כיצד לזהות אנשים? | הרב אמנון יצחק
בס"ד 06/12/2018 ספר בראשית - פרשת מקץ : כיצד לזהות אנשים?
נציב יום: תמרה בת רעיה וכל הבדיקות יצאו תקינות בעזרת השם יתברך אמן.
"ויאמר פרעה אל יוסף: אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך",
רואים אנו שפרעה מיד לאחר שיוסף פותר לו את החלום מאמין לדבר אלוקים, למרות שהוא עובד אלילים, ואפילו ממנהו את יוסף שיצבור במחסניו את התבואה בשנות השובע.
ואילו פרעה שהיה בימי משה רבנו, לא מאמין לדבר השם לשלח את העם ממצרים, ואף אומר: "מי השם אשר אשמע לקולו", ואפילו כל האותות והמופתים שעשה משה רבנו לא שיכנעו אותו להאמין.
מה ההבדל בין הפרעה של יוסף לפרעה של משה?
אומר הרב רבי יעקב ניימן זכר צדיק לברכה: הגויים מאמינים בהשם, מתי? רק כאשר כדאי להם הדבר, אך להיפך, אם הם רואים שהם אמורים להפסיד - הם אינם מוכנים ואינם רוצים להאמין בהשם.
וכך פרעה שמע מיוסף פיתרון נעים וערב, שהוא יתעשר בגלל הרעב שיבוא בעולם על ידי אגירת המזון במשך שבע שנות השובע, ברור שהוא רוצה להאמין באלוקים כזה,
אבל פרעה שהיה בימי משה, נדרש מאת האלוקים לשחרר אומה שלמה המשועבדת לו, איך יסכים להפסיד ממון כזה? אלוקים כזה הוא לא רוצה להאמין בו.
ככה זה אנשים: כשהתורה מעמיסה לא רוצים להאמין;
"לא, אני, עזוב! זה קיצוניות, זה לא יכול, להיות הקב"ה לא"......
אם זה מתאים להם; יש הבטחות, יש בריאות, יש נסים, יש זה... שמה הם מאמינים, איפה שנח - מאמינים, יש פרעה ויש פרעה, יש מאמין ויש מאמין.
"להבדיל אלפי אלפי הבדלות", אומר רבי יעקב ניימן: "ראו כמה חזקה ואמתית אמונת ישראל שמאמינים בבורא עולם, כשמאמינים ומאמינים בגלל שמאמינים - אז יהודי שמאמין בבורא יתברך הוא מאמין בו בעת צרה בעת צוקה ולא נוטש את האמונה בהשם יתברך.
כמו שמספרים על תלמידי התלמוד תורה שבעיר קלם: כשהם הלכו לכבשני האש של הנאצים יימח שמם, הלכו עם ספרי תורה בידם, והיו שרים כל הדרך לכבשנים "אשרינו! מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו", זאת אמונה אמיתית. כל אחד יבדוק את עצמו איפה הוא אוחז.
"ועתה יראה פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים",
על הפסוק הזה שואלים חכמים: יוסף התבקש על ידי פרעה לפתור את החלומות, אבל לא נתבקש לתת עצות, אז למה הוא מעז גם ונותן עצות לפרעה? מישהו שאל אותך? אמרו לך: מה פשר החלום? תפתור חלום - שלום.
"אלא" אומר רבי צבי הירש פרבר: "הדבר יובן על פי משל: שני שרים גויים רודפי כבוד באו לתחנת הרכבת, ומצאו שמה מקהלה של מנגנים,
אחד מהם אומר: "לכבודי באה המקהלה",
והשני אומר: "לכבודי באה המקהלה",
מתווכחים ולא מגיעים לעמק השווה, החליטו לפנות ליהודי שנמצא שם שיפשר ביניהם.
סמוך לתחנה גם איש עני יהודי שלא היה לו מאומה לחג הפסח לאכול, פתאום באים אליו השניים ובקשו להכריע בוויכוח ביניהם. היהודי דרש מהם 50 רובל דמי בוררות, כמובן שילמו לו.
ואז אמר להם היהודי את הפסק: "לא בשבילך ולא בשביל חברך באו המנגנים -הם באו בשבילי!, כדי שיהיה לי הוצאות לצורכי החג הקרב ובא",
יהודי מאמין הכל מגיע אליו, משני גויים יצטרכו לריב בשביל מי באה המקהלה, והם והמקהלה כולם באו בכדי לתת צורכי החג. אשרי המאמין, ככה צריך לחיות יהודי.
ילד פלאים היה אברמל'ה, בכל פולין רצו סיפורים על הגאונות של הילד הקטן בן השלוש - ארבע, מפה לאוזן עברה השמועה על כליל הכישרונות, העילוי המופלא אברמל'ה, מי שעתיד לרבות הימים להיות הגאון הקדוש אז עוד בילדותו שלוש - ארבע היה כבר גאון.
כשהיה בן חמש התקבל אביו הגאון רבי זאב נחום כרבה של קהילת אלקוש, מיד עם בואם למקום נודעה חריפותו של בנו אברמל'ה ילד הפלאים, וסיפור מדהים מאותה תקופה, על חוכמתו בחוכמות העולם, באה לו כהרף עין בלי כל מאמץ מצדו.
פעם אחת מאחד מבתי החרושת הצבאיים שבאזור נוצרה בעיה קשה, אי התאמה בין ספרי החשבונות השונים, אנשי הנהלת חשבונות של המפעל עמלו ימים ושבועות על הבעיה ולא יכלו לפתור אותה, וגדול מאוד היה חששם של בעלי בית החרושת שכן בקרוב היתה צפויה ביקורת ספרים מהנהלה הראשית, אם תמצא אי התאמה - עלולים להיענש קשות!.
קראו לכל מנהלי החשבונות באזור, ישבו ימים ולילות, אף אחד לא מתגבר על הבעיה,
בצר להם, קם אחד מן המנהלים ואמר: "שמעתי שלרב של היהודים יש ילד פלאים שיודע הכל וגם חשבון אולי הוא יושיע אותנו?"
- "בן כמה הילד?" שאלו
"בן חמש שנים" ענה להם המנהל,
כולם התחילו לגחך, אך אותו מנהל לא ויתר, אמר: "אני בכל זאת אקרא לו".
אברמל'ה הקטן הגיע למשרד מיד הוצגה הבעיה לפניו,
- "הראו לי את ספרי החשבונות", כל ספרי החשבונות הוצגו לפניו, מלאים שורות שורות שורות עם מספרים, ביעף עברה עינו על כל הספרים, ומיד הצביע על שורה מסוימת
ואמר: "הנה כאן נעוצה הטעות שלכם", ולעיניהם הנדהמות המשתאות הסביר כיצד ובמה טעו, להפתעת כולם לא היה גבול, הילד בן חמש צדק, אכן זו היתה הטעות שהביאה לידי אי התאמה.
אחד הנוכחים שהיה יהודי שם קם ממקומו ואמר בהתרגשות: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו? אין נבון וחכם כמוך!".
אשריהם ישראל.
תחנכו את הילדים להיות כאלה.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, (ישעיה מב, כא) שנאמר השם חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר.