ההכנה ליום פקודה
- - - לא מוגה! - - -
חייל שמלמדים אותו להיות מוכן ליום קרב,
התנאי העיקרי לזה הוא המנוחה.
מה זה המנוחה?
תשמעו, הפוך ממה שאתם רגילים.
כדי שיוכל לנצח את האויב ביום סערה,
ביום שחייו יהיו תלויים לו מנגד,
בראש ובראשונה הוא נצטרך להחזיק את עצמו בכל התוקף,
להישאר בכל המנוחה השלמה.
אם הוא יאבד את הראש ביום שהוא ייכנס לסכנה ולא יהיה קול,
לא יהיה קר מזג, לא יהיה מאומן,
הוא עלול לקבל כדור.
הוא צריך להיות במנוחה שלמה בשעה שהוא נלחם.
לכן עושים לו תרגילים שיהיה מוכן לתכלית הזאת,
ואינם במילוי צרכיו ואנוכיות.
נותנים לו פקל,
נותנים לו סכו״ם,
מיתה רעועה,
שמיכה,
תישן בחול, מתחת לחול,
ידרכו עליך,
יקפצו עליך, תשכב על גדרות תיל,
תטפס על קירות.
זה מנוחה?
כן.
זה מכין אותו למנוחה בשעת הקרב,
ששום דבר לא יפריע לו.
תאר לך חייל,
רואה את האויב ממול, והוא בא להסתער,
פתאום הוא אומר, לא, אני לא יכול, יש בו קוצים.
יש לו קוצים, אז הוא לא מסתער. הוא לא רגיל, הוא צפונבוני.
הוא רגיל ללכת ככה, לצאת ממרצדס, לנסוע, מה זה קוצים? אני אסע על קוצים?
זה, מרגילים אותו. על קוצים, אין אוכל, אין שתייה, ממייה מפלסטיק, מים חמים, גועל נפש, איף.
אין מה לעשות, חבוק.
כשתגיע לקרב,
זה לא יפריע לך. חסר מים, אין שינה, לא ישנת, לא אכלת,
טפס, שכב, זחר, קפוץ,
ידקרו אותך.
אתה ממשיך בשלווה, יש מטרה להוריד את האויב,
או שהוא מוריד אותך, או שאתה מוריד אותו.
אז זאת אומרת, יש מטרה.
אז מה מרגילים אותו? למנוחת הנפש. מה זה מנוחת הנפש?
כלום.
אתה לא מתרגל לשום הנאה, לשום פינוק.
ככה אתה תהיה במנוחה.
עיקר התרגילים להרגיל אותו להחזיק מצב, גם בהיעדר כל נוחיות.
מתנהגים עימו בכל מעשה בדרך של מרוצה וחיפזון,
שבע שניות להקיף את הזה, שבע שניות לעשות ככה, שבע דקות לעשות ככה.
הכל במהירות, באמצע הלילה. קום, צא, פעם, פעם, פעם.
אש הדה. עוד רק הלך לישון, כבר משכימים אותו.
למה? צריך להכין אותו לכל מצב. שוברים לו את הגוף.
שוברים לו את הגוף.
מרגילים אותו לשבירת הגוף.
מסע אלונקות, פתאום באמצע הלילה תלך שמונה קילומטר, 12 קילומטר.
תסחב את החבר שלך.
הוא לא פצוע, לא נורא.
הוא יהיה פצוע.
סע, הולכים, יאללה, בכרמים, בזה. למה זה? להכין אותו ליום פקודה.
מלמדים אותו שלא יטריד אותו שום מצב.
התכלית היא להיות לוחם וגיבור ולנצח ולא להיות מנוצח.
דווקא בשלילת כל הנוחיות,
על ידי שבירת הגוף הוא לומד להיות במנוחה הנדרשת בשעה הנכונה והראויה.
להיות קר מזג,
עומד מול הסכנות,
דרוך ומוכן,
ושום דבר לא יגביל אותו.
וזה ההכנה.
אנחנו גם כן צריכים, יש לנו אויב,
קוראים לו יצר הרע.
הוא יותר גרוע מנסראללה,
הוא יותר גרוע מבן לאדן,
הוא יותר גרוע מכולם,
הוא נמצא איתנו ביחד, הוא עובד עלינו בעיניים, הוא שותף איתנו, הוא מסוך בתוך דמנו.
והוא אומר לנו, תעשה ככה, תנוח, תירגע,
תפוס שלווה.
הוא מחרטט אותך, הוא רוצה להוציא אותך מהמטרה בתכלית,
הוא גורם לך לברוח מהבסיס.
להיות עריק.
אנחנו צריכים לזכור, יש מטרה,
וזה האויב,
ואנחנו לא ניתן לו להדריך את מנוחתנו.
אנחנו לא ניתן לו להרגיל אותנו למנוחה ושלווה של הגוף.
אנחנו שואפים למנוחת הנפש.