חלום או מציאות

- - - לא מוגה! - - - 

גם הסרט.

זאת אומרת...

שלום כבודו, אני נוי. אני אמנה. אין עוד. עכשיו באתי במיוחד מהצבא, רק לשאול אותך כמה שאלות. נפלא.

מה שאתה אומר, איך עוד איך הולכת?

תורתך, תורתך, למענך וכל זה.

מה שאני הבנתי, שאם כרגע אני לא מספיק חזק אז לא בתשובה, אז לא להתפגג בך, לא בערך יום שישי לבית כנסת,

לא להניח תפילין, לא לעשות כלום.

צודק?

זה מה שאתה אומר, כן. זה מה שאני הבנתי.

הבנת לא טוב.

למה?

אני כרגע לא מספיק חזק, אז זו בתשובה.

אין דבר כזה. לא מספיק.

אין דבר כזה. יש דבר כזה.

אבל זה מה שאני מרגיש.

לא. זאת אומרת... כבד, אה? אני לא מסוגל לשים את זה עכשיו. כבד, אה? אוקיי. אני בטוח שאני עושה את זה בעוד איזה כמה שנים טובות. עוד כמה שנים?

אחרי הצבא, אני מאמין. הבנתי.

החלום שחלמתי מספיק כרגע בשבילי ש... זאת אומרת, אצלך החלומות חזקים מן המציאות. גם הסרט. עם חלומות אתה רוצה לדחות את המציאות?

שתיקח כמה מצוות לראש השנה ולא תהיה הצדיק התורן,

שאם יהיה חסר מניין אתה תשלים.

לא, אתה תהיה חלק מהמניין.

אתה תהיה ראש וראשון שבקדושה.

אבל למה תהיה רק מילואים?

את אומרת, גם הסרט.

קלטת מספר 437, חלום או מציאות.

יש קונה עולמו בשנים הרבה,

יש קונה עולמו בשעה אחת,

כגון

רבי אלעזר בן דורדיא,

שברגע אחד ששב בתשובה וקיבל עליו עול מלכותו, התברך מתוך חרטה גמורה,

ולא היה יכול לסבול את גודל העוונות שעשה,

ומתוך הכרתו זו לא יכול היה להישאר בחיים,

נפח את נשמתו,

יצאה בת-קול והכריזה עליו שהוא מזומן לחיי העולם הבא. ולא עוד,

אומר רבי,

אלא שלא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותן,

אלא שעוד קוראים לו רבי.

אז רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.

בן רגע אחד

יצא מאפלה לאורה.

זה הקיום ממש, ובפועל,

בשבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך,

אפילו נוטל את נפשך.

שיש אנשים שהמצב שלהם, שאם הם שווים בתשובה עליהם, נאמר, כל באיה לא ישובון,

והם מתים.

אבל חיי העולם הבא.

עוד שתי דוגמאות.

כתוב בספר מיכה,

הנביא.

אל תשמחי אויבתי לי,

כי נפלתי קמתי,

כי אשב בחושך

השם אור לי.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים,

אילולא נפלתי, לא קמתי.

זאת אומרת, הנפילה

היא הסיבה לקימה.

ואילולא שישבתי בחושך,

לא היה השם אור לי.

אם לא הייתי מגיע למצב

של חושך ואפלה,

לא הייתי זוכה למצב של השם אור לי.

וגם לגבי מלחמת האדם עם יצרו נאמרו הדברים האלה.

אלמלא נפלתי, לא קמתי,

ואלמלא ישבתי בחושך,

לא היה השם אור לי.

הנפילה והישיבה בחושך,

הם מביאים את האדם לראות את האמת,

ומתוך החושך

הוא מבחין באור ביתר שאת.

כשמוצאים אדם מחשכה,

לאורה,

הוא מכיר באור ברוב תעצומות יותר מאשר אדם שנמצא באור ורואה אור חזק יותר.

כתוב בפסוק,

וירח את ריח בגדיו,

וחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

אל תקרא בגדיו אלא בוגדיו,

כגון

יוסף משיטה

ויקום איש צרורות.

שני אנשים,

שנשמע כרגע את הסיפור שלהם,

ונבין

את המימוש

של הפסוק שלמדנו ממיכה הנביא.

בשעה שביקשו השונאים להיכנס להר הבית,

אמרו, ייכנס מבני ישראל תחילה,

השונאים,

האויבים,

שרצו להחריב את בית-המקדש,

פחדו להיכנס לבית-המקדש עצמם,

מקום שנאמר בו, הזר הקרב יומת.

פחדו אפילו האויבים.

אמרו, ייכנס מבני ישראל תחילה.

אמרו לו ליוסף,

היכנס,

ומה שאתה מוציא, שלך הוא.

הוא נכנס והוציא מנורה של זהב.

אמרו לו,

אין דרכו של הדיוט

להשתמש בזו,

אלא ייכנס פעם שנייה,

ומה שאתה מוציא, שלך הוא,

ולא קיבל עליו.

אמר,

לא די שכעסתי את בוראי פעם אחת,

אלא, שכעסנו פעם שנייה?

מה עשו?

נתנו אותו בחמור של חרשים,

והיו מנסרים בו,

חותכים אותו חתיכות,

והיה מצווח ואומר,

אוי לי, שהכעסתי לבוראי,

ויצאה נשמתו.

הנה, הנפילה שלו

הייתה גדולה ועמוקה לאין שעול.

החושך והאפלה שהוא היה שרוי בו היה איום ונורא.

השונאים מחריבי בית-המקדש

לא מעזים להיכנס לשם תחילה,

והוא,

יוסף משיטה,

מוכן לעשות זאת,

ומסכים להיכנס תחילה,

ואפילו כשהוא מוציא את המנורה הוא לא מרגיש

מה שמרגישים השונאים,

שאומרים לו,

אין דרכו של הדיוט,

אדם פשוט כמוך, להשתמש בזו, במנורה.

ואז הוא תופס

ושם על לבו,

הוא מרגיש את עצם שפלותו. באותו רגע הוא רק מבין

שהוא יוסף משיטה יהודי,

שמבין רק הרגע את מה שהשונאים הבינו לפני כן, והם באו להחריב את בית-המקדש.

לפתע הוא ראה איזה תהום הוא הידרדר,

ואז דווקא על-ידי זה

האיר לו השם ואמר,

די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת.

אתם רוצים שאני אכעיס אותו פעם שנייה?

ואפילו כשהתחילו לחתוך אותו חתיכות-חתיכות הוא צועק, אוי לי, שהכעסתי לבוראי,

ולא הסכים להיכנס עוד פעם.

תראו איזה מצב,

איזה חושך הוא היה דקות ספורות לפני,

האדם השפל ביותר שמצאו השונאים שייכנס ויהיה מוכן ללכת

ולעשות את המעשה הזה,

לאפשר להם, לתת להם את האפשרות להיכנס לבפנים.

ברגע אחרי זה הוא מוסר את נפשו על קידוש השם,

שלא חלילה להכעיס פעם שנייה את הקדוש ברוך הוא.

אוי לי, שכעסתי את בוראי.

ברגע אחד הוא עולה מהתהום

עד לדרגה העליונה של מסירות נפש,

והיה השם אור לי.

עליו התקיים הפסוק,

כי נפלתי קמתי,

כי אשב בחושך

השם אור לי.

זאת אומרת, אילולא נפל בתחילה עד איפה שנפל, לא היה זוכה לאור שזכה להגיע אליו,

ורק כשהוא ראה את התהום שהוא בתוכו, אזר עוז והתעלה למדרגת קודש וקדוש,

כרבי עקיבא וחבריו,

שהיו הרוגי מלכות.

אתם שומעים לאיזה דרגה הגיע אותו אדם?

עוד מובא מעשה?

במדרש על שם יקום איש צרורות.

הוא היה בן אחותו של רבי יוסף בן יועזר, איש שרידה.

היה רכוב על סוסו בשבת,

בשעה שהוליכו את דודו רבי יוסף בן יועזר להיטלות.

האויבים תפסו אותו מלמד תורה והוציאו אותו להריגה לעיני חול בתלייה.

אז בן אחותו יקום,

איש צרורות,

רואה את הדוד שלו נגרר על-ידי סוס,

ואומר לדוד שלו

במצב הזה,

תראה את הסוס שהרכיב

אותי עליו האדון שלי,

זאת אומרת, הגוי נתן לי סוס,

אני פקרתי ועזבתי את התורה,

ובשכר זאת הגויים נתנו לי סוס,

אני על מרצדס,

אני יושב על סוס,

ותראה את הסוס שהרכיב

אותך עליו האדון שלך.

אותך גורר סוס,

ואני יושב על סוס.

כאילו, איזו דרך נכונה.

אני, שפקרתי ועזבתי דרך התורה, תראה מה הרווחתי.

ואתה, שלמדת תורה כל כך ועמלת בה,

נו, מה יצא לך מזה? סופך להיות תלוי.

באותה שעה,

אתם יודעים מה זה להגיד לבן אדם דבר כזה?

לא אדם זר, לא שונא לו, עבדות שלו.

אח של אימא שלו.

אמר לו רבי יוסף,

אם למכעיסיו כך,

קל וחומר לעושה רצונו.

אמר לו, יקום וכי עשה אדם רצונו

יותר ממך?

אתה ממכעיסיו?

שהוא עושה לך ככה?

ומזה נלמד מה יקבלו שכר אלה שעושים את רצונו?

ואיך זה?

אתה?

יש עוד מישהו שעשה את רצון הבורא יותר ממך?

אמר לו, או,

אם כך,

לעושה רצונו?

אתה קורא לי עושה רצונו?

אז אם כך הוא עושה לעושה רצונו?

קל וחומר למכעיסיו,

מה הוא יעשה לך?

אם לי, שאני צדיק, כמו שאתה אומר,

הוא עושה כך, גורר אותי עם הסוס, אחרי שלמדתי כל כך הרבה תורה,

וזה מה שאני מקבל?

וואי, וואי, וואי, מה מחכה לך שאתה על הסוס עכשיו?

נכנס בו הדבר כארס של עכנאי,

נחש.

הלך

וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין.

הלך,

עלה על עץ,

שם חרב

עם אש,

תלה את עצמו,

נשרף,

נחנק,

נסכל ונדקר.

ארבע מיתות בית דין, כי הן בעצמו.

מתוך תשובה,

פתאום הוא תפס איזו שפלות הוא הגיע,

שהוא אמר לדוד שלו דבר כזה באותו מצב,

והדברים חלחלו. אם ככה באמת מקבלים אלה שעושים את רצונו,

אוי ואבוי, מה מחכה לו.

נתנננן

יוסי בן יועזר איש צרידה, זה שנגרר,

וראה מיתתו של יקום

פרחה באוויר.

אמר בשעה קלה,

קדמני זה לגן עדן.

כיוון שהוא הלך

ולא יכול לסבול את הישארותו בחיים

עם שפל המדרגה שהוא חי עד עתה,

ומתוך תשובה כי אין בעצמו ארבע מיתות בדין,

ומת בתשובתו, כמו שאמרנו, ושבת עד ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך,

אפילו נוטלת נפשך,

זכה להקדים

את יוסי בן יועזר,

שעוד מעט יתלה בשעה קלה לגן-עדן.

