"הגברת התאווה על השכל הוא ראש כל חטאת וסיבת כל גנות"
ובחובת הלבבות בשער הפרישות כתוב ככה: 'מן הידוע שהגברת התאווה על השכל הוא ראש כל חטאת וסיבת כל גנות'.
מה הוא אומר?
אומר רבינו בחיי: כשאתה מגביר את התאווה על השכל זאת אומרת אם התאווה גוברת על השכל
השכל אומר: 'לא!'
אבל התאווה אומרת: 'לא נורא!'
ומתגברת התאווה על השכל - זה ההתחלה והראש לכל חטאת וזה הסיבה לכל גנות.
אחרי חטא אדם הראשון שהוא אכל מעץ הדעת נוצרו בנו כוח התאוות והרצונות ולא נטעם אל העולם עד שנטו מן התורה זאת אומרת אף אחד לא עזב את השם יתברך רק ברגע שנטו מן התורה והתחברו לעולם.