול, וזה, תראה מה זה, הספקת להגיע.
אז זה שאדם עושה, השתבח שמו, בורא עולם, מצווה, לכבוד השם ידבר, ב-100%,
מסדר לו את הכול, מה אתה חושב, הוא אומר, אשתי הייתה צריכה לנסוע לבד,
ואני הייתי צריך זה, ומי יודע מה, אה,
היה שם עוד משהו,
זה בסיום, הוא אומר, אחד מהנוסעים שנסע באוטובוס, שעלה לאוטובוס,
אז הוא אמר, חבר'ה, של מי התיק הזה?
וזה היה התיק שלו.
מתברר שאת התיק שלו,
כנראה, מרוב שאנשים העמיסו את האוטובוס בתיקים והכול,
התיק שלו נפל למטה.
ואז הוא עלה לשאול, של מי התיק הזה?
כדי שאותו בן... אין מקום כבר למטה, שהוא יכניס את זה, וזה היה התיק שלו.
הוא אומר, תראו מה זה, בזכות מצוות השבת אבידה שעשיתי,
והתאמצתי והכול וזה,
הקדוש ברוך הוא, מה עשה? עשה לי השבת אבידה לדברים שלי.
סידר לי את אותו יהודי שימצא את הזה, ואותה זקנה שמעכבת ענק,
והכל ישתבח שמו, לכבוד השם יתברך.
על זה שהאדם עושה לכבוד השם יתברך,
הקדוש ברוך הוא עושה לכבודו.
אין חוכמות.