תמלול
למה "יפה שעה אחת בתורה ומצוות בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא"?
- - - לא מוגה! - - -
כתוב שיפה שעה אחת פה, פה, בעולם הזה,
בתורה ובמצוות
יותר מכל חיי העולם הבא.
הלו, הלו, הלו, עכשיו רק אמרנו שכל העולם הזה עם כל ההנאות שלו זה כלום מתגורניש לעומת קורת רוח מהעולם הבא, שעה.
ועכשיו אתה אומר לי, לא,
שעה פה, פה,
בתשובה ומעשים טובים,
שעה אחת פה יותר מכל העולם הבא, עם כל מה שתיארנו.
נו, מה התשובה לפי המהר״ל? אלף שקלים.
בשביל שיהיה עולם הבא צריך לקיים את העולם הזה קודם. רגע, רגע, בואו נתחיל אחד-אחד. הוא אומר שבגלל שזה רוחני, אז זה יותר שווה. ומה ההנאה שמקבלים שם, אתה חושב, עוגת גבינה?
לא, זה גם הנאה רוחנית, אבל זה הנאה רוחנית שאני לא עושה כלום.
זה הנאה היותר, הנאה רוחנית יותר מכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם.
אבל אם יש הנאה רוחנית בעולם הזה, שאני עושה משהו יותר הנאה מאשר מה שאני לא עושה,
אלא מקבל השפעה חיצונית, שלא אני עושה, עברתי על זה
עד עולם הבא.
בוא תסביר לי עוד פעם.
תשובה ומעשים טובים שעה אחת יותר טוב מכל חיי העולם הבא. אני שואל אותך שאלה.
אתה אומר, זה אני עושה פה בעולם הזה, ושם אני מקבל, נכון?
בסדר גמור.
עכשיו אני שואל אותך שאלה.
כשאתה עושה את מה שאתה עושה פה, בשביל מה אתה עושה?
בשביל העולם הבא.
בשביל מה אתה עושה? לא הוא-הוא.
בשביל מה אתה עושה?
לקיים רצון הבורא. לקיים את רצון הבורא.
והבורא רוצה שתשב לידו, לימינו, עכשיו בעולם הבא.
זהו, מגיע לך שכר. אתה עכשיו צריך להיות לימינו זה.
והוא רוצה שאתה תהיה לימינו, הוא שם אותך לימינו.
מה עכשיו, מה יותר טוב? שאתה פה למטה
ולא לימינו?
הוא רוצה אותך לימינו,
ופה אתה רוצה לעשות כך וכך.
מה? מה?
שקט אתה.
הוא שואל, כן.
לא הבנת את השאלה. לא הבנת את השאלה.
אתה אומר שיש את ההנאה הרוחנית.
אני אומר לך שההנאה הרוחנית גם לשבת ליד ימין של הקדוש ברוך הוא.
זה ההנאה הרוחנית שיש שם, זה לא ההנאה הרוחנית שאני עוצר.
כשאני יוצא מה שאני יוצא, נהנה. בסדר, אתה יוצר, נו, הנה יצר. מה יצרת? את השכר ההוא.
מה יצרת? את השכר ההוא.
זהו, עכשיו אתה מקבל את השכר ההוא.
אנחנו נקבל מה שעשיתי היום, זה יעד יותר.
שמעתי.
בוא.
לא רגע, הוא תקוע בזה עכשיו. רגע.
מה?
אבל פה מדברים, פה מדברים,
פה מדברים שיפה שעה אחת בתורה ומצוות ומעשים
טובים מכל חיי העולם הבא לא לקדוש ברוך הוא.
לך, לך.
לי, בגלל שהשגורת השעה מאוד נהנה מדי, יש גם קורת רוח.
אז רגע.
אז לא הבנתי. אז מה לקדוש ברוך הוא, אתה קובע מה יש לקדוש ברוך הוא? קורת רוח?
איפה כתוב? כתוב שיפה שעה של תשובה ומעשים טובים.
מצוות בעולם הזה, מי עושה אותם?
מי עושה אותם?
אתה עושה אותם.
יותר מכל חיי העולם הבא של מי?
שלך.
אז מדובר עליך, לא עליו.
ואומרים שלך, תדע, תדע אתה ששעה של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה, זה לך, לך יותר טוב, יותר משתלם, יותר זה, ממה שיהיה לך עולם הבא מלא.
כן, מה רצו שם אנשים?
מה קושי, קושי?
נו, אז מה אם קשה, נו, אז מה?
לא הבנתי, אבל כתוב יפה שעה אחת. יפה.
