הרב דב ברקוביץ' זצ"ל על הממסד הציוני - א'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, קהל נכבד,

אנחנו ממשיכים את הסדרה של

פשוט מה שדיברנו עד כה,

אבל כיוון שהייתה איזו הפסקה,

אז נסכם את

כלל האינפורמציה, כי הבאנו הרי הרבה אינפורמציה,

ואנחנו עובדים רק על-פי האינפורמציה,

לא האשמות, לא סברות,

לא השקפות,

אלא רק אינפורמציה.

ושוב אני מזכיר מה שאמרתי בהתחלה,

שהיום מפלסי השנאה

בין מגזרים

הם ברמות גבוהות ביותר,

בין ימין שמאל, אשכנזים ספרדים,

ובין אלה שנשארו יהודים,

החרדים,

כפי שהזכרתי, החרדים הם נקראים היהודים,

כמו שאומרת הגמרא במסכת נידה ל״ד עמוד א',

ישראל, שמשווים מה זה יהודי ומה זה גוי,

שישראל דייגי במצוות,

דואגים, אומר רשי, וחרדים לדקדוק המצוות, שזה ההפך

מהנצרות הפרוטסטנטית,

שאומרת אל תדקדק, הכול המלצות,

מספיק סמלים.

אז אם אנחנו רוצים לשים את כל הדברים שעד עכשיו היו בגדר של שטיפת מוח,

להוריד את הכול לקרקע מציאות,

אם אנחנו עובדים על קרקע מציאות

על בסיס של עובדות,

אז מפסיק שיח חירשים אילמים.

למי שקשה זה לאלה שהם לא חרדים, שהם מעופפים עם הרבה פנטזיות,

הרבה מיתוסים, המצאת העבר,

וגם זה מנקה להם קצת את המצפון,

שהם קוראים לעצמם יהודים, אף על פי שהם יהודו-נוצרים משומדים.

אין ברירה, הם צריכים ללחוץ על קרקע מציאות

ולעבוד רק עם עובדות,

ואז

אפשר לדבר אחד עם השני, ואז כבר לא תהיה שנאה.

אז קודם כול,

נעשה סקירה כללית

לגבי כל מה שדיברנו עד כה,

נזכור את זה בקצרה,

לגבי מה שהתחולל פה ב-150 השנים האחרונות.

לפני 150 שנים,

האילומינטי,

כנופיית הנאורים,

שלמעשה היום זה המרכז שלה בוותיקן, אחרי שהחפרפרת הגנציוס ליולה לפני 500 שנים,

נוצרי-פוטסטנט מגיע מאוניברסיטת פריז,

מגיע לאפיפיור ואומר להפוכה להפוכה, זאת אומרת, הוא נוצרי-פוטסטנטי והוא נמצאים בהתחלה,

הנצרות הפוטסטנטית, להפיץ אותה,

הוא בא אליי ואומר אלו, הפוך על הפוך, אני באתי להקים מסדר שיילחם בפוטסטנטים ובאסלאם וביהדות,

ואני אקים מסדר שכל-כולו זה מלחמה נגד שאר הדתות.

האפיפיור מתפתה, נותן לו להקים מסדר,

ומה שקורה זה במהלך 500 השנים האחרונות,

למעשה כבר במאה השנים האחרונות,

לאט לאט הנצרות הקתולית מתקפלת,

והיא מקבלת אחת לאחד את כל המחאות של מרטין לותר, מייסד הנצרות הפוטסטנטית נגד הכנסייה הקתולית,

ולמעשה היום הינצרות פוטסטנטית.

זה הולך בד בבד עם זה שאותו מסדר שהוא מקים,

אגנציה סיולה, מסדר ישועים, ולא בכדי הוא קורא לו יהושע,

כי זה מרטין לותר אומר, שצריך לחזור בחזרה לאותו האיש,

ולא עם כל מה שפיתחו באלף שנים האפיפיורים.

ולמעשה היום רוב ראשי הכנסיות הקתוליות

הם למעשה ממסדר האישועים,

שזה נצרות פוטסטנטית,

והשיא הגיע שהאפיפיור החדש הוא הראשון שהוא מהמסדר הזה,

ואז מה שהוא עשה, הוא חולל עוד את השינויים האחרונים, כדי שזה יהפוך ממש לנצרות פוטסטנטית,

ואז מה שקורה זה שכל הטקסים שיש שם, עם צלבים והדבלות,

וכל המיסות וכל הסיפורים,

הכול משודרג לפי הסיפור הזה.

מתחת לאילומינטי עובדים הכנופייה הבינלאומית,

הבונים החופשיים,

שהם הולכים לפי בניות,

לפי איפה שמוזכר בתנ״ך, בנייה, הם המשיכים לעצמם,

מגדל עולי בבל, מגדל בבל,

המקדש, טמפל,

בלשון הלועזית,

מתחיל לפני 600 שנה,

או קצת פחות מ-600 שנה,

שני ראשי המייסדים של הנצרות הפוטסטנטית, מרטין לותר וז'אן קלווין,

היו חברים בבולים החופשיים, כשזה עדיין לא היה פוטסטנטי,

אבל מאה שנים אחרי זה מגיע איזה מיסיונר נוצרי פוטסטנטי,

ווייסוורד, והוא באנגליה מקים לראשונה את ההיכל של הבולים החופשיים,

ומשדרג את הכול לפי היסודות של הנצרות הפוטסטנטית, שכפי שהזכרנו אותי, אם אתם זוכרים,

האחד זה שאין מסורת,

יש רק תנ״ך כתבים,

וכל אחד יכול לפרש את זה במה שהוא רוצה,

יש שוויון,

על מבנה החשיבה השני, אין בחירה חופשית,

והארציות והחומריות זה קודש הקודשים,

והרוחניות זה רק משהו זניח בצד, מי שרוצה יכול לעשות,

ללכת לכנסייה,

אבל זה לא משהו שמחייב, אדם גם יכול להיות אתאיסט,

כי השילוש של הנוצרי כבר מאלה, כשהוא אומר מושג של אלוהות, זה בכלל לא אלוקים.

מרטין לותר עושה כל מיני משחקים וסדר בין השילוש,

ולמעשה הוא אומר, חבר'ה, אפשר לשחק עם זה איך שרוצים, אפשר גם להרחיב את האלילים, לא צריך שלושה,

עד שזה בעצם מגיע להקצנה בסוף המאה ה-19 למניינם

של המטריאליזם,

ואז זה הופך להיות פגניות,

אלילות מוחלטת, שכל דבר

הוא כוח בפני עצמו.

אותה כנופיה של הבונים החופשיים,

המטרה שלה להשתלט על כל העולם.

אז לפני 150 שנה התנועת הבנים החופשיים מזהה

שגדולי ישראל בעקבות שינויים לגבי היחס ליהודים בממלכה העות'מאנית, פה בארץ,

אפשר לעלות,

אז גדולי התורה אומרים שאפשר לעלות, חס וכלילה לא נגד שלוש השבועות, לא במרידה מול האומות כמו הציונות,

לא בחומה, בכמות אנשים אדירה בכוח,

אלא טיפין-טיפין לבוא ליישב את הארץ.

והם מזהים את זה שהולך להיות פה מצב של יישוב יהודי רציני,

וכדי להשתלט עליהם ולנצר אותם ברוח הבנייה החופשית,

הם קודם כול שולחים בתר״כ,

1860 למניינם,

את המסדר של הטמפלרים.

טמפל, אמרנו, זה מקדש,

כן?

מסדר הטמפלרים הגרמניים,

הם שולחים אותם לפה לארץ ישראל,

המסדר הזה הטמפלרים,

הם דרגה,

סך הכול של הדרגות המקסימליות בבנייה החופשית זה 33,

הם בדרגה 17,

מסדר צלב מלטה,

והם מקימים את המושבות הגרמניות הידועות לאורך מישור החוף כהכנה לבוא לקבל את היהודים,

להתחיל לעשות להם פעולות של מיסיון.

בו זמנית בירושלים מתחילים להסתובב הרבה מיסיונרים פרוטסטנטים של הבונים החופשיים,

וגדולי ישראל יוצאים בתוקף ואומרים לא להיגרר אליהם,

לא לפיתויים שלהם,

כי בהתחלה הם אומרים שכל אחד יכול לבוא להצטרף מכל דת שהיא, לא משנה איזה,

והם מספרים,

אומרים לנו שזה כוחות הטומאה עם גולגלות וכו' וכו', נדבר בהמשך,

שותים דם של עיזים,

מדרגה 30 ומעלה זה מתחיל,

מי שמגיע לדרגה 30 הוא עושה כבר בכישוף,

ודרגה 33 הגבוהה ביותר זה המחשבים הכי גדולים.

זה שלב ראשון מה שהם עושים.

שלב שני,

הם נותנים הוראה לתת ארגון,

של הבונים החופשיים. אליאנס, כל ישראל חברים,

לבוא להתחיל פה להקים בתי ספר כדי לשמד את היהודים

בצורה של התנצחות פרוטסטנטית עם כל מיני אפיונים של הבונים החופשיים.

אז מגיע אחד מגדולי הבונים החופשיים לפה,

יהודי משומד, קארל נטר,

ומקים את מקווה ישראל.

בית ספר חקלאי, זה המוטו שלהם, כביכול לבוא לשכנע, הנה אתם, זה יהיה יהודי, רק לעשות חקלאות.

אחרי זה גם הוקם בירושלים.

כן, ראש אליאנס,

הדוב כרמיה,

ייסד מגדולי הבונים החופשיים,

כך כותב בפירוש בספר של הבנייה החופשית הלאומית,

אותו אחד שדיברנו עליו, יהודלוביץ', נושא הכלים של

אליעזר בן יהודה.

אז כן, יהודלוביץ' עצמו הוא מגדולי המכשפים,

הוא נושא הכלים של בן יהודה,

ואליאנס מחדיר אותו הפקידות של הברון.

בלי ידיעת הברון, הוא לא יודע מה זה אליאנס,

הוא לא יודע שזה בעצם בונים חופשיים,

והם ממש שמחים שזה נפל לידיהם כפרי בשל, עם הרבה כסף שנותן להם הברון,

כדי לשמד את כל עשרת המושבות הראשונות החרדיות שבנו פה את התשתית החקלאית והכלכלה המודרנית בארץ.

אז הם מחדירים בכוח,

באלימות.

אנחנו דיברנו על זה כבר, אנחנו עושים רק סקירה כללית,

קודם כול את ראש החטא שלהם, את יהודלוביץ',

שהוא בעצם, כן,

גם שייך לבונים החופשיים, הוא מגיע לדרגה 33. אפשר להראות מספר אחד?

את יהודלוביץ'?

אפשר להראות אותו?

כן. כן, אתם רואים פה את הסרט.

באמצע הסרט כתוב שם בעיגול 33. אני לא יודע אם אתם רואים,

זה בזמן ההכתרה שלו,

כשהוא מקבל את המינוי של דרגה 33,

המכשף הגדול, מגדולי המכשפים של הבונים החופשיים,

כן, והוא הופך להיות מורה עברית פה, בראשון לציון מתחיל,

כן, והוא מדבר על, הוא לא מדבר,

מילה אחת הוא לא מזכיר מהבונים החופשיים,

הוא כותב אחר כך ספר ראשון לציון, 500 עמודים,

הוא לא מזכיר מילה אחת מהבונים החופשיים, וודאי שלא הוא מהחופשיים, כי בבונים החופשיים יש מידור מסוים,

חלק מסוים כאילו הם חוסכים את עצמם והם היסטוריונים וזה,

ושהם כאילו כותבים, ושהבנים החופשיים זה ממש ארגון נהדר, וולונטרי,

רק הוא אוהב לעזור לאנשים,

וחלק סמויים,

אלה שצריכים לחסל את כל הדברים האחרים, הישנים.

אז יהודלוביץ' מגיע בתור איש עברי,

השפה העברית והמחדיר הגדול של השפה העברית, והוא נכנע באתוס הציוני,

כזה שעשה את הבית הספר העברי הראשון בעולם בראשון לציון,

אף פי שזה גם בלוף,

כי בזיכרון יעקב לפני כן היה גם כן שם,

לימדו בעברית,

אבל זה לא משנה, בשביל האתוס צריך אותו, כי הוא היה של אליעזר בן יהודה,

והוא דחף את כל הסיפור הזה של הלאומיות,

אז ממילא הוא מחדיר בכוח והופך,

זהו, דיברנו כבר, שאיך שהם מתנגדים, אבל זה לא עוזר,

האלימות זה שלטון טוטליטרי של הפקידות,

והוא מתחיל להרוס את כל הילדים של ראשון לציון,

עד משנת תרמ״ה עד תרס״ס למניינם,

אלף ילדים עוברים את הידיים שלו,

משמר אותם מייד, הופכים להיות,

זה הופך להיות בית ספר אליאנס,

משומד, נצרי פרוטסטנטי,

החיידר הזה הופך, שהם הקימו החרדים בכוח,

באלימות,

לבית ספר של אליאנס עם גוון של הלאומיות,

ועד 1900 הוא שם נמצא והוא מעביר דרך הידיים שלו אלף ילדים, ילדי המייסדים ונכדיהם על המקום,

הם הופכים להיות נוצרים פרוטסטנטים,

הם נשארים עם כל מיני עוד סמלים, פה שם, גם בשביל ההורים, בשביל הסבא,

אבל הוא זה שהרס אותם.

אז זה הסיפור מגיע, אנחנו מדברים,

עד לפני 120 שנים,

מה שקורה בעשרת המושבות, מה שקורה בראשון לציון, קורה בכל עשרת המושבות באלימות בלתי נתפסת, כיוון שזה הכול בחסות הברון,

הופכים את כל הילדים והמייסדים, כל הילדים החרדים,

הופכים אותם ליהודו-נוצרים פרוטסטנטים.

ואז נכנסת לתמונה הציונות,

כן, אגב, הוא היה גם כן שייך,

יהודלוביץ',

ללהקת סתרים בני משה של אחד העם,

שזה גם תת-ארגון של הבונים החופשיים, והוא לא מזכיר במילה אחת ברמז שהוא אפילו שם נמצא,

כי הוא לא רוצה בונים חופשיים, הוא לא רוצה שזה,

זהו, הוא מזכיר איזה מורה אחר שם,

שהוא היה שם בבני משה,

עוד מורים עבריים, מה שנקרא,

הם, כן, לובמן, שהפקיד הראשי ממנה אותו להיות המנהל בהתחלה של בית הספר אליאנס, שהפכו אותו בכפייה מחדר לבית ספר אליאנס, ואחר כך לפקח על כל המושבות,

לגבי כל החינוך, לובמן,

כן, הוא והוא, כן, בונים חופשיים, ועוד מורים עבריים הם בונים חופשיים מוסווים.

זה השלב הזה. ואז מתחילה הציונות,

בציונות יש הרבה מאוד מהם שהם שייכים לבונים החופשיים,

והם מגיעים פה, כן, כמובן לארץ,

וזה גם כן ברמה המקומית, בונים חופשיים, גם ברמה,

גם ברמה הארצית.

ברגע שנוסדה הציונות,

אז נכנס פה לסיפור, סיפור חדש, כפי שהסברנו את זה בצורה מאוד אינפורמטיבית,

שהתנועה הציונית הוקמה, כל המטרה של התנועה הציונית הייתה,

מעבר לסיפור של לנצר את כל העם היהודי

ולהפוך אותו לנוצרי פרוטסטנטי,

זו הפלטפורמה הבסיסית הייתה,

ועל זה הפלטפורמה של תיאור הגזע.

תיאור הגזע,

הנושאים האלה כבר מדברים עליהם כמה עשרות שנים לפני כן,

אבל את התיאוריה כתיאוריה מגבש ועושה מקס נורדאו, דוקטור מקס נורדאו,

והתלמיד הנאמן שלו ביותר, נושא כלים שלו זה ארתור רופין, עוד פעם, מספר 2, אפשר לראות

את ארתור רופין,

כן, ארתור רופין והמזכיר שלו, טאון,

כן, הם נראים פה לכאורה כמו דון קישורט וסנצ'ו פאנצ'ה,

אבל מה שהם עשו זה, הם עשו פה חורבן אדיר של העם היהודי, הם גם אלה שיצרו דרך תיאוריית הגזע,

שהתנועה הנאצית לקחה מן מקס נורדאו וארתור רופין את תיאוריית הגזע, ניכסה אותה לגרעינה האידיאולוגי,

לגרעין האידיאולוגי של הנאציזם,

באמצעותה הם משמידים שש מיליון יהודים כבקשת הציונות,

כיוון שיש מושג של תיאוריית הגזע,

היינו לתאר את הגזע הארי,

זאת אומרת, גם ארתור רופין עושה כל מיני פנטזיות תיאוריות שהיהודים במזרח אירופה, מה שנקרא אוסט-יודן,

הם בכלל לא שייכים, הם שייכים לגזע שמי,

והגזע השמי זה לא הגזע המקורי של העם היהודי,

לפי הפנטזיה שלו הגזע היהודי שייך לגזע האינדו-גרמני,

הגזע הארי, קוראים לו פנטזיות כדי שיתאים לתואר הגזע,

והספרדים הם בכלל שמיים,

ושמיים זאת אומרת שהם ערבים,

הם בעצם ערבים ומאפריקה והתימנים בכלל, גם כן,

כולם זה אותם צריך בשלושה צורות,

כן, הספר שכותב מקס נורדאו,

אינטר טונק,

כן, להוציא את המנוונים,

להוציא את המנוונים בכל צורה שהיא,

אם אפשר לרצוח אותם זה הכי טוב,

אם אי אפשר להסיע אותם ממרכזי אוכלוסייה של היהודים האינדו-גרמנים,

כן, האינדו-גרמנים,

להוציא אותם, אם מגיעים לארץ צריך לשלוח אותם לחו״ל,

מי שאפשר לרצוח רוצחים,

הכול אבל בצורה במעטה כמובן, לצאת תדיק, כמו שרקח הנאצים מיישמים את זה,

כן, עם התעמולה שאף אחד אסור היה לדעת מה קורה במחלות ההשמדה,

הם עובדים באוצר שיטה, לומדים את זה מהציונות,

כן, הכול בצורה של הסתרה, כזהו, כזהו, שלא ידעו מזה,

ומי שכבר אי אפשר גם להוציא אותו לחו״ל,

אז לעשות לו חינוך מחדש,

לסובב לו את הראש, להפוך אותו לידיוט שימושי של הציונות.

בתור תאורת הגזע הציונית,

השבחת הגזע,

או שכפי שזה, כפי שזה נקרא,

אויגניקה,

אין הבדלים ימין-שמאל.

כל ההבדלים בין הרוויזיוניסטים, ימין,

לבין השמאל,

זה רק מתבטא בעניין של היחס לבריטים,

זאת אומרת, הרוויזיוניסטים הם יותר אוונגליסטים,

כן, את הציונות הרי המציאה הנצרות אוונגליסטית,

אחרת, אחרת בכלל לא היה, לא, היהודים,

בכלל שום יהודי משומד לא היה מתקרב לזה, רק בגלל שהם יצרו את הדבר הזה, גרמניה,

בצרפת, באנגליה, תנועות אדירות,

לממש את הזה או את הבשורה שלהם, שהיהודים צריכים לבוא לארץ, קיבוץ גלויות,

להקים מלכות ישראל ולהקים את הטמפל בהר הבית,

כן, אז זה יותר,

זהו, והתנ״ך, שהוא דרך מה שכתוב בתנ״ך,

ולכן הרוויזיוניסטים,

בראשם זאב ז'בוטינסקי,

הוא יותר, הוא הולך חזק על הנצרות הזאת,

בעוד שהשמאל הוא נוצרי-פרוטסטנטי מהאגף החילוני,

שהוא יותר קלוויניסט, גם כן, זאת אומרת, בהתחלה השמאל מתחיל גם עם לותר,

ההבדל בין לותר לקלוויניסט זה היחיד מול הקבוצה,

ז'אן קלווין מדבר על היחיד,

קפיטליזם וכולי,

מרטין לותר שממנו מתפתח הסוציאליזם,

הלאומיות ואידיאולוגיות,

אידיאולוגיות תמיד זה מקיף קבוצות גדולות,

אידיאולוגיה זה הנוצרות הפרוטסטנטית של לותר.

