חוק פינוי פיצוי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

ווילה, ווילה, ווילה, וביטוח לאומי את המקבלים. אני משלמת משכת השלוש אלף שקל. בגדים שנצפרו במיוחד למבצע.

את שמעת פעם מישהו מראשי המדינה הזאת

שאומר שיש לנו בכלל זכות על ארץ-ישראל?

אני, מאז שאני פה, לא שמעתי אחת, חוץ מבן-גוריון, מילה לא. איזה ראש מעוקבד.

אתם יודעים איפה יושבת רמת-אביב ג' זה היה מקום שנקרא שייח' מוניס, זה שטח ערבי,

והם יושבים עליו, תנו להם, תעשו פינוי, נראה ברמת-אביב ג' דוגמה.

דוגמה, ושיעבירו אותם לקרווילות, שילכו ויוציאו את כפר שמריהו, יושבים על טרקעות של ערבים.

לא, מה פתאום, זה שלנו.

אלה שנמצאים רחוק, שם, ומפריעים, מפריעים לפלסטינים להתקרב,

אלה שיפנו. אבל למה לך ללכת לבית-שאן?

לא, לכיבוד,

זה לא הכיבוד,

סייעד לכיוון החבר, תראי מה יש לו שם.

מן-אביב זה? מן-אביב?

לא, אבל להביא לו את הערבים אותם.

למה לא?

זו ארצנו. עכשיו יהודים, תגיד, הם יעשו לו את זה למחרת.

ודאי, חוק פינוי-פיצוי.

מספר 439-440,

חוק פינוי-פיצוי, חלק א'.

אין אדם נוקף אצבע מלמטה,

אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.

זאת אומרת, הכול הולך בהשגחה,

על פי מעשיו של האדם,

כל פרט ופרט.

ולכל פרח

ולכל גבעול יש מלאך שאומר לו גדל.

זאת אומרת, אין דבר, שאין כוח רוחני שמחיה אותו בכל רגע.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות,

ביאמר השם יהי אור ויהי אור.

ביאמר השם תטשי הארץ דשא.

ביאמר השם ייקבעו המים אל מקום אחד ותראה היבשה.

ביאמר השם ויאמר השם ויאמר השם בעשרה מאמרות נברא העולם.

הוא אמר ויהי,

הוא ציווה ויעמוד.

שמא נאמר זו הייתה אמירה אחת ונסתיימה?

לא.

המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.

המאיר לארץ ולדרים עליה.

המאיר עכשיו, לא האיר.

מאיר.

בפועל, בהווה עכשיו.

המחדש בכל יום תמיד

מעשה בראשית.

לעושה אורים גדולים, לא לעשה.

עושה.

בפועל, בהווה.

זאת אומרת, מי מחיה את כל העולמות בכל רגע?

מאמרו יתברך,

שהוא ביטוי לרצונו יתברך לקיים את עולמו,

ויש שפע של חיות שיורד מלמעלה לעולמות כולם ומקיים אותם.

זאת אומרת, יש כוח רוחני ששופע עלינו מלמעלה כל הזמן,

והוא נותן חיות.

לכן,

לכל גבעון,

לכל פרח, יש מלאך שאומר לו, גדל.

זה הכוח הרוחני שנותן לו את הכוח של הגדילה.

אם מסתלק

הכוח הרוחני הזה,

יבש חציר, נבל ציץ.

מתייבש, מת.

שערה, שחורה, חיה,

טאפ.

נהפכת לבנה, מתה.

זאת אומרת, כל הזמן יש שפע של חיות למטה.

אם כן,

יש השגחה בכל רגע,

ואנחנו צריכים לדעת איך הדברים האלה משפיעים עלינו.

אם אדם יודע שהוא מושגח בכל רגע

וצריך לבטוח רק בשם יתברך,

אין לו ממה לראות. הוא יודע שהכול,

מאתו יתברך.

פעם אחת

נסעתי לארצות-הברית.

התלווה אלי יהודי

שהיה אקדמאי

והיה מחשיב את עצמו למלומד.

באותה נסיעה הייתה לנו פגישה

קבועה

ויזומה על-ידי אחד מאנשי הקהילה שרצה בטובתנו,

וקבע עם עשיר גדול שישמע מה יש בפינו לומר על פעילות שאנחנו עושים בארץ,

כדי שיתרום.

זה אחד מהעשירים הגדולים שתורם לעניין זיכוי הרבים.

ולקראת הפגישה, כמובן, הכנו סרטון

שמתאר את הפעילות הנעשית בארץ.

זה היה לפני 15 שנה בערך.

טוב,

הווידאו מוכן,

הגענו לארצות-הברית,

מה עושים עכשיו? קונים וידאו חדש.

NTSC בשיטה האמריקנית כדי להפעיל.

מגיעים לפגישה,

מקציבים לנו חצי שעה,

מתחילים להסביר מה אנחנו עושים, ואומרים, יש לנו סרטון להראות.

מפעילים את הסרטון, מוחצים, לא עובד.

המכשיר לא עובד.

מוציאים את הפלאג, מכניסים עוד פעם, מוחצים, דופקים,

שום דבר לא עובד. הוא מסתכל עלינו,

זה האנשים שעושים עבודה?

באים לפגישה, קובעים חודשים לפני,

מפנים להם זמן,

בסוף הם באים אפילו להפעיל את הווידאו, לא יודעים להפעיל,

לא עזר.

דקות ארוכות כמו נצח.

ואנחנו מסמיקים מאודם,

מנסים, מנסים.

שום דבר.

אמר, טוב,

הזמן נגמר,

תודה לכם, שלום.

דולר אחד לא יצא.

הלכנו לביתו של המארח,

והוא טען בפנינו טענות קשות.

אתם לא מתביישים איזה ביזיונות עשיתם לי?

אני מכין לכם פגישה,

מארגן לכם הכול, בסוף אתם באים ולא יודעים להפעיל מחשיב?

נו,

מה אתה יכול להגיד? מכשיר חדש, קלטת עובדת,

לוחצים, לא עובד.

בוא ננסה בבית.