זאת אומרת,

גם בוא יתקיים

כי נפלתי קמתי,

כי אשב בחושך

ה' עור לי.

מתוך החושך,

וככל שיורדים ומתדרדרים יותר,

הסיכוי לעלות

ולהכיר את האור

הוא עצום.

כתוב,

הבלי טהר מסייעין לו,

הבלי טמא פותחין לו,

אות ה'.

מעל הרגל של ה'

הקצרה יש חלל קטן,

בתחתית של ה' יש פתח גדול.

הבלי טהר נכנס למעלה שם, מסייעין לו,

הבלי טמא פותחין לו כאקסדרה,

שיירד וייפול עד התהום. פותחין לו.

למה פותחין לו?

הקב'-ברוך-הוא פשוט נותן לו אפשרות

כדי שישוב בתשובה,

שיידרדר במהירות למטה, למטה, למטה, מהר,

שיעלה למעלה, מהר יותר.

אבל אם בן-אדם יעשה גלישה

הרבה זמן, ככה בכיף, איזה אוויר,

אז הוא יהיה מבסוט,

יגיד, מה הבעיה, אני עזבתי את הדת, איזה יופי,

איזה פנן,

איזה חיים טובים.

אז הקב'-ברוך-הוא פותח לו, מקצר לו את הדרך, כשהוא יגיע מהר למטה,

כמובן ביוזמתו, לא ה' עושה לו את זה, הוא רק פותח,

נותן לו חליקה,

לא גלישה,

שרק, ושם מקבלים את הזבתא חזק,

עד שהוא, בום, פתאום מבין איפה הוא נמצא,

וזו הסיבה שהוא יכול לעלות, וה' יהיה לו אור.

חכמים, זיכרונם לברכה,

אומרים גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד.

אדם שעושה תשובה

יכול להגיע בתשובה שהוא עושה עד כיסא הכבוד של הקב'-ברוך-הוא.

אין יותר מזה.

עם תשובה, תראו לאן אפשר להגיע.

שנאמר, שובה ישראל עד

ה' אלוקיך,

כי חשלת בעמוניך.

זאת אומרת, דווקא כישלון

יכול להביא את האדם לתשובה עד כיסא הכבוד.

ואמרו חכמים,

במקום שבעלי תשובה עומדים,

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

כשנאמר, שלום, שלום,

אמר ה'

לרחוק ולקרוב.

למי אמר קודם, שלום, שלום?

לרחוק,

אחר כך, לקרוב.

מי שהתרחק מהשם,

השם אומר לו, שלום, שלום לפני.

וזה משום שעל-ידי הנפילה נוצרת התקומה,

ועל-ידי החושך

יש אפשרות להתנער, לראות את האור הגדול, את אור ה'.

וזה מה שכתוב, כי חשלת כי,

זו הסיבה,

כי חשלת בעווניך.

על כן הוא יכול להתרומם עד ה'.

מה גורם בעצם שאנחנו לא נגיע להכרה שצריך לשוב בתשובה, וזה הדבר הגדול ביותר שאדם יכול להשיג, להיות קרוב לשם?

מה שדוד המלך נתעבה כל ימיו, קרבת אלוקים לי טוב.

היום בן-אדם מרגיש

מורם מעם

אם יש לו קרבה למישהו שהוא חשוב בציבור.

כמה מנסים להתחכך

עם אנשים חשובים בציבור.

וככל שהוא מגיע למישהו שהוא יותר,

עוד יותר הוא מרגיש

שהוא ממצה את כוחותיו ויכולותיו.

מה יש יותר מאשר להיות קרוב הכי הרבה לשם יתברך?

והקב' ברוך הוא מוכן שכל אחד יהיה הכי קרוב אליו.

מה יותר טוב מזה?

למה אנחנו לא מגיעים לזה?

טעם הדבר,

במפריע העיקרי,

זו ההתרגלות. אנחנו פשוט התרגלנו למצב שבו אנחנו נמצאים.

וגם,

אנחנו לא מרגישים שאנחנו מוכרחים להתעלות כל הזמן.

כל אחד, נוח לו במצבו, אני בסדר.

מה חסר? אני מתפלל מדי פעם, עושה כמה מצוות, כואב את הבריות,

עושה חסדים קצת, נותן צדקה פה ושם.

מה, אני לא בסדר?

מה אני צריך עוד?

מה יש? מה עשיתי?

מה אני צריך עוד לעשות?

לחזור בתשובה? מה קרה? מה, אני עבריין?

מה זה לחזור בתשובה?

מה יש? אני בחור טוב של כל אחד.

אני?

הלוואים היו כולם כמוני.

היה בה משיח.

אבל בן אדם כל כך התרגל למצבו,

עד שהוא מאבד את ההתרגשות של הלב בגלל ההרגל,

כמו שכתוב בישעיה הנביא.

יען כי ניגש העם הזה,

בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבו רחק ממני.

אומר הקדוש ברוך הוא, אה,

בפה?

תשמע מה הם מדברים.

השתבח שמחה לעד,

ברוך השם,

השתבח הבורא, התפאר היוצר.

איזה מילים.

מילים-מילים.

אלוהו לי כאלם.

מדברים. מילים-מילים.

בעיה?

יען כי ניגש העם הזה,

בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבו רחק ממני.

איפה הלב אבל? איזה מרחק.

מה הוא חושב בלב?

לא מה הוא אומר.

מה הוא חושב?

ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה.

ארגן.

גם יוסי שריד היום יכול להגיד, ברוך השם.

הוא לא שומע מה הוא אומר.

אבל לא בעיה, זה כבר שגור על הלשון, כולם אומרים. ברוך השם, בסדר.

אתה מתכוון למשהו כשאתה אומר את זה?

לא, מה פתאום?

זה יוצא אוטומטום.

אתם יודעים, פעם

היו מנשקים ספר תורה בפה.

כל אחד מהיראי ספר תורה ניגש,

מחזיק, נשק בפה.

וצדקה היו נותנים ביד.

היום אנשים מנשקים ספר תורה ביד

ונותנים צדקה בפה.

התחלף המצב.

היום יודעים כולם שהקדוש-ברוך-הוא כתובת.

יודעים.

הרבה יודעים.

אבל כשמגיע רגע הפירעון,

שוכחים אותו.

היה אחד נוסע בירושלים,

אוגוסט, חם,

פקקים,

אין חניה.

מחפש, אין. יש לו פגישה דחוף.

מה עושה?

מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה. אין.

עושה רונדל. עוד אחד.

עוד אחד.

אין.

בלית ברירה.

מרים את העיניים למעלה.

ריבונו של עולם,

תוציא אותי מהפקק הזה.

מסדר לי חניה.

מבטיח לך,

אם אתה מסדר לי חניה עכשיו, שומר שבת.

הוא מוריד את העיניים,

פתאום יוצא בן-אדם מהחניה,

מפנה לו מקום.

מה הוא עושה?

אתה אומר, ריבונו של עולם,

שכח מזה, הסתדרתי, כבר מצאתי חניה.

שוכחים את הקדוש-ברוך-הוא, רגע, אחרי שדיברו, דיברת.

דיברת, אמרת.

מה אתה עושה עם זה?

שום דבר, הכל ארגן.

יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבור רחק ממני,

בתהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה.

אנשים מדברים מן השפה ולחוץ,

והיראה היא חיצונית,

היא לא ממעמקי הלב,

בלי התלהבות ובלי רגש.

איך אומרים החבר'ה? כלאם פאדי.

מכיוון שהדברים כך,

נשאר האדם במצבו ואין לו כוח להתעלות,

ורק אם יבוא לו זעזוע של נפילה או מכה

או צרה או מחלה,

איך הוא נהיה מחפש השם?

איך הוא נהיה מבקש השם?

איך הוא מתדפק על דלתות החכמים לבקש עזרה וסיוע?

הדרכה,

הכוונה,

מה שתגידו לי אני עושה.

למה לא קודם?

למה חיכית עד לנפילה?

כי קודם זה היה גלישה.

זה היה בכיף.

אתה יודע איזה אוויר?

איזה כיף.

רק היית צריך להסתכל למטה,

מה המרחק בינך לבין הקרקע.

אחד קופץ מכל בו שלום.

אחרי עשרים קומות שואלים אותם, איך

אומר, עד עכשיו בסדר.

אתם שמעתם פעם את הנפילה של מישהו שמרחם.

כשהוא רואה פתאום את התהום,

הוא רואה שהוא לא יכול לעלות.

וואו, אז הוא מתחיל לחפש את הקדוש ברוך הוא.

אם היינו לוקחים את הקדוש ברוך הוא, עזרה ראשונה,

ולא עזרה אחרונה,

החיים שלנו היו טובים מאוד.

כתוב בפסוק,

כי תוליד בנים ובני בנים

ונושנתם בארץ והשחטתם ועשיתם פסל.

מה גרם שעם ישראל יגיע להשחטה, אומרת התורה,

ונושנתם בארץ.

אתם כבר ישן, מיושן, הרבה זמן בארץ.

אתם כבר לא מתפעלים מהניצחון על 31 המלכים,

על הסיוע שיצאתם מהמדבר והגעתם לארץ טובה, ארץ מבורכת.

אתם כבר לא מתפעלים מכל הכבוד שהקדוש ברוך הוא נתן לכם.

אתם כבר ישנים,

נושנתם בארץ.

למה זה גורם? והשחטתם

ועשיתם פסל.

אבל הקדוש ברוך הוא אומר,

אם יהיה נידחך בקצה השמים,

משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם ייקחך.

אפילו אם אדם ישקע בתאוות העולם הזה כולו ורובו,

חס ושלום,

ואפילו אם יהיה נידח מן התורה,

אבל עדיין הוא תופס בנקודה קטנה ויותר, שמינית רוחנית.

אפילו ניצוץ קטן נשאר לו, אומר השם, שהוא יקבץ אותו אף על פי שהוא נידח.

החפץ חיים,

זכר צדיק הקדוש ברוך הוא היה אומר,

כשמשלשלים דליל לתוך הבאר

והוא קשור בחבל,

ונקרע חבל,

כל זמן שהדליל מחובר,

אפילו עם נימה אחת,

עדיין אפשר להרים אותו מן הבאר.

עם חוט השערה אחד

עוד אפשר להרים,

אבל עם ניתק,

זה בעיה.

אם אדם מחובר עם משהו עוד,

כלשהו, מצווה או משהו מן התורה עוד מחובר,

אפשר להרים אותו משם.

זאת אומרת,

הקדוש-ברוך-הוא לא מוותר על אף אחד,

וגם דרך הירידה, הקדוש-ברוך-הוא נותן לבן-אדם את האפשרות להתעורר.

אבל אני אספר לכם מעשה כואב

ששמעתי השבוע.

צלצל אלינו אחד מהיהודים היקרים באיטליה,

והוא אומר,

היום בישרו אותי על נס גדול.

מה נס?

הוא אומר, אתה זוכר,

כשהיית בהרצאה ברומא,

הייתה שם אישה אחת שביקשה ברכה שיש לה סרטן במוח,

ונתת לה ברכה.

היום הודיעו שאין לה גידול, נעלם מהראש.

שאלתי אם ניתוח,

והוא אמר לי, בלי.

הוא אומר, אבל תשמע משהו.

