יראת שמים במבחן המלך | הרב אמנון יצחק
בס"ד 15/08/2018 ספר דברים - פרשת שופטים: יראת שמים במבחן המלך
נציב יום: רפואה שלימה במהרה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים ליוחאי בן אסתר ובנימין שהקב"ה יהפוך לבבו לתשובה שלימה אמיתית שזכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולמשפחתו לעד אמן!
"והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את השם אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת"
התורה מצוה שהמלך ילך עם ספר תורה עליו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את השם אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת". כל לימוד התורה של המלך צריך להקנות לו יראת שמים, הגם שמלך ישראל הנבחר לפי דיני התורה הקדושה ודאי ירא שמים הוא בסתר ובגלוי, ומשכמו ומעלה גבוה מכל העם, אף על פי כן חייבה התורה שיעסוק בתורה "למען ילמד ליראה את השם", כמו שקראנו בפסוק.
הרי שיש נחיצות של התמדה בלימוד יראת השם אפילו למי שהוא ירא אלוקים ושומר מצוותיו, כי לא בחרו מלך רק מי שמשכמו ומעלה, כי בדבר הזה אין מידה וגבול כמה יראת שמים, כמו ממה שגם אמרה התורה: "למען ילמד ליראה את השם כל ימי חייו". זאת אומרת אין מצב שאתה אומר: "אני כבר למדתי ויש לי יראת שמים",
- "כל ימי חייו למען ילמד ליראה את השם כל ימי חייו". רוצה לומר שרצה לעלות במעלות היראה עצמה, משום שיש הרבה מאוד מדרגות ליראת השם, וכדי להשיגם אותם צריכים לעמול כל החיים, כל החיים צריך לעמול כדי להשיג עוד ועוד ועוד יראת שמים. אכן דוקא במלך ישראל מצינו שנצטווה במיוחד על לימוד היראה. למה? כדי שיוכל לעמוד כראוי במבחנים העומדים בדרכו, שהרי התורה הטילה עליו שתי (2) מצות שלכאורה הן סותרות זו לזו;
מצד אחד (1) - הלכה היא, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, משום כבוד מלכות, יש מלכות וצריך לשמור על כבוד המלכות ומלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול. מכאן עליו לתבוע ולדרוש את כבודו ואף להעניש מי שפגע בו, זה נקרא 'מורד במלכות' וחייב מיתה, עד כדי כך. אבל מאידך גיסא: מזהירה אותו התורה "לבלתי רום לבבו מאחיו",
הרמב"ן אומר: "זו מצות הענוה", הוא הכי גדול בכל העם, משכמו ומעלה מכל העם ולמרות זאת אסור לו ש"ירום לבבו מאחיו", מהכי פשוט בעם אסור לו שיהיה לו רוממות. גאווה. שלא ירדוף אחרי הכבוד יתר על המידה ויתגאה על אחיו. לכאורה שתי הוראות נוגדות זו את זו. מצד אחד (1): מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ומותר לו לרדוף אחרי מי שפגע בו ולהרוג אותו גם. ומצד שני (2): ומצד שני אומרים לו ש"לא ירום לבבו מאחיו". איך זה מסתדר?
אלא האיש הרם והנעלה שהשכיל לעמול לקנות יראת שמים טהורה במידה קדושה, הוא ידע לכלכל צעדיו באופן שיאחוז בזה וגם מזה לא יניח את ידו. רק ירא אלוקים באמת יצליח לצעוד בדרך האמצעית הסלולה מבין שתי (2) ההוראות גם יחד. ולא ייגרר למניעים צדדיים אישיים או אחרים שאינם עולים עם קנה אחד (1) עם כוונת התורה. ובשל אלה, ובעיות מבחנים וניסיונות העולות בכל צעד ושעל אצל המלך, עליו להיות ירא אלוקים במעלה גדולה מאוד ונעלית, וזה נקנה רק בלימוד יראת השם, תכלית הלימוד של המלך: לקנות יראת שמים יותר ויותר ויותר כדי שיוכל לפלס בין שתי (2) ההוראות הנוגדות האלה ולא להיגרר לצדדים אישיים ומניעים פוליטים וכאלה.
כיוצא בזה אנו רואים כי אצל מלכי ישראל שאול ודוד, למדו חכמים זכרונם לברכה מן הכתובים שהם נבחנו כל אחד (1) מהם בהבחנת המלכות במבחנים עדינים ורגישים מאוד. מובא בגמרא: "אמר רבי יהודה אמר רב: "מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו". מדוע הוא נענש? על שמחל על כבודו. שנאמר: "ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש" גמרא ביומא כב'.
רבה אמר, כנסת ישראל אמרה: "ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני", "מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן, ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל".
