מציב תנאים לקב"ה? מה אתה עושה צחוק?
- - - לא מוגה! - - -
אתה הולך, מחפש עבודה,
והוא אומר לך, אתה תקבל 5,000 שקל לחודש.
אתה אומר לו, אין בעיה, מתי מקבלים כסף? הוא אומר, עוד חודש,
סוף כל חודש,
עד ה-10 לחודש אתה מקבל.
אומר לו, תן לי משכון.
תן לי משכון מראש, קודם.
הוא אומר, איך אני יודע שאתה תשלם?
תן לי משכון.
שמעתם דבר כזה, שמישהו הולך לעבודה ואומר, תן לי משכון?
וכל שכן שלא נכון,
מצד העבד לקחת משכון מאדוניו
עוד לפני שהתחיל לעבוד אותו.
העבד הוא בכלל קניין של האדון שלו,
והוא עוד לא התחיל לעבוד והוא כבר רוצה משכון.
וקל וחומר שאין לי יצור שנברא על ידי הבורא,
למשכן את היוצר עוד לפני שהתחיל לעבוד.
מי הבין את הדוגמה?
מי הבין את הדוגמה?
על מי זה מדובר?
על בן אדם שמה אומר לקדוש ברוך הוא?
מה אומר לו?
תן לי, תן לי את עזרת על העבודה שאני שיריתי פה.
תן לי להסתדר קודם. סדר לי את הכול. סדר לי את האישה, את הילדים,
את הכול. תן לי מראש הכול, את כל המשכון.
אחר כך אני אעבוד איתך, אין בעיה, אין בעיה, אני מוכן. אני אמרתי שאני לא מוכן?
אני מוכן.
אתם מבינים איזה אהבל? זה האהבל, על זה מדבר, זה חשך שכלו.
והאפילה בינתו מאפלת תאוותו על מוחו.
איזה טיפש מטופש. הוא בא עם תנאים לקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא יכול לסתום לך את כל צינורות השפע שאתה תלקע, קוראים לזה בתימנית תלקע, אתה תקפוץ.
אתה מבין ולא תשיג את מה שאתה רוצה. תמיד תגיע קרוב, הוא לא ייתן לך.
תגיע קרוב, הוא לא ייתן לך. ככה הוא יענה אותך.
מה אתה, עושה צחוק? אתה בא לקדוש ברוך הוא ואומר, קודם תסדר לי?
כמה אתם מכירים כאלה שהבטיחו שאם יסדרו אותם הם יעבדו את השם אחרי זה והם עמדו בזה?
אני לא מכיר אחד.
שמעתי הרבה, אבל עוד אחד לא ראיתי שחזר לבית המדרש.
איהיהיה, ומנתמה, כי עבודת החבד לאדוניו
על מנת שיפרע לו שכרו אחר עבודתו,
גניו.
זאת אומרת,
פלא על השקפה כזאת.
הרי מה עם העבודה של עבד לאדוניו?
על מנת שיפרע לו את השכר אחר העבודה זה גנאי לעבד.
כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.
אם כן, מכל שכן שהעבד לא יעיז פניו לבקש משכור על הפרנסה עוד לפני שהתחיל בעבודה.
ובדומה לזה,
מה שאמר הכתוב, על אדוני תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.
הלא הוא אביך קניך, הוא עשך,
ויכון עיניך. מי עשה אותך בכלל?
מי עשה אותך, היה אפס מאופס.
ואתה מעמיד תנאים לקדוש ברוך הוא ואומר לו,
עם של כפויי טובה, עם נבל ולא חכם. הלא הוא אביך קניך,
הוא עשך, ויכון עיניך.
אז זאת אומרת, רואים כמה טיפש מטופש האיש הזה,
שמעז לבקש משכון מראש.
השני,
שכל המקבל משכון מחברו,
יש לו קצבה ולבקשתו יש תכלה.
אך בעל הדעת הזאת אין קץ לבקשתו.
זאת אומרת,
כל מי שמבקש משכון מחברו,
יש זמן ושיעור וגבול בהתאם לגודל החוב,
אבל הוא לא יכול להשאיר את המשכון אצלו כל ימי חייו.
אבל זה בעל ההשקפה הזאת, בעל המשכונות.
אין סוף למה שהוא מבקש,
שהרי הוא לא יודע כמה מזון, כמה מותרות, יספיקו לפרנסתו, לפרנסת בני ביתו, עד יום מותם.
ואפילו אם יהיה לו ממון בכפלי-כפליים ממה שיספיק לו,
הוא לא יסתפק בו, מפני שהקץ שלו נעלם ממנו,
ומידת ימיו אינה ידועה לו.
ומכיוון שכן, הוא עושה שטות
שהוא מבקש דבר כזה, שהרי אין למה
שהוא מבקש סוף ושיעור.
ובין כך, הוא לא ישיג את זה לעולם.
וגם אם יהיה לו הרבה בינתיים, הוא יאכל את זה.
הוא לא ייקח כדי סיפוקו וצרכיו בלבד.
בעל הדעת הזאת אין קץ לבקשתו, כי אינו יודע מה יספיק לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ממזון ומותרים עד יום מותם.
ואילו היה לו ממון כפלי-כפליים ממה שיספיק לו, לא תנוח נפשו, מפני שקציו נעלם ומדת ימיהם אינה ידועה.
הוא שכל במה שביקש,
מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שיעור.
שויטה כזה.