אשה פיקחית... והנשים של היום
- - - לא מוגה! - - -
מעשה בכהן אחד שהיה רואה נגעים.
כידוע, כשהיו נגעים בישראל,
היו באים אצל הכהן והוא צריך להתיר את הנגע,
הוא צריך לתאר אותו.
ביקש לצאת לחוץ לארץ.
גם הוא רוצה לצאת לחוץ לארץ, הכהן.
קרא לאשתו, אמר לה,
בשביל שבני אדם רגילים לבוא אצלי לראות את הנגעים,
קשה עליי לצאת מעליהם.
קשה עליי לצאת מעליהם. איך אני אעזוב אותם, מסכנים,
אם יבוא עכשיו אחד שיש לו נגע או בבית או בבגדים או בגוף
ואני לא נמצא,
מסכן הוא יישאר במצב הזה עד שאני אחזור אחרי חודשים?
אלא בואי,
ואני מלמדך שתהיי רואה את הנגעים.
אז הוא אומר לה, אני אלמד אותך תורת נגעים עכשיו, שתעשי במקומי.
אז הוא מספר לה,
אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו,
תהיי יודעת שלקה.
מה פירוש? לאדם יש שערות, לכל שערה יש מעיין,
ממנו היא יונקת ולכן היא שחורה.
ברגע שנסתה מהמעיין,
היא מתה, כמו שאומרים, מלבינה.
אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין,
תהיי יודעת שלקה.
למה?
כי לכל שיער ושיער, הכוונה כל שערה ושערה, ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין
בפני עצמו,
שיהיה שותה ממנו.
יבש המעיין, יבש השיער.
אשתו הייתה פיקחית,
אמרה לו אשתו,
ומה אם כל שיער ושיער ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין בפני עצמו, שיהיה שותה ממנו.
אתה, בן אדם,
כמה שערות יש בך,
ובניך מתפרנסים על ידך.
אז לא כל שכן שיזמין לך הקדוש ברוך הוא פרנסה.
אין לכל שערה הוא נותן אלפי שערות מזון.
מזון!
אתה עם כמה ילדים הוא לא ייתן לך?
לא הניחה אותו לצאת לחו״ל.
אישה פיקחית.
היום הנשים שולחות את הבעל, לך לעבוד.
מה אתה הולך ללמוד? לך לעבוד.
אי, אי, אי, מדרש תנחומה אומר בפרשת תזריעת המעשיהם.
וגם כאן הבעל הזה לא השיב לאשתו דבר.
והסכים להישאר במקומו מתוך האמונה הפשוטה
שאם כל שיער ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין
שיהיה שותה ממנו בן אדם, לא כל שכן שיזמין לו הקדוש ברוך הוא פרנסתו.