באותה שעה

שסיפרו לי את זה בחנות,

היה שם, לא אזכיר את שמו,

נקרא לו ג'וג'ו,

לצורך העניין,

שהבן שלו,

כשאני הייתי שם בפעם הקודמת,

הוא היה מאבטח שלי בהרצאות,

והבן שלו היה עם לוקמיה בדם,

סרטן הדם,

ונתנו לו עוד שבוע לחיות.

והוא ביקש ממני טובה,

שבמוצאי-שבת אני אלך אליו לבית-החולים לתת לו ברכה.

הלכתי לשם,

ילד בן 14,

נכנסתי, השם מרחם, כל-כולו פריחות אדומות, כל הגוף, משהו מפחיד.

אמרתי לו,

אתה רוצה שהברכה תעזור ותתפוס?

למרות שאתה מתפרנס משבת,

הוא יהודי, אבל חילוני גמור.

תקבל עליך לשמור את השבת.

לאבא אני אומר.

נחמדי מסכים.

נתתי ברכה לילד, למחרת השתחרר מבית-החולים.

ילד בריא,

לא יאומן כי יסופר.

כשהוא קיבל את השיחה מהאישה הזאת,

הגיע אליו ג'ו-ג'ו ומספר לו,

שהבן שלו קיבל עכשיו וירוס במוח

והוא בסכנת חיים.

אמרתי לו, אני לא יכול לעזור לו.

הוא לא שמר שבת כמו שביקשתי.

ובאמת הוא לא שמר שבת כמו שצריך?

זייף,

התפתה.

ריבונו של עולם,

שכח מזה, מצאתי חנייה, הסתדרתי לבד.

שכח.

אתם שומעים?

אז הוא אמר לו,

תראה מה זה.

אתה בא לספר לי על זה שהבן שלך קיבל עכשיו וירוס במוח,

ועכשיו מודיעים לי שאישה נרפאה

מסרטן במוח,

והיא כן שמרה שבת.

ונושנתם בארץ

והשחטתם ועשיתם פסל.

אדם מתיישן עליו, ההבטחות שלו, שהוא הבטיח לשם,

ואחר כך הוא מתפלל למה הקדוש ברוך הוא נותן לו מכות.

אתם זוכרים בראש השנה שעבר מה הבטחתם לקדוש ברוך הוא? אתם זוכרים?

או ונושנתם משנה שעברה עד עכשיו ושכחתם כבר מה הבטחתם.

נכון שהבטחתם משהו?

נכון שקיבלתם על עצמכם משהו להשתנות?

תבדקו את עצמכם אם לא אמרתם לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

הסתדרנו,

עברנו את ראש השנה בכיפור,

ברוך השם,

כל טוב, בריאים שלמים, ממשיכים, שכחנו.

ועכשיו נבוא אליו עוד פעם ונגיד לו אותו דבר,

ריבונו של עולם,

הפעם אבינו מלכנו, רחם עלינו,

רחם עלינו.

ואחרי זה, ונושנתם.

ומה הכי מצחיק?

אנחנו אומרים לקדוש-ברוך-הוא, למענך,

אלוקי העולם,

למענך.

מה פה יש למענך?

מה זה למענך?

אנחנו?

אין לנו שום סיבה להיות בחיים.

מה יש לנו לעשות פה?

משעמם, בעיות, צרות, חובות,

קטטות, מריבות, פוליטיקה, חריג,

פינוי, פיצוי, קרווילות,

קרוונים? מה קורה פה?

מה יש לנו לעשות פה?

מה, אנחנו שותפים בחווה של שרון? בא לנו ולכל זה.

אתה יודע למה תשאיר אותנו בחיים?

לא בשבילנו, למענך.

אנחנו כל מה שרוצים שאר בחיים, רק למענך.

שנקדש שם שמים, נעשה מצוות, הכול. כל מה שאנחנו מבקשים ממך בסך הכול זה רק למענך.

תשאיר אותנו, עושה טובה.

עוד פעם, שלא תפעה, רבונו שלום, אנחנו לא מתכוונים בשבילנו.

אנחנו בכלל לא דואגים לעצמנו,

רק למענה.

איזה בושות.

איזה בושות.

פעם אחת ביקש ממני מישהו לצאת אתי לאנגליה.

בתחילת הדרך

אמר, אני רוצה לבוא אתך לאנגליה.

אני,

מה שאתה תגיד לי אני אעשה.

אתה לא יודע מה אני עשיתי כבר בשביל הנסיעה הזאת. מכרתי את האוטו שלי

בשביל לקנות כרטיס,

עלי,

שאני אוכל לזכות לבוא לשם שמים.

כל המטרה שלי היא לשם שמים.

בן-אדם ג'ינן אותי, שם שמים, שם שמים, שם שמים, שם שמים.

איך אני יכול להגיד לו, אל תבוא?

מכרת אוטו,

הולך ברגל,

לשם שמים.

נסענו לאנגליה,

אני מחפש אותו יום ראשון, איננו.

יום שני, איננו.

אחרי כמה ימים חוזר לי עם עזוודות וזה, תראה מה קניתי לאשתי,

תראה מה קניתי לאשתי, מוציא לי חלוקים,

מוציא לי זה.

אמרתי לו, טוב, מה עכשיו?

שכחת למה באנו?

הוא אומר לו, יש לי עוד כמה קניות קטנות, ואני מתפנה, אנו כבר חוזרים.

אמרתי לו,

תגיד לי, איך קוראים לאשתך?

אמר לי, רחל. אמרתי, רחל?

חשבתי לשם שמים.

אתה אמרת שאתה באת לשם שמים, אני רואה איך הכול באת בשבילה, אתה קונה רגליה.

לא קוראים לה לשם שמים?

שכח, בשביל מה הוא בא בכלל?

אתם צוחקים עליו,

הקבוצה-ברוך-הוא צוחק עלינו. מה אנחנו הבטחנו לו?

למענך!

איזה צעקות בתי כנסת, חלק בוכים באמת, חלק חריט, אבל בוכים.

בוכים אבל.

אל תשכחו את המילה הזאת, למענך, שתראו אותה בסידור.

תחשבו אם להגיד אותה, לא להגיד אותה, איך להגיד אותה.

שיהיה ברור.

לא לחרט.

אסור לשקר.

אם זה למענך, עד הסוף.

אם לא, זה בעיה.

אתה יודע מה זה? אתה עומד לפני הקב'-ברוך-הוא ואומר לו, שמע,

הרי אתה רואה הכול, לא? אתה חופש חזר ואומר, אתה יודע שאני למענך, לא?

כל שנה

חרטות מחדש.

כל יום, אה? כל שנה אנחנו אומרים, ותן חלקנו בתורתך,

ותן חלקנו בתורתך,

ותן חלקנו בתורתך,

ותן חלקנו בתורתך. מכירים את זה? לא שמתם לב שאתם אומרים את זה.

ותן חלקנו בתורתך, ותן חלקנו בתורתך.

אני אחד, פוגש עשיר בדרך,

אומר לו, המצב שלי דחוק ביותר,

אין לי מה לאכול,

אני רעב,

אין לי כלום, תעשה טובה,

תן לי כסף שיהיה לי מה לאכול.

אומר לו, אין שום בעיה,

רק תפסת אותי במצב שאין לי כרגע עלי, אבל תבוא אלי ב-1700 אחר-הצהריים הביתה, אני אתן לך מה שאתה צריך.

מחכה, לא, לא בא.

למחרת הוא הולך עוד פעם ברחוב, ההוא נטפל אליו עוד פעם, העני הזה, להעשיר.

תעשה טובה, המצב שלי קשה, אני לא אוכל, כואב לי הבטן,

תרחם עלי, תן לי, תן לי לאכול. אומר לו, תראה,

תפסת אותי בלי כסף,

אמרתי לך אתמול תבוא, הכנתי לך כסף, לא באת,

תבוא יום ב-1700, אני אתן לך.

אמר לו, בסדר, אני בא, אבל אתה תהיה? אומר לו, אני אהיה.

מחכה, לא מחכה, לא מחכה, לא בא.

למחרת פוגש אותו עוד פעם.

וואלכ, אני רעב כבר שלושה ימים, אני מסתובב, הבטן נדבקה לי לגב.

תעשה משהו, תן.

אמר לו, אני חיכיתי לך אתמול, שעתיים לא באת. אתה אומר לי כבר יומיים, תבוא, תבוא,

תבוא היום אלי ב-1700, אני אביא לך.

טוב, אני בא.

אתה מחכה לי, כן?

מחכה לך.

מחכה לו, שלוש שעות, לא בא.

מחר רודף הערב, וואלכ, אני גוסס,

אני לא אוכל.

הוא אומר, תגיד, תרציני,

על מי אתה עובד?

על מי אתה עובד, יא מחריד?

אתה רעה, אם אתה בכלל.

אנחנו באים לקדוש ברוך הוא

כל יום בתפילה,

ותן חלקנו בתורתך,

ותן חלקנו בתורתך, ותן חלקנו בתורתך.

הקדוש ברוך הוא אומר, יאללה, קח.

אבל לך, תבוא לבית-המדרש,

איך שתשב שם,

אני אמלא לך את הראש בתורה, בהבנה, בהשגה, בכול. יאללה, לך.

אחר ראשון הוא אומר, ותן חלקנו, עוזב את בית-המדרש בבית-כנסת, הולך לעבודה.

ראשון הוא מחכה.

אמר, תן חלקנו, לא בא לקחת.

למחרת בית-כנסת, עוד פעם, ותן חלקנו בתורתך.

הוא אומר לו, מה ותן? אני מחכה לך, אתה לא בא.

מחרתיים, ותן חלקנו בתורתך, ותחכנו בתורתך. אש אדם, מה זה, מחרידים?

אתם הולכים היום לצליחון, נכון?

הולכים?

לא כולם, אני רואה.

לא עשיתם כלום, בשביל מה אבקש סליחה?

אבל אלה שהולכים.

אדון עשה ליחוד.

אתם מכירים את זה?

לא מכירים ביוקנעם?

מה ההמשך?

בוחן לבבות.

אתם מבינים מה זה אומר?

בוחן לבבות.

הוא בוחן.

בוחן את הלבבות.

אדון הסליחות.

בוחן לבבות.

גולה עמוקות.

וואי וואי, אפילו מה שעמוק עמוק עמוק.

אתה לא רואה את זה, הוא רואה.

דו וצדקות.

מרימים את הכול.

דו וצדקות.

חטאנו לפניך,

רחם עלינו. ראשי תיבות, חולי רע.

זה כמו אחד בא ואומר,

שלום לך אשתי.

הרגתי את חברי.

איזה כיף לי.

שלא נתפס בי.

יש עוד, מה זה מנגינה?

אתם הולכים לשיר? אתם שומעים מה אתם מדברים?

בן אדם עובר כל העברות.

הורג את השני בלשון הרע. מוציא שם רע. עושה זה, עושה בעיות. מה לא עושה? הולך שם.

אדון עשה לי חוק.

בוחן לבבות.

אתה יודע שאני רצחתי.

שם.

גומר את השירים.

נו, נו, סיים, תגמור. מחר כבר צריך לישון.

הולך לישון. בא מחר עוד פעם.

אדון עשה לי חוק.

אש הדה.

טוב, תבין את המשמעות בשביל מה אתה פה. למה אומרים סליחות?

מה, אתה לא מבין שצריך לעזור בתשובה אחרי שמדברים?

