מעשה אבות יעשו בנים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום רפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסה גידים ליוחאי בן אסתר ובנימין

שהקדוש ברוך הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית

ושזכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולמשפחתו לעד, אמן.

אמן.

הקהלת העם, האנשים והנשים והטף

וגריך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו

ויראו את השם

ויראו את השם.

אם אנשים באים ללמוד,

נשים באות לשמוע,

טף

למה באים?

כתוב הקהלת העם, האנשים והנשים והטף באים לבית המקדש,

מקהילים אותם, מקריאים בפניהם את ספר התורה

בהקהל.

אז אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע,

טף למה באים?

אומרת הגמרא בחגיגה ג' ליתן שכר למביאיהם.

המביאים אותם, ההורים,

יקבלו שכר.

לא בכדי הבטיחה התורה שכר להורים שמביאים את הפעם לירושלים להקהל,

כי בוודאי יש לפעוטות

תועלת רוחנית מרובה מזה שהם נמצאים בין כל קהל ישראל בירושלים.

ואף על פי שלא נתבאר בתורה מאיזה גיל חל החיוב על ההורים להביא את הפעם,

לא כתוב בתורה בדיוק מאיזה גיל הטף הזה.

מביא פה המחבר,

ראיתי במנחת חינוך במצווה תר יב שתכף שיצאו מכלל נפל

או בנולד שידוע שכלו לו חודשיו,

חייבים ההורים במצווה זו.

זאת אומרת, מנחת החינוך אומרת

אם אנחנו מסופקים אם הילד נולד

חודש שמיני או תשיעי

לא יודעים, ממתינים שלושים יום

כדי שהוא יוצא מכלל נפל.

אם הוא עברו שלושים יום והוא חי,

אז זה בסדר.

ואם הוא נולד כשכלו חודשיו,

זאת אומרת תשעה חודשים בטוח שילדה בחודש התשיעי וסיימה הכל,

אז כבר חייבים במצווה להביא את הילד הזה, את התינוק, תינוק,

תינוק.

לעלות את כל הדרך לירושלים וללכת.

יש כאלה שלא מוציאים את הילד ולא מרים אותו ארבעים יום לאף אחד.

מפה יש ראייה שאין דבר כזה.

הולכים איתו ישר לירושלים.

תינוק.

יצא לנו מזה יסוד גדול,

שהרי התורה חייבה מצוות הקהל.

ואמרה למען ילמדו ויראו את השם,

כדי שהכינוס הגדול הזה מכל כלל ישראל ושמיעת

קריאת התורה על ידי המלך יחדיר בלב הנקהלים יראת שמיים.

ואם כן, מן הראוי שיצטוו במצווה זו רק גדולים.

או לכל היותר קטנים מגיל חינוך,

שזה בדרך כלל בגיל שש בערך, תלוי לפי חריפותו של הילד.

אבל עוללים?

בני יומן?

או בני שלושים יום?

מה התועלת החינוכית בבואם להתקהלות זו של האומה?

לומדים מכאן שרישומו של הקהל הזה,

בהשפעה ממנו,

תיתכן אפילו על תינוקות כאלה שעדיין אינם מסוגלים לשמוע ולראות מאומה.

ילד בדרך כלל עד גיל שלושים לא רואה.

ואף הם מושפעים לטובה אם מביאים אותם לסביבה טובה

של תורה ויראת שמיים.

מושפעים?

לא רואים?

לא שומעים כל כך?

מושפעים.

איך זה עובד?

איך זה עובד?

היום אפשר לדעת, זה כבר קל.

היום יודעים שגם עובר בבטן מושפע.

מכל מה שמתרחש מסביב לאימא שלו.

לא רק מאימא שלו, אם היא אלכוהוליסטית הוא יכול להיות אלכוהוליסט, אם היא מעשנת הוא יכול לבקש סיגריה כשהוא יצא.

היו מקרים כאלה.

היה באיזושהי מדינה, בסין נדמה לי, אחד שכבר מגיל שנתיים

תופס סיגריות, מעשן כל היום,

ככה.

מי אימא שלו?

וגם

שומעים אמהות ששמעו מוזיקה

שהיא רוק ודברים כאלה של מג'אנין,

אז יצא ילד מפגר, כמו שאומרים,

עם ספידים וכולי.

