"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ"
- - - לא מוגה! - - -
לפני עיוור
לא תיתן מכשול ויראת מאלוהיך.
עכשיו אנחנו נכנסים לראות דוגמאות.
לפני עיוור לא תיתן מכשול ויראת מאלוהיך.
לפני הסומה בדבר לא תיתן עצה שאינה הוגנת לו.
לפני עיוור לא תיתן מכשול זה לא עיוור ממש דווקא.
עיוור בדבר מסוים,
אדם שהוא סומה בדבר לא מבין בדבר הזה, לא מבין.
זה נקרא עיוור.
אז לא תיתן מכשול, אל תכשיל אותו.
אל תכשיל אותו.
איך זה דוגמה?
אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור.
ואתה עוקף עליו ונוט להם מנו.
אה, נותן לו עצה. תגיד, מה אתה צריך את השדה הזה?
יותר טוב תיקח חמור. עם חמור תוכל לעשות מסעות, תוכל להרוויח כמו מונית.
תהיה לך מונית, תעשה, תרוויח כסף, שדה עד שבא, ולפעמים יש שרב, ולפעמים ככה,
ולא יוצא מזה כלום.
תמכור את זה.
והוא הולך מוכר, והוא עוקף אותו,
וקונה את השדה שלו.
אז כל מה שהוא עשה, בשביל מה?
להונות אותו.
נתן מכשול לפני העיוור. הוא לא מבין, הוא מאמין לו.
הוא אומר, תשמע, אתה כלכלן, אתה מבין העניין?
אז נתן לו עצה לא הגונה.
לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות, לדע עם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להישמט ולומר, טובה, נתכוונתי,
לפיכך נאמר בו, ויראת מאלוהיך המכיר מחשבותיך.
זאת אומרת,
כשאחד נותן לך עצה, אתה לא יודע מה הכוונה שלו.
כוונה נכונה, טובה, ראויה,
או שהוא לא רוצה להכשיל אותך, אתה לא יודע.
מי כן יודע? הקדוש ברוך הוא. לכן נאמר, לפני העיוור לא תיתן מכשול,
ויראת מאלוהיך מכיר מחשבותיך.
תיזהר דיר באלכ.
הבורא עולם, אתה חושב שאתה עבדת עליו? כל הכבוד.
הצלחת.
אבל אתה תיענש, כי אני מכיר אותך ויודע בדיוק מה מחשבותיך.