ננסים בבית,

לא עובד.

כל מי שנמצא בבית, אולי אתה יודע להפעיל, אולי אתה זה, לא עובד.

לא עובד.

בארוחת הבוקר,

אני אומר לאקדמאי,

הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנחנו נקבל כסף מאותו יהודי,

והוא גם לא רצה שהוא ייתן לנו כסף.

וזו לא בעיה של המכשיר,

זו בעיה שהקדוש ברוך הוא ברצונו לא רצה,

מסיבות הידועות לא.

התחלתי להביא כל מיני דיבורים ודברים בעניין.

הוא התרגז, כי הוא היה אחראי על המכשיר.

מה עשינו?

התחלנו להתווכח,

והוא אמר לי, אם אתה היית באוניברסיטה,

היו זורקים עליך עגבניות אם היית אומר את הדברים האלה.

אני התרגזתי

ואמרתי לו, תשמע מתוק,

זה לא בעיה של המכשיר,

זה הכול רצונו יתברך.

הקדוש ברוך הוא ברצונו מחיה את העולם כולו.

ואם המכשיר צריך לפעול,

אז הוא יפעל,

ואם הוא לא רוצה שיפעל,

אפילו שהוא פועל,

הוא לא יפעל.

מאיפה אתה מביא את זה? אומר לי.

אמרתי לו, מרבי חנינא בן דוסא.

רבי חנינא בן דוסא,

כשהבת שלו רצתה להדליק

שמן

לכבוד שבת,

אמרה לו שאין שמן.

אמר לה, תשתמשי בחומץ.

אבל חומץ לא מדליק כמו שמן.

אמר לה, מי שאמר לה שמן וידלוק,

יאמר לה חומץ וידלוק.

והלכה,

וזה דלק.

מה פירוש?

הוא אמר לה, מי שאמר לה שמן וידלוק.

שמן בטבעו לא דולק.

רק השם אמר לשמן שידלוק.

מה פירוש? אין טבע לשמן לדלוק.

זה השם אומר לשמן לדלוק.

מי שאמר לה שמן שידלוק,

יאמר לה חומץ וידלוק.

מה זה משנה לקב' ברוך הוא?

למה שהוא אומר.

זה מה שדולק. למה שהוא אומר? לא דולק.

רוח.

מה זה רוח?

רוח. ואללה, אל תעשה עלינו רוח.

רוח זה דבר מאוד מסוכן.

עכשיו בניו-אורלינס,

במדינת אינדיאנה,

בדרום-אמריקה,

יש עכשיו סופה שנקראת קטרינה.

290 קמ״ש.

290 קמ״ש.

בוש אמר לפנות עכשיו את כל ניו-אורלינס.

חצי מיליון איש בורחים מהבתים.

כמה עולה נסיעה במונית?

1,500 דולר.

לברוח מהעיר.

למה? קטרינה בדרך.

כולה רוח.

אבל כתוב, עושה מלאכיו רוחות

משרתיו

אש לא עט.

יש לקדוש ברוך הוא מלאכים רוחות, אש.

מי שאמר לה שמן וידלוק, הוא אמר לה חומץ וידלוק.

אמרתי לו, הכל ברצונו יתברך.

ואני אומר לך

שהווידאו הזה עובד.

רק הקדוש ברוך הוא לא רצה שזה יעבוד אתמול.

הוא אומר, מה אתה מדבר שטויות?

הרי בדקנו אותו אתמול בלילה כשחזרנו וגם פה הוא לא עבד.

אמרתי לו, עכשיו אני אומר לך שהוא עובד,

ורק רצונו יתברך היה שהוא לא יעבוד.

איך תוכיח? אמרתי לו, שים אותו עכשיו על השולחן ותפעיל.

אמר, מה אתה צוחק עלייך?

אני אעלה אותו על השולחן ואחר כך תגיד לי, הסתלבדתי עליך?

אמרתי לו, לא, תשים על השולחן ואתה תראה.

שם אותו על השולחן,

לוחץ, טאק, עובד.

הוא צעק, חנינא בן נוסה, חנינא בן נוסה.

אמרתי לו, זה הכל רצונו יתברך.

אתמול הקדוש ברוך הוא לא רצה,

היום הוא רצה.

ירדתי משם אחרי האוכל,

נכנסתי למטה,

בבייסמנט,

והיה שם ספר מדרגת האדם.

סבא אמינו ורדוק,

אחד מהגדולים,

כתב ספר מדרגת האדם, ספר ביטחון ואמונה, משהו.

אני פותח את הספר, איפה נפתח לי?

שהוא אומר

שמי שבוטח בשם ב-100%,

אין שום גורם בעולם שיכול לעכב אותו ממילוי רצונו יתברך.

למה?

כי העולם נברא לשרת את האדם,

העולם לא נברא להפריע לאדם.

כל מה שיש בעולם

זה כלים שברא הקדוש ברוך הוא לעזור לאדם לעשות את רצונו.

ואין בטבע כוח להפריע לאדם השלם

והבוטח בשם.

והוא נותן דוגמה.

אין קיר

בפני האדם השלם.

אדם הולך,

יש קיר מולו,

אם הוא בוטח ושלם בשם והוא צריך לעבור שם,

אין קיר.

הוא עובר דרך הקיר,

כמו אוויר.

אתם מכירים דבר כזה?

אתם לא מכירים דבר כזה.

יש קיר אחד שמעיד על זה.

בצרפת

היה מעבר צר שיכולה לעבור בו עגלה בדיוק.

אימא של רשי,

כשהייתה מעוברת ברשי,

עברה באותה סמטה,

ועגלה עם גוי רצתה לדרוס אותה.

נו, ומה היא עשתה?

זזזזזז, לקיר, ונפער חור בקיר.

והיא עברה. עד היום יש את הקיר הזה,

ותיירים עוברים לראות איפה אימא של רשי נכנסה בקיר.

צריך לצאת ממנה רשי.

וזה עוד כשלא יצא האדם השלם

והבוטח בשם.

אז כשהוא היה עובר בבטן.

זאת אומרת, מי שהוא בעל ביטחון באמת,

אין שום בניעה מהשם יתברך לעשות את חפצו, כי הבוטח בשם חסד יסובבנו.

והוא מסביר.

כי השם מרא את האדם ישר.

והם מה ביקשו?

חשבונות רבים.

השם עשה את האדם ישר.

זאת אומרת, אדם רואה,

נכחו, ברור, מבין, אין שום בעיה, אין שום מגבלה.

למה בני אדם כל הזמן לא מסתדרים ויש להם בלאגנים?

כי הם ביקשו חשבונות רבים.

הם עושים כל מיני חשבונות שהם המפריעים להם בעצם.

הוא מביא משל,

צבי

בורח מפני האריה.

האריה רודף אחריו לתופסו.

לפני הצבי יש יער.

אם הוא רץ לכיוון היער,

הוא יילחט בקרנותיו.

מה עליו לעשות כדי להינצל?

להגיע לעץ הראשון, לשבר את קרניו,

ואז הוא יוכל לחמוק.

אבל אם הוא ימשיך עם הקרניים,

הוא יילפט בתוך העצים.

אומר, הקדוש ברוך הוא עשה את האדם ישר.

הג'ונגל הזה של העולם, עם כל הבלאגן,

לא צריך להפריע לך בכלל.

כל מה שקורה לא נוגע לך בכלל. לא צריך להפריע לך בכלל.

היי, למה הוא כן מפריע?

כי אתה עשית לך קרניים.

עשית חשבונות.

אם אני אעשה ככה, אז יגידו עלי ככה. ואם אני לא אעשה ככה, יאמרו, מדוע לא עשית ככה? ואם אני אעשה ככה, וככה, וככה,

ואם אני לא אעבוד, אז איך אני מתפרנס?

ואם אני לא אז, אז מה יגידו?

ואפה ואפה ואפה ואפה, עושה קרניים, לא יכול לזוז.

למה? כל דבר חשבון, חשבון על חשבון, ועוד חשבון ועוד חשבון, לא יכול לזוז.

אבל אם בן אדם שובר את כל החשבונות,

ומחליט אני הולך ישר עם השם. מה אמר ה', לבטוח בו ב-100%.

אשליך על השם יהבך והוא יכלכלך.

ככה יעשה.

אם יעשה כך,

ויחיה באמונה ובביטחון כזה,

שום דבר לא יזיקנו.

אבל מאה אחוז.

מאה אחוז.

בפרשת ראה כתוב,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.

את הברכה,

אם תשמעו אל מצוות השם.

והקללה,

אם לא תשמעו אל מצוות השם, וסרטם מן הדרך.

התורה אומרת במפורש, יש ברכה ויש קללה.

הברכה תלויה באם תשמעו

אל מצוות השם.

הקללה תלויה במה? אם לא תשמעו אל מצוות השם, ואתם תסורו מן הדרך.

שלא נחשוב שמי שעושה דבר לא טוב, מגיעה לו קללה, ומי שעושה דבר טוב, מגיעה לו ברכה. לא. זה אוטומטית עובד.

זה כמו אתה לוחץ על כפתור, אם אתה לוחץ עליו למעלה יש אור, אתה לוחץ למטה חושך.

זאת אומרת,

כשאתה עושה מעשה טוב, אוטומטית פועלת עליך הברכה,

אתה עושה מעשה רע.

עבירה,

אתה מזמין אליך את הרעה, היא נמצאת בעצם המעשה שלך.

כמו שאומר הרמב״ן,

אם יעשה המצוות,

יצליחנו שכרו,

ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו.

זאת אומרת, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

הרי אנכי נותן לפניכם

היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.

אחרי שהקב' אמר שהכל מונח לפניכם,

כל אחד יבחר במה שהוא רוצה,

אז תדע לך,

אתה בוחר בטוב, יהיה לך טוב.

בוחר ברע, יהיה לך רע. אל תבוא בתלונות לאף אחד, כי אתה בחרת. אתה הושטת את היד למה שאתה רוצה לעשות.

אז אם בא לך בגין זאת רעה,

ביקשת אותה.

עשית טובה,

תבואנו טובה.

זאת אומרת,

כל אדם צריך לקחת בחשבון

שזה לא יוצא מפי עליון,

לא הרעות ולא הטוב.

זה הכול מונח לפנינו,

ואנחנו בוחרים בדיוק מה אנחנו מזמינים.

והנה אנחנו נמצאים היום

במצב

קשה מאוד של בלבול,

בלבול גדול.

אבל על הבלבול הזה כבר נאמר מראש,

בין הדברים שנאמרו.

הגמרא בסנהדרין אומרת,

ואמר רבי יוחנן,

אין בן דוד בא,

אלא בדור שכולו זכאי

או כולו חייב.

בדור שכולו זכאי, שנאמר,

בעמך כולם צדיקים,

לעולם ירשו הארץ.

בדור שכולו חייב,

דכתיב,

וירא כי אין איש,

וישתומם כי אין מפגיע.

וכתוב, למעני עשה ישעיה הנביא.

המפרשים שואלים איך יכול להיות דור שכולו זכאי

ודור שכולו חייב.

דור שכולו זכאי, הרי כתוב,

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.

והרמב״ם אומר שתמיד יהיו כאלה שיהיו רשעים.

ומה לנו יותר מאשר בזמן יציאת מצרים?

המצרים הודו

שיש אלוקים.

אצבע אלוקים היא.

פרעה הודה,

ואמר השם הצדיק, ואני ועמי הרשעים.

פרעה כבר הבין שאין מה להתווכח עם משה,

ויש אלוקים בארץ,

כי הוא מוצאו מתוך עמי.

מי לא יצא?

80% מעם ישראל,

אחרי שראו את כל המכות, כמעט

שמונה מכות ראו,

משה אומר להם, תתכוננו, עוד מעט יוצאים.

מה אומרים? לא רוצים לצאת ממצרים.

רגע,

מה,

כל מה שנכנסנו לארץ מצרים זה בשביל להישאר פה? לדור פה?