יפה שעה אחת. איזה קושי.
כתוב יפה שעה אחת בתורה ובמצוות בעולם הזה. כתוב שזה יפה השעה הזאת.
אני רוצה להגיד משהו. מה? מה?
משקיעים עד שנגן ליפה.
משקיעים, בטח משקיעים. בלי להשקיע לא שוקעים. אני יכול להגיד משהו אחר? שם עוד שנייה. רגע, איציק, שנייה. כן, מה אתה רוצה, כבוד הרב?
מה יש הבדל בין קורת רוח?
קורת רוח זה התפצית.
עולם הבא זה באופן כללי, כמו שאמרתם.
כן.
אבל לא על זה דיברנו עכשיו. עכשיו אותנו מעניין איך שעה אחת.
אז אם זה סתירה זה לא מתיישב.
הסתירה מטורצת כי שם לא מדובר.
ברישא מדובר על קורת רוח.
ובספר מדובר על קורת רוח.
נו,
ברור שלא, אבל למה שעה אחת
בתורה ומצוות היא יפה יותר?
למה? למה היא יותר יפה? למה?
אז מה אם אפשר לקיים? מי אמר שצריך לקיים? גמרת את התפקיד, מה צריך לקיים?
אם היה צריך עוד לקיים, היו ממשיכים הלאה.
אבל השם החליט, מספיק, גמרת, עברת את המבחן,
תודה, קיבלת 100.
שלום, קיבלת ציון, נגמר.
אבל בלי שעה אחת של פועל, אי אפשר לקבל... זה ברור, אבל שתהיו בריאים, זה ברור שבלי לא מקבלים.
אבל לא.
למה? אתה יכול לעשות את זה בשביל לקבל על המבחן? אם לא תענה, זה לא יוכל לחם את הקורת רוח.
בגלל זה, פה, בגלל שזה סוג שאתה יכול לקיים.
יש לך את היכולת, שמה אם לא יכול... אני שואל אותך שאלה.
נגיד שאתה היית עושה תשובה?
נגיד שהיית עושה תשובה?
ואחרי שאתה עושה תשובה, אתה מת.
ואתה לא הולך לעולם הבא, אתה הולך לגיהנום.
מה אתה אומר?
לא הבנתי, תענה לי. אתה היית מסכים למצב כזה?
תענה לי למה שאני שואל.
למה שתסכים?
לא הבנתי, אומרים לך לא, אתה תיכנס לגיהנום.
אבל אני אצא. לא, לא תצא, אני אומר לך לא תצא.
אבל אני אומר לך לא תצא.
מה עכשיו, אתה,
טוב לך לעשות תשובה ומעשים טובים בשביל להיכנס גיהנום?
אתה לא עונה למה שאני... כן, כי עשית החתרוע.
לא הבנתי, כי עשית החתרוע למי? לבוא לעולם.
הבנתי. זאת אומרת, אתה בכל מצב, יש עולם הבא, אין עולם הבא, הכול.
אז למה אמרו לנו חכמים שיפה שעד, תשובה ומעשים טובים, דווקא מכל חיי העולם הבא,
שיגידו מכל דבר.
למה מכל דבר? גם גיהנום.
אבל זה לא הרצונה בורא. רק מה שאתה תעשה, כל דבר רצונה בורא. מה, אני אמרתי שלא?
אז למה צריך לעשות בכלל השוואה?
אז לא צריך להגיד כלום.
יפה שעה אחת בתורה ומצוות בעולם הזה מכל דבר שבעולמות כולם.
אבל לא אמרו ככה.
אבל לא אמרו ככה, אבל לא אמרו ככה. אמרו מהעולם הבא דווקא, וגם דימו,
שקורת רוח בעולם הבא,
שהתכלית בסוף זה העולם הבא.
לכן אומרים שגם קורת רוח בעולם הבא. זה דבר קבוע, זה קבוע. למה צריך בכלל להגיד לנו שיש קורת רוח? את מי צריך את הקורת רוח אם יש לנו שעה אחת של תשובה ומעשים טובים?
בשביל מה צריך את הקורת רוח? בשביל מה?
מספיק שאם אדם עשה...
אין השוואה בכלל, זה לא דומה בכלל. אתה אומר שזה לא דומה.
זה מוגבל ופה זה לא מוגבל. אבל הפוך, שמה זה לא מוגבל. פה זה מוגבל.
פה שעה אחת.
אבל שעה אחת פה זה לנצח נצחים. מה?
מה לנצח נצחים? אם אני לומד פה עכשיו, אז כל הלימוד שלמדתי זה לנצח נצחים ושמה.
אז מה התכלית לפי דעתך בסוף?
פה מה?
לעשות, לקיים. לעשות, לקיים? ברור לעשות, לקיים. אז אם אני לא עושה פה, אז מה יהיה לי שם? לא משנה. עכשיו אני שואל, אתה עושה פה ומקיים.
אז בגלל שאתה עושה פה ומקיים,
אז גמרנו, מגיע לך שמה?
לא, זה כבר אין לך תרועה! אז לא צריך שמה
אז לא צריך
אז לא צריך שמה
אז יישאר פה
אז לא צריך
אז למה הוא לא השאיר אותנו פה?
אז למה ממשיכים לעולם הבא?
אז למה ממשיכים, ... לא הבנתי,
רגע,
אז למה ממשיכים למקום שהוא פחות טוב מפה?
אז זה שכר להביא אותך למקום ששם זה פחות?
לא הבנתי, אם עשית פה נחת רוח לבורא, כמו שאתה אומר,
למה מביאים אותך למקום פחות טוב?
כי האדם הראשון חשב שם.
זה פה בעולם הזה, לא לעולם הבא.
אבל אני שואל, אם שם פחות טוב מפה,
לפי מה שכתוב כאן,
איזה?
נו, אז מה, ואם אני לא צריך לשנות, הגעתי לשיא, מה הבעיה?
למה עוד אולי שזה שיא? נגד. ואם לא הגעת לשיא, אז מה זה משנה?
אז לא הגעת לשיא.
אז יש לך, אז אם הגעת לשיא, הגעת לשיא, ואם לא, לא ישנה כלום. אין דבר כזה שיא פה. אה, אין שיא.
אין שיא.
אז למה לא מדברים על השיא? אין שיא, לא הבנתי.
אתה לא יודע מה זה שיא.
אני אגיד לך מה זה שיא.
האבות הקדושים הגיעו לשיא,
משה רבנו הגיע לשיא,
אהרן הכהן הגיע לשיא,
דוד המלך,
לא קשור, הגיעו לשיא, שאלת אם הגיעו לשיא?
הגיעו לשיא.
ולא רק הגיעו לשיא, שיא השיאים. למה?
אנחנו לומדים מהם כל יום,
אז הם עולים עוד, ועולים עוד, ועולים עוד, ועולים עוד, ועולים עוד. רגע!
אז זאת אומרת,
שיא השיאים! אין יותר מהם.
הכול מושתת עליהם, הם זיכו את הרבים,
בזכותם יש את הכול,
ממילא כל העולמות מתקיימים בזכותם,
לכן הם רגליים מרכבה,
וככה זה כל העולם מונהג על פיהם ועליהם.
שלום
אלה תולדות השמיים והארץ בהיברעם באברהם
כל תולדות השמיים והארץ באדם אחד, צדיק יסוד העולם, אברהם.
אז זאת אומרת, הם הגיעו לשיא, אז בסדר, מספיק.
אבל אם הם הלכו לעולם הבא,
שפה כדאי לעשות יותר,
והם לקחו אותם לשם, ששם זה פחות,
אז מה אתה אומר לי, יפה שעת העם תעבור?
תגיד העולם, עולם הבא יש לך, ברור, כבר אמרו.
אז אני, די, די, די, די. בעולם הבא. כן, בעולם הבא.
לא הבנתי, תגיד עוד פעם בקור רם מה אתה אומר. בעולם הבא. כן.
תקשיבו מה שהוא אומר, תגיד, תעמוד רגע.
תעמוד רגע.
תעמוד.
לא, לא שומעים שם.
תעמוד. תעמוד. תן לו. אם יש לך, תן לו.
תן לו.
תן לו.
אני חושב שבעולם הבא, כמה שאתה נהנה מזיו השכינה, אז סך הכל הנאה מזיו השכינה.
בעולם הזה, על ידי שאתה עושה את מה שהשם רוצה, אז אתה נהיה חלק ממנו, אתה מתחבר אליו ממש.
אלף שקלים.
תודה.
שרב ידע שיש לי עכשיו בדיוק חובות 1,500 שקל.
יפה מאוד, 500 מאחרים.
טוב, תקשיבו רגע.
תקשיבו רגע. למה מכל חיים אתה יודע מה זה? כמו הוא מתחבר. תכף, תכף, תקשיבו, תקשיבו.
כתב בספר דרך חיים למהר״ל מפרק.
יפה שעה אחת בתורה ומצוות בעולם הזה,
מכל חיי העולם הבא.
וזה לשונו.
יש לך לדעת
איך התשובה ומעשים טובים
הם יפים מכל חיי העולם הבא.
והוא דבר עמוק, אומר המהר״ל,
והוא דבר עמוק.
וזה,
כי מצד התשובה ומעשים טובים בעולם הזה,
האדם מתעלם מן העולם הזה, הגשמי,
להיות אל השם יתברך.
והנה,
מתנועע האדם
אל השם יתברך
כאשר הוא בעל תשובה.
ועכשיו הוא מסביר.
באשר הוא מתנועע אל דבר,
הוא נחשב עמו לגמרי ביותר.
כי המתנועע אל הדבר הוא מצד הדבר שאליו הוא מתנועע.
וכאילו הוא דבר אחד עם מי שאליו התנועה.
ואני אומר לכם שהמשל בזה כמו מגנט.
מגנט.
אם זה שני דברים שהם שייכים אחד לשני,
הברזל והמגנט
הם שייכים אחד לשני, לכן הם מתמגנטים.
אז אם מתנועע או המגנט אליו או הברזל אל המגנט,
אז הם מתחברים יחד.
זאת אומרת,
כמו שהוא אמר בלשונו הזהב כך,
באשר הוא מתנועע אל דבר,
אז הוא נחשב עמו לגמרי ביותר. זאת אומרת, הוא ממינו ומסוגו הוא יכול להתנועע אליו כי הוא שייך אליו ביותר כמו עופרת.
תזרקו עופרת,
תזרקו את זה לבית, תראו איך זה מתפזר,
חוזר בחזרה.
זה מאותו מין.
אנחנו עכשיו חלק אלוה ממעל.
אז לאן אנחנו צריכים לשאוף?
חלק ממעל צריך לשאוף למעל, למעלה.
מי מונע? הגשמיות.
לא נותנת.
אז לכן מי שמתנועע על ידי התשובה,
תשובה פירושו שאני מוותר על כל האיסורים,
על כל התאוות.
אני רוצה להתחבר עם השם יתברך.
אז ממילא התשובה ומעשים טובים,
מתנועע אל דבר ונחשב עמו לגמרי,
כי המתנועע אל הדבר הוא מצד הדבר שאליו הוא מתנועע.
וכאילו הוא דבר אחד עם מי שאליו התנועה.
אז ממילא אם זה ככה,
מה יותר חשוב,
להיות לצד ימינו של הקדוש ברוך הוא או להיות חלק ממנו?
בשעה שאני עושה את רצון הבורא,
אין חציצה ביני לבינו.
עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין השם אלוקיכם.
מה התורה מבקשת?
ואתם הדבקים, הדבקים בשם אלוקיכם,
חיים כולכם היום.
זאת אומרת, העניין הוא בו תדבק.
אז אם אני עושה תשובה ואני עושה את המעשים הטובים שהשם ציווה אותי,
אני מבטל את כל הדברים האחרים שמפריעים לי,
ממילא אני מתנועע אליו ואני מתנועע,
מתחבר עם מי שאני חלק ממנו.
זה הדבר היותר גדול. לכן משה רבנו לא רצה לעזוב פה.
השם אומר לו, יש לך שכר רב אצלי.
רב לך, רב לך.
אל תוסף, אתה לא צריך את המצוות לויות בארץ. יש לך מספיק שכר.
הוא לא רוצה, הוא מוכן להיות ציפור,
מוכן להיות בהמה,
מוכן להיות כל דבר אחר להישאר בעולם,
כי גם ציפור עושה את רצון הבורא וגם בהמה עושה.
אבל העיקר שאני אעשה את רצונך.
להיות דבק בך,
ברצון שלך, ברצון האלוקי.
להיות דבק ברצון האלוקי זה הדבר.
זה הדבר. תשובה, לא רק תורה, תשובה ומעסים טובים. כי תשובה זה התבטלות,
והתבטלות פירושו של דבר שאין חציצה בינך לבין השם יתברך.
רק רגע, רק רגע.
כי הקדוש ברוך הוא הביא אותנו בשביל להעניק לנו באמת את הטוב האמיתי,
שזה במחיצתו.
זה הטוב האמיתי.
אבל הוא לא רצה שנקבל את זה כאוכלי חינם,
כמו המלאכים.
ולכן הוא נתן לנו את הניסיון לבוא לפה,
והנה אלף שקלים לבחור.
בכבוד,
תהיה בריא מותק.
אני מקווה שהנשיקה לא בגלל האלף.
כן.

