קלטת 428 - כח גדול מאד

- - - לא מוגה! - - - 

ליהודים יש כוח גדול מאוד. יהודים יש להם כוח גדול מאוד.

אם נאסוף עשרה יהודים אנחנו יכולים להוריד שכינה.

יש שכינה.

עשרה יהודים התאספו.

זאת אומרת,

אם אנחנו מסכמים את מה שאמרנו,

כל יהודי ויהודיה שנמצאים כאן,

שיקבלו על עצמם להתחזק במשהו בתורה הקדושה,

או מי שצריך לתקן משהו שהוא לא עושה,

או לשוב מדבר שהוא עושה ולא צריך לעשות.

והכי חשוב,

אם נקבל על עצמנו לעשות למען הרבים,

לזכות אותם בכל דרך אפשרית בהקמת שיעורים, בהבאתם לשיעורים,

בכל דרך שהיא, בשביל שיהודים יתקראו לאביהם שבשמיים,

בטוח במאה אחוז שתהיה ישועה מלאה.

חלק מספר 428, כוח גדול מאוד.

בעזרת השם נעשה ונצמיח, והשם עלינו ברכו וירוויח.

הערב הזה ותוצאותיו יהיו

לרפואת

נעמי בת בדרה,

השם ישלח לה רפואה שלמה ואחליה ומהירה, לטוב שעה וחולה, אמרו ישראל מהרה.

בין רפואת יחיאל בן שרר, שילת בת יחיאל, דמיר בן גאולה, מיכאל בן עמיני, יצחק בן שושנה, וכוכב עמת חביבה.

אמן.

הפסוק אומר באיוב, הן אל יסגים בכוחו, מי חמוהו מורה.

הכתוב אומר כי השם יתברך נותן כוח בצדיקים ומעצים את כוחם לסבור ייסורים,

כיוון שהייסורים הם כפרת עוונות.

כמו שאמר רבי עקיבא, חביבים ייסורים.

וכל מי שהקדוש ברוך הוא חפץ בו,

מדכא אותו בייסורים.

על כן באים הייסורים על האדם למרק חטאיו, כדי שיהיה זכאי לעולם הבא.

וזה הפסוק אומר, והשם חפץ דכאו החלי.

לכן מייסר הקדוש ברוך הוא את הצדיקים

על מיעוט עוונות שבידם

בעולם הזה הפחות,

שהוא רק כמה עשרות שנים,

ואין לו קיום לעולם הזה,

וגם ייסר את האדם בגוף,

שזה הדבר הגרוע ולא בנשמה.

זאת אומרת, אם אדם יישארו לו עוונות חס ושלום לעולם העליון,

אז הייסורים יהיו בנפש,

בחלק הרוחני, והייסורים הם ללא הגבלה,

והם הרבה יותר עצומים וקשים.

עוד שאמר הרמב״ן שאם אדם היה רואה את העונש

שיש על לאו אחד בתורה,

יהודי שעובר על לאו אחד שעשר הקדוש ברוך הוא בתורה, מתוך 365 לאווים שיש בתורה,

אם היה רואה את העונש שיש בעולם העליון,

היה מעדיף לקבל בעולם הזה 70 שנה ייסורי איוב.

ייסורי איוב, למי שלא זוכר,

מתו לו עשרה ילדים ביום אחד,

וכל רכושו הלך לטמיון, הוא היה עשיר גדול מאוד,

מגדולי הדור,

ועשרות שנים הוא סבל ייסורים פשחים בכל גופו,

והיה צריך להתגרד בחרס בשביל לשקף את הכאבים.

אבל כיוון שהוא קיבל את הייסורים עליו,

אחרי שהובהר לו שזה הכול הולך בחשבון ועל פי גלגול,

אז הקדוש ברוך הוא החסיר לו את הילדים,

שבעה בנים ושלוש בנות,

שלא היו יפות כמותן בכל העולם כולו,

נתן לו את כל הצאן והבקר והעבודה רבה שהיו לו פי שתיים ממה שהיה לו,

והוסיף לו עוד 70 שנה לחייו.

זאת אומרת,

איוב זכה בגלל שקיבל את הייסורים, ולכן ההגדרה הכי

של עונש נאמרה ייסורי איוב.

הגאון מווילנה אומר על דברי הרמב״ן,

שאמר שכדאי לו לאדם לקבל 70 שנה על לאו אחד,

אמר שזה הרבה יותר חמור.

רק הרמב״ן אמר את זה בעדינות, מה שנקרא.

פה בעולם הזה, אם אדם מקבל ייסורים,

הוא תולה את הייסורים במחלה,

במכה,

בפגע,

בתאונה,

בטעות אנושית כלשהי.

לא נשמר בענייני בריאות.

אז הוא חושב שזה מנהג העולם. זה לוקה בזה, וזה לוקה בזה.

אבל האמת האמיתית

זה שכל אדם לוקה על עבירות שיש לו,

בין קטנות ובין גדולות, זה תלוי במעלתו של האדם.

זאת אומרת, אם האדם צדיק יותר,

אז כתוב, וסביביו נסערה מאוד,

שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט הסערה.

וידוע המעשה של רמי, רבנו הקדוש,

שהיה לו כאבי שיניים במשך שנים רבות,

ואבן בכליות שנים רבות,

והוא קיבל עליו את הייסורים,

וכל הדור נהנה מזה,

שהיה מטר בכל השנים בשעה שהוא סבל.

אבל על מה הוא סבל?

פעם אחת היה שור שהיה מוכן לשחיטה,

והוא ראה את הסכין,

ברח מן השוחט,

ודחף את ראשו תחת כנפו של רבי, רבנו הקדוש.

וכיוון שהגיע אצל רבי ולא רצה להישחט,

אמר לו רבי, לכך נוצרת.

וכיוון שלא היו לו רחמים כלפי הבהמה ואמר לה כי לכך נוצרת,

סבל את כל הייסורים האלה שנים רבות.

ומתי נפסק ממנו?

פעם אחת טיטו

והזיזו סולם, היו שם בני חולדה,

והוא ריחם עליהם ואמר ברחמם על כל מעשיו, באותה שעה

סר ממנו כל הייסורים.

אז תראו מה זה, על ביטוי פה שהוא אמר רק כי לכך נוצרת,

והוא אמר את האמת, לא?

אף על פי כן מאדם כזה גדול היה מתבקש מידת רחמים.

אז אם רואים צדיקים מתייסרים,

לא לחשוד אותם בדברים גדולים.

גם על קטנים הם נתפסים, קטנים שבקטנים.

ולמה?

כי מי שחפץ השם מדכאו בייסורים כדי למרק אותו לחיי העולם הבא.

וגם באותה שעה שהוא מקבל את הייסורים באהבה,

הוא מגן על הדור עצמו.

ויש כאלה שהקדוש ברוך הוא מדכא אותם בממון.

זאת אומרת, פוגע בממונם.

כמו המעשה שמובא בברכות על רב הונא,

שהיו לו 400 חביות של יין שהחמיצו.

נכנסו אצלו חכמים ואמרו לו שיפשפש במעשיו.

אז הוא אמר להם, מי, אני חשוד בעיניכם?

אתם חושדים בי שאני עשיתי משהו שלא כשורה, שלא על פי דין?

אמרו לו, וכי חשיד הקדוש ברוך הוא שעושה דין בלא דין?

הרי אין ייסורים ולא חטא ואין מידה ולא עוון.

אמר להם, אם אתם יודעים משהו עליי, תגידו לי.

אמרו לו, יש לך אריס פה שעובד אצלך,

ואתה לא נתת לו את חלקו בזמורות.

אז הוא אמר להם, תשמעו,

אני קיזזתי לו בגלל שהוא גונב לי הרבה יותר ממה שקיזזתי לו.

אז אמרו לו, אתה לא צריך להתנהג בצורה כזאת לפי מעלתך.