כל ארץ מצרים זה כור ההיתוך בשביל להכין את העם הזה לקבלת התורה במדבר?

בשביל להיות העם הנבחר?

בשביל להיות בנים להשם אלוקיכם?

ואתם רוצים לשלם עם המצרים, עובדי עבודה זרה, זה התכלית?

80%. 12 מיליון

אמרו למשה רבנו, לא, לא רוצים לצאת.

ומתו במכת חושך.

80%. אתם מאמינים?

מי שרואה שמונה מכות דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין,

כל המכות האלה,

מי שרואה אותם, המצרים רועדים מפחד.

ליהודים העבריים לא קורה כלום,

ולמצרים קורה.

אין דבר כזה.

איך אפשר לא ללכת אחרי מנהיג כזה

שמוביל את העם?

ולדבר יותר טוב,

ולארץ המובטחת,

ולזכות חיי העולם הבא.

איך לא הולכים אחריו?

אז אם בדור ההוא היו כאלה, אחרי כל המכות שלא

קיבלו על עצמם לשמוע בקולו של משה רבנו,

מה אתם אומרים? בדור הזה הם יראו שמונה מכות, כולם ישמעו.

אז לא יחדל אביון מקרב הארץ, אומר הרמב״ם. לא יחדל אביון מקרב הארץ. אז איך אפשר שכולם, מעמך כולם צדיקים?

מצד שני, אפשר שכולם יהיו רשעים? דור שכולו חייב?

הרי אין דור שאין בו לפחות לו צדיקים,

36 צדיקים לפחות שמחזיקים את העולם כולו.

אז איך אפשר להגיד?

וכי העולם יהיה חסר מצדיקים לגמרי? הרי צדיק יסוד עולם.

על מה העולם עומד אם לא על צדיקו של עולם?

אז איך זה מסתדר?

אלא מאי?

כתוב שהגיע זמן בירור.

יש קיצונים ויש קיצונים.

יש צדיקים שנקראים קיצונים, קיצונים,

ויש חילונים או רשעים, או לא משנה איך נגדיר אותם,

שנקראים בצד השני קיצונים.

ויש באמצע פרווה כאלה, עמכה כאלה, שרוקדים

על שני הסעיפים.

קצת מפה, קצת משם, טועמים מפה, טועמים משם.

כתוב שבדור של משיח יבוא, לא יהיה מצב ביניים.

כולם יפנו לצדדים.

חלק יצטרפו לחרדים שומרי תורה ומצוות וחלק יפרשו וילכו לצד השני.

זאת אומרת,

יהיו דור שכולו חייב, דור שכולו זכאי. אין באמצע.

מה היום אנחנו רואים?

לאור הפינוי או הגירוש,

מה אנחנו רואים? מה מדברים?

חלק אומרים, פורשים מהמדינה.

12% בסקרים אומרים, עוזבים את הארץ.

חלק אומרים, אין ממלכתיות יותר למדינה. לא אומרים הלל ביום העצמאות, לשיטתם.

ופורשים והולכים להיות כמו החרדים, לא מכירים במדינה ולא בממשל הזה.

חלק אומרים, לא, אדרבה,

צריך להמשיך ולהיות ממלכתי וכו' וכו' וכו'. ולאט לאט זה הולך ומתפרק מהאמצע.

ונוטה עד שיגיע דורו של משיח והכול יהיה בקצוות, או כאן או כאן.

זאת אומרת, אם אנחנו בוחנים את הדברים,

אז מי שבטח בהבטחות של שרונה נכזב.

למה נכזב?

כי שרונה אמר בעצמו לא לציית לפקודה, אם יאמרו לכם לקום ולעקור.

זאת אומרת,

בא בן אדם,

איך אנשים לשם, לכו תגורו שם, זה הדבר הכי חשוב?

ויום אחד מתנער, אפילו לא יורד אליהם, לא מדבר איתם, לא שום דבר,

יאללה, גירוש.

למה זה גירוש?

לאן הוציאו אותם? לרחובות? לאוהלים?

לאן?

לבתי מלון שאין מקום, עוברים ממקום למקום? לאן?

אנשים, משפחות עם ילדים, שישה ילדים, 12 ילדים,

לאן?

איפה בית ספר?

איפה התינוקייה?

איפה יגורו?

איפה יקבלו מכתבים? איפה יקבלו הזמנות?

לאן הולכים?

שום דבר.

בלי תוכנית, העיקר לצאת.

תארו לכם אותו תהליך בדיוק,

החליטו לפנות את אום אל-פחם.

זה הכול.

אותו שרון אומר,

זהו, לטובת השלום, צריך לפנות את אום אל-פחם.

הוא יכול?

שרונה.

מלבישים את החיילים בגדים שחורים.

יש אדם, מה קרה למדים של צה״ל הרגילים?

למה שחורים?

עם סמלים של המדינה, בגדים שחורים?

אתם יודעים איזה טראומות היו לאנשים כשרואים כמויות של חיילים נכנסים בשחור?

מי שקרה, מה הם הרגישו, מה עבר עליהם?

מה זה?

פלא פלאות.

פלא פלאות. בגדים שנתפרו במיוחד למבצע הזה.

איזה ראש מעוות יכול להמציא בגד שחור שמזכיר קונוטציות קודמות כאלה.

וזהו.

פשוט מאוד.

שלום. הוא גמר את חלקו ונגמר.

ראיתי מי שכתב,

פרופסור,

בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי,

פרסם מאמר על מה כן קרעתי קריעה.

על חורבנם של בתים וקהילות,

מפעלי תעשייה וחקלאות,

בתי כנסת,

גינות ופרחים,

מפעלי חיים וחלומות.

היום קיבלה הממשלה החלטה ברוב קולות להרוס 20 בתי-כנסת בגוש-קטיף.

להרוס.

אז שרון אמר, לא להגיד להרוס,

לפרק.

זה כמו אחד, לא אומר, אני גנב, תשש.

לא רוצח, קוטל.

מחליף מילים.

לא גירוש, פינוי.

בחסנבק

הכניסו ראש של חזיר.