אחרי שאתה מגלה את כל מה שאתה עושה, אתה לא מבין שצריך לעזור בתשובה?

אחד הולך לרופא,

בודק אותו,

מא' עד ת'. הוא אומר לו, תשמע,

אתה במצב שלך צריך לקחת כדורים כל הזמן.

שניים אופטלגין, הנה אני רושם לך,

שלוש אפצה.

זה אתה צריך לבלוג לפני כל ארוחה.

הולך הביתה לפני הארוחה,

שר.

שניים אופטלגין, שלוש אפצה.

שניים אופטלגין, שלוש אפצה.

המוציא לחם מן הארץ, אוכל, זהו.

מגיע ארוחת צהריים,

שניים אופטלגין.

אשתו אומר, מה קרה? אני את הזמר?

מה, אתה כוכב נולד?

מה אתה עושה?

מה אתה שר לפני ארוחה? הוא אומר, הייתי אצל הרופא.

הרופא אמר שאני צריך לקחת.

אמרה לו לבלוג, לא לשיר.

הוא הולך לסליחות,

לא בולע את מה שהוא אומר, שר.

אדון עשני חוק.

צריך לעשות משהו עם זה.

זה לא מתקלימים, אומרים,

צריך להשתנות.

למהנך?

למענך, אלוקי עולם,

ניתן חלקנו בתורתך, מחר על הבוקר.

מה אנחנו עושים?

יש גבול כמה בן אדם יכול לשקר,

לחיות בשקר כל הזמן?

מן נגיע הזמר.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, בבקשה.

שלום, כבודו.

אני נוי.

אני אמנון.

נהיה מאוד.

ככה,

יש כמה דברים שמטרידים אותי, הייתי לפני שלוש שנים גם בהרצאה שלך פה, שלוש שנים זה.

הייתי קצת יותר קטן, אז התבאשתי לשאול אותך שאלות ונשאלתי עם סימני שאלות עד עכשיו, ובאתי במיוחד מהצבא,

רק בשביל לשאול אותך כמה שאלות.

נפלא.

בבקשה.

לא, לא, זה בסדר, זה בסדר.

קודם כול, לפי מה שהבנתי מההרצאה,

שאתה אומר,

תורתך, תורתך, למענך וכל זה.

מה שאני הבנתי, שאם כרגע אני לא מספיק חזק אז לא בתשובה,

אז לא להתפלל בך, לא דרך יום שישי לבית-כנסת,

לא לניח תפילין, לא לעשות כלום.

צודק.

זה מה שאתה אומר, כן. זה מה שאני הבנתי.

הבנת לא טוב.

למה?

אני כרגע לא מספיק חזק, אחזור בתשובה.

אין דבר כזה.

לא מספיק.

אין דבר כזה.

יש דבר כזה.

כן. אבל זה מה שאני מרגיש.

לא.

זה מה שיצר הרע אומר לך.

בכל מקרה, יש עוד איזו שאלה שממש מצטר. עכשיו, עוד לא דיברנו עם הראשונה. אה, אוקיי.

אני רוצה לשאול את השאלות, אחרי זה נדבר. תכף, אני אגיד לך.

תראה,

כמו שהסברתי,

אם חלילה היית במצב של סוף הגלישה,

אתה לא היית אומר שנשארת בספקות.

היה לך ברור מה אתה צריך לעשות.

אבל כיוון שאתה עדיין לא הגעת למטה, מה שנקרא,

אז לכן אתה עדיין בספקות.

ספק דגימטרי עמלק,

ועמלק, התפקיד שלו לקרר את הבן-אדם.

ביצר הרע הוא עמלק, הוא מקרר את הבן-אדם,

הוא מטיל לו ספקות.

כל הפטנט שלו,

להסתפק.

תשמע,

take your time,

תחשוב, תבדוק, תשקול,

שתבין טוב, תהיה בטוח,

תעשה את הצעד.

בינתיים אתה בספק,

תראה מה הוא עשה לך.

שלוש שנים ייבש אותך,

עד שאני אבוא, ואם לא הייתי בא עכשיו, הייתי מחכה עוד שנתיים.

רגע, בשביל לשאול אותי,

אם יש לך ספק לגבי הבריאות שלך,

אתה לא מחכה עד שיעבור עוד פעם איזה דוקטור פה ביוקנעם.

אתה ישר מזמין טוב.

ואם היו אומרים לך שיש לך רשרוש בלב,

היית הולך למיון, לא מחכה לרופא של המשפחה.

ולפני שלוש שנים יש לך רשרוש בלב,

אתה מחכה לי שלוש שנים.

זאת אומרת, יצר הרע

משך אותך עד עכשיו, הרוויח את הזמן,

ואמר לך, אתה יודע מה?

בוא, תעזוב את הצבא עכשיו, תבוא לפה, תראה שאין תשובות.

שתהיה בטוח שתאכל עוד כמה שנים,

עד שתתבגר עוד קצת, ולא תתבייש לשאול שאלות יותר חצופות.

לא שזאת קשה או חצופה,

אבל לו, יש לו תוכניות עליך, אתה חושב שהוא מביא אותך סתם

ושם עליך כיפה מאומן?

זה לא סתם.

מאילת.

מאילת, אבל.

אז זאת אומרת,

ליצר הרע יש תוכנית עליך.

אתה צריך להבין דבר אחד מתוק.

אין שום ספק,

הכול ברור,

ברור,

נהיר.

אם תצלק את היצר הרע הצדה,

אין שום בעיה.

רק ליצר הרע יש הצעות מפתות.

אתה צעיר,

יש לך ממה להיענות,

למה לך להיכנס למגבלות,

למסגרת מחייבת?

זה ימנע ממך את א' ו-ב' שאני לא רוצה לפרט,

ואחר כך יהיה לך קשה,

ולא תעמוד בזה.

יכול להיות שתתחיל ואחר כך תיפול,

אני אשמר לך ליפול.

אל תתחיל.

ואתה כבר מבין מכל מה שאני דורש,

שלא צריך להתפלל אם אתה לא שלם ב-100%.

מאיפה אתה לומד את זה? מהמילה למענך?

ומה אני לימדתי?

שאדרבה, אל תשקר.

אתה יודע מה שצריך,

ואתה אומר לו, שאני יודע שצריך,

ואתה אומר לו, אני גם מבין שכל חיותי בעולם זה רק למענך,

ואחרי שאתה אומר את כל מה שאתה אומר, מה אתה עושה? ההפך ממה שאתה אומר.

זאת אומרת, על מה אני מלין?

על זה שאנשים אומרים,

מבינים מה צריך, ועושים ההפך.

הם עושים שקר בעצמם, קודם כול,

כי הם משקרים לעצמם.

לפני רגע פנית לקדוש ברוך הוא ואמרת, ריבונו של עולם, אני כבר עושה פה רונדלים באוגוסט,

לא מוצא חניה.

שבת אני מוכן, רק סדר חניה.

איך שהיא מסתדרת, הוא אומר לו, הסתדרתי.

אתה מבין מה הרעיון? זה הרעיון.

הרעיון הוא שבן אדם בשעות מסוימות מבין שאין מלבדו, אין.

חייבים לפנות אליו.

אבל רגע אחרי זה שרווח לו, מה הוא עושה?

שקר בעצמו, כבר לא זוכר מה אמר,

ונושנתם.

זה התיישר, כבר דיברנו על זה לפני כמה זמן, עכשיו אני כבר פחות חייב לזה.

זאת הבעיה, לחיות בשקר הזה,

שאדם מכיר משהו ולא צועד את הצעד הלאה,

אלא עומד במקום

וממשיך התממין באותה שגרה, כי זה כבר נשכח מלבו,

הוא כבר לא באותו קטע שהיה צריך דחוף.

אתה בספק.

למה אתה לא מתקדם ממנו?

אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?

כשאני נודע לי שיש אמת,

אז בחנתי אותה, אבל לא הפסקתי רגע.

אני לא חיכיתי שיבוא מרצה.

אני הלכתי לקנות ספרים על השאלות שבערו לי.

לא ידעתי אפילו מה לקנות.

הלכתי לספרייה שמוכרים ספרים של תורה,

ואמרתי, יש לי שאלה כזאת, יש לכם ספר שיש בו תשובה?

נתנו לי את הספר, הלכתי הביתה ללמוד.

התעוררה לי עוד שאלה, לא היה לי מאיפה לקבל תשובה.

לא ידעתי שאפשר להרים טלפון לרב, הייתי חילוני שלא ידע שיש רב שאפשר לפנות אליו.

הלכתי עוד פעם לספרייה, ויש לי עכשיו שאלה אחרת,

יש לכם ספר כזה או אין?

וככה העשרתי את הספרייה ואת הידע,

ובחנתי את הדברים אחד לאחד.

והגעתי לאן שהגעתי, בגלל שלא הפסקתי.

המשכתי לצעוד קדימה.

אתה מבין?

לא חיכיתי לאף אחד.

קמתי והלכתי.

אדם רעב,

לא עוזב את העשיר,

נדבק אליו עד חמש.

לא בא בחמש,

שיהיה בטוח שנשאר העשיר

דבוק אליו.

ואני פותח לו את הדלת הביתה בחמש.

תביא.

אתה מבין מה ההבדל?

אבל בן אדם שלא באמת מבקש,

אז הוא מחכה שלוש שנים.

שאלתך השנייה.

ככה,

מה שאני הבנתי,

מכל מה שאני מקשיב, בבסיס, ויש כמה סיפורים, ויש רב בבסיס, והכול, ואני מקשיב,

שאלתך השנייה.

וכרגע בעולם הזה זה מין פרוזדור לעולם הבא,

שהשאיפה שלי כרגע זה להגיע לגן עדן, לעולם הבא, ולהתפלל לקדוש ברוך הוא,

שהביא אותי לעולם הבא.

אז מה קורה כשקורה מצב שבן אדם בא אליי, אומר לי, תן לי צדקה,

תיבדל לחיים ארוכים, תיבדל לחיים ארוכים?

ואני בכלל צריך להגיע לעולם הבא.

אז מה קורה בכלל?

מה אתה רוצה שהוא יגיד לך, תיבדל לעולם הבא? לא, אתה לא הבנת.

בסדר, אבל... כשאני נגע למצב שאומר לי, תיבדל לחיים ארוכים.

תיבדל לחיים ארוכים זה כשמזכירים נפטר לפניך.

כנראה הוא לא רוצה שתמות.

אז הוא אמר, תיבדל לחיים ארוכים.

איפה יותר טוב? זו השאלה.

זה שאמר לך את הצדקה, לא יודע בעצמו מה אומרים.

העיקר הוא לקח את הכסף והלך.

מכל מקום, הוא היה יותר טוב מהעני ההוא שסיפרתי עליו.

זה לקח עליו מקום,

והשאיר אותך עם ספק.

עכשיו,

המטרה שלנו בעולם הזה זה באמת שהעולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא שהוא הטרקלין.

העולם הזה, מעבר זה עובדה.

כל מי שהגיע לפה עוזב.

אף אחד לא נשאר.

אז זה מעבר.

אז למה יש תחיית מתים?

זה עולם רביעי.

יש חמישה עולמות.

יש עולם הזה,

יש עולם הנשמות, גן-עדן, גיהנום,

יש עולם שלישי, עולם ימות משיח,

עולם רביעי, תחיית המתים,

עולם חמישי, עולם הבא.