זאת אומרת רבה אומר: שכנסת ישראל אומרת תראו מה עשה לי יהודי ותראו מה עשה לי ימיני. מי זה יהודי? דוד, שבא משבט יהודה. ומה עשה לי יהודי? הוא לא הרג את שמעי, שמעי בן גירא קילל אותו קללה נמרצת והיה חייב הריגה, מורד במלכות. אז תראו מה עשה לי יהודי! לא הרג דוד את שמעי, ומה נולד ממנו? בזכות זה נולד משמעי מרדכי היהודי שקינא בו המן הרשע. ומה שילם לי ימיני? מי זה ימיני? שאול המלך שהוא משבט בנימין, ומה שילם לי ימיני? דלא קטליה שאול דאגג, הוא היה צריך לחסל את כל עמלק ואת אגג מלך עמלק, דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל.
האמת מתכוונים בגמרא שלכנסת ישראל יש טענות על שניהם (2) גם על דוד וגם על שאול, כי בזה שלא הרג דוד המלך את שמעי נולד מרדכי, ובגלל ש"מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" אז המן התקנא בו למה הוא לא מכבד אותו, ויצאה גזרה. ושאול גם כן הוא גרם שיוולד המן על זה שהוא לא הרג את אגג.
אבל תשמעו פה עכשיו משהו מדהים: רואים אנו שבשביל יראת שמים שהיתה לדוד כמו שהשיב לאבישי, אבישי רצה להרוג את שמעי, "מה זה? חוצפה כזו! עושים דבר כזה למלך לפני כולם?!" אז אמר לו דוד: "השם אמר לו קלל את דוד", אל תיגע בו! זה השם שלח אותו לקלל אותי", זהו. פששששש.
איזה יראת שמים, בן אדם מבזים אותו הוא צריך לרתוח הוא צריך זה, מיד עוד אם יש לו כלים יש לו יכולת יש לו רשות מן התורה! מורד במלכות!! הוא בחן את הדברים דוד המלך ביראת שמים שהיתה לו
ואמר לו: פה אנחנו לא עושים כלום. זה "השם אמר לו קלל" את דוד. עמד במבחן, לא ניצל את החיוב שניתן לו לתבוע את כבוד המלכות כמו שציפו ממנו בשמים, כי כתוב: מלך שמחל כבודו אין כבודו מחול. וכפי שאכן יצא מזה אחר כך טוב, מה הטוב? נולד מרדכי שהציל את ישראל. אם היה הורג אותו - לא היה נולד מרדכי והיה צריך דוקא את מרדכי שהוא גם כן יהיה משבט בנימין, כי רק הוא יכול נגד עמלק.
ואילו אצל שאול מצאנו שהודה לשמואל. שאול מודה לשמואל הנביא, למה, הוא בא אליו בטענה: "למה הוא לא שמע בקול השם?", אז מה הוא אמר לו בסוף: "כי יראתי את העם", ואי! מכאן שהיתה חסרה לו יראת שמים. לא שלא היה ירא, חסר לו קצת, ירא את העם! זה חסרון ביראת שמים, ולכן בזה יצא המן הרשע.
כמו שאמר החסיד "בחובת הלבבות": "בוש אני מהבורא שיראני ירא זולתו", מעשה בחסיד שהיה לן במדבר, אמרו לו: "אתה לא ירא את הארי שיבוא ויטרוף אותך?!" אז הוא אמר: "אני בוש, מתבייש שיראה אותי הקב"ה שאני ירא מישהו חוץ ממנו. אפילו אריה! בושה, אני מפחד מאריה? אני יש לי יראה רק מאחד (1), מהבורא".
הרי אם נהג כך שאול מפני שהוא ירא את העם על כורחך לא ירא די, די לא מספיק את הבורא והשאיר את אגג בחיים; באותו לילה נתעברה מי שנתעברה והביאה את המן. והמן ציער את ישראל, ופחד פחדים! פחד מות על כל היהודים עד שבא מי? מרדכי היהודי בזכות דוד שהשאיר את שמעי ביראת שמים הגדולה שלו והציל את ישראל.
אז רואים שהמלך צריך לקנות יראת שמים גדולה מאוד מאוד מאוד שידע לפלס בין שני (2) החיובים. אחד (1), לא למחול! ולתבוע את העלבון של המלכות!. מצד שני (2): "לא ירום לבבו מאחיו",
איך עושים את זה? רק עם יראת שמים, לא לערבב אינטרסים. יש לך יותר ביזיון ממה שמקללים קללה נמרצת? איזה מילים הוא אמר לו יה בה בי אני לא חוזר אליהם אפילו, ו-ששש "השם אמר לו קלל". בתוך החשבון נפש והיראת שמים של דוד המלך, מה זכה דוד המלך באותו רגע? להיות רגל רביעית המרכבה.
נחזור לפסוק הראשון: "והיתה עמו" - התורה, "וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את השם אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת" אמן.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, (ישעיה מב, כא) שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.