וואי, וואי, איזה רעש.

וראאת צלח א-שייח הגיעה והיה.

כל המיקרופונים של ארצות ערב לפניו.

הוא דורש ומדבר, חסנבק.

מסגד,

ליד הדולפינריום.

היה חורבה.

אף אחד לא התפלל שם עשרות שנים. הייתי גר שם באזור.

כלום.

מרגע שהיה רצח בדולפינריום,

והתחילו לפגוע קצת במסגד,

בנו, שיפצו, עכשיו דאגו שיגיעו לשם להתפלל. כל הזמן עשו מזה רעש.

מישהו יכול להוריד את חסנבק?

חס ושלום.

חס ושלום.

20 בתי-כנסת? קטן על שרון.

קטן.

20 בתי-כנסת?

לוקח דקות.

רגע, תשמע מה ההלכה אומרת.

איך אפשר אולי לפדות את זה לחולין?

איך אפשר לעשות

בדרך על פי ההלכה?

אומרים לו, הרבנים הראשיים מדברים פוליטית בעניין.

שמעתם?

אתה יכול להגיד על שופטי בית המשפט שמדברים פוליטית?

הם השופטים.

ומי אלה השופטים של ההלכה?

בחרתם אותם. אמרתם שזה הם, לא?

אז הם אומרים שאסור.

יש דרך מסוימת.

לא.

בובות.

על מה כן קראתי קריאה, הוא אומר,

על הרס הדמוקרטיה,

ציבור שלם,

נאמן ומסור למדינה,

איבד את אמונו בדמוקרטיה הישראלית ונימוקו עמו.

מבין המסמרים בארון המתים של הדמוקרטיה,

יש לציין את הפרת ההבטחה לבוחר,

הסירוב העיקש להביא את המדיניות החדשה להכרעת הבוחר,

ההתעלמות מתוצאות משאל מתפקדי הליכוד,

פיטורי שרים על מנת להשיג רוב מלאכותי בממשלה,

השחיתות השלטונית,

כל אלה מצד ראש הממשלה,

ואפשר לצרף לכאן גם מסמרים נוספים שיוזכרו בסעיפים הבאים.

למי שלא יודע,

לפני שבועות מספר

הוכתרה מדינת ישראל

כמדינה המושחתת ביותר

במדינות המערב.

זאת אומרת, אנחנו ואפריקה, אותו דבר.

קריסת הבלמים והאיזונים,

כל זרועות המדינה נשתעבדו לחלוטין לביצוע תוכנית הגירוש

והרס של יישובים הוגדר על-ידי מנהיגינו כמשימה לאומית ראשונה במעלה.

לא הפוליטיקאים, לא הבג״ץ,

לא ראשי הביטחון ולא התקשורת עזרו עוז לעמוד מול הבולדוזר

בראש הפירמידה.

גם אלה שהתריעו על חוסר ההיגיון שבתוכנית,

על חוסר התקינות של התהליך

ועל השחיתות של השליט,

תמיד ידעו להתקפל ברגע של האמת

ולא לסדוק את האתרוג ואת תוכניתו.

פגיעות חמורות בחופש הפרט.

נחצו קווים אדומים רבים בשמירה על חופש הפרט וזכויותיו.

א.

הצבא הפועל נגד אזרחי מדינתו שלו והמכריז על שטחים צבאיים סגורים בגבולות המדינה,

ב.

משטרה עוצרת אוטובוסים בקריית-שמונה השולחת שוטרי יס״מ בלי תגיות זיהוי,

וזאת מתוך מטרה חד-משמעית להפעיל כוח מופרז ובלתי חוקי,

עיין ערך ניסו שחם,

המונעת כניסתם של לובשי כתום למקומות ציבוריים

העוצרת באלימות עוברי אורח

המעזים להעיר להם על הפעלת כוח מופרז.

אנשים עצורים באוטובוסים במשך שעות רבות בימי קיץ חמים

בלי לאפשר שתיית מים או יציאה לשירותים.

והרשימה נמשכת.

ג.

מערכת שיפוטית המשאירה קטינות במעצר עד תום ההליכים

והמפקיעה ילדים ממשמורת הוריהם בעילות שונות ומשונות.

השחתת המוסר,

ההתייחסות לאנשים שגורשו מבתיהם וממקומות פרנסתם היא עוול מוסרי משווע.

מי שזוכר, במרכאות כפולות,

כשהיה דיון אם מותר להרוס בתי מחבלים,

איך צעקו, איך אפשר להרוס בתים של מחבלים?

מה הם אשמים, ההורים שלהם?

כשההורים עודדו אותם ללכת וקראו להם שהידים,

איך אפשר להרוס להם את הבתים?

פה לא מדובר על שהידים,

פה מדובר על אזרחים הגונים ששלחתם אותם לשם לבנות את הארץ.

איך אפשר להרוס להם ככה את הבתים ולשאיר אותם לו קורת גג בלי לטפל ולהכין להם מסגרת כלשהי?

אנשים רבים הוצאו מבתיהם בלי שיראו איפה ילונו באותו הלילה, וחלק לא קטן אמנם בתנאים תת-אנושיים.

לרבים רבים אין מגורים זמניים מסודרים.

לברי המזל המסודרים אפשר להתרגל למגורים של שש נפשות ב-60 מטר מרובע,

או 13 נפשות ב-90 מטר מרובע.

לא הוכנו מגורים לקהילות שלמות, למרות כל ההבטחות וכל חוות הדעה של מומחים

באשר לחיוניות ההישארות במסגרת הקהילתית.

פיצויים לעסקים שוחרבו,

סידורים למקומות עבודה באופן חלקי ביותר,

כל אלה אינם נחלת הפושעים שהעזו להיאבק על בתיהם בלבד.

נפגעו בכל אלה גם אלה שפנו למנהלת סלע בעוד מועד.

ליקויים חמורים במנהלי סלע הצטרפו ללוח הזמנים המטורף והמקודש של ראש הממשלה למנוע מאנשים המגורשים את תנאי הקיום האלמנטריים המגיעים להם.

דבר נוסף אומר הפרופסור,

השבר הגדול בצבא העם,

א.

הקרע הנפשי של גרם לחיילים שנאלצו לבחור בין המשימה

לבין תחושות אנוש עמוקות ובסיסיות.

הרובוטיזציה של הצבא,

חיילים חונכו שיש לבצע את המשימה כי הדרג המדיני החליט

כי ההחלטה היא חוקית ודמוקרטית

וכי אין הצבא בוחר את משימותיו.

מסורת ארוכה ומפוארת של צה״ל,

הנלחם מתוך הבנת הדרך והאמונה בצדקתה,

הוחלפה בערך מקודש חדש,

אני רק מבצע פקודות.

ציטוט מדויק מחייל בכפר מימון.

לצערנו,

אנחנו יודעים לאן הדרך הזאת עלולה להוביל.

ותודה לאל, אנחנו רחוקים משם עדיין.

מעל הכול אני קורא הקריאה לאדישותם של אחי בני עמי.

העם בהמוניו לא התקומם לומר לא.

באף תחנה ובאף מצב לא על גניבת דעת הבוחרים,

לא על השחתת המידות במערכת הפוליטית,

לא על הפוליטיזציה של המערכת המשפטית,

לא על רמיסת חופש ההפגנה,

לא על השימוש הבעייתי והמשחית בצבא,

לא על זריקת אנשים חפים מפשע מבתיהם בתנאים מחפירים

ולא על ההטייה המופגנת של כלי התקשורת

באדישותם ויתרו רוב העם על חופש הבחירה.

מה אמר שרון

בריאיון לעיתון דתי?

אני לא יכול להבין

איך אנשים בשעה שהיה גירוש

היו בשפת הים.

ומה עשה שרונה באותה שעה?

טומי לפיד סיפר,

ופרסמנו את זה בעיתון האחרון,

שופר ניוז.

הוא היה אצלו במשך שעה.

מה שרון עשה כשהם גרשים אנשים וכל העולם מזדעזע ומסתכל בטלוויזיה?

מוציא לו אלבומים

איך הוא היה אהוב ואהוד אצל בן גוריון,

ואיך קינאו בו אנשים באותה העת.

ומספר לו את ההיסטוריה המפוארת שלו,

ואיך הוא היה במאה ואחת.

שעה תמימה!

הוא יושב ומהלל את עצמו.

אנשים נזרקים לרחוב, זה מה שהוא עושה. והוא טוען,

כאילו כואב לו, איך אנשים הלכו לשפת הים.

כפי שנוכחתי לדעת,

במפגשי פנים אל פנים רבים תמכו בהינתקות בלי סיבה ובלי נימוק,

חוץ מאשר אמונה עיוורת בשלטון.

אותה אמונה עיוורת בשלטון, אני אומר במרכאות,

אתם יודעים איפה יושבת רמת אביב ג'?

על איזה קרקע?

איך?

לא.

שמעתם על שחמונס?

מה זה שחמונס?

האשכנזים לא יודעים להגיד שייח' מונס.

זה היה מקום שנקרא שייח' מונס.

אז הם קראו לזה שחמונס.

אבל זה שטח ערבי,

והם יושבים עליו.

אסלו להם, תעשו פינוי, נראה ברמת אביב ג' דוגמה.

דוגמה.

ושיעבירו אותם לקרווילות.

מישהו מכם ראה קרווילות חוץ מהשם הזה?

מי הלך לקרווילות?

איפה יש דבר כזה?

בסיפורים של פעם בעיתון.

שחמונס.

נו,

שילכו ויוציאו את כפר שמריהו, יושבים על קרקעות של ערבים.

לא, מה פתאום?

זה שלנו.

אלה שנמצאים רחוק שם ומפריעים, מפריעים לפלסטינים להתקרב,

אלה שיפנו.

איזה חגיגה מחכה לנו, חביבי.

אוי, הם התקרבו כמה פעמים. 20 שנה, אני אומר את זה. תעברו על הקלטות שלי הישנות.

היה בהתחלה פדאיון. אתם זוכרים שם כזה? פדאיון?

שהיו נלחמים.

אחר כך הם שיפרו את המצב.

נקראו פתח.

אחרי פתח

נאשמות כל פעם חדשים.

חמאס.

גדודי אל-אקצא.

שמות משמות שונים ומשונים.

אתה תגיע עכשיו לאשף.

תסגור עם אשף.

יגיד לך, אשף, מה זה? אני גמרתי, קיבלתי את שלי. יבוא החמאס ויגיד, אני?

אני לא מסכים.

מה פתאום?

יביאו לו עוד קצת.

פתאום יקום ארגון חומוס.

אני חומוס, לא חמאס. חמאס מסתפק, אני לא.

יביאו לחומוס קצת. יגידו עכשיו, אני טחינה.

אה שדה. טחן אתכם.

עד הים.

עושים מאיתנו ג'עלה.

אה שדה.

מה, אנשים לא מבינים?

עסוק כבר. לא רק יצאו, עוד לא יצאו.

אומר אבו מאזן, זה הג'יאד הקטן.

עכשיו הגדול,

ירושלים.

לא גדל כבר, זה חריג, זה עוד כמה שבועות.

ירושלים.

גומרים עם ירושלים,

אשף יגידו, אנחנו בסדר, חלאס, חלאס. אבל מה לעשות, יש לכם בעיה עם חמאס?

יש נסראללה,

חיזבאללה,

כל פעם עושה בדיקה, יורה כמה מרגמות.

טעויות, כאילו.

צהל אומר, הפעם אנחנו ניתן

זבתא איומה.

חריג.

הכול שטויות.

שטויות.

איפה שרון שהפחידו אותנו לפני הבחירות שהוא יפוצץ את איראן?

יפוצץ את הסואץ? יפוצץ את אסואן? מי לא יפוצץ?

יצא שרון?

אותנו פיצץ. תגיד, אתה מאמין? כל החיים שלנו היה לנו גירוש, גלות, גלות, גלות. מי גירשו אותנו הגויים?