קלט את חמשת העולמות, שעה וחצי.

נמצאת באתר האינטרנט, שופר.net, בחינם.

גם הסרט.

זאת אומרת,

אנחנו פה בעולם הזה צריכים לקיים תורה ומצוות.

בשכר זאת,

לכשנצא מכאן עם הנשמה בלבד, שהיא האנחנו האמיתי,

הגוף זה רק מלבוש, כמו הבגד הזה בלבד,

כשנצא מפה,

אנחנו נטול שכר כפי מה שהשתדלנו.

מי שטרח בערב שבת,

יאכל בשבת.

אותו דבר, מי שטרח בעולם הזה, יאכל בעולם הבא. מה יאכל? מה שטרח.

זו המטרה.

ואם הוא התכוון לברך אותך שתזכה לחיים ארוכים, נגיד,

אז הוא התכוון שתזכה לחיות עוד הרבה שנים ולתת צדקות,

ותזכה לאסוף הרבה הרבה מצוות, וכשתצא מכאן, יהיה לך הרבה יותר שכר.

הבנת?

שאלה שלישית, ככה.

נגמר השאלות.

נגמר?

כן. מהר? כן.

טוב, עכשיו, רגע.

אחרי שהבנו את שני הדברים,

וכיוון שהבנו שהעולם הזה פרוזדור לעולם הבא,

האם אתה שואף לעשות עוד קצת מצוות,

כדי שיהיו לך הרבה זכויות, לפחות עד ראש השנה הקרוב, שתוכל לעמוד בדין,

כמוני,

כמו כל העולם,

ולהיות זכאי,

ולצאת

עם ברכה

לחיי עולם הזה ועולם הבא.

אתה רוצה להוסיף בה מצוות?

תן לי את הזמן שלי.

בטח, או שלך. מה אני אתן לך? את מה ששלך?

לא, בסדר. אני מאמין שבדרך שלי, שמה?

לא, באמת, בלי ציניות. בדרך שלי, לאט-לאט אני אתחזק, ובעזרת השם אני אגיע למען הזה. ברור. עכשיו אני שואל אותך.

אתה אומר, בדרך שלי זה לא שלך, זה של יצר הרע.

שנייה, שנייה.

תראה, אני לפני חצי שנה בערך,

לא הייתי מניח צפילין בכלל.

הייתי הולך לבית-כנסת ביום שישי, כי זה היה כזה מין מסורת,

שאתה יודע,

באים ביום שישי לבית-כנסת, קידוש, שולחים ארוחת ערב,

יוצאים למועדון.

מפה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

מפה, לפני איזה חצי שנה היה לי איזה חלום שאני מאחל אותו לכל חילוני פה, באמת.

חלום מאוד

מוזר.

הלכתי לרהב, דיברתי אתו, הוא חיזק אותי,

ומפעם לפעם אני יותר מתחזק, מניח צפילין כל יום, הולך לבית-כנסת כשאני

יכול בצבא.

הייתי בהפתעה שבועיים, השלמתי מניין אצלנו בגדוד שם כל פעם כשיכולתי,

ואט-לאט,

לא במכה אחת, אתה מבין? אני מפחד, כי יש לי דוד שחזר בתשובה במכה אחת. סבא שלי נפטר, חזר בתשובה במכה אחת, זה קצת פילג את המשפחה, קצת סכסוך וזה.

לא מתאים.

הבנתי.

אצלנו במשפחה שניים שחזרו בתשובה והם היום רבנים.

אבל אני אסביר לך.

אם היו מחלקים כסף, והרבה כסף,

הרבה כסף,

היית אומר גם כן, לאט-לאט, שמע, עד עכשיו הייתי תפרן, לא היה לי כסף.

אני פוחד לקחת את כל הג'ובות ואת הזולה, ככה, בחבילות,

ואני פוחד להסתבך אחר כך עם הכסף, יהיה שודים, יהיה בלאגנים.

עזוב, תן לי לאט-לאט.

היה לי אחד, חבר, זכה בפיס, כמעט רצחו אותו בגלל שהרוויח.

אתה נותן משהו מפתה, זה העניין.

הפוך.

לא. כסף זה מפתה. היצר הרע אומר לך, כסף, תרדוק.

אתו לא קונים עולם הבא.

מצוות, תעזוב,

לא קונים אתם עולם הזה.

הבנת איך הוא עובד עליך?

כסף, הוא אומר, בטח, תרוץ, מה זה לאט-לאט?

מה זה לאט-לאט?

אבל מצוות, כיוון שלא מקבלים עליהם שכר כמו כסף מיד,

אז מה בוער?

לאט-לאט, יש זמן, אתה צעיר.

והוא לא אומר לך שאתה מפסיד, כי כל זמן שאתה לא אוסף,

אתה חסר.

בשעה שאחרים אוספים,

אתה נחסר.

הבנת, יוני?

ושלחו אותי ליוקנעם בשבילך.

שתיקח כמה מצוות לראש השנה ולא תהיה הצדיק התורן,

שאם יהיה חסר מניין אתה תשלים.

לא, אתה תהיה חלק מהמניין.

אתה תהיה ראש וראשון שבקדושה, למה תהיה רק מילואים מוסף?

עוד לא.

מה אתה אומר?

לא בפומבי, בארבע עיניים.

בסדר.

בוא, תבואו מאחורי המסך.

אני אביא לך מצווה אחת רק,

ששקולה כנגד כל התורה כולה,

לא שהיא במקום,

רק המשקל שלה בחשיבות והזכויות

כנגד כל התורה כולה.

מצווה ציצית.

יהיה לך שכפץ ממני.

אתה יודע מה זה ציצית?

מתחת לבגד, אף אחד לא רואה, רק השם רואה.

יש לך מצווה שהמונה דופק כל רגע מצווה,

מצווה, מצווה, מצווה, מצווה, מצווה, מצווה.

חינם, בלי כסף.

אני אגיד לך משהו.

אני מפחד להתחייב למשהו.

ביקשתי שתתחייב. לא, שנייה.

אני מפחד להתחייב למשהו, שאם אני אעשה אותו כרגע,

כולם אירועים וזה, בסופו של דבר אולי אני אוריד את זה או משהו כזה. נכון. למה לא פחדת שהשלמת מניין שאולי בפעם הבאה לא תתפלל?

כרגע זה יותר קל לי.

אני שואל.

כרגע זה יותר קל לי. מאה אחוז, אבל אם אתה, יזמינו אותך עוד פעם. יכול להיות שאתה לא תלך.

לא, לא, לא, אני אלך. אתה תלך? כן. ואם יזמינו אותך גם תלך?

כמובן.

אז אתה הולך כל יום עכשיו שלוש תפילות? כשאני יכול.

באמת, כשאני יכול. שמעת? גם זה, כשאתה יכול.

אבל,

אבל מה? ציצית. ציצית. זה כבד עלי. זה כבד מאוד, זה שוקל 20 גרם. לא, לא.

כבד מאוד.

כבד מאוד. רוחני זה כבד עלי, רוחני. מי עשה לך את זה כל כך כבד כשזה כל כך קל, אם לא יצר הרע?

אני נותן לך 100 דולר, אתה אומר, כבד?

תביא לי 10 דולר. 100? ישר 100?

כבד עלי.

ציצית? מה זה?

גופי בחינך.

אל תביא לך את הצריון. אני לוחץ?

תראה איזה מרחק אנחנו.

עכשיו אני שואל אותך, ידידי, בצבא,

כשהקצינים אמרו לך,

תיקח עליך את הנשק והקפלד והפקל והפאוצ'ים.

אמרת להם, כבד עלי?

לא אמרת כבד עלי.

ונעליים גבוהות?

ודגמחים?

אשאדף.

באת כמו טייל ויצאת חייל.

ולא אמרת להם כלום.

והשם מציע לך מצווה אחת ממצוותיו.

הקדושות בנעלות.

וכשאתה אומר בקריאת שמעו, ראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם.

כבד עליך?

זה חייל צה״ל שלנו?

מה אתה אומר עכשיו בשם היצר הרע?

כבד, כבד. אני לא מסוגל לשים את זה עכשיו.

כבד, אה? לא כרגע. אני בטוח שאני אשים את זה בעוד איזה כמה שנים טובות. אני בטוח. עוד כמה שנים?

אחרי הצבא, אני מאמין. הבנתי. אמור נא לי, יקירי,

האם אתה חכם משלמה המלך ומהרמב״ם?

אני לא מכיר אותם על זה. לא מכיר. אבל שמעת עליהם, לא? כן.

אל תתהלל ביום מחר,

כי לא תדע מה ילד יום, אמר החכם מכל אדם.

והרמב״ם אמר,

אל תאמר לכשאזקין,

כשמא לא תזקין.

מי ערב לך על מחר שאתה דוחה לכמה שנים?

החלום שחלמתי,

מספיק כרגע, בשבילי ש... זאת אומרת, אצלך החלומות חזקים מן המציאות.

כרגע זה משהו שמדריך אותי, החלומות.

הבנתי.

תאר לך שאני אבוא לשוטר ואני אגיד לו, נסעתי באדום, אבל אם היית יודע את החלום שלי,

היית עף מפה מהר,

כי בחלום שלי אני עומד להיות שר המשטרה, ואני אפטר אותך.

הוא יעצור אותך, לא רק ייתן לך רפורט.

ישר אשפוז בגאה.

עם חלומות אתה רוצה לדחות את המציאות?

חלום חלמתי. יש פה מישהו שלא חלם חלום?

כמו שלי.

כמו שלך ודאי שלא.

חלום כזה שהביא אותך עד המצב הזה?

חלום בלהות?

ציצית,

עשרים גרם.

ברשותך, אבל אל תכעס.

אני לא כועס.

תוותר לי הפעם.

אני אוותר לך, חס ושלום, אתה חושב שגם לי יש יצר הרע?

אני, יש לי יצר הטוב, אני לא מוותר.

אני רוצה לזכות אותך במצווה.

שהמצווה הזאת תגן עליך. הנה, תראה מה עשית כבר. תראה, תראה, תראה.

תראה מה זה, לא יאומן כי יסופר.

תזכו למצוות, אשריכם.

הרי מה זה? 80 גרם כבר.

מצווה מן השמים?

בתורה הקדושה.

איזה גודל שכר כל רגע?

למה תפסיד?

שכחת מה אמר לך הרב בבסיס?

העולם הזה דומה לפרוזדור?

לעולם המבש הוא טרקלין?

התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתיכנס לטרקלין.

מה קשה?

מתחת לבגד.

מישהו יודע מה יש לך?

בכבוד!

עזק וברוך! עזק וברוך!

אשריכם לחיה עולם הפעם!

אשריכם לישראל!

השם יזכה אותך לנצח את יצרך ולחזק אחרים איתך!

יצר הרע חשב לעשות פה קופה ואכל אותה בגדול.

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי איזה קידוש השם! תראו מה זה יצר הרע של יהודי, כמה יכול לעשות מצוות.

חשב יצר הרע להרוויח, תראו מה קרה, יותר טוב שהיה שותק.

השתבח הבורא והתעלה שמו, תראו מה זה עם ישראל.

אשרי עם ישראל, השם יזכה את כולכם.