ובכן, למעשה, אבל, זה המחלוקת ביניהם,

שלכן, כיוון שהוא יותר אוונגליסט ז'בוטינסקי,

ולכן הוא יותר לוחמני לממש את הנצרות האוונגליסטית, שצריך לגרש את הבריטים,

שתי גדות לירדן,

מלכות ישראל, כמו שדורשים, כמו שהנצרות האוונגליסטית, הנצרות הזאת שהייתה. זהו, אחר כך,

גם כן למעשה בארצות הברית מתפתח שם, אף פי שאת ארצות הברית ייסדו נוצרים קלווניסטים,

כן, ג׳ורג' וושינגטון, גנרל ג׳ורג' וושינגטון,

שהם גם כולם בונים חופשיים,

כן, ג׳ורג' וושינגטון,

לפי מידע שיש,

כמעט כל הקצונה הבכירה שלו, שגנרל ג׳ורג' וושינגטון,

ליאון בוני פארט, גם כן,

הוא וכמעט כל הקטינים הבכירים שלו ידועים כבונים חופשיים. הם משתלטים על כל העולם כנופיה בינלאומית.

ובכן, למעשה, אבל, בנושא של תיאוריית הגזע אין הבדל בין הרוויזיוניסטים לבין השמאל,

לבין תנועות הפועלים.

שניהם עובדים לפי זה, על פי רופין, מרקס נורדאו והרצל,

תיאוריית הגזע שמישהו שמי אז הוא מזוהם,

הוא עם מחלות,

כל מיני פנטזיות,

כמו שהרצל כותב היומן נורדור, כותב שהיהודים, האוסט-יודן,

כל מזרח אירופה,

כל יהודי מזרח אירופה יש להם כילים בבגדים והגוף שלהם מזוהם.

כל מיני פנטזיות של מה זה מנוון.

אז לכן אין שום הבדל בין ז'בוטינסקי והתלמיד הכי נאמן שלו,

מנחם בגין, שהיה מפקד כנופיית הטרור של אצל,

אחר כך של חירות,

שיודעים במהפך ובסוף ליל השלטון.

אז אם כן נשאלת לכאורה שאלה,

איך זה קורה שבעצם,

אם הם כל כך גזענים, אנטישמים, הליכוד, החירות והרוויזיוניסטים,

איך זה דווקא אלה שהספרדים נדבקים אליהם ורואים בהם שהם המושעים שלהם?

על זה נראה תיכף, אבל קודם כול נראה על מי מדובר, כן?

שאף פי שתלמידיו של ז'בוטינסקי, אתה שומע מהם ציטוטים, ז'בוטינסקי לא היה כזה טיפוס נאלח ותת-אנושי כמו דוד בן-גוריון וכמו שאר אנשי תנועת הפועלים המפלצתית שהשתלטה על התנועה הציונית,

ניתן מייד להוכיח שזו התפרעות שווא,

כי ז'בוטינסקי היה גזען אנטישמי בדיוק כמו בן-גוריון,

ואנשיו התמזגו היטב בתוך דור מקימי המדינה הציוני הגזעני-האנטישמי,

אלא מכיוון שהוא ותלמידיו

לא אחזו בגי השלטון של התנועה הציונית,

הם לא היו אלה שיוציאו לפועל מבחינה מעשית את הזוועות שוללה התנועה הציונית לעם היהודי וגרמה לשואות לרצוח מה שיותר יהודים ולסובב להם את הראש,

הרי הם היו שותפים פסיביים ונתנו לכך גיבוי בשתיקה, על זה לא עשו בכלל הפגנות.

כשהשולמים בגרמניה, אז בגין עלה לבריקדות,

כן, הכבוד הלאומי. פה אף אחד לא עשה את זה, כי הם גם גזענים אנטישמים.

כן, ז'בוטינסקי מעריץ גם כן את היטלר

משום שהוא,

נצטט, הוציא מוניטין בעולם לרעיון של הטרנספר ההמוני,

כפי שכותב, כפי שזה מצוטט המקור שם בספרו של פרופסור יעקב רפקין, ההתנדדות היהודית לציונות, תולדות המאבק הנמשך,

שזה תורגם לצרפתית, מצרפתית,

בתשעד 207. ז'בוטינסקי, שמקים את ארגון הטרור

ביתר וכל זה את אצל, גזעני אנטישמי, כפי שאמרנו,

כמו כל ראשי הציונות,

ונוצרי פרוטסטנט חילוני,

ולכן הוא גם היה דטרמיניסט,

אחד מבני החשיבה הבסיסיים של התנדות הפרוטסטנטית,

שדוגל בהיעדר בחירה, הנה בחירה חופשית,

כפי שכותב פרופ' רפאל פלק בציונות בביולוגיה של היהודים בהוצאת מקור לביקורת תרבות, הוצאת רסלינג,

תל אביב 2660. בנו של ז'בוטינסקי,

ארי ז'בוטינסקי, סירב לומר קדיש בהלוויה שלו,

כי לדבריו אביו היה אתאיסט מוצהר.

כפי שנראה עוד להלן, ז'בוטינסקי משתמש בביטוי תודה לאל,

וכנראה זה פריטת קולמוס.

ז'בוטינסקי כותב שהחרדים במדינת היהודים יהיו סוג ב',

הוא גזען אנטישמי,

ורואה ביהודים,

בחרדים,

שהם היחידים שנשארו יהודים,

כן, כסוג ב',

שמים,

צריך להילחם נגד הגזע השמי הזה, צריך להיות אנטישמי,

והם יצטרכו לחתוך את הזקנים,

כפי שבסוף עשו הנאצים,

בגטאות ובמחנות ההשמדה,

וכפי שעדיין בשנת תשע״ו,

לפני שנתיים, אנחנו רואים קצינים בכירים בצה״ל,

עם אותה תיאוריה של הגזע, עם כל מיני תירוצים,

כן, להורות שיש לחתוך באלימות זקנים של חיילים דתיים, ולהשליך לכלא את סרבוני הגילוח ואת אלו שהעזו לפרסם,

ולדווח על כך ברדיו, כך מופיע באילון מצב הרוח, בכ״ג תמוז תשע״ו,

29.7 למניינם שנת 16. כך מספר גם ראש המל״ל לשעבר האלוף מיל יעקב עמידרור,

שבהיותו תחת פיקודו של מפקד חטיבת התנחנים,

שאחר כך היה יותר הרמטכ״ל,

שהוא שנא בחורי ישיבות בצורה עוצמתית, והקדוש ברוך הוא חרשי לגמו, הנכד שלו חזר בתשובה והוא היום אברך,

עוסק בתורה.

יש בעיות לגבי אם הוא היה יהודי, אם הוא, אני דיברתי בהחלט שלו, והוא אומר שכן היה יהודי,

אבל כששאלו אותו אם הוא יהודי, אם הוא לא שייך לכת של הסבובניקים שלו לארץ, הוא אמר אין תגובה.

כן, אז כך סיפר ראש עמידרור, שכשהוא היה בתחת הפיקוד שלו,

כשהוא היה מפקד חטיבת הצנחנים, איתן רפול,

פקד עליו רפול לגנח את זקנו,

‫רק משום שיש יותר מדי זקנים בחטיבה.

כן, שם, במצב רוח,

זה מופיע גם כן בזמן אחר, ‫כ״ה טבת תשע״ח.

וכה היה חזונו של ז'בוטינסקי.

אני מצטט, עיתון הארץ, 22 באוקטובר 1919 למניינם,

‫בבית הלאומי נכריז על אותם היהודים.

פה מדובר על ז'בוטינסקי, תלמידו הנאמן בגין,

‫הוא הולך בעקבותיו וזה ממלצה חירות, ‫וזה מה שמרכיב את הליכוד היום.

‫והבית הלאומי נכריז על אותם יהודים ‫שלא יסירו מעלמת חלד הגלות ‫ויסרבו לגלח את הזקן והפאות,

‫כי על אזרחים ממדרגה שנייה.

‫לא ניתן להם זכות בחירה.

‫על פי תיאוריות הגזע, כן, ‫כי הם נקראים מנוונים.

כן,

זה ביתרון הארץ.

‫אם סימן הזיהוי החיצוני ‫המובהק ביותר של היהודים, ‫עוד לפני היותם לעם,

‫כמו שהובא במסכת יומא כח תמוד בית,

‫שקיימו את הכול, ‫כי הם אברהם אבינו פריט, ‫תבשילי רובין,

‫ובספר הזוהר, ‫הדקן הפאות נחשב אצל היהודי,

‫אצל ז'בוטינסקי, חלב דגלות.

‫אבל פי שזה היה אצל העם היהודי, ‫עוד לפני היותם לעם בכלל,

‫כי סימן. ‫אם כן, היותו פשיסט

מעריץ את היטלר,

‫גזען אנטישמי,

‫שהאמיר את היהודיות שלו ‫בנצרות הפוטסטנטית ‫תוך ניהול יחסים מזוהמים ‫עם ביתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב, ‫כיצד ניתן היה לדעתו ‫לכנות את עצמו אם כך?

‫אם הוא עצמו ספוג כולו בנצרות פוטסטנטית ‫נאציזם ונאציזם של הגלות מגרמניה ‫והלאומיות הגלותית מפולין ואיטליה,

‫אז אולי זה צריך לקרוא לו ‫אישיות גלותית חלודה.

אנחנו דיברנו על החרדים.

‫עכשיו בואו נראה את הגזען האנטישמי ‫ז'בוטינסקי, שבגין,

‫הוא מהתלמידים הגדולים ביותר שלו, ‫אומרים אולי על זה שביותר דבק ‫בשיטה של ז'בוטינסקי.

‫הוא כותב בז'בוטינסקי, ‫ולדימיר ז'בוטינסקי, ‫המזרח, 1926,

‫ליהודים תודה לאל,

‫אין מחנה משותף הינה מזרח.

אנחנו חייבים לשים סוף ‫לכל זיקה של מנטליות אפילו,

‫מזרחית,

‫אצל היהודים המקומיים של פלסטינה.

‫כאן אנחנו רואים, כולם באותה קפלה, ‫חרדים, ספרדים,

‫כולם על פי הגזע האנטישמי, ‫על פי תיאוריית הגזע האנטישמית, ‫ואני מדבר פה לא כפרפרזה ‫אנטישמית, אלא אנטישמית. ‫הם אומרים, ז'בוטינסקי לא רואה את עצמו ‫כאחד ששייך לגזע השמי,

‫הוא אנטישמי.

וכך גם כן זהו. למעשה, האוסט-יודנט, ‫קורם זכי אירופה, היו כאלה שנקראו בפי אם,

‫כמנוונים.

‫המפאיניקים, החלק הציוני,

‫ארתור רופין עשה להם טובה ‫שהוא החריג אותם,

החריג אותם מהאוסט-יודנט, מהמנוונים,

‫כביכול שהם לא מהמנוונים.

‫אז כאן אנחנו רואים בדיוק מי זה ז'בוטינסקי,

‫ומי זה, איך קוראים לו? בגין.

‫אנחנו רואים את הסיפור, סיפור מאוד מעניין. ‫עכשיו נשאל, נשאול, אם כך,

איך זה יכול להיות

‫שהספרדים כל כך דבקים, ‫הם האידיוטים שימושים באלה, בבגין, ‫שהוא הכי שונא אותם,

‫שרואה אותם בתור מנוונים,

‫מה הם רצים אחריו?

איך זה מתרחש?

‫ובכן, בימים אלו מתגלים מסמכים.

‫אנחנו רואים עוד דבר מעניין.

‫אנחנו רואים עוד דבר מעניין מאוד.

למעשה, כשהליכוד עולה לשלטון,

‫כשבגין עולה לשלטון, כן, במהפך,

‫למעשה, הוא היה צריך לבוא ‫ולפתוח את כל הארכיונים,

‫שהמפאיניקים ומפלגות הפועלים ‫שמרו אותם סגור על סגור ‫בארכיון המדינה,

‫ולהראות, תראו מי זה, ‫איזה גזענים אנטישמיים, ‫תראו מה הם עשו לספרדים,

‫תראו איך שהם הרסו אותם, ‫תראו איך שהם מכרו וגזלו את הילדים.

‫ולא קרה שום דבר.

‫ממשיכים הלאה,

‫לא נותנים לפרסם.

‫בזמן שהתחוללה אותה שואה ‫שהמדינה חוללה פה נגד הספרדים ‫ונערכים בקום המדינה,

‫מה עושה בגין אז?

‫הוא עולה גם כן על בריקדות, מה פתאום?

‫הרי הוא גם כן גזע אנטישמי.

‫הוא ממש נהנה מזה שהם עושים את העבודה, ‫רוצחים מה שיותר ספרדים,

‫מעבירים אותם על דתם, אותם חרדים.

‫הרי הם לעולם לא יהיו במפלגת חרות,

‫אז הוא ממש שמח על זה.

‫לכן הוא שותק.

‫לגבי הגזלות, לפחות,

‫של הילדים, של התינוקות, ‫של הנשים, שיעשה משהו.

‫כלום, לא עושה כלום.

מי עושה במפלגה הזאת משהו?

משהו אחד,

יש לו חבר כנסת תימני,

‫חיים מגורי הכהן.

‫כל מה שהוא עושה זה שהוא מפנה שאילתה לשר הבריאות,

‫שהוא משה חיים שפירא, ראש התנועה הציונית הדתית,

‫שהוא האחראי, אותו שמו המפא״י, ‫שהוא יוציא לפועל את הגזע, ‫את ההשמדה הפיזית של הספרדים. ‫הוא אומר, מה זה פה, חבילות? ‫אתם לוקחים ילדים שהולכים לפה ולשם? ‫הוא אפילו לא מגיב לו בכלל, ‫ובזה נגמר כל הסיפור.

‫מעניין מאוד שהיום,

‫בכל הליכוד סוגר את הפה, ‫לא רוצה עדיין לפצוח ‫את גזח המדינה.

מי עושה את זה?

‫הרצדסת תימנייה בתוך כל הליכוד,

‫המפלגה הגדולה.

‫היא עומדת על זה והיא גורמת לכך ‫שגם רק בצורה חלקית יפרסמו מסמכים ‫וייתנו לפתוח קברים.

‫כי מה שאז היה, מה שהיה הוא שיהיה.

‫כי תנועת הליכוד היא ציונית, ‫ומי שהוא ציוני הוא גזען אנטישמי,

‫והוא רוצה במותם

‫של כל אלה שנקראים אצלו מנוולים.

‫רק מה כל פעם משנים את השמות? ‫אחרי השואה, כפי שדיברנו פעמים קודמות,

‫כבר לא נוח לקרוא תאוריית הגזע, ‫שכל כך התפארו בזה הציונות.

‫הם כל כך התפארו שארץ ישראל ‫זה היה המרכז הגדול ביותר ‫למימוש ויישום תאוריית הגזע והשבחתו.

‫האויגניקה.

‫בכל מקום היו תחנות עצן. ‫נזכור, קופת חולים,

‫אז אין מכבי כללית, לאומית, אין כדבר.

‫הכול זה של ההסתדרות.

‫והם גזענים אנטישמיים. ‫דיברנו על דוקטור מאיר,

‫הם מקימים בכל רחבי הארץ ‫תחנות עצה לאויגניקה,

‫לגרום לנשים להפיל, לא להביא ילדים,

‫לדלל אוכלוסייה, בפרט ‫הם שהם ספרדים או דתיים.

‫כל ארץ ישראל מלאה עם אויגניקה.

‫המרכז העולמי של תאוריית הגזע והשבחתו,

‫שנכסו את זה הנאצים.

‫אחר כך יש שטיפת מוח, ‫שתואר גזע ציונות זה לא הולאסי, ‫התואר גזע זה הנאצים, הנאצים.

‫זה היה המרכז העולמי, ‫כיוון שזה היה פאר ותפארת ‫של הגזענות האנטישמית ‫שלשמה נוצרה הציונות לתיאור הגזע.

‫לכן ארץ ישראל זה היה המרכז העולמי ‫הגדול ביותר בעולם ‫של מימוש של תאוריית הגזע.

‫תחנות עצה, עיתונים בלי סוף, ‫אויגניקה, הרצאות אויגניקה.

‫בלי סוף, כל הארץ פה מלאה מזה. ‫מייד אחרי מלחמת העולם השנייה,

‫אחרי שאומות העולם יוצאות נגד ‫הטיונות הגזע, ‫שבשמה הם רצחו 16 מיליון יהודים ‫ועוד פשעים אחרים,

‫מייד מוחקים את המילה ‫אויגניקה, אסור יותר לדבר, להזכיר מילה. ‫הם נשארים פה עד הגזע.

‫זה בעצמות שלהם, ‫זה בגנים, זה בחינוך,

‫החל ממקס נורדוב וארתור רופין, ‫שהוא יוצר התרבות העברית, ‫מה שהם קוראים לו. ‫כל החינוך הוא לפיד תאורת הגזע, ‫רק לא להזכיר את המותגים האלה, ‫תאורת הגזע ואויגניקה.

‫אבל הם נשארים גזענים אנטישמים, ‫והם מנסים להוציא את זה ‫בכל צעד ושעל.

‫כדי לא להוציא את זה, ‫צריך להילחם נגדם חזק מאוד.

‫אבל זה ממשיך כל הזמן,

‫כאילו לא קורה כלום.

‫עכשיו, אז מה שקורה זה, ‫שאנחנו דיברנו על זה, ‫על מה עושים הספרדים בכלל בחירות,

‫אם הם גזענים אנטישמים,

‫ורואים בהם, בספרדים, כן, גזע נחות,

‫עם כל המילים הכי מזוהמות, ‫איך לקרוא להם, ‫מה שהם חושבים בעצמם בתוכם,

‫שהתימנים הם בכלל אפריקאים,

‫והם כולם גזע ערבי, כל הזהו. ‫מה הם עושים?

אז בימים אלו, כן,

‫הולכת להיות מוקרנת סדרה ‫בטלוויזיה, לא יודע איפה, ‫ערוץ 13 של ארבעה פעמים,

‫לגבי מסמכים שהוצליחו ‫מארכיאום המדינה להוציא,

‫וזה מייד נסגר, ‫זה היה איזה מין שעת כושר,

‫ואז התברר זוועה שלמה,

‫שמפאי,

כן, שהיא באה ונסה לפרק ‫כל התארגנות של ספרדים פוליטית,

‫שזה לא יפגע בהמשך השלטון של בן-גוריון.

‫אבל אם הליכוד היה צריך הרי לתת את זה, ‫הרי זה להראות מי היה מפאי, ‫אבל אמרנו, הליכוד הוא גם גזעני אנטישמי,

‫הוא השתתן פעולה נגד הספרדים.

‫אז בואו, זה מתחיל מהסיפור של,

זהו, אמרנו, בגין,

‫בגין מחכה בקוצר רוח,

‫מחכך בידיים, לא מוציא מילה, ‫עד שמצליחים לרצוח משהו יותר ספרדים,

‫ועד שמצליחים לשנות להם את הראש.

‫אז הוא יכול לקרוא להם להיות חירותניקים.

‫כל מה שהם חרדים, ‫הוא לא יכול לקרוא להם להיות חלק ממנו.