פעם ראשונה יהודים מגרשים יהודים.

עוד חמישים שנה,

אם עוד חמישים שנה אני אומרת דבר אחד בתור אישה, עוד חמישים שנה מישראל תהיה קיימת,

תגיד מה שאתה רוצה.

בינינו יש שנאה, אז מה אתה רוצה?

ישראל לא תחזיק עוד חמישים שנה.

יפה. את אומרת מה שאומרים בעצם רבים?

את יודעת מי אומר כמוך?

תכף אני אראה לך.

את לא תאמיני.

מישהי שמתה לפני שבוע

אמרה את זה.

תכף תראי.

מסכם הפרופסור,

העם לא טבע מראש הממשלה הסברים משכנעים לזריקת אנשים מבתיהם,

והסתפקו באמירות נבובות כגון

שזה יתרום לביטחון המדינה.

על האדישות אני קורא אחי ורעי,

לא רק משום שהיא כבר החריבה חבל ארץ שלם ועוד היד נטויה,

אלא משום שהיא הורסת את החברה ואת המדינה.

אני והציבור הגדול שבקרבם אני חי נוכל לחיות מתוך ויכוח ואפילו מתוך מריבה עם יריבים אידיאולוגיים.

לא נוכל לחיות עם אחים

שאינם מטריחים את עצמם לחשוב

על השלכות מעשיהם,

לקחת אחריות על גורלם ועל גורל אחיהם.

אפשר אולי

בעבודה מאומצת

לשקם לאט-לאט את מה שנהרס,

אך רק בתנאי שיש ציבור גדול שאכפת לו מאחיו

ושאכפת לו מעצמו.

כשהציבור הגדול יקרא יחד אתי את הקריאה,

או אז אפשר לקוות שנוכל לשקם ביחד את ההריסות.

הכותב,

חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי,

אברהם וולפיש.

מי זאת שמתה לפני שבוע ואמרה את מה שאמרה?

הודעת

בעלת דין.

השבוע מתה המשוררת דליה רביקוביץ',

שנחשבה לאחת מאנשי הרוח החילוניים

והייתה חברה ותיקה בתנועות שמאל קיצוניות.

למרות התבטאויותיה בגנות המתנחלים והזיהוי החילוני המובהק שלה,

הצליחה רביקוביץ' להרגיז אחדים מעמיתיה בקרב השמאל התרבותי,

כאשר פרסמה בעיתון גלובס טור אישי מריר וציני

בו הכריזה שאין תרבות חילונית בארץ הזאת.

מתי זה נכתב?

על רקע ההשתלחות נגד הציבור הדתי בעקבות רצח רבין,

והיו קול יוצא דופן שעורר תרעומת בלתי מבוטלת בקרב אלו המנסים ליצור

תרבות ישראלית חדשה ומנותקת מכל זיקה לתרבות היהודית.

למרות חלוף הזמן,

דומה שהדברים רלוונטיים בימינו,

וכך כתבה רביקוביץ'.

אני מקווה לא לעורר את זעמן של האליטות השולטות בארץ,

ובוודאי לא להדחיק מעלי אחדים מחברי הטובים,

אפילו הטובים ביותר,

אבל לא מצאתי עד כה תרבות חילונית בארץ.

למרות שראיתי כמה מאמצים פתטיים

נברוא אותם מהיום למחר,

אני יודעת שהתקינות הפוליטית מחייבת

שלא לומר דבר שמשתמע ממנו שבח עקיף לדתיים בימים אלה,

אבל מה לעשות?

חג החנוכה מתקרב,

ולנו החופשיים,

בסוגריים, מי שרוצה יקרא לעצמו חילוני,

אין מושג איך לעבור את החג בשלום.

גם אני אשמח להיות פלורליסטית,

כמו כל פלורליסט נאור,

אבל בתרבות החילונית הישראלית

לא מצאתי טקסט מקובל לשמח חתן וכלה,

ולהבדיל לנחם אבנים.

אין טקסטים כאלה.

אין נוסחה מקובלת לאיחולים,

ואין נוסחה מתונה להבעת רגשות שליליים.

למעשה, התרבות החילונית שלנו היא תרבות אין,

ואפשר לקרוא את המילה הן בעברית והן באנגלית, אין.

או שאתה מחקה את השכן,

או שאתה נשאר בריק אחד גדול.

הבור אולי לא מתמלא מחולייתו,

אבל הריק מתמלא במהירות,

בחרדה,

באי-שקט,

באחיזת עיניים ובאלתורים.

חילוני בעל השכלה בסיסית מקבל במהלך חייו

שפע אינפורמציה על כלי בישול,

על צרכנות נכונה ואפילו על האופן שבו ניתן לפנות לנציב קבילות הציבור.

לפעמים הוא קולט משהו על כלכלה לצורך תביעות שכר וחישוב תוספת היוקר.

הוא מתמצא קצת במצב בבוסניה בענייני ביטחון ובזכויות אזרח,

אבל בסיום שיחה בטלפון הוא אומר ביי.

או יאללה, ביי.

היו פה כמה ניסיונות

לגבש תרבות חילונית

ולקדם ערכים של שוויוניות, אהבת אדם,

וסתם אהבה לארץ או ליקום.

מה שיצא מאותן אידיאולוגיות היה דומה מאוד לקריסה.

ההסתדרות נשברה.

הקיבוצים שקעו בחובות,

וכיום הם מחלקים את כוחם

בין סחיטת אוצר המדינה לבין אקספרימנטים שונים של צבירת רכוש פרטי.

זאת לא הפרקטיקה שנמצאה לקויה,

הרעיון שבבסיסו היה כוזב.

ארץ ישראל אומנם יפה,

אבל עם ישראל עסוק במעברים מהירים בין מסעדות יוקרה לבין סדרות דיאטה בין פריז לבין אמסטרדם לבין קפריסין,

או שהוא תקוע בעשירונים התחתונים ונרמס על ידי אפוטרופסי העוני למינם.