תשובה שלמה! אמן! כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים. אמן! תברכו, יאללה. שאחיינו.

ברוך.

ברוך

אתה ה'

אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, השקד ישנו, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

ברוך אתה, אדוני, אלוהים מחוליו, שהחייאנו וקיימנו לזמן הזה. אמן.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, מלך העולם, שהחייאנו והקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

כן, רגע, יש אישה שמוכנה לשים כיסוי ראש?

תשקלו ותחשבו בינתיים, כן.

הנה הבחור ליד, הציצית,

מהצבא.

נראה אם זה מדביק.

ערב טוב.

יש לי שאלה בקשר להתנתקות שהייתה לא מזמן.

דיברת עכשיו בהרצאה שקדוש ברוך הוא מחכה לבית-כנסת,

שיבואו ויתפללו וילמדו תורה.

איך האנשים שם, שכל עם ישראל ראה, וכל בן-אדם יהודי שראה את מה שקרה שם, זה עשה לו בטוח משהו בלב.

איך זה שאנשים שם בתוך הבתי-כנסת,

כמו שאתה אומר, מתפעלים ולומדים תורה ונאבקים ביהודים אחרים, בחיילים כמונו,

בשוטרים?

איפה הקדוש ברוך הוא? איפה? למה הוא לא עזר להם? למה?

אם אתה אומר שהתפילות כל כך חוזרות, שיש מישהו שומע,

איפה הוא? למה הוא לא עזר להם?

הרי הם דתיים, לא חילונים, דתיים חזקים. במקום שיש גזירה,

התפילות לא יועילו.

מה כן הם יועילו? שלא יהיו נפגעים, ברוך השם,

כי כולם חששו שיש שם מלחמת אחים.

אבל את הגזירה של הגירוש לא ניתן היה לעצור.

כמובן, הגירוש לא נעשה על-פי דעת תורה,

אבל זו גזירה, מה לעשות, לפעמים משחקת השעה גם לכאלה שלא הולכים בדרך התורה.

אבל כתוב בדיוק באותה פרשה,

זה היה בתשעה-באב, יום אחרי,

במגילת איכה,

שמדוע נעקרות

ערים, נתלשות, יותר נכון, מדוע נתלשות עיירות בארץ-ישראל?

משום שלא החזיקו

ביד

סופרים ומשנים,

אלה שמלמדים תינוקות של בית רבן.

זאת אומרת,

אם לא מחזיקים שכר סופרים

מאלה שמלמדים תינוקות של בית רבן,

זה כבר ראוי לעקירת עיירות

בארץ-ישראל.

זאת אומרת, יש חשבון שמים שגלוי וידוע לפניו, מה הן הסיבות שאנחנו לא רואים בעיניים,

אנחנו רואים את האצטלה החיצונית,

שבן-אדם הוא דתי והוא מתפלל והכול,

אבל את התוכיות של כל אחד ואחד,

ולאו דווקא הם, ולאו דווקא אלה שהיו בגוש,

בכללנו, כולנו,

זו גזירה על כולם, לראות את המחזות, כמו שאתה אומר,

או קרבת המשפחה הקרובה או הרחוקה, שלא היו דווקא שם, היו בכלל רחבי הארץ והעולם,

זאת גזירה קשה שנותנת פתחון פה לאומות העולם לעשות כהנה וכהנה.

אבל מה לעשות?

אני כבר מתריע,

עוד מלפני האינתיפאדה,

משנת 1992,

שלא יהיה שלום עם המחבלים,

והם לא ינוחו ולא ישקטו,

ולא יהיה שלום,

ורק ידחקו אותנו לים,

עד שישלטו תשעה חודשים.

תראה, קלטת, שלום עם ערפאת.

אמרת גזירה.

עכשיו, גזירות אפשר לבטל.

כוח תפילה מבטל גזירה. נכון.

יש דברים שניתן ויש דברים שלא. יש דברים שמתחלפים בדברים ויש תמורתם.

דברים הרבה יותר גרועים מזה,

כמו אסתר,

אסתר שבתקופת אחשוורושת צמה שלושת ימים,

כמו שסייגו אותה בהוצאות. אמור נלים. מה יותר קשה,

הגזירה של הפינוי והגירוש

או הגזירה של רציחתם והריגתם של כל החפים מפשע שהיו בגוש,

שנהרגו מהירי של האויבים.

ברור.

ברור לך.

מי אמר לך שלא סילקו אותם מן הצרות, והבעיות והחורבנות היותר-גרועים שהיו יכולים להיות,

והמירו את זה בקל מתוך האפשרויות האחרות שהיו?

אבל זו הארץ שלנו. הקדוש-ברוך-הוא הביא את הארץ הזאת, התייסמנו פה.

אם היית בכלל סכנה גדולה ביקנעם,

נגיד נפלא, גם בתל-אביב יש סכנה, גם בנתניה,

מישהו, משפחה שנהרגה בפיגוע במלון-פארק בנתניה. אז כל מקום יש סכנה הזמן הזה, הכול. אם הייתה ביקנעם דליפת גז

וצריך היה לנסוע מכאן לכרמיאל,

היית נוסע או לא?

ברור. מה, אתה מפקיר את יוקנעם?

זה לא אותו דבר.

בטח שלא. שם היה יותר גרוע מגז.

אבל שם גם היה את החיילים שחיימו עליו. אבל אתה כבר אמרת לי לבד שהגזירה שימותו אנשים חפים מפשע היא יותר גרועה מפינוי. שכחת?

אז אמרתי לך, מי אמר לך שלא המירו את זה בדבר קל יותר ממה שהיה יכול להיות?

עכשיו המצב הזה, עכשיו,

איך שהחזירו את השטחים, מטומם את כל הרצועה,

לא יהיה יותר טוב,

כי בזמן ההתנתקות הם הייתם בזמן שירותי פיגועים. מי אמר לך שלא תבוא חרבם בלבם וקשתותיהם תישברנה?

מי אמר לך שעכשיו העזתים ילכו לעזה?

אולי הם יריבו בינם לבין עצמם ויקטלו זה את זה?

מי אמר לך?

איך אתה יודע שזה יהיה?

אמרתי?

לא, אתה אומר. מי אמר לך שלא?

הפוך על הפוך.

ככה הולכים היהודים?

בינתיים יש קצת סכסוכים שם?

הרגו את אח של ערפאת צ'יק-צ'אק אחרי הפינוי?

הרגו או לא הרגו?

מה התוכניות שלהם עוד, אתה יודע? שרפו בתי-כנסת.

שמעתי.

לא מהיום זה. הייתי.

זה לא מהיום.

זה במשך דורות. לא שרפו בתי-כנסת, שרפו יהודים,

שרפו ספרי תורה,

למה אז עשו את זה?

כשעם ישראל, לא בשלמותו,

ניחתות עליו גזירות.

לדוגמה,

אתה יודע מה פרשת השבוע?

כי תבוא.

אתה יודע איזה פרשה זאת?

של הקללות,

התוכחות שיש בתורה. דברים קשים, איומים ונוראים.

לך לבית-הכנסת, השבת, תשמע קצת,

ואחר כך תבין

שאפשר שהצילו הרבה יהודים, מן השמים כמובן,

לא אלה שעשו פה למטה.

אלה לא עשו על-פי דעת תורה.

אבל מן השמים הגזירה נתגלגלה,

ואצלנו רגילים להגיד,

כל עכבה לטובה.

מה שברור, שהקדוש-ברוך-הוא, גם כשהוא עושה גזירה,

הגזירה היא לטובה.

אתה יודע, יש אחד שמאחר את המטוס ורוטן.

לאחר מכן התברר שהמטוס נפל.

שמעת על מקרים כאלה, שאנשים פספסו את האוטובוס של הפיגוע?

שמעתי. הם איחרו לעבודה,

אבל הם הגיעו בסוף.

יש כאלה שלא איחרו ולא הגיעו.

אנחנו לא יודעים מה החשבון של הקדוש-ברוך-הוא.

ברור לנו שזה לא המצב האידיאלי,

אבל מה לעשות?

מעשינו גורמים.

הבינו אותם.

כן.

חן-חן. יש לי עוד שאלה.

בבקשה.

בקשר למעשרות.

נפלא.

רשום, לא רשום, כאילו אמרו לי, רב אמר לי,

תן מעשר ותתעשר.

זאת אומרת, עשירית אחוז מהמשכורת שלך, תיתן ל... לא עשירית אחוז,

עשרה אחוז.

כן, זה בסדר, התכוונתי.

בדיוק. יש לי בעיה עם מתמטיקה קצת.

לא נורא. לא הייתי בשיעור.

לא נורא.

בכל אופן, אז עשרה אחוז מהמשכורת.

כן.

בקיצור, אז עשר אחוז לתת למוסדות כאילו דתיים, בתי-כנסת,

לתרום לישיבות.

עכשיו, את זה עשיתי במשך שלוש שנים כשאני חייל.

משכורת ממש

שלא מספיקה לכלום, ועוד עשיתי את זה.

עכשיו, שלוש שנים, אני מחכה לכסף.

קודם כול,

אם נתת מעשר,

אז בוא, אני אגיד לך משהו.

כתוב שהנותן מעשר לא יהיה עני,

הנותן חומש יתעשר.

אז עכשיו חומש.

כי כתוב, עשר תעשר, שתי עיסוריות.

בדיעבד, מעשר טוב מאוד.

אבל המצווה לכתחילה,

זה שתי איסוריות חומש, 20%. על זה יש את ההבטחה, אומר החפץ-חיים,

שתתעשר.

אבל אתה,

כיוון שאתה בתור חייל,

מהמאות שקלים שקיבלת, אם הקפדת לתת באופן קבוע, קבוע, קבוע. קבוע, קבוע נתת, בעזרת השם, אני מאחל לך שתתעשר.

אמן.

תן לי,

תן לי על הכול.

רגע, אבל דבר אחד לא,

שכנך שם ציצית ואתה לא.

זה כבד לא מבחינה משקל, מבחינה רוחנית, אני עדיין לא במעמד כזה לשים... לא בשל, לא בשל.

בומו, תקפעם נורות בשלו אותי.

אז אתה יכול לבוא, להצטרף אלי, אני אומר לך, תצא מפה,

תפוח אדמה אדום.

שים ציצית, בעזרת השם, שתייה עשיר בלבן.

בוא, מתוק, בוא.

בכבוד.

הופ, הופ, הופ, הופ. איפה השמחה? איפה?

ברוך.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך בלבן, שהחיינו, שהגימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

יפה, ברוך. נהיה בריא. נהיה בריא.

כן, שם יש לה שאלה. בבקשה.

אישה עיוורת,

בודדה,

כבר שנים,

וקודם כול אני רציתי לשאול שאלה,

כשדיברת על העולמות.

אז לפני שנולדנו, באיזה עולם היינו?

לפני שנולדנו, הנשמה הייתה באוצר הנשמות

בעולם העליון וירדה לעולם הזה.

ירדה לעולם הזה.

אז זה היה העולם העליון.

העולם העליון זה עולם הנשמות, כמו שאמרנו, העולם השני.

כן.

עכשיו,

40 יום לפני הלידה, נכון, חד-השברוך הוא כותב

איך בן אדם יהיה, יתעוור, או שזיווג זה יהיה בזוג של זאב והוא.