יש השפעות והשלכות לעוברים בתוך הבטן.

תכף נראה על זה דוגמה מדהימה, שאף אחד כנראה לא שם לב כל כך,

אבל היא תתאים גם למה שקהילות פז נוהגים.

ובכן,

באמת, הרי היסוד הזה גם מפורש במשנה.

כתוב באבות, הוא מונה שבחם, רבי יהושע אשרי יולדתו.

כתב הרב עובדיה מברטנורה,

על שם שהיא גרמה לו שיהיה חכם. מי גרם שרבי יהושע יהיה חכם?

אימא שלו.

לכן כתוב, אשרי יולדתו.

האימא מולידה, אשריה,

אשריה.

למה? היא הייתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירם,

ואומרת להם, בבקשה מכם, בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם.

זאת אומרת, עוד היה לה עובר במעי,

והיא הולכת, כל בית מדרש מבקשת מהחכמים שיתפללו שהעובר הזה יהיה חכם.

ומיום שנולד

לא הוציאה מיטתו מבית המדרש.

בן-ציון, יעמוד כבודו.

ומיום שנולד לא הוציאה את המיטה שלו מבית המדרש.

אמהות קונות עריסה וזה, שמות אותו לידה.

היא שמה אותו בבית המדרש, תרמה אותו כמו שמואל הנביא.

אבל שמואל הנביא,

אימא שלו הבטיחה אחרי שנתיים שתשים אותו בבית עולמים בשילה.

אבל פה,

מהיום שהוא נולד,

שמה אותו בבית המדרש ולא הוציאה את המיטה,

כדי שלא ייכנסו באוזניו רק דברי תורה.

קיצונית, אה? היו אומרים, זאת כת.

דייק הרב עובדיה מברטנורה,

ומיום שנולד

ללמדנו שלא הוציאה מיטתו מאותו יום שנולד,

שלא יהיה שעה אחת שרוי שלא במקום תורה.

הרי מפורש שגם בתינוק בן יומו תיתכן השפעה רוחנית,

ויש בה כדי לכוון את כל דרכו של החינוך של הילד לחייו.

טוב, למדנו דרכי השפעה לטוב על תינוק,

עכשיו,

בואו נראה שקיימת גם השפעה אפילו על תינוק בן יומו למוטב.

בדיוק הפוך מטוב.

אמרו בגמרא,

דוד המלך

דר בחמישה עולמות

ואמר שירה.

ינק משדי אמו

ואמר שירה.

שנאמר, ברכי נפשי את אדוני,

ואל תשכחי כל גמוליו.

מהי כל גמוליו

שעשה לה דדים במקום בינה?

טעמה?

כדי שלא יסתכל במקום ערווה.

שי, דוד המלך אומר שבח לה בורא את ברא,

שברא את הדדים של אמא שלו,

פה,

במקום בינה, איפה שהלב נמצא,

במקום בינה.

למה?

שכשהוא תינוק יונק

בין יומו,

לא יסתכל במקום ערווה.

זאת אומרת, הפנים שלו למעלה, העיניים שלו למעלה,

לא מושפלות למטה.

מה?

יכול להיות השפעת תינוק בגיל כזה, אם קרה וראה משהו לא,

מה יכול להיות?

אז הוא משבח את הקדוש ברוך הוא.

ואל תשכחי כל גמוליו.

אפשר שזה הדיוק כל גמוליו?

זה גם על שנגמל

משדי אמו.

דברי חכמים זיכרונם אלה מבהילים.

תינוק יונק משדי אמו?

הרי אינו יודע להבין בין טוב לרע.

בכל זאת, כאשר גדל דוד המלך עליו השלום,

משרתה עליו רוח הקודש,

מצא לנכון לומר שירה ולהודות לקדוש ברוך הוא על סידור הבריאה

מיציאת האדם

וגידולו שינק

משדי אמו במקום בינה כדי להימנע מהסתכלות לא טובה,

וראה בכך

כל גמוליו של הקדוש ברוך הוא.

חסד גדול מאוד שמחייב הודלן שיעור עבור החסד הזה,

הקדוש ברוך הוא מונע ממנו השפעה לא טובה.

רואים שכל הסתכלות של ילד

לא טובה עושה רושם

גם על יונק.

