לעשות חיל - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קלטת מספר 427,

לעשות חיל, חלק ב'.

זה ההרצאות אני מקבל, איפה שתגיד לי, הרב, בלי נדר, אני עושה פה לפני כולם.

תגיד לי, אני לא יודע איפה.

אם אני אגיד לך, זה יהיה בגדול.

או-אה, נראה לי שאתה הולך על יד אליהו הרק. איזה יד, זה קטן.

אבל טוב, לא נטריח אותך.

מה השם ושם האמא?

אליהו בן רחל וחגית בת אולגה.

וחגית בת אולגה. אבל הבן חזק.

תזכו, בעזרת השם יתברך, לתאומים. אמן!

הנה, פה יש בחור בקדמת הבמה. שלום לכבוד הרב.

שלום וברכה.

יש לי שש שאלה.

סליחה, אני מתרגש.

הקדוש ברוך הוא ברא, נכון, אתה תמיד אומר שיש שכר ועונש.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא ברא אותנו,

הוא ברא את הנשמה, הוא לא שאל אותנו.

הוא פשוט ברא אותנו.

הוא שם אותנו פה, בעולם הזה.

אז למה הוא בכלל מעניש אותנו? הוא לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים לבוא לאות, אם הוא פשוט שם אותנו פה.

אז למה הוא נותן שכר או שכר או עונש? הוא בכלל לא שאל אותנו, הוא שם אותנו פה. קודם כול, הוא שאל אותך, לפני שבאת לעולם... לא, הוא ברא את הנשמה של... בוא נגיד, לא הייתי כלום, ואז הוא ברא אותי, נכון?

את הנשמה. מי זה אני?

נשמה.

נו, אז הוא ברא אותך.

אוקיי.

בטרם הורדת הנשמה לתוך גופך,

הוא הראה לך את הגן עדן והגיהנום,

והוא אמר לך, ראה,

זה גן עדן שמור לצדיקים, וזה גיהנום לרשעים.

הוא אמר, תן דעתך שלא תחריב את עולמי.

מתי נשבעת שאתה לא תחריב את עולמו?

מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו?

נקי כפיים ובר לבב אשר לא נסע לשווא נפשי שנתתי בו ולא נשבע למרמה.

כשהיית למעלה, נשבעת.

אז לכן אתה יודע בדיוק לקראת מה הלכת,

ובעזרת השם תן דעתך שלא תחריב את עולמו.

חס וחיילה.

ושיהיה בהצלחה.

תודה.

אם אפשר לקרוא לרשת ציצית.

אתה רוצה ציצית?

בכבוד!

רציתי לשאול,

כבוד הרב,

קודם כל, כל מה שאתה אומר,

אני מאמין באמונה שלמה, תחיית המתים והכול.

אבל כל בן אדם חילוני אחר שיושב פה, או משהו, ששומע שמדברים על תחיית המתים,

הוא לא מבין בעצם מה רוצים ממנו. הוא אומר כאילו איזה הוכחה, משהו שאכן הדבר הוא קיים, ויש אמת בזה.

ולא מספרים סתם סיפורים אולי.

טוב,

שאלה יפה.

קודם כל, אתה הוכחה לתחיית המתים.

בלילה שישנת, הנשמה שלך עלתה למעלה והיית בבחינת מת.

מה נשאר בך חי? רק הבחינה של הנפש, החלק התחתון, כמו בבהמה.

אבל הנשמה נסתלקה ממך למסור דין וחשבון יומי.

בבוקר צריך לומר,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, כי הוא יכול לא להחזיר,

ומזה רבה אמונתך בתחיית המתים.

כשם שאתה מחזיר נשמות לפגרים מתים,

כך אנחנו מאמינים שאתה תחזיר בבוא העת.

דבר נוסף,

כשטומנים גרעין בתוך האדמה,

זרע,

מה קורה, אתה יודע?

שלושה ימים הוא נרקב,

ואחר כך יוצא ממנו הגבעול.

מהריקבון יוצאת הצמיחה.

אותו דבר כשהגוף נרקב באדמה,

אחר כך תבוא הצמיחה.

אתה רואה עצים בשלחת

שהשילו את עליהם,

נכון? קרחים לחלוטין,

ופתאום

פריחה ולבלוב מחדש.

חיית המתים עוד פעם, נכון?

אז יש לנו הרבה דוגמאות איך שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

ויש לנו מספיק לדעת,

גם על פי שכל.

הרי מה העניין?

פעם אחת

אחד מחכמי האומות שאל את אחת

מבנות החכמים שלנו,

שאל אותה איך ייתכן,

איך ייתכן שהאדם ימות ויחיה?

מה היא ענתה לו?

היא אמרה לו, תראה,

קודם כל,

משל לשני יוצרים,

יש יוצר אחד מנוזל ויש אחד יוצר מעפר.

איזה גדול?

אמר לה, מנוזל.

להעמיד עפר פסל זה לא בעיה,

להעמיד מנוזל

זה בעיה.

אמרה לו, אם כך,

הקדוש ברוך הוא שבורא את האדם מטיפס רוחה,

זה גדול

ממה שלעתיד לבוא, הוא יקים את האדם מעפר.

כי אחרי שהוא מת,

הוא הופך להיות עפר.

להעמיד מעפר זה לא קשה כמו מנוזל.

אם כן, ודאי שמי שיכול להעמיד מעפר,

ודאי שהוא יכול להעמיד מנוזל.

לא.

מי שיכול להעמיד מנוזל, ודאי שיכול להעמיד מעפר.

מה עוד

שראינו שבבריאת האדם הראשון הוא גיבלו מעפר ויצר אותו. אז מה, הוא שכח את הנוסחה? איך עושים זאת?

אז אין בעיה, נכון?

אז הוא שאל אותה, ואיך יקומו?

הרי אם הם נפטרו,

אז קוברים אותם ערומים, נכון?

איך הם יקומו?

היא אמרה לו, קל וחומר מחיטה.

ומה חיטה? קוברים אותה ערומה.

והיא קמה בלבושין הרבה.

כך ימותו בתחיית המתי.

הבנת?

יפה.

תהיה בריא.

נו,

הנה, פה היא רוצה לשאול.

שלום, כבוד הרב. אני מתרגשת. סליחה.

אני שמעתי שכשהמשיח יבוא, בעזרת השם,

לכל יהודי יהיה 2,800 עבדים.

על ציצית אחת.

2,800 עבדים? על כל ציצית שלו.

אוקיי. לי יהיה כפול כל הציציות של בשטי.

עוד רגע.

עכשיו אני... מה?

מה זה? זה יבשת שלמה.

עכשיו, אני מאמינה שגם הגויים הם כמונו בני אדם.

למה זה... אני כמובן לא הייתי רוצה להיות שפחה.

למה הם צריכים להיות עבדים שלנו?

קודם כל, הם ירצו בשמחה.

את רואה שהיום הם טסים מהפיליפינים לבוא לפה בשביל לעבוד,

בשביל שכר מינימום,

והם מתחננים,

מגרשים אותם, הם חוזרים.

וזה עוד בלי המשיח ובלי ציצית.

זה אפילו אצל טומי לפיד.

אז תארי לכם, הם היו יודעים את המעלה של הצדיקים,

כמה הם היו רוצים לעבוד אצלהם ולשלם אפילו.

אבל ברגע שאומות העולם ידעו

מה ערכם של ישראל,

ושתביני שמי שמחזיק את העולם,

לא רק בחדשות,

היום אין מדינה בעולם שלא מזכירה את ישראל כל יום, כן? בחדשות.

מי שמחזיק את העולם זה ישראל, שנאמר, אם לא בריתי יומם בלילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

אם לא התורה הזאת שלומדים אותה,

אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם ולא היה שם לא את השמיים ולא את הארץ.

היום הם לא יודעים את זה בדיוק,

אבל כשיגיע רגע האמת,

וכתוב ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד, וכולם יכירו

את האמת, אז כולם ירדפו להחזיק

ביהודי שומר תורו ומצוות. לכן כתוב ממש כך,

ויחזיקו עשרה מכל הגויים בכנף איש יהודי.

רוצים להתחבר אליו.

תודה רבה. הבנת?

אוקיי, ואני רוצה ברכה לתשובה שלמה.

תיגעו כל עם ישראל.

אוה!

מה השם לשמיים מה?

שיר תהילה, בת רותי.

רותי, תזכי לי תשובה שלמה מעולה עם כל ישראל.

כבוד הרב, רציתי לשאול, בבקשה,

מה גורם לאדם שיהיה לו מחשבות רעות במשך היום.

תראי,

בן אדם שיש לו רק מחשבות טובות, זה רק בן אדם שלומד תורה,

מחובר לקדוש ברוך הוא,

בעל מידות טובות,

זה האדם שיש לו מחשבות טובות כל הזמן.

והאדם שהוא עבד השם.

אדם שהוא לא ברמה כזאת,

מוכרח שייכנסו לו מחשבות שהן לא טובות.

למה? כי האדם לא פנוי רגע אחד בלא מחשבה.

אין דבר כזה אדם בלא מחשבה, כל רגע יש מחשבה.

עכשיו השאלה במה האדם מתעסק,

מה עניינו, מה מהותו, מה שאיפתו,

לפי זה באות לו המחשבות.

אם אדם חושב על ממון, יש לו רק ציורים של ביזנס,

של כל מיני עסקים, של כל מיני דברים, תלוי לאן הוא נוטה.

אם בן אדם חושב על קדושה,

אז הוא חושב איך להרבות בקדושה,

איך להתקרב לקדושה,

איך לעשות דברים כאלה ואחרים.

מה שמחזיק את הבן אדם זה הכיוון

ומה שהוא מתעסק במשך היום.

אבל אם אדם פנוי,

כתוב, אין רוח שטות נכנסת,

אלא בלב פנוי מן החוכמה.

אם אדם פנוי מחוכמת ה' ומצוותיו ומעשים שצריך לעשות כרצונו,

הראש פנוי לקבל כל שטות שחולפת.

ושטויות לא חזר.

פתאום שומעים רדיו, פתאום שומעים את השכן, פתאום טלפון, פתאום שומעים רע.

בעיה?

מחשבות זורמות כל הזמן.

אבל אם אדם מחזיק בדרך עקבית,

בהתחברות לשם,

בקיום תורה ומצוות, וזה מה שמנהל את חייו וזה מסעת חייו,

הוא ירחיק מעליו את המחשבות הרעות.

אז זה מה שהיא עושה והמחשבות עדיין לא מניחות לה.

אין דבר כזה.

אם קוראים

ספרי מוסר,

ואחרי שקמים מן הספר מקבלים לעשות את מה שכתוב,

זה מספיק מעסיק את הראש בשביל שאדם לא יוכל להיכנס למחשבה אחרת.

ואם זה חוזר,

עוד פעם תופסים את הספר.

וכן, על זה הדרך.

אם אדם הולך בטוח, פתאום הוא מרגיש שהוא מטושטש, מה הוא עושה?

הוא תופס משהו?

הוא אוחז במשהו?

נכון, כי הוא מבין שהוא מטושטש.

אם נכנסות מחשבות רעות, צריך לאחוז במשהו?

במה להחזיק?

תחזיקי בתורה,

במצוות.

את לא יכולה.

קחי תהילים,

תקראי מזמור,

שיר למעלות,

אשא עיניי אל הערים,

מאין יבוא עזרי,

עזרי מי עם השם,

עושה שמיים בארץ.

מי יכול לעזור לך?

מי שעשה שמיים בארץ, קטן עליו לעזור לך.

אבל תפני אליו,

דברי איתו, תשאי עיניים, פתחי את החלון,

תסתכלי בשמיים הטחולים האין-סופיים. אני עושה את זה, כבוד הרב.

נו, נפלא מאוד.

ואם עדיין נכנסות מחשבות רעות,

עוד פעם,

לוקחים את התהילים,

ועוד פעם קוראים, ומסתכלים באותיות,

עד שמתרגלים ושורפים את יצר הרע.

הוא לא יכול, כי הוא רואה, הוא מנסה להכניס מחשבות, אז נהיית יותר צדיקה.

עוד פעם הוא מכניס מחשבות, עוד יותר צדיקה. הוא אומר, עזוב, אין פרנסה אצל זאת.

תודה רבה. שיהיה בהצלחה. אפשר לקבל ברכה?

כן.

מה שמך ושם האמא?

אני רוצה ברכה לביתי, קארין. קודם את.

שמי יפה, בת פרווין.

יפה, בת פרווי, השם יסלק ממך את כל המחשבות הרעות,

וישלח אותן להרי חושך.

אמן.

לביתך?

קארין, בת יפה.

קארין, בת יפה תזכה ל...

רפואה שלמה וזיווג הגון.

רפואה שלמה וזיווג הגון הראוי לה, מהירה.

אמן.

תודה רבה. תודה.

תודה, כבוד הרב. יש לי שאלה אליך.

איך גבר אמור לחלק את היום שלו עם עבודה,

מצוות ובית?

זו השאלה מה רמת הביטחון שלו ושל אשתו.

אם רמת הביטחון שלו גדולה ועד היום הוא לא למד,

אז בואי נגיד שהוא יתחיל בשעה-שעתיים ביום ללמוד באופן קבוע,

יתחזק,

ואחר כך יוכל להוסיף לאט-לאט,

עד שיגיע במשך זמן שהוא בלתי תלוי, כי זה תלוי בו,

שהוא יגיע לשאיפה ולמצב שהוא ילמד חצי יום

ויעבוד חצי יום,

כי השם, אין לו בעיה ואין מעצור בידו לפרנס גם בחצי יום.

ואם הוא יתחזק ויתעלה במצב כזה שהוא היה בעל ביטחון,

הוא ואשתו, והם יחיו בשלום ויחפצו שניהם,

עוד קצת יוכל להוריד ויעבוד רבע המשרד.

ואחר כך יוכל להגיע למצב אפילו שישהה בכולל כל היום,

והשם ימציא לו פרנסתו בשפע.

תודה. אם אפשר ברכה?

כן.

לשחר בן פלורנס,

רפואה שלמה.

שחר בן פלורנס,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

כן, פה יש יהודי שמקפץ, כן?

ערב טוב גולר.

לא אליך, כן.

בתיקוני הזוהר כתוב

שיש חי עולמות

שעין לא ראתה.

כן. זאת אומרת, הבנתי שזה עולמות רוחניים.

האם גן עדן נקשה אליהם?

בגן עדן יש הרבה עולמות,

בוודאי שאם יש עולמות מן הסוג הזה, הם נמצאים בגן עדן.

אוקיי. בסדר גמור. תודה.

אתה בדרך לשם?

כן.

כן, תכף אני אתן.

רק שנייה. הנה, פה הוא רוצה לשאול שאלה.

אתה מקודם אמרת שזה ממון, זה, נו, חייל.

מה, למה אתה התכוונת?

לעשות חייל זה לעשות ממון.

לא כל כך הבנתי.

חייל פירושו ממון.

אם יש לך תשבץ וכתוב בשלוש אותיות כסף,

אז זה יכול להיות כסף וזה יכול להיות גם חייל.

אתה יודע, יש עוד... לא, זה לא נתפס לי. בטח שלא. מי שלא למד תורה, איך ייתפס לו?

דבר נוסף,

יש עוד מילה שזה נקרא כסף, קוראים לה מאוד.

ידעת שהמילה מאוד זה גם כסף?

לא.

אותו דבר כמו חייל.

שני דברים לא ידעת.

לכן כתוב, ואהבת

את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך.

מה זה מאודיך?

ממונך.

מה, אני השם שהקדוש ברוך הוא? זה לא ידעתי. ואתה שלא ידעתי שלא ידעת.

כן.

לכן כתוב, ברך השם חילו.

ופועל ידיו תרצה.

כן.

תן לו לה, ירקרק שם.

פה, פה.

שורה שנייה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, אהלן.

יש לי שאלה קטנה אליך, וזה בקשר לביאת המשיח,

שיבוא בקרוב, אמן.

ויש לי שאלה, רציתי לשאול אותך,

מה יקרה לכל אלה שלא מאמינים בשם באותו זמן?

בעיה.

בעיה. אוי, כאילו ימותו וזה, מה יקרה? אני לא רוצה לדבר על דברים ששייכים לחברה קדישא,

אבל הם יברחו וזה לא יעזור להם.

אוקיי, יש לי עוד שאלה קטנה.

כן.

עכשיו, בדור הזה, שזה דור, כאילו, אני מנסה להתחזק,

אני כבר שלוש חודש מתחזק, שומר שבת,

הולך לשיעורים וזה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני אומר לכם,

כל החילונים שרואים ברחוב,

חרטא, כולם דתיים.

זה לא יאומן.

ורציתי לשאול, כאילו, אני,

המשפחה שלי עם חילונים וזה, נגיד, אני באה מהבית כנסת יום שישי,

אז רואים טלוויזיה ושומעים מוזיקה וזה, אתה מבין? אז רציתי שתברך את המשפחה שלי,

שיחזרו בתשובה.

משפחת?

יאיש.

יאיש.

אתה יודע מה זה יאיש?

יאיש. דומה לתאיש.

הקדוש ברוך הוא יעזור למשפחת יאיש לשוב בתשובה שלמה,

ויהי רצון שתהיה התנתקות, מה אתם, בטלוויזיה מהירה.

תודה, כבוד הרב.

תן לחבר שלך לידך.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. קודם כל, אני רציתי לברך אותך על מה שאתה עושה, ואני לא יודע, מעריך אותך מאוד מאוד, מה שאתה עושה במדינה. יישר כוח.

ויש לי שאלה, סך הכול, כשיבוא המשיח, אומרים כאילו שהחילונים מלא ימותו וכל זה.

עכשיו, סך הכול גם הם יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

נכון.

אז השם לא יזכה אותם וייתן להם מראות שמיים לפני שהמשיח יבוא, כדי שאולי יאמינו ויתחילו להתחזק?

וואלה, כנראה את 28 שנה להסביר להם, מה אתה חושב?

לא, אבל... בשביל מה אני עושה את זה?

ברוך השם, כן, אבל יהיה ממש מראות שם, הם רואים כמו ניסים במצרים, שיראו... כתוב כי ימי מצרים, הראנו נפלאות, יהיה יותר מעשרת המכות במצרים. לפני שיבוא משיח?

בזמן משיח.

ויהיה להם זכות לחזור בתשובה ברגע?

אז כתוב שאם כבר יבוא משיח,

זה כבר בעיה, כי זה לא חוכמה לשוב בתשובה, כשרואים כבר את האמת.

הבנתי. וזה כבר יהיה מהפחד, כי יודעים שזהו, נגמר, זה הסוף, זו האמת.

לכן שוב יום אחד לפני.

כן, ברור שעדיף לשוב לפני.

כמו שאומרים,

שעושים מרד במלך, ואלה שירשמו על החולצה,

אני עם המלך, אחרי המרד, המלך ימשוך אותם אליו.

אז אם נלך עם כיפה, אז ברור שנמשוך אליו יותר קרוב.

אבל אין סיכוי שהוא ימשוך אותם באיזה דרך, כאילו הוא צריך ללמד את זכות העולם בישראל. סך הכול, הם לא יודעים, זה אנשים מסכנים שלא ידעו, ואני מבטיח לך שאם היו... אני שואל אותך שאלה עכשיו. בוא נגיד שהודיעו שהיום הגיע המלך המשיח.

כן. הם לא מתעלפים לצחוק?

צוחקים.

כן? כי לא חילכו אותם לדרך. עוד פעם.

מה יגידו? עזב, שטויות, אתה מאמין, משיח, מה אתה דורש, שטויות, עזב?

אחרת, דתיים, אמרו, אתה, אתה. ככה זה כל נבואה. אז מה יהיה? ככה זה כל נבואה, צוחקים.

אז מה יהיה? אז מה יהיה? נו. אם לא חילכו אותם לדת מגיל קטן,

ולא זכו לשמוע, מסכנים. קודם כל, בדור הזה כמעט אי אפשר להגיד את זה. כמעט ואי אפשר.

תשמע, 14 מיליון קלטות לחלק בחינם, זה לא פשוט.

זה עבר בכל מקום כמעט.

הם לא ראו, עבר לידם.

אם לא ראו, שמעו.

ואם לא שמעו, שמעו מי שמעו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דאג

שלא רק אני,

עוד ארגונים, ועוד אנשים, ועוד שיעורים, ועוד, היום יש שפע של מעוניינים לעזור.

והנה, בתוך הקהל הזה, אתה רואה?

שלוש נשים, שלושה גברים עם פתקאות טפסים, הנה לפניך, מחלקים מי שרוצה ללמוד חינם, מי שרוצה לדעת, מי שרוצה להבין,

מי שרוצה מה שרוצה, מוכנים לעזור חינם.

איפה היו דורות אחרים כזה דבר?

אז גם אחרי כל זה, עוד הם רוצים להישאר חילונים,

וגם אחר כך לצחוק, וגם אחר כך להיגאל.

איפה ההיגיון?

צודק, רק פשוט חיפשתי איזה פרצה זכות. פרצה יש? הנה, כל הזמן, כל יום, עד שהוא יבוא,

זו פרצה גדולה שם, כדוגמתה. תאר לך, בן אדם בן 98,

אומר הקדוש ברוך הוא, אתה יכול עוד לחזור בתשובה.

נו,

חטא, עבר, פשע, עבר כל העבירות.

היה מנשה רשע, היה אחאב הרשע,

היה מי לא, רשעים הכי גדולים בעולם נתן להם הקדוש ברוך הוא צ'אנס עד הרגע האחרון.

הכניס את מנשה לדוד, דוד,

מנחושת, גחלים בפנים,

והוא עוד אומר לקדוש ברוך הוא, אם אתה כמו כל העבודה זרה,

אז אני לא מאמין, רק אם תציל אותי אני אאמין.

נו,

והקדוש ברוך הוא שומע כזה אולטימטום ומציל אותו,

הציל אותו.

עכשיו רציתי להגיד משהו פה לחבר'ה הצעירים.

אני כאילו אולי שלוש שנים שומר שבת,

אבל הייתי שחקן כדורגל, אז בוא נגיד נשחק חוץ, הייתי נוסע, והכול הייתי, תמיד ככה התחלתי.

והשנה בא לי, כאילו,

מה זה בבום,

מכה מה זה קשה, מחלת הנשיקה, מחלה כבדה מאוד.

אז פניתי לאיזה רב מקובל, רב

אשר אוחיון, רב מקובל, כאילו, נתן לי את הברכה שלו,

והרופאים אמרו לי, אתה חודשיים, עד חצי שנה מאושפז.

אמר לי, כאילו,

הרב אשר אוחיון, אמר לי, אתה מקבל על עצמך להגיד שבע נשמת קול חי, שיש לזה כוח עצום,

ועשר דקות מוסר ללמוד, רבע שעה הלכה,

ובזכות זה,

היום אתה תרגיש טוב, שלושה ימים אתה בחוץ.

ככה הוא אמר לי.

באמת, ככה היה בדיוק, אחד לאחד.

אז בגלל זה ויתרתי על הכדורגל,

ויתרתי על כל השטויות, כאילו.

אני רוצה כאילו להגיד לכל הדור הצעיר, וכל זה,

שהייתי שחקן כדורגל בהפועל פתח תקווה, בנוער, וכל הדברים האלה, וכל נערים,

אין שמחה יותר גדולה אחרי שאתה מתעמק בתורה ומגלה חידוש של תורה, לעומת לשים גול או שער או משהו כזה.

אני חושב שאני שחקן דבר רגול.

תודה. תודה. ברור.

אשריך.

שיהיה לך בהצלחה, תעלה מעלה-מעלה. ציצית כבר יש לך?

ביום שבת? זה טוב מאוד.

אפשר לתת לך ליום שישי?

אז יום אחד תן לי לפחות.

איזה יום שאתה רוצה.

בכבוד. בוא.

אתה רוצה גם ציצית? בכבוד.

מי עוד רוצה ציצית?

עוד מישהו רוצה ציצית? בכבוד.

אזרק ברוך.

אזרק ברוך.

כן.

אוקיי.

אסכולה, יש דברים שכואבים לי. ככה אני פוצץ. ישבתי פה, את האמת, לא רציתי לבוא מול המצלמות.

יש לי הרגשה של יחצנות כזאת. כאילו,

עושים יחצנות לתורה, יחצנות לכאלה דברים, פה ושם.

יותר מדי הצגה, כאילו, תיאטרון.

עכשיו, כל העולם הזה יותר מדי חומרי.

כל אחד שבא ונותן משהו, מחפש גמול. כמו פה, אנשים שואלים שאלות ומחפשים שתברך אותם, מחפשים גמול. הדבר הזה עקרוני...

מגעיל אותי, אני מרגיש מבפנים ככה,

כאילו כל אחד מחפש לקבל משהו כתוצאה ממשהו שהוא נותן, אוקיי?

עכשיו, למה גם הניסיון פה זה תמיד לנסות להחזיר אנשים בתשובה,

ולא לנסות לבוא ולהגיד לאנשים, כאילו קודם תהיו בני אדם,

במובן של אחד לרעהו,

אחד לשני,

ולא תמיד, לא בהכרח כאילו לבוא והתורה תעשה אותך ככה,

למה שלא עזרה לזולת וכל עשרת הדיברות

ולבצע את הדברים האלה,

ולא להתמקד יותר בקטע של התורה.

הדעה שלי היא, לפי דעתי, שאני לא אחזור בתשובה.

זה מה שאני אומר.

אני לא בן אדם רע,

אני לא רואה את עצמי כבן אדם רע, אני מקווה שגם אנשים אחרים לא רואים אותי כבן אדם רע.

הקטע פה,

אני חושב, לעזור לאנשים בכיף, כל בן אדם שצריך עזרה, אני בכיף יעזור לו.

אני לא אוהב את כל הקטע שמחפשים להחזיר בתשובה, ותבואו לזה, ולא יודע, זה לא נראה לי.

יש לך תשובות לתת לי לגבי הדברים ששאלתי כרגע?

בטח.

תגיד לי, אתה חבר בקופת חולים?

למה, בגלל הצבע?

לא.

דווקא זה חשוב שאתה יגיד, חיבר, לא? לא, לא.

אוקיי. אתה חבר?

אני כרגע בצבא, אז...

הצבא מכפר עליך.

לא בדיוק. תגיד לי משהו, ההורים שלך בכללית, במכבי,

בנאוחית, במה? כללית, כן.

כללית.

למה רופאים מבקשים שתשלם גם כסף בשביל שייתנו לך רפואה?

למה שלא יחלקו רפואה חינם?

אוקיי. למה שלא יסבירו לאנשים איך לחיות נכון בשביל שלא יצטרכו רופאים בכלל?

למה שלא יעבירו קורסים חינם, איך להיות אדם טוב, שקול, מדוד, מתון?

ממילא, אם לא יהיה לו כעס ולא יהיו לו בעיות,

אז הסוכר והלחץ דם והכל התוצאות השליליות של המידות הרעות שלהם, שגורמים להם בעצם להגיע למצבים כאלה שהם יצטרכו רופא,

יחלפו מן העולם, ואז תהיה חברה בריאה ופורייה, כולם יחייכו אחד לשני.

למה בבית ספר חילוני לא מלמדים מה שאתה אומר?

ואני רואה שיש רק אלימות ואלימות ואלימות,

אחרי 700 שנה החליטו שילדים יקומו מפני המורים בכניסה,

אחרי החלטות של גברת תירוש, מנכ״לית למשרד החינוך.

מה שאצלנו זה מזמן,

ואצלנו כבד את אביך ואת אמך,

ואצלנו להחזיר אבדה,

וכל הדברים, זה לומדים ילדים בגיל שלוש.

כשמדברים לבוגרים כבר לא מדברים על זה, זה בגיל שלוש למדנו.

מה מדברים? מדברים על מה שלא יודעים.

מה שיודעים לא צריך לדבר,

על מידות ודרך ארץ ובין אדם לחברו. איזה חברה יותר בריאה?

דווקא החברה החרדית.

איפה יש פחות אלימות?

בחברה החרדית.

איפה יש יותר עזרה לזולת וחסדים?

בחברה החרדית.

איפה נותנים יותר צדקה?

בחברה החרדית.

למי נותנים? לזולת.

מה, מאיפה הם למדו את זה?

מהתורה.

אם לא הייתה תורה, הם לא היו עושים את זה.

כי מה פתאום שאני אתן ואתה לא?

ואני אף על פי כן נותן לך ואתה לא.

אתה רק אומר לי איך להיות,

אבל לעשות אתה לא עושה.

בעוד שאנחנו הולכים ורצים ומחטטים ומחלקים בחינם,

גם ללא תקציבי מדינה.

אז בוא נחזור לשאלתך.

החברה היא חומרית, נקודה, נכון.

החברה לא עושה שאתה נמצא בה כלום ממה שאמרת.

החברה שלנו כן עושה מה שאמרת, רק לא ידעת.

דבר נוסף אתה צריך להבין.

בין אדם לחברו זה מצוות גדולות מאוד, נכון?

ורוב,

ורוב התורה באמת בין אדם לחברו.

עד שאמר רבי עקיבא,

ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.

והילל הזקן אמר, מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך.

וזה כללים גדולים בתורה.

אצלנו, לדוגמה, יש לא תיקום

ולא תיטור.

אצלכם יש בחברה החילונית לא תיקום?

אחד עשה לך משהו לא תיקום?

מה, אני פראייר?

אז מחר הוא יעלה עליי ויטפס עליי פעמיים, אה?

תיקום ותיקום, ולא תיטור?

מה זה לא תיטור?

אתה רוצה גם שאני לא אזכור לו מה שהוא עשה לי?

זה רשום בדם ליבי.

אני אראה לו מה זה.

ובצדק תשפוט עמיתך.

הנה, כרגע, בטענתך, עברת על מצווה מן התורה.

התורה אומרת, בצדק תשפוט עמיתך.

תצדק את רעך,

והפוך, תראה את החיובי בו,

תנסה ללמד עליו זכות,

אף על פי שאתה חושב שהוא לא כזה.

למה?

בצדק תשפוט עמיתך, אז יהיה עולם יותר טוב.

אצל החילונים יש מצווה, ואהבת לרעך כמוך, אגזקטלי?

איפה יש דבר כזה?

ואהבת את עצמך, מר סלפיש.

מה פתאום שאני אוהב את השני כמוך?

גם אני, אם יש לי מרצדס,

אני רוצה שגם לשני יהיה מרצדס כמוני,

חלילה.

אבל אצלנו כן.

הרי בטח שלא דיברת קודם, עכשיו אני, כל אחד בזמנו.

אז לכן אצלנו יש מצוות כאלה.

אני לא ראיתי שאצל החילונים יש מצוות לקט,

שכחה, פאה,

חובה לעזור לעניים, לתת צדקה,

לעתת מעשר מהכסף, חובה,

מעשר מהכסף,

לכתחילה חומש, 20%. לא ראיתי דבר כזה, איפה קרנות הצדקה האלה.

אצלנו זה חובה.

אתה קוצר את השדה, אתה צריך לשכוח מצוות שכחה.

אתה צריך לא ללקט אם נופלים לך שני שיבולים, אתם משאירים לעניים כל פעם שנופל שתיים-שתיים.

אתה צריך להשאיר פאה בשדה, פינה אחת, לא לגעת.

זה לעניים יתומים ואלמנות וגרים שעוברים בשדה.

אתה צריך בשנת שמיטה להפקיר שנה שלמה את כל היבול שלך, אפילו אם יש לך אלף דונם.

למי?

לעניים שיעברו בשדה ויאכלו כבעל הבית,

ואתה לא תוכל לעשות כלום.

זה לרעך או לרעך? איפה יש מצוות כאלה אצלך? בכיף, אני מוכן לעשות כאלה זמן. אצלכם יש שנת שבתון על חשבון המעביד.

רק רגע, לא גמרנו.

כשאתה עכשיו אוכל משהו, אתה צריך להפריש תרומות ומעשרות ללוי אשר בשעריך.

וואלכ, אתה לא זז רק בחלקים. החלקים, מה יישאר לי?

אתה מבין?

אתה עכשיו שוחט בהמה,

ראשית הגז לכהן,

את העור שלו, אתה צריך לתת לכהן, זרוע לחיים בקיבה לכהן.

מה נשאר? שהוא ישעט, אני אוכל.

מה זה?

כל הזמן התורה דואגת לשני, לזולת.

לזולת.

אבל אתה, שלא מכיר את התורה שמחנכת לזה, חושב שאנחנו הדתיים,

רק דבר אחד מעניין אותה לחזר בתשובה.

כן,

אנחנו אשמים בהחזרה בתשובה.

אתה יודע מה זה?

זה להביא אותך לגן עדן.

איזה אשמה, איזה אשמה, פשע מאורגן.

אנשים לא דואגים לבן אדם שיהיה לו רק טוב בעולם הזה.

גם דוחפים אותו לגן עדן.

זה באמת לא בסדר.

כל הדתיים עושים את זה?

מה? אתה חושב שכל הדתיים עושים את זה? לא, כל הדתיים, כי לא כולם מוכשרים.

זה אחד.

אבל הרבה מהם תורמים בשביל שהאחרים יוכלו לעשות את זה. גם הרבה תורמים זה תורמים.

אני גם מסכים.

אבל למה שהם מאמינים בלבד.

בעוד שאני עושה, לא.

אני עושה גם מה שאני לא רוצה.

אם טבעי

הוא נגד מצווה מסוימת, אין דבר כזה.

אבל עכשיו לגבי התרומות. אמרתי, דוגמה, כן. טבעי, קמצן.

לא אוהב לתת.

התורה מצווה אותי, אין דבר כזה שאני לא אתן. כי אז אני עובר עבירה.

אם אני עובר עבירה,

הקדוש ברוך הוא יעניש אותי.

ממילא,

הקדוש ברוך הוא דאג,

כמו שאני מקבל טובה,

גם מה שבעיניי רעה אצטרך לעשות.

בשבילי צריך להיות הכל טוב.

רע וטוב בעיניי,

טוב מאוד.

למה? כי זה מצווה.

אצל החילוני זה ברירה.

ברירת מחדל.

מתאים לו, הוא יהיה נדיב. לא מתאים לו, לך תעבוד.

אני לא יכול לברור בזה.

לא מותק, אנחנו חיים ככה. אני אגיד לך.

אני גרתי בתל אביב,

חילוני, עד גיל 24,

ברחוב בן יהודה, צפונבון,

ג'ינס וטריקו וטלטלין.

ואני,

כשנתוודעתי לתורה,

לא ידעתי אפילו שיש בני ברק, עיר של חרדים. לא ראיתי בחיים שלי חרדים.

מה שראיתי זה כיפות סרוגות קטנות כאלה.

וכשהגעתי פתאום לבני ברק ונתוודעתי לזאת,

עיר שלמה, 150 אלף איש במקום אחד חרדים.

זה מדינה בתוך מדינה.

אם אתה היית יודע כמה חסד, זאת העיר הכי ענייה במדינה, אתה יודע? והעיר הכי ענייה במדינה, וכולם לובשים חליפות.

וחלק לובשים ורסאצ'ה.

איך זה?

נותנים להם.

לא משאירים אותם רעבים. דואגים. מי שיש לו טיפה, נותן טיפותיים.

כמה שאפשר לעזור, כי זה מצווה.

והקדוש ברוך הוא רוצה שככה נחיה, וככה חיים.

אמרתי שלא,

אבל בדקו סטטיסטית מתוק,

שבחברה הישראלית הכי פחות תורמים,

זה החילונים.

והכי פחות שבחילונים,

זה העשירון העליון.

והכי פחות,

זה האלפיון.

והכי הרבה תורמים, זה התפרנים החרדים.

אז זאת אומרת, העובדה הזאת היא עובדה. מה כן תורמים חילונים בדרך כלל, אלה שהם

תורמים בגדול?

בית חולים,

איזה מוסדות שמפאר את כבודם שהם נתנו,

ויהיה כתוב שם, ובגדול, וזה, ופה ושם? כן, יש כמה כאלה שעושים,

אבל הם גם יודעים שיש על זה החזרים.

גמול. אתה מבין? לא.

חוץ מכבוד, יש גם החזרים,

יש מס הכנסה, יש מיסים,

יש הוצאות, אז למה שניתן לממשלה?

ניתן ישר דבר שהוא גם כן מועיל לציבור.

רגע,

יש כאלה שבאמת עושים גם לשם שמיים, אני לא אומר שלא.

אבל ביחס,

אנחנו מחונכים ומחויבים לזה.

אנחנו לא עושים טובה.

חילוני יכול להרגיש שהוא עושה טובה.

אני לא עושה טובה אם אני נותן לשני,

אני חייב.

לא, אמרתי שאפילו אם אני קמצן,

אני מחויב לתת, ואפילו שאני לא מרגיש טוב אחרי זה, זה לא משנה.

כמו שאם אני צריך לשמור שבת,

ונגיד שאני בן אדם שלא נהנה משבת,

בואו נגיד שאני לא נהנה משבת,

אבל אני שומר שבת, אני עושה ציווי אלוקיי.

אוהב, לא אוהב, זה עוד עניין.

כולם אוהבים לשלם מס הכנסה?

לא, אבל אין ברירה, צריך לשלם.

אבל איך הם מרגישים אחרי שמשלמים? על הכיפאק. סוף סוף אני יודע,

אין עליי חוב.

עד שמשלמים, וואי וואי וואי.

ככה זה.

אפילו אם בן אדם לא טוב לו בשבת, הוא צריך לשמור שבת.

אם אתה גם נהנה מזה, למה לא? הרי זה המטרה, עונג.

מה לעשות, אבל בן אדם חושב שהוא מפסיד בשבת,

והוא יכול ללכת עם החבר'ה, והוא יכול לעשות כך וכך.

זה מה שגורם לו שהוא לא נהנה.

אבל אם לא היה לו את כל זה, והיה מתמקד בשבת, מתבונן במחלתה,

והיה נהנה ממנה,

חייו היו מאושרים.

אני וכמותי

עושים מצוות בין אדם לחברו הכי הרבה.

גם אצלנו יש שוליים שהם לא כל כך. נכון, נכון, אבל תבין את ההבדל.

אצלנו השוליים זה שהם לא בסדר,

ובחברה אחרת השוליים זה הבסדר.

למה?

כי אם אני רואה את התוצאות של האלימות,

איפה בן אדם לחברו?

ואם המורה אומר לילד, מחנך אותו, הוא גם מרביץ לו מכות.

זה לא זורקים שקית על מורה,

זה סכינים.

היי, לאן הגיעו?

אני לא רוצה להגיד לך מה עשו באחרונה לכמה ילדים, ומה חתכו להם, וכל הדברים שכתובים אצלכם. זה איום ונורא.

מאיפה זה בא התרבות הזאת?

מלעזור לזולת?

אין כמעט ילד שלא נפגע בבית ספר בשנת לימודים אחת.

אין

כמעט בית ספר ש-30% ממנו, אני מדבר איתך על סטטיסטיקה שהבאנו בסרט, זה מהטלוויזיה, לא ממני,

30% נושאים סכינים.

אתה יודע מה זה?

אם צריכים לשים בדיקה,

שבודקים את האנשים שנכנסים, אתה מבין לבית ספר בשביל לראות אם הם מחזיקים,

אתה מבין, כלי מתכות, אז מה אנחנו מדברים בכלל?

איזה חינוך, על מה מדברים בכלל?

ואנחנו עוד נאשמים בזה שאנחנו רוצים להיטיב לזולת, וגם חטטים את רגלינו, ללכת אצל החילונים ולבקש מהם, בואו תכירו את התורה שלכם,

לא שלי.

שלכם בדיוק כמו שלי.

גם לכם יש זכויות בתורה.

תורה ציווה לנו משה מורשה לכל קהילת יעקב, לא לדתיים,

ליהודים.

אתה יהודי, יש לך זכות. תרצה, תקיים, תקיים, לא תרצה, תקיים. יש דברים בדת שיוצרים אנטי. אנטי, מה אנטי?

תן לו רגע, מה אנטי?

בימים שיש צפירות, למשל, אז יש תמיד את הדתיים שלא עומדים.

נכון.

למה, אם אני, למשל, יש לי אח שנהרג בבריאות? נכון.

אז למה שהוא לא יעמוד?

הוא חלק מהמדינה שלי. אם תסביר לי מה זה לעמוד,

אנחנו נעמוד מהבוקר עד הערב. זה לא משנה. למה לעמוד?

ברגע שאתה חלק מהמדינה. שמעתי, למה לעמוד? רק תסביר לי, אני אעמוד. למה לעמוד? לעמוד לזכר הנופלים. לעמוד לזכר הנופלים.

מסכים, גמרנו. לעמוד זה מספיק, מספק אותך?

זה גם חלק.

אתה גדול מחאה.

חלק. חלאס.

עומד.

עמדתי.

מה קרה?

תרמתי תרומה לנזקקים, מה קרה?

הם אכלו משהו.

עמדתי, מה עשיתי למתים?

גרמת למשפחה להרגיש... למשפחה.

שמעת?

אם אני אגיד מזמור תהילים במשנה לעילוי נשמת הנפטר, זה יהיה יותר טוב? אתה מאמין שזה יעזור? אתה מאמין. במה? עומדים.

עומדים. עומדים. עומדים. אתה גורר באנשים. לא נכון.

שמעתי.

לא נכון. כשאני שואל אותך,

בתשעה באב אתה צם?

אה,

חורבן בית המקדש,

מתו מיליונים יהודים.

ואתה לא,

ואתה לא שם אבל לאומי לפני המדינה עוד.

אבן לאומי אלפי שנים. ואתה לא משתתף?

אתה יהודי? כן. אז איך אתה לא מקיים את מה שאתה יהודי?

מה שאתה עומד זה של הגויים, לא של היהודים.

זה שעומדים זה מנהג של הגויים, לא של היהודים. זה לא משנה מנהג של מי זה.

ברגע שאתה עומד בצפייה. שמעתי.

תצום תשעה באב, אני עומד.

אחלה. אחלה.

עוד מעט זה תשעה באב. ראית? אתה כבר מתחרט.

אתה מבין מה הבעיה? אז אני אגיד לך,

מה שעונה בן אדם, אתה מבין חילוני בדרך כלל. למה אתה לא שבר שבת?

לא מאמין.

תשובה לגיטימית או לא? זו תשובה לגיטימית.

אבל אתה פוגע ברגשותיי, מה עכשיו?

נו. אתה לא אמור להיפגע מזה. אתה לא אמור, למה? אני נפגע אבל.

אבל אני לא פוגע בך. מה פירוש? אני רואה שאתה מחלל שבת, אתה יודע מה זה מחלל שבת? אבל פה הרוב עומדים והמעט לא עושים את זה. רק רגע, אני שואל שאלה, אתה פוגע ברגשותיי, מה איתי?

אתה קובע לי, אני קובע לך, לא פוגע ברגשותיך.

אבל פה זה רוב. גם אני לא פוגע. אבל פה זה רוב. אנחנו הרוב. לא, אתם לא הרוב. בטח אנחנו הרוב. יש לי קסטה שאמרת, מ-17,

34, לא נראה לי כל כך הלך. מה לא הלך?

34 מנדטים.

נו. איפה הם?

איפה הם?

יש כמה שעברו לליכוד.

אבל רק רגע, מותיק, תגיד לי משהו.

כן. אני שואל אותך שאלה.

לפגוע בשני עם רוב ובלי רוב, זה מצדיק?

לא.

אז אני אומר לך משהו.

אבל זה לא אותו דבר, לשמור חבר'ה, אתה כאילו מחייב אותי לעשות משהו. אתה, ברגע שעומד,

אתה עומד על חינם,

והמדינה הייתה צריכה לאמץ את מנהגי ישראל ולא את מנהגי הנוצרים.

ואם היא הייתה מאמצת את מנהגי ישראל,

כולם היו עושים את מה שצריך לעשות. איך אבל אתה יכול להסביר לאימא שכולה, שהיא רואה שכולם עומדים,

ואני רואה תמונות בבני ברק, שכולם עומדים, ואלה בבני ברק לא עומדים.

ואני אגיד לך שיותר מזה, שיש חלק מההורים השכולים הדתיים שהם גם לא עומדים.

כי זה מצחיק אותם פשוט

לעמוד. אבל את הרוב זה לא מצחיק.

מאה אחוז.

והרוב שביום כיפור צמים ומטענים,

והחבר'ה שלך נוסעים באופניים ביד בתי הכנסת.

מה עם זה? זה לא יפה.

לא יפה. ואז הרוב באמת בבית הכנסת.

נכון.

ולמה הם נוסעים באופניים?

בילדים הקטנים נוסעים באופניים. הקטנים, הקטנים, הקטנים גדנים, עם סעובי מכוניות.

אז אני שואל אותך, וזה יפה? לא יפה. זה מגעיל.

אז בוא אני אגיד לך כמה מנהגים של נוצרים שאתה לא צריך לקיים.

אחד,

עמידה בצפירה, אין לזה שום משמעות, מנהג גויים.

כן, אבל זה חלק מבינתי. סימת זר על קבר, מנהג גויים.

לבוש שחור,

מנהג גויים.

הורדת הדגל לחצי התורן,

מנהג גויים.

אין לזה חלק ונחלה בישראל,

זה מנהג של הגויים, כי המדינה לא רצתה לאמץ את מנהגי ישראל,

כי היא רוצה מדינה חילונית ולא דתית.

לכן היא מאמצת דווקא את המנהגים של הגויים.

הבנת?

ואנחנו לא מתכוונים להיות כמו הגויים.

אנחנו יהודים וגאים ביהדותנו.

מה שיהודי נעשה אותו בגאון,

ומה שלא, לא נעשה אותו כלל.

אני גם דוגל בעניין שכמדינה צריכה להיות יהודית,

בצלם של... למה המשפט שלנו הוא לא עברי?

למה המשפט שלנו הוא לא עברי? יש לנו את החוקים הכי מפותחים בעולם, ומאתנו למדו כל אומות העולם. רק בישראל החוקה והחוק הוא לא יהודי, הוא גוי.

השופט אהרן ברק, לדוגמה, לא מזכיר ולא הזכיר מעולם

פסק אחד מהמשפט העברי,

אף-על-פי שהחוק בישראל אומר שמה שלא נמצא אצל הגויים,

משתמשים במשפט העברי, וגם לזה הוא לא נזקק.

למה?

רוב החוקים של המשפט, של המשפט עכשיו בארץ, זה מהתנ״ך, זה מספר דברים, אני חושב על התנ״ך. מה פתאום? זה עות'מאני ובריטי.

בסופו של דבר, גם העות'מאני והבריטי באו מהתנ״ך.

לא, מועתק, לא.

זה חוקים שהומצאו על-ידי בני-אדם.

חוקי התורה, אתה צריך ללמוד אותם כמה הם צודקים וצדיקים.

אבל לא למדת, מה נעשה?

כשתבין את זה,

תבין גם שהשאלות שלך מיותרות, כי אתה לא תהיה מוכן לעשות דבר שקר, אפילו אם זה יעשה נחת רוח למישהו.

לא עושים שקר.

אמת, צריך לעשות בכל מחיר.

שקר, בשום אופן.

לא מאמצים שקר בשביל לעשות נחת רוח לאחרים.

הבנת, עיוני?

בשביל זה אנחנו לא עומדים.

משניות להגיד?

לא, לא פוגעים.

אתם כן פוגעים. לא, לא פוגעים.

לא פוגעים.

פעם אמרתי לאחד,

תגיד לי, למה אתה לא שמר שבת?

אמר לי, אני כופר.

איך הוא אמר לי את זה? אני כופר.

אבסוט, כופר.

הוא שאל אותי, למה אתה לא עומד? אמרתי, כופר.

אני גם כופר, לא רק אתה,

גם אני כופר.

למה הוא יכול לכפור ואני לא?

אני כופר לפחות בשקר, הוא כופר באמת.

אתה מבין מה ההבדל?

זה ההבדל.

ודאי.

משום שאתה עושה מנהג גויים.

לא עושים מנהג גויים בחוקות הגויים, לא תלכו, זה מצווה מן התורה.

לא מאמצים את מנהג הגויים, בשביל זה אתה יהודי, יש לך תורה משלך.

מה עושים כשנפטר מת? אני אשאל אותך שאלה.

ראית פעם מישהו שנפטר לו אבא?

ראית פעם בשבעה ששורקים ועושים,

הוא עומד דקה?

למה לא?

אבל אבא שלו נפטר,

למה לא שורקים?

כשעשו צפירה מחאה על זה שהוא מת, למה הוא מת עכשיו?

עוד פעם, אתה כבר רגיל לדפוס הזה של החשיבה, כי הכניסו לך אותו, אתה לא אשם.

אתה שומע צפירה מאז שנולדת.

אתה כבר מחכה, מתי היא תבוא?

זה הבעיה.

אבל אתה צריך להבין,

לצפירה הזאת יש משמעות גויית, לא יהודית.

בואו נעשה דבר חיובי לנשמות.

בואו נגיד קדיש לעילול נשמתם,

בואו נגיד משניות, בואו נגיד תהילים. אתה יודע, באמריקה יש שליש מהעם היהודי,

ובאמריקה הרבה מהגויים הולכים ביום ראשון לכנסייה.

בואו נגיד שהרבה יותר מהיהודים. זאת אומרת, הם רוב.

אז מה?

הם חלק מהמדינה באמריקה הצפונית,

אז הם צריכים ללכת ביום ראשון גם לכנסייה?

למה? כי זה קומיוניטי, צריך להיות עם כולם. מה, כולם זורמים לכנסיות, אתה לא?

למה לא?

הרוב, הרוב הולכים.

מה קשור אם זה רוב?

כל אחד חי על פי דתו ואמונתו.

לנו, העם היהודי, יש מכנה משותף אחד, זה התורה.

היא לא שלי, היא שלך גם.

שלנו.

בוא תקרא מה כתוב בה. אם היא אומרת לעשות כמוך, נעשה כולנו כמוך. אם היא אומרת, כמו שאני אומר, נעשה כך, מה הבעיה? מה, אנחנו מתווכחים על דבר שהוא ברור, ניתן לבירור?

מה הבעיה?

אתה חושב שבשבילנו להיפטר בדקה זה בעיה?

עומדים, חרטא דקה, וזהו, מסתכלים אחד על השני, וזהו, וגומרים והולכים.

אז למה לא לעשות את זה? למה? כי זה טעות.

זה גורם לחץ למשפחות. טעות! אבל זה גורם לחץ למשפחות. טעות! אפילו הצלם של הטלוויזיה לא עומד,

כי הוא מצלם חרדים.

זה טעות!

מה שטעות לא עושים.

עם כל הכבוד.

כן, ידידי, אני אתך עכשיו, ואהבת לרעך כמוך.

ככה, אתה בהתחלה אמרת, אני עושה השוואה בין דתיים לחילונים. אתה עשית את אותו דבר כמוני כשאמרת שבחילונים אין בן-אדם שאוהב את עצמו,

את חבר שלו יותר מעצמו, אוקיי?

אתה היית במסגרת צבאית?

כן. אתה יודע מה זה אחוות לוחמים?

מילים. עזוב מילים.

בשטח. מה זה עזוב? זה מילים. בשטח, בשטח. בשטח יש כאלה שמוכנים, כן, באמת. יש, יש. זה לא שייך לאחוות לוחמים. רגע, רגע. עזוב. רגע, רגע, רגע. זה בהגדרה. בהגדרה, בדיוק, זה מה שאמרתי, מילים.

אבל יש באמת יוצאי דופן שהיו מוכנים למסור את נפשם של חבריו. זה נכון.

נכון.

זה חינוך מהבית,

זה חינוך קצת בצבא,

וזה בודדים, לצערנו, זה נכון. אני לא יודע אם זה בודדים, אבל... בודדים. הייתי בצבא לפניך, והייתי שלוש שנים מלאות, וראיתי. מה עשית בצבא?

הייתי בתותחנים, קשר.

אוקיי, סבבה.

אוקיי, עכשיו, אני לא בא להתבקר איתך. אתה אומר הרבה דברים,

אני מסכים איתך בהרבה דברים, אבל למה זה ככה? זה מה ששאלתי, אתה בא ועושה את זה. מה למה?

מה עשית? למה כל הרוע הזה שאתה... איזה רוע? לא ממך. בטח שלא ממני. אתה אומר חילונים. למה זה? אני אמרתי! אתה אמרתם אתם! אמרת אתם! לא, אני אומר, למה להחזיר בתשובה? כאילו, למה לא לפחות? למה לא? אז שנייה, שנייה. אוקיי, נו.

לא... מה פתאום? אס ושלום.

הוא לא יבזבז לי. לא, אתה חושב ככה?

לא, אתה לא רוצה שאני אפספס עוד ציצית אחת.

אה, אוקיי.

בכיף, למה לא?

אז, טוב, טוב, התבלבלתי עם עצמי עכשיו.

לא נורא, היינו באחמת לוחמים.

אוקיי.

לא, אני אומר עכשיו, אני מסכים איתך עם הרבה דברים. עכשיו, אתה אומר כאילו, הפתרון זה לחזור בתשובה. לא אמרתי.

אמרתי, אני מציע שיכירו את היהדות. מי שירצה, יעשה.

מי שלא ירצה, לא יעשה. אבל מותר לי להסביר?

אני עכשיו פרופסור להיסטוריה. אפשר ללמד את ההיסטוריה?

אני מלמד היסטוריה של העם היהודי. סיפרתי לך מההתחלה, מה באתי?

אמרתי, היה פעם משה.

עם משה היה סיפור כזה, דיברתם מן הסלע, היה כזה סיפור, ככה היה תוצאות,

מה ההשלכות,

מה קרה, שלום. יש שאלות? שאלתי, שלום. מי ששאל, עניתי.

מה עשיתי לא טוב? החזרתי בתשובה? לא אמרתי אתה.

החזרתי בתשובה? לא אמרתי אתה. סיפרתי סיפור, שאלו שאלות, קמו, חצפו לי את הציציות והלכו.

מה אני עשיתי?

אני לא בא לשופט אותך, אני לא בא לשופט אותך, ואני לא שופט, כאילו,

אני לא אומר לך, אתה מנסה, יש הרבה דתיים, תכל'ס, ואני הייתי בכאלה דברים,

כשהייתי ילד לפחות, בוא קח סוכריות,

בוא, כאילו, תחזור בתשובה, על הדרך.

אתה מבין?

מושך ילד עם סוכריה. מה, לא טוב לתת סוכריה? למה? למה לעשות כזה דבר? אני לא מבין אותך. אתה נותן ילד סוכריה כדי,

כאילו, אתה מפתר אותו לכיוון הדעת? למה שלא תיתן?

אני מאמין שהיא לא תיתן... אמא שלך לא פיתתה אותך עם סוכריות להכין שיעורים? מה הקשור עם אמא שלי עכשיו?

לא, היא לא פיתתה אותך להביא לך בשביל שתכין שיעורים?

אין דבר כזה שנותנים מתן ילד על מנת שיעשה משהו לעודד אותו? אבל אתה חושב שזה יפה מבחינת דעת? כאילו, מה, לתת לילד קטן שהוא ילד קטן? לא קטן, לא קטן. אל תגיד קטן, זה סיפורים של הטלוויזיה. ילד קטן. יש פה קטן? איפה קטן? רגע, מי מדבר פה? שנייה, רגע.

אתה יושב, אתה ישר תוקף. מה פתאום? צוחק. לא, באמת, אתה תוקף אותי.

אני אומר כזה דבר, בתור ילד קטן. ילד קטן לא.

אתה אומר שאסור לעשות את זה, ועושים את זה ליד הבית שלי. אני, מה עושים? לא, נגיד לך מה עושים, נגיד לך מה עושים.

אומרים שמי שיבוא לקרוא תהילים, חבורת תהילים,

יקבל פרס. מה, אסור לתת פרס לקרוא תהילים? זה עבד פין אבל, למה שלא?

למה אתה... תאר לך שהייתה חבורה חילונית. לא היו באים, הילדים האלה באים לקחת את הסוכיות וללכת.

רק שנייה. אני לא חושב שאני לא מסכים עם זה. שנייה, שנייה.

אני שואל אותך אם זה היה חיובי שחבורה חילונית הייתה אומרת לילדים, בואו נלמד אתכם שירי חיים נחמן ביאליק.

מי שיגיד את השיר יפה יקבל סוכריה.

מה זה?

היה מקבל פרס עידוד, היו נותנים להם אחרי עשר שנים של עמר כזה פרס ישראל,

היו אומרים, אלה עזרו לציבור ולמורשת הישראלית,

והנשיא,

היו מזמינים אותו לבית הנשיא ונותנים לו אזרח הגון ועוזב ומה לא?

מישהו היה קורא לאחד,

מישהו היה קורא למי שמלמד חיים נחמן ביאליק מיסיונר?

אם היה אחד מלמד חיים נחמן, היו אומרים לו מיסיונר?

אבל אם בן אדם מלמד תאנים,

הוא אומר לילד, תגיד תאנים, שזה שלו, שלו, זו התורה שלו, תנ״ך, תנ״ך.

תלמד שיעורי תנ״ך כמו בית ספר. דווקא בגלל שזה תנ״ך. למה שלא יקבל סוכריה? לא מגיע לו. אבל דווקא בגלל שזה תנ״ך לא צריך להבין סוכריה. איזה חמוד. לא, על זה אני לא מסכים. בגלל שהמשקל של זה כבד. אבל זה לא חזרה בתשובה מתוק.

זה התחלה. אה, זה התחלה? זה התחלה. מה בסוף, נו למכונית? תראה.

מה בסוף? רגע, רגע, ילד ערבי נולד מחבל?

לא. יפה, זה חינוך.

נכון. יפה. אז מה הוא יקרא? הוא יהיה דוד המלך.

מה קשור? מרוב תהילים הוא יהיה דוד המלך. לא טוב. תהיה רציניים. רציניים. מחבל, מלמדים אותו כל הזמן להרוג, הוא יהיה מחבל. נכון. מלמדים אותו רק מזמורי תהילים. מה הוא יהיה?

בדיוק.

אז זהו. אז מה הוא יהיה?

הוא יהיה דתי. דוד המלך. אני אחזור בתשובה. למה דוד המלך?

למה לא דוד המלך? למה דוד המלך? כי דוד המלך כתב את התהילים.

אתה רואה?

אם היית קטן, נותנים לך סוכריה, היית יודע שדוד המלך כתב תהילים, לא קיבלת סוכריות, כי עכשיו אתה עזר בתשובה, הפסדת. אולי הייתי בסוף דוד המלך. גם סוכריות וגם דוד המלך. כן, היית מרבי אשראי, לחשוב על זה. אבל אפשר להתחיל.

לא, אבל אני אומר, דווקא בגלל שזה תורה, זה צריך לבוא מהלב. אני חושב שאם אפשר... מה פתאום? איך תגיע התורה ללב? מאיפה היא תגיע?

מה זה מאיפה היא תגיע? אם אחד מאלקס סוכריות אומר לא, אחד אומר לך ארצה אומר לא, מאיפה היא תבוא? תראה, אם אתה נולד נוצרי, אז אתה נוצרי, אתה מאמין בישו ולא יודע בכל מה שאתה... לא, יש נוצרים שלא מאמינים בישו.

סבבה. כן, כמו שיש עיניים שלא מאמינים בתורה. זה לחינוך כשהם נולדו.

נכון. אתה מסכים איתי? אני שואל אותך, למה לימדו אותך בלי תורה?

מה הכוונה בלי תורה? לימדו אותך תורה בבית?

בבית עצמו... לא. לא יותר מדי.

לא יותר מדי. למה לא?

לא יודע.

לא יודע. אני לא יודע.

מגיעה לך זכות שווה לדעת גם את מה שלא הודיעו לך?

כן.

זהו? אז מה עשו? אוכלו לך סוכריה, אז תבוא לדעת.

עוד פעם הסיכוי. אוקיי, אתה תנהל עם זה, מה אני אגיד לך?

בכיף, כאילו... תענוג, תראה את הילדים, איך הם מבסוטים. אם זה הולך עם מטרה טובה, בכיף. תראה, רק מטרות טובות. אני בלב שלם עושה את זה. יופי. אז אתה רוצה גם כן להתחזק קצת איתנו? קצת ככה להתקדם? אני לא מרגיש עם זה שלם, זה העניין. אתה לא תהיה שלם אם לא תלמד. החבר הזה שיושב איתי, אני קיבלתי איתו המון. אם לא תלמד,

בחיים שלך לא תהיה שלם. איך אפשר שאדם יהיה שלם אם הוא חסר בלימוד?

אתה צריך ללמוד.

אם תלך איתו לשיעורים,

עוד שיעור ועוד שיעור, ותשאל, כמו שאתה שואל. אדרבה, רק תשאל עוד ועוד ועוד, עד שתבין.

ולא רק תשמע מה שאומרים. פתח את הספר בעצמך, תקרא את המקורות. המקורות הם שלך.

הם לא נכתבו היום, ולא לצורך השעה, ולא לצורך השנה,

ולא לצורך המדינה. הם קיימים כבר 3,300 שנה, והם לא שייכים, תזכור,

לחרדים.

הם שייכים לך,

כמו לכל יהודי.

מגיע לך לדעת מה כתוב בתורה שלך.

לתורה יש לבוש מסוים?

לא.

יפה. ככה אתה יכול להיות.

נכון.

מי אמר שאני? זה אני מסכים, לא, כי אם תסתכל על רוב האנשים פה, רובם קיפוד וזה. למה? שמענו שלושה שנראו חילונים גמורים, שניים עם קוקו,

ומה קרה? הם אומרים שהם שומרים מצוות. אני אמרתי להם שהם לא בסדר, אמרתי הפוך, שהם עבדו על יצר הרע.

אני גם לא אומר שאתה לא בסדר, או מישהו אחר פה לא בסדר.

אני אומר,

כאילו,

למשל,

חרדים,

יש ביניכם לבין החרדים איזה מחלוקות או משהו? אני אדבר על אלם החליפות,

בבגדים אין בעיה, יש מספיק ענות. לא, אני מדבר בדעת, אין שום דבר. אתה יכול לבוש מה שאתה רוצה,

תלך איך שאתה רוצה, זה הכול. איך שהתלבשת, פשוט ייזהו אותך לקבוצה מסוימת. עכשיו, אוקיי, נגיע לנקודה אחרת.

עכשיו, יש חרדים, למשל,

הם לומדים תורה,

ואומרים, אני לומד תורה, תלמיד ישיבות, לא עושה צבא.

לא משרת את המדינה.

למה שלא תשרת את המדינה? לא, הוא אומר, אני משרת,

על ידי זה שלומד תורה. אוקיי, בוא נגיע לכזה דבר. אתה מכיר את הכיפות הסרוגות? מכיר.

אלה אנשים, כל הכבוד להם, הם גם לומדים תורה, מתאים לך. והם גם מתגייסים. למה שלא ייקחו מהם דוגמה? מתאים לך, נכון. מעלה אחת למעלה. נכון. למה שלא, למה לא? בואו נפתח את התורה ונסתכל מה היא אומרת.

מה היא אומרת? אם הם דתיים, אם הם דתיים,

יש להם תורה בדיוק כמו שלי, נכון? נפתח.

מה הקדוש ברוך הוא אומר שם?

בהגית בו יומם ולילה.

מה היא אומרת? שזה אומר?

בהגית בו יומם בלילה.

שזה אומר?

No holy day ללמוד תורה, יאמר בלילה. מה, אתה חושב שזה מה שמגן עליך? אתה חושב שאם היינו לומדים תורה? בוודאי. זה מה שמגן עליך? בוודאי. אתה חושב ככה? לא חושב.

יש לי היסטוריה, תנא! עזוב את ההיסטוריה. מה זה עזוב? מה זה עזוב? רגע, אבל אתה ראית את ההיסטוריה הזאת בעיניים שלך? אה. אתה ראית אותה? אתה ראית את נפוליאון?

אני לא ראיתי את נפוליאון, לא ראיתי אותה. היה נפוליאון? אבל היה.

לא יודע. מה אתה לא יודע? לא יודע, רשום.

וואלה. סבבה. אז היה או לא היה? אני לא יודע, אני לא ראיתי אותה. רגע, אז בספר מלמדים סתם?

אני לא יודע מה מלמדים.

מה, גם אתה לא יודע מה מלמדים?

אתה יודע למה אתה לא יודע? אני לא אוכל כל כך סוכריות.

אה, לא, ראית, הכול מתחיל, הכול בגלל הסוכריות.

יאללה. נשמה, אתה צריך להאמין. אי-אפשר להתעלם, יש היסטוריה, בוא נלמד מה הציל את העם היהודי במשך כל הדורות. עזוב. מה זה עזוב? אבל אתה לא ראית את זה. איך אתה יכול להוכיח שנים את זה? בטח ראיתי. איך ראית את זה? אני שואל אותך שאלה, אתה פה?

אתה פה? אתה פה?

אתה פה?

יש לך אמה?

כן. היה לו אבא?

כן. סבא.

לאבא היה סבא?

ולא היה אבא? נקצר את זה. נקצר.

אתה מכיר אותו? את ההוא החמישי אחורה? לא. מי אמר שהוא היה?

אתה ראית אותו? לא ראית אותו. עזוב, לא היה.

לא היה. רק השאלה אחת, אתה פה.

אם הוא לא היה, איך הגעת?

אבל מה זה קשור? זה קשור, שאתה אומר לי, עזוב את ההיסטוריה. אז איך אני פה?

שאלת מה הציל אותנו, אני אומר לך, תסתכל בהיסטוריה.

אתה אומר לי, עזוב את ההיסטוריה.

לא. אז איך אני אדע מה הציל אותי? אני אגיד לך, באמת, קשה להאמין בדברים שלא רואים. נכון או לא? נכון. נכון. יפה, עד אז? יש לך שכל?

כן.

אתה רואה אותו?

אני יכול להראות אותו. איך אתה רואה אותו? בשאלות שאתה שואל.

מחיאות כפיים זה בעיה, תדע לך, דתיים, זה בעיה. הם למדו תורה, קשה עליהם.

אבל תקשיב, נשמה.

תקשיב, אתה צריך לשבת ללמוד מתוק. ללמוד. זה לא בושה ללמוד עוד דבר. עוד תחום. כל דבר ללמוד זה לא בושה. בדיוק. שום דבר. כל דבר שאתה מעשיר את הידע שלך זה להפך. נפלא.

לך עם החבר שלך לשיעורים קבועים אצל רב מסוים,

תשאל כל הזמן עוד שאלה ועוד שאלה. לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, שפתאום ייפול לך אסימון, תבין,

ואז תחליט מה אתה רוצה להיות. כשתראה את שני הצדדים,

תוכל לשקול בתבונה.

כשאתה רואה רק צד אחד ופוסל את השני מלהסתכל בו ולהביט,

זו דרך שהיא לא נכונה.

אני הייתי בשני הצדדים.

24 שנה שם,

ועכשיו כאן,

ראיתי את שני הצדדים, לכן אני עומד ומתמודד מול כל ציבור.

למה?

מכיר את כל הטענות משם, כי גם אני טענתי אותן.

ומכיר את הטענות מכאן, כי אני למדתי אותן.

ואז אתה יכול להשוות.

אבל לעמוד בצד אחד ולצעוק לצד השני בלי להכיר אותו,

זה לא מחכמה.

לכן, בעזרת השם,

תתחיל עם החבר שלך, נחמד,

תלך איתו, תלמד, ואתה גם כן בין צפירה לצפירה.

תלך ללמוד משהו.

אם אדם נולד גוי,

מה נגזר עליו להיות גוי?

אם הוא בן אדם טוב,

עדיין הוא הולך לגיהנום והכול? לא, מה פתאום, חס ושלום, אנחנו אמרנו שגויים, לא, לא, לא, לא. אמרת אבל שהגוי, הייתה איזה מישהי ששאלה, על ציציות.

לא, יש 8,000,

2,800 עבדים על כל ציצית שירוצו לתפוס ביהודי שמקיים מצוות. אם נולדתי גוי, אני חייב להיות שפחה,

אני חייב להיות שפחת, כאילו. לא, אם אתה רוצה, לא. אתה יכול להתגייר.

אם תרצה, אתה לא חייב.

אני מאמין שבמידה

ואתה היית,

בן אדם שנולד לארבע אבים הנוצרים,

כן. הרבה יותר קל להתחבר לנצרות.

נכון. זה כמו שבן אדם אסלאם שנולד לארבע אבים, נכון.

אז כאילו, עכשיו, יש הרבה נוצרים שיוכלו לעמוד איתך, כמו שיש אמנון יצחק של היהודים, נכון. יש גם אתם נוצרים ויש אתם באסלאם. נכון, נכון. אני מאמין שאם הייתי נולד לאמא ערבייה, הייתי ערבי. אם הייתי נולד לאמא נוצרייה, הייתי נוצרי. נכון. זה כמו שעכשיו אני יהודי. נכון, אבל זה עדיין לא אומר, מה נכון?

אני מאמין ששלושתם נכונים.

לא יכול להיות ששלושה אומרים שונה, שכולם נכונים. שלושת הדתות מחנכות למוסר. נכון. לא, שלושת הדתות מאמינות שיש בורא לעולם, זה המכנה המשותף.

אבל יש נצרות שעובדת דרך

ממוצע שזה אסור, שזה עבודה זרה.

האסלאם מאמין בשם בלי עבודה זרה,

ואנחנו מאמינים רק בשם יתברך, על-פי התורה.

אנחנו קיבלנו את התורה וקדמנו לשתי הדתות האחרות.

הדתות האחרות הן העתק עלוב של מה שיש בתורתנו הקדושה.

אנחנו קיימים 3,300 שנה, נצרות, 2,000 שנה,

והמוסלמים,

האסלאם, 1,300 שנה.

הם העתיקו מאיתנו מקצת מתורתנו.

הם רק העתק.

אנחנו המקור, ובזה הם גם מודים,

שהתורה ניתנה בסיני, מה השם אלף שלנו? אתה לא אשם? אמרתי שאשם?

אז אתה חייב בשבע המצוות, בני נוח, זה הכול. לא ביקשו ממך יותר. ואז אני אהיה עבד אחרי שאני אכן. לא! זה מה שאתה אמרת. אתה יכול לא לרדוף אחריי.

אתה לא עונה. אבל מישהו אמר לך לרדוף אחריי?

כתוב שיהיו 2,800 עבדים, והחזיקו בכנף איש יהודי.

הם ירצו להחזיק. אני אשאל אותך שאלה.

בוא נגיד שאתה מאמין

בתורה קדושה, ואתה יודע מה זה צדיק. אתה יודע מה זה צדיק.

ואתה יודע שצדיק זה בן אדם שקרוב לשם.

היית רוצה להיות קרוב לצדיק בשביל שיעביר את התפילות שלך לשם, או יבקש בשבילך,

או יעזור לך? למה לא?

נדבק אליו.

למה לא? מה זה?

זה פיחות במעמדך? זה לא פיחות במעמדך.

מעמדך זה מעמדך.

ואם אפשר להתדבק לדבר יותר טוב, יותר גדול, יותר מסוגל לפעול, למה לא?

אתה רואה חבר כנסת מגיע, נגיד, כן?

אז תראה אנשים מסתודדים סביבו. למה?

זה אומר, תעשה טובה, כן, תעזור לי בזה.

יש בעיה עם אחי, תעזור לו בזה. מה פתאום הולכים אליו?

מה, הם הפחיתו ממעמדם?

לא.

הם זה הם,

והוא פשוט יכול לדחוף דברים מסוימים שהם חושבים לכם, הם נתקעים איתו.

ואם אתה מגיע לאחד שהוא בצבא, בכיר מאוד,

והוא יכול לקדם אותך או להזיז אותך למה שאתה רוצה,

אתה לא נדבק אליו.

בחיר על זה הדרך.

זה הכול.

פשוט הם יבינו הגויים מי זה יהודי ומה זה צדיק,

והם ירוצו אחריו, להתדבק אחריו. מה רע? בשורות טובות.

הנה הבחור ששם.

שלום כבוד הרב. שלום וברכה.

אני ברוך השם חצי שנה שומר שבת.

הייתה לי תקופה של חודשיים שלוש.

הייתי מניח תפילין, וציצית גם שמתי בשבת.

ואז כאילו בחודשיים האחרונים התחלתי לסגת. אני עוד חודש מתגייס.

רציתי לשאול אותך מה אתה אומר לי, מה אני צריך לעשות עכשיו בתקופה הזאת.

אתה צריך לקחת איתך שכפץ.

ציצית ותפילין, שיהיה לך שמירה מעולה. יש לך?

יש.

יופי.

אז בעזרת השם יתברך, תקבל עליך עול מצוות, שמירת שבת,

כדי שהקדוש ברוך הוא ישמור עליך וילווה אותך לאורך כל הדרך,

ושתלך לשלום ותחזור לשלום, בריא ושלם.

תודה, כבוד הרב.

אתה, מה השם שלך פה? אתה בחורצ'יק.

רגע, רגע, מה השם?

אלירן. אלירן?

אילן. אילן?

אתה אלירן? והוא אילן?

יש לך את הטלית ותפילין?

אבל יש לך.

עוד לא התעטפת ולא שמת תפילין מאז גיל 13?

בצבא. ברוך השם. ואתה?

הבנתי. ואתם מוכנים להתחיל קצת ככה בשביל שהקדושה ככה תחדור אליך?

בטח זה יבוא לכם בפנים.

אתה לא עושה טובה לאף אחד, זה שלך ולבד.

בבית אף אחד לא רואה.

תשים טלית ותפילין ואחר כך תראה אם אתה מרגיש או לא מרגיש. אני מבטיח לך שמה שהרגשת בצבא זה כאין וכאפס אחרי ערב כזה שתתחבר ותשים טלית ותפילין.

תרגיש אחרת לחלוטין.

כל הקליפות והמחיצות וכל הבלבלה שיש כרגע,

הכל יסור.

תשים פעם אחת,

תראה.

הרגשת טוב, המשכת.

מתאים?

ברוך השם. ואתה?

מחר.

אני רוצה להרגיש, אני קודם רוצה לדעת יותר, לפני שאני אסכים לעשות את זה. אין בעיה.

אחד, אמרו לו, צריך ללכת לדיאטה,

ואז אמרו לו מה לאכול. הוא אומר, רגע,

רגע, קודם כול הוא רוצה ללמוד טוב, אחר כך אני אוכל.

אבל אמרו לו, זה לוקח שלושה ימים עד שיודעים.

אז מה אתה מציע לו, שיאכל בינתיים או שקודם ידע?

זה בא ביחד.

בא ביחד. גם אני אומר לך את הדבר.

תניח ותלמד. זה בא ביחד.

שאני ארגיש מוכן עכשיו. תתחיל מחר, מה זה מוכן? יש יד, יש ראש, תשים.

מה קרה?

הקטע הוא שלפעמים אני מניח תפילין.

אבל לא, אבל אני מניח תפילין בקטע שונה מאוד מה...

אני מניח תפילין כדי להתחבר יותר לאלוהים.

זה מה שצריך, לא ביקשתי אליי. אליו, רק אליו.

אבל אני מתחבר אליו בדרך שונה ממה ש... אין בעיה בדרך שלך.

זה מה שאני עושה.

טוב מאוד.

אבל תניח תפילין עם ברכה.

ברור שאני עם ברכה. אז נפלא מאוד.

מחר תניח, בעזרת השם, פעם אחת בשבילי. פעם אחת? כן, בשבילי רק.

בחור טוב. מוכן?

יאללה, בהצלחה.

יש פה מישהו שאין לו טלית ותפילין?

נשארו ציון?

הנה, בואי, יש אחת.

עשרה אחד.

קח, סליחה.

רגע, יש פה מישהו שאין לו טלית ותפילין?

יש דבר כזה?

תראו מה זה יהודים, אין דבר כזה.

למי אין?

לך אין טלית ותפילין?

אין לך?

איך יכול להיות? מגיל 13 אין לך?

אתה היום החלטת לחזור בתשובה?

בוא אני אביא לך. בוא מותק, בוא.

רגע, רגע. בוא, בוא. כיפה. מה השם שלך, ניסן בן?

השם לילי.

לילי. השם יזכה אותך משפחת כהן עוד.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה מהרה.

רגע, אני רוצה לחזק אתכם, שנייה, שנייה.

אני רוצה לחזק אתכם קצת באמונה, ואני חושב שזה יהיה מכה בפטיש, מה שנקרא,

בשביל שני החבר'ה האלה, אלירן ואילן.

בעזרת השם יתברכתם, תראו את הסרט הזה,

תראו מה הכוח של התורה הקדושה.

לתורה יש כוח, להחיות מתים, לא רק בתחילת המתים,

גם פה בעולם הזה ועכשיו.

מי שירצה בסוף הערב להרים תרומה לארגון שופר, שמשתדל לזכות את הרבים,

יוכל

28 דולר לחודש מכספי מעשר לצאת אתנו לבית-מלון בחינם בכנרת פעם בשנה,

טיול לקברות צדיקים פעם בשנה.

דרך אגב,

ביום רביעי הקרוב יש טיול לקברות צדיקים,

מי שירצה יוכל לפנות לשופר,

יקבלו דיסקים, וידאו וקלטות כל חודשיים בחינם הביתה,

יקבלו עיתון שופר ניוז או ארבע כנפות כל שבוע הביתה,

יקבלו גנזי המלך, פרשת השבוע,

כל שבוע הביתה. כל זה בתרומה של 28 דולר לחודש השתתפות,

בכספי מעשר לזיכוי הרבים. מי שירצה, ימלא בסוף הוראת קבע ויכתוב גם את השם ושם האימא ויקבל ברכה בעזרת השם יתברך. משה רבנו עליו השלום עם כל זה שהיה מלאך אלוקים ונקרא איש האלוקים ועלה לשמיים והתענה ארבעים יום וארבעים לילה ואחר כך עוד פעם ארבעים יום וארבעים

לילה בשביל להתחנן להשם שיחמול ויחוס וירחם על עם ישראל שעשו את העגל.

ואחר כך עוד ארבעים יום וארבעים לילה בשביל להוריד לוחות שניים.

זאת אומרת, 120 יום,

איפה יש בן אדם? זה מלאך.

להוריד את התורה, להילחם במלאכים, להביא אותה לישראל.

ועם ישראל טרחנים וסרבנים,

וכל הזמן תחזיר אותנו ותן לנו אבטחים,

ותן לנו שומים,

ותן לנו בצלים,

ולך תסתדר ארבעים שנה ובמדבר,

ולא מפרגנים,

ומדברים עליו לשון הרע קצת.

ועם כל זה,

כמה שהקדוש ברוך הוא החליט מספר פעמים שעם ישראל קבלו עונש של קלעיה,

התחנן ונפל לבניו, ואפילו אמר,

ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת,

טוב מותי מחיי ולא תיפול ציפורן אחת מציפורנן של ישראל.

אתם מבינים דבר כזה?

איש האלוקים הזה,

בשעה שהוא צריך למות ולמסור את נשמתו לבורא עולם,

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, עלה ראש הפסגה,

שע עיניך וראה, מה לראות?

אומר, אתה לא נכנס לארץ, תעלה על ההר למעלה ותסתכל על כל הארץ לאורכה ורוחבה.

ורבי יונתן בן-עוזיאל אומר שהוא לא רק הראה לה אותה פיזית,

אלא הוא הראה לו את כל שעתית להתרחש בה מאותו רגע עד גוג ומגוג, עם כל הטהורים.

תקראו בתרגום. ומשה רבנו, בשעה כזאת, כשהוא רואה שבעצם הנה ארץ חמדה שהוא עומד להיכנס בפנים, הוא מכניס את כולם, הוא נשאר בחוץ.

על מי הוא צריך להתרעם אם לא על אלה שגרמו לו במי מריבה?

מה היה צריך לעשות באותו רגע?

כשאדם נזכר מי גרם לו משהו,

הוא נמצא ממש קרוב לדבר. הוא לא פולט איזה שתי מילים ככה,

לא פולט. משה רבנו לא החזיק מעמד בפלט כמה מילים.

כתוב, וזאת הברכה אשר בירך משה, איש האלוקים,

את בני ישראל.

במקום לפלוט משהו לא טוב,

משה רבנו מברך את עם ישראל. איזה ברכה הוא מברך אותם?

וואי וואי וואי.

אומר כך, וזאת הברכה אשר בירך משה, איש האלוקים. למה איש האלוקים עכשיו נאמר?

אחד כזה, רק איש אלוקים.

איפה איפה איפה איפה איפה?