אז למה הלכו כל כך הרבה סבת בחיים, התעוורתי, ושני האחים שלי הלכו, ואין לי אף אחד, ובעל הלך, וילדים גם אלוהים לא נתן לי.

אז מה, מה אתה אומר על זה? את מלידה או לא? כן, מלידה.

ככה,

כל מי שנולד בעל מום בעולם הזה, זה על גלגול קודם שלו,

שהוא בא לתקן ולהשלים את מה שחיסר בגלגול קודם.

אז זאת אומרת, בגלגול הקודם היה לי איזה עוון עשיתי.

בדיוק.

ואז בא האדם, עובר את הזמן שנמצא בעולם הזה,

משלים את התיקון, ואם הוא עושה את רצון השם כשהוא נמצא כאן,

גם במצב הזה,

אחרי זה הוא יוצא ישר לגן-עדל.

תודה רבה.

השם ייתן לך כוח,

בריאות

ואור רוחני להכיר את הקדוש ברוך הוא ולזכות להיות במחיצתו.

כן, הנה פה הבחור צ'יקה נמרץ.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

ככה, אני רוצה קודם כול להגיד כמה דברים על עצמי.

אני בן 33,

רווק,

מכור לסמים 17 שנה.

עברתי הרבה טיפולים, הרבה גמילות.

רק לפני כמה ימים יצאתי מגמילה,

ובאמת כלום לא מסתדר לי בחיים.

כלום לא מסתדר לי.

כל מה שאני עושה זה רק הסמים.

באמת, אני גם מתרגש עכשיו שאני מדבר.

זהו, ככה, אני רוצה גם...

אבא שלי הוא בן אדם מאוד חולה.

הוא עשה ניתוח לב,

ניתוח מעקפים,

והמצב שלו מחמיר מיום ליום.

חוץ מלקום עשר דקות וללכת לישון, כל היום הוא ישן.

ובאמת,

אני רוצה שכבוד הרב ייתן לו ברכה,

וגם בשבילי, כבוד הרב,

שיהיו לי סוף-סוף חיים טובים, חיים מאושרים.

תראה, מותק,

הסמים זה בעיה של בריחה מהמציאות ואי-רצון להתמודד.

אם תחליט שאתה לוקח את החיים שלך ביד,

ומול כל המצבים אתה עומד

ומתמודד

ולא בורח לפתרונות הקלים שמשכיחים את הבעיות והצרות,

אתה תנצח.

אבל צריך לדעת שהעולם הזה זה מלחמה.

אדם ניתן בעולם הזה לניסיונות,

והניסיונות באים מקדימה, מאחור,

מהצדדים,

וזה המבחן של הבן-אדם.

אדם צריך לעמוד בהם,

לא לברוח מהם,

כי בעצם הוא לא ניצל,

הוא פשוט לא רואה את הבעיות,

הוא לא חש אותן.

הוא נכנס לעירפול,

והוא חושב שבמצב כרגע טוב לו, אבל בעצם הוא לא פתר שום בעיה,

הוא רק דחה אותם כדי שיתעורר.

ולא רק זה, אלא הוא מטיל את הנטל שלו גם על הסביבה שלו,

והוא גם מזיק לאחרים ולעצמו.

וכשהוא יתעורר, הוא עוד פעם יברח לאותו מצב. אז מה הוא עשה?

עכשיו, זה לא משנה אם זה סם או זה אלכוהול

או זה פתרונות קלים אחרים.

החיים ניתנו בשביל שנתמודד. לכולנו קשה, ולכל אחד מסיבה אחרת.

אין אחד שעובר את העולם הזה שמנת.

גם לעשירים, יש צרות של עשירים.

לעניים, יש צרות של עניים.

לחלשים, יש צרות של חלשים.

לכל אחד יש את הבעיות שלו.

אבל צריך להתמודד.

והתורה נותנת כוח להתמודד.

והסם הכי טוב, סם החיים, זה התורה הקדושה.

ואם אתה מתחבר לתורה הקדושה ויש לך מדריך רוחני,

רב או אברך חשוב

שמדריך אותך, ואתה מחליט שאתה שומע בקולו לכל דבר,

כמו שאנחנו שומעים לרופא

בכל ענייני הבריאות של הגוף,

כך נשמע לרב בענייני בריאות הנפש,

אז אתה תוכל להצליח.

מה שמך?

אבי זמר ראובן.

אבי זמר ראובן בן?

שמעון. שמעון.

תזכה

לבריאות הנפש, בריאות הגוף,

תשובה שלמה,

והצלחה וזיווג הגון.

אמן. בשם האב,

שמעון.

בן?

ראובן. שמעון בן ראובן,

בריאות שלמה ואיתנה, ותשובה שלמה ומלאה.

אמן.

כן, מאחורה, תן לבחורה. סליחה, כבוד הרב.

אמא.

גם אמא, כן. גם אמא. אבל לפני זה,

אתה אומר לך, רציתי לחזור כמה פעמים בתשובה,

ועקב מה שסיפרתי לך, ועקב מה שסיפרתי לך, הסמים וכל זה,

כל הזמן דחיתי,

ובאמת אני רוצה להכריז שאני באמת רוצה לחזור בתשובה. אז בוא לפה, תצעד לכאן,

נצא לדרך.

שחייאת,

תקיימן,

תצביע.

אמן.

כן, פה הבחורצ'יק כבר הרבה זמן מצביע, כן?

אה.

הוא.

טוב, אני עומד פה להוכיח לכל הנשים שיושבות פה מה זה מצווה בסיסית.

הבן שלי בגיל עשר, לפני חודשיים וחצי, היה אצלי בעבודה,

שיחק בחופש,

הפריע פה, הפריע. מרוב שכעסתי עליו,

אני עומד בשטיפת רכבים.

זה לא משנה.

אבל יש קומקום שעומד כל הזמן על השולחן, מרוחק מכל האנשים.

הבן שלי ישב שם,

הפועל מפעיל את הקומקום החשמלי, רותח,

נופל על הילד שלי, כל הקומקום החשמלי,

מאזור הפנים,

על הבטן,

על היד, על הרגל.

מגיעים לבית-החולים, הוא רק צועק.

אני, מרוב ההיסטריה, על המדרכות.

אם היו אנשים, גם אותם הייתי יכול לקחת,

מרוב העוצמה של הפחד הזה. ראיתי כל הגוף שלו נזל.

מגיעים לבית-החולים,

מורידים את הבגדים,

קורים מהר, מהר, מהר,

אני מחפש בגוף, בבטן,

את הכביעות. קודם כול הסתכלתי על הבטן.

ראיתי שפה שרוף, ביד שרוף, הרגל.

כלום.

כלום.

הרופא אמר,

אני לא מבין,

אין פה הבנה.

אם פה נשרף, פה נשרף, פה נשרף, ובבטן כלום,

מה הבן שלי אומר, אבא?

זה מצוות ציצית

בגיל עשר. אני כולי צמרמורת, אני יכול להביא אותו לפה אפילו.

חזק וברוך.

מצוות ציצית שקולה כנגד המצוות,

והציצית עצמה, כבוד הרב יודע,

שזה 600. ועוד שמונה חוטים, ועוד חמישה קשרים,

613 מצוות של עם ישראל.

חזק וברוך.

לכן אמרתי לידידנו שאפילו לא שמעתי את שמו. מה שמך?

נוי.

נוי.

אמרתי לו שייקח שכפץ.

זה שכפץ של עם ישראל.

שמירה גדולה מן השמיים.

יש לך מלאכים שמלווים אותך עכשיו.

תדע לך

שכל מי שיש לו מזוזה בפתחו,

וציצית בבגדו,

בתפילין, בזרועו ובראשו,

לא במהרה יהיה חטא,

שיש לו מזכירין הרבה.

כן, בסוף למעלה.

כבוד הרב,

יש סיטואציות, כמו שבאים להרצאה שלך, או שומעים איזה שיעור תורה, ויש איזו

אווירת קדושה, רוחניות,

ויש לך חשק לחזור בתשובה,

ואתה מתחיל לקבל על עצמך דברים, ויש מצבים שאתה יכול להיעצר פתאום.

והדוגמה היא ככה.

אני,

סבתא שלי,

הם באו מתימן, הקימו מושבים, במושב עמקם, אתה מכיר, בצפון זה לא חשוב.

מושב, כולם דתיים,

וסבתא שלי צדיקה גמורה, פשוט גמורה. סבא שלי, זיכרונו לברכה, היה החזן של המושב.

היה לו לה שמונה ילדים, ממש צדיקה גמורה.

ופתאום היא איבדה ילד

ועוד ילדה ועוד ילד. בקיצור, היא איבדה שמונה ילדים.

קברה שמונה ילדים ואת בעלה.

הוא היה צעיר, בן חמישים.

בין מוות למוות,

ככה אני הבנתי,

בין כל מוות למוות היא רק התחזקה.

והיא התחזקה, והיית מדבר איתה אחרי כל מוות,

ואלוהים, וצריך לשמור מצוות, והיא מתחזקת, מתחזקת, מתחזקת. כשאתה רואה דבר כזה מהצד,

במקרה סבתא שלי, גם אני מסתכל עליה מהצד,

אני אומר, איך בן אדם כזה, איך אפשר לקבוע, מי קובע?

בחורה שרק מתחזקת עם כל מוות ומוות, והיסורים יותר קשים וקשים וקשים.

חיים הידיים בחיים, קברה שבעה ילדים ובעל,

וילדים בני 24, 26,

זה סתם.

וזה דברים שיכולים לעצור אותך ואפילו להוליך אותך אחורה.

איך אתה יכול להסביר שבחורה כזאת צדיקה ממש גמורה?

הכול. אני שואל אותך שאלה.

אם אתה רואה אישה כזאת, שלמרות כל האסונות שפקדו

את המשפחה היא רק מתחזקת, איך אתה יכול ללכת אחורה?

למה אתה לא לומד ממנה?

יש קלטת חדשה שיצאה פיגוע.

יש שם אישה שקברה שמונה ביום אחד.

בפיגוע שהיה במאה שערים,

משפחת נחמד,

הלכו למאה שערים.

הסבתא, כמו שאתה אומר,

קברה שמונה ביום אחד, הלכה מקבר לקבר,

מכבל לכבל, לקבור

את הילדים והנכדים והמשפחה.

והיום היא מחוזקת ונותנת מוסר לכולם.

תראה, תקלט את הפיגוע באתר האינטרנט שלנו,

שופר.net,

ותבין מה זה כוח של אמונה.

רבי יוחנן

קבר עשרה ילדים.

ומהבן האחרון הוא השאיר שן.

והוא היה שומר אותם, כשהיה הולך לנחם אבלים,

היה רואה אותם בוכים על אובדן של ילד,

בעל, אישה,

והיה רואה שקשה להם להתנחם.

היה מוציא את השן הזאת והיה אומר,

מכל עשרה בנים זה מה שנשאר לי.

וקיבלתי תנחומים.

קבלו תנחומים.

לאן הם הלכו, אלה שנפטרו?

לאבא שבשמים.

הם לא הלכו למקום לא טוב.

היה אחד שהתחתן,

והחותן שלו סיכם איתו שהוא ילמד תורה,

במשך שבע שנים הוא יפרנס אותו ויכלכל אותו על שולחנו. לא ידאג לפרנסה.

תלמד

שבע שנים עלי.

