מי יכול לבכות - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 430,

מי יכול לבכות?

חלק ב'.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם שלפי מה שאני מבין, כל אחד פה לפחות יש לו 25 שנה בגיהנום.

Welcome.

כמה לשון הרע, כמה דיבורים, כמה רכילות, כמה פספוסים, כמה דברים.

וואי, אם נתחיל לבדוק באמת מה אנחנו,

וואו, וואו, וואו, וואו.

אני לא מדבר על החילונים.

לא, מדובר באלפים.

לא,

אני מדבר בדתיים.

עכשיו בא הקדוש ברוך הוא ואומר, תשמע מתוק.

תבכה רבע שעה,

תתחרט, כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך, תתחיל.

אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך וכך וכך.

תתחרט אמיתי,

ואל תשוב יותר למעשים.

מחול לך, מכופר לך,

שרוי לך, נגמר הסיפור. אתה צדיק חדש.

חדש.

וצמוח עליי.

אם למנשה ויתרתי, לאחאב,

לקוניהו, לענתות, לננבה,

כולם, גם אתה.

אתה פחות מהם, זה לא בעיה. הטקסט שלך לא כמוהם.

אבל,

נו, מי מוכן לקום עכשיו ויתחיל לבכות רבע שעה?

אמרתי לכם, הוא צדק, הוא יודע.

נו,

מי מוכן לקום ולבכות?

לא תבכו, תשערו עם החוב.

אין לי בעיה.

אל תבכו, אני אצחק.

מי מוכן לבכות?

הנה, אחד ברח.

יש מישהו שמוכן לבכות?

כתוב, הזרעים בדמעה ברינה יקצרו.

הזרעים ברינה בדמעה יקצרו.

רבע שעה, זה לא הרבה זמן, לעומת 25 שנה.

אני יכול להבטיח רק דבר אחד, מי שעושה את זה באמת פה הערב, קונה גן עדן, הערב.

יש לך כוח בשביל זה?

בוא.

בוא.

בבקשה.

תביא מיקרופון.

היה אחת בהרצאה, התחיל דקה, אחר כך התחיל לצחוק.

דקה, הייתה רציני?

אם אני רציני.

מה, אתה חושב שמה שאני אומר זה לא נכון?

אתה צדיק 100%,

עשית עבירות.

אתה יודע את החשיבון של כל אחת?

אתה לא יודע.

אני אומר לך

שהחשבון הוא גדול.

גדול.

אתה יודע מה אמר הרמב״ן?

אם אדם היה רואה עונש על לאו אחד מן התורה,

היה מוכן לקבל 70 שנה ייסורי איוב.

אתם יודעים מה קרה לאיוב?

מתו לו עשרה ילדים ביום אחד.

איבד את כל רכושו והיה מוכה שחין 70 שנה בגופו.

כשאומרים ייסורי איוב זה השיא, זה על לאו אחד.

אם היה רואה אדם מה מקבלים שם עונש על לאו אחד, לא עוד כמה שנים, לאו אחד,

היה מוכן לקבל בעולם הזה 70 שנה ייסורי איוב.

יעני, החלפות.

החלפות.

נו,

זה לא בא,

יצר הרע הוא חזק, חזק.

או, הנה, ברוך השם, יש התחלה טובה.

אתם תצחקו, אבל לא ייכנס גן העדן.

עוד להפחיד אותך?

חחחח.

לעזור לך לבכות?

לא.

אני אגיד לשניים, תנו לך כאפות, ואתה...

בוא נפתור אותך.

עצם זה שקמת עכשיו לפני כולם,

עם רצון חלקי אפילו לא ברור,

תדע לך שאתה קנית מעלה גדולה מאוד מאוד מאוד בשמיים.

זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נהיים מוכנים, מוכנים, אפילו אם לא נצליח ולא נגיע למה שזה, אבל עצם המוכנות שיהודי מוכן להתקרב לבורא יתברך

ולעשות צעד,

זה החלק, תדעו לכם. זה הכניעה. ראית כי נכנע אך אב? זה מה שרוצה השם.

אתה מוכן להיכנע? זהו.

רבע שעה, לא רבע שעה,

זה לא נמדד בדיוק כמו שאני אומר בקטע של זמן.

יש דמעה אחת שהיא שקולה כמו מעיין,

ויש מעיין לא שווה דמעה אחת. חרטא ברטא הכול.

יש הרבה בוכים,

אבל הם בוכים עם כל החשבון של הצרות שיש להם, הם לא בוכים.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא סופר דמעות אמיתיות. זה היו דמעות אמיתיות של הבעור הזה עכשיו.

זה, זה השם רוצה.

דמעתי ספרת ונודיך.

כאילו שהוא סופר דמעות, דמעות אמיתיות. שערי דמעה לא ננעלו.

אפילו אם שערי תפילה ננעלו,

שערי דמעה, אם זה מלווה עם דמעה אמיתית,

היא ממיסה את כל החטאים, את כל הייסורים, את כל העונשים.

חנש, לא היה לה ילדים. במה היא זכתה?

היא זכתה בזה שהייתה שופכת דמעות אמיתיות.

אז זה נחמד להעביר ערב על הכיפאק.

הנה עוד יהודיה מתרגשת, ברוך השם, אשרייך, אשרייך, אשרייך ערכך.

כל בן אדם, שתבינו,

רוצה לעבור את החיים בכיף, סבבה, לא לדעת מבעיות, לא מצרות.

למה אני אומר לכם את זה?

אני פשוט עוזר לכם שלא תגיעו למצבים שחס ושלום אחר כך

תבקשו את השם,

ולא תמיד תצליחו אולי לתקן ולהצליח.

הנה, עוד אני רואה, ברוך השם, עוד כמה בוכים, משתבח בורא.

איזה ערב נפלא.

משהו.

עוד יחשבו שאני סדיסט.

אבל שתבינו,

אדם שזוכה להתקרב לבורא יתברך, משהו, פסיעה, צעד קדימה לקדוש ברוך הוא.

הצעד הזה, הרצון, הרצון, אמרתי לכם, הלב קובע. הלב.

לפעמים אנחנו לא יכולים לבכות, לא בגלל שהלב לא רוצה לבכות. הלב באמת בוכה בפנים גם מלעדי.

רק הוא מראה פרצוף מחייך ושוחק, כי לא נעים לבכות לפני אנשים, נכון? אנשים מתביישים.

אפילו שיש להם צרה שאי אפשר לבלום,

משתדלים להתאפק, להיראות כאילו חזקים, אמיצים.

זה בלוף.

זה גאווה.

הקדוש ברוך הוא רוצה כניעה מהבן אדם, שבן אדם ידע כמו שמשה ידע.

ואנחנו מה?

משה רבנו לא החזיק מעצמו אפילו משהו, כלום.

ואנחנו מה?

מה?

מה?

אברהם אמר, ואנוכי עפר ואפר.

דוד המלך אמר, ואנוכי תולעת ולא איש.

אבל משה אמר, ואנחנו מה?

תולעת, יש בה מציאות מה?

עפר ואפר, יש בו איזה שימוש.

אנחנו מה?

מי מרגיש פה שהוא מה?

שיעזו לדרוך עליו רגע בטעות בתור,

או יעקפו אותו.

וואלכ, מה, אתה לא רואה אותי?

ישר נכנס למלחמה.

ואנחנו מה?

לא ואנחנו מה. ואנחנו מה?

מה?

ככה אומרים לו, מה?

שלא תחשוב שאני מה של משה רבנו. מה?

זה הרצון האלוקי.

כשאתה יודע לרדת, השם יגביה אותך.

אתה תרד, הוא יגביה אותך. תגביה, הוא יוריד אותך.

משפיל גאים עדי הארץ,

מגביה שפלים עד מרום.

תן לו שהוא יעשה לך את זה. אל תעשה את זה לבד.

תעשה, אתה תתבקש, אתה הפוך.

תן לו.

כשאתה אומר, אני לא שווה כלום,

אז אתה לא אומר, כוחי ועוצם ידי. אני לא צריך לתקן אותו, אני אסתדר, אני פיקח, אני נבון, אני, יש לי דרכים,

אני, יש לי טקטיקות,

אני, אני יודע להסתדר.

לא, לא, לא. אל בינתך אל תשען.

תשתמש, אבל אל תשען.

אל תסמוך.

אל תהיה בטוח.

לא לעולם חוסן.

לא לקלים המרוץ.

לא לחכמים לחם.

לא.

אלא צריך לדעת

מה המקום שלנו. נתנו לנו זכות להיות בעולם,

ואמרו לנו, גם אם תטעו ואם תיכשלו ותחטאו ותעברו ולא תדעו,

תזכרו, יש דרך.

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, ושבת עד השם אלוקיך תזכור, כי אל רחום השם אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך,

אבל תבוא אליו באמת ובתמים עם אליו נקי.

אם תעשה כן,

הקדוש ברוך הוא יקבל אותך בזרועות פשוטות, גם בעולם הזה יטיב לך וגם לעולם הבא.

ובואו נראה עכשיו את ניסים התותח,

ותראו איך זה עובד באמת.

בן אדם בא אליי שבוע לפני שהוא מת.

שבוע לפני שהוא מת.

כשראיתי אותו, חשבתי שהוא יצא מהקבר.

רזה ומצומק,

עיניים שקועות לחיים בפנים.

חשבתי, גם נרקומן, גם מת.

הוא אומר לי, עוד שבוע נתן לי הרופא לחיות.

מה אני עושה?

שלושה חודשים, ארבעה חודשים, הוא פולט את כל משהו אחר.

ירד למעלה מ-50 קילו חודשים ספורים.

בן אדם שהיה 110 קילו, מר ישראל.

הצטמק,

שרדין.

הקדוש ברוך הוא הראה לו,

אין כוח, אין הופ, שרירים, הופ, הופ, הופ, הופ, הופ. אין,

אין.

יורד לו הכול.

השאיר אותו שבוע לפני שהוא הולך.

הגיע אליי, מה אמרתי לו?

אתה צריך לשוב בתשובה מלאה, גמורה, ולהיות יותר מצדיק.

הכול אתה צריך לעשות.

מה הוא אומר לי?

אני חילוני, אני לא יכול.

זה מה שאני אומר לך, אתה צריך לחזור בתשובה. אתה ואשתך, הנה, תשמעי את והוא.

אבל תשמע, אי אפשר הכול בת אחד. איך אני יכול? אמרתי, למה יש לך זמן?

אמרת שאמרו לך שבוע.

מתי תספיק?

עכשיו אתה צריך לחזור בתשובה.

ואם אתה מחליט עכשיו,

אז זה נחשב שחזרת בתשובה.

ועכשיו, מה שצריך ללמוד, ללמוד, ללמוד בשביל לקיים, אני אפנה אותך למישהו, הוא ידריך אותך.

הבן אדם שמע למה שעשיתי.

תראו מה היה איתו.

נו, רואים בחוש, לא רק אצל מנשה ולא רק אצל אחאב, יש בימינו הרבה אנשים כאלה, רחוקים, רחוקים, רחוקים, מאוד, מאוד, מאוד. עושים את כל החברות,

ואפילו בתוך הדוד

הקדוש ברוך הוא אומר להם, יאללה, מחול לך, מחול לך, מחול לך.

זאת אומרת, אין להתייאש.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

רק החכם לא מחכה עד שיגיע למצבים קשים.

בריא, שלם,

תתקרב לאביך שבשמיים.

תעשה מצוות בשמחה. פיקודי ה' ישרים משמחי לב.

מצוות ה' ברא מירת עיניים.

התורה הזאת מתוקה מדבש ונופת צופים.

מצוות והנהגות והמידות הטובות שהיא מחנכת,

זה אושר בחיים, זה טוב.

זה הסתפקות, זה נדיבות, זה רוחב לב, זה רחמנות. דברים טובים.

למה להתרחק?

למה להתנהג בצורה אחרת?

לא ברוח התורה.

עד שיצטרכו לכופף אותנו,

תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני אדם.

בשביל מה צריך שהקדוש ברוך הוא ידכדך אותנו עד למטה,

עד דכדוך הנפש, שנכיר ונודה שיש ממעלינו? כמה גובה שלנו? מטר שבעים?

מה?

בן אדם עומד מטר שבעים ועומד לקדוש ברוך הוא, הופ, הופ, לא ללחוץ, בזמן שלי,

מתי שאני אוכל,

כמה שאני ארצה, לא לטחון.

אה, אה, אה, לא לטחון.

אה, שאלה.

אדם כזה זה עטוט.

מבניין גבוה לא רואים אותו. לא רואים אותו כמו קופסת גברורים.

קצת יותר למעלה בכלל לא ניכר.

כמו סעורה.

עוד טיפה יותר גבוה כמו גרגר חוט.

עוד יותר הוא בכלל לא קיים.

הוא עומד, איזה איזה.

יש כאלה אומרים לי, לאט-לאט.

בן כמה הוא? שבעים.

לאט-לאט.

הוא רק התחיל את החיים.

מה בועל? לאט-לאט.

מגיל 13 הוא באיחור.

לאט-לאט.

אחת חייב לך כסף.

חמשת אלפים דולר.

שנתיים לא משלם, תפסת אותו סוף-סוף. אומר לו, נו, מה עם החור לפני שנה?

תשעה חודשים היית צריך לעזים. הוא אומר, מה בועל?

נו, ואתה תגיד לו, אין בעיה, קח את הזמן. קח את הזמן שלך.

אתה לוקח אותו.

מה זה קח את הזמן?

בורא עולם נותן לך אוויר, נותן לך נשימה, נותן לך אוכל, נותן לך בריאות, נותן לך ילדים, נותן לך הכול. אתה אומר לו, הופ, הופ, רגע.

לא לדחות.

יש זמן.

כל דבר בעיתו. כל דבר בעיתו.

החכם

מקדים שעה אחת קודם.

ההפך, אני לא אומר לכם, אתם מבינים לבד.

יפה שעה אחת קודם.

אז לכן, כל יהודי שיושב כאן

ייקח את הדברים, כמו שכתבו, קחו דברים ושובו אל השם.

אדם צריך ללכת לדרשה לשמוע ולקחת את הדברים איתו,

ולקחת אותם אל ליבו,

ולשוב אל השם.

בכיף.

תארו לכם שהיו מודיעים לכם

שאבא שלכם, שאתם מכירים,

ואתם חושבים שזה אבא שלכם,

לפי רישומים אמיתיים,

זה לא אבא שלכם.

וואי, וואי, וואי. בן אדם פתאום שומע שאבא שלו, שגידל אותו והיה,

זה לא אבא שלו.

והוא עושה בירורים, מתברר שכולם אין עורק, לא אמרו לו.

זה לא אבא שלו.

איזה צער, איזה טראומה.

לכולם יש אבא, הוא מתברר, הוא לא יודע מי זה אבא שלו.

וזה שהיה, זה לא אבא שלו.

אבל פתאום מגלים לו

שאבא שלו,

אבא שלו,

זה הבן אדם הכי עשיר שיש במדינה.

ואיזה חיוך אני רואה עליכם.

איזה יופי שזה לא אבא שלי.

איזה יופי.

איזה יופי, זה לא אבא שלי.

לך, לך, פויה, לך.

טוב שגילו לי.

עכשיו יש לו אבא, הוא כבר מחכה.

ייפגש, בטח יקנה לו יכטה, ייתן לו בוכטה,

קשחתה.

עולם חרטה.

איזה יופי.

אני גיליתי לכם היום שאבא שלכם,

זה אבא שלכם.

אבא זה כלום.

יש לכם אבא הכי עשיר בעולם, הכי חכם, הכי נבון,

בעל היכולת, המשפיע היחידי.

וגם את אבא שלכם, הוא מחייב וזן ומכלכל אותו,

שייתן לכם קצת,

קצת,

קצת, קצת, מה שקיבלתם, קצת.

נכון שהייתם רוצים עוד קצת?

עוד קצת.

דברו עם אבא הגדול.

דברו ישירות לאבא למעלה,

קשר ישיר, הרווחת.

איזה שמחה זאת. יש לי אבא בשמיים.

תראה מה זה אבא בשמיים.

מה שאתה רוצה אתה יכול לבקש.

אם אתה ראוי, תקבל.

אתה לא ראוי, תאמץ עוד,

תמשיך, תשתפר עוד, עוד, עוד, תקבל.

המטרה שלו לתת.

צא ולמד.

אם הרשעים הגדולים מקבלים כל כך הרבה,

איך הם מקבלים בכלל?

על קצת מצוות שהם עשו בעולם.

הוא משלם להם בעולם הזה את כל החוב.

זה על הקצת מצוות. מה שאתה רואה, שהרשעים מבסוטים ונהנים ועשירים והכול,

זה על הקצת מצוות שהם עשו.

פה גמילות חסדים, שם צדקה, פה טובה, פה זה.

על הקצת הזה.

אז תאר לך מה מגיע למי שעושה הרבה מצוות,

את כל המצוות.

אין בעולם הזה בשביל לשלם לו. אין.

אין.

מה תשלם לו?

מי משלם לו? כמה זמן זה יחזיק? 70 שנה שהוא חי, 80 שנה, ואחר כך, זהו, אין כלום.

זה נקרא שכר?

מה, בן אדם עשה מצווה רוחנית נצחית,

הוא מקבל שכר זמני,

זה לא שכר.

אבל עשה מצווה רוחנית,

יקבל שכר רוחני לנצח נצחים.

אז כמו שאמרנו, אם עלה ואחת של בן אדם,

70 שנה יסורי איוב עדיף, כתוב שמידה טובה פי 500. אז על מצווה אחת שיהודי עושה, כמה מגיע לו?

פי 500 מגודל העונש שאמרנו.

שכר אבל.

על אחת?

שתיים?

שלוש?

כמה?

אם נבוכדנצר הרשע,

כשיצאה איגרת לחזקי המלך על הנס שנעשה והוא חי,

פסע שלוש פסיעות,

ובשביל שלוש פסיעות לכבוד השם יתברך, שהוא כתב במכתב,

במקום לכבוד חזקיה המלך, לכבוד ירושלים, לכבוד אלוקי חזקיה,

החליף וכתב לכבוד אלוקי חזקיה,

הקדים את אלוקיו לחזקיה,

מסחר שלוש פסיעות זכה ששלושה מבניו שלטו בכיפת העולם.

נבוכדנצר, הרשע, המרושע,

שרצח המונים

שלוש פסיעות לכבוד השם,

שלושה ילדים שולטים בכיפת העולם.

אתם שומעים דבר כזה?

הוא חזר בתשובה,

הוא התגייר, לא, נשאר רשע עד הסוף.

אבל הוא עשה שלוש פסיעות לכבוד השם.

צא וחשוב עכשיו מה זה שכר פסיעות לבית הכנסת.

כתוב אם יש בית כנסת קרוב, בית כנסת רחוק,

ללכת לרחוק תקבל שכר פסיעות.

כל פסיעה שמודדת, כל שיחה טובה, כל שיחה נאה, הכל, הכל, הכל, הכל, כל תנועה נמדדת, נשקלת, נספרת ומשולמת.

לטוב או למותר?

חיים זה הוצאה,

תנצל את זה. נו, הזמן?

תאסוף.

אם היה דבר כזה שנותנים לכל בן אדם פה

בשדרות,

היו נותנים לכם.

היו נותנים לכם

מענק

מענק פיתוח,

מה שהבטיחו מאז קום המדינה ולא נתנו.

נותנים לכם 86,400 דולר ליום,

כל יום.

אבל אומרים לכם תנאי.

אתה מקבל את זה ב-8 בבוקר?

כל מה שתשתמש

במשך היממה,

תהנה זה שלך,

כל מה שהשארת ולא בזבזת,

חוזר בחזרה לבנק.

מחר בבוקר

תקבל עוד פעם 86,400 דולר לבזבוז,

יום שלם,

24 שעות.

מה שניצלת,

נהנית.

מה שלא חוזר לבנק וכן הלאה כל יום.

מה תעשו אם תקבלו עכשיו 86,400 כל יום? תגידו לי, מה התוכנית? נו,

נראה אם אתם יודעים לבזבז. מה תעשו?

לבנות בית כנסת.

לבנות בית כנסת?

כל יום את יכולה לבנות אחת.

לעזור לתלמידים? הם צריכים אותך? הם מקבלים לבד 86,400 דולר.

מה תעזרי להם? הם מקבלים.

הם גם כן בשדרות.

מחביא.

אתה תצטרך לקנות דירות בשביל שיהיה מקום לחביא כל יום.

יפה, אז בשביל מה נתנו לך שתחביא?

עד שתגמור לחביא, תלך. מי ייקח את זה?

מישהו מדימונה.

אז מה עשינו?

אבל נתנו לשדרות.

אתם רואים? הוא כבר לא יודע מה לעשות, מלוא כסף הולך לחביא. מה אתה מחביא? תשתמש.

מה תקנה?

קאדילק?

יאללה, אחד.

מה, תקנה עוד אחד מחר? מצה עם שתי ידיים?

מה אתה עושה?

מה, ארבע אספות תשים בסלון? מה אתה עושה?

מה אתה עושה?

מה, תקנה עוד שני לחמים?

נתרום אותם. נתרום?

אוקיי, תתרימי.

קיבלת מחר עוד פעם? תתרום.

אז בעצם את יכולה להגיד, תעבירו את הכסף ישר למישהו אחר.

אני לא צריך לכסף.

אתם רואים שאתם לא צריכים פיתוח?

אתם מסודרים.

לא יודעים מה לעשות, אין כסף.

לא יודעים לכם כסף, לא יודעים מה לעשות.

יפה.

בשביל זה המדינה לא משקיעה פה.

הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, וואי וואי וואי וואי.

כל יום הוא נותן לכם

86,400 שניות לחיות ביממה.

תבזבזו.

מה שניצלתם, נשאר לנצח. מה שלא, הלך פייפן, מת.

רך. הלך הזמן.

הלך, הלך, הלך, הלך.

עובר לך הזמן,

עוברים החיים.

לא חוזרים.

הלך.

עשית מצווה אותו רגע?

לנצח.

עוד אחד? לנצח. עוד אחד? לנצח.

עוד, עוד, עוד.

מה שעשית ביממה?

נרשם בשמיים? עשית.

ניצלת שלוש דקות מתוך היממה, שעה, שעתיים.

22 הלכו לאבדון.

מתו, הלכו.

אין לך מהם כלום.

עכשיו צאו ותחשבו איך עושים לנצל את החיים.

מה זה?

בן אדם יושב בית קפה,

תביא לי קפה מעוגה.

נו.

יושב, מקשקש לו בכוס.

מה אתה אומר על ביבי, אה?

מה אתה אומר?

אה, גם אתה יש לך סרט כתוב?

יפה, יפה.

תאמין ביינגלי גם. יאנה, ביינגלי מערבב.

מה, מערבב את החיים? הלכו.

נגמר העם,

עוד קם משלם,

משלם, שלחו החיים, הולך הביתה,

הולך לישון, מחר בבוקר הולך לעבוד, לעבוד ועזור,

יהיה לו עוד כסף, עוד ביגנה, עוד קנה עוד משהו,

עוד שבועיים קנה אספרסו,

איזה סבישתי קפוצ'ינו,

איזה חיים,

שתיתי קפוצ'ינו, אכלתי סברינה, איזה יופי של חיים.

אז אנשים באו בשביל ג'עלה, מה זה?

של מה באו?

ועם כל זה עוד קסאמים, וואי, מה זה?

הקדוש ברוך הוא נתן לנו חיים, נצלו אותם, נצלו אותם, מתנה, מתנה, מתנה, וואלה מתנה.

מדהים.

וזה בדוק.

נצלו את החיים.

החיים מנצלים אותנו. מי שלא מנצל את החיים, הוא מנוצל על ידם.

מפסיד.

נו, מה אתם אומרים? איך אפשר לנצל חיים?

בדולרים ראיתי שאתם לא יודעים אם נסתדר.

עם זמן באו נראה, מה אתם מכונים? הנה, בבקשה.

כן?

מה הרעיון?

עמוד, עמוד, עמוד.

אוקיי, אז נעזוב רגע את השכר ואת העונש שאתה דיברת עליו פה.

רציתי לשאול אם באמת התורה שבכתב

ניתנה לנו מישות כל יודעת וכל יכולה.

והשאלה, איך היא מסתדרת עם הסקירה השש

בפרק ויקרא יא,

שרשום שם שהשפן והארנבת

מעלים גרה.

זה הכול.

הבנתי, אתה בחיים, אין לך סתירות, הכול בסדר.

שרון אמר משהו ואחר כך התחלף?

לא בעיה בכלל, מה הבעיה?

אפשר לבחור בו עוד פעם.

אתה צריך ללמוד טוב בשביל לשאול שאלות שקראת בחוברת של אפיקורסים.

אם קראת חוברת של אפיקורסים, אז אתה עושה... זה לא מה שקראתי בחוברת של אפיקורסים. איפה קראתי? כי הוא יודע.

מאיפה אתה יודע? קורא, קורא.

קראת.

מה קראת? קראתי בתורה.

קראת בתורה.

ואיפה קראת שזה לא?

מה, יש מדע.

אומר, מעלה גרה. איפה, איפה? תראי לי איפה. מעלה גרה זה מי שפולט מהפה שלו ופולע שוב.

כן. ומעקל בקיבה אחרת.

כן. ובדיוק מה שבתורה אומרים, שהשפן והארנבת מעלים גרה, והם לא.

ואתה אומר שזה לא כך, נכון? לא.

אז אם אתה תקרא את החוברת שהוציא הרב סגל, ונמצאת אצלנו באתר שופר,

נמצאת, תסתכל עליי, קום, מוטה, קום.

קום, קום, קום, קום, קום. אני שומע. אבל אני רוצה לראות. בסדר, אתה רואה. קום, אל תהיה שפן.

קום, קום, קום.

ואם תקרא את מה שכתוב שם בשם התורה,

כשנציג של התורה כותב,

או אז תבין איפה הטעות שלך.

אבל אתה לא מחפש הרי לדעה.

הם אומרים שמי שהצורה אוכל את הצורה שלו, זה היה הפירוש,

כביכול. רגע, ומה מפריע? זה לא נכון. אתה קובע. אתה מפרש את התורה?

או שכמו שהרשב״א אומר,

כבשה שיש לה חמש רגליים לא יכולה לחיות יותר מחמש רגליים. תסלח לי, כבודו, מי זה הרשב״א?

אני לא יודע.

מה זה משנה? מה זה משנה? מה זה משנה? מה זה משנה, נכון? מה זה משנה? ומישהו מחז״ל, שהשכינה כביכול דיברה מפיו. וואי, הגעת, כבר נתת לו מוניטין של תנא קדוש.

אשריך.

אז בוא נלמד אותך, ידידי היקר,

שקושיות לא מקשים כך. אתה יודע מה צריך לעשות בחור רציני?

נכנס לבית המדרש,

לומד את הסוגיות האלה מא' עד ת' במקור,

ואחר כך, אחרי שמסיק את כל הלימודים,

אז רואה מי צדק ומי לא.

אבל לקרוא חומר מוכן לעוס, כמו שפן שפלט ואחר כך על הגירה,

זה בעיה.

מה לעשות? אבל היום בקלות אפשר לראות שזה לא ככה. הבנתי. אבל לראות.

נכון. ולהבין, זה עוד משהו. נכון, עוד דבר.

יש בן אדם שרואה גם פטה מורגנה,

ורץ וחושב שיש מים, ומתברר שזה חול.

מה לעשות? מה לעשות? אבל זה כפוי עליך, זה לא פטה מורגנה.

לא מתוק. צריך ללמוד.

הידע הוא כפוי על הבן אדם. הוא לא יכול לראות אותו בתורפת המורגנה. לא מתוק שלי.

הידע הוא כלום. הידע של הרפואה אמר שניסים התותח ימות עוד שבוע.

זה היה מה שאמר המדע.

הרפואה אבסולוטיקה סופית מת.

מה לעשות שיש דבר שקוראים לו תשובה,

שזה לא הגיוני,

זה לא קשור לבריאות בכלל.

לא הכניסו לו אינפוזיה.

לא הכניסו לו איזה סם תורני או משהו.

לא אכל עלים ולא שום דבר.

פשוט עשה מצוות,

שזה מתורה של שפן וארנבת שמעלים גירה,

והוא שמע בקול התורה והוא נרפא. לא אחד.

אז דתי אחד. רגע, לא אחד.

עשרות מקרים כאלה מתועדים,

חוץ ממאות יומיומיים שאנחנו חווים אותם,

ומדריכים אנשים איך

לזכות בחיים מחדש.

אבל מה, בא בן אדם שהוא מלא תאוות,

ורוצה לחיות כמו חילוני,

או כמו הפוקר ידען שכתב את הדברים והשטויות וההבלים האלה,

אחד שהתפקר,

אחד שלא קיבל תפקיד של ראש כולל,

ובגלל זה הוציא דברי שטנה כנגד הטונה,

ויושב לו ומפזם לו כך וכך, מוציא חוברות, וילדים וצעירים כמוך, שהם האובייקט שהוא מחפש,

פשוט קוראים את החומר מוכן וחושבים, משתמשים בשמות שלא מבינים, הרשב״א,

אבל זה מחלק הפאפה, ויקרא יא, מי ששומע, איזה גאון יושב פה כבר,

ויקרא יא.

אם אני אשאל אותך כמה חומשים,

אני בטוח גם שאתה לא יודע כמה יש.

מה לעשות, אני לא יודע, אבל אני יודע אמת,

וזה מה האמת שכתובה, וזה לא נכון. זה כמו שאתה אומר, שעשרות ניצלו בעזרת השם, מאות מאמינים נהרגו גם בעזרת השם. נכון, מיליונים אפילו, אבל התורה מסבירה

למה אלה ניצלו ולמה אלה מתו, זה ההבדל.

אבל אתה לא רוצה לדעת.

אם היית רוצה לדעת,

אני מזמין אותך ללמוד כמו שצריך מההתחלה עד הסוף,

ואז בעזרת השם תסיק מסקנה,

אבל אתה לא עושה כן.

עובדה, אני אתן לך דוגמה פשוטה. אתה דיברת פה על העולם הבא הרבה פעמים.

כן. אפילו אני יכול לצטט לך פה את הרמב״ם,

שהוא אומר, מקום שיש חילוקים בין חכמים,

לא רשאים לקבוע לך.

אז אתה בא ומוכר לאנשים פה... מה זה פירוש מקום של שחול? מאיפה הבאת את זה? זה הרמב״ם רושם. איזה רמב״ם? שלך? הרמב״ם שלך.

ברחוב רמב״ם? מאיפה הבאת את זה?

אנחנו נעיין ביחד, אם אתה רוצה, ואני אראה לך. הבנתי, הבנתי מתוק.

אני מכיר את החבר'ה האלה שמגיעים להרצאות,

שנשלחים לפה על מנת

להכניס כאילו הוא מגיע מטעם שום חבר'ה. לא, ודאי. אני מטעם עצמי. אתה מטעם עצמך, ודאי, ודאי.

והצלם הזה מטעמי, הצלם הזה מטעמי.

מכל מקום, ידידי, אם תרצה פעם ללמוד באמת,

אני מוכן לעזור לך ולסדל לך אפילו חברותו שילמד לך רק את הסוגיות האלה שאתה שואל עליהן.

להעבור איתך דבר לדבר בשביל שתבין מה התורה אמרה ומה חז'ל אמרו ועל פי איזה כללים.

אם אתה לא רוצה, אתה רוצה לרשות את השאלה ולהישאר בשאלה?

תישאר בשאלה.

הבנת?

אנחנו לא כופים אנשים לקבל את דעתנו,

אנחנו רק אומרים את הדברים למי שרוצה לבדוק.

אתה האחד שרוצה לבדוק, בבקשה? יש מקום לבדוק?

אם יש לי קושייה על המדע ואני ארצה להקשות אותה באמת עד הסוף,

אני אלך לאוניברסיטה,

אני אשב,

אני אלמד, אני מתמודד בסוף מול הפרופסור,

ואז אנחנו נראה מי צודק.

אבל לשבת את התבין ולטעון טענות מרחוק בלי להבין בכלל את הסוגיה ואת הנושא,

זה דרך התבין לקלים שרוצים באמת למלא את העבודה. בעינייך, בעיניי אני מבין את זה. עובדה,

אי אפשר לבדוק את זה בקלות שהשפן והארנבת.

הם פשוט לא מעלים גרה, אין מה לעשות. זה רשום בכתובים.

כל מה שאתה אומר זה נכון, רק מעלה גרה, אתה לא יודע מה זה? עובדה שאני יודע... מי שאתה יודע מה זה מעלה גרה? מעלה, זהו, פולט את האוכל שלו. אתה מסביר.

עלה מאחורה, עלה מקדימה, עלה, מעלה גרה, זהו, נגרם.

עלה.

פשוט, כתוב.

אמרתי משהו אחר? כתוב. היה למטה, נפל, עלה.

עלה, במעלית, בלי גרה, עלה, נגרר. שלום. יפה.

זהו. כתוב. לא כתוב.

כתוב.

תודה רבה, חמור.

כן,

מה שאלתך?

יש לי רק להגיד לך דבר אחד. יש לי פותה בבית,

שהתקלקל לי.

ושום שיר לא נקלט לי חוץ מכבודו של הרב אמנון יצחק.

זה תה-מיוחד.

אני אמרתי את זה לאימהות שאני מטפלת בילדים שלהן,

אמרתי להם, תראו, אני שמה שירים, לא נתקל, לא שום דבר, רק הרב אמנון יצחק, באמת.

שרק אתה, הקלטות שלך אצלי כל היום בבית. תגידי לי, זה טפטם אני?

כן.

נראה לי שכן.

אני מודה לך.

אני מודה לקהל, ותודה רבה לכולם.

כל טוב. תודה רבה. נסיעה טובה. נסיעה טובה עליי נטולד. תודה.

כן, נו.

שלום הרב. אני אברך בן 28,

ואני סובל כששנים מחולשות נוראות,

שמקשה לי ללמוד על הלימוד. עשית בדיקות?

הכל תקין. מה אמרו?

הכל תקין. הכל? אין חיידק קטן ש? בדיקות דם, תקינות.

קשה ללמוד, ללמוד תורה, להתפלל, לעבוד השם. מה פירוש? אתה עייף?

חולשה, בגוף. כמה שעות אתה לומד?

יום שלם, אבל לא תמיד ביכולת טובה. מה זה חולשה?

דוגמה,

בשבועיים האחרונים הייתי הרבה זמן במיטה.

לא הייתי בכולל איזה שבוע שלם.

חזרתי לכולל, אבל אני מתאמץ מאוד מאוד בלימוד,

ואני יכול ללמוד 30% מהיכולת שלי, מול המגח.

אתה לא אוכל סדיר.

לא מה?

לא אוכל סדיר. לא, אוכל טוב.

אוכל סדיר? כן.

זמנים, אוכל בזמנים. כמו כל אדם בריא. אוכל טוב. רק הגוף שלי לא... לא מקבל את המזון? מקבל את המזון, רק לא חזק.

חלש מאדם רגיל.

במה זה? במה זה?

אני עוד לא שמעתי במה זה.

מה זה מתבטא?

כן.

תפילה בלימוד תורה, בדבר יפה. מה זה חלש?

מה? מה זה חלש?

חלש מה?

ויש לזה דרגות.

יכול להגיע למצב כזה שאני פשוט קושי יכול ללכת.

זו הדרגה הגרועה ביותר.

ועכשיו נגיד אני במצב טוב,

שאני יכול ללכת, יכול לדבר, אבל

העיקר, מה יש לו חוץ מהתורה? אין לו כלום הרי, ואני רוצה ללמוד תורה כל היום. עשית רק בדיקות של דם?

גם רופאים פרטיים.

לא, אבל איזה עוד בדיקות?

שינוי תזונה, קצת עשיתי דברים כאלה שאמרו לי לעשות. חוץ מבדיקות דם לא עשית כלום? שום דבר. היית אצל רופא מומחה לעצבים?

הייתי אצל רופא פרטי,

שהוא אמר לי משהו לגבי מערכת העצבים, אבל...

נו, ומה עשית עם זה?

נתן לי כל מיני,

זה נקרא, טיפות כאלה. לא, לא עזרה. שמת בצד.

השתמשתי קצת בזה. בצד, ראית? זה לא עזוב.

אני חושב שזו בעיה של נרבים קצת.

אתה רוצה להספיק הרבה,

רוצה להשיג המון,

מרגיש שאתה לא מתקדם מהר,

זה מתיש אותך,

וזה פועל עליך בנרבים פנימיים שגורמים לך את החולשות האלה.

אם אתה לא תצפה הרבה,

אבל תעבוד מה שצריך, היום, ביומו תיתן שכרו, היום אתה עובד, לומד את מה שאתה יכול היום, אין מחר.

אין להספיק עד

לגמור את המסכת בפרק זמן כזה.

אתה לא יכול לעשות את זה. יש כאלה שכן.

אתה,

היום באתי לכול, נתנו לי חיים היום, זכיתי ל-86,400,

אני מנצל אותם הכי טוב שיכול להיות, אחר כך הולך לישון, מחר נקום,

נתחיל מחדש, יש רק את היום.

אם תלך ככה,

תבריא ותתחסן.

בישיבה הייתי לחוץ באמת,

אבל ראיתי שבאמת זה לא עוזר, הלחץ,

והרפאתי.

אני לא, אני מרפה,

אבל זה לא עוזר.

זה לא יעזור, כי השאיפות שלך מפריעות.

טוב, אני,

לא, לא, אתה ממשיך לשאוף, אבל יום אחד.

כל יום תראה אותו היום שלך.

זה היום שלי. אני צריך למצות את עצמי ביום הזה, שכמה שהספקתי,

לא יכולים לבקש ממך יותר ממה שהספקת, נכון?

אז מה הטענה?

מחר יהיה עוד פעם, נתחיל מחדש.

הלוואי שכל אחד ילמד ככה, שיש רק את היום.

אם הוא ידע שיש רק את היום, ואחרי היום לא בטוח שיש עוד יום,

הוא ילמד הכי טוב בעולם.

הבנת?

בזה שתקום מחר בבוקר, איזה שמחה, איזה כוחות.

יש לי עוד יום.

יאללה.

עוד פעם ללימוד.

בסדר? רק ברכה בבקשה. זכות הציבור הקדוש. שכולם חזרו בזוג. אבל ככה תנהג.

מה השם ושם האמא?

משה בן יהודית.

משה בן יהודית.

השם יזכה אותך לכוחות מרובים לעבודת השם.

אמן.

תהיה בריא.

כן, שאלות אמרו לי פה, נכון? אה, שאלות אצלי. רק רגע.

האם אפשר לעשות תיקון למי שיתאבד?

כלומר, מצוות לעילול נשמתו, או שאין לו שום תקנה וחלק לעולם הבא?

מצד עצמו הוא בבעיה.

אבל אם יעשו לו מצוות,

ודאי שזה נזקף לזכותו, וכמה שירבו,

יוכלו גם להוציאו מגיהינום או מכף הקלע לגן עדן.

תלוי לפי מצבו.

אבל אפשר, וצריך הרבה, הרבה מצוות.

הרבה, כמה שאפשר, יותר שיעשו.

אפשר לעזור לבן אדם ולהוציא אותו גם משם.

עכשיו יש פה בן אדם שהוא נשוי פלוס ארבעה, התחיל לחזור בתשובה, שבת תפילין, ויושב בבית כל היום ולא עובד ולא לומד תורה.

האם גם לא תגיע הפרנסה עד הבית? לדבריו, הוא לא ינקוף אצבע ותהיה לו פרנסה,

או שמדובר רק בתלמיד חכם.

אם זה עצלן בטלן שחושב שהוא בעל ביטחון,

אז זה לא יעזור לו. אבל אם הוא בעל ביטחון אמיתי,

בין אם הוא עם הארץ, בין אם הוא תלמיד חכם,

פרנסתו תגיע אליו.

אבל בתנאי שהוא בעל ביטחון אמיתי.

אמיתי.

היה פעם אחת

שאמר שהוא בעל ביטחון.

בעל ביטחון.

היה לומד, לומד, אמרו לו, לך תאכל,

לך תאכל, אתה לא יכול ככה, אתה תתעייף, אז לך תאכל.

אני בעל ביטחון, בעל ביטחון, כל הזמן בעל ביטחון.

יום אחד אמרו לי, נסו אותו.

מה עשו? סגרו אותו בבית הכנסת, סגרו אותו,

אבל לפני שסגרו,

שמו סנדוויצ'ים למעלה, בספרייה למעלה, אבל בולטים.

בולטים.

שמו, לקחו את כל הדברים שאפשר שם,

שהוא לא יאכל לטפס,

לא יאכל לטפס,

סגרו את הדלת, שלום,

השאירו אותו שם,

הבן אדם בא לצאת,

סגור,

סגור נכנס ללחץ,

הדם סוגרים אותו? נכנס ללחץ.

אחרי כמה זמן, הבן אדם רעב,

רוצה לשתות, סגור, אין על מי לדבר, הלו, הלו, הלו,

סגור.

מה עושה בן אדם? מחפש.

מה מחפש? הוא גם לא יודע, מחפש משהו, איזה מוצא.

פתאום הוא רואה את הסנדוויצ'ים למעלה.

אור ועינה, אור ועינה.

אבל איך הוא יגיע? אין שולחנות, אין כיסאות,

נכון, הכל.

מה הוא עשה?

מה הוא עשה?

בעל ביטחון.

שם את הספרים אחד על השני, עלה, דני את הסנדוויץ'.

בעל ביטחון, משהו.

הוא היה בטוח שיפתחו עוד מעט, בגלל זה הוא עלה.

היה אחד,

אמר, אני בוטח,

אני בוטח בשם, אני לא עושה כלום, לא עובד אני.

אמר, הזמן לא עובד.

אמרו לו, ואם השם לא ייתן לך, מה תעשה?

אמר, אין, בוטח,

בוטח.

ואם תהיה רעב, רעב, רעב, רעב, הוא לא ייתן.

בוטח, אני בעל ביטחון.

ואם לא ייתן לך בכלל, הוא אומר, יש לי דוד באמריקה.

תלוי איזה ביטחון.

תלוי איזה ביטחון.

היה אחד, ואני מכיר אותו, הוא גר בבני ברק.

הוא קרא סיפור.

סיפור.

ומהסיפור

הוא עשה כמו בסיפור.

והגיע לו מה שקרה בסיפור.

הוא קרא סיפור.

יום אחד הוא בא לאשתו ואומרת לו, נו, מה איתך? אתה לא הולך לעבודה? אתה לא... אמר לה, לא.

מה קרה היום?

אמר לה, מי שיאכיל את הדוב,

הוא יאכיל אותי.

התחרבן, זה דובים, מה קרה לו?

איזה דוב?

אמר, מי שיאכיל את הדוב, הוא יאכיל אותי.

מה קרה? קרה סיפור. מה כתוב בסיפור?

זה מעשה ידוע.

היה רועה צאן

שהיו לו כבשים, והיה יוצא לרעות אותם.

פתאום הוא היה מבחין שכל פעם שהוא בא,

עושה ספירה, חסר לו כבשה.

כל פעם.

והוא לא שם לב מה קרה. אין זאב, אין כלום.

איפה הם הולכות?

החליט לעשות מעקב. ישב על גבעה, הסתכל על כל העדר,

פתאום אחרי הצהריים הוא רואה כבש אחד,

חוזב את העדר,

מתרחק לו לבד, לבד, לבד, לבד,

והוא עוקב אחריו, הולך, הולך, הולך, הולך, הולך. שני קילומטר.

הולך אחרי הכבש, הולך, הולך, הולך.

קיצורו של דבר,

הוא רואה אותו מגיע למערה,

למערה, ונכנס לבפנים.

הוא נכנס גם כן אחריו, נבהל.

הוא רואה דוב, ענק,

יושב בתוך המערה,

הרגליים כרוטות.

מהכבש בעד אליו, טח, נותן לו חלעה.

הוא אוכל אותו.

הוא אומר, מה זה?

הדוב הזה יושב פה,

ואני עם הכבשים שלי מפרנס אותו.

אמר, מי שמאכיל את הדוב, הוא יאכיל אותי.

יושב לו שם, מה הכבשים שלי הולכים אליו?

ההוא למד את הסיפור, אמר, גם אני אעשה ככה.

אמר, אשתו לא עובד.

הבן אדם שבועיים, אם לא הולך לעבודה,

אין להם לקנות שישי שבת.

שום דבר.

אחרי הצהריים, הלו,

אין חלות, אין כלום, מה נעשה?

אני מכיר את האיש, הוא רב חשוב היום,

רב שכונה בבני ברק.

בחיים לא היה דבר כזה.

פתאום מגיעים אבא שלו ואימא שלו,

סלים מלאים ואוכל.

הכול.

הביאו לו הכול,

הם לא מבינים למה, מה ההסבר, מה פתאום הם ה...

הוא לא אדם נצרך, הוא תמיד בסדר.

הביאו לו סלים, עשה את השבת.

הבן אדם התחזק מזה חבל על הזמן.

אני מכיר אותו אישית.

אני גם כן חייתי ככה, אני גם כן יש לי ביטחון בשמד ברח.

לא כמו הדוב.

אבל,

ברוך השם, גם אני הייתי ככה פעם. כשאני הייתי בעל תשובה בהתחלה,

אני האמנתי כל מה שכתוב, האמנתי.

אפילו למעלה גירה.

הכול.

הייתי הולך, היה לי אופניים,

הייתי עולה בכרם התימנים,

נוסע עם סלים, לא היה לי כסף.

לא היה לי כסף.

כל הזמן הייתי משקיע, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד. לא יודע, לא ראיתי בעיניים כלום, רק לומד.

עולה ביום שישי, אין לי כסף.

אין לי כסף.

עולה עם סלים עם האופניים,

מסתובב בשוק הכרמל,

היו לי כבר בעלי תשובה וזה, שהתחזקו.

שואל אותי אחד,

אמנון,

לאן?

אומר לו, פה עושה קניון.

אומר, איפה קניון? רואה את הסלים רכים.

אמרתי לו, טוב, אין לי כסף לקנון.

אז הוא אומר, אז מה אתה מסתובב עם סלים?

אמרתי לו, אני מאמין שהקדוש ברוך הוא ימלא אותם.

לא עומרות דקות,

פתאום אחד מבסטה קורא לי, אמנון, אמנון, בוא, בוא, בוא, בוא.

אני בא, אתה יכול להשיג לי שתי מזוזות?

בטח, תביא כסף, תביא כסף.

עושה קניון, אחר כך מסתדרים, קודם כל שבת.

ככה הייתי חייב.

הייתי מזמין אורחים, ואין לי כסף.

איזה משכנתא.

הקדוש ברוך הוא היה מנהיג אותי, זה משהו, אני ראיתי את הקדוש ברוך הוא בתשובה בעיניים, כל הזמן. אין, זה לא, זה לא,

זה לא חוכמה, זה לא תבונה, זה לא כלום.

הקדוש ברוך הוא מביא לך כמו לדוב. מביא לך עד לפה מה שאתה צריך.

אבל רק מי שעושה תשובה אמיתית זוכה לראות את הדברים האלה בחוש, בחוש.

מימין ומשמאל. איפה שהוא לא פונה,

השם לידו.

זה ביטחון אמיתי,

ללכת עם הקדוש ברוך הוא עד הסוף בכל עניין.

בלי פקפוקים, בלי הרהורים, כמו שאמר הקדוש ברוך הוא משה רבנו על האבות הקדושים.

לא הרהרו אחר מידותיי.

אמרתי לאברהם, כי ביצחק יקרא לך זרע.

אחר כך אמרתי לו, תיקח את יצחק ועליהו לי לעולה.

הוא לא אמר לי,

אה, אה, מעלה גרה, אה?

אה,

שכחת מה אמרת לי?

אמרת שביצחק יקרא לזרע אתה אומר אני אעלה אותו לעולם, איישאר.

איפה תתקיים ההבטחה?

לא הרהר.

השם אמר כך,

מחר הוא אומר אחרת, זה אותו דבר מה שהוא אמר.

הקדוש ברוך הוא לא יעזור בו מדבריו.

וכך היה, הקדוש ברוך הוא אמר לו, העלהו.

לא אמרתי אקריבהו, העלהו.

העלית על המזבח? תוריד.

זה החוכמה.

אדם שמאמין בשם

באמונה צרופה ותמימה יזכה לראות את הקדוש ברוך הוא בחוש על כל צעד ושעל.

אדם שמפקפק

לא יזכה.

אפילו אם אתה מנשה ואתה בדוד

ואתה אפילו מתריס,

אבל אתה רוצה באמת לראות אם יש השם, נראה אם אתה קיים.

הקדוש ברוך הוא מראה לו.

זאת אומרת, הכל תלוי בנו.

אם נפנה את לבבנו לאבינו שבשמיים, נזכה.

לא, נפסיד.

לא ייארח היום ונצטרך להיווכח.

יש או אין?

אחר כך זה כבר יהיה מאוחר.

אי אפשר כבר לתקן.

אז כרגע עוד אפשר.

מי רוצה לשים ציצית בעזרת השם ולצאת לדרך?

הנה, בכבוד.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

לזכות בעזרת...

מקשה לי ללמוד על הלימוד. עשית בדיקות?

הכל תקין. מה אמרו? הכל תקין. הכל? אין חיידק קטן? בדיקות דם ותקינות.

קשה לי ללמוד ללמוד תורה, להתפלל, להוות השם. מה פירוש אתה עייק?

חולשה בגוף, ויכולת טובה. מה זה חולשה? דוגמה, בשבועיים האחרונים הייתי עובד פה במיטה, ראיתי בכל שבוע שלם, אז חזקתי לכולל, אבל אני מתאמץ מאוד מאוד בלימוד,

ואני יכול ללמוד 30% מהיכולת שלי ללמוד.

אתה לא אוכל צדדים.

אתה אוכל טוב.

אוכל סדיר? כן. אני חושב שזו בעיה של נרווים קצת.

אתה רוצה להספיק הרבה,

רוצה להשיג המון, מרגיש שאתה לא מתקדם מהר,

זה מתיש אותך.

אם אתה לא תצפה הרבה אבל תעבוד מה שצריך, היום, ביומו תיתן שכרו, היום אתה עובד, לומד את מה שאתה יכול היום, אין מחר. אין להספיק עד לגמור את המסכת בפרק זמן כזה.

אתה לא יכול לעשות את זה, יש כאלה שכם.

היום באתי לכול, נתנו לי חיים היום, זכיתי ל-86,400,

אני מנצל אותם הכי טוב שיכול להיות, הכול הולך לישון, מחר נקום, נתחיל מחר לישון, יש רק את היום.

אם תלך ככה, תבריא ותתחסן.

מה המקום שלנו? נתנו לנו זכות להיות בעולם ואמרו לנו, גם אם תטעו ואם תכשלו ותחטאו ותעברו ולא תדעו,

תזכרו, יש דרך.

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד השם אלוקיך, תזכור כי אין רחום השם אלוקיך,

לא ירפך ולא יש פיתך.

אבל תבוא אליו באמת ומתמים ומתנקי.

אם תעשה כן,

הקדוש ברוך הוא יקבל אותך בזרועות פשוטות, גם בעולם הזה יטיב לך וגם לעולם הזה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-77779-036-77777 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net