תרבות ישראלית חילונית היא,

תרשה לי,

אני לא אפרחתי לך, אל תפריע לי,

והעיקר

שלא לצאת פראייר

וללעוג לדתיים

ולהיטפל ללבושם ולמצוותיהם ולאורחותיהם.

לכמה זה נוח עכשיו כשהרוצח היה דתי.

בריונים יש גם בין הדמוקרטים החילונים.

גם אני אינני מקיימת מצוות.

גם אני אינני מכירה את הביטויים המסורתיים לשמחות ולאבל,

לאיחולים לבביים ולהפך מהם,

אבל אין לי אלטרנטיבה חילונית ברורה לכל אלה,

ואז מגיעים החגים

ואין לי מושג מה לעשות בהם

מלבד למלא את המקרר ולהשתעמם.

מתוך אין תרבות חילונית בארץ הזאת,

דליה רביקוביץ',

מוסף תרבות גלובס,

29 לדצמבר 95'.

אבל נשמעים הרבה קולות היום של אנשים שאומרים שכל הגירוש בעצם לא היה מטרתו כמשמעו,

אלא לפורר את החברה הדתית

ולפזר אותה בבחינת הפרד ומשול,

כיוון שהם התרבו יותר מדי,

ויותר מ-50% נמצאים בצה״ל ובקצונה בכירה,

20% מהם טייסים מצטיינים בצה״ל בחיל האוויר,

וזה מפחיד ומאיים את הממסד.

רבים טוענים שכל המטרה היא פירוק

כל המוסדות האלה

והטמעתם בתוך האוכלוסייה המרחבית,

כי הם

מה שעשו בהבאת הרוסים

כדי לבולל את העם

על ידי כאלה שלא בדקו בציציותיהם בכוונה,

והביאו לפה שני-שלישים שהם גויים

ואין להם שום שיתוף עם המדינה והתנכרות גמורה.

הם דוברי רוסית, לא רוצים לדבר עברית, מוסדות ברוסית,

עיתונים ברוסית,

הכול ברוסית,

עם רוסי בתוך העם היהודי.

מדובר על אלה שהם לא יהודים.

זאת אומרת, מבחינת המאזן הדמוגרפי דואגים תמיד שדתיים מאמינים

ואחרים

לא יתרבו חלילה,

כי המדינה הזאת היא ישראלית

והיא לא באה לגונן על העם היהודי האותנטי המקורי.

להקים חברה חדשה מערבית.

מי שרוצה להבין זאת יראה את הסרט הרצל והציונות

ויבין בדיוק

איך התוכנית הייתה ואיך היא ממשיכה להתקיים ולהתגבש גם בימים אלה.

מי שרואה את זה מתוך זה מבין את האספקלריה הנכונה,

למה אנחנו נמצאים במצב הזה.

אתם חושבים שיסיימו בקטע הזה?

יש יהודה ושומרון,

ושמעתי שקבוצה מסוימת עלתה לחספין בגולן,

והם לא יודעים עדיין שיהיה גם גירוש אחר כך מהגולן בשביל לפייס את אסד,

אסדלה.

למה?

כי יבוא מישהו אחר שהוא גם צריך לראות משהו והוא גם יהיה מועמד לאיזה פרס נובל לחרטה ברטה.

אל תשכחו שמי שמת עם הפרס זה ערפאת.

הוא ממש רצה שלום, נכון? עד הרגע האחרון.

בטח, בטח. ממש.

אז אם זה מקבל פרס לשלום,

אתה, מגיע לך פרס נובל.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כבוד הרב,

אני חושב שהבעיה

היא לא אצל הערבים,

הבעיה היא אצלנו.

מבחינתי, בתור בן-אדם ששירת בצבא,

הדמוקרטיה נגמרה.

כשאני רואה שהרסו בתי כנסת וכל הדברים האלה,

זה קורע את הלב.

אבל אני שואל אותך שאלה,

איפה היו באותו זמן

כל הרבנים?

אם זה הרב עובדיה יוסף,

אם זה כל בני ברק,

אם זה כל אלה, כל היהודים, שאתה קורא להם יהודים,

ואני גם נקרא,

גם כואב לי שהוציאו אותם מהבית, ובגלל זה באתי לפה.

אבל אני אומר דבר אחד,

סתם משה רבנו לא זרק את לוחות הברית,

כי גם הוא ראה שזה כבר

עם שלא מבין.

כשהוא כבר נתן את כל המכות, הוא ירד עם לוחות הברית והוא זרק אותם.

כשהוא הבין שאין להם שכל,

והערבים לומדים אותנו,

ואנחנו סופגים, ואני מסכים איתך.

אנחנו נגיע, יש לנו מסגד גם ביהוד, אני גר ביהוד, ליד העירייה.

למה?

כי שרונה מפחדת,

נכון?

גם אני בחרתי בשרונה.

עשיתי טעות.

עשיתי טעות.

אבל מה אני אומר?

מסכים איתך, הם יגיעו, עד ירושלים תיעבור הכל,

כי הם למדו אותנו.

ואני מצפה, זה כמו שאתה אומר,

זו גזירה מבורא עולם,

כי בורא עולם ככה רוצה, כמו שאמרת, בקלטת,

שלא תעבוד עכשיו.

אז אולי בורא עולם מקשה את ליבו של שרון, כמו שהוא מקשה את ליבו של פרעה,

ושרון עושה את מה שהוא עושה,

ועובדה

שאין לו רגש, שמוציאים עצמות

מבית העלמין.

זה לא הרצאה, זה דברים נכונים. איפה אתה היית בפינוי?

אתה היית, אתה לא היית, אתה היית פה. דבר, דבר.

אתה מבין?

אנחנו לא מאוחדים, הם מאוחדים,

זה הקטע.

הם הלכו, חזרו.

הלכו, חזרו.

הגיעו עד השוטרים, וחזרו.

בסוף, עם הספרי תורה, עם הכול, ואומרים, בן אדם שבוכה,

שערי דמעה נפתחים.

אני שואל אותך, כבוד הרב, איך הם לא נפתחו?

סוף חלק א',

המשך בקלטת מס' 440, חוק פינוי-פיצוי, חלק ב'.