בתום שבע השנים החתן קם עם אשתו והילדים,

שהם נכדיו של החותן,

וחוזר לבית אביו.

אז קשה היה לחותן והתחיל לבכות.

אני כבר רגיל אליך, רגיל

לאשתך, בת שלי, אני רגיל לנכדים.

מה, אתה עוזב אותי?

הוא אומר לו, וכי לאן אני הולך?

למקום רע?

אני הולך לאבא שלי.

שבע שנים לא הייתי בקשר עם אבא שלי.

עכשיו אני הולך אליו, וכי שם יהיה לי גרוע ממה שאצלך?

אנחנו, כשיוצאים מפה, הולכים לאבא שבשמיים,

אפילו אם צריך להישאר בתחנת ביניים.

אבל אנחנו חוזרים לאבא,

וכי מישהו עליו דעתו להישאר כאן תמיד.

רק מה החשבון?

הוא יודע.

והקדוש-ברוך-הוא עושה הכול לטובן.

ואם כתוב על רשעים,

רשעים שמתים מחצי מהם,

טוב להם וטוב לעולם,

זה אומר הכול.

טוב לעולם שרשעים נפטרים, זה ברור.

טוב להם, למה?

שאם היו נשארים יותר,

היו עושים עבירות יותר, ומקבלים לאחר מכן עונש יותר.

אז טוב גם להם שהם הלכו מקודם.

אז יש חשבון שמיים שהוא לא גלוי אולי לכולם,

אבל זה החשבון.

איוב

איבד עשרה בנים ובנות ביום אחד.

והוא היה צדיק

שהקדוש-ברוך-הוא העיד עליו

שאין כמוהו בכל העולם.

אתה אומר שאלוהים נותן סימנים. איפה הסימנים? אם עכשיו אני מהצד מסתכל ורוצה לעזור בתשובה,

ואני רואה צדיקה כזאת נורא, או היום הצדיק הגמור,

שמקבלים מכות כאלה,

שאני לא חושב שיש הרבה חילונים שקיבלו מכות כאלה. נכון. שבעה ילדים בהדרגה, נכון. תחמיא לי יותר קשה משבעה ילדים במכה. נכון. בהדרגה, נכון. לאורך כל החיים שלו. נכון, רק שכחת מה שאמרתי בתחילת ההרצאה,

כי העגל הפריע לך.

מה אמרתי?

אם כך,

לעושה רצונו,

קל וחומר למכעיסיו.

אם הקדוש ברוך הוא עושה לצדקת כמו הסבתא שלך,

כאלה חשבונות

שקשה לנו לסבול, אז אם העושים את רצונו כך,

מה מחכה למכעיסיו?

רק אל תרוץ לעשות ארבע מיתות בית דין עכשיו.

כדאי לך לעלות לפה, לשים ציצית.

להוריד את הגורני הזאת שיש לך באוזן ולהיות דומה לסבתא עם בשורות טובות.

ותיקח גם את החבר שלך שדואג שאתה תעלה,

תביא אותו גם כן,

וביחד

תשומו להאבינו שבשמים.

למה? מה קרה? מה עכשיו? זה מה שמחזיק אותך?

אז תן לי את זה, אז תן לי, אז תן לי.

תביא, תביא, תביא.

יאללה, אשריך, ואתה גם.

נו, תביא.

נשים את זה בספר תורה, יש לנו כתר שעשינו ספר תורה מזה.

תן, הנה, דוד, לך, מותיק, לך.

תהיה לו אל תפחה ציצית, זה לא דבר רע.

נכון, אבל זה לא עבירה.

למה תוריד?

זה לא עבירה.

אבל זה לא עבירה.

מה אכפת לך לשים מצווה?

אני לא עושה שום מצווה.

שום מצווה אתה לא עושה?

כיפור אתה לא עושה?

זה מצווה?

עוד מצווה.

מה אכפת לך? תוריד אחר כך, אבל עכשיו תשים.

אל תצרב לקדוש-ברוך-הוא.

תהיה גבר.

תהיה גבר.

למה, למה, למה? בושה.

לא, לא קשור. בושה, אני לא אסיים ליום את זה. נראה שלי, אני אבד. אתה תשים ותוריד, גם את החולצה שמת היום בבוקר ותוריד בערב?

למה לא?

תשים ותוריד, אין איסור להוריד.

תשים ותוריד.

מה קרה? אשריך!

אשריך!

תשים ותוריד.

אשריך.

מספיק ששברת את יצר הרע דקה, שווה.

אשריך.

אשריך, אשריך.

תוכל להגיע לשמיים ולהגיד,

שברתי לפחות פעם אחת את יצר הרע שלי.

אתה יודע, פעם הייתה אישה אחת,

אתה שומע?

כן. שהגיעה לבית הדין,

הגיעה לבית הדין,

והיא גוררת את הבעל שלה להתגרש.

להתגרש.

הדין אומר, לפני חודש אני קידשתי אתכם, מה קרה, הגעתם אחרי חודש?

הבעל לא מדבר.

הוא רואה שהוא בפחד.

אומר לו, תגיד, מה,

מסתכל על אשתו,

לא מדבר.

הוא אומר לה, תזוזי רגע הצדה,

קורא לו, תגיד את האמת, אתה מפחד ממנה?

הוא אומר לו, איך ידעת?

אז הוא אומר לו, מה, מה, מה היא עושה?

הוא אומר, אני אגיד לך את האמת,

כל היום מרביצה לי.

כל היום. רק על יום היא אומרת, חלאם, עוד פעם, חלאם.

הוא אומר, תגיד, ואף פעם, אף פעם לא יכולת עליה, אומר פעם אחת.

פעם אחת.

אומר, מתי?

אומר, פעם אחת ירדפה אחריי המנען,

התחבאתי מתחת למיטה. היא אמרה לי, צא החוצה. אמרתי לה, לא יוצא.

זו הייתה הפעם היחידה.

אתה זכית היום, פעם אחת הצלחת להפיל את היצר הרע.

כל יום הוא מכלע אותך, עובד עליך, אומר לך, תגיד לא, תגיד לא, תגיד לא,

אבל הפעם אמרת לו, אני לא יוצא מתחת למיטה.

אשריך.

ברוך אתה, אדוני, על היום לאורך העולם שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

הוא יצא ידך ומאי איתך ביחד.

אל תתפדח במצוות, אל תתפדח. צריך להתבייש בעבירות.

אם יש עבירות, צריך להתבייש.

אתה לא עושה, אתה צדיק, אתה...

מה זה, רק מנשק אותך.

כן, תן נשאר.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי נגיד בפורום הזה,

בעזרתך, אם אפשר לברך אותי,

אני נשוי שבע שנים,

ועדיין לא נפקדתי בזרע של קיימא.

אתה שומר תורה ומצוות? ברוך השם, כן. בטח, אבל מה?

הכול? הולך ללימודי תורה בכל שבוע, שלושה פעמים בשבוע. שומר שבת?

שומר שבת, ברוך השם. בלי דילוגים?

בלי דילוגים, מה זה בלי דילוגים? מלא? ברוך השם, כן. מלא.

אישה הולכת עם כיסוי ראש. נפלא.

פסיסית יש לך? ברוך השם, יש.

יש? יש, תודה לאללה. יפה מאוד.

מה חסר?

ילדים.

מה חסר? רק זה. זה מה שאני רוצה. הבנתי.

אתה מוכן ללמוד כל יום שעתיים תורה?

אני לא יכול ללמוד כל שעה. שעה אני לומד כל יום. עוד שעה?

קצת קשה. מה פירוש? איך תלמד אותם אחר כך? אתה צריך לדעת הרבה.

הבעיה היא שיש לי קשיים בפרנסה, שאני צריך לעבוד בשתי עבודות, אתה מבין? כמה שעות אתה עובד? אני עובד עד שם משעה,

אני קם ב-05 בבוקר ואני הולך למניין הראשון.

ואחרי זה אני הולך, מתי אתה מסיים את העבודה? אני מסיים ב-04-05, אבל העבודה שלי כל הזמן על הרגליים. שמעתי. תלמד בישיבה.

שעתיים, נטון.

לא טוב סתם, טוב מקבל, ובעזרת השם. אני יודע, אני לא יודע. שעתיים?

אתה יודע איזה כיף לשבת אחר העבודה. אני לא יכול להתחייב לזה.

אתה לא יכול? אני אשתדל, אבל אני לומד תורה, אני לומד. גם אני אשתדל לברך אותך.

שנינו נשתדל.

אני מתחייב.

אה, זה גבר.

זה גבר.

מה השם שלך ושם האמא?

אבנר בן אסתר, בן טיטינה. אבנר בן אסתר. בן טיטינה. שתי שמות. בן טיטינה. כן. ואשתך?

סיגלית בת נילי. סיגלית בת? נילי.

נילי. תזכו לזרע חי וקיים תאומים.

אמן. בעזרת השם. תודה רבה.

רבותי,

אנחנו לפני ראש השנה, בעזרת השם,

ותפילה,

תשובה,

צדקה,

מעבירים את רוע הגזירה.

תפילה, יום למדתם איך להתפלל.

למהנך?

ותן חלקנו בתורתך, אדון הצליחות.

אבל, תזכרו,

תשובה, עשו פה חלק, אני מקווה שאשר ישלימו.

וצדקה,

מי שרוצה לחתום הוראת קבע, להיות שותף, שהצדקה של זיכוי הרבים והחזרת עם ישראל בתשובה תועיל לו,

יוכל למלא הוראת קבע, הנה,

היא מצביעה למעלה ועוד כמה.

תרימו את היד.

כל מי שמוכן ללמוד שתי הלכות ביום לרפואת כל החולים שהיו פה, בעזרת השם,

שירים את היד, שתי הלכות בעזרת השם

כל יום לרפואת כל החולים,

תבורכו מפה עליון למלא הוראות קבע.

אני מאחל לכולכם כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים.

אמן.

מי שרוצה עוד ציציות וכיסוי ראש ייגש לפה.

ויש פה קלטות שמישהו תרם לרפואה, קוראים לו, רגע, אפשר לומר? בקשר למעשרות.

נפלא.

רשום, לא רשום, כאילו אמרו לי, רב אמר לי, תן מעשר ותתעשר. זאת אומרת, עשירית אחוז מהמשכורת שלך?

תראה, בכל אופן, אז עשרה אחוז מהמשכורת.

בקיצור, אז עשרה אחוז לתת למוסדות יהודתיים, בתי-כנסת, לתרום לישיבות.

עכשיו,

ואת זה עשיתי במשך שלוש שנים כשאני חייל.

פוסקורת ממש שלא מספיקה לכלום, ועוד עשיתי את זה.

עכשיו, שלוש שנים אני מחכה לכסף.

אני מסתכל על הכול.

רגע, אבל דבר אחד לא.

שכנך שם ציצית ואתה לא.

זה כבד, לא מבחינה משקל, בכלל רוחנית. אני עדיין לא במעמד כזה לשים... לא בשל, לא בשל.

בוא, מותק, פה המנורות בישלו אותי.

אז אתה יכול לבוא, להצטרף אליי, אני אומר לך, תצא מפה, תפוח אדמה אדום.

שים ציצית, בעזרת השם, שתייה עשיר בלבן. זאת אומרת, גם הסרט.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777.

03-06-0777777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net