‫אז הוא מחכה בקוצר רוח, ‫שהם יעשו את העבודה השחורה,

‫הם בהנהגה, מפאי, מפ״ם, אחדו את העבודה,

‫שהם ירצחו כמה שיותר ספרדים, ‫שמבחינת בגין הם נקראים מנוונים,

‫ושאחר כך, מי שנשאר בלית ברירה, ‫לשנות לו את הראש,

את הדיסקט,

‫להפוך אותו לידיעוט שימושי שלהם,

‫להפוך, לאבד את צלם אלוקים וצלם אנוש,

‫ואז הוא מחכה להזדמנות ‫שיוכל עכשיו לאסוף את הספרדים.

‫כי מול הספרדים עומדים רק מפאי.

‫הם חושבים, לא יודעים מי זה בגין, ‫הם לא יודעים, לא שמו על ז'בוטינסקי ‫ועד כל המקורות שהבאנו פה,

‫שזה תנועת הגזל האנטישמי, ‫שזה כל המהות של הציונות.

‫אם טול מהציונות, כפי שאמרנו, ‫את תיאורת הגזע והשבחתו ‫וההתנתות הפרוטסטנטית, ‫נתן את נשמתה של הציונות. ‫זו נשמת הבאה של הציונות, ‫הגזלות האנטישמית וטיהור הגזע.

‫הספרדים לא יודעים את זה, ‫רואים שבגין לא עושה את זה,

‫הם מחכים בקוצר רוח ‫שמישהו מאשכנזים הציונים ‫ייתן להם איזה חיבוק,

‫איזה מבט אליהם.

‫ואז פורץ הסיפור של מהומות ואדיסאלים.

‫ובמסמכים, מה שקורה,

‫קודם כול, בגדול, מה שקורה, ‫יש מהומות ואדיסאלים, ‫תכף נקרא,

‫ואחרי זה מהומות שנקבעות בכל הארץ.

‫המשטרה מדכאת את זה.

‫כמובן, כמו שבן-גוריון שם ‫על הוצאה לפועל של תיאור הגזע ‫על ידי רצח של כמה שיותר ספרדים ‫וכמה יותר מארצות המזרח אירופה, ‫אנחנו מדברים כל כך הרבה ספרדים, ‫לא לשכוח.

התנועה הציונות פגעה ‫בלי שהוא הרבה יותר מהספרדים,

‫ביהודים החרדים ובכל היהודים האשכנזים.

‫שש מיליון יהודים הם רצחו, הציונים.

‫זה הולך ברגל, כן? ‫צריך לזכור את זה.

אבל בכל מקרה, כשמגיעים הספרדים, ‫אז עכשיו צריך לטפל בהם.

‫אז מה שקורה זה, נקרא את זה פה, ‫מישהו הביא לי פה איזו כתבה, ‫מידיעות אחרונות, ‫שמתאר את זה בקיצור.

‫אז מופיע כזה דבר. ‫בשנות ה-50 של המאה הקודמת,

‫מאות אלפי העולים שהגיעו ארצה מצרון אפריקה ‫שוכנו בשכונות מצוקה,

‫במעברות מזוהמות ובעיירות מרוחקות

ליד הגבול. ‫כי אמרנו, מצורעים, מנוולים, ‫צריך לשלוח החוצה מה שיותר. ‫התירוץ היה בשביל למלא ‫את המקומות הריקים מהערבים,

‫ולעתיד ייקראו עיירות פיתוח, הפריפריה,

‫במשך קרוב לעשור. ‫התסיסה בכיסי ההתיישבות האלו הלכה וגדלה,

‫עד שהתפרצה ב-1959 ‫במהומות שהונהגו ‫על ידי דוד בן ארוש.

‫המהומות התחילו מארבע יריות ‫של השוטר בעקיבא אל-קריף,

‫איזה סבל אחד ששתה לשוכריו ‫התפרע בבית קפה בשכונת מצוקה ‫של עיר התחתית בחיפה,

‫ואדי סאליב.

‫אל-קריף אומנם רק נפצע אנושות,

‫אבל עד מהרה התפשטו שמועות שהוא נהרג, ‫ואלפי אנשים החלו להפגין ברחובות חיפה.

‫בתוך 48 שעות התפשטו המהומות ‫גם נערים אחרות.

‫המשטרה דיכאה את המהומות, ‫ורק כעבור כמה ימים הם שכחו.

‫בעקבות ההתפרעויות החליטה הממשלה ‫להקים ועדת עציוני,

‫בראשות השופט משה עציוני,

‫לחקור את הסיבות לפרוץ המהומות.

‫לא איך לפתור את בעיות המצוקה,

‫אלא לדעת מה המקור של המהומות,

‫מי אלה שיעצרו אותן ‫כדי שאפשר יהיה לחסל אותן.

‫אז זו הייתה המטרה, ‫רק לחקור את בדיוק את הסיבות ‫ומי עומד מאחורי זה.

‫אחרי זה, בוועדה כנראה לא ידעו, במקביל,

‫הציגו לפניהם קציני המשטרה והפוליטיקאים. ‫מאחורי הקלעים הכול נראה אחרת, כרגיל.

‫מסמכים הנחשפים עד לראשונה,

‫כן, שאמרנו, ‫זו הייתה איזה מין שעת רצון כזאת,

‫מגלים משהו מדהים.

‫מה שבן-גוריון עושה,

‫זה מה שהוא תמיד היה רגיל לעשות.

‫כבר דיברו על זה בעבר.

‫בן-גוריון רצה לחסל כל ארגון ‫שלא שייך למפאי בכלל,

‫ורק תמיד הוא נמצא, חיכה למצוא איזו שעת כושר, איזו עילה,

‫ועל העילה הזאת הוא ידביק משהו, ‫יעשה משהו חמור ביותר.

‫אמרנו למשל, זה מתחיל, למשל, ‫עם ברנדות, כן? יצחק שמיר, ‫שהיה אחר כך ראש הממשלה,

‫מפקד לחי, שרצח את אברהם גרין, ‫או בכינוי המחתית שלו, גלעדי בלחי, ‫כי הוא רצה להיות המפקד לחי,

‫אז רוצים אחד את השני בלי בעיות.

‫הוא רוצח, הוא גם כן מארגן חוליה מהלחי, ‫לרצוח את ארוזן ברנדות,

‫שהוא היה שליח האו״ם לעשות את החלוקה.

‫מי שרצח אותו בסוף זה יהושע כהן, ‫כפי שאמרנו, יהושע כהן,

‫השומרי ראש אפילו של בן-גוריון. ‫בן-גוריון מלאים עין מזה, ‫כי זה גם כן הוא חושב שגם זה לא טוב, ‫אבל זה לא טוב אותו זה טוב,

‫אבל זה מספיק עילה בשבילו כדי... ‫בירושלים מתארגנת

קבוצה ענקית של לוחמים ‫של הארגון הטרור לחי,

‫וזה לבן-גוריון, כמו קוץ בגרון.

‫אבל הוא לא יודע, ‫הם לא באים, אומרים שהם נגדו,

‫אבל זה, זה כמות של שתי חטיבות.

‫אבל זה שימש פה, הוא מלא מין,

‫ומצד שני, זה שימש עבורו תירוץ ‫לפרק את הכוח הגדול הזה של לחי.

‫זו דוגמה אחת.

‫אחר כך, את יצחק שמיר, ‫הוא ראה שהוא רוצח מקצועי, ‫קילר רציני,

‫גם ברנדוד, גם את גלעדי, ‫בכלל לא אחריו לו, גלעדי רצה לרצוח את בן-גוריון,

‫בזה שהוא רוצח אותו את גלעדי, ‫הוא גם מסיר מעליו איום,

‫אז הוא נותן לו, קורא לו, ‫שיקים את היחידה לשירותים מיוחדים. ‫השמות הם תמיד יפים,

‫היחידה לשירותים מיוחדים ‫זו יחידת רוצחים.

‫לרצוח מי שמתנגד לשלטון, ‫גם כן גויים או לא גויים,

‫זה לא משנה,

‫הוא ממנה אותו, את יצחק שמיר, ‫שהוא יהיה המפקד של יחידת רוצחים.

‫אז זו דוגמה אחת.

‫דוגמה שנייה,

‫כפי שאנחנו נראה בהמשך,

‫שברגע שהרב קוק

‫לא שיחק את המשחק של ‫האידיוט השימושי של הציונות, ‫כפי שעד עכשיו, עד אז זה היה, ברצח לא טוב,

‫ואמר שסטסקי הוא חף מפשע.

‫בשביל מיוחדים זה כבר היה עילה,

‫עילה לסגור את כל מוסד הרבנות הראשית.

‫בקושי עצרו אותו במפאי, ‫אמרו לו, טיפש, זה יגרום הפוכה להפוכה.

‫אבל רואים את הסיב... ‫פרופ' אולידה שפירא ‫מתארת בדיוק את מה שאני אומר עכשיו, ‫שזה היה ככה שיטת העבודה שלו.

‫לחצור את זה עילה וזהו. ‫אותו דבר זה היה פה.

‫השאלה כאילו עניין שיש פה מהומות ‫ויש פה הפרות סדר,

‫אז אגב, שר משטרה הוא ממנה, ‫כמובן, ספרדי,

‫שהוא יעשה עבודות עבודה שחורה,

‫והוא מקים יחידת מודיעין, ‫אגף מודיעין של מודיעין,

‫כביכול, בצורה רשמית,

‫לדאוג לראות אלמנטים, ‫גורמים שהם מפירי סדר, שאומרים סדר.

‫למעשה,

זו הייתה יחידת מודיעין,

‫ולכן זה היה משטרה, לא הש״ב, ‫כי הוא רצה להראות כביכול ‫שזה רק עניין של הפרות סדר, ‫הפרות סדר זה לא עושים הש״ב,

‫זה רק המשטרה, הפגנות.

‫אז זו הייתה בשבילו עילה ‫להפוך את יחידת המודיעין הזאת שלו, ‫שהוא הקים,

‫כדי לברר בצורה טוטלית ‫את כל מה שקורה אצל הספרדים.

‫אצל הספרדים יש ארגון, למשל, ‫כמה ארגונים? ארגון גדול, ליכוד

יוצא צפון אפריקה.

‫לעניות דעתי, נראה לי, ‫שמה שהם בחרו את השם ליכוד, ‫כדי למשוך ספרדים,

‫שהתגעגעו והתרפקו על השם ליכוד ‫עולי צפון אפריקה, ‫שיזכיר להם, הנה, ‫לכן, ליכוד זה מכוחותינו.

‫מה עולה שם בדיוק?

‫איך מתנהל הארגון? איך הם מתארגנים?

‫איך הם יוצרים הפגנות?

‫איך הם בכלל יוצרים התנגדות ‫לדיקטטור בן גוריון?

‫אז יחידה שלמה במשטרה כדי לפרק ‫ולנסק כל התארגנות נגד מפאי.

‫כי מפאי הכריחה את כל הספרדים, ‫אלה שעבדו במפעלים, הכול שייך להסתדרות, ‫בזמן הבחירות, קדימה, ‫עולים כולם על המצאיות, לשים מפאי.

‫ופה הולך להיות משהו ‫שיכול להפיל אותו מהשלטון ‫בבחירות דמוקרטיות.

‫אז הוא מנצל את ההתנגדות הזאת ‫של הסיפור עם המהומות שהיה בוואדי סאליפ,

‫ויוצר יחידה רצינית, אגף שלם, ‫עם רשת ענפה של מודיעים, מלשינים,

‫שנקראים שטינקרים,

‫שיגידו לכל דבר מה קורה אצל הספרדים, ‫בהרעידות נמוכות ביותר.

‫להשביע, מי שמשביע, איזה רב שמשביע, ‫להיות נאמן לליכוד של יוצאי סונא אפריקה, ‫הכול להגיע ולדעת.

‫ובכן, פה,

אחרי כל הסיפור הזה, ‫כשיש כזה התפרצות של כבר מחאה,

‫פה לזה חיכה בגין בכיליון נפש.

כן? כבר לא מדובר על חרדים.

‫מדובר פה כבר אחרי שהפכו אותם, ‫שינו להם את הראש,

‫הם כבר הופכים להיות יהודו-נוצרים, ‫פרוטסטנטים מהאגף המסורתי, ‫לא החילוני, לא הצליחו, ‫וזה הלך להם בחיים, ‫שהם לא מצליחים לפרק אותם ‫בגלל שהם מאוד אצלם, ‫הם קוראים לזה לקראת שבטיות,

‫בגלל שהמשפחה אצלם מאוד חזקה,

‫קשה להם היה לפרק אותם לגמרי ‫מאמונה באלוקים, ‫במושג של אלוקים,

‫ולעשות כל מיני, כמה מצוות פה ושם.

‫אבל לזה מחכה בגין בקוצר רוח, ‫ופה הוא רואה, זה השעה.

‫ואז הוא מתחיל לארגן הפגנות של חירות,

‫וכל הספרדים,

‫והוא מתחיל להגיד מה שעושים לספרדים, ‫אחרי שגמרו כבר אותם,

‫שרצחו מה שיותר. ‫אחרי אנחנו נדבר בהמשך ‫על מימד המהירות.

‫בן-גוריון מבין בקום המדינה, ‫שאם הוא רוצה לרצוח ‫מהיותר ספרדים,

‫הוא לא יכול להחזיק לדי הרבה זמן, ‫הרבה שנים. ‫צריך לעשות את זה מה שיותר מהר, ‫כי ככל שהם יותר יתאזרחו פה, ‫כבר לא ייתנו לו.

‫הם כבר לא היו כל כך מוחלשים וחלשים ותלותים.

‫אז אחרי שנגמר המקסימום לרציחות,

‫משנים את כל הדיסקט בראש, ‫הופכים להיות נוצרים פרוטסטנטים ‫של האגף המסורתי בנצרות הפרוטסטנטית.

‫הוא בא ועומד, רבותיי ספרדים, ‫אני המגן שלכם, אני מעריך אתכם, ‫אף פי שהוא חושב עליהם,

‫הם מבסוטים שיש כבר איזה אשכנזי ציוני ‫שמסתכל על הכיוון שלהם ‫ומוכן להילחם, ‫אף פעם שהוא לא היטיב להם אפילו בגרוש.

‫רק הנקודה פה הייתה הכבוד.

‫הציוני הראשון, ועוד מנהיג ‫של כינוסיית טרור, אצל וכו',

‫שנותן דיבוי לספרדים.

זה היה בשבילם, ‫הכבוד הזה היה יותר מכל כסף ‫ומכל הטבת התנאים.

‫וידוע אז, זהו, שהוא היה גם כן, ‫הוא היה שחקן גדול, ליצן גדול,

‫הרבה דמגוגיה הוא ידע לעשות. ‫אפשר, בארלוזורוב, בתל אביב, ‫יש את המרכז של ההסתדרות, ‫זה נראה מין כזה ריבוע כזה גדול, ‫מי שמכיר את זה שמה,

חמש קומות, חנות, חנות, חנות קטנים כאלה, ‫משהו מוזר.

‫הוא מנצל את הצורה הוויזואלית ‫של עניין ההסתדרות,

‫והוא תוקף את ההסתדרות, ‫הההסתדרות הייתה רק מפאי אז, בזמנו, ‫רק מפאי, כן? הוא אמר, מי עוד איפה? ‫יש בית הסוהר הכי גדול.

‫שם בהסתדרות ברלוזורוב, ‫אתם רואים כל כך הרבה חלונות, ‫בכל חנון יושב גנב.

‫הוא ידע איך להעליב את החבר'ה, ‫ובסוף כולם להצביע, ‫הוא עושה ככה, חטא, חירות.

‫ומאז מצליחים הליכוד לטמטם את הספרדים ‫שהם איתם, ‫אף פי שהליכוד הוא גזען אנטישמי, ‫כפי שנראה עד ימינו ‫וכפי שראינו עד היום.

‫הם לא רוצים לשחרר שום דבר ‫מהארכיון של המדינה.

‫לא את מה שעשתה מפאי, ‫לא בעניין הזה של המשטרה, ‫מה שהיא עשתה, ‫לא עם הרצח וגזל של התינוקות.

‫חברת כנסת אחת בתוך הליכוד ‫שהיא תימנייה, ‫היא זאת שלוחמת, אין להם ברירה.

‫אחרת, אם תפסו, הם יגידו, ‫הם בית גזענים אנטישמיים, כבר אין ברירה.

‫אבל מיוזמתם, ‫מביבי עד אחרון החבר'ה בליכוד, ‫אף אחד לא עושה את זה.

‫אז אנחנו רואים את אותו סיפור.

‫את אותו סיפור, מה שהיה אז הוא שיהיה.

ובכן,

‫בצורה הזאת בעצם הצליח בגין ‫לשריין אליו, ‫להביא את הספרדים,

‫על פי שהוא גזען אנטישמי,

‫בדיוק כמו מקסטור דוברטור אירופין,

‫עם שנאת מוות לספרדים,

‫אבל כלפי חוץ מחייכים, זה הרעיון.

לצד צדיק, גם ככה בן-גוריון עבד,

‫גם בשואה.

אנחנו לא עשינו כלום, זה הנאצים.

זה סיפור אחד.

ז'בוטינסקי,

וכן, ביבי נתניהו,

‫אומרים, אין לי אינפורמציה, ‫אנחנו אומרים שב-1983 למניינם ‫הוא הצטרף לבונים החופשיים בארצות הברית.

‫אין לי לזה מקור אינפורמטיבי, ‫לכן אני מציין, ‫אני עובד רק על אינפורמציה.

כן, אבל על כל פנים,

‫מעריצים את הפשיזם, את הנאציזם. ‫ראש ברית הבריונים, אבא אחימאיר,

‫יש לו טור קבוע בעיתון של ז'בוטינסקי, ‫מפנקסו של פשיסטן.

‫איך שנקבעה מלחמת העולם השנייה,

‫השם מיד נעלם כמובן.

‫את השמות מעלימים נשארים ‫עם אותה אידיאולוגיה גזענית אנטישמית.

‫זה, עכשיו, אנחנו דיברנו גם כן, ‫שזה לא רק ז'בוטינסקי.

כן, זה גם כן, זה לא רק הליכוד,

‫זה לא רק הם גזענים אנטישמים,

‫וזה לא רק עליהם שולטים ‫האמנים החופשיים,

‫אנחנו דיברנו על זה שגם מהאצינות הדתית.

‫רק דיברנו רק על הרבנים הראשיים ‫של האצינות הדתית.

כל הרבנים הראשיים, כמעט כולם,

עד ימינו, הם מהאצינות הדתית,

כן, אחרי הרב קוק,

עד זהו, עד אולי הבן לאו הצעיר,

כן, הרב לאו הצעיר, כולם בונים חופשיים,

זה הראינו את זה, כן,

הראינו אנשים מרכזיים בציונות הדתית,

במפלגה של הציונות הדתית, המפד״ל,

מה שידוע, המפלגה הדתית-לאומית,

בסוק,

עורך דין בסוק,

ראש המחצה הדתית של תל אביב פנחס שיינמן, הוא קרא לעצמו הרב פנחס שיינמן,

כולם בונים חופשיים, את זה כבר הוכחנו.

נראה איך שזה מתחיל בעצם, כי אנחנו דיברנו על שדרה של הרבנים הראשיים בלבד במפלגה, הראינו רק את התקופה הזאת של לפני 40 שנה, שנה, בסוק, צ'יינמן וכולי.

בואו נראה עכשיו איך שכבר בקום המדינה, מתחילת יסודה של מפלגה דתית-לאומית,

מדובר בעצם על בונים חופשיים שנשלטים על ידי הבונים החופשיים.

אה... אנחנו נקרא, למשל, מעיתון מעריב.

מעיתון מעריב,

ואתם זוכרים, אנחנו דיברנו שגם כן, לא רק המילים הראשיים,

גם כן,

אב טאו...

או שלמה אבינר, קוראי לראש ישיבה כביכול, עטרת כהנים,

כולם מהבונים החופשיים.

מאיר בר אילן,

כן,

שהיה הבן הסורר של החפץ חיי, של הנשיא מוולוז'ין, מראשי מייסדי הנשיאות הדתית,

על שמו נקרא אוליברסיטת בר אילן,

גם הוא משתייך לכנופת תיאבולים החופשיים,

כפי שמופיע בעיתון המשקיף,

ב-12.948 למניינם, תקום המדינה.

אגודות הסתר של הבונים החופשיים שולטים גם על כל הממסד השלטוני בארצנו, כפי שאמרנו, של הציונים.

למשל, גם כן ברמה של הרשויות המקומיות,

ולא רק סתם, אלא על ירושלים עצמה.

הבונה החופשי, דניאל אוסטר,

בקום המדינה,

ראש עיריית ירושלים,

מתמרמר בגלוי

בישיבת העירייה.

רק לראות לכם איך הבונים, הכנופיה הזאת,

מושרשת

בתוך הציוניזם, שהוא יכול לדבר על זה בגלוי.

הוא מתמרמר בגלוי בישיבת העירייה על כך שאחיו, הם קוראים לעצמם אחד לשני, אחי,

מלשכת הבונים,

לא עזרו לו להיבחן לראשות העיר.

עיתון מעריב,

ג' שבט תשיא א',

זאת אומרת, 1951 למניינם.

מפלגת הציונות הדתית נשלטה תמיד, כפי שאמרנו, על ידי כנופיית הבונים החופשיים,

ולא רק רבניה.

ובואו נראה מה העיתון המפלגתי שלה, הצופה,

ב-4.3.51 למניינם,

תשיא א'.

אני עכשיו מצטט

את עיתון הצופה,

אולי כבר עצמם לא יודעים מה זה, היו יודעים אם יש מקור ראשון,

מקור ראשון קנתה את הצופה. במסגרת חיסול ופשיטות הרגל של כל העיתונים המפלגתיים,

גם הצויפה,

שהיה עיתון של המפדל, פשט את הרגל ומקור ראשון קונה אותו.

אז בעיתון הצויפה, 4.3.51,

אני מצטט,

בימים אלו,

פרסם הפרופסור פרנקל

גילוי דעת

על הנימוקים שהביאו אותו לפרוש מתנועת הפועל המזרחי.

בגילוי דעת שלו נמצאת הפסקה הבאה,

ההתרוצצות המתמידה

בין סיעות המפלגה החריפה מתוך ניגודים אישיים בהשפעת אותן אגודות הסתר של הבונים,

והחלישה את ההגנה על האידיאלים של התורה והעבודה.

עיתון הצופה,

ז' שבט תשי״א.

אנחנו רואים שהם שולטים על כל הסיעות,

ויש התמודדות בין הסיעות מי יזכה באהדה עוד יותר של הבונים החופשיים כדי שהוא יהיה השולט במפלגה של הציונות הדתית.

פרופסור פרנקל, כזה דבר שהוא אומר כזה דבר שבשבילם זה אסון,

כי הרי התנועה הציונות הדתית היא תנועה נוצרית פרוטסטנטית,

ובשבילהם פרופסור זה כמו רשכה באג, גדול הדור בשבילם,

ושהוא יעזוב את התנועה זה מחייב שדוד מערכות.

מי זה אותו פרופסור פרנקל שהיה שייך לפועל המזרחי,

שהלך, הוא יהודו נוצרי עם כיפה שזהו, אבל הוא יהודו נוצרי, שלא מגרמניה, ראש המחלקה,

מייסד המחלקה למתמטיקה

באוניברסיטה העברית,

כן, הוא ידוע גם בתור זה שיצר את המבנה המתמטי הכי חזק,

שנקרא ZF, זאת אומרת, F הוא השני,

זה זה צ'רמנו פרנקל,

בלוגיקה המתמטית הוא יצר את המבנה המתמטיקאי הכי חזק, מה הפירוש?

הרי אמרנו שהמדע הנוצרי הפרוטסטנטי מגיע לשיא הטירוף בסוף המאה ה-19 בעניינם,

שהם כבר יודעים הכול,

והכל אמת לוגית,

כל מה שמוציא איזה פרופסור בטעות מהפה, זה הופך להיות אמת מוחלטת,

ואז מגיעה הפצצה של הפיזיקה של הקוונטים,

מרסקת לחלוטין את כל חמשת מבנה היסודות של המדע המודרני, ובראשם את האובייקטיביות.

אז זה הופך להיות משהו שכל אחד רוצה מה שבא לו, סובייקטיבי.

אבל עדיין נשאר להם, למדע,

כן, עדיין נשאר להם למדע את המתמטיקה,

שהמתמטיקה התיימרה בתחום שנקרא לוגיקה מתמטית,

שהנוצרים הפרוטסטנטים במנזר שלהם,

באקדמיה,

במנזר הפרוטסטנטי,

יכולים לתאר את כל המציאות בצורה עקבית,

מה שנקרא קונסיסטנטית,

את כל המציאות אפשר לתאר על ידי מבנים מתמטיים.

ופרופ' פרנקל הוא יוצר את המבנה המתמטי החזק ביותר, שבאמצעותו אפשר יהיה להסביר כביכול את כל הענפים שהיו ידועים עד אז בצורה עקבית,

לא שנראה משהו שסותר לשני.

ברטנר טראסל,

שנחשב לפני 120 שנה מגדול הפילוסופים האנגלי,

ברטי, כפי שקראו לו, היה אומר לי פרופ' שוהם,

אמר לי, שכשהוא למד אצלו, ברטי,

אז הוא יוצר מין סדרה של עשר ספרים

בלורקה מתמטית, עם שם יומרני פרינקיפה,

על שם הספר המתמטי של אייזיק ניוטון.

בנושא של לורקה מתמטית,

עשר שנים,

חמש עשרה שנים אחרי זה,

למעשה בדיוק בזמן שהפיזיקה של הקוונטים מחליטה סופית

שאין אובייקטיביזם,

והיא לא יודעת להסביר אפילו את מה שהם קוראים חומר,

מה הוא בכלל ואיך הוא פועל,

האם הוא גל או האם הוא אלקטרון,

דיברנו על זה,

אז מגיע אחד בשם קורט גדל,

ושלושה הוכחות ארוכות ביותר,

שההוכחה השנייה, הארוכה ביותר,

מוכיחה בצורה נחרצת

שאין כזה מושג של קונסיסטנטיות מבחינה אנושית, להצליח מבחינה מתמטית לעשות מבנה אחד גדול, שיהיה הכי חזק,

גם של פרופ' פרנקל,

שיכול לתאר את המציאות מבחינה מתמטית.

ובזה המדע ירד, איך קוראים? בלשון הרחוב, על הקרשים.

כמובן עכשיו מתחיל הסיפור, לא תמתן את הציבור, שלא ידעו חס וחלילה וכולי,

וזה אובייקטיביזם, נשאר המושג אובייקטיביות,

רק פשוט מזיזים, אמרנו, הם מומחים מהנושאים הפרוטסטנטים בכותרות ממותגים, מייד מחליפים כותרות,

לפעמים משאירים את הכותרת, יוצקים בו משהו אחר.

אם היה אובייקטיביזם עד אז, מה זה שהחומר נמצא מולי,

ואני, בלי להתערב בו, אני יכול לדעת מה קורה בו באמת.

אבל ברגע שזה מתרסק, היסוד הזה,

זה אומר שמה שמומצא מולי, הוא לא נמצא מולי, אלא זה קורה תוצאה ממה שאני רוצה לראות.

זה סובייקטיבי, אז כל אחד איכשהו רואה.

אבל אין לנו דברים מתבלבלים.

מה שאם זה מושג אובייקטיביזם,

כן, ועושים לו הגדרה חדשה,

שזה בין שתי תיאוריות, התיאוריה הכי חזקה,

שצריך להיות תנאי, שניתן להפריך אותה,

ושעדיין לא הופכה,

מה זה נקרא אובייקטיביזם?

אין בעיה, הם שרואים אותו מושג,

רק משהו שונה בשמיים וארץ. היסטוריה, תדמיות.

כן,

אוקיי, אז לכן בשלהם זה היה מכה חזקה,

הסיפור הזה של פרופסור פרנקל,

שהוא עוזב אותם,

ועד לפה, פחות או יותר, הסיכום,

הסיכום הזה של הנושא, של מה שתיארנו עד עכשיו,

איך המזימה הבינלאומית של הבונים החופשיים,

להשתלט טעם העם היהודי ולרסק אותו,

ואנחנו רואים שהם עשו את זה בהצלחה די גדולה והפכו כמעט את כולו ליהודו נוצרי-פרוטסטנטי,

לגבי הטיעות הדתית. כבר אמרנו שיש שם אחד מחנך שמלמד בשבע מוסדות בטיעות הדתית, הם קוראים לו הרב יוסף קלנר,

והוא התפרסם לא מזמן שהוא דיבר משהו על אנשים,

כן, אז הוא אמר לנו בצורה מפורשת, כי רק החרדים נשארו היום יהודים.

כולם התנצרו, כולם נוצרים פוטסטנטים,

והוא בא וצמר את זה גם בעלי בסדרה של הרצאות,

בהתחלה הוא אמר להם, כבר דיברנו על זה,

כן, זה הופיע, אפשר לראות את זה באתר שלהם, אם זה קיים עוד,

כן, אבל לי הביאו הדפסה של זה,

שבהתחלה הוא מסביר להם שאם תלכו לאקדמיה,

אתם תהפכו נוצרים-פרוטסטנטים, אבל בהרצאה האחרונה שלו הוא אומר, לא צריך ללכת כבר לאדומיוסטה,

אנחנו כולנו פה כבר נוצרים-פרוטסטנטים,

כל בית המדרש שאנחנו קוראים לו, הכול זה במרכאות, ישיבה במרכאות, רב במרכאות, מה הוא אומר בעצם?

אין מושג, הרב שקוראים לנציגות דתית הוא לא רב, הוא כומר,

דיין שקוראים, אם הוא כיפה סרוגה, הוא כומר בעצם, כולם במרכאות, זה הכול נוצרות פוטסטנטית,

אנחנו לומדים את הגמרא ואת המקורות לפי שדרוג,

לפי תפיסות של ארבעת מבני החשיבה שנוצרות על פוטסטנטים.

אז עד לפה פחות או יותר עיכפנו את מה שדיברנו עד עכשיו,

איך שהכנופיה הבינלאומית הזאת, שבראשה עומדים מחשבים גדולים,

היא זאת שבעצם משתלטת פה על העם היהודי ועל השלטון ופה בארץ ישראל.

אנחנו בעצם את כל זה מביאים הרי לא בשביל היסטוריה,

כי האדם יכול לשאול, אוקיי, זה פאסה, מה זה קשור אלינו?

אנחנו רוצים להראות

שלמעשה,

למעשה,

כן, הגמראות אנטישמיות היא בדם של כל מי שלמד בבית ספר ציוני,

זה בדם של כל מי שרואה את עצמו ציוני, של תיאור הגזע,

אין כדי דבר היום, אין את זה, אין היום את השמות האלה,

צריך להזכיר את השמות,

אבל התיאוריה,

הטכניקה שהשפחת הגל הממשיכה עד ימינו

לא פוסקת ואנחנו חשופים אליה, בפרט אנחנו, הציבור החרדי,

כן, מבחר המין האנושי,

שבראשם מבחר החוכמה,

אלה שעוסקים בתורה,

אנחנו עומדים עדיין במצב של סכנה מפני אותם משומדים שמנסים לחסל אותנו בכל צורה שהיא.

אז נראה כעת איך הדבר ממשיך גם בימינו.

לפני מספר עשורים,

מספר רבנים אמריקאים

הקימו ארגון שנקרא נפש בנפש.

המטרה של הארגון הזה הייתה לקצר הליכים ביוקרטיים כדי שיהודים שרוצים לעלות לארץ,

הם יוכלו לעלות בקיצור, יש למשל יהודים שכבר באים,

מבקרים פה,

אבל עדיין לא קשה להם עם הביוקרטיה וכל הסיפורים,

אז הם,

קיצרו להם את העסק,

ומשרד הפנים אמור היה באמת לעזור לכך שמייד הם יעלו.

הסוכנות הזדעקה

כי הם מעלים גם חרדים,

ולפי תיאוריות הגזע,

כדי שיהיה אסור לחרדים, צריך להוציא אותם, לא עוד להביא אותם.

אין טרטונג, המנוונים, להוציא את המנוונים.

הם מייד מקימים בכלל, זו שעויה בסדר גודל שאין לתאר.

הסוכנות,

קרן הקיימת לישראל, מה שנקרא המוסדות הלאומיים, היום הם מיותרים,

הם מיותרים.

הסוכנות, במה היא עוסקת? בקליטה וזה? בשביל זה יש משרד הקליטה.

מה אתם עושים?

קרן הקיימת לישראל, יש משרד החקלאות.

מאות מיליונים,

במשך 70 שנים משלם המיסים הישראלי, משלם,

לאותם שני ארגונים,

ואנחנו יודעים גם, במקורות המדינה אמרה שהקרן הקיימת,

הם מבזבזים מיליונים לכיסים שלהם, גונבים,

כששני הדברים האלה אף אחד לא התחילו להיות קיימים,

כי יש משרדים ממשלתיים.

בממשלם המיסים שכל אחד משלם,

הם גונבים מיליונים,

ומיליונים גם כן, הסדרים שם וכולי וכולי.

אוקיי? אז הסוכנות הזאת, כן, שבראשה היה בזמנו, לפני קום המדינה,

בן-גוריון,

נזעקים,

הולכים ומעלים גם כן חרדים נגד תורת הגזע. זאת אומרת, לא אומרים תורת הגזע, אסור, זה אסור,

השבחת הגזע, אסור לדבר את המילים האלה,

אבל בתוכן זה נגד כל הציונות.

ובכן, הם מקימים מחלקה,

להפך, צריך להביא גויים,

יהודים הרי לא רוצים לעלות,

אז צריך להביא גויים,

והם יקראו ישראלים, כמו שהרצל אמר,

למרקס נורדאו, אשתך נוצריה, אין בעיה, ברגע שמגיעה לפה היא כבר ישראלית.

ואם הבן שלה ישרת בצבא והוא יהיה גוי, הוא יתת אותו מהחרדי הכי טוב, הוא יהיה יהודי עוד יותר.

כן? לפי העיוות של התיאוריית הגזע האינדו-גרמנית.

אז הם מקימים מחלקה שנקראת גלובל.

גלובל זה משהו שמקיף את כל, בלשון גלובוס, מקיף את כל העולם.

הם מגייסים אנשים שיראיינו,

בכל השפות,

ורק אם יש איזה מישהו שמבקר בארץ או מתעניין,

הם כבר מטלפנים אליו בשפה שלו,

והם אומרים לו, בוא, תעלה,

אנחנו נעשה את כל הנדרש בשבילך,

משרד הפנים, הגענו לסיכום איתו, הוא מייד יהפוך אותך פה לאזרח שווה זכויות.

והמטרה שלהם זה בעיקר לא להביא לפה יהודים, כי יהודים כבר לא רוצים כמעט לעלות,

אלא להביא גויים.

זאת אומרת, הם מכילים את החוק הראשון שנחקק על ידי הנאצים בחוקי נירנברג,

שיהודי הוא גם כן מי שארבעה דורות אחורה,

איזה דם יהודי זורם בקרבו,

גם נקרא יהודי.

אם הוא יפנו, יכול להיות שהוא אינדיאני,

אבל אם יש בשלוש דורות,

הסבא של הסבא שלו יתחתן עם יהודייה או הפוך,

אז זה כבר נקרא בשלם יהודי,

וגם כן מעלים אותו לפה.

מישהו סיפר שהוא לא רוצה שאני אזהה אותו,

הוא היה אחד מהמראיינים והוא סיפר לי את כל העסק הזה.

אנחנו עשינו איזה פעולה מסוימת כדי, עכשיו, שר הפנים דרעי,

שימנע את העסק הזה להעלאת מסיבית של גויים.

הוא מספר לי שכשעשו כינוס עם ראשי האגף,

ואז הם מדרכים אותם בעיקר להביא גויים וזה וזה, מה עם חרדים? חרדים יש לנו פה מספיק, לא צריך להביא אותם.

את הגזע ממשיכה בשיא העוצמה.

חרדים, אאוט, לא להביא פה לארץ.

כן, כמו שהיה עם הסרטיפיקטים. בשביל מה הציונות סיכמה עם הבריטים לעשות את הספר הלבן,

שאז יהיה מספר מוגבל של סרטיפיקטים,

ואז הציונות תוכל לשלוט על זה ולהעלות רק את המפאיניקים,

ואפילו לא להעלות את הימנים, לא רק חרדים. חרדים עמדו בתור, הם יכלו לחכות.

רק מפאיניקים, להעלות אותם.

ולכן,

מה שעושה ז'בוטינסקי מול הספר הלבן,

כותב בסדר, לצפצף על הבריטים,

לעלות בכוח, בהפלה. למה בעצם?

כי מפאי לא נותנת לימנים, לרביזיוניסטים, גם כן לעלות לארץ.

יותר בכוח.

אבל בסוף, בגוריון כבר נכנע שהוא ייראה כאילו הוא לא לאומי מספיק,

אז גם הוא בסוף כתב,

התנועה מורדת, וגם הוא כביכול הצטרף לתנועת ההפלה.

זה היה אחרי של בגין. אבל למה לבגין קר? הוא עשה את כל הסיפור.

כי הוא ראה פה, זיהה מיד מה קורה פה.

כן, ויצמן, חיים ויצמן, יושב בצרות הציונית,

מסכם עם הבריטים, אתם תעשו צפרים לבנים,

כן, אחד אחרי השני,

כל פעם תקשו,

תחמירו על זה,

ואנחנו נעשה, אוי ויווי, זה לא טוב, ויווי, זה לא טוב, לא טוב, בשביל החבר'ה שלנו פה בארץ,

ואז אנחנו נקבל את הסרטיפיקטים, אנחנו נעלה רק מפאיניקים.

ובכן, זה סוג,

אחד בצורה של איך שהגזענות, האנטישמיות הציונית,

ממשיכה עד ימינו.

נעבור כעת לצורה של, אנחנו דיברנו שבמסגרת השבחת הגזע הנאצית,

זאת אומרת הציונית, אגב, נאצי בכתיב חסר, זה נמצא בתוך המילה ציוני, אם שמתם לב.

אז עכשיו הרעיון הוא איך לעלות, איך, איך, בקום המדינה אמרנו, הדבר, השאיפה העליונה זה פשוט לרצוח את הספרדים, כמה שיותר.

אז דיברנו על זה, על לוחמה אטומית-ביולוגית-כימית שניהלו פה ראשי הציונות לרצוח מה שיותר ספרדים, אטומית על ידי קרינה מייננת,

כן, שבן-גוריון, בתור, הוא גם שר הביטחון,

גם הוא לא היה שר הביטחון,

הוא הרי הדיקטטור,

אבל אוצר הביטחון נותן פקודה לחיל הרפואה לאסוף בכוח מאה אלף ילדים ובני נוער של הספרדים,

לקרינה, אם אפשר לתוך המוח,

קרינה מייננת רדיואקטיבית.

ואז,

כן, ואז ימותו כל מה שיותר.

הם צעירים, בזמן שהם צעירים שעושים להם כזה דבר,

יהיו דפקטים לכל החיים, חולים,

ימותו בהמשך מסרטן,

כו' וכו'.

זו הייתה הלוחמה האטומית.

הלוחמה הביולוגית, ואנחנו נדבר על זה בהמשך,

כן,

היה על ידי יצירות מחנות עולים,

זאת אומרת, מעברות ומחנות עולים,

שבצורה של מחנות ריכוז,

עם רמת תברואה אפס,

משפחות להזרים אפשרות להתקלח בכלל, אין כזה דבר.

אנחנו נראה בהמשך, לא היום, כבר לא נספיק,

אבל אנחנו נראה איך זה עובד,

כן.

הם מקבלים ישר עיוורון לילה במחנות העולים, כמו שהיהודים באירופה קיבלו אצל הנאצים את המחלה, עיוורון לילה במחנות הריכוז,

חוסר שתייה.

שמים בכוונה לאלף איש,

מחנה עולים, אלף איש,

צינור אחד מסכן עם שתי ברזים.

זה לא שאין להם כסף לשים עוד עשרים ברזים, כמה זה עולה, עוד כמה לירות.

הרעיון הוא שלא יהיה להם מה לשתות.

שירותים בלי גג בכלל בחוץ,

כדי שיבואו הרבה זבובים,

יהיו זבובים ויש מחלות,

מלאריה, קדחת, ימותו משהו יותר.

זו הלוחמה הביולוגית.

הלוחמה הכימית הייתה על ידי ה-DDT,

כן, שהם השפריצו עליהם, זאת אומרת, עלו מפאייניקים, לא השפריצו עליהם DDT,

כן, רק הם נקראים מנוונים,

אז הם ממילא צריכים להגיד שהם חייבים להיות מלוכלכים.

בעיניים אתה רואה שלא, אבל אדוני, לפי התיאוריה זה ככה, אז אל תבלבל לי את הבטן עם עובדות,

לפי התיאוריה הם מזוהמים ומלוכלכים,

מלא כנים,

מלא שכין, לא משנה שאתה ברור בעיניים שזה לא ככה, לא משנה, אבל התיאוריה אומרת ככה, תיאוריית הגזע.

אז תיאוריה לשפריץ עליהם DDT, אוקיי?

עכשיו, בואו נראה שלא לכולם יהיו כאלה, למשל העיראקים,

כן, בעיקר לא עשו את זה.

לעיראקים עשו סיפור אחר של DTT,

כן, הלוחמה הכימית.

הם ניסו לעקר אותם,

שלעיראקים לא יהיה דור שני כשהם באים.

אנחנו דיברנו על זה,

הזכרנו את הבעיה שלהם, שלמעשה,

למעשה הציונות שהיא מחויבת לדורת הגזע, על פי ארתור רופין, הראינו אז את הגרף שגם כן הספרדים בניוון מספרי.

ניוון מספרי זה אומר שהם קצת אנשים.

בגאול היה צריך רק עבדים נרצעים,

כן, ושלשים אותם ליד הגבול, 20,000, 30,000. הוא חשב, לפי התיאוריה המפונטזית של רופין,

שכל הספרדים, בצות ערב והבלקן, כמה הם? 20,000, 30,000?

עד כדי כך הם היו מסוממים לפי התיאוריה שבהתחלה הסוכנות רצה לשכן את העולים בבתי מלון.

אולי היה, לא יודע, בכל נפרק של בתי מלון בארץ, אולי היה 50 חדרים.

עד כדי כך הם היו הזויים שהצפרדים הם קצת.

ופתאום מגיע מיליון ומאתיים ספרדים בכל ארצות ערב,

מהבלקן, מבוכרה.

הם נכנסו לשוק אטומי,

קודם כל יאבדו את השלטון,

ואתם גמרו את הקריירה, צריך לרצוח מה שיותר.

ומי שאי אפשר, לפחות לעקר אותם, שלא יהיה דור שני.

כן, אלה שמעיראק,

הם למדו הרבה מהם כבר גם כן, אלה שלמדו באליאנס,

הם כבר היו רואי חשבון,

הם היו מנהלי חשבונות,

עורכי דין, היה להם בעיה, הם גם פחדו שהם יעשו להם את המשרות.

אז להם, היה קצת קשה לעשות לכולם, לבוא להגיד להם שעושים להם DDT על הראש, להשפיץ כי הוא יכול לעשות חיטוי.

הם רצו ישר לעקר אותם באמצעות לוחמה כימית,

ישר לאיברי הולדה.

אז בואו נקרא כעת,

כן, ואחר כך נראה איך הלוחמה, עד היום למעשה הלוחמה האטומית לא קיימת נגד הספרדים,

אבל היא ממשיכה להתקיים,

הלוחמה הביולוגית-כימית,

עד ימינו, כפי שנראה בהמשך עוד מעט.

אבל בואו נראה איך הם עובדים על הנושא הזה של לעקר את יהודי עיראק.

אני יודע שהרבה, הרבה הורים לא רצו אפילו לספר את המחזה המשפיל שעשו להם, לא רצו לבזות את עצמם בעיני הילדים,

יש לבנם כבוד עצמי.

אז בואו נראה איך זה עובד.

אנחנו נקריא, אם אפשר להראות מספר חמש,

מספר חמש,

כן, אתם רואים פה כזה, אפשר להגדיל את זה אולי?

זו כתבה של ברוך נאדל, כפולו חי,

בעיתון של הפדרציה הספרדים העולמית,

שפה מתאר כל מיני עדויות של אנשים שחוו

את הניסיונות עיקור של ראשי הציונות במסגרת השבחת הגזע, שלא יהיה דור שני.

אנחנו נצטט מפה רק מישהו אחד,

כדי להראות

עד כמה זה המצב חמור.

כן, בדיקה בעיניים אשכנזיות.

אני מצטט את ברוך נאדל.

ב-1947 ישבו בעיראק קרוב ל-150,000 יהודים.

כ-125,000 מהם עלו לישראל בשנים 1948-1953,

אך מתוכם 65,000 עלו במשך חמשת חודשים.

מרץ-יולי 1951.

65,000. העלייה והפעולה הזו התקבלה בארץ ישראל בצורה שהמילים האכזריות

ואיבה יפות מדי לגביה,

הוא כותב.

מנהל רשת

בתי ספר יהודיים וכלליים בבגדד,

כל בתי ספר מטעם השלטון,

אמר לי,

ציטוט, בבוקר, כן,

עלו בבוקר, כבר הגיעו לפה מייד אחרי צהריים. בבוקר הייתי איש חשוב,

ידוע ומכובד,

שאחיינו של ראש הממשלה קורא לי פרופסיור, מורה.

אחרי צהריים, שהוא כבר בארץ,

עמדתי בתוך מבנה ענק,

ללא רצפה,

מבנה עשוי, עץ לא מעוקצה,

וסביבי

מאות גברים, נשים וילדים. עכשיו תשמעו את הזוועה.

הנשים אולצו להרים את סמלותיהם בפרהסיה, בפני הגברים.

הגברים אולצו לשלשל את המכנסיהם בפני הנשים,

ואז, מבלי שנבין מה קורה,

ניגש אלינו מישהו וריסץ את איברי המין שלנו בדי דתי.

רע אלכימי להשמדת חרקים.

בלילה נמצאנו במקום שומם,

בין קוצרי ענק,

בתוך אוהל ותנים ילים סביב.

עולי עיראק הושלחו אל מחוץ למחנה מצורעים. אין תרטונג להוציא את המנוונים, תיאורת הגזע.

בהם הוקמו מעברות בתהליך מחריד של שחיקה יומיומית ומחסור ברעב, בהתעללות ביורוקרטית.

הממסד האשכנזי שבר את יהדות עיראק,

משום שיהדות זו בחלקה הייתה משכילה,

מבוססת מבחינה כלכלית בעלת מבנה חברתי מגובש.

אין ספק שלמדינה היה אז טוב יותר,

אבל לממסד הציוני האשכנזי זה היה רע יותר.

ותופסים להם את המשרות.

אוקיי,

אז עכשיו בואו נראה איך זה ממשיך עד ימינו.

כן,

באותה מדיניות גזענית אנטישמית עד ימינו,

גם בתחום העיקור,

כדי שלא יהיה דור שני,

השבחת הגזע המפלצי שהממסד הציוני החליף רק את שמו ברמה המפורטת יותר,

בשם תכנון ילודה המפורסם,

וזה פועל במלואו זו,

בעיקר כלוחמה נגד הציבור הספרדי והחרדי,

כדי לדללם מה שיותר.

והוא מעוגן היום רשמית,

זאת אומרת, השאלה האויגנית של השבחת הגזע מעוגן רשמית בטופס,

שכל אישה, ככה אישה בכלל לא צריכה לעלות על דעתה,

אבל במסמך רשמי,

היא מתחילה לקרוא, וואי, אולי באמת נעשה את זה.

במסמך, רשמית בטופס, כל אישה במדינה חייבת למלות בטיפת חלב.

אם האישה מציינת שינה רוצה להתאכזר לעצמה ולמנוע את דור ההמשך שלה על ידי אמצעי מניעה או רציחת העובר.

ואז אם כן, מופעל עליה מכבש של לחצים. זאת אומרת, תלוי, אם רואים מראש שהיא נראית אחד שלא תיתן, אז לא, זה תלוי.

על ידי צוות האחיות הציוניות הגזעניות האנטישמיות, כדי לרצוח את עוברה,

עוד לפני כן על ידי אמצעי מניעה,

באמצעות הנימוק הנוצרי הפרוטסטנטי של הארציות החומרית,

שתוספת ילד יקשה על האגו שלה ועל המצב החומרי שלה,

הקדוש, קודם כל עושים את זכות הפרוטסטנטיות הארציות והחומרית.

גם אבתי סיפרה לי,

תהיה טיפת חלב, אז באים לנסות, אולי תפסיקי,

נו, נביאו ככה הרבה ילדים.

הנה התנעלה חזק מאוד, היא כבר התחלתה על הרגע, אבל לא משנה, יש הרבה עם אופי חלש וכולי,

והגזענות האנטישמית והשבחת הגזע ההיגניקה ממשיכה במלוא עוזה גם בימינו בנושא הזה.

נביא היום,

האם שיטת העיקור ממשיכה היום?

זה בעיה לעשות, כן? עיקור,

לעשות היום לספרדים או חרדים זה בעיה, הם לא כל כך מוחלשים.

אבל ברגע שמגיע לידיים שלהם

אוכלוסייה מוחלשת,

מיד הופ קופץ החוצה השד הנוראי המפלצתי של הציונות, הגזענות האנטישמית.

זה מתקיים

עולים של אתיופיה,

כן? הם מביאים קבוצה מסוימת שמועלית לארץ לשם הפיכתם לאידיוטים שימושים, לתקופה מוגבלת רק,

את האתיופים, וגם כן הם לא רוצים שיהיה דור שני,

כן? אז פתאום רואים איך כל האורגניקה, כמו אצל הנאצים,

לא קרה שום דבר,

רק לא קוראים לזה עיתוריה גזענית ולא זהו. העיתונים אבל הכתירו אותם ואמרו להם, אתם גזענים אנטישמיים במדינת ישראל,

אבל הם לא עושים את זה.

וזה באמצעים אלימים ביותר, עם הפחדות ואיומים,

על ידי זריקת הדפו פרוברה לשם עיקור,

שגם הורס את גופן באמצעות ריסוק מסת העצם וגורם להם להפוך לחולות נפש,

בעיקר במחקת הדפרסיה, הדיכאון ברמות משתנות.

כבר במחנה המעבר טיפל בכך הג'וינט, זאת אומרת, הרי הציונים תמיד רוצים להראות את עצמם לצאת צדיק.

קודם כל, אסור לתת שהג'וינט יעשה את זה בהנחייתם ולראות מה התגובה.

אז בואו נקרא פה

מהעיתונות,

כן?

עכשיו, מה עוד מדהים?

וזה מוכיח עד כמה המדינה היא גזענית אנטישמית

ועדיין ממשיך בצורה שאין לתאר,

הארגניקה.

אני מדבר על תקופה לפני חמש שנים.

תשע, אה, תשע ג'.

את הדבר הזה הופיע בערוץ מאקו,

בידיעות אחרונות,

בטלוויזיה החינוכית,

בעיתון הארץ.

מי היום זוכר את זה? כלום.

למה? זה מראה על מגמת ההשתקה,

שאפילו שכולם יודעים את זה,

הם יודעים לדאוג לכך שזה יעלה מהאופק.

אז עכשיו,

גם אחרי הלחץ של בערך עשרה ארגונים

נגד הדבר הזה,

כן,

מנכ״ל משרד הבריאות לא חוזר בו לגמרי. לא, לא, הוא לא נותן לטרף לחמוק מתחת ידיו.

הוא אומר, טוב, אנחנו ננסה למצוא יותר מתונה,

נסביר להם. מי מה נסביר להם? הם לא רוצים בכלל למנוע ילודה.

את מה הולכים להסביר להם?

הם אוהבים ילדים.

אז אתם מבינים, גם אחרי כל הסיפור,

איך שזה מושרש בקול ציוני על תיאוריית הגזע והאבגניקה שהנאצים אימצו.

אז בואו נקרא עכשיו מערוץ מאקו, טלילה נשר,

כתוב פה 27.1.2013.

בעל תפקיד רשמי במדינה מכיר לראשונה בכך שנשים אתיופיות קיבלו באופן גורף

זריקות דפו פרוברה, אמצעי מניעה

בעל עוצמה עם תופעות לוואי רבות,

לאחר שעולות מאתיופיה העידו שהופעל עליהן לחץ

עם איומים והפחדות לקבל את הזריקה כדי לצמצם את שיעורי הילודה בקרבן.

הזריקה נפוצה בעיקר, גם פה בארץ ממשיכה הגזענות האנטישמית,

בקרב נשים חוסרות או כאלה שצרודות מפיגור.

לפני מספר ימים שלח מנכ״ל משרד הבריאות,

פרופסור, קרדינל,

רוני גמזו, מכתב לארבעת קופות חולים,

ובואי הנחה אותם, לא ללא לסריק יותר את זה, להמשיך הלאה.

רק לעשות את זה, תראו, תראו עכשיו את הלשון הדיפלומטית ואיך שהוא עובד.

הנחה, לא להזריק אותם באופן אוטומטי

את התרופה לנשים אתיופיות,

וכל כולו פה משדר אוטומטיות.

עד כה משרד הבריאות ויתר הגורמים הרשמיים שללו את התופעה

והסירו קודם כל מעלהם אחריות, לצאת צדיק,

זה תמיד היה בציונות.

בלי לנקוט עמדה או לקבוע עובדות באשר לטענות,

והוא לא קובע עובדה, הוא המנכ״ל, המנהל הכללי.

שאלו בהקשר זה, כותב מנכ״ל משרד הבריאות,

פרופ' גמזו,

אני מבקש, גמזו לרעה,

אני מבקש להנחות לאבא את כל רופאי הנשים והעובדים בקופה ועם הקופה,

שלא לחדש מרשמים של דפו פרוברה לנשים מהוצא אתיופי או נשים אחרות.

נו, אז זהו, זה נחמד.

לא, לא, לא.

שמכל סיבה יש חשש שלא הבינו את ההשלכות על הטיפול.

זאת אומרת, הוא אומר לחבר'ה, תן, תסבירו להם את זה, תגידו כמה מילים, אבל בסך הכול תשכנו אותם להמשיך הלאה באויגניקה,

בהשבחת הגזע, כן?

גמזו מבעיר, יש את התזרקה רק לאחר שיחה עם המטופלת. אתם צריכים לדבר שיחה שלמה איתה, על מה זה בשיחה? היא לא רוצה בכלל למנוע את ההולדה.

בא יבקש הרופא להבין מדוע יש, זאת אומרת,

אם כשהם מתחילים לדעת מה זה,

אז תהיה התנגדות,

אז הוא ינסה לשכנע אותה כן לקחת את זה.

למה יש בשימוש באמצעי המניעה הזאת בכלל ובזה בפרט?

האם היא מבקשת להימנע מהיריון מרצונה חופשי,

והאם היא מבינה את תופעות הלוואי מול אמצעי המניעה האחרים?

יש לבצע בנגישות תרבותית מתאימה.

זאת אומרת, צריך לדעת איך לעשות להם שטיפת מוח

אם לקחת את הסיפור הזה של

המנטליות שלהם כדי לדעת איך לשכנע אותם. צריך להיות יותר מקצועיים לדעת איך לשכנע אותם לא להבין דור שני.

רק שנייה אחת.

אני בעצם הייתי צריך

רק דקה אחת.

אוקיי,

אז זה סיפור אחד.

אז מכתבו של פרופסור גמזו בא במענה למכתב ששיגרה

עורכת הדין שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח בשמם

של כמה ארגונים חברתיים

שדרשו להנחות את קופות החולים להימנע ממתן הזריקה באופן גורף.

לנשים ממוצאי האתיופי, הארגונים,

האגודה לזכויות האזרח,

אישה לאישה,

טפקה, האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה,

רופאים לזכויות אדם,

מרכז תמורה למניעת אפליה,

דרשו לפתוח בבירור מקיף על אודות הפרקטיקה של עידוד השימוש בדפו פרוברה

בקרב נשים יוצאי אתיופיה ולאתר את האחראים לה.

זאת אומרת, צריך להשליך את כולם לכלא,

הם ביצעו פה פשע נגד האנושות.

אבל האם קרה משהו?

בצפו של דבר כלום.

בקרב נשים יוצאות אתיופיה,

לפני כחודש וחצי פורסם תחקיר מקיף גם בתוכנית תחקיר ואקום

בטלוויזיה החינוכית.

עדויות של 35 נשים שאספה,

והנשים מאחורי הסטטיסטיקה, המצביעה על ירידה כמעט מוחלטת

של ילודה בקרב עולי אתיופיה בתוך עשור.

התחקיר חשף מנגנון שיטתי שפעל במחנות המעבר באתיופיה ובהמשך גם בישראל,

בו נשים נדרשו לקבל את זריקת הדפו פרוברה כדי להביא לצמצום הילודה בקרבן,

לעיתים באמצעות הפחדה ואיומים.

אמרו לנו, בואו, יש לנו חיסונים, סיפרה

אחת הנשים.

אמרו לנו, לא צריך ללדת הרבה,

מי שמוליד הרבה יסבול מהחיים.

שם אתם הולכים לעבוד בארץ ישראל רק בשביל אוכל.

יהיה לכם קשה כלכלית,

כן? כל הסיפור הזה של בני החשיבה, של הנצרות הפרוטסטנטית,

שהארציות והחומריות זה חזות הכול.

כך אמרו לנו, קיבלנו את הזריקה כל שלושה חודשים,

אנחנו לא רצינו,

סירבנו, התנגדנו,

אמרו שאנחנו לא רוצות.

בתגובה לשאילתא שוברה נסגר שר הבריאות ליצמן,

הוא מספר שמשרד הבריאות אמר לו שרק נתנו לנשים חולות, שיקרו לו.

כפי שאמרנו, זה גורם לפגיעה במסעת עצם,

שינוי מצב רוח ומחלת נפש של דיכאון,

מיגרנות, כאבי ראש בלי סוף והשמנה.

בואו נראה פה עכשיו מעיתון הארץ.

דילול

הילודה של הפלשמורה.

אז בעיתון הארץ כותבים בצורה הכי מפורשת, ענף

של תורת הגזע.

כן, אנחנו דיברנו כל הזמן,

אומרים בשנת,

לפני חמש שנים מתקיים,

מדינת ישראל הציונית מקיימת את תורת הגזע.

בעיתון הארץ.

זה עובד על פי זה. אי אפשר למחוק את זה.

זה בגנים שלהם, זה כל החינוך אחרת זה לא ציוני.

כל זמן שמישהו יאמר פה שהוא ציוני,

נדע שתורת הגזע קיימת, כי זה נשמת אפה של הציונות.

והם מכניסים את זה בחינוך בכל הצורות שלהם.

זה המהות של ציוני, תורת הגזע הנאצית,

השבחת הגזע ונצרות פוטסטנטית.

אז כתוב פה ענף של תורת הגזע.

ומספרים פה, שמדובר פה למעשה על תיאור אתני,

שזה פשע נגד האנושות.

פשוט לחסל אותם, את הדור השני.

רק בלי דם וגוויות.

כן, אריאן המלמד, זה ב-6 בדצמבר 2012. אמרו להם,

בישראל אי אפשר ללדת ילדים, אין כסף.

אמרו שאם לא יסכימו,

לא ייתנו להם קופות חולים. איימו עליהם, הפחידו אותם.

ואתם תאכלו ותמותו, לא ייתנו לכם קופת חולים אם לא תפסיקו את הדור השני,

אם לא תקרו את הזריקות.

זה טוב בשבילך זריקה מחזקת. ראינו איך שזה מחזק.

מרסק את מסת העצם,

הופך אותם לחולות נפש עם מיגרנות וזהו.

נכון? לא כואב, רק זריקה.

רק מה שצריך לקבל אותה פעם, שלושה חודשים,

תבואי לכאן, למרפאה המיוחדת בקליניקה,

במחנה המעבר אדיס אבבה, בדרך לארץ ישראל הנכספת כל שלושה חודשים.

יש והיו עודן נשים אתיופיות, רובן מבנות הפלשמורה,

רובן כפריות, לא ידפו כוח טוב.

כששכנעו אותם או איימו עליהם להזריק לגופם דפו פרוברה,

אמצעי מניע רב עוצמה שאכן מונע ילודה לשלושה חודשים רצופים. אחרות פרדו מאוד, הן התלחשו.

הרי בתורה כתוב שאסור לעשות ככה.

כן?

פרדו, והם פחדו לא להתיישב.

כי הם איימו עליהם.

בן יבולע להם. גם כאן בישראל, סף 2012,

רובן אפילו כאלה פחד מוות הכניסו להם,

שהם אפילו בתחקירים,

הם פחדו לדבר בקולם מול המצלמות.

וחוששות לדבר.

הם פחדים אולי לקחו להם את הילדים שהם הולידו, כי אמרו שאסור להוליד.

זה הסיפור,

הסיפור הזה.

ופה, עוד פעם, בתוכנית ואקום בטלוויזיה החינוכית,

כן?

בפניכם ייחשפו זוועה כה ענקית,

שאולי אין אח ורע בתולדות היחסים בין המדינה לבין החפצים לעלות אליה,

הם לא יודעים על עיקור יהודי עיראק, שאנחנו סיפרנו,

ובינה לבין אזרחיה.

השידור מהווה המשך לתחקיר של דני אדינו אבבה בישראל האחרונות,

עד נחשפה התופעה המקוממת באמצעות,

באמצעות משרד הבריאות

או באמצעות הג'וינט העולמי, ששניהם גם יחד חברו,

כן? להרוס את שלומה ובריאותה של אוכלוסייה במחנה המעבר בדרך לישראל,

באמצעות דילול אוכלוסייה מכוון

בין נשים אתיופיות ורק בין נשים אתיופיות.

אפשר לקרוא לה,

אם רוצים, למעשה מעשה גזעני שאין שני לו, מחפיר.

אפשר לדבר בלחש על משהו שלמעשה זה תיאור אתני,

רק בלי דם וגוויות,

צריך לדבר גם במונחים של אחיות ציבורית ולחשוף את כל האחראים, על הבדל מה שקרה.

אנחנו נמצאים פה בבני ברק.

רחן מנגולי הייתה מנהלת סניף ויצו בפרדס כץ

ויוזמת של מרכז ללמידה לילדים עולים מאתיופיה.

היא מספרת שנערם אצלם,

נערם אצלה הרבה סימילאק, אין לי מי לתת.

מה שהיה חשש לא ברור התחלף בתדהמה גמורה,

ש-57 משפחות צעירות שבטיפולה,

רק אחד מהם

נולדה להם תינוקת בכל השלוש שנים.

מנגולי ביקשה לברר איך זה ייתכן,

ידעה עד כמה חשובים הילדים ליוצאי אתיופיה ועד כמה בני העדה מתברכים בילדיהם וגאים בהם,

וקשה מאוד היה לדובר את האנשים המבוהלות.

אבל כשהצליחה התגלתה תמונה מפלצתית,

כולן קיבלו בצייתנות מדי שלושה חודשים זריקת דפו פרוברה,

כמו שאמרו להם כשצריך,

הן באתיופיה והן פה בארץ.

מדובר בזריקה של משרד הבריאות עצמו,

בניירות עמדה רשמיים, קבע שהוא אמצעי מניעה האחרון שיש לתת לנשים,

אם הן לא יכולות לטעון משהו אחר ואם הן חולות רק.

דפו פרוברה מחוללת שלל תופעות לוואי

שפוגעות בבנות הנשים,

והדברים ידועים יפה לרופאים,

מזה שני עשורים לפחות,

כן, יודעים את זה טוב-טוב,

ונוציאים את זה בסיטונות,

גם לחוסות ומוגבלות פה בארץ, גם במסגרת תיאוריית הגזע.

ארגוני נשים התחילו ונלחמו נגד השימוש השגור בתרופה,

ודאי על גופן של נשים שכלל לא ידעו שיש בעולם אמצעי מניעה בכלל פתוחים יותר, זה חוץ מזה.

הזריקה הייתה נוחה במיוחד גם לרופאים.

בקופת חולים בפרדס כץ,

אומרת מנגולי, רק כששאלתי שוב ושוב,

הם התחילו לתת את דעתם לזה,

כי גם הרופאים היו בתוך כל המערכת של הגזענות האנטישמית הזאת שעובדת,

שהאתיופיות מקבלות זריקות,

כן? ונשים מכל מגזר בחלום היו לא מבקשות.

אחרי ששכנעה את הרופאים בפרדס כץ להפסיק,

היא חברה לארגון אישה לאישה, שאסף עדויות ומסמכים ורעיונות,

שקבעה חד משמעית כי הטיפול בדפו פרוברה יוחד רק לנשים ולנערות עמדה ולעולם כולו.

התוצאה הייתה דוח מצמרר

ממוצע אתיופי בלבד.

גזענות, כבר אמרנו.

התנשאות פטרנליסטית איומה, כן? פטרנליזם, הם אפוטרופים, הם כמו בהמות שצריך לטפל בהן.

ומחליאה ומקוממת ופשע.

כששר בריאות אחד,

יעקב בן יזדי,

נדרש לשנות על שאילתה בודדת בעניין,

הוא אמר, זה מה שמקובל באתיופיה, וזה שקר.

אין שם כזה דבר.

ההפך הגמור, אם בכלל מקובלות גלולות ולא בכפרים באתיופיה,

אין אחיות שמזריקות כל תשעים יום.

את הקליניקה במחנה המעבר מפעיל הג'וינט,

ושם גם כן מכתב של רופא בכיר במשרד הבריאות פה במדינה, משבח אותו,

את הג'וינט, בקליניקה על הישגיו,

כן?

לחסל את הדור השני.

הישגים, למנוע ילודה רק מבנות הפלאשמורה.

שלושה משפטנים נוספים ששוחחתי איתם,

אמרו דברים קשים לא פחות,

ושצריך לעשות מעשים שיאלצו את המדינה ועושה את דברה,

לפסות את הנשים,

אבל איך מפצים כל ילד שלא נולד?

אברהם בור, כשהיה יושב בסוכנות,

על כיוון שהוא היה כבר מחוץ לתמונה,

אז הוא ידע להגיד יפה שזה לא בסדר,

מי יכול לשנות לעצמו לחשוב מחשבה כזאת, ככה ככה הם עובדים.

כלפי חוץ, מה פתאום, אני מזועזע וכו'.

אני לא אגיד שהחברה שלנו נקייה מגזענות שפלה מהסוג הזה,

שלא ידע שעקרנו מתוכנו את הסימנים,

אבל אם עוקרים את תאונות הגזע,

אז צריך לעקור את כל הציונות מהשורש, כי זו הציונות.

כל מי שעל יד וחלק צריך להיחשף מול הציבוריות הישראלית ולהיות מוכן מתוכנו.

אם כן, צריך את כל הציונים להיות מוכאים פה מארץ,

כי כולם גזענים אנטישמים.

יום סוער בפוליטיקה המקומית, אבל בכל זאת תצלח תצליח עם בכירים מקצבי הקשת.

התגובות אין להם בעיה, מנדבים,

זה באמת לא בסדר,

כן, ומה פתאום, והבטחות של חברי כנסת לפנות למבקר המדינה. כל מי שאר הבטחות לעשות מה שצריך גם כדי לעשות את החקירה הממלכתית,

לא לרדת מן הנושא, אני לא ארד מהווריד כישראלית, כיהודייה,

כבת לניצולי שואה.

אני אכריח את כל מי שאוכל להכריח לפקוח את עיניו לראות את זה.

על כל פנים, הסיפור נשאר מה שהיה,

והם גם קוראים לזה פה בעיתון הארץ, אוי גניקה,

בשם המפורש.

אנחנו צריכים לדעת שלמעשה, בפרט שהחרדים,

שהם חשופים לתיאוריית הגזע המפלצית של הציונים פה בארץ,

צריכים להיזהר על כל זריקה שהם מקבלים.

למשל, יש לי פה מחקר חדש,

הביאו לי שבכל החיסונים שניתנים לבני אדם יש זיהום חלקיקי מתכת.

יש פה כתבה שלמה על זה, כן? לא מזמן אמרו שבחיסונים לחזרת זה גורם לעיקור של אנשים, לא לרדת בכלל.

כל הסיפור הזה של החיסונים,

גם אמרו שזה גורם למחלה עוד יותר בצורה גרועה.

על כל פנים, אנחנו צריכים טוב-טוב להיזהר,

בפרט גם כן בציבור החרדי,

אצבעות חלב ברופאים,

הם יכולים גם להזרים לבתי מרקחת

שבקופות החולים אצל החרדים,

דברים חמורים ביותר שאנחנו לא יכולים לדעת מה,

כי תיאוריית הגזע, כפי שראינו פה,

ולכן אמרתי שזה הכול זה עדיין אותנטי לימינו,

שמי שרק קורא לעצמו ציוני צריך לדעת שזה בגנים שלו,

בחינוך שלו,

להיות אדם מפלצתי עם תיאוריית גזע ועם אויגניקה, השבחת הגזע.

לכן צריך מאוד להיזהר, גם כן חרדים צריכים מאוד להיזהר במגע שלהם עם רופאים, אפילו שהם מחייכים,

נותנים חיסונים בכלל, שלא נדע מה צרות, אנחנו רואים מה יש פה.

כן, שזה בעצם נשאר לכל החיים, החלקי מתכת בתוך הגוף,

רק גורם לדלקות וגורם לעוד אלף ואחד דברים,

כן, אבל בפרט שזה חרדים,

והם רוצים לדלל את החרדים,

לרצוח אותם משהו יותר מהר, רק בלי דם וגוויות,

צריך מאוד להיזהר מהם.

כן, אנחנו רואים את ההשחתה אצלם בצורה בלתי נתפסת, כן, אלימות לא נורמלית.

הנוער, 90% אלימים אחד נגד השני,

90% נגד המורים.

אנחנו רואים שבמעליו התנכר נער, יש פסוק, כן, הם הולכים, מגיעים לצבא.

אז ראינו בעיר הבעדים,

שמה, שבשביל כמה רגעים

של לחכות עוד יותר למנת האוכל בתור, לקבל את האוכל,

התחילה קטטה המונית בין החיילים,

אלפי חיילים,

הרבה פצועים,

ושש, כן, הרבה פצחו אחד לשני עם קטי הרובים את הראש,

ואיזה שישה הביאו אותם לבתי חולים במצב קשה.

צריכים לדעת שאנחנו נמצאים בתוך אי של אנשים שהם מפלצתיים, עם חינוך לאלימות לכל דובר אוסו,

ואנחנו צריכים מאוד לפחד מהם,

ולדעת שבפרט בנושא הזה של רופאים זה לא פשוט,

כדורים שהם מקבלים זה לא פשוט,

השאלה אם הם לא מחדירים לכיוון של החרדים את מה שהם רוצים להכניס בתרופות.

אנחנו יודעים כמובן גם הסיפור הזה,

עם השובלים בשמיים,

עם הריסוסים,

עם ה-matterlise,

כן, עם הדברים האלה, שזה בכלל נורא ואיום,

שממטירים מהשמיים גם ריסוסים.

עכשיו,

בואו נראה איך הסיפור הזה ממשיך, דיברנו על

העניין הזה של העיקור.

עכשיו בואו נראה איך שממשיך בעצם הסיפור של הלוחמה ביולוגית.

זה בעצם מאוד קצר, זה כולם יודעים את זה,

רק אף אחד לא יודע שזה היה גם גם בעבר.

עד היום בפריפריה, ששם ממורכזים רוב הספרדים,

כן, אז עושים בכל הסקרים, רואים שאחוזי המוות

בפריפריה הם גדולים בעשרות אחוזים יותר מאזור המרכז.

והחולים, חולים כרוניים, הרבה יותר גבוה מהמרכז.

רופאים,

יש שם במחסור אדיר הרבה יותר מהמרכז.

מי שכבר נמצא שם,

אחוז קטן מאוד של אנשים שהם למעשה מומחים.

זה המשך בעצם של סוג של לוחמה ביולוגית, שיאמרו תרומה שיותר,

ייפגעו, יהיו חולים כרוניים יותר וכולי.

איפה הסיפור הזה של הכימים מתקיים?

כן,

אז לגבי הנושא הזה של הלוחמה הכימית,

זה ממשיך להתקיים,

נראה תכף איפה,

זה מתקיים בנושא הזה של הדברה.

ההדברה במקומות של

מושבים,

בדרום, צפון, ליד הגבול,

70 שנה ישנה הדברה בלי הפסקה.

אז עשו עכשיו תוכנית שלמה על זה שמדבירים לא רק את השדות,

אלא מדבירים גם את האנשים.

זאת אומרת, מטוסי הריסוס עוברים, ילדים יוצאים לבית ספר ועליהם נשפכים כל החומרים של ריסוס הלאה.

לקיבוצים הם דאגו, זה בסדר, יש להם חברת קים אוויר,

זה רק לשדות,

כמובן, ולא בצורה,

לא בהתמדה,

רק כשצריך,

וגם כשצריך אז לא שם הכל כימי, יש מושג כזה של תשלובת,

זה בסדר.

אבל בכל המקומות האלה,

שאיפה שבפריפריה,

בשדות ממשיכים הלאה. עכשיו יש גם כאלה כבר שקיבלו סרטן מזה והצליחו גם להוציא מביטוח לאומי,

אבל יש הרבה אנשים שמתים מזה במשך שנים,

ילדים מגיל אפס,

אז אנחנו רואים שהלוחמה הכימית של התנועה הציונית ממשיכה עד ימינו.

לי סיפר אחד אישית, כי אני זוכר, הוא אומר,

היה זה עובר עליי ענן של ההדברה על הראש שלי.

כן,

אז הלוחמה הכימית,

כמו הלוחמה הביולוגית, ממשיכה הלאה, רק הלוחמה האטומית לא ממשיכה,

קרינה מייננת, את זה לא עושים.

אגב, אז גם כן אמרנו מאה אלף.

גם אלה שבאו בחוץ לארץ,

מי שלמד באליאנס,

ילד, לא עשו לו את ההקרנה המייננת הזאת, הרדיואקטיבית.

מי שלמד אבל באוצר התורה,

בתלמוד תורה חרדי, לא כן עשו.

למי שאליאנס לא, למי שחרדי כן.

השמדה טוטלית,

לעשות מה שיותר לדלל את האוכלוסייה.

אז עד לכאן,

הסיפור הזה.

אנחנו רוצים עכשיו לעבור

לנושא עוד פעם, לכאורה, בעבר,

כי אנחנו רואים כבר היטב שמה שהיה

הוא שיהיה.

למעשה,

ואנחנו רוצים כעת לעבור לאדון בן גוריון.

כן, לאדון בן גוריון.

אמ...

ל... אה... להראות את הסיפור הזה, היינו קוראים לזה ככה.

אנחנו נראה אולי פה שתי סרטונים.

אנחנו הולכים לראות

כמה דוגמאות

חמורות ביותר,

שבע-שמונה דוגמאות,

של אופיו הרצחני של בן-גוריון

והשפעת אופיו על ההנהגה הציונית במונהגיה.

התפיסה הזו ממשיכה הלאה.

אז בואו נראה רק דבר אחד, למשל.

בן-גוריון, אנחנו לא נדבר על זה היום,

נדבר על זה בהמשך בפעימה הבאות.

בן-גוריון הוא למעשה מרואיין בנושא הזה של אייכמן.

יש פה משהו מאוד מוזר,

ואנחנו נדבר על זה בצורה יותר מקיפה, אינפורמטיבית,

למה רק את אייכמן תלו?

יש עוד פה שמלצים, למה רק אותו?

למה רק אותו?

את זה שואלים את בן-גוריון בתוכנית כך היה בתשל' לפני כמעט ארבעים שנים,

לא, לפני כמעט, בארבעים ושמונה שנים,

תשל', 1970 למניינם,

ובואו נראה איך הלעתוצן הזה מדבר.

אנחנו דיברנו והוכחנו אינפורמטיבית

שבן-גוריון היה שקרן סדרתי.

אני סיפרתי שהפרופסור אמר לי שיש לו את כל המכתבים שכתבו אליו, הוא כתב אחרים,

וכל היומנים,

שהוא מתייחס לכל מכתב,

תמיד זה שקר,

אף פעם זה לא מה שהוא באמת כתב או מה שהוא קיבל.

דיברנו על זה, שהוא היה חולה במחלת השקרומניה,

ואשתו הייתה מחלת אשתו, זו לא הייתה אשתו, הרי נרשמו אצל עורך דין בניו יורק,

במחלת הקלפטומניה.

אבל בואו נראה עכשיו סיפור איך שמגיון סותר את עצמו מיניה וביה.

והוא גם אומר משהו שלכאורה הוא לא נשאל,

כי זה מה שקרה, אז הוא אומר הפוך.

הוא נשאל שאלה סתמית,

שאומרים שפעם,

אפשר היה עוד איזה שניים-שלושה פושעים להביא לארץ, פושעים נאצים.

אפשר היה להבין הרבה יותר, שניים-שלושים.

מה לא בא? אז הוא מעמיד פני עגל, לא יודע, לא יודע,

ואף אחד לא מנע.

מי שאל אותך אם מישהו מנע?

שאלו אותך אם רק אפשר היה או אי אפשר.

פתאום הוא מספר שיש טענות שמנעו,

כי הוא עצמו מנע הבאת פושעים, זה נראה בהמשך.

עכשיו בואו נראה איך שהוא סותר את עצמו.

מצד אחד פתאום שוכח את עצמו,

והוא מדבר, הנאצים והציונות היו,

אחד עם השני עבדו ביחד והעריצו אחד את השני, את הנאצים,

שהם מוצאים אותם לפועל.

אז פתאום כשאתם יודעים אותו, הוא מדבר על אייכמן,

פתאום הוא מוציא ככה,

אייכמן היה אדם מאוד מאוד הגון, רואים הרבה פעמים במשפט.

זה פתאום תופס את עצמו על מה שהוא עושה, על אייכמן.

לא, הוא היה פושע,

הוא רק הרבה מאות אלפים, מגיע לעונש.

זה סוצר את עצמו מיניה וביה,

כן,

אבל פה בשליפה,

הוא אדם מאוד הגון.

אז בואו נראה את הסרצון הזה של הרעיון, מספר שלוש.

אפשר לראות את זה?

סמוך לחטיפה של אייכמן לפני עשר שנים אומרים שהייתה אפשרות לחטוף באותה צורה לפחות עוד אחת, ואולי שניים, הפושעים הגדולים.

אבל אני,

לא הייתי חושב כזה,

לא הייתי חושב כזה שאני חושב שמישהו מנה.

אבל הוא הייתי חושב שצריך להתפסות ועוד ועוד ועוד ספרים,

כי זה הדבר, לא היה לשפוט את האנשים שעשו זאת, אלה שיסטו את הנאציזם,

ראשי המדינה וראשי המדינה. אבל הוא היה אחד מהגדולים בתוכם.

הוא לא היה האיש העקרי במהנפלא הזה.

גם בהרבה דברים הוא התנהג במשפט, הוא התנהג כבר לפעמים באופן מהגוניות.

אבל הוא היה אחד מהאנשים שעשו זאת.

על ידו הם משמידים מאות אלפים יהודים.

אוקיי.

אז ראיתם איך זה יפה.

הוא היה מאוד הגון, פתאום לא, הוא פושע, מגיע לו.

למה באמת אייכמן הובא לפה אם הוא היה בודד?

אנחנו נגיד רק בקיצור

בקשר לנושא של אייכמן.

כן, אייכמן בגד בתנועה הציונית.

התנועה הציונית התחייבה לחסל את כל יהודי אירופה.

כן, והוא רצה בסוף המלחמה להציל את האור שלו, להצהיר מיליון ומאתיים אלף יהודים. נדבר על זה גם כן בהמשך.

כן, והוא שלח את יואל ברנד, מנהיג ציוני,

והוא אומרים לו, תבוא לטורקיה. הציונים אומרים לו, תבוא לטורקיה, תדבר עם חיים. הוא היה בטוח שזה חיים ויצמן שם. הוא מגיע איזה מין אדם זוטר

מהסוכנות.

והוא אומר, תצאל לירושלים, תדבר איתם,

ואז מזהירים אותו,

אל תצא מטורקיה,

כי הם לא רוצים להציל,

והם ידאגו לכך שאתה תיעצר.

ברגע שתגיע לירושלים,

גם נציגות דת ישראל אמר לו את זה,

גם נציגי האווירוויזיוניסטים,

אבל הוא היה איש תנועת העבודה,

הוא לא האמין,

מה עד כדי כך?

אכן, ברגע שהוא יצא מטורקיה, הגיע לדמשק,

עוצרת אותו הבולשת הבריטית,

עוצרת אותו ומביאה אותו לקהיר,

במעצר,

ואחרי שבטוח שכבר כולם באושוויץ משחררת אותו,

קצת לפני כן,

והוא עוד לא יודע שכולם באושוויץ,

והוא מגיע לפה לארץ, ורץ בין חדר לחדר בתוך הסוכנות,

כל אחד עושה ממנו צחוק, שולח אותו למקום אחר, הוא אומר, לא להאמין.

ואז הוא מספר את כל הטרטור הזה, מה שעשו לו פה,

ואיך שהם בשיתוף פעולה עם הבריטים,

והוא מוציא שתי ספרים, בשיקוט הנידונים למוות

והסרטן לנפש.

ואז באים אליו,

טדי קולק, הידוע לשמצה, ראש עיריית ירושלים, בהמשך,

ואהודה אבריאל,

שכתב בספר פיתחו שערים, איך שהוא מחנך את אייכמן לעשות סלקציה עם היהודים,

את הפעולה החמורה הזאת,

הצבאתית, מי לחיים ומי למוות,

ואהודה אבריאל, מנסים לשכנע אותו בטוב, שלא יפרסם את זה.

אני אתן לך משרה,

אני אתן לך להיות הדובר של ראש הזה,

הוא אומר לו, אני רוצה לפרסם.

עוברים אליו באיומים, כי זה לא פשוט היה.

אז ידוע, הרי זה עד שדיברו שם,

מישהו בתקופה ההיא.

אם אחד היית מתחיל לפטפט על מה שהציונים עושים,

אז היו אומרים לו, תיזהר, יעלימו אותך.

הוא לא פחת, כנראה הוא שמח על זה שכיוון שכבר היה מספיק,

כבר כולם ידעו על זה,

אז ידעו שאם הוא כנראה החליט שאם הש״ב ירצח אותו,

ינסה לרצוח אותו על ידי תאונת דרכים מבויימת, כמו שסטלין היה עושה לאנשים,

והם אכן אימצו את זה בקשר לשמואל תמיר, שעוד מעט נראה אותו פה,

שניסו לרצוח אותו הש״ב על ידי תאונת דרכים מבויימת,

אז ישר ידעו את הסיבה, והם לא יכלו להסתיר את זה שזה הש״ב.

אז לכן הוא לא פחד.

אם ימנו עליו, אתה תגיע לבית משוגעים,

אנחנו ניתן לך זריקות, אנחנו נעשה את זה.

בסוף הוא פרסם את זה.

אבל זה מנגנוני החושך של בן-גוריון.

טדי קרולקט, אבל זה אחד ממנגנוני החושך.

אז על כל פנים, זו סיבה אחת,

שהוא בגד במשימה הראשית של חיסול יהודי אירופה,

שעל פי הדרישה של הציונות, וכפי שכבר דיברנו במסמכי משפחת נירנברג,

גם האידיאולוג הראשי של התנועה הנאצית,

אלפרד רוזנברג,

גם שטרייכר,

כן, כולם אומרים, הציונים ביקשים איתנו,

ואנחנו עשינו מה שהם ביקשו.

לרצוח את כל יהודי אירופה, מה הם רוצים, כן?

שטרייכר, הוא היה ראש הדרשטירמר. אגב, איוואט, יש אחד איוואט

מעוות עם איוואט ליברמן,

הוא גזען אנטישמי אמיתי.

הוא דיבר ממש כ... אם הוא היה חי בזמן דרשטירמר,

בזמן הנאצים,

היו נותנים לו שם טור קבוע בדרשטירמר.

הוא אומר את כל התורות הגזעניות הכי אפלות, שהאנטישמים הכי גזענים אמרו כל הדורות,

כן? שהחרדים לא משלמים מיסים,

לא משתתפים בצבא וכו'.

הוא מדבר על עוד סטויות,

אבל הוא גזען אנטישמי אמיתי, וזה עוד מתבטא.

על יאיר לפיד כבר הסברנו מה שהוא אמר,

שהחלום שלו היה לדרוס, לעבור עם טנקים על בני ברק,

מה שהשנאצים אפילו לא עשו, לקבור את האנשים חיים על הבתים.

על כל פנים,

זו סיבה אחת למה לביא דווקא את אייכמן.

סיבה שנייה היא שהיה אחד עיתונאי בשם וילהלם סאסל,

והוא ראיין את זהו, את אייכמן,

ואז הוא מספר לו את כל הדברים האלה.

ואז הגיע ידיעת לשין בית,

שכל הזיכרונות שהוא כתב דרך העיתונאי הזה,

שקראו לזה מסמכי סאסל,

הגיעו למגזין לייף.

מגזין לייף הוא מגזין ידוע, אמריקאי.

ואז היה חשש שהם יוציאו את זה והם יעמתו את זה איתו.

כי כל מה שזה עיתונאי כותב,

אולי מי אמר שאייכמן באמת אמר לו את זה, אולי בגלל שהוא עצמו אנטישמי.

באותו רגע שמסמכי סאסל מגיעים למגזין סאסל,

מתחיל המצות אחרי אייכמן.

אז יש שני סיבות.

נראה עוד דבר, אנחנו נדבר על זה, לא יהיה לנו זמן היום, אבל נדבר על זה בהמשך,

לגבי הסיפור הזה של הסנגוריה על כל רבי המרצחים הגדולים ביותר הנאצים,

שראשי מפאי שולחים את דוקטור ישראל קסטנר

להגן עליהם.

הוא מוציא, עושה תקציר שלם של כל רבי הפושעים הנאצים כדי לנסות לשחרר אותם, גם ממשפטי נירנברג

וגם מה שהגרמנים עצרו.

הראשים הגדולים ביותר.

אין אינפורמציה מה קדם למה.

זאת אומרת, האם הם באו ופונים,

הנאצים, לראשי הציונות, למפאי,

עשינו מה שאתם רוצים,

עכשיו אל תזנחו אותנו, אתם יצרתם צדיקים,

אתם הרי שלחתם אותנו, אז תנסו לשחרר אותנו.

ואו שזו היוזמה הייתה של מפאי,

שהם פחדו, שאם הם לא יעשו את זה,

אז הם יפתחו את הפה.

זה לא רק ייגמר באלפרט רוזנברג שם, שאמר מילה ציונים,

אלא הם פחדו שיהיו פה איזה פרוטוקולים ויספרו את כל הסיפור, איך שראשי הציונות דרבנו ועם תוכניות כדי לרצוח את כל יהודי אירופה. זה אחד מהשניים.

לידי אותו עורך דין יש תמיר, שמואל תמיר,

שהוא היה עורך דין

במשפטו של גרינוולד.

גרינוולד בעצם כתב

שאותו מנהיג

של ציוני הונגריה, ישראל קסטנר,

מכר את נשמתו לשטן והרדים את החושים של יהודי הונגריה, שלא יקרה להם כלום,

כדי שהנאצים ירצחו אותם,

והנאצים ייתנו לו רק 1,700 אנשים מאנשי שלמה, להציל אותם ברכבת ברגן-בלזן הידוע.

ישראל קסטנר עושה את טעות חייו,

והוא חושב, אולי זה כן הגיוני, הרי כל מנגנון החושך בידי מפאי.

דיקטטורה.

אז הוא הגיש נגדו תביעה דיבה.

במשפט

חברו שני גורמים שמפאי לא העלה בדעתו,

גם אחד כמו שמואל תמיר,

אדם כישרוני ביותר ורודף צדק, רוויזיוניסט,

ואת בנימין הלוי, שהוא היה שופט,

שופט שהוא הולך, הוא לא מפאייניק,

הוא הולך לפי הספר.

ויצאו שם תוך דברים חמורים ביותר, מה שהם אמרו, התברר על כל האמת.

אחרי, זאת אומרת, במשפט

לשמואל תמיר יש רק את התצהיר, את זה

שקסטנר נוסע לשחרר את רב המרצחים הנאצי, כורד בכר.

אין לו יותר.

אחרי שנגמר כל הסיפור של המשפט, אגב, את קסטנר רצח

סוכן הש״ב, זאב אקשטיין, כן?

אני לא יודע למה,

זה לא מופיע אולי בעקבות מה שתראו תכף בסרטון,

כל שמתגלה שהוא זה שעוד משחרר,

הוא כבר לא יכול להגיד שום דבר,

אם מתגלים מסמכים שהוא עושה מין תוכנית-על להציל את כל ראשי הנאצים שרצחו את היהודים,

אז מבחינת המעמד הציבורי שלו יהיה בעייתי, ואולי הוא יישבר ויתחיל לספר.

אולי לכן הוא נרצח.

אני לא יודע, אין על זה אין לי אינפורמציה.

אבל את הסיפור הזה, שהוא מכין תצהיר,

הוא מכין תוכנית שלמה,

הוא אומר, עושים את זה בבאזל,

תוכנית שלמה של הרבה פושעים בסיטונות לשחרר את כל ראשי הנאציזם,

זה התגלה לשמואל תמיר אחרי משפט קסטנר,

ובואו נראה עכשיו איך שהוא מספר ומתאר את זה.

אם אפשר

את המספר ארבע.

אולם תמיר לא הרפה,

הוא תבע את קסטנר לדין וגילה האשמות חדשות מידו.

יצאתי וטרחתי והגעתי לעיר אלכזנדריה באמריקה על יד הפנטגון בוושינגטון,

ומצאתי את המסמך הבא שלא היה חלק מן המשפט, וזה כבר קרה אחרי המשפט.

מכתב של קסטנר,

ב-5 בפברואר 1947,

אל קרומאי הנתון במעצר אצל הגרמנים.

מר קרומאי הנכבד מאוד,

מצאתי קשר עם משפחתך,

אבל על מכתבי שבו אני שואל באיזו צורה אני יכול לעזור להם,

עוד לא קיבלתי תשובה.

בדוח מקיף שהצגתי בבאזל קבעתי בצורה פורמלית ברורה את התפקידים של אלה שעזרו לנו,

שלושה מיליון יהודים אחראי קרומאי אישית להשמדתם,

את התפקידים של אלה שעזרו לנו,

אני תקווה שהצעדים שננקטו עד עכשיו יקלו עליך לזכות שוב בחופש שלך ולהתחיל את חייך על בסיס חדש.

עד כמה שהתנאים יאפשרו לי, אשתדל לעזור לך בזה.

בוודאי שלא יהיה קל לי הדבר לעשותו,

אבל לא בקלות אני שוכח את אלה שגילו הבנה כלפינו ברגעים מסוימים.

דרישת שלום לבבית, דוקטור קסטנר.

אם בכך לא די,

ואני מדבר על מה שהוא עושה ב-47' אחרי המלחמה בתנאים של חופש בעולם החופשי,

היה אדם בשם גנרל ופנס אס, האנס יוטנר,

הממונה הראשי על כל מחנות ההשמדה והריכוז הנאציים.

אני מוצא את הציר של קסטנר לטובת יוטנר, גם זה לא היה במשפט.

ויוטנר משתחרר תודות לתצהיר הזה של קסטנר לטובתו.

כלומר, לא פעולה אליבי והצלה כוזבת,

פלילית, נפשעת, למען נאצי אחד גדול עם תירוץ זה או אחר, שרק עליו ידענו במשפט,

אלא פעולה סיטונאית של הצלת פושעי המלחמה הגדולים

אחרי המלחמה מהעונש המגיע להם בעקבות השואה על ידי מנהיג המושמדים.

אוקיי,

מנהיג המושמדים

ישראל קסטנר.

טוב, נתחיל עכשיו את הנושא הזה של אופיו הרצחני של דוד בן-גוריון

והשפעת אופיו על ההנהגה הציונית ומונהגיה.

נביא את זה כמה דוגמאות חשובות,

אי אפשר את הכול.

הוא היה רוצח סדרתי, זאת אומרת, במקום אחד יש רק עדות שלטרן שהוא בעצמו ניסה לרצוח,

ובשאר המקומות הוא מקבל, יש לו תפקידים שהוא יכול רק לתת הוראות.

בתוך זה אחד הדברים היה הסיפור עם רצח ארלוזורוב, שאני אעלה אותו פעם ראשונה, בעזרת השם, פה,

עד היום. אז בואו נראה קודם כול

דבר ראשון.

התנהלותו הרצחנית של בן-גוריון בשנת תרצ״ג.

אני מקריא מהספר, אגן השר,

ספר שנכתב על הגאון האדיר רבי אברהם גניחובסקי,

עמוד 623,

תשע״ה, בני ברק.

כמה שנים ביקש רבינו שלא לגלות זאת

בגלל פיקוח נפש.

אנחנו יודעים מה שאמרנו, מי שקצת פטפט,

אמרנו, תיזהר, יעלימו אותך.

מנגנון החושך של בן-גוריון,

זה לא טוב הוא אפילו לקבורה.

אז בשום פיקוח נפש הוא לא סיפר את זה.

אבל בשנים מאוחרות יותר סיפר זאת רבינו ולא ביקש שלא יגלו,

וכה היו דבריו.

לפני מלחמת העולם השנייה,

בביקורו של בן-גוריון בפולין בשנת תרצ״ג,

1933 למניינם, זו הייתה שנה מאוד קריטית. אז גם כן רופי נוסע לברלין, לאנס גונטר,

זה שכתב את מדע הגזע הגרמני כדי להנחות אותו

לשפר את תיאורטי הגזע,

ואיך לרצוח את היהודים בצורה יותר מושלמת.

התנועה הציונית שלחה את שלוחיה לכל מיני מקומות בעולם,

ובתוכם הגיעו גם לפולין והשליטו את עצמם ודעתם על אנשי המקום,

והודיעו על ההחלטה,

במירכאות,

של עבודה עברית,

שכל האנשים שיש להם פועלים יעסיקו רק פועלים יהודים.

זה היה כדי לעשות תעמולה,

כדי שפה בארץ יוכלו ככה להשתלט על כל העבודה פה.

כי לרוויציוניסטים לא נתנו לעבוד, לחרדים לא נתנו לעבוד,

אז כביכול רק עבודה עברית, וככה הם משתלטים על כל מקומות העבודה.

ודעתם שאנשי המקום הודיעו על החלטה עבודה עברית,

שכל האנשים שיש להם פועלים יעסיקו רק פועלים יהודים ולא פולנים.

היה שם עשיר בעל בית חרושת גדול,

כן,

מהמנוונים,

הוא עשיר גדול,

אבל הוא מהמנוונים,

כי הוא מ- you student,

בעל בית חרושת גדול שהעסיק הרבה פועלים,

לא שט את ליבו ל-"החלטה", במירכאות,

שקבעו אותה כנופיה שהגיעה מארץ ישראל,

ממפאי,

שהם קבעו, והוא המשיך להעסיק פועלים פולנים.

פנו אליו מאנשי התנועה של מפאי, שאלו אותו,

למה אתה לא מציית להחלטה?

כה אמר מפאי,

ההחלטה, צריך לכולם לציית,

אנחנו אפוטרופסים שלכם.

להעסיק רק יהודים.

הוא השיב להם, שאלתי את הרב שלי, והוא אמר לי, היות והפועלים היהודים

עולים הרבה יותר ביוקר,

מהפועלים הפולנים, איני מחויב בכך, על פי דין תורה.

הם אימו עליו ואמרו, נדע לך,

שאם לא תשמע לנו, רב אמר יהיה גורלך.

לעשיר הזה היה בית גדול ברחב ידיים,

ובסלון ביתו היו מראות גדולות על כל הקירות,

כדי שהסילון יראה יותר גדול.

והנה בליל שבת קודש, כאשר עמד העשיר

באמצע אמירת הקידוש של שבת,

פילחה ירייה מאקדח דרך החלון לעבר המראה,

אישר מעל ראש דיוקנו של בעל הבית שנשקפה במראה.

כן, היורה חשב שזה הוא מה שהוא ראה במראה.

המראה הייתה ממש מצוחצחת היטב, זה לא הבחין בין

השיר עצמו או מי שמשתקף במראה.

מייד הגיעה המשטרה והחלה בחקירה יסודית,

כשהתברר שהיורה,

או המפקד של היורה, היה דוד בן-גוריון.

זאת אומרת, או שבן-גוריון היה זה שניסה לרצוח,

או שהוא זה שפקד על מישהו לרצוח.

בן-גוריון מייד ברח לארץ ישראל.

זו דוגמה אחת.

דוגמה שנייה,

ופה אנחנו מגיעים לסיפור, שבהמשך נראה,

על רצח ארלוזורוב,

גילוי

ראשוני בעולם,

שעד היום זה לא פורסם.

התנהלותו הרצחנית של בן-גוריון וחבר מרעיו

של ההנהגה הציונית נגד סטפסקי,

ונגד ניסיון ההתארגנות של הסתדרות פרועלים עצמאית רוויזיוניסטית,

שאין, רק מפאי יכולה להקים הסתדרות.

אסור לאף אחד להקים,

כמו בדיקטטורה, כמו בברית המועצות.

אז בואו נראה מתוך ספרה,

של פרופ' אניטה שפירא, הוצאת עם עובד, ספריית אופקים,

פרסה שלישית בתשנוז' 1997, שמאלנית,

זוכה לכן, היא זכתה בפרס ישראל להיסטוריה ציונית,

נקרא מה שכותב בעמוד 106 ו-7.

העילה לכתיבת הספר הזה,

בעצם הספר הזה, הליכה לקו האופק,

האופק היה פה האלימות.

ו...למעשה,

ההתנהגות של כל תנועות הפועלים הייתה התנהגות תת-אנושית.

פיצחו גולגלות, רצחו אנשים, מי שלא, מי שלא שמע להם.

ב...אנחנו מדברים בתשמ״ח, זה נתפס.

באותן שנים, בתשמ״ח,

התחילה ב...באקדמיה,

תנועה של פרופסורים, חוקרים,

פוסט-מודרניים,

שהם אמרו שכל מה שנכתב עד היום

באקדמיה,

כל שכן מחוצה לה,

בקשר לכל מה שקרה פה בארץ,

זה פשוט

פייק ניוז,

פייק היסטורי, בלוף אחד גדול.

ולכן צריך לשים את האמת על השולחן.

יגאל אילם, פרופסור יגאל אילם,

שהוא נחשב יותר ממנה, הוא ההיסטוריון הראשי של הציונות באוניברסיטה העברית,

העז לומר לראשונה,

בתור אמריתוס, זה צריך לדעת, כבר אמרו לי גם כמה פוד דוקטורטים,

שמי שנמצא בתוך האקדמיה,

הוא חייב לשקר, ועם כל המיתוסים של האקדמיה, אחרת ייאסר לו הקידום, יהיה זוגותו מכל המדרגות.

אבל כשהוא כבר במצב של אמריתוס, שהוא בפנסיה,

ואם אמרת שהוא כבר מספיק זה,

כבר אי אפשר לפגוע בו,

אז הוא אומר את האמת.

אז הוא אמר את זה בצורה הכי פשוטה.

פרופסור יגאל אילם, בריאיון איתו בשעה תשע,

ברשת ב',

ב-11.11,

זאת אומרת, לפני שנה בעצם, כן?

הוא אמר בצורה הכי מפורשת,

כל מה שידוע על הציונות,

על כל מה שהתרחש, זה מיתולוגיה.

זה הכול בלוף.

כן?

כל מה שידוע על הציונות זה פשוט מריחה אחת גדולה ובלוף.

אז זה כבר בתור אמריתוס, בפנסיה,

אין לו, הוא לא ייפגע אם הוא יגיד את האמת.

ובכן, היא הייתה צריכה, היא הרי מפאיניקית,

כן?

והיא צריכה לגונן על זה.

אז היא הבינה שאם היא תגיד, לא נכון, וכל זה, אז יעשו ממנה צחוק.

אז היא אמרה, בואו נעשה כזה סיפור.

מצד אחד נעשה ספר על כל האלימות,

אבל קודם כל מה נעגל פינות ונסביר שאפשר להבין וכולי.

נוסף מזה יצא הספר הזה של הליכה על קו האופק שלה,

אבל אנחנו לא מעגלים פינות, ואנחנו כותבים בדיוק,

אנחנו מביאים אינפורמציה שהיא מביאה.

אולי האינפורמציה הרצינית, בתור מפאיניקית,

והיא יכלה להגיע לכל הפרוטוקולים, לכל המקומות.

אז היא כותבת,

כן? שנדע עכשיו מי כותבת פה. כותבת אחת מהשמאל, מפאיניקית,

מההיסטוריונים הישנים, לא הפוסט-מודרניים.

בעמוד 106, בשיזוקה סטפסקי,

מטעם בית הדין העליון הבריטי,

מחוסר ראיות,

עמדה שוב על הפרק שאלת התגובה לגילויי השמחה של הרוויזיוניסטים ותומכים.

אסור להם לשמוח בכלל.

מבחינת מפאי והדיקטטורה של בן-גוריון,

אסור לשמוח שהחבר שלהם סוכה מגזר דין מוות.

עכשיו, מה פירוש הדבר שהם שמחים?

גילוי שמחה כאלה ברחובות

הוגדרו בפי המסכ״ל של ההסתדרות

לא פחות ולא יותר התעללות.

כן, הלעטוטנות שעם המילים,

של אין שום קשר בקשר בין מילה לבין מה שקורה,

בגלל שכפי שכבר אמרנו בפעמים הקודמות, מה שאמר גולנב,

מפקד כנופיית הטרור של ההגנה לבגין,

מפקד כנופיית הטרור של אצל,

שבגין אומר לו, תשמע, אתם עושים ככה, בסוף יהיו לנו פה מזדהמת אזרחים,

הוא אמר, אל תלך, שופרות התעמולה בידינו,

אנחנו נכוון את כותב ההיסטוריה, אתם תהיו תמיד אלו שהתחלתם וירדתם את היריעה הראשונה.

אז אם זה עובד ככה,

אפשר להגיד מה שרוצים.

אפשר להגיד שזה שהרוויזיוניסטים שמחים על זה שהחבר שלהם זוכה ממוות,

אף פי שהוא חף משפשע,

לקרוא לזה התעללות.

משהו מטורף.

עוד לא גמרנו.

וכיוון שזו התעללות,

אז מתעללים, מתעללים בנו, אז זה מחייב תגובה תקיפה.

לדעה זו גם כן הצטרפו רבים,

כן? רבים איפה?

רבים כמו הפועלים, שהם כולם היו גנגסטרים,

וכולם אנשים תת-אנושיים,

כן? אנשי העולם התחתון.

וחשבו שהגיע הזמן לנהל פעולת, קודם כול, הסברה נרחבת.

סוכם שכל פעולה אלימה שתיעשה תהיה מאורגנת בידי פלוגות הפועל.

הם היו הבריונים,

פלוגות הפועל, הוא היה צעיר אולי,

של התנועה שהקים,

תנועת השמאל שהקים ארלוזורוב.

לשם קביעת תוכנית הפעולה,

זאת אומרת, איך לפוצץ את הראשים לכולם, לעשות את כל העסק,

אז נבחרה ועדה בת חמישה חברים.

ברל כצנלסון,

דוד בן-גוריון,

אליהו גולומב,

דב עוז,

כן, הוא אחר כך נהרג בתאונת דרכים, כל המשפחה שלו, חוץ מבת אחת שניצלה,

ואהרונוביץ',

זה בפרוטוקול מרכז מפאי,

20.7.1934,

כן, יש פה 23 על 24, בדיוק, אז זהו.

הרכב זה בא להבטיח שהפעולה תהיה בעלת אופי אלים.

כן, אם יש שם את בן-גוריון,

ראש הדיקטטורה של הפועלים,

האדם הכי אלים שיכול להיות,

כן, וגם את ברל להכניס כדי שהוא לא ייעלב.

כי מילא, מה אכפת להם להכניס אותו, מילא הוא יהיה בעמדת מיעוט.

ברל כצנלול שלא נחשוב, לא שהוא היה אדם מוסרי, מי יודע מה,

אלא הוא פשוט אמר, מבחינה אינטרסנטית זה לא טוב לנו,

שאנחנו נציג את עצמנו כקבוצת גנגסטרים,

כמו שהנאצים,

כן, כל ראשי הנאצים שייסדו, אגב,

הוא שיקר בן-גוריון, שאמר שאייכמן הוא מהמייסדים של הנאצים, אולי מהמייסדים של הנאצים,

אבל כמו שהם היו איזה קלופיית שיכורים

מאיזה מרתף בירה,

כן, אז ככה,

הוא אומר, בסוף ככה זה יצטייר כל ההנהגה שלנו פה.

הפשיזציה תלתה על כל התנועה שלנו, ואנחנו נצטייר ביני האזרחים שהם לא ימין ולא שמאל, וכל שכן הימנים,

כזה מין קבוצת גנגסטרים מאיזה מרתף בירה

של שיכורים.

אבל זה לא עזר לו,

אבל לא אכפת להם שהוא יהיה בוועדה,

כי צריך קודמי למה הוא יהיה במיעוט.

אולם מסתבר שהשתתפותו של ברל בוועדה אפילו לא התממשה,

זה היה נקרא אפילו, לא רוצה אפילו לשמוע אותו,

שכן למחרת היום כבר נערכה פעולת אלימות,

שההחלטה עליה התקבלה בשבעת הוועדה מאחורי גבו של ברל.

ישיבה שהוא לא ידע עליה, ולכן גם לא שותף בה.

גם את זה בן-גוריון לא רצה לפרגן לו.

הוא הוזיז אותו בכלל מההנהגה, בן-גוריון.

לפי העיתונים,

יש עיתונים,

אירעה בבית כנסת הגדול בתל אביב תגרה חמורה בין פועלים לביתרים.

כאילו תגרה, כאילו כל אחד רצה לתת מכות לשני, תכף נראה.

התגרה החלה בקריאות בוז

של פלוגת הפועלים המאורגנת,

ואולם בבית כנסת הגדול באלנבי, בתל אביב.

הם המשיכו הפלוגה הזאת של הבריונים במהלומות,

בניפוץ כל הכיסאות והשולחנות של בית כנסת הגדול,

וכונתה בעיתונות הכללית אז בשם פוגרום.

בסופו של דבר נאלצה המשטרה להתערב,

וסטבסקי עלה לתורה בחסותה.

היה ידוע שסטבסקי יעלה לתורה בבית כנסת הגדול בתל אביב.

עכשיו בואו נראה עוד פעם, אמרנו את הלשון הזאת, המטורפת,

איך בן-גוריון מנסח את הפקודה ליצור את הפוגרום.

אין להרשות חילול הקודש כזה,

שייתנו שם כבוד לרוצח,

יש להפריע לכך.

זה חילול הקודש.

פתאום בית כנסת אצלו זה משהו קדוש בכלל,

אצל האנטי והאנטי שרצה לחסל את כל הרבנות הראשית,

ורצה לחסל את כל מיני כנסת בארץ,

ושישאר רק במאה שערים בתור מוזיאון.

וייתנו כבוד לרוצח. איזה כבוד רוצח? הבריטים הרי עובדים עם בן-גוריון.

הם עושים מה שגוריון רוצה, אבל פה לא הייתה להם ברירה,

כפי שתכף נראה.

כן, אז בית פלט מחוזי של הבריטים נאלץ לזכות את סטבסקי,

אבל אצל בריון הוא נשאר רוצח, כי הוא צריך,

תכף אנחנו נראה למה הוא צריך שיהיה עדיין, שהוא יישאר רוצח,

שיהיה עליו שם של רוצח.

הדיון שמתנהל במרכז מפאי בעקבות מאורעות אלה היה מן הסוערים ביותר, והסתיים כקודמיו במבטם של ברל קצנלסון ובילינסון,

שנקרא על שמו הבית חולים בזמנו.

לאחר חילופי דברים מראים בן גולומב, שהוא היה גאנגסטר רציני,

נולד למניינם ב-1993, מת ב-1945,

מפקד קניית קניית תיאור ההגנה.

הבן שלו, דוד, היה כלכלן וחבר כנסת מטעם מפאי.

דברים מרים, חילופי דברים מרים בין גולומב לברל,

שכשברל עוזב בהתרגשות את הישיבה,

ברל עוזב בהתרגשות את הישיבה, בילינסון ורובשוב,

רובשוב זה שלמה זלמן,

רובשוב בראשי תיבות שזר,

שהיה אחר כך נשיא שר החינוך ונשיא המדינה,

נשארו להגן על עמדת שוללי האלימות.

דבריו של בילינסון היה בבחינת סיכום התפתחויות במשך השנתיים האחרונות בשאלה הזאת.

פני תנועתנו של תנועת מפאי הולכים ומסתלפים.

הסילוף העיקרי הוא בזה שבשנתיים האחרונות רואים את השימוש בכוח פיזי בתוך האמצעי העיקרי למלחמתנו.

יש נוסח ידוע,

מישהו זורק, אי אפשר להשלים עם הנבלה.

כל מי שאינו מוצא חן בעינינו, זוהי נבלה.

כן, שיטה של ניג בן-גוריון.

ולא עוד אלא ששטח הדברים המוגדרים בתור מעשי נבלה,

התרחף,

שכל מי שאומר את זה, כמו ברוסיה הסובייטית,

מי שאומר משהו הכי קטן, מצייץ משהו, זה כבר מעשה נבלה שצריך לרצוח אותו.

עמוד 112 בספרה של אניטה שפירא,

הליכה על קו האופק, אומנם טבנקין,

מראשי אחדות העבודה, עוד מפלגה,

זאת אומרת, המפלגה הזאת, הכנופי הטרור של מפלגת אחדות העבודה הייתה הפלמ״ח,

שיגאל ינון היה המפקד של הארגון הטרור הזה,

טבנקין ומראשי אחדות העבודה,

התנגד למעשים כגון פיצוץ אספות אלים של הרוויזיוניסטים, שכן לא ראה בהם גילוי כוח אלא חולשה. לא בגלל שזה לא מוסרי או שזה לא אנושי,

זה פשוט יראה על חולשה.

אך גם הוא האשים את המרכז שלא יזם מלחמה עקבית נגד הרוויזיוניסטים.

אך למשתתפים רבים בישיבה של מרכז מפאי היה פיצוץ אספות מעשה לגיטימי,

בטענה שעקרון חופש הדיבור וההתכנסות

לא תופס לגבי אנשים כמו פון וייזל.

פון וייזל נחשב כהוגה הרעיונות המדיני הראשי של הימין הרוויזיוניסטי,

כמו כן גם בן ציון נתניהו, אביו של ביבי,

גם הוא וגם הוא ירד מהארץ,

ולא יכול לקבל תפקיד בכיר בתנועה.

נכדו של פון וייזל

היה מ״פ בצנחנים,

חזר בתשובה,

הגל אומר קצת, והוא היום אברך שעוסק בתורה בדרום.

אז אינו תופס לגבי אנשים כמו פון וייזל, כי פון וייזל מדבר דברים שלא נעימים לאוזן.

ובכן,

ההמשך, מה שקורה זה,

המתנגדים למעשה השתדלו לנמק את התנגדותם רק בנקמוקים של אסטרטגיה פוליטית,

ומשמעת מפלגתית,

שהרי אין אצלם עניין הזה של להיות בן אדם או משהו כזה, זה רק אם זה משתלם מבחינה אינטרסנטית ואסטרטגית.

משה שרתוק,

שרת,

יצחק בן-צבי, קפלן וברל כצנלסון,

כן,

גולדה מאיר

הגיבה

שם ב-21 לעשירית 34' בפרוטוקול של מפאי,

לא האמנתי שדברים כאלה היו, של מכות רצח

וסקילת צועדי מצעד הימין של ילדים באבנים כדי לרצוח,

ומצעד השירה לאחריה של הצלחת המבצע יכולים להיות מאורגנים אצלנו.

זה תמיד היה הסיפור, למדברים ככה יפה, אבל רוצים למעשה שזה יתקיים.

הייתה הרגשה שחזותו הקשה של ברל

בדבר השטן הפאשיסטי המשתלט מבפנים הולכת ומתגשמת.

אליהו גולום מסביר את המעשה ובעקיפוי מלמד עליו זכות.

נמשך, היא מסבירה שבן-גוריון נמשך

אחרי המאבק של התגוששות

אלימה ומארגן אותה,

כן?

לרבות התנגשות אלימה,

הוא שיתף גם פעולה עם מזרמים מיליטנטיים במפאי.

עמוד 114,

משכו את בן-גוריון הלך רוחו,

הלך הרוח הרצחנית שלו,

לעבר חבריו הצעירים, שגם היו כאלה,

והתפרצויותיהם האלימות.

ממפרק ששולח ברל לבן-גוריון השוהה בלונדון, הוא כותב, מנהיגי התנועה שחימצו את השד האלימות

מן הבקבוק,

עכשיו לא ידעו איך להשיבו לתוכו.

שהביא את התנועה הציונית אל סף מלחמת אזרחים.

אבל כפי שכבר אמרנו, גולום אמר,

אנחנו נכוון את כותב ההיסטוריה, שתמיד הרוויזיוניסטים התחילו את היריעה הראשונה.

מקורות הייניקה העיקריים של מחנה הפועלים לאלימות

בשנות ה-30,

האחד, ההנחה מצדיקה נקיטת אלימות לשם הבטחת זכות בלעדית,

רק הם, לעבודה עברית.

שכולם ימותו מי רעב, רק מפאיניקים תהיה להם עבודה.

זה מספיק זכות כדי לרוצץ גולגולות ולהרוג אנשים.

לימים היא התפרשה כמצדיקה נקיטת אלימות עם רצח,

גם נגד מי שמסרבים להזכיר בזכותה הבלעדית,

הדיקטטורית,

של ההסתדרות לארגן פועלים,

כאן קצרה הייתה הדרך לניסיון לחסל באמצעות מכות ורצח גופים חברתיים-פוליטיים.

עמ' 115. קשה למצוא דוגמאות להתפרצויות אלימות מצד ביתרים בארץ.

אין כזה דבר.

הפשיזציה

של תנועת הפועלים, כפי שכינה זאת ברל כצנלסון,

בהתכוונו לשימוש באמצעים פסולים ולהתלהבות מהשימוש בהם,

מכל מקום בתקופה של שיכרון

מן השימוש בכוח ומתחושת הביטחון והעוצמה

שהקנה החוליגניזם הייתה סכנה שגרמה להשחתת הנפש

ועיוות הכרוכים באלימות כשיטה פוליטית.

זאת אומרת, למעשה עד עכשיו הם היו תת-אדם,

תת-אנושיים, זה יכול להפוך אותם לתת-בהמה.

ברל,

אהרונוביץ' ובלינסון ניצבו כדון קישוטים בטלנים שאינם קוראים את התקופה.

אליעזר ליבלשטיין,

זה בעמ' 134,

ליבלשטיין,

ואחר כך שינה את זה ללבנה,

אביה של חברת כנסת ציפי לבנה ממפלגת המחנה הציוני,

שמה החדש של מפאי, כל הזמן מחדשים

את השמות, אולי יהיה להם קצת עוד כמה מנדטים.

איש קיבוץ אין-אחרות, אחר כך הקיבוץ המאוחד,

הוא היה גם כן אדם תת-אנושי שנאבק למען העדפת הקבוצה הגדולה שדגלה באלימות,

כשיטת ההתיישבות של אחדות העבודה,

אותה הוא מכנה קומוניסטית.

וזה באמת נכון,

כי באמת דוקטור תום שגב כותב בימי הכלניות,

שכל הפלמ״ח, כל הארגון הטרור של הפלמ״ח,

באמת של אחדות העבודה,

העריצו את סטלין ואת הצבא האדום.

אך גם מסביר שהקומוניזם שלנו זו דרך ציונות מתגשמת. זאת אומרת, ודאי שכולם קומוניסטים,

גם בן-גוריון,

גם כן אחדות העבודה, השאלה היא זה קומוניזם יותר.

רק אחרי הסיפור של קום המדינה וזה התנערו מהקומוניזם.

אבל זו תנועת עבודה, היא תנועה קומוניסטית לכל דבר, סטליניסטית,

שמעריצים את סטלין ואת השיטות של הצבא האדום של טרוצקי,

של רצח סיטוני כדי להשיג דברים במהירות.

על משכב הוא אומר, אנחנו צריכים להחשיב את הכוח המוסרי הצפון בקומוניזמוס,

בדיקטטורה של הרעיון, הכול דיקטטורה,

שכל מי שמתנגד לחשיבה של מפאי ניתן מיד לרצוח אותו, כשיטה שעליה התבססה המהפכה הסובייטית,

המסגל את החיים אליו, הערפול המחשבתי והזיקה המפוקפקת

בין המינוח לתכנים פותחים אשנב למערכי נפש דרכי חשיבה של פועלים מאותה תקופה.