עשרת הדברות בקריאת שמע - "עיין ותמצא"
- - - לא מוגה! - - -
אבל מה כותבים התוספות שם?
דבר מדהים.
התוספות אומרים
שאחת מהסיבות
שאומרים בדווקא את קריאת שמע שאנחנו אומרים
זה בגלל שבקריאת שמע, בפרשה הראשונה שם,
רמוז
עשרת הדיברות.
והתוספות מסיימים, תעיין ותמצא.
נו לך תעיין עכשיו ותמצא בפרשה הראשונה של קריאת שמע את עשרת הדיברות.
טוב, עיינתי ולא מצאתי.
לאיזה כיוון למצוא. מה, עשרת הדיברות?
בפרשה הראשונה של קריאת שמע, איך תמצא?
תוספות אומרים עיין ותמצא.
אז רבותיי, הגאון מווילנה
עיין ומצא.
כמה טוב שיש לנו את הגאון מווילנה.
אחרת עד עכשיו היינו מעיינים.
ולא מצאים.
אבל הוא עיין ומצא.
תסתבח שם עולם.
תראו כמה דברים מתוקים.
היי רבותיי,
דיברה הראשונה בעשרת הדיברות
אנוכי השם אלוקיך.
אומר הגאון,
נו, זה כתוב בפסוק הראשון.
שמא ישראל?
אדוני אלוהינו.
זה אנוכי, השם אלוקיך.
נו,
בדיבר השני, מה כתוב?
אה?
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
אומר הגאון מווילנה,
זה המשך הפסוק, אדוני אחד.
אם הוא אחד, אז לא יהיה לך עוד מישהו אחר.
הנה, פשוט.
נכון פשוט?
בטח אחרי שהגאון אמר.
הדיבר השלישי, מה אומר?
לא תישא את שם השם אלוקיך לשווא.
אומר הגאון,
זה רמוז
במה שאנחנו אומרים בלחש.
ברוך
שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
ופה צריך לשים לב, רבותיי, לא להגיד ברוך שם.
מזכרת עוים, אומרים ברוך שם כבוד מלכותו.
ברוך
שם כבוד מלכותו.
אז זה רמוז שמה הדיבר השלישי.
של מה? שלא תישא.
למה? אומר הגאון מווילנה, איך זה קשור?
אומר הגאון מווילנה,
כשאתה חלילה מברך ברכה לבטלה,
מה אומרת לך? מה אתה צריך להגיד מיד אם?
אתה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
אז זה רומז.
הלא תישא את שם ה' אלוקיך לשם.
כי זה מה שאתה צריך לומר, אם חס ושלום נשאת את שם ה' אלוקיך לשם.
מתוק או לא מתוק?
איי איי איי איי איי.
דיבר רביעי,
זכור
את יום השבת לקדישו.
נו איפה זה רמוז עכשיו בקריאת שמע?
איפה זה רמוז?
אומר הגאון
במילה ואהבת.
ואהבת את השם אלוקיך
בכל לבבך,
בכל נפשך,
בכל מאודיך.
פה רמוז שבת.
איך זה רמוז?
אומר הגאון מבין לה,
זכר צדיק וברכה, זכותו תגן עלינו.
אמן.
אומר,
כל השבוע, על פי הקבלה,
כל השבוע זה בבחינה של יראה.
רק שבת זה בחינה של אהבה.
לכן תראו שבכל הנוסחים של תפילות שמונה עשרה בשבת,
אנחנו אומרים, מזכירים אהבה.
באהבה וברצון הנחלתנו.
אנחנו מדברים על אהבה בשבת.
כי הבחינה של שבת זה אהבה, לא יראה.
שמעתם?
אז בלאו הכי ואהבת, רומז,
אל זכור, את יום השבת, ותקדש שוב.
כי זה הבחינה.
דיבר חמישי,
כבד את אביך ואת אמך.
איפה זה רמוז?
לא.
אמרנו שו אהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך זה שייך לשבת.
מה כתוב אחרי זה?
והיו הדברים האלה
אשר אנוכי מצוויך היום
עלה לבבך.
זה רומז על כיבוד אב ואם.
מה הקשר?
כי כתוב בחז״ל במה מכבדו.
ומה בן
מכבד את אבא שלו?
בזה שלומד תורה.
אין כבוד יותר גדול לאבא מאשר הבן שלו הוא תלמיד חכם.
יש לך בן, רבי שמעון בר יוחאי.
יש לך כבוד יותר גדול מזה בעולם.
הדיבר השישי,
לא תרצח.
איפה זה רמוז?
ושיננתם לבניך.
מה זה קשור ללא תרצח?
אומרים חז״ל
כל מי שאינו מלמדו תורה,
שאינו מלמד את בנו תורה,
כאילו רצחו.
כך מביא הגאון מלמנה.
שזה חז״ל.
יש מקום אחר שאומר כאילו מלמדו לסטות וכולי.
אבל הוא אומר, כתוב כאילו רצחו.
יוצא, שזה מקביל,
שאם אין ושיננתם לבניך,
הוא עובר על לא תרצח.
דיבר הבא,
לא תנאף.
איפה זה רמוז?
ודיברת בם.
מה זה קשור ללא תנאף?
אומר הגאון,
בספר משלי כתוב, מזימה
תשמור עליך.
היא תשמור עליך מהזימה,
מהניאוף.
מי תשמור עליך? התורה.
וכן ודיברת בם.
צבתך בביתך.
ולכתך בדרך.
ופשוך בך ובקומך.
נו,
ואיפה רמוז דיבר הבא שזה לא תגנוב?
אומר הגאון,
וקשרת מלאות על ידיך. תקשור את היד, מותק.
תפוס את היד!
לא תיקח מה אתה רוצה ותגיד. לא, זה חולי, זה קלקטומניה.
קשרת יד!
קשרת מלאות על ידיך.
מה דיבר הבא אחרי לא תגנוב?
לא תענה
ורעך עת שקר.
אומר הגאון זה רמוז בהמשך.
והיו לטוטפות בין עיניך.
למה? מה הקשר?
מה הקשר ללא תענה ורעך עת שקר?
אומר הגאון,
עדים זוממים תלויים בראייה.
אז זה בין עיניך.
והדיבר האחרון,
לא תחמוד
אשת רעך, בית רעך וכל אשר לרעך,
על מזוזות ביתך,
שהאישה נקראת בית, וגם הבית הפיזי, וגם האישה שנקראת בית.
על מזוזות ביתך ובשעריך.
אה?
רק שאישה.
אתם מבינים?
כל עשרת הדיברות
רמוזים בפרשה הראשונה של קריאת שמע.
והתוספות אמרו לנו, עיין ותמצא.
והערב מצאנו, בזכות הגאון מווילנה,
איי איי איי איזה מציאה.
מציאה זה על אבידה.
זה משהו שאיבדנו.
והנה הגאון יחזיר לנו את האבידה.
ועכשיו אנחנו יודעים את מה שהתוספות אמרו, עיין ותמצא.
השתבח שמולד.