חזר בו,

שילם לו את מה שצריך,

ואז יש אומרים שהחומץ הפך בחזרה ליין,

ושאומרים שהחומץ נתייקר כבחירו של יין.

אבל מכל מקום, חזר למצבו הקודם.

עם התשובה,

חזר למצבו הקודם. גם רבי, ברגע שתיקן את המידה של רחמים,

מיד נתרפא.

ולומדים את זה מן התורה,

כמו שעבד כנעני יוצא לחירות

בשל ועין,

ב-24 ראשי איברים,

אלה הגלויים,

אם בכוונה האדון נתן מכה

לעבד ועין ושן,

בעשרים אצבעות שיש לו,

ראש החוטם,

ראש האוזן ועוד,

אז הוא יוצא לחירות.

קל וחומר, אם אדם לוקה בכל גופו, שיוצא לחירות.

אז לומדים שהייסורים ממרקים עוונות.

הוא יוצא לחירות

ויוצא לחירות. יש שאלה.

למה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?

יש צדיק

שרע לו,

יש צדיק

שטוב לו,

יש רשע שרע לו,

ויש רשע שטוב לו.

צדיק וטוב לו,

צדיק גמור.

טוב לו בעולם הזה, טוב לו לעולם הבא.

צדיק ורע לו,

צדיק שאינו גמור.

צדיק,

אבל לא גמור.

על המעט שהוא לא בסדר, רע לו.

רשע ורע לו,

זה רשע גמור.

גם בעולם הזה, גם לעולם הבא יהיה לא רע.

רשע וטוב לו,

זה רשע שלא גמור.

משלמים לו מעט שכר על מה שהוא עשה מצוות בעולם הזה, כי הוא לא גמור.

לרשעים נאמר, הוא משלם לשונאיו אל פניו, להאבידו, לעולם הבא.

ולצדיקים כתוב, הוא שומר חסד לאלפים, לאוהביו ולשומרי מצוותיו, לאלף דול, לשם.

הצדיקים מקבלים את מלוא השכר המגיע להם בעולם העליון,

ואת מיעוט העבירות שעשו בשגגה בעולם הזה, כי חייבים לנקות אותם,

כי לא משתלם להשאיר משהו לעולם העליון ולקבל עליו עונש בעולם הנצחי. פה זה נגמר.

לא רק זה.

כאבים שבאים בגופו של אדם הם לא כמו כאבי הנפש והנשמה.

אדם, אפילו אם כרתו לו יד,

אם הוא יסתכל במקום הכריתה של היד, כבר לא יכאב לו. הוא יכול להצטער שאין לו יד,

אבל הוא לא יכאב את הכאב.

בעוד שהכאב הוא בנשמה.

לדוגמה, אם אדם נזכר שילד נפטר לו,

כל פעם שיראה את התמונה שלו יקבל צער מחדש.

כשיראה ילד בן גילו,

יקבל צער מחדש.

אם אדם רואה את השונא שלו, יקבל צער מחדש כל פעם.

זה לא בגוף, לא נגמר לא בגוף.

אבל צער בנשמה הוא צער הרבה יותר גדול.

וגם פה בעולמנו צער שבנשמה הוא קטן מאוד מאוד ביחס לצער הנשמה בעולם האמת,

כי שם האדם מכיר את חרפתו ואת הבושה של המעשים שהוא עשה בעולם זה נגד הקדוש ברוך הוא.

לכן צריך לדעת שמטרת הייסורים שבאים על האדם לעורר אותו ולפקוח את עיניו ואת הסובבים אותו והתלויים בו,

וכל מישהו רק יכול לתרום

במה שקורה לו.

לכן נאמר על הקדוש ברוך הוא, מי כמוהו מורה.

יורה חטאים בדרך.

הקדוש ברוך הוא מראה למי שחטא את הדרך איך לשוב בתשובה.

שאלו לחוכמה,

חוטא מה עונשו?

אם אדם חטא, מה העונש מגיע לו?

אומר שלמה המלך במשנה,

חטאים

תרדף רעה.

מי שחוטא,

החוכמה אומרת,

הרעה צריכה לרדוף אחר כך.

שאלו לנבואה,

החוטא מה עונשו?

אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות.

כל זמן שהחטא בא, היא תמות.

שאלו לתורה, חוטא מהו עונשו?

אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו.

ומביא אשם על חטאתו, מתכפר לו.

שאלו לקדוש ברוך הוא, החוטא, מה עונשו?

אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו.

לא אשם,

לא מיתה,

כלום, תשובה.

יעשה תשובה ויתכפר לו.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

אדם בעצם יכול לקבל חנינה על כל מעשיו, בין בגלגול זה, בין בגלגולים קודמים,

על ידי תשובה.

ואיפה נמצאת התשובה?

צריך לעלות הרים,

לרדת בגאיות,

צריך להיות פקיר, נשכב על מסמרים.

מה צריך לעשות? כלום.

קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

מה זה בפיך?

ויתוי דברים.

לומר, אנה ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך.

להתוודות בפיו.

בלבבך זה להתחרט.

אם אדם לא מתחרט על המעשים שלו,

אז מה יועיל?

לכן צריך חרטה, מחרטה היא בלב.

לעשותו,

שלא ישוב לעשות עוד פעם את המעשים שעשה כמקודם.

אם הוא מקיים את שלושת תנאי התשובה האלה, הוא בא על תשובה וכבר מתכפר לו.

יש מעשה שמובא,

ערבי אייזיק מקרקע,

הוא היה צדיק וחסיד,

חלם חלום בלילה שיש אוצר גדול שטמון

תחת לגשר בעיר פראג,

קרוב לבית המלך.

היה צריך לנסוע מקרקע לפראג,

אבל הוא כשהתעורר בבוקר אמר, בחלומות השווי ידברו,

והלך לעניינם.

בלילה השני חולם שוב

אותו חלום.

קם בבוקר ואומר,

בחלומות השווי ידברו, אף על פי שזה חלום שנשנה פעמיים.

אמר, אם הקדוש ברוך הוא רוצה לשלוח לי אוצר, יביא לי אותו פה. בשביל מה אני צריך ללכת עד הגשר בפראג?

בלילה השלישי בעל החלומות בוא,

ותלך לקבל את מה שמגיע לך מתחת לגשר.

ראה שלוחצים עליו כך משמיים,

יצא לדרך.

הגיע לגשר,

ראה שליד הגשר יש מחנה צבאי ששומר על ארמון המלך,

אי אפשר לגשת.

הלך לבית המדרש ללמוד, לא הלך לישון, פחד עוד פעם חלום.

בבוקר הלך עוד פעם לגשר,

הבחין בו הקצין,

ניגש אליו, אמר לו, יהודי, מה אתה מחפש פה?

אני רואה אותך כבר מאתמול.

הוא יהודי צדיק, לא משקר.

סיפר לו את הסיפור, חלמתי חלום, וכך וכך.

צחק עליו הקצין,

אמר לו, יהודי זקן כמוך,

מטריח את עצמו ומוציא כאלה הוצאות בשביל חלום להגיע מקרקע עד פראג?

אמר לו, גם אני חלמתי חלום. אז מה אתה חושב שאם אני חולם חלומות אז אני כבר עושה מה שאומרים בחלום?

אני חלמתי שיש צדיק אחד בקרקע שקוראים לו רבי אייזיק,

ומתחת לתנור שלו יש אוצר.

אז מה אתה חושב, שאני אלך עכשיו לחפש מי זה רבי אייזיק?

הבין את הסיפור,

אמר לו, תודה רבה, הסתובב והלך,

הרים מתחת לתנור, מצא את האוצר.

הוא צדק, אם הקב' ברוך הוא רוצה לתת לו אוצר, יביא לו אצלו, למה צריך ללכת ליד קרקע?

אבל איך אנחנו נלמד על הסיפור הזה?

מה לומדים מזה? מוסר הסכם.

אנשים מחפשים עצות במקומות,

נוסעים, צדיקים, הולכים לרופאים, הולכים זה פה שם.

אומר הקב' וואלו, לאן זה הולך? כי קרוב אליך דבר מאוד,

מתחת לתנור,

בפיך ובלבבך לעשותו.

תשובה, הרמב״ם חוזק לכולם,

תשובה, מהי תשובה? זו תשובה.

ואם אדם עושה תשובה,

תשובה אמיתית,

אז הקב' ברוך הוא מוחל לו.

קין הרג את אחיו,

נגזרה עליו גזירה,

אבל הוא שב בתשובה.

הוא אמר, גדול עווני מנשוא,

וכתוב, אין דירשת אותי היום.

מכל מקום הקב' ברוך הוא קיבל את תשובתו,

ביישם השם לקין אות,

מה, אחר כך כתוב, ויצא קין מלפני השם?

מה זה ויצא קין? יצא מלפני השם

שמח שנתקבלה תשובתו.

עוד מצינו בתורה,

מנשה הבן של חזקיה.

חזקיה המלך היה צדיק גדול.

החזיר את כל העולם לתורה הקדושה ובתשובה,

והיה ראוי להיות מלך המשיח,

אבל בבית שלו גדל לו מנשה מלך

רע ורשע, חוטא ומחטיא.

העמיד צלם בהיכל לארבע צדדים בארבע פנים,

ולא היה למלך המכבוד צד שיחזיר פניו אליו.

הוא יצא מן ההיכל בעשר מסעות,

כמו שכתוב שעשר מסעות נסעה שכינה.

מה כתוב במנשה?

מה היה כמזבחות לבעלים?

מה ישתח הוא לכל צבא השמיים?

והעביר את בניו באש,

ועונן,

וניחש,

ועשה אוב וידעוני.

ארבע לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו.

וגם תם נקי שפך מנשה הרבה מאוד מאוד עד אשר את מילא את ירושלים מפה לפה.

אף על פי כן, כשבא מלך אשור והוליך אותו עימו,

הכניס אותו לדוד נחושת,

והציתו מתחת לדוד אש. אתם יודעים מה זה להיות בדוד נחושת כשמתחת אש?

מה כתוב?

וחצר לו חילה את פני ה' אלוקיו,

ויעתר לו וישמע תחינתו.

הקב' ברוך הוא שומע את מנשה מתחנן לפניו,

נעתר לו.

מה הוא אמר, מנשה?

אמר, אני זכור שקראתי בימי הבא בתורת משה,

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה,

ושבת עד ה' אלוקיך, שיש מצוות תשובה, אם יהיו צרות יבואו עליך דברים כאלה, ושבת עד ה' הוא זוכר את זה כשהוא היה עוד

ילד קטן.

וכתוב, כי אין רחום ה' אלוקיך לא ירפך,

ולא ישחיתך.

אמר לקב' ברוך הוא, תראו באיזה סגנון.

אם אתה מושיעני מן הצרה הזאת,

אדע ואכיר את אלוהותך,

ואדע שכל הצלמים שעבדתי שקר הם. ואם לאו, גם אתה כאחד מהם.

אם אתה לא מוציא אותי מהדוד,

אתה בדיוק כמו כולם.

נו,

מה היה צריך לעשות הקב' ברוך הוא?

מחמם את הדוד עוד קצת,

ושיצעק לבעלים שלו, נראה אם הם יצילו אותו.

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב' ברוך הוא,

וציווה למלאכי השרת להצילו.

ואמרו מלאכי השרת לפני הקב' ברוך הוא, ריבונו של עולם,

מנשה שעשה לפניך כמה טועמות,

אתה מרחם עליו?

אמר להם,

אם איני מקבלו,

הרי אני נוען שערי תשובה בפני כל חוטא.

אתם שומעים?

אנשים התייאשו מן התשובה.

אז אפילו רשע כמנשה,

שעשה את כל התועמות והכעיס,

והוא היה יותר גרוע מירבעם בן נבט מכל מקום, כדי לא לסגור דלת בפני בעלי תשובה,

הקב' ברוך הוא מרחם עליו

ומקבל אותו. מיד הוציאו אותו מן הדוד,

הביאו אותו לירושלים,

אל מלכותו,

הוא הסיר את הגילולים,

מבית השם.

סופו שהוא חזר בתשובה.

אחאב

היה רשע גדול.

עבר כמה עבירות,

ביניהן מוחמד הכרם של נבות,

נבות הישראלי.

ראה את הכרם שלו,

אמר לו שהוא רוצה אותו, הוא יקנה אותו בכסף,

או שהוא מוכן לתת לו תמורתו כרם אחר.

נבות לא הסכים.

אמר לו, זו נחלת אבותיי,

אני לא מוכר את נחלת אבותיי.

אחאב מגיע הביתה, סר וזעף,

עולה למיטה,

יש לו אישה, איזבל שמה, רשעה,

מרשעת,

הרגה את כל הנביאים.

המרשעת הזאת שואלת אותו, תגיד לי, למה אתה סר וזעף?

סיפר לה על הכרם שהוא חמת של נבות.

הוא אומר לו, מה הבעיה?

קום קום תמלוך.

אני אסדר לך את הכול.

שלחה לכל השרים מכתב,

אמרה להם, אנחנו צריכים עכשיו לדון את נבות על שברך אלוקים ומלך

והוא חייב מיתה.

ולקחה עדי שקר,

העמידו את נבות,

דנו אותו, הביאו את העדים.

מה הוא עשה?

אמרו,

הוא קילל

אלוקים ומלך,

חייב מיתה.

סקלו אותו, הרגו אותו.

אמרו לו, עכשיו לך תיקח את הכרם.

הקדוש ברוך הוא רואה את המעשה הזה,

שולח את אליהו הנביא אליו,

ואליהו הנביא בא אצלו ואומר לו, הרצחת וגם ירשת?

אתה גם רוצח את נבות וגם יורש את הכרם שלו?

מבטיח לו הקדוש ברוך הוא,

כה אמר השם,

במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות,

ילוקו הכלבים את דמך.

וכתוב, החרדתי לאחאב משתין בקיר

ועצור ועזוב בישראל. לא יישאר לך שריד ופליט,

לא מבניך, לא מבנותיך,

לא מבקרך ולא מצווניך, כלום לא יישאר.

ואחרי שהשם מבטיח את זה,

עשה אחאב תשובה, כששמע את דברי הנבואה של אליהו,

ולבש שק,

והלך כאבל וחפוי ראש.

ויהי כשמו אחאב את הדברים האלה ויקרא על בגדיו וישם שק, על בשרו ויהיה צום, וישכב בשק ויהלך אץ כדרך האבלים.

לא התענה,

אלא משעה שדיבר אליו אליהו עד לערב,

עוד לא עבר יממה.

מה כתוב אחריו? ויהי דבר השם אל אליהו תשבי,

לאמור ראית, כי נכנע אחאב מלפניי?

כי נכנע מפניי.

אומר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו הנביא.

תשמעו את הלשון.

שמביא המלבין.

יש הבדל בין מלפניי,

מפניי.

כי נכנע אף מלפניי זה מפני גודלו ורוממותו של הקדוש ברוך הוא,

שהוא הכיר את השם וחוזר בתשובה בגלל השם ידברו.

אבל כשכתוב מפניי זה מפני יראת העונש מה שיקרה לו.

הנכנע מלפניו

השתדל להתקרב להשם לעובדו מרוממותו,

והנכנע מפניו יתחבא ויברח לנצל מהעונש.

בקיצור, אחאב לא נכנע מלפני השם אלא מפני השם מהפחד.

ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא דחה את מיתתו והאריך את ימיו ולא הוציא את גזר הדין הזה בימיו אלא בבנו.

ולמה בבנו?

כיוון שהוא עשה תשובה רק מפחד.

אם היה עושה תשובה מלפני השם,

הייתה מתבטלת הגזרה גם מזרעו אחריו.

סופו שלקיקו הכלבים את דמו,

כיוון שזה היה רק מפחד.

אבל להשאיר אותו בחיים הוא נשאר.

אז תארו לכם שאדם כזה רשע מרושע אחר,

אף על פי שעשה תשובה לא מיראת הרוממות של הקדוש ברוך הוא,

על אווירת העונש.

הקדוש ברוך הוא מכל מקום הניח אותו בחיים,

ועיכב את הכתרתו של יהוא,

שהיה צריך להיות מוכתר באותו יום,

ולהרוג אותו ואת כל צאצאיו.

תראו מה זה כוח של תשובה, ואפילו הביא לו למהדרין.

ולא עבר הרבה זמן, כבר באותו יום אמר הקדוש ברוך הוא, הראית כי נכנע אחריו.

גם המלך יהויכין,

בנו של יהויכים,

שנקרא בלשון מבזה קוניהו

בן יהויכים,

נשבע הקדוש ברוך הוא,

וכשיגלה אותו מירושלים לבבל

הוא אימו ושריו ועבדיו, ושם ימותו.

נשבע הקדוש ברוך הוא, אתם שומעים?

וכתוב, חי אני נאום השם, כי אם יהיה קוניהו בן יהויכים מלך יהודה חותם על יד ימיני,

כי משם אתקנקה.

אני אעתיק אותך,

אפילו אם תהיה כמו טבעת חותם של מלך שהיא על יד ימין שלי,

מחוברת אליי, אפילו אם תהיה כזה,

אני אתקנקה. אני אעתיק אותך משם,

אזרוק אותך לבבל,

ואתה תהיה שם בגולה.

ומה יהיה סופו?

כה אמר השם, כתבו את האיש הזה, ערירי,

גבר לא יצלח בימיו,

דהיינו שהוא ימות בלא בנים.

זה שבועת השם, דרך אגב.

את זה מביא הרמב״ם בלקו תשובה.

וכבר ידענו כי נבוכדנצר הגלה אותו ואת אימו,

ויאסרהו בבית הסוהר, כדבר השם.

וכששחט נבוכדנצר את הבנים של צדקיהו לעיניו,

לא נשאר מזרע דוד,

רק קוניהו לבד.

ועל קוניהו הייתה גזרה.

מה הייתה גזרה?

שהוא ימות ערירי.

ואם הוא ימות ערירי,

לא יהיה זרע לדוד המלך

שיש הבטחה שרק ממנו יעמדו מלאכים בישראל.

מה קרה?

הלכו חכמים לפני נבוכדנצר ופייסו אותו,

וביקשו ממנו, תעשה טובה,

תן לקוניהו בבית הסוהר אישה,

כדי שלא יכרת זרע דוד.

ונבוכדנצר ציווה לעשות כן.

הוא לא היה צדיק נבוכדנצר,

אבל הקדוש ברוך הוא החליט שלא יכרת זרע דוד, אז לא יכרת זרע דוד.

איך?

קוניהו הכניע את יצרו,

מסיבות שלא אפרט כאן, במשך שלושה שבועות.

וכשראה הקדוש ברוך הוא שהוא כבש את יצרו ושמר על התורה,

הוא טר ממאסרו.

זהו שכתוב, נשא אוויל מרודח את ראשי אויכין מלך יהודה מבית כלא, וידבר איתו טובות,

וארוחתו ארוחת תמיד ניתנה לו,

העלה אותו והחזיר אותו בחזרה.

ועל זה נאמר גם,

את בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור,

ונתבטלה השבועה של הקדוש ברוך הוא,

והגזרה לא התקיימה.

וביום ההוא מה נאמר?

אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם על יד ימיני.

קודם היה כתוב שלא יהיה.

זרע, למי? לקוניהו.

למי זה בן בנו?

זרובבל בן שאלתיאל, שבנה את בית המקדש השני.

למה?

משום שהוא שב בתשובה.

קוניהו שב בתשובה, ואפילו שבועה שלשבע ה' חזר בו.

כתוב, כל נבואה שהיא לרעה,

כל נבואה שהיא לרעה, הקדוש ברוך הוא יכול לחזור בו אם אדם שב בתשובה.

כל גזרה שהיא לטובה,

אפילו אם אדם לא בסדר, הקדוש ברוך הוא לא חוזר בו מן הטובה.

אבל על הרעה אפילו נשבע,

חוזר הקדוש ברוך הוא אם אדם שב בתשובה.

אנשי ענתות, נגזרה עליהם גזרה.

כה אמר ה'

על אנשי ענתות הבחורים ימותו בחרב,

בניהם ובנותיהם ימותו ברעב.

על מה?

הם רצו להרוג את ירמיהו הנביא.

אמרו לו, אתה לא תנבא יותר פה, אם אתה תנבא אנחנו הורגים אותך.

להרוג נביא שבא בשם ה',

סותמים לו את פה, ה' אומר שהוא ידבר והם אומרים לקבוצה הוא לא ידבר, אנחנו נהרוג אותו.

הקב' ברוך הוא אמר, ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב, זאת אומרת לא יישלם זכר.

אבל כיוון שעשו תשובה נתבטלה מהם הגזרה וזכו להתייחס.

יש להם ייחוס,

כמו שכתוב בנחניה, אנשי ענתות, 128. וגם אנשי ננבי,

שהיו רשעים כמו דור המבול,

ושלח להם את יונה הנביא שאמר להם,

עוד 40 יום ננבי נהפכת, כמו 40 יום שהקדימו למבול,

והם גויים, לא יהודים,

כיוון ששבו בתשובה,

התבטלה מהם הגזרה.

מה אנחנו רואים מכל זה?

יש איסורים,

יש גזרות,

אבל אפשר לבטל אותן.

התנאי הראשון זה תשובה.

תשובה פירושו של דבר,

כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

ואם רשעים גדולים כמו אלה שמנינו כאן,

כשהכעיסו והירעו והשחיתו

כל חלקה טובה בישראל,

כשהחליטו שהם שבים בתשובה,

ואפילו שזה היה על הפנים,

ולא תשובה מעולה,

זה הועיל להם,

כל שכן

במקרים כאלה ואחרים שאנחנו מכירים.

והשם עזר הרבה פעמים,

שברוך השם אמרנו ליהודים כמה עצות,

לא דברים גדולים,

לא דברים גדולים ממש.

ואנשים במצבים קשים ביותר על סף מוות

ניצלו לגמרי, לחלוטין.

יש מקרים שאנחנו מבקשים לעשות תשובה שלמה,

ולא פחות מתשובה שלמה פירושו עם דקדוק מרבי.

ויש מקרים שזה יותר קטן.

איך זה נמדד?

בא אחד ואמר לי, תשמע,

הרופאים אמרו שיש לי עוד שבוע לחיות,

ואני מסתכל עליו בפחד.

למה הוא נראה כמו מת שקם מהקבר?

רזה ומצומק עם עיניים בולטות,

שירד 47 קילו.

ירד.

מי הוא היה קודם? מר ישראל.

100 קילו של שרירים.

עור על עצם.

הוא אומר, שבוע נשאר לי לחיות.

שלושה חודשים הוא פולט כל מאכל שנכנס לגופו.

הייתי בכניסה לסנדקאות.

אמרתי לו, תשמע,

אתה צריך לחזור בתשובה גמורה, להיות צדיק ולהחמיר בכל מה שאפשר.

אמר לי, איך אני אהיה צדיק?

אני חילוני גמור.

אמרתי לו, אתה רוצה לחיות?

תעשה תשובה גמורה ותחמיר בכל דבר.

אמר לי, תשמע,

אני לא יודע בכלל מה לעשות, תן לי משהו, שניים.

לאט-לאט.

אמרתי לו, מה לאט-לאט? הם אמרו שיש לך שבוע, לא אני אמרתי.

מה לאט-לאט?

הוא אומר לי,

אבל אני לא יודע מה לעשות, אבל קודם כל תקבל עליך עכשיו תשובה גמורה,

אני אסתדל לך מישהו שיסביר לך מה עליך לעשות, ומה שהוא יגיד אתה תעשה.

וגם את צריכה לשוב בתשובה, כי זה קשור אלייך גם.

למה? מה שיקרה לא,

זה משפיע עלייך. גם את בחשבון.

טוב, יש לו ברירה.

הוא החליט שהוא הולך על זה.

לא אאריך ולא אלאה אתכם. היום הוא בריא,

ברוך השם לחלוטין,

נקי, אין לו שום דבר, מאה אחוז.

אבל הוא עשה תשובה אמיתית.

פגשתי אותו אחרי כמה חודשים, כבר אמרתי שהוא גמר מסכת

שלמה בגמרא.

הוא קבע לו חיטים לתורה והתחיל להתחזק הכול.

זקן, עשה קרחה, תיאור.

יש את הסרט שלו כבר.

קוראים לו ניסים התותח.

אם תראו איך הוא נראה קודם, ואיך הוא נהיה, איך הוא הצטמק,

ואיך הוא חזר, ברוך השם, זה לא יאומן.

זה מקרה אחד מיני רבים, ואני אומר לכם שהתשובה בכוחה לאחיות מתים.

ויש כאלה בפחות מזה.

הייתה אישה אחת

שבאה מטבריה לחיפה,

היא ובעלה, בעלה הסכים לקבל,

היא ביקשת ממנה כיסוי ראש וצניעות.

לא יותר.

לא הסכימה.

מנסים לדבר איתה כולם מהקהל, לא עוזר.

לא מסכימה.

אומרים לה, אבל הילדה שלך בת שלוש שנים תמות.

יש לה את המחלה.

כיסוי ראש בשבילה את לא מוכנה?

אמרה, לא.

קמה והלכה.

באותו לילה נפטרה אימא שלה.

יושבים שבעה,

בעלה מתחנן ממנה.

תגידי,

מה מבקשים ממך?

עכשיו, לא תגידו שהיא צעירה, כבר בוגרת,

ולא תגידו שהשיער שלה יפה.

טוב, תכסי אותו.

בקיצור, בסוף בסוף השתכנענו.

שמו את הכיסוי ראש והכול,

לא תאמינו.

הולכים לבדיקות,

הילדה עברה השתלת מוח עצמות, עברה, אל תשאל אותך על הילדה הזאת, מה עברה?

בסוף, בבדיקות, אחרי שהאימא שמה את הכיסוי ראש,

הולכים, עושים צילומים לילדה.

הרופאים אומרים, טעינו, בכלל אין לה את המחלה.

טעינו. אין את המחלה. לא טעינו, הייתה מחלה ונעלמה. לא הייתה מחלה, זה מום מלידה שהוא דומה לסימפטומים שמופיעים במחלה.

היו יכולים להרוג אותה ילדה מהטיפולים.

זה שתי קצוות שאני נותן לכם, של מקרים כאלה ואחרים. זאת אומרת, לפעמים נדרש שבן אדם יעשה משהו.

מה זה המשהו?

מה המכנה המשותף? למה זה תשובה גמורה וזה זה?

אמרתי לכם פה, מה אמר הקדוש ברוך הוא על אחיו?

אומר הקדוש ברוך הוא לאליהו הנביא, הראית כי נכנע אחיו?

מה השם רוצה, הכנעה.

אם אתה נכנע מפני השם,

יש פה הצלחה.

אם אדם לא נכנע,

אין הצלחה.

היה מקרה לפני שאני מגיע ליהודי מראש העין,

מכירים אותו רבים שם,

שמרחם הייתה לו מחלה.

אני מגיע והיהודי הזה ואומר לי, מה אני עושה?

שלושה חודשים לפי הרופאים.

אמרתי לו, אני אתן לך שלושה דברים שאתה עושה,

ואחד, אני יודע, יהיה לך קשה.

אמרתי לו, ללמוד

אמר, הוא מוכן ללמוד.

אבל כשאמרתי לו,

תגדל זקן,

אמר, תחליף לי משהו אחר.

אמרתי לו,

זה העיקר,

תגדל זקן, ואני לא אוותר לך על זה.

אמר לי, מה יש בזקן? יש מצוות יותר חמורות שאני לא עושה, אני אעשה אותן.

אמרתי לו, לא, זקן.

אמרתי לו, זקן,

אתה נכנע, למה אתה לא רוצה להיראות דתי?

אתה שם זקן, אין ברירה.

כולם ישאלו אותך מה קרה,

מה זה,

צריך להסביר,

זה דתי, אין דתי, אתה דתי.

אתה הולך עם זקן.

הוא התעקש, הוא כמעט קם בהלך.

כמעט קם בהלך.

בסוף הוא התרצה,

אבל אמרתי לו, אפילו אם זה מכוער לך,

לא שהוא היה מלך היופי,

אבל אמרתי לו, אפילו אם זה מכוער לך, מה אתה מעדיף, למות יפה או לחיות מכוער?

והוא היה מוכן למות יפה.

לפעמים אתם לא מבינים אפילו את היצר של הבן אדם, איך תופס אותו,

סותם לו את המוח.

למה? כי כל עניין התשובה זה הכנעה,

וכל עניין עבירה זה גאווה ומרידה. אדם שעושה עבירה ולו הקטנה ביותר, ובאותה שעה מורד בקדוש ברוך הוא. פירושו של דבר, הוא בעל גאווה.

מי זה הקדוש ברוך הוא? אז מה איפה הוא אמר שאסור?

אני אומר, מותר.

אז מה התיקון של אחד כזה?

הכנעה.

לא נכנע,

לא מועיל.

לא מועיל.

לכן צריך הכנעה.

עכשיו, השם ברחמם וברוב טובו,

הוא לא רק,

הוא לא רק,

לא רק מוכן לקבל את הכניעה של הבן אדם,

אלא גם סובבים אותו, יכולים לעזור לו. לדוגמה, ילד, הוא לא חייב במצוות ילד קטן.

מה תגיד לו, שישוב בתשובה? ילד בן שלוש, בן שבע? מה תגיד לו? תישוב בתשובה? על מה ישוב? הוא לא חייב כלום.

אז איך מצילים אחד כזה?

ההורים שלו,

המשפחה, סובבים.

איך?

אם המקרה שלו גרם להם הכנעה

בדברים שהם צריכים להכניע את עצמם,

כיוון שהוא הגורם,

זה נזקף לזכותו,

ובזה הוא ניצל.

זה חסד של הקדוש ברוך הוא שהוא מקבל גם תשובת אחרים כנגדו של אותו אדם.

למה? כי הוא מחיה אותם,

ובזכות זה שהוא מחיה אותם,

הוא מזכה אותם לחיי העולם הבא, הוא הופך להיות אוטומטי, בעל הזכויות.

וגם בזה ראינו הרבה מקרים של אנשים שקיבלו עליהם עול מצוות ונושעו.

כיוון שאנחנו נמצאים באזור כפר שלם,

לפני שנים, לא זוכר כמה, שמונה, עשר,

כמדומני שהשם של האישה נקרא נחמה. הייתה אישה שנהייתה צמח,

אמא לילדים,

הרופאים איבדו כל תקווה,

אחותה לא ויתרה,

הייתה סמוך למיטתה,

והתחילה לארגן עצרות, עצרות,

כמו הערב, כל מקום, ותפילות, ואנשים, ולחבר, ועוד, ועוד, ועוד, ועוד.

אחד מן האירועים האלה בכפר שלם,

כשאני באתי לשם היה ערב כזה, ואנשים קיבלו עליהם קבלות.

בקיצור, האישה הזאת, תשעה חודשים הייתה צמח.

אתם יודעים מה זה תשעה חודשים?

בן אדם

אני הייתי בבית החולים, ראיתי אותה,

שם מרחם.

פתאום יום אחד

היא פותחת את העיניים והיא מתעוררת לחיים.

ככה.

לקח תהליך של הבראה עד שהזיכרון חוזר, ועד שהפה מתפקד, ועד שה...

היו כמה דברים שהיא שכחה, היו צריכים ללמד אותה, לא משנה. בקיצור, היום היא אימא לכל דבר מתפקדת, מאה אחוז.

תשעה חודשים.

זה כבר לא להיות בעולם הזה, זה להיות שם ולחזור.

למה? כי הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו רוצה שהבנים שלו והבנות שלו ישובו אליו.

לא כל בן אדם זוכה שתוך 24 שעות יתכנסו מאות אנשים לשמוע דברי תורה.

יש זכות לרבנית

שאנחנו עושים את הערב הזה לרפואתה.

ויש זכות לרב

שמזכה את הרבים בשיעורי תורה בפעילויות כאלה ואחרות.

במילת עם ישראל חינם אין כסף

מעיר לעיר בכל מקום.

ואני ממליץ עליו בכל לשון

לקחת אותו כמוהם.

בוודאי שהגזרה הזאת שנגזרה, ודווקא בבית הזה,

היא לא חשבון פרטי רק.

וצריך לעורר את הקהל.

וזה התפקיד שלנו.

איך לעשות

בשביל שנוכל, בעזרת השם יתברך,

לעשות מסיבת הודיה ושעודת הודיה.

אמן.

וזה הכוח של כל אחד מהיהודים שיושב כאן. ליהודים יש כוח גדול מאוד.

ליהודים יש כוח גדול מאוד.

אם נאסוף

עשרה יהודים,

אנחנו יכולים להוריד שכינה.

שכינה יורדת.

יש מניין,

יש שכינה.

אפשר להגיד קדיש וקדושה בעשרה.

יש שכינה.

עשרה יהודים התאספו.

איזה עשרה יהודים?

אפילו עמי ארצות.

אפילו,

לא יודעים, קרוא וכתוב.

אם אתה אוסף עשרה שומרי שבת,

יש שכינה.

אם תביא אלף גויים,

מאה אלף גויים,

טריליון גויים,

תביא את בוש

ואת בושם.

לא יעזור שום דבר.

לא יכולים להביא שום דבר.

כלום.

אין להם כוח לפעול, אין להם כוח, שום דבר. בובות.

כלום.

עשרה יהודים. פה יש מאות.

אתם יודעים מה הכוח הזה?

זה כוח שאפשר להפוך עולמות.

אפשר לבטל גזרות.

אפשר לעשות דברים גדולים ונפלאים.

אם אנחנו נצליח שבערב הזה ניצור זיכוי הרבים,

זיכוי הרבים,

שזו המצווה הגדולה ביותר

לזכות את הרבים,

הכוח של המצווה הגדולה הזאת יהפוך עולמות ויהפוך גזרות, לא רק מאחד,

מכל מי שזקוק.

תקשיבו טוב מה שאני אומר.

יש גמרא,

בבא מציעה, פרק דף פה,

סופר שם על רש לקיש,

שהוא היה מציין את המערות,

איפה שיש קברות של צדיקים,

של חכמים,

בשביל שלא ייכשלו בהם כהנים ויטמאו למת.

אז הוא היה מציין איפה יש, בשביל שלא ייכנסו בדלת אמותם.

כשהוא הגיע לאזור של ציון המערה שרבי חייא נעלם ממנו,

לא מוצא,

חלשה דעתו.

מה קרה?

למה הוא לא מוצא את הציון?

אמר, ריבונו של עולם,

לא פלפלתי תורה כמותו?

מי שלא זוכר, יש לקיש,

היה ראש הגנבים,

ראש כנופיה של גנבים.

ורבי יוחנן החזיר אותו בתשובה אחרי שהוא גנב לו את הבגדים משפת הנהר.

רבי יוחנן ירד לטבול בנהר,

השאיר את הבגדים בחוף, וריש לקיש גנב לו אותם.

אז כשהוא ראה אותו, דיבר איתו, פתח איתו בשיח,

לאט-לאט

הצליח לשכנע אותו והחזיר אותו בתשובה.

הוא הפך להיות החברותא שלו, שלמד איתו עד יומו האחרון.

ריש לקיש ורבי יוחנן.

וריש לקיש זה מציין את המערות,

ופתאום הוא רואה שהוא לא מגלה את המערה של רבי יחיא, אז הוא אומר,

מה?

ריבונו של עולם, לא פלפלתי תורה כמוהו?

יצאה בת קול מן השמיים ואמרה לו,

תורה כמוהו פלפלת.

אבל תורה כמוהו לא ריבצת.

לא לימדת אחרים תורה כמוהו.

ללמוד, למדת, פלפלת, כן.

אבל ללמד אחרים כמוהו, לא.

אתה יודע מה אני עשיתי?

אומר לו כך,

אני הולך וזורע כותנה.

הולך וקוצר את הכותנה ועושה ממנה רשתות ומכמורות.

אני עושה אותן בעצמי.

הולך ליער

בצד צבעים על ידי הרשתות,

שוחט אותן,

מאכיל את הבשר שלהן ליתומים,

ובעור של הצבעים אני כותב ספרי תורה.

הולך לעיר

שאין בה מלמדי תורה,

לוקח חמישה תינוקות,

נותן לכל אחד חומש,

זה חומש בראשית, זה שמות ויקרא במדבר גברים,

ומלמד אותם שישה סדרי משנה.

עוד שישה ילדים אני לוקח.

ואחרי שאני מלמד אותם, אני אומר להם, עד שאני אחזור,

תקראו ותשנו אחד לשני.

זה שיודע בראשית ילמד את כולם,

זה שיודע את שמו ילמד את כולם,

זה שיודעת ויקרא ילמד את כולם,

אלה שיודעים משניות ילמדו את כולם,

וככה אני דואג שלא תשתכח תורה מישראל.

וזה הוא היה עושה בעצמו,

ולא לוקח אחרים שעשו בעבורו, ולא סוחר אחרים.

כדי שזה יהיה לשם שמיים במאה אחוז.

ורבי חייא היה תנא קדוש,

רבי חייא, כל התוספתא שלו

וכל הברייתות של רבי חייא,

לא חבל על הזמן שלו,

היה יושב ללמוד תורה ובשביל זה הוא הולך ועושה בעצמו את הכול,

אלא לא דומה מי שעושה את זה לשם שמיים מתחילה ועד סוף.

וזה מה שאמר רבי עליו,

רבנו הקדוש אמר עליו, על רבי חייא.

כמה גדולים מעשי חייה.

כמה גדולים מעשי חייה.

אמר רבי זרע,

אמש נראה לי רבי יוסי בר חנינא,

ואמרתי לו, בא אליו בחלום אחד מהתנאים,

אמר לו, אצל מי אתה תקוע?

אצל מי אתה יושב בישיבה של מעלה בעולם העליון?

אמר לו, אצל רבי יוחנן.

ורבי יוחנן, אצל מי?

אמר לו, אצל רבי ינאי.

ורבי ינאי, אצל מי?

אמר לו, אצל רבי חנינא.

מה אמר לו רבי חנינא?

ורבי חנינא, אצל מי? אמר לו, אצל רבי חייא.

שאל אותו, ורבי יוחנן, אצל רבי חייא, לא?

רבי יוחנן לא נמצא אצל רבי חייא?

אמר לו, באתר דזקוקין דנורה ובעורין דעשה,

מן מעייל בר נפח על תמן,

במקום שיש ניצוצות.

ולפידי אש יכול להיכנס שם, ברנפחה, רבי יוחנן נקרא ברנפחה, יכול להיכנס שם?

זאת אומרת, המעלה שרבי חייה הייתה כל כך גדולה, שרבי יוחנן לא נכנס אצלו.

אמר רבי חביבה,

שפעם אחת הוא מצא את אליהו,

הנביא זכו לטוב שהיה מצוי אצל החכמים,

והוא ראה תלמיד חכם אחד שהעיניים שלו בבוקר נראות טוב,

ובערב הוא ראה שהעיניים שלו שרופות באש.

אמר לו, מה זה, מה קרה?

מספר לו אליהו, הנביא,

שהוא ביקש ממנו, אותו תלמיד, שיראה לו בעולם העליון

את החכמים כשהם עולים בשמיים, ברקיע.

אמר לו, תשמע, אתה יכול להסתכל בכולם,

אבל חוץ מכיסא הקתדרה של המלכות של רבי חייה.

זה אתה לא יכול להסתכל.

תיזהר.

לא להסתכל.

ואיך תדע מי זה רבי חייה?

הוא אומר, כשתראה את החכמים שם בעולם העליון,

כל חכם שתראה שמלווים אותו מלאכים בכניסתו וביציאתו,

אתה יכול להסתכל.

אבל אצל רבי חייה הוא טס לבד

עם הקתדרה שלו בעולמות העליונים,

והשכינה מלווה אותו.

לכן, אל תסתכל בו.

הוא לא שמע לו,

הוא הסתכל,

יצאו ניצוצות אש מהכיסא וסיימו את העיניו.

מה עשה?

הלך למערה של רבי חייה,

אמר לו, אני לומד את התוספתא שלך כל הזמן. התחנן,

אני לומד את התוספתא שלך כל הזמן.

רחם עליו וריפא אותו.

למה?

גדולים מעשי חייה.

המעשה הזה מובא גם במדרש קהלת, ושם כתוב שריש לקיש

התענה 300 תעניות בשביל לזכות לראות את רבי חייה הגדול,

ולא נתנו לו.

אתם שומעים דבר כזה?

ואותו תלמיד שנסתמא בעיניו,

זה היה רבי אסי,

שהוא טענה 30 תעניות

בשביל שהוא יזכה לראות את רבי חייה בעולם העליון,

ולמה הוא נסתמא?

כי הוא ראה את המדרגות של הכיסא של רבי חייה.

הוא לא ראה אפילו את הכיסא, רק את המדרגות.

את רבי חייה בכלל לא ראה.

זה רבי חייה.

למה?

גדולים מעשי חייה.

מי זה רבי אסי? אחד קטן?

מסופר שבאו לרבי יוחנן גרדי אחד, שהיה עומד בפשתן, ובא ואמר לו,

ראיתי בחלום אחד מתלמידיך שהרקיע נופל והוא תופס אותו ומחזיק את הרקיע שלא ייפול על העולם.

אמר לו, אם אני אראה לך אותו, אתה תזהה אותו? אמר לו, כן.

העביר לו את כל התלמידים.

כשראה את רבי אסי, הוא אמר, זה האיש.

רבי אסי היה אחד כזה שיכול להחזיק גזרה, שהרקיע יורד על העולם, והוא יכול להחזיק בזכויות שלו את כל הרקיע.

ורבי אסי זה לא היה ראוי לראות אפילו את המדרגות של הכיסא של רבי חייא.

למה?

הוא גרם שלא תשתכח תורה מישראל.

אתם שומעים?

כשרב הונא נפטר בבבל, והוא היה ראש הגלותא,

לפני שהוא נפטר הוא אמר,

כשאני אפטר,

תקברו אותי במערת רבי חייא.

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.

הגיע לארץ ישראל אחרי שנפטר.

אמרו החכמים של ארץ ישראל שראוי רב הונא לקבר אצל רבי חייא.

אבל הייתה שאלה, מי יכניס אותו למערה?

היה שם רבי חגי.

רבי חגי, מגיל 18, כבר גמר את התלמוד,

את הכול,

היה רגיל בתלמוד ואפילו ויתר על הנישואים שלו בגיל 18, כמו שהיו רגילים להתחתן אז,

והמשיך ללמוד.

לא ראה כרם ימיו קדוש וטהור,

ובאותה שעה אמר,

אני אכנס ואכניס אותו למערה. בן כמה הוא היה אז? בן 80. אמרו לו, חכמים,

אתה ראוי להכניס אותו למערה, אבל תדע,

יכול להיות שלא תצא משם חי.

אתה תישאר שם.

אמר להם, תשמעו, תקעו חבל,

תקשרו לי לרגל,

ואם אני לא יוצא, תגררו אותי החוצה.

הסכים על דעת זה שהוא נכנס למות בשביל לקבור את רד הונא שם.

נכנס לבפנים, הוא ראה כתוב במערה למעלה

ששלושה אלה שווים בדינם.

שלושה אלה שווים בדינם.

והלשון מופיעה כך,

יהודה בני אחריך ואין עוד,

חזקיה בני אחריך ואין עוד,

יוסף בן ישראל אחריך ואין עוד.

אלה שווים בדינם,

לא קם אחריהם כמותם כלל בעולם.

מי זה יהודה ומי זה חזקיה? זה הבנים של רבי חייא.

הבנים של רבי חייא

לא קמו אחריהם כמותם.

ולמי הם שווים?

ליוסף הצדיק, הבן של יעקב אבינו,

שגם לא קם אחד כמוהו אחריו.

אתם שומעים?

הכניס אותו רבי חגי אצלם,

רבי אחיה אומר לו,

תוריד את עיניך.

שומע את הנפטר, אומר לו, תוריד. למה הוא הסתכל? רצה להסתכל יותר גבוה,

אמר לו, תוריד את הראש,

הנמיך את הראש.

שמע אותו אומר ליהודה הבן שלו,

אמר לו כך,

בני,

תן מקום לרב הונא ריש גלותא שינוח לידך.

ורב הונא לא הסכים לקבר קרוב כל כך ברבי יהודה, משום כבודם, חלק להם כבוד,

ולא רצה לידם עד שהניחו אותו בצד,

משום שהיה ענוי.

ובזכות זה לא פסק מזרעו גיבורים בתורה ובמצוות.

מה קרה עם חגי, הוא יצא או לא יצא?

הוא יצא משם בן שמונים, ונכפלו לו שנותיו עוד שמונים שנה.

חי מאה שישים שנה.

למה הוא זכה?

משום שהוא קיים מצווה גדולה,

כמו שכתוב בפסוק.

ויחי עוד לנצח לא יראה השחד, כי יראה חכמים ימותו.

מי שמשתתף בלוויה של חכם גדול,

זוכה לאריכות ימים.

ויחי עוד לנצח לא יראה השחד, כי יראה חכמים ימותו, שמאריכים ימיו ושנותיו. כל שכן

מי שמתעסק בקבורתו ורואה את מקומו, וכל שכן

כשנכנס בסכנה וקיבל על עצמו למות,

אז ודאי שמגיע לו את הכפל שנים שלו שיחיה.

אבל מה ראינו? ראינו מי זה רבי חייא.

מי זה רבי חייא?

אמר רבי,

גדולים, כמה גדולים מעשי חייא.

מסופר בגמרא בהמשך שאליהו הנביא פעם אחת התאחר להגיע מראש חודש

לבית המדרש של רבי.

שאל אותו רבי למה הוא לא בא.

אמר לו, תשמע, הייתי צריך לקחת

את אברהם אבינו,

ליטול לו ידיים,

לתת לו להתפלל ולשכיב אותו לישון.

אחר כך הייתי צריך לעשות אותו דבר עם יצחק,

להעיר אותו מהשינה, ליטול לו ידיים, שתתפלל, וכן יעקב אבינו.

ולמה אתה לא מעיר את שלושתם ביחד וזה? הוא אומר, אם שלושתם יעמדו בתפילה אחת,

יביאו את המשיח לפני זמנו.

אמר לו, ויש בעולם אצלנו כאן מישהו כמותם?

אמר לו, רבי חייא ובניו.

מיד גזר רבי תענית,

ובתענית עולים לפני התיבה שלושה,

ונתן לרבי חייא ושני בניו

שעמדו על התיבה.

אמרו, משיב הרוח,

התחיל רוח בעולם,

מוריד הגשם, ירד גשם.

עמדו להגיע לבחייה, מתים,

בשמיים שאלו, מה זה?

כל הארץ הזדעזעה.

למה לפני תחיית המתים יהיה זעזוע בכל העולם?

כמו שכתוב ביחזקאל, בחזון העצמות היבשות.

שאלו, מי גילה את הרז הזה?

איך העמידו את שלושתם ביחד?

אמרו, בשמיים זה אליהו הנביא גילה.

קראו לו למעלה, נתנו לו 60 פולסי דנורא,

60 מלכות של אש.

יש בזה סוד? לא נדבר בו.

אבל,

מה עשו בשביל למנוע אותם שיגידו, מחייה מתים?

הכניסו דוב של אש,

ומהפחד והבלבול שהם התפזרו כולם.

ולמה דוב, כתוב שם במפרשים שהשר של מלכות פרס, שעתידה הייתה לשלוט על ישראל,

השם שלו הוא גם כן משהו עם דוב, בלי להגיד.

זה היה רבי חייא.

אתם שומעים?

כמה גדולים מעשי חייא.

זאת אומרת, אם אנחנו נדאג שלא תשתכח תורה מישראל,

ונעשה כל מה שרק אפשר, שעוד יהודים ילמדו תורה,

יהיה לנו כוח גדול מאוד בשמיים.

זה מה שכתוב כאן.

זאת אומרת,

אם אנחנו מסכמים את מה שאמרנו,

כל יהודי ויהודיה שנמצאים כאן,

שיקבלו על עצמם להתחזק במשהו בתורה הקדושה,

או מי שצריך לתקן משהו שהוא לא עושה,

או לשוב מדבר שהוא עושה ולא צריך לעשות.

והכי חשוב,

אם נקבל על עצמנו לעשות למען הרבים, לזכות אותם בכל דרך אפשרית,

בהקמת שיעורים, בהבאתם לשיעורים,

בהפצת חומר,

בכל דרך שהיא, בשביל שיהודים יתקרבו לאביהם שבשמיים,

בטוח במאה אחוז שתהיה ישועה מלאה.

אז קודם כל אנחנו נשאל את הרב בעצמו.

מה כבוד הרב מקבל על עצמו לרפואת

האישה ולטובת הקהל, בעזרת השם יתברך,

שיהיה ראש וראשון בשביל שיבוא אחריו.

אני לא יודע את סדר יומו של הרב.

הרב יקבל על עצמו משהו שיהיה

לטובת הכלל במשהו.

טוב, הינה, כבר הרב הכין את עצמו לפני שביקשתי.

החלטות טובות לזכותה של נעמי בט בדרי.

אחד, להתחזק בשמירת הלשון,

להאיר פנים לזולת,

לקבל מצוות ואהבת לרעך כמוך,

לא להקפיד על שום יהודי בר ישראל,

ובכל לילה לומר, הרי אני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקנית אותי או שחטא כנגדי,

בין בגופי, בין בממוני, בין בכבודי,

בין בכל אשר לי,

ולא יענה שום איש או אישה בסיבתי.

לקבל שבת וחג מוקדם,

ולא להקפיד ולכעוס בפרט בימים אלו,

ולעבור על מידת הזריזות והחריצות.

להשכים לתפילה קודם זמנה,

שבזה מוכיח שהתפילה אצלו חשובה ביותר,

ותתקבל תפילתנו ובקשתנו ברצון לפניה ברחמנו.

אמן.

זה הרב,

אשריו אשרי חלקו.

עכשיו בואו נראה מי הגיבורים בעם שמוכנים לקבל לרפואתה

ולרפואת כל אלה שציינו בתפילה,

וגם אלה שלא ציינו.

מי מוכן לקבל עליו

עול תורה ומצוות, בעזרת השם יתברך לרפואתה?

קדימה.

שיעורי תורה,

קריאת תהילים,

שמירת שבת, קבלה חצי שעה לפני הזמן, כיסוי ראש,

צניעות,

כל הדברים האלה. כן, מה אתה מקבל?

לקרוא שני ספרי תהילים לרפואתה, תבורך מפי עליון.

כן.

וואי, וואי, וואי, אשריו אשרי חלקו.

היהודי אומר שהוא יקפיד בקביעת עיתים לתורה בכל יום,

רגע,

ולהניח תפילין ל-25 עד 30 איש ביום.

אשריו אשרי חלקו זו קבלה חזקה ביותר.

מי עוד מקבל על עצמו?

הנה, הרב תמיר,

שעה תענית דיבור בכל יום לרפואתה.

כן.

ולפתוח שיעור חדש של תורה לרפואתה.

אושרה ואשרה חלקו.

כן, מי עוד?

אני לא רואה הרבה אצבעות, איפה האצבעות? כן.

מחזירים שיעור לילדים שהיה בחזרה, וכל משתתף יקבל דיסק חינם.

חזק וברור.

כן.

וואי, אשרייך לחיי העולם הבא.

חודש, חודש ימים שמירת שבת מלאה.

בעזרת השם, תתמידי.

כן.

וואי, וואי, וואי. לגמור את היד החזקה משנה תורה לרמב״ם.

אשרה ואשרייך לחלקו, כן.

הוא מקבל על עצמו לעשות את סעודת ההודיה לרפואתה.

אפילו נהיו אלף אנשים.

אשרייך.

כן.

ואת זה היהודי מקבל עליו ציצית.

אני מצטער שלא הבאתי, כי זה היה מיום שישי,

אבל אתם תדאגו לו.

הצעירים האלה מקבלים עליהם שבוע ימים כל יום לבוא ללמוד תורה אשריהם.

הינה, שני צדיקים פה, צעירים,

מקבלים מנחה וערבית כל יום להתפלל אשריכם.

וואו, וואו, וואו, הרב, הרב, הרב.

תקומו שניכם רגע.

תקומו.

שניהם הולכים לישיבה.

מי שבירך,

אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה,

וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

ואימותינו הקדושות,

שרה, רבקה, רחל ולאה,

הוא יברך את השם הטוב,

נעמי בת בתרי.

השם ישלח לה רפואה שלמה מהרה.

אמן. ויקרע את הגזרה ממנה. אמן. ויעביר אותה לבן לאדם. אמן. ולא יאונה לה קול רע. אמן. וזכות כל המצוות תעמוד לה ולכל הקהל הקדוש, אמן. אמן. לכל המבקשים יתמלאו משאלות ליבם לטובה מהרה, אמן.

ולכן נאמר הקדוש ברוך הוא, מי חמוהו מורה. מורה חטאים בדרך.

הקדוש ברוך הוא מראה למי שחטא את הדרך איך לשוב בתשובה.

שאלו לה חוכמה, חוטמה עומשו.

אם אדם חטא, מה העונש מגיע לו?

אומר שלמה המלך במשנה,

חטאים תרדף רעה.

מי שחוטא,

החוכמה אומרת,

הרעה צריכה לגדוף אחריו. שאלו לה נבואה,

החוטא מה עומשו?

אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות.

כל זמן שהחט בא היא תמות.

שאלו לה תורה, החוטא מהו עומשו?

אמרה להם, יביא אשם והתכפר לו.

הוא מביא אשם על חטאתו, התכפר לו.

שאלו לה קדוש ברוך הוא, החוטא, מה עומשו?

אמר להם, יעשה תשובה והתכפר לו.

לא אשם, לא מידה, כלום תשובה.

יעשה תשובה והתכפר לו.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר

האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net