לעשות חיל - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

הנה שם יהודי יקר עם שיער ארוך וסיירת בראש.

כן, תן לו שם בחורצ'יק.

אני רואה איזה שורה של קוקואים.

כן, פה יש יהודי שמקפץ.

כן?

טוב, יש לי שאלה קצת,

שלא תיכעס עלייך, חס וחלילה. אני יכול גם לכעוס, זה לא מעניין.

אז רציתי לשאול אותך, למה, אתה מבין, למה היא צריכה להגיד שעשני כרצונו והגבר צריך להגיד שלא עשני אישה?

שלא עשני אישה זה נראה לי קצת יותר, זה שווי ניסי. לא, לא, אני אסביר לך. או, זה שווי ניסי.

המילה הזאת לא הייתה לפני כן.

הרב אמנון, מה דעתך, מה אתה אומר על ההתנתקות?

אם לא ראית את המודעות, המודעות אומרות התחברות.

מודעות ההרצאה אומרות התחברות לקדוש ברוך הוא. אם מתחברים לקדוש ברוך הוא, לא שרון ולא שרונה.

עכשיו, בדור הזה, שזה דור, כאילו, אני מנסה להתחזק,

אני כבר שלוש חודש מתחזק, שומר שבת,

הולך בשיעורים וזה. ברוך השם.

אני אומר לכם,

כל החילונים שרואים ברחוב, חרטא, כולם דתיים.

תודה לו לראות טלוויזיה, או לפתוח עיתונאים, ויותר משלושה חודשים.

ורציתי לשאול, כאילו, אני, יש למשפחה שלי חילונים,

אני רוצה לברך את המשפחה שלי,

שיחזרו בתשובה. משפחת?

יא איש. יא איש.

אתה יודע מה זה איש?

מי איש? דומה לתא איש לי.

אני שמעתי שכשהמשיח יבוא, בעזרת השם,

לכל יהודי יהיה 2,800 עבדים.

על ציצית אחת. עכשיו, אני מאמינה שגם הגויים הם כמונו בני אדם. למה זה... אני, כמובן, לא הייתי רוצה להיות שפחה.

למה הם צריכים להיות עבדים שלנו? קודם כל, הם ירצו בשמחה.

את רואה שהיום הם טסים מהפיליפינים לבוא לפה בשביל לעבוד, בשביל שכר מינימום. והם מתחננים, מגרשים אותם, הם חוזרים.

וזה עוד בלי המשיח ובלי ציצית.

קודם אמרת שזה,

ממון זה, נו, חיל.

מה, למה עשתה, התכוונת?

לעשות חיל זה לעשות ממון. לא כל כך הבנתי.

חיל פירושו ממון.

אם יש לך תשבץ,

כבר כתוב בשלוש אותיות כסף, אז זה יכול להיות כסף,

וזה יכול להיות גם חיל. אתה יודע, יש... זה לא נתפס לי. בטח שלא. מי שלא למד תורה, איך ייתפס לו? מה, אני אשם שהקדוש ברוך הוא? אני לא ידעת. בטח שלא. ידעתי שלא ידעת.

קלטת מס' 426,

לעשות חיל, חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת רונן בן מרים,

שיזכה לרפואת הנפש והגוף מהרה.

אמן.

ולרפואת יהודה בן פרחה.

אמן.

למה זה חלש?

אמן.

Thank you very much.

בפרשת השבוע,

משהו מדהים.

ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון,

וישב העם בקדש,

ותמות שם מרים,

ותיקבר שם.

מרים הצדקת

אחות משה ואהרון

מתה במיטת נשיקה.

בתה מות שם ותיקבר שם, שם היא רק מתה לעולם הבא החיה.

ולא היה מים לעדה.

למה? כי המים שהיו במדבר ארבעים שנה בזכות מרים הצדקת.

סלע היה מתגלגל איתה ונותן מימיו למיליונים.

כל יום לשתייה חוץ מרחיצה.

ויקהלו על משה ועל אהרון.

וירא בעם עם משה.

ויאמרו לאמור.

ולו גבענו בגבע אחינו לפני השם.

היה יותר טוב אם היו מתים בדבר,

ולא למות מתת צמא שהיא קשה מזה.

ולמה הבאתם את קהל השם אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו, חימצון ביחד.

ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה,

לא מקום זרע וטעינה וגפן ורימון ומים אין לשתות.

ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד.

ויפלו על פניהם.

וירא כבוד השם עליהם.

סליחה, וירא כבוד השם עליהם.

וידבר השם אל משה לאמור.

קח את המטה

ואקהל את העדה,

אתה ואהרון אחיך,

ודיברתם אל הסלע לעיניהם,

ונתן מימיו,

והוצאת להם מים מן הסלע,

והשקיטה את העדה ואת בעירם.

ויקח משה את המטה מלפני השם כאשר ציווהו,

ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע,

ויאמר להם,

שמעו נא המורים,

המן הסלע הזה נוציא לכם מים?

וירם משה את ידו,

ויח את הסלע במטהו פעמיים,

ויצאו מים רבים,

בטשתא עדה ובעירם.

ויאמר השם אל משה בן אהרון,

יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל,

לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם.

הם מהמה מריבה אשר רבו בני ישראל את השם ויקדש בם.

פרשה זו

דרושה באור רב.

רבים המפרשים המדברים בעניין זה,

מה היה חטאו של משה רבנו

בפסוקים ניתן ללמוד כך וניתן ללמוד כך.

השם עומד לו, קח את המטה,

והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך,

ודיברתם אל הסלע לעיניהם,

ונתן מימיו,

והוצאת להם מים מן הסלע,

והשקית את העדה ואת בעירם.

אז מה כתוב? שהוא ייקח מטה,

יקהיל את כולם, ידבר אל הסלע לעיניהם,

והוא ייתן את מימיו.

והוצאת להם מים מן הסלע,

והשקית את העדה.

מה זה והוצאת?

אם כבר ונתן מימיו,

מה זה והוצאת?

ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציווהו,

רק לקיחת המטה הייתה כאשר ציווהו,

עד כאן, ומכאן כבר לא אשר ציווהו.

ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע,

ויאמר להם שמעו נא המורים, מורים מלשון ממרים את פי ה'

ומורים באצבע על הסלע,

המן הסלע הזה נוציא לכם מים.

וירם משה את ידו וייך את הסלע במטהו פעמיים,

ויצאו מים רבים בטשת העדה ובעירם.

ואחר כך הקדוש ברוך הוא אומר,

יען מאנתם להקדישני לעיני העם.

מה יהיה הדין?

לא תביאו את הקהל הזה לארץ אשר נתתי להם.

היה פה מצב

שהיה נדרש במעשה הזה של משה, קידוש השם גדול.

משה רבנו, לפי אורח חיים הקדוש,

היה לו ספק.

הוא שומע שצריך לקחת את המטה.

למי שלא יודע, המטה הזה היה המטה של הניסים,

שאיתו נעשו כל הניסים בעשר המכות.

על המטה היה חקוק

שם השם,

שם י'

וה' וו' וה',

שם הקדוש והמפורש לקדוש ברוך הוא.

ובכוח המטה הזה היה עושה את הניסים.

כשהוא שומע, קח את המטה, מה הוא מבין?

שתי אפשרויות.

או לקחת את המטה,

כיוון שזה מראה

הורמנותה דמלכה,

שיש לו שלטון ותוקף מיד השם לעשות בדברו את מה שהוא רוצה,

או להשתמש במטה עצמו על ידי ההכאה,

בשם השם המפורש,

שאיתו הקדוש ברוך הוא היווה את כל העולמות,

בשם הזה שיכול לשנות סדרי בראשית,

איתו יוציא את הכוח החיוני שנמצא בתוך הסלע,

ועל ידי זה ייתן מימם.

ומשה רבנו שומע, אבל גם, ודיברתם,

ודיברתם.

והמדרש אומר שהכוונה הייתה שני עליו פרק אחד.

זאת אומרת,

משה רבנו היה צריך להגיד פרק אחד של דברי תורה ליד הסלע,

ואז על ידי כוח התורה הקדושה

היה יכול לפעול שהתורה הזאת מחיה מתים,

והיא יכולה להפעיל את הדומם גם,

ומכוח זה גם היה יכול להנביע מים מתוך הסלע.

אבל כיוון שהוא שומע והוצאת,

אז הוא מבין שיש פה פעולה שנעשית על ידו בהוצאה על ידי המטה.

למה?

כי הוא שומע פעמיים

ונתן מימם

והוצאת מים מן הסלע. אם ונתן מימם,

למה צריך ארכב הוצאת? כבר יצא, כבר נתן מימם.

אלא פירוש, ונתן מימם, זה גם יכול להיות הפירוש, הכוונה לסלע מסוים.

לאיזה סלע?

הסלע של מרים שכבר נתן בעבר את מימם והפסיק עכשיו.

בסלע הזה תפעל

והוצאת להם מים

מן הסלע,

מהסלע הזה.

ואילו הקדוש ברוך הוא, היה לו עוד בעיה עם משה רבנו.

הוא לא רצה דווקא שהוא יוציא מהסלע המסוים הזה,

אלא מכל סלע.

גם מה שהם אמרו לו ביד, תוציא מפה, תוציא מפה.

למה? שלא ייראה כאילו יש הגבלה להוציא דווקא מסלע אחד ומסוים.

כי אז יכול לטעון הטוען,

משה רבנו רועה צאן,

מומחה בענייני מדבר.

הוא ודאי יודע מאיזה סלע יוצא מים,

ובפרט מהסלע המפורסם.

אז לכן הקדוש ברוך הוא אומר בפסוקים פעמיים סלע.

אומר הקדוש ברוך הוא, ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו,

והוצאת להם מים מן הסלע, כל סלע שיהיה.

והוא אמר,

מן הסלע הזה נוציא לכם מים.

הספציפי.

מכל מקום, כל ההחלטות שהחליט פה משה רבנו היו על מנת

למעט באפשרות שיהיה חילול השם. למה?

ייתכן שהקדוש ברוך הוא לא רוצה להוציא מכל סלע,

הוא רוצה דווקא מהסלע הזה שנעשה בו כבר נס מקודם.

כמו שידוע בהרבה מקרים, כשנעשית מצווה בדבר מסוים,

משתדלים לעשות עוד פעם באותו דבר.

לדוגמה,

אנחנו מנענעים את הלולב בחג הסוכות

ומשאירים אותו עד פסח

כדי לשרוף אותו עם שריפת חמץ.

כיוון שנעשתה בו מצווה אחת,

תעשה בו עוד מצווה.

אז על אותו בסיס

חשב משה רבנו שזו הכוונה בדווקא סלע הזה, ולא כל סלע.

זה היה ספק אחד.

מצד שני, אם אומרים לו, קח את המטה

לאיזה טעם, והוצאת גם לאיזה טעם,

ודיברתם. אז הוא דיבר.

מה הוא אמר? תן ממך.

הוא לא ידע שהכוונה שנייה עליו פרק אחד,

וגם למה לשנות פרק אחד?

הרי מה כוחו של פרק לפעול?

בדיוק כמו שפועל המטה עם שם השם.

אז לכן הוא נקט במה שנקט.

היה ברור למשה שהוא עושה כראוי וכהוגן,

אבל לא דקדק מספיק בדברי השם,

ושגג.

מה אומר לו השם?

יען לא האמנתם בי להקדישני,

לא גרמתם שכל ישראל יאמינו בי.

ואז היה קידוש השם.

כי סלע אין לו אוזניים,

הוא לא שומע,

הוא לא זקוק לפרנסה.

אין לו שכר ועונש.

ואם הוא שומע לך בדיבור,

קל וחומר שעם ישראל צריכים לשמוע על השם.

ואם היו מגיעים עם ישראל לאמונה הזאת, היא הייתה משתקעת בליבם לדורי דורות.

ואם לא היה חוטא

בשגגה משה רבנו בחטא זה, היה נכנס לארץ.

כי מה היה עונשו?

לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ.

משמע, בלא זה, היה נכנס לארץ.

רגע,

הרי כל הסיבה שלמדנו תמיד שמשה לא נכנס לארץ,

זה שאם הוא יבנה את בית המקדש,

מעשיו יהיו קיימים לעולם.

ואם הקב' ברוך הוא יכעס על עם ישראל,

אז הוא יצטרך לתת להם את העונש בגופם ובנפשם.

אבל כיוון שלא נבנה על ידי משה,

ממילא הקב' ברוך הוא הוציא חמתו וזעמו על העצים והאבנים של בית המקדש

ולא על עם ישראל.

אבל פה אם לא היה חוטא משה, היה נכנס והיה בונה בית המקדש.

איך זה מסתדר עם מה שהסברנו קודם?

כיוון שאם הוא היה מדבר אל הסלע,

כולם היו מאמינים בשם יתברך לעולם.

ואז ממילא, אם היה בונה בית המקדש, גם לא היו חוטאים.

וממילא לא היה צריך לחריב את הבית וגם לא להעניש אותה.

אבל כיוון שהוא שגג,

ומאנתם להקדישני לעיני העם,

אז ממילא אתה תצטרך למות ולא תוכל להיכנס,

כי אז תבנה את בית המקדש ואני אצטרך חס ושלום לפגוע בעם ישראל.

מדהים.

ומה עם אהרן הכהן?

כתוב שאהרן הכהן מת בגלל מי מריבה.

מדהים.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים,

היה צריך לומר,

יען לא האמנת בי להקדישני.

למה כתוב? יען לא האמנתם,

אהרן מחטה,

אלא מכאן לומדים שהנטפל

לעושה עבירה

כעושה עבירה.

מי שנטפל, נדבק, ואפילו שהוא טפל

למי שעובר עבירה,

הרי הוא כעושה עבירה.

מי שיושב ברכב גנוב,

אפילו שלא גנב,

גם הוא לחקירה ולמעצר.

הנטפל לעובר עבירה כעובר עבירה.

אהרן היה יכול לומר, לא חטאתי.

אבל אהרן שתק,

כבש את כוחו,

ולא לימד על עצמו סנגוריה.

כשם שהקדוש ברוך הוא לקח את שני בניו ביום אחד, ביום חנוכת המשכן,

כתוב, וידום אהרן,

שתק כמו דומם,

שלא נעשה בו שום שינוי,

כך פה שתק ולא לימד על עצמו סנגוריה.

ומשבח אותו הקדוש ברוך הוא ואומר, וללוי אמר,

תומך ואורך לאיש חסידך אשר נסיתו במסע

תריבהו על מי מריבה.

ועוד כתוב,

חכמים זיכרונם לברכה אומרים, ויאמר השם אל משה,

יאסף אהרן

על אשר מריתם פי למי מריבה.

קח את אהרן,

על זה נאמר, יקר בעיני השם עמותה לחסידיו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,

חסה טובה,

ואמור לו לאהרן על המיטה שאני בוש לומר.

הקדוש ברוך הוא אומר, חסיד קדוש עליון כזה, אני בוש לומר לו שהוא צריך למות. תגיד לו, אתה קח את אהרן בדברים,

תתפייס אותו.

והוא עולה איתו להר, להור ההר.

מדהים.

כשהוא מעלה אותו להור ההר, יהודים יקרים, בשביל אהרן,

זה עבודה כמו שהוא עובד במשכן.

מכניס אותו למערה,

במערה הזאת הוא מפשיט את שמונת הבגדים של כהן גדול,

ולעיניו הוא מלביש את בנו אל עזר.

כל בגד שהוא פושט,

באים ענני כבוד שהיו בזכותו ומכסים את גופו.

פושט את הכול, מעביר לבנו בחייו,

אומר לו משה, עלה על המיטה.

חולה על המיטה,

מקיים מצוות עשה למות על פי ה'.

פשוט ידיך,

פושט ידיו.

עצום עיניך,

עוצם עיניו,

ומת מיטת נשיקה.

חמד משה את אותה מיטה, ונתעבה לה,

וזכה לה.

איזה מלאכים אלה.

מה זה?

אז איך זה על דבר כזה קטן?

בסוף זה נתן מימה והשקע את כל העדה ואת כל הצאן.

מה נפקא מינא נתן מכה, דיבר, עיקר יצא מים?

מה אכפת לך?

כולם שתו?

אצל הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה.

חיים צריך להיות בדקדוק,

בהסתכלות,

להתבונן.

מה השם אומר?

מה הוא רוצה?

התורה אומרת לא תוסיף ולא תגרע.

לא תוסיף ולא תגרע.

לא תגרע, אני מבין.

לא להוריד, לא להפחית.

אומרים לך כך וכך לעשות, אל תוריד.

אבל לא תוסיף?

למה לא להוסיף?

כל המוסיף, הרי זה משובח.

אומר הקדוש ברוך הוא, תודה, תודה, לא תוסיף.

אחרי שתוסיף, תעשה לי חשבון, אה?

הוספתי,

עכשיו אני יכול להוריד.

אז כל פעם אתה תעשה מתי שמתאים לך, מה שמתאים לך. לא, לא, לא, לא. תורה זה לא מסחר.

לא עושים מה שרוצים.

מה שציוויתי, עשה בדיוק.

תקשיב טוב מה אני אומר,

ועשה בדיוק.

ומדקדקים עם האדם כחוט השערה.

איפה התחיל העניין

שהגיע משה לדבר הזה? מאיפה זה התחיל?

זה התחיל אצל אברהם אבינו.

אברהם אבינו, עליו השלום,

קדוש עליון רגל במרכבה.

מה כתוב אצלו?

אמר רב יהודה, אמר רב,

כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו,

עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו.

כידוע,

אברהם אבינו, בן 99,

זקן מאוד,

יושב בפתח האוהל,

כחום היום,

הקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה,

הוא ביום השלישי למילה שלו,

ואין לכם כואב יותר מהיום השלישי,

והוא יושב ומצפה לאורחים,

הקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה בשביל שהוא ייכנס לבפנים ויברח,

הוא לא רוצה עד שהוא יכניס אורחים. בלי אורחים אי אפשר לחיות.

אז הקדוש ברוך הוא, שום בריה לא יכולה להסתובב בחוץ. מה עושה הקדוש ברוך הוא? שולח שלושה מלאכים מהשמיים שירצו אותו,

את אברהם אבינו.

נו, מגיעים שלושה מלאכים,

ואז כל מה שעשה אברהם אבינו בעצמו למלאכים,

עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו.

מהיום תעריכו כמה כל פעולה שהאדם עושה שווה אצל הקדוש ברוך הוא.

כתוב מצווה בו מבשלוחו.

יש מצווה יותר שאדם יעשה בעצמו דברים ממה שהשליח שלו יעשה.

אף על פי ששליח שלו זה כמותו,

אבל לא בדיוק

כמו שהוא עושה.

כל מה שעשה אברהם על ידי שליח,

עשה הקדוש ברוך הוא

לבניו על ידי שליח.

והנה הפסוקים.

ואל הבקר רץ אברהם, הוא בעצמו בן תשעים ותשע, הכואב אחרי ניתוח.

רץ.

ברוח נשע מאת השם, ביגז סלבים מן הים.

הקדוש ברוך הוא מריץ רוח

שמביאה סלב לעם ישראל במדבר להאכילם.

אצל אברהם כתוב וייקח חמאה וחלב.

מה הקדוש ברוך הוא החזיר לו?

הנני ממתיר לכם

לחם מן השמיים.

הנה הקדוש ברוך הוא מחזיר

לחם מן השמיים על חמאה וחלב שהוא נתן להם.

והוא עומד עליהם תחת החץ כדי לשרתם.

אומר הקדוש ברוך הוא, הנני עומד לפניך שם על הצור,

ואברהם הולך עמם לשלחם,

מה כתוב? והשם הולך לפניהם יומם,

ויוכח נא מעט מים, פה הקדוש ברוך הוא אומר, פה אברהם אבינו לא עושה בעצמו,

אלא אומר להם למלאכים, יוכח נא מעט מים,

מה שילם הקדוש ברוך הוא?

על ידי שליח,

והקית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם.

הקדוש ברוך הוא לא נתן

בעצמו אלא שלח שליח.

הרי שבסכר כל פרט שבמעשה החסד של אברהם,

זכו בניו לאחר כמה דורות להתגלות השם, ולא עוד,

אלא שהופיע לפניהם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

לפי מה שאנחנו שומעים, מה עשה אברהם אבינו?

עשה דברים רגילים.

עומד עליהם תחת העץ,

כמו מארח, שמארח אורחים, הלך עימהם לשלחם וליווה אותם בדרכם,

ובזכות פעולות פשוטות אלה

זכו בניו שעמד לפניהם על הצור, הלך לפניהם במדבר להראות להם את הדרך.

רואים מפה כמה יש בכל פעולה מעשים של חסד,

בכל פעולה של חסד, חוכמה ודעת אלוקית,

עד שהיא מביאה התגלות לדורות.

מה נתגלגל אבל מזה?

שבגלל שהוא אמר יוכח נא מעט מים,

שגג משה רבנו והגיע למצב שהוא היכה בצור ויצאו ממנו מים.

כן,

מכל מקום,

אם אברהם אבינו היה מגיש להם את המים בעצמו,

משה רבנו לא היה נכשל. למה?

כי השם היה נותן להם מים לבד.

אתם שומעים פעולה?

פעולה לפני הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה זמן

של אבי האומה אברהם אבינו.

נדנות קטן של מעשה יכול להשפיע על הדורות הבאים,

עד כדי כך שדור שלם נהנה מפעולות פשוטות לכאורה.

אמנם הם היו עם לב של אברהם,

והם היו בגיל 99 אחרי ניתוח,

ואיזה הכנסת אורחים שלא כל אחד יכול לעשות,

אבל הפעולות הן פשוטות.

מה זה עשה והשליך?

וכל מה שלא נכנס משה רבנו,

בגלל אותו ניסיון שהיה לו בעניין המים.

מכאן אנחנו צריכים לראות

בחיי היומיום שלנו

כמה אנחנו לוקחים את הדברים באופן שטחי ונוסעים.

אם אבות האומה שלנו,

שהיו גדולים וענקיים,

ואין לנו אפילו מושג וקמצוץ

להבין מגודל מעלתם,

אם הקדוש ברוך הוא דקדק איתם כחוט השערה,

מה אנחנו נגיד

ביום הדין?

כשאנחנו הולכים ובכלל לא רואים, לא חושבים, לא יודעים ולא מתעניינים.

בטח חושבים.

שגגת תלמוד,

אז יגידו שאני לא יודע שוגג.

שגגת תלמוד.

לא למדתי, לא יודע, לא לימד אותי אבי ולא אמי,

זה לא מבית המדרש שלי,

אני פטור.

אבל חכמים אמרו לו, שגגת תלמוד עולה זדון.

אתה לא לומד בזדון כדי שתחשב שוגג.

דע לך שהשוגג שלך זדון הוא.

אין דבר כזה לא לדעת.

אי ידיעת החוק

אינה פוטרת מהעונש.

אתם לא מאמינים?

תשאלו שוטר.

אדם עובר עבירה, הוא לא יודע איזה סעיף הוא עבר. גם השוטר לא, הוא מסתכל מה כתוב.

אבל רפורט הוא צריך לשלם.

זאת אומרת,

אתה צריך לדעת. אתה לא יודע, תשלם.

אי אפשר להסתובב בעולם הזה ולחשוב שאנחנו פטורים מלדעת. אין דבר כזה.

חייבים לברר.

והחובה היא עלינו לדעת ולברר כל דבר.

רק מה, אנחנו לא מעריכים כנראה את המתנה הגדולה שקיבלנו בחיים.

המתנה הגדולה שקיבלנו בחיים זה קודם כל עצם החיים עצמם.

ודבר שני, זו האפשרות שעם החיים עצמם

אפשר לקנות חיים נצחיים.

כי העולם הזה הוא טפל,

הוא זמני,

ארעי, ועוזבים אותו.

העולם העיקרי זה שאליו אנחנו יוצאים,

הנשמה שלנו,

אנחנו בעצמנו ממשיכים הלאה.

המסע רק התחיל בלידה, וביום הפטירה

מתחיל המסע האמיתי לאן שמגיע לנו להגיע.

מי שטרח והכין אשריו,

מי שלא, לא נדבר עליו.

אבל צריך לדעת,

כמו שבמסחר אתה לא מניח לאצבעות ללכת במקומך,

ואתה מתקתק במקשים מה שאתה רוצה, מספרים, כי החשבון לא יהיה נכון.

אלא אתה מדקדק בחשבון גם מצדך וגם מצד הלקוח.

כך גם בחיים שלך אתה צריך לדקדק בחשבון מצדך ומצד מי שבראך.

כי אי אפשר לעשות טעות בחשבון, כי על טעות בחשבון משלמים.

לכן,

כמו שבענייני ממון אתה לומד את העניין טוב, ואם אתה לא יודע, אתה מברר,

ואתה שואל,

ומונה,

וסופר פעם ושתיים ושלוש,

כדי לא לטעות, כי זה כסף.

כך בחיים שלך אתה צריך לדעת

שרגעים ודקות ושעות וימים ושבועות ושנים,

זה רק מה שיש לך.

וזה נגמר מהר,

ואם לא השתמשת וספרת טוב

ועשית בהם מה שצריך,

איבדת את חייך במו ידיך.

והנה אנחנו רואים

שמשה רבנו עליו השלום עם כל זה

שהיה מלאך אלוקים ונקרא איש האלוקים ועלה לשמיים

והתענה ארבעים יום וארבעים לילה,

ואחר כך עוד פעם ארבעים יום וארבעים

לילה בשביל להתחנן לשם שיחמול ויחוס

וירחם על עם ישראל שעשו את העגל.

ואחר כך עוד ארבעים יום וארבעים לילה בשביל להוריד לוחות שניים.

זאת אומרת, מאה עשרים יום,

איפה יש בן אדם? זה מלאך.

להוריד את התורה, להילחם במלאכים, להביא אותה לישראל.

ועם ישראל טרחנים וסרבנים,

וכל הזמן תחזיר אותנו, ותן לנו אבטיחים,

ותן לנו שומים, ותן לנו בצלים.

ולך תסתדר ארבעים שנה ובמדבר,

ולא מפרגנים,

ומדברים עליו לשון הרע קצת.

ועם כל זה,

כמה שהקדוש ברוך הוא החליט מספר פעמים,

שעם ישראל קבלו עונש של קליה,

התחנן ונפל לבניו, ואפילו אמר,

ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת,

טוב מותי מחיי,

ולא תיפול ציפורן אחת מציפורנן של ישראל.

אתם מבינים דבר כזה?

איש האלוקים הזה,

בשעה שהוא צריך למות ולמסור את נשמתו לבורא עולם,

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, עלה ראש הפסגה,

שע עיניך וראה, מה לראות?

הוא אומר, אתה לא נכנס לארץ,

תעלה על ההר למעלה ותסתכל על כל הארץ לאורכה ורוחבה.

רבי יונתן בן עוזיאל אומר שהוא לא רק הראה לו אותה פיזית,

אלא הוא הראה לו את כל שעתית להתרחש בה מאותו רגע עד גוג ומגוג,

עם כל התיאורים.

תקראו בתרגום.

ומשה רבנו, בשעה כזאת,

כשהוא רואה שבעצם מין ארץ חמדה שהוא עומד להיכנס בפנים, הוא מכניס את כולם והוא נשאר בחוץ.

על מי הוא צריך להתרעם אם לא על אלה שגרמו לו?

במי מריבה?

מה היה צריך לעשות באותו רגע?

כשאדם נזכר מי גרם לו משהו

והוא נמצא ממש

קרוב לדבר, הוא לא פולט איזה שתי מילים ככה?

לא פולט.

משה רבנו לא החזיק מעמד בפלט כמה מילים.

כתוב, וזאת הברכה אשר בירך משה,

איש האלוקים, את בני ישראל.

במקום לפלוט משהו לא טוב,

משה רבנו מברך את עם ישראל.

איזה ברכה הוא מברך אותם?

וואי וואי וואי.

אומר כך,

וזאת הברכה אשר בירך משה, איש האלוקים. למה איש האלוקים עכשיו נאמר?

אחד כזה, רק איש אלוקים.

לא שולטות בו המידות?

לא כעס?

לא חרון אף?

לא רוגז?

כלום.

זה איש אלוקים.

מברך את בני ישראל לפני מותו.

מה הוא אומר להם?

את כל הברכות שמובאות פה.

ואחר כך, משה רבנו,

כשמסיים את הכול,

אז הוא מביא ככה.

טוב, אני לא אחזור על כל הפרשה.

ויאמר,

ויאמר, השם מסיני בא וזרע מסחיר למו, ופי אמר פארן ואתה מרבות קודש מימינו אשדת למו.

הוא מסביר איך כל העמים באו לקבל את ה... השם חיזר עליהם שתקבלו את התורה,

והם לא רצו לקבל את התורה, ורק אנחנו הסכמנו.

אף חובב עמים, כל קדושה בידיך,

בהם תוכלו רגליך יישא מדברותיך. התורה ציווה לנו משה,

מורשה קהילת יעקב.

וככה הוא ממשיך וממשיך,

הוא משבח ומברך.

אבל מה הוא מברך את עם ישראל?

יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים,

ויברך אתכם

כאשר דיבר לכם.

מה שהשם בירך אתכם כאשר דיבר לכם זה משלו, אבל משלי?

שמעתם פעם ברכה שמישהו מברך מישהו?

זה משה רבנו.

ועם כל זה,

הקדוש ברוך הוא מדקדק איתו כחוט הסערה.

יכולת להקדישני לעיני העם. היו לו עוד כמה שגגות למשה רבנו לפניכם.

הצאן ובקר יישחט להם? הוא מצא להם?

כשעם ישראל ביקשו בשר?

אז זה היה יותר חמור מזה. וגם חכמים אומרים שהעוון הזה, השגגה הזאת, היא קלה יחסית.

אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו, הקודמות היו ביני ובינך.

זה בינינו היה, אף אחד לא ידע שאתה אמרת מה שאמרת.

אבל פה זה היה לעיני העם, לעיני הקהל, לעיני העדה.

על זה אני לא יכול לעבור בשתיקה.

מכאן נמדים,

דבר שאדם עושה עבירה בפרהסיה,

העונש על זה הרבה יותר קשה.

אבל יש לנו נחמה גדולה מאוד,

שאם אדם עובר עבירה והקדוש ברוך הוא ככה מדקדק איתו,

אחד שעושה מצווה,

הקדוש ברוך הוא משלם לו פי חמש מאות מידה טובה, פי חמש מאות

ממידה רעה.

ואם הנטפל לעושה עבירה כעושה עבירה, כמו שראינו אצל אהרון שנטפל למשה,

והוא מת בגין זאת,

הנטפל לעושה מצווה כעושה מצווה.

אדם שמחובר לאלה שעושים מצוות,

אף על פי שהוא בפועל לא עשה את המצוות,

הרי הוא כמי שעושה מצוות.

כמה חשוב להיות בחברה טובה וכמה זה מוסיף לו בשכרו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

לפני שהרב הגיע

ראינו סרט אנימציה על תחיית המתים.

והרב אומר שצדיקים יקומו לתחייה.

מה איתנו, קטני העם, שמתפללים שלוש תפילות ביום

ולא לומדים כל היום בכולל?

עובדים?

משתדלים?

לא כתוב שמי שעובד לא יקום בתחיית המתים.

רשעים, שיוגדרו רשעים

ולא חזרו בתשובה, אלה לא יקומו.

מחללי שבת בפרהסיה לא יקומו.

זאת אומרת,

יש אנשים שגודל העבירות שלהם הוא כזה גדול, והם לא שבו בתשובה, למרות שניתנה להם האפשרות.

אלה לא יקומו בתחיית המתים.

אבל אלה שמקיימים תורה ומצוות, ואף על פי שהם לא קיימו

בשיא של השיא, כמו שאתה מתאר, שישבו בוהלה של תורה תדיר כל ימי חייהם,

ואין זו מידה שכל אחד יכול לה,

לא בגלל האפשרות,

אלא בגלל שהוא בעצמו לא מרגיש שהוא בעל ביטחון כזה להפקיר הכול וללכת ללמוד.

לא נדרע חלקם

לעניין תחיית המתים.

לעניין גן עדן זה ודאי שונה, מי שעשה יותר יקבל יותר.

אבל לעניין תחיית המתים,

אם יש לאדם תורה והוא לומד שיעורים קבועים של תורה,

כתוב, טל תורה מחייהו.

שואלת הגמרא, ומה עם עמי ארצות שלא למדו תורה? קיימו מצוות,

אבל לא למדו תורה.

יכול להיות אדם צדיק במעשיו,

אבל לא לומד תורה,

לא יקום בתחיית המתים, יהיה לו גן עדן.

אבל תחיית המתים הוא לא יקום, שזה עולם רביעי,

והוא עולם גדול יותר מגן עדן,

לא יקום.

מה העצה בשבילו?

אז כתוב, או שישיא ביתו לתלמיד חכם, אם יש לו בת,

בנות,

יסיא אותם לתלמיד חכם, ואז הוא יהיה שותף

לתורה של התלמיד חכם חתנו,

לזה שהוא נתן את ביתו וחינך אותה לכך, או שהוא יעשה פרקמטיה לתלמיד חכם,

דהיינו שהוא ייקח מתלמיד חכם דברים בשביל למכור לו ולעשות בעבורו,

כדי שיתפרנס בנקל ולא יצטרך לקום מלימודו,

ואז הוא מזכה את התלמיד החכם לשב ללמוד תורה, והוא שותף בה.

או שהוא יטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים,

דהיינו על ידי שהוא נותן להם כדי שהם יוכלו ללמוד,

מחזיק תלמידי חכמים,

אז הם לומדים והוא שותף בזה וזוכה בזה לתחיית המתים.

או בחינת זבולון ויששכר,

שותפים.

אחד עובד,

השני לומד,

עושים הסכם,

שותפים זבולון ויששכר.

יצמח זבולון בצאתך ויששכר בהולך.

אלה הן הבחינות.

אבל צריך תורה,

ושלא יהיו עבירות שמונעות תחיית המתים, כגון שבת שהזכרנו.

או מלווה בריבית גם לא קם בתחיית המתים.

למה?

כי מלווה בריבית לא מאמין שאם הוא ייתן אלף

ויקבל בחזרה אלף, הוא יוכל להתפרנס.

מה זה, אני מחליף כסף בכסף?

אבל אם אני נותן אלף ומקבל אלף ומאתיים, אפשר להתפרנס.

אהה,

אתה לא מאמין שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס.

הפעולות שלך הן שזנות ומפרנסות אותך?

אז אל תאמין גם שאפשר לקום בתחיית המתים, כי זה לא הגיוני שבן אדם ימות ויקום.

אם אתה לא מאמין כאן,

אז גם אל תאמין שם.

לא תקום מותק.

תספור את הכסף מתחת לבלטות.

אלה הן הדוגמאות, כן.

מה משך זמן תחיית המתים, כבוד הרב?

משך הזמן שיקומו,

מאז שיבוא מלך המשיח.

במסורת כתוב,

40 שנה אחרי שיבוא מלך המשיח ויתגלה,

תבקע האדמה וכולם יקומו.

דרך אגב, גם רשעים קמים,

רואים שזה נכון ואמיתי וחוזרים.

איזה בסן.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא, כן.

מי יוגדר כרשע לגבי התחיית המתים, חוץ ממלגבי הריבית?

אתה רוצה שאני אתן לך מהשמות המפורסמים?

כן.

אתה יודע מן הסתם, לא?

בן אדם שלא שומר תורה ומצוות,

זה נקרא רשע.

איך מגדיר הרמב״ם רשע?

אומר, מי שרובו זכויות,

צדיק.

מי שרובו עבירות, הוא רשע.

מי שמחצה למחצה, בינוני.

תראה לו את הדרך, ואז הוא... אני מראה כל ערב כמעט.

אני מחלק על התור.

אני משתדל מאוד.

אני שמתי אינטרנט בחינם.

שייכנסו, שיראו, שילמדו, שישאלו, שיבררו מה שהם רוצים.

אני משתדל, אבל גם אחרי שאני אומר ומשתדל, יש כאלה שמחליטים.

עוד לא,

או בכלל לא,

מה אני אשם?

אני יכול להגיד לך דבר אחד.

אין הרצאה שאני לא מרוויח.

אם הצלחתי להגיד לאנשים והם קיבלו את הדברים ושינו את דרכם לטובה,

זכיתי בזה שהם זכו לגן עדן.

מגיע לי על זה פרס, נכון?

ואם אני אמרתי לאנשים והם לא רצו לזכות,

תודה רבה, אני לוקח את שלהם.

אבל אני חושב שיש עוד אנשים שלא שמעו אותך.

נכון, יש עוד כמה.

עשינו סקר בגאוקרטוגרפיה ומתברר שרק 4% לא שמעו אותי, נכון, לפני שלוש שנים.

רק 4% מכלל האוכלוסייה בישראל

לא שמעו אותי, כולל רוסים,

כולל גויים, כולל הכול.

רק 4%. זה לפני שלוש שנים.

ועכשיו זה כבר לא נשאר?

מה נשאר? 4% כבר לא נשאר עכשיו?

אני משער שבודדים אולי.

כן, שאלה.

הרבה פעם אמר שישאלו אותי בעולם למה אני לא הייתי הרבי זושה.

נכון, פעם בארצות. כן. עכשיו, אין אדם מאיפה ידע עד כמה הוא צריך להתאמץ במשך היום, יום-יום. תראה, אתה בעל חנות בחולון,

ויש לך מרקע טבעי שאתה שמת שם, שכל עובר ושווא יראה את הקלטות שלי, נכון?

אתה עובד למחייתך, נכון?

כל הרצאה שלך,

אתה לא מתפספס כי אתה יושב שורה ראשונה ומצלמים אותך בווידאו, כולם יכולים לראות שהיית.

דבר נוסף, אתה מן הסתם קיים מצוות.

אם אתה ממלא את כל שעות היום שלך

במטרה לעשות את רצון הבורא,

המרבה והממעיט,

העיקר שיהיה ליבו לשמיים.

כמה שאדם יכול להספיק,

בין אם בסוף זה יצא הרבה,

בין אם זה יצא מעט,

העיקר שליבו מכוון לשמיים,

הקדוש ברוך הוא משלם לו שכרו מלא.

לא בטלן ומתבטל,

לא אחד שאומר, מספיק לי היום,

אחד שמשתדל כמה שאפשר לעשות לעצמו ולביתו ולאחרים.

אשריו, אשרי חלקו. יכול להיות שהיצר הרי יפריע לו, היום אולי לארצית מספיק,

היית יכול לה... טוב מאוד,

אם יש לו יצר הרע כזה שאומר לו שלא עשית מספיק,

זה טוב מאוד,

אז הוא מחר יעשה יותר.

ליצר הרע הזה קוראים יצר הטוב.

אבל אם יצר הרע מחליש אותו

ואומר לו, אה, לא עשית כלום, לא תקבל כלום,

זה ידחה אותו בקש, יגיד לו, פרינציפ, עכשיו אני אעשה כפול.

הוא כל פעם בא אליך?

אם הוא בא אליך, שלח אותו לשכן.

תגיד לו, אני עסוק?

איך? אל תענה לו, למה הוא יגרור אותך?

אל תענה לו.

תגיד לו, אני מכיר אותך, זה תקליט ישן,

תמיד אתה אומר לי שאני לא עושה מספיק.

אני דיברתי עם אמנון יצחק, הוא אמר לי, זה בסדר,

המרבה והממעיט,

ובלבד שיכוון לבוא לשכן. יכול להיות שידון מאוד, אבל אפשר גם לעשות יותר בלעשה גם.

מה יהיה עם זה? עוד פעם, אני אמרתי, אם אתה עושה כל מה שבידך לעשות,

אי אפשר לבוא עליך בתביעה.

מה עוד אפשר?

אולי לא ניסתה יותר, אני יודע מה,

במקום למכור, איך אפשר לעשות.

אתה חוזר על אותו תקליט?

אני רואה את זה רעש התמקם אצלך.

תשתחרר, שלח אותו לשכן.

שתהיה אברך.

או,

עצם השאיפה והרצון זה כבר מדרגה.

השם יזכה אותך,

שיתמלאו משאלות לבך לטובה.

אמן.

כן.

הנה שם יהודי יקר עם שיער ארוך וסירת בראש.

שלום.

ערב טוב.

ערב טוב. רציתי בבקשה לשאול,

אם אני בתהליך כלשהו ואני רוצה עוד כלים לדעת איך להתמודד עם

שמירה על העיניים.

או, וואו, זה קשה.

על זה אני שואל אותך.

זה צריך רצון אמיתי בכנה.

אבל לפני שאתה רוצה לקיים את זה,

יש המלצות.

קודם כול, לברוח מהניסיון.

זה הכי קל, נכון? אני משדל לא לראות טלוויזיה, לא לפתוח עיתונאים, כבר יותר משלושה חודשים. יפה מאוד.

זה נפלא מאוד.

אני רק רוצה להגיד לך שאם זה כך,

אתה אחד מהאנשים שהצליח להטעות את יצר הרע.

למה? הוא נלחם, אבל הוא נלחם.

כן, למה? הוא רואה אותך ככה, הוא חושב שאתה מהחבר'ה שלו.

והוא לא יודע שאתה בצד השני. בסופו של דבר נוריד הכול, נשאיר רק את אלה. מה זה בסופו? זה עוד מעט. עוד מעט.

אבל אתה צריך להבין, אני הייתי ממליץ לך המלצה כנה ואמיתית,

קח פסק זמן,

סע לירושלים או לצפת,

תשב בישיבה קדושה בין חודש לשלושה חודשים,

סך הכול תתקדש על ידי לימוד תורה קדושה בחבורה קדושה.

כמה שתכניס יותר מוסר ולימוד גמרא ותבין מה שהצדיקים אומרים,

ככה יהיה לך קל אם אחר כך תרצה לצאת ולהתמודד,

כיוון שאדם שמכיר את האמת מבפנים, לא רק שמע מבחוץ,

חי אותה,

אתה תוכל יותר קל להתמודד. זה לא עדיין הסוף, והניסיון יהיה,

ויצר הרע לא מוותר,

אבל אתה תלמד תכסיסים שלא להתקל בו כמה שאפשר.

אתה רוצה שאני אעזור לך בזה?

בכיף.

מוכן, אשריך.

מוכן גם לעשות צעד אחד

קדימה,

ולשים עליך גם ציצית?

הבאת לי לפני כמה שנים, אני עדיין מחכה.

הנה, בוא. לא, לא, זה לא הזמן שלי.

אה, סליחה. כמה שנים עברו, ועכשיו עוד כמה שנים?

אבל היה תהליך ענק מלפני כמה שנים. אבל לישיבה כדאי ללכת עם ציצית.

אני, כשאני אגיע לישיבה אני אשים ציצית. מתי? בעזרת השם, תוך חודש אני אלך. אה, זה יפה קודם כול.

דבר שני,

מה תעשה בינתיים בשביל להתגבר?

בינתיים, יש בית חב״ד קרוב לבית, נקפוץ לשמוע שיעורים.

יש חברים שיותר קרובים, נשאבים אלה שיותר קרובים.

הבנתי, ואני יכול לתת לך לבעוד חודש ציצית?

יש לי כבר אחת, כמה אני...

שיהיה לך על שבת.

אני לא אומר לא, בסדר, וכיף. בחרות, בוא, מתוק, בוא, בוא.

אני מאמין באמונה שלמה שיהודי כזה,

אם מתמיד,

יכול לתת שיעורים אחר כך בלימוד הגמרא.

כן, שאלות?

כן. ערב טוב, קודם כל. ערב טוב.

רציתי לדעת,

אמרת מקודם שהגברים,

יש להם שכר מסוים, שהם עולים איתו לשמיים עם זה.

כן.

ומה השכר שלנו בעולם הזה לנשים?

נשים שקיימות מצוות,

והן חייבות בפחות מצוות מהגברים, זוכות בדיוק כמותן.

לדוגמה,

אישה שהיא לא נשואה, אם היא מקיימת את המצוות שהיא צריכה לקיים,

אז מגיע לה שכר מלא על כל מה שהיא קיימה. זה המאה אחוז שנדרש ממנה.

אם היא קיימה את זה, יתקבל שכר מלא.

אם היא אישה נשואה,

בזה שהיא מסייעת לבעלה,

כתוב, נשים במה זוכות לתחיית המתים, הרי צריך טל של תורה.

במה הן זוכות?

אז כתוב, בזה שהן ממתינות לבעליהן עד שישובו מבית המדרש,

ובזה ששולחות את בניהן ללמוד תורה.

הן שותפות בתורה.

ואם אין להן בעל ואין להן בנים,

אז אם הן מסייעות לקיום התורה על ידי עזרה ללומדי תורה,

סיוע כספי,

או על ידי עזרה לנקות בתי מדרש,

או להגיש להן,

מאחורי הקלעים כמובן.

יש כל מיני מצוות שנשים יכולות לעשות, גם כן להיות מחוברות לעניינים של תורה.

זה מה שנשים עושות, הן זוכות בדיוק כמו הבעלים.

וכתוב, להנחיל אוהבי יש באוצרותיהם המלא, שי עולמות.

הקדוש ברוך הוא מנחיל לכל צדיק וצדיק.

שי, להנחיל אוהבי יש, שי עולמות. שי זה 310. שואלים חכמים, למה 310 עולמות?

ולמה כתוב לכל צדיק וצדיק?

אפשר להגיד לכל צדיק.

אלא יש 613 מצוות, תרי״ג,

ועוד שבע מצוות דרבנן,

ביחד 620. חצי זה 310. למה חצי?

לכל צדיק וצדיק זה הבעל ואשתו,

שהם שותפים ומקבלים חצי-חצי.

ולא רק זה, הבעל לומד תורה,

והאישה זוכה 50%. ואפילו אם בעלה הלך לתלמוד תורה ונתנמנם,

היא מקבלת שכר כאילו למד.

היא שלחה אותו ללמוד, ולא לישון.

והיא מקבלת 50% של לימוד.

עליהם נאמר, שלום רב לאוהבי תורתך,

ואין למו מכשול.

הוא הולך, יכול להיות לו מכשול.

הוא הולך, ויכול להיות שיהיה לו ביטול תורה.

והיא אוהבת תורה ושלחה אותו, ולה אין שום מכשול.

אז נשים יכולות לזכות

בכל המצוות בלי שום בעיה,

ואפילו יותר בקל מן הגברים.

בהצלחה.

רק רגע, יש שם בחורצ'יק בסוף שאלה. רגע, הוא מביא לך מיקרופון.

עבודה זה לא ערעור באמונה או ביטול תורה?

לא.

עבודה זה גזירה של בזיעת אפיך תאכל לחם.

ויש עניין של השתדל, השתדלות.

השתדלות זה עניין של ביטחון.

מהו הפועל יוצא של ביטחון?

מי שבוטח בשם במאה אחוז,

ויודע שהשם זן ומפרנס את הכול,

יכול להגיע למצב שהוא לא ינוח ולא יזוע,

והוא בטוח שהשם ימציא לו פרנסתו לביתו.

מי שאין לו דרגת ביטחון מקסימלית כזאת,

כפי חוסר ביטחונו, כך הוא יעבוד.

מי שמפריז על המידה לעבוד,

יש פה כבר בעיה אחרת,

וזו אחת מעשר זכירות שצריך כל אדם או חייב כל אדם לומר,

זו הזכירה שהקדוש ברוך הוא נותן לך כוח לעשות חיל.

חיל זה ממון.

והתרגום אומר, יאהב לך עצה למקנה נכסין.

הקדוש ברוך הוא נותן לך את העצות והרעיונות

איך לעשות נכסים.

אפשר גם להפסיד,

אבל זה תלוי במה שנותן לך השם עצה.

אז אפילו שהאדם טורח, עמל ויגע, צריך לזכור שהברכה והפרנסה מהשם,

ומה שהוא עובד זה רק קיום הגזרה,

שהיא לא מוטלת עליו ב-X שעות. כמה שימחית, אף אחד לא יתלונן עליו,

אבל שלא יפריז.

תודה רבה. בהצלחה.

כן, הנה הוא עומד כבר הרבה זמן.

שלום לרב.

רציתי לשאול הרבה, נפגשתי עם חסידי ברסלב,

רציתי לשאול מי זה רבי נחמן מברסלב ועד כמה האבטחה שלו היא נכונה.

לא יודע שאם יבואו לציון שלו בראש השנה יגידו את התיקון הכללי ויביאו כמה פרוטות, והוא יוציא אותם מהגיהינום, אם זה נכון, ועד כמה.

תראה, להגיד לך מי זה רבי נחמן,

יש את החבר'ה למטה, אפשר שיספרו לך.

אבל רבי נחמן היה צדיק,

גדול.

ומה שהוא אמר אכן נאמר על ידי רבי נתן.

ומה שהוא אמר שהוא יוציא, זה דברים שצריכים בירור.

כתוב שהוא יוציא את האדם בפאות שלו.

משמע שיהיו כאלה עם פאות שייכנסו לגיהינום,

והוא יכול להוציא אותם עם הפאות שלהם.

אתה שומע מה הוא אמר?

כן.

שמי שיהיה בגיהינום, הוא יוציא אותו מהפאות שלו.

זאת אומרת,

צריך לראות מה הכוונה בזה בדיוק.

אבל אין הכוונה היא שמי שהגיע לאומן

והיה שם בראש השנה,

ואחרי זה חזר לסורו,

שהוא יוציא אותו.

לא, ואם הוא יעשה תשובה?

אז הוא יכול גם פה בישראל.

לא, אבל יעשה קצת תשובה. אין תשובה בלקו תשובה באומן.

יש תשובה בלקו תשובה בכל מקום בעולם.

מי שעושה תשובה על פי כלליה,

בין אם הלך או לא הלך,

תשובתו מקובלת אצל הקדוש ברוך הוא.

ולפני רבי נחמן עשו תשובה בעולם,

ואיך נתקפרו.

ומי שלא הלך, אז תשובתו לא מקובלת.

ולא כתוב בתפילת שמונה עשרה, ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה באומן.

אז למה רבי נחמן מתכוון?

או, זה דבר שצריך בירור,

ועל זה תלך אצל גדולי ישראל ותשאל אותם אחד-אחד. תתחיל. אני רוצה לשאול אותך, אתה גם אחד מהם.

אני לא מהגדולים.

אני בסך הכול מעביר דברים וזה הכול, אני רק מתווך.

אבל אני שולח אותך לכתובות המתאימות,

אתה תלך ותשאל,

ספרדים, אשכנזים, מי שתרצה, ותדע.

רציתי לשאול את הרב אם הוא ממליץ לנסוע או לא.

אני עד היום לא נסעתי.

תודה רבה.

תהיה בריא.

רגע,

אתה רוצה לשאול?

כן, תן לו שמה בחורצ'יק.

אני רואה איזה שורה של קוקואים.

אפשר לתת לו לדבר? זה תימנים משלנו.

טוב, יש לי שאלה קצת,

שלא תיכעס עלייך, חס וחלילה. אני יכול גם לכעוס, זה לא בעיה.

טוב,

אז כל יום שאני אומר ברכות השחר,

אז אני אומר פסוק שקצת מעצבן אותי.

שאני אומר שלא עשני אישה,

והיא אומרת שלא עשני כרצונו. אתה אומר שלא עשני אישה?

כן. אתה אומר.

גם לדוד המלך היה שיער ארוך, אז... אה, בסדר, טוב.

אז רציתי לשאול אותך, למה לבכות על האחר?

כי במקום להגיד ברור שעשני גבר, או שהיא תגיד ברור שעשני אישה,

אתה מבין? למה היא צריכה להגיד שעשני כרצונו והגבר צריך להגיד שלא עשני אישה?

אין לי בעיה עם זה שלגבר יש יותר מצוות,

ועל זה הוא כאילו מברך.

הבנתי. על זה...

תראה, זה לא יפה כל כך להשתבח ולומר,

ברוך אתה השם שאני גבר.

שלא יעשני אישה זה נראה לי קצת יותר, זה שוביניזם. לא, לא, אני אסביר לך, או, זה שוביניזם.

המילה הזאת לא הייתה לפני כן,

אז לא הייתה בעיה,

אבל אתה צריך להבין שלא עשני אישה, פירושו של דבר שעליי מוטלות מצוות הרבה יותר מן האישה.

זאת אומרת,

אני מחויב בכל המצוות.

אז אני רואה את עצמי כמי שהקדוש ברוך הוא הטיל עליו הרבה,

ואני שמח למרות שאני מקבל יותר עול.

אני מקבל יותר עול, ואני שמח,

ואני אומר, ברוך אתה השם שלא עשני אישה. במה אני משתבח שלא עשני אישה?

בזה שאני מחויב במצוות יותר.

מה אומרת האישה?

שעשני כרצונו, וזה נשמע כמו... עכשיו רגע, קודם כל, ברוך שעשני כרצונו, זה לא ברכה שניתקנה,

יש ספק, יש מחלוקת בין הפוסקים האם היא ניתקנה או לא ניתקנה, היא מוזכרת בטור

בדורות אחרונים, מכל מקום, לכן היא לא נאמרת משום ספק,

היא לא נאמרת עם שם ומלכות, אלא רק ברוך שעשני כרצונו.

האשכנזים אומרים עם שם ועם מלכות.

אני יודע, יש כאלה שסומכים על הפוסקים שלהם, יש כאלה. לא, לכן ספק, ברכות להקים.

מכל מקום, למה ברוך שעשני כרצונו?

אם הקדוש ברוך הוא פטר אותי מן המצוות, אומרת האישה,

גם זה שבח ומעלה גדולה.

למה הוא פטר אותי?

כיוון שהמטלות והמשימות

שאני צריכה לקיים חשובות יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן שהקדוש ברוך הוא פטרני מהם.

משל, למה הדבר דומה?

כהן שהולך,

כהן גדול שהולך ביום הכיפורים לכפר על כל ישראל,

ידוע שאינו נטמא למת,

אפילו לאביו ואימו,

אבל אם הוא רואה מת מצווה בדרך,

כתוב שמת מצווה,

הוא חייב לטפל בו.

מכל מקום הוא יטמא.

המצווה הזאת קודמת

למצווה שלך שלא לטמא.

האם הפטור הזה מוריד אותו ממדרגתו וממעלתו?

לא.

הוא מנסה אותו למעלה ומצווה גדולה יותר באותה שעה.

זאת אומרת, הפטור מראה את חשיבות המעשים שאתה עושה.

לדוגמה,

העוסק בצורכי רבים,

פטור מן המצוות.

בשעה שהאדם

עסוק בצורכי רבים

לעשות

את מה שהם צריכים,

הוא פטור באותה שעה מן המצוות.

האם מה שהוא עושה זה פחות או יותר?

ודאי שיותר.

שהרי בגלל שזה יותר, פטרו אותו מהפחות.

יוצא שהאישה שמברכת עם כוונה זו,

ברוך שעשני כרצונו,

היא אומרת בדיוק מה שאומר הגבר,

שלא עשני אישה.

זה קיבל יותר מצוות

וזו קיבלה יותר פטור.

הפטור מורה על החשיבות של המטלות שהטיל עליה השם, לכן פטר אותה,

והוא על המצוות שהוסיף לו כדי לעשותן.

ואין פה שוביניזם.

לא הייתי אומר, אבל בסדר, תודה רבה לך.

תודה גם לך.

כן.

הרב, שלום, רב.

שלום,שלום. רציתי להגיד לרב, קודם כל, ברוך השם, לפני כבר חמש וחצי שנים

התחלתי לשמוע תקדות של הרב,

כשהייתי אולי בן 16 וחצי הייתי רחוק מאוד מאוד מאוד.

16 וחצי שנים מהלידה?

כן. רחוק מאוד?

מאוד. לא.

גדלתי בבית

שיחזרו כולם את שואו בעזרת השם. אמן.

אבל ברוך השם, כשהתחלתי לשמוע תקדות של הרב

ועם איזה חבר שדיבר,

ברוך השם, זכיתי.

ורציתי לשאול את הרב, הרב אמר

שהרמב״ם אומר שמי שיש לו רוב זכויות,

אז הוא מי שיזכה לדחיית המתים.

לא, הוא נקרא צדיק.

אז מי זה כן יזכה לדחיית המתים? אפילו מי שאין לו רוב זכויות יזכה לדחיית המתים.

למה אתה קובע?

לא, אני שואל את הרב.

אמרנו שאדם צריך שיהיו לו מספיק זכויות בשביל לקום,

ושיהיה לו בעיקר תל תורה, בעיקר תל תורה,

ואמרנו שלא יהיו בכלל העבירות שלו עבירות

סגוליות כאלה שלא קמים בתחיית המתים איתם.

כמו מה, למשל?

אמרנו ריבית בשבת.

זהו?

יש אולי עוד כמה.

אז לא, אני ככה שואל, הרב, היום זה, בדור הזה,

אפילו אצל הדתיים. עד שתקום בתחיית המתים,

קודם כל תחיה את החיים.

תלמד לנצל אותם עכשיו, תעשה מה שצריך, ואל תחוש לכלום. אם אתה עושה מה שצריך, מה אתה דואג?

גם אם לא תרצה לקום, יבעטו בך.

אני אומר, אבל היום, אפילו מי שבדתיים,

כמו שאומרים,

זה אפילו,

היום יש כאלה תאוות ומידות, יש ניסיונות של הרחוב, שהשם מאחן.

אי אפשר. מי שיוצא כבר לרחוב היום, הוא כבר...

הוא ברחוב.

הוא ברחוב. חבל. אין אפשר לשמירת העיניים, לא נדבר יותר מזה.

מי שהולך לעבודה היום, זה כבר.

על הזמן עושים. איך אפשר, כן, היום אצלנו, בן אדם שהולך לעבוד, שהולך לאיפה שהוא הולך,

איך הוא יכול להישמר בעיניים וב... קשה מאוד.

אני מסכים אתך. מה יעשה עם בחור צעיר כמוך?

הוא הולך עם החבר'ה מהנהוא,

עולה לישיבה,

מתחזק שם,

מכין את עצמו לחיים,

שידוך טוב,

מתחתן בונה בית,

ואחרי שיש לו פת בסלו, יותר קל.

הבנת, יוני?

כן. עבודה, חודש יותר, חודש פחות,

בסוף זה כסף לאכול.

אבל אפילו אחרי זה, הרי אפילו בן-אדם שהולך ועובד ויש לו אישה.

אמרתי שזה לא דומה, מי שיש לו פת בסלו.

כן, אבל אפילו מי שהולך ברחוב

והוא מתערבב איפה שהוא מתערבב. למה לך להתערבב? לא, אפילו אם הוא עובד.

אי-אפשר לעבוד רק אצל חרדים. הלוואי וכולנו נזכה

לעבוד אצל חרדים. מי שרוצה מה שרוצה, משיג. אם תחליט שלא שייך,

לא תגיע למצב זה. אבל לא רוצים באמת עד הסוף.

אתן לך דוגמה.

אומרים שכולה זה טוב, נכון?

כולם שותים כל ה...

יש בזה בין 6 ל-8, זה דיאט,

בין 6 ל-8 כפיות סוכר

בכוס אחת.

נו, זה טוב או לא טוב?

זה ממית, זה רעל.

אבל אדם שותה, שותה, שותה,

שותה, שותה, שותה, לא שם לב, כי זה מתוק, מתוק.

ובסוף, חלילה, מקבל סוכר, מקבל זה, ואחר כך כל החיים שלו דיאטות.

מה הרוויח?

אם היה נשמר מההתחלה,

לא היה צריך.

אבל המתוק גורם לו.

ומתוק האור לעיניים.

אדם מחפש מתיקות כל החיים, מחפש ערב.

ממילא, אם הוא נוהה ונוטה אחרי זה,

אז הוא נכשל.

אבל אם בן אדם מסתפק במה שיש לו,

ויודע שמה שהשם ביקש ממנו זה מספיק,

יכול להסתפק,

אם אין לו עיניים גדולות, במירכאות, מה שקוראים.

זה העניין.

אם תרצה, כל החיים שלך תאכל. מידה אחת, אם תאמץ, קוראים לה הסתפקות,

תצליח כל החיים.

הסתפקות בכל.

הסתפקות בממון, הסתפקות בכל דבר.

לא יותר מדי.

כמה שפחות להסתדר, יותר בריא.

אז אתה לא נצרך, לא להוט,

לא רץ, לא משתגע.

מה שיש מספיק.

איזה הוא עשיר?

השמח בחלקו. מה הפירוש?

הוא יודע שחלקו זה חלקו מעת השם, ואי אפשר להוסיף עליו כהוא זה.

ממילא הוא שמח אם זה חלקי, זה מה שנתן לי השם בעמלי.

זהו.

מה יש לי? רק לברך על זה.

ואני עם עיניו גדולות, הוא רוצה להיות כמו ההוא, וההוא, וההוא, וההוא.

מי אמר שאתה כזה?

ואם מגיע לך,

גם אם תברח מזה, השם ירדוף אחריך עם זה.

אם השם זימן לאדם

פרנסה, היא תרדוף אחריו.

הוא ייגע בחול, יהיה זהב.

יש הפוך, נוגעים בזהב, והוא הופך להיות חול.

מה שהשם גזר,

זה מה שיהיה.

תרדוף, תרוץ,

יגיע אליך גם אם תשב.

תחליט רק מה אתה רוצה לעשות.

אדם לא יכול להתלונן כשהוא הולך ברחוב והוא נכשל.

עצם זה שאתה יורד לרחוב, אתה יודע מה הבעיה.

היה פעם אחת חסיד גדול בירושלים,

היה לו משמש בקודש, היה מלווה אותו,

והוא תמיד היה הולך

על שפת המדרכה,

שהייתה תמיד סכנה בירושלים, ולא מדובר שהוא הולך

ברחוב יפו.

הוא הולך במאה שערים על שפת,

אז הוא אמר לו, זה סכנת נפשות.

הוא אומר לו, ללכת במדרכה זה עוד יותר.

הספק, אתה מבין, שלסכנה ממכוניות,

פחות חמור מהסכנה ללכת אחרי מה שעשו.

לכן אמרו חכמים בגמרא,

שיותר טוב ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה.

אתה מתאר לך?

אתה הולך אחרי אריה,

אהההה,

ואתה הולך סבבה אחרי בכיף,

איזה כיף, אריה, איזה מותק.

סיבוב אחד,

אתה גמור.

אומרים יותר טוב,

הבנת?

כן.

הרב אמנון, מה דעתך? מה אתה אומר על ההתנתקות?

אם לא ראית את המודעות, המודעות אומרות התחברות,

מודעות ההרצאה אומרות, התחברות לקדוש ברוך הוא. אם מתחברים לקדוש ברוך הוא, לא שרון ולא שרונה.

זאת אומרת, זה גזרה.

בטח, גזרה. כל מה שעושים ליהודים זה גזרה.

אז צריך ללכת להתפלל במקום ללכת לכביש.

אני מאמין כמוך.

אם עושים יותר ברוחניות

ולא עושים פעולות

שהן פעולות כאילו להראות את כוחנו ויכולתנו עד כמה שאפשר,

ואני חושב שאפילו דעת קהל לא צריך,

כי אם משכנעים את הקדוש ברוך הוא, לא מעניין אותו אם הקהל איתך או לא,

אבל עושים מה שהשם רוצה

ועומדים על מוקדי הבעיות שצריכות תיקון,

ככה אני יודע מכל עם ישראל במשך כל הדורות,

שעמדו על שורשי וסיבות

הבעיות והגזירות,

תיקנו הכול.

כשעם ישראל ידעו שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

והם תיקנו את זה על ידי שלושה ימים של צום, נתפחה גזרה לחלוטין.

וכן בזמן המכבים,

כשהם התרשלו מהעבודה בבית המקדש,

כשהם הבינו שיש גזרה של היוונים,

והם מסרו את נפשם,

אז הקדוש ברוך הוא הצילה מיד אויב,

וככה במשך כל הדורות.

לכן, התחברות

זה סוד העניין.

כן.

ציצית? בוא מותג, תן לו מוזיקה, תן לו.

בהצלחה.

ציצית?

כן. תן לו רגע שאלה, רק רגע.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

הרב, אני לפני בערך 12 שנה,

בזכות הקלטות של כבוד הרב, זכיתי לחזור בתשובה.

לפני בערך חמש שנים, אם אני לא טועה, הגעתי לכבוד הרב לארגון שופר בפעם הראשונה,

ועדיין לא היו לי ילדים. הייתי נשוי ארבע וחצי שנים ולא היו לי ילדים.

עשיתי כנס עם כבוד הרב אמנון,

עם כבודו, מחילה, אני קצת מתרגש,

וברוך השם, זכיתי בבן זכר.

השתבח שמו לעד, אתה בירכת אותי, ואני זכיתי בבן.

מאז השתבח שמו לעד עשיתי עוד כמה כנסים עם כבוד הרב, ואיפה שהרב, אני מזמין אותו, השתבח שמו לעד, הרב מגיע.

לרב יש חומר מעולה.

השאלה שלי, קודם כול,

יש לך עיתון יוצא מן הכלל.

אני לוקח כמויות של עיתונים, כמו שהרב יודע,

דיסקים, כל מה שהרב נותן אנחנו מחלקים, השתבח שמו לעד, בעיר בת-ים,

ואנשים מאוד מתחזקים.

אני רואה ממש שמגיעים וממלאים את בתי-המדרש בזכות החומר שאנחנו מחלקים,

להם.

מה שרציתי, כבוד הרב,

יש איזה משהו בעיתון, שאתה אומר כל הזמן את האמת.

ואתה, לפני בערך חודשיים,

הייתה איזה בעיה עם המרסים.

וזה עשה לי ממש רע, הרב, אם אני יכול להגיד לך את זה בפני כולם, ומחילה שאני אומר את זה,

שיש איזה חסידות שאתה, איך אני אסביר את זה? אני מפחד להגיד ש...

ואתה אומר ממש את האמת, וחבל בזכות, בגלל שאתה אומר יותר מדי אמת,

ואתה לא מעגל פינות, הרב.

אני רואה את העיתונים שלך זורקים, וזה עושה לי רע.

למה זה עושה לי רע? מפני שאני רואה

מה זה עושה לתושבי בת-ים, העיתונים שלך, והחומר שאתה מחלק.

וכשאני רואה בבני ברק

ובערים אחרות, שחסידות אחרת,

לוקחים את העיתונים שלך וזורקים אותם, וזה עושה לי רע.

וזאת השאלה שלי, ואם אפשר גם לקבל ברכה לזרע של קיימא.

מה, אתה חושב, כל הרצאה ילד?

הרב, כבר עבר ארבע וחצי שנים.

ובכן, זה שזורקים,

אני יכול להצטער בשבילם,

אבל מי שלא יודע להתמודד עם האמת, משליך אותה ארצה.

אבל אני לא אעגל פינות, ואני אומר את האמת,

וזה הכוח האמיתי שמניע את כל המערכה.

וחוץ מזה, כתוב בתורה במפורש פסוק, לא תגורו מפני איש.

קלטת מספר 426,

לעשות חיל, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 427,

לעשות חיל, חלק ב'.