מזה חובה כמה צריך לשמור את העיניים של הילדים ממחשבים,

מכל השטויות, סרטונים וסרטים וקומיקס חרדי, יש עכשיו קומיקס חרדי,

וכל מיני שטויות והצגות,

וכל מיני דברים איומים ונוראים,

ושלא ישמעו נבולי פה ודיבורי הבן,

וכולי וכולי, הכול הוא קולט.

ילד מעצב את אישיותו מגיל אפס עד גיל חמש.

כל מה שהוא שמע וראה, אפילו בלא משים לב,

הכול משפיע עליו.

הכול משפיע עליו בכל החיים.

והנה,

הורים ומחנכים,

מחנכים את הבנים והתלמידים

לקיום מצוות.

אבל הם בעצמם לא מקיימים את המצוות. אז איזה דוגמה זה לילדים?

ילד קולט הכול,

הוא רואה בדיוק מה הבאים, מה עושים, איך הם מדברים, איך הם מתנהגים,

והכול, הכול הוא קולט.

והרי זה כחוכא ואטלולא, עושים צחוק.

כי כיצד התחנכו הבנים לשמור את השבת וללבוש ציצית,

אם המחנכים בעצמם לא עושים זאת?

וכן הדבר בעבודת השם יתברך.

תיקון המידות

ושלמות המעשים.

הוא רואה איך ההורים שלו מתנהגים, איך הם כועסים,

איך הם רבים,

איך הם מדברים על אחרים,

מה הם עושים וכו' וכו'.

ובכגון זה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

אם הרב דומה למלאך השם, תורה יבקשו מפיהו.

למה?

כי הוא מודל לחיקוי.

ולכן רבה חובה על כל אב ואם,

על כל רב, על כל מורה, על כל מחנך,

שבעצמם יזהרו לקיים תמיד את כל אשר מלמדים.

ולא יהיו מעשיהם סותרים את דבריהם.

זאת אומרת, כל דבר שאתה תבקש מהבן,

אם אתה לא עושה אותו,

הוא בסוף ימרוד בך.

הוא רואה,

הוא רואה שאבא שלו שקרן,

מבקש ממנו דברים שהוא בעצמו לא עושה, ועוד מרביץ לו,

מכה אותו.

הוא אומר לו, למה אתה לא עושה ככה?

והוא יודע, הבן, כרגע הוא חלש.

הוא לא עונה לאבא שלו.

הוא לא יודע לענות כל כך.

כשהוא יגדל, הוא יחזיר לו, כמו שאומרים.

אז אדם צריך לשים לב מה הוא עושה.

אמרנו פעם

שהחפץ חיים,

זכרונו לך, באו אליו זוג טרי,

ששאלו,

עכשיו התחתנו והאישה בהיריון ורוצים לדעת מאיזה גיל צריך לחנך את הילד.

אז הוא אמר להם, אתם באיחור עשרים שנה.

קודם צריך לחנך את ההורים,

שהם יהיו מחונכים, ממנה ילד יתחנך לפיהם,

עתק הדבק.

נתעוררתי,

אומר המחבר בדברי המלאך,

לאשת מנוח.

מזהיר אותה המלאך,

היא שמרינה,

ואל תשתי יין ושיכר,

ואל תאכלי קול טמא,

כי הנך הרע

ויולט בן,

ומורה לא יעלה על ראשו,

כי נזיר אלוהים

יהיה נער,

ויעתר מנוח

אל השם, ויאמר איש האלוהים

אשר שלחת,

יבואנה עוד אלינו,

ויורנו מה נעשה לנער היולד,

ויאמר מנוח,

עתה יבוא דברך,

דברך, מה יהיה משפט הנער ומעשהו,

ויאמר מלאך אדוני אל מנוח,

מכל אשר אמרתי לאישה,

תישמר.

פה מדובר

שאשת מנוח צריכה להוליד את שמשון,

ושמשון צריך להיות נזיר אלוהים,

והוא לא יסתפר,

והוא יהיה קדוש,

בתנאי

שאימא שלו לא תשתה יין ושיכר,

ולא תאכל קול טמא.

קול טמא, מה זה? נבי לס וטרייפס,

תולעים, שקצים, רמסים,

לא מעוסר,

כל הדברים שמטמאים את האדם,

תיזהרי.

אחרי שאמר לה המלאך כי הנער שיולד יהיה נזיר אלוהים,

והזהיר אותה בדברים שהיא תישמר,

שאל מנוח את המלאך,

אבל מה יהיה משפט הנער?

מה יהיה?

השיב המלאך שהעיקר שעליה לשמור ולקיים כל מה שציווה לה,

ואז

יהיה כבר הנער היולד בסדר ותחול עליו השראת השכינה והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים.

אבל אם רק תדאג למשפט הנער ומעשהו,

כלומר,

מה יעשה הנער ובמה יתבטא פעולו בחיים,

והיא לא תיזהר לקיים מה שהוטל עליה,

לא יצא ממנו כלום.

שמעתם? נשמה שמיועדת להושיעת ישראל, להיות שופט על ישראל.

לא יצא ממנו כלום

אם אימא שלו תאכל דבר טמא.

כמה פעמים? פעם אחת.

והיא מתשתה יין ושכר.

הלכה בשולחן ערוך שאסור להאכיל תינוק.

דבר אסור.

אסור.

והחפץ חיים הקרנו שאומר שילדים שהאכילו אותם דברים שהם אסורים, כגון נבלות וטרפות, לא מחוסרים ושקצים ורמסים, לא הקפידו.

סביר להניח ברוב המקרים שהם ייצאו לתרבות רעה בסוף ימיהם.

למה?

בגלל ההורים.

יש אומרים שלאישה בן אבויה יצא לתרבות רעה

בגלל שאימא שלו האריכה פעם מעבודה זרה,

כשהיא הייתה בהיריון.

מה זה נוגע למה הוא השם?

האריכה.

האריכה רק.

תראו איזה השפעה יש על הילדים. לא יאומן כי יסופר.

אז אלה שנותנים להם חופשי על הבר, שיהיה שקט בבית. נותנים להם לראות מראות אסורות ודברים ושטויות והכול. העיקר העיקר שלא יפריעו להם בחיים.

הם יפריעו לכם בחיים, אל תדאגו. הם יגדלו ויפריעו לכם בחיים.

שמעתי כמה פעמים שהורים טוענים מסרנו את בנינו למלמדים טובים, שילמנו הרבה כסף, שילמדו ויחנכו.

ולמה יצאו לתרבות רעה, רחמנא לצלן?

אבל לא השכילו ההורים שבניהם הסתכלו על המעשים שלהם.

כי אם היו מסתכלים באמת מה ראו הילדים אצלהם בבית,

לא היו כובלים על מה שאירע לבניהם.

וחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו, לא למה אינש לי ינוק עד יאבנה לך מידי ולא יאבנה, דעת אלא הגמורי, שקרא.

חכמים אומרים,

אל תבטיח לילד הבטחה ולא תקיים, כי הוא ילמד ממך לשקר.

הבטחת,

תקיים, תעמוד בדברים. שהילד יראה,

אין דבר כזה, לא מקיימים הבטחה.

אחרת הוא ילמד לשקר.

כיוון שראה תינוק, כי זה שהבטיח לו, לא קיים את דברו.

גם הוא ילמד להבטיח ולא לקיים.

והדברים הם ארוכים.

בחובת ההורים והמחנכים לחנך את עצמם קודם,

ואז יוטב להם

ולתלמידים אחריהם.

לכן אמרו,

שמה ההבדל בין תלמידי

אברהם אבינו לבין תלמידי בלעם הרשע?

אלה כאלה ואלה כאלה. מאיפה הם למדו? מהרב.

תסתכל בתלמידים, מהם תבין מי הרב שלהם.

תסתכלו מי התלמידים בש״ס, תבינו מי הרבנים.

איך מתנהגים, קורעים מודעות,

מבטלים הרצאות,

עושים הכל לעקור תורה.

גם הרבנים שלהם עקרו תורה.

גם הם עמדו וביטלו תורה ואמרו אסור לשמוע ואסור זה ואסור זה.

מאיפה ההיתר שלהם לעשות כזה דבר? מאיזה תורה הם למדו את זה?

איזה תורה?

אפילו בברית החדשה לא כתוב כזה דבר.

לכן הרב יעקב יוסף אמר שהם סנהדרין של אסד.

אצל אסד עושים משפט שדה, יורים באנשים חופשיים.

מי שאסד מחליט להוריד, מורידים אותו.

לא צריך שום דבר, לא צריך משפט, לא צריך צדק, לא כלום.

וככה קרה להם,

לכל הגדולים של ש״ס.

סנהדרין של אסד.

כל מי שחתמו על המכתב, כל מי שיצאו נגדנו,

זה מהסנהדרין של אסד.

אז מי יהיו התלמידים? יותר טובים?

ודאי שלא.

יש להם גושפנקה.

הם אומרים, מה, אמרו לנו שככה וככה וככה. והם, מאיפה הם? מאיפה הם?

מאיזה תורה הם הוציאו את הפסק שלהם, את הדינים?

מאיזה פסק?

היום או מחר אני אשמיע לכם

תוכחת נפלאה שנתן נחום חודדה לזבובון משה לוי.

כשתשמעו את התוכחת,

לא תאמינו.

לא תאמינו איזה זבובון.

מה זה?

לא יאומן כי יסופר, חסר דעת.

הוא אומר לו, אתה יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו אפילו אם אנחנו לא שומרים מצוות והכול?

אתה יודע? יש רק סיבה אחת. אתה יודע מה הסיבה?

נחום אומר לו, אני לא יודע מה הסיבה.

הוא אומר לו, אתה לא יודע מה הסיבה? אז אני אגיד לך מה הסיבה.

הסיבה?

ככה.

אז הוא אומר לו, מה זה ככה?

אז הוא אומר לו, כן, ככה.

אין שום סיבה, זה הסיבה.

ככה.

הוא אוהב את כולם רשעים, דתיים, לא דתיים, כולם אוהב.

ככה.

אז הוא אומר לו,

אבל הקדוש ברוך הוא שונא שקר, ושונא זה לשון שקר. הקדוש ברוך הוא

שונא לשון שקר.

הוא אומר לו, לא, אתה לא הבנת את הפסוק.

הוא לא שהוא שונא את הבן אדם, את הלשון שלו.

הלשון זה לבד, היא הולכת לבד, מטיילת, זה לא קשור לבן אדם.

הוא שונא את הלשון.

שמעתם? מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, כמו שלמדתם בבוקר.

אין לו חלק לעולם הבא, אפיקוירס.

מסביר פירושים למה שיתאים למה שהוא רוצה להיות.

איזה שיחה, ממש מוסר, חבל לכם על הזמן.

הוא מעמיד אותו, מוציא אותו, דפקט,

משהו.

זה לא יאומן כי יסופר.

אבל זהו,

כנראה היה לו מאיפה ללמוד. אני לא יודע איפה הוא ספג את התורה הזאת בצפת,

או בבית,

או לא יודע מה, אבל...

ככה יצא לו.

הוא אמר, הוא לא יותר שומע לשום רבנים, הוא עובד את האלוקים לבד.

לבד. אם ככה אתה תעבוד אותו, עם פירושים כאלה,

אתה יכול להיות עם גושי.

אין שום בעיה.

אז הדברים ארוכים. חובת ההורים והמחנכים לחנך קודם את עצמם,

ואז יוטב להם ולבניהם ולתלמידיהם אחריהם.

אמר שלמה המלך, עליו השלום,

חנוך לנער על פי דרכו,

גם כי יזקין לא יסור ממנה.

ממנו, סליחה.

חנוך לנער על פי דרכו,

גם כי יזקין

לא יסור ממנו.

במה שאדם מתרגל בנערותו,

קל לו להתנהג בדרך זו בעת זקנותו.

לא יסור ממנה. אמרתי ממנה, ופה כתוב ממנו, בלבל אותי. ממנה.

חנוך לנער על פי דרכו,

גם כי יזקין לא יסור ממנה.

שבמה שאדם מתרגל בנערותו,

קל לו להתנהג בדרך זו גם לעת זקנותו.

כי ההרגל על כל דבר שלטון.

משם רבי שמחה זיסל, זכר צדיק וברכה, אומר כי הכוונה גם כי יזקין לא יסור ממנו החינוך.

אל תפסיק להתחנך

גם כשאתה תהיה זקן.

אל תחשוב שמה שלמדת בילדות זה מספיק, אני כבר יודע הכול.

זהו.

עכשיו אני לא צריך יותר להוסיף שום דבר. לא, לא, לא. אומר שמחה זיסל, הסבא מקלם. הוא אומר, לא.

גם כשאתה תהיה זקן, לא תסור מלהמשיך להתחנך.

כי לא רק בימי הנח...

צריך אדם לחנך את עצמו, אלא גם כאשר בא לידי זקנה צריך לחנך את עצמו.

אומר המחבר ונהניתי שמצאתי כמעט מפורש בדברי אבן עזרא שכתב גם לרבות הזקנה על הנערות.

זאת אומרת לרבות את הזקנה, את ימי הזקנה לימי הנערות להמשיך לחנך את עצמך.

אז הביאור הולך ככה.

היה לו לכתוב חנוך לנער על פי דרכו,

כי יזקין

לא יסור ממנה.

אם אתה מחנך את הנער על פי דרכו בתחילת דרכו,

אז כשהוא יזקין הוא לא יסור ממנה. אבל לא ככה כתב שלמה המלך, הוא כתב גם כי יזקין

לא יסור ממנה. מה זה גם?

גם זה לרבות את ימי הזקנה שגם כן ימשיך לחנך את עצמו.

למה?

הרי אמרו חכמים באבות, אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

זאת אומרת, עד יום מותך אתה יכול להיכשל.

זה לא מספיק, אתה צריך ללמוד מוסר וחינוך כל ימי חייך עד היום האחרון.

בחובת הלבבות,

העריך בזה בחשבון כד

תביעה עצומה על האדם,

שלא ינוח דעתו ולא יסתפק במה שנתברר אצלו ובמה שיתנהג

מימי נערותו,

אלא תמיד יתחיל כאילו לא למד ספר.

רבנו בחי מבקש מכל אדם שהגיע לגיל 20, 30, 40,

ישכח את כל מה שלמד ויתחיל ללמוד מחדש.

למה?

כי כל מה שהוא למד בקטנות זה עם שכל של קטן,

והציורים שיש לו מהלימוד זה של קטן.

אבל כשהוא כבר גדל והתבגר,

עכשיו צריך ללמוד את הכל מחדש,

לא לפי השכל של ילד קטן,

לפי השכל של עכשיו.

אז הוא אומר עוד פעם,

תביעה עצומה על האדם, אל תנוח דעתך ואל תסתפק במה שהתברר אצלך

ומה שהתנהגת מימי הנערות, אלא תמיד תתחיל כאילו לא למדת ספר.

ובמעשה,

באופן המעשי, במעשים יוסיף להחזיק בטוב,

ולשוב מן הרע, וכל הזמן לשוב מן הרע שעשה ותמיד להחזיק בטוב.

אבל אל ישיעהו הגאווה וידמה בעיניו שהוא חכם גמור.

מה קורה? מפתה אותו מדת הגאווה.

אני יודע מה שאני עושה, אני מבין מה זה, יש לי ניסיון.

אל תסביר לי.

והוא חושב שלא יחסה לו מאומה מכאן ולהבא,

כל מה שהוא הספיק ללמוד זה מספיק לכל החיים.

לא יאומן כי יסופר.

הוא יותר הזבובון, משה לוי,

לא מתחבר לרבנים יותר ולא כלום, הוא עובד רק את האלוהים.

ואיך תקיים את מה שאמר הרמב״ם?

ובו תדבק,

וכי אפשר לדבק בקדוש ברוך הוא,

והרי הוא אש אוכלה,

אלא ידבק בחכמים,

ואתה נדבק בו.

אבל מי אמר שהוא רוצה לדבק בקדוש ברוך הוא?

למה שהוא ידבק בקדוש ברוך הוא? הוא דבק בגייזי,

בקרייזי, זה מספיק, הגורו האלוקי.

אז הוא מספיק לו, זהו, מחובר אליו לשני אינסטלטורים,

ועוד יסמינית אחת זבובונית,

לייבוביץ',

וזהו, בחברה טובה,

אשרה ואשרה חלקו.

רבי חנניהו ברגשי, אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זוכר את ישראל לפי כוח.

ירבו להם תרום שעוד שנה אמרו להם רעב שלמה עשינו גורף דלתורו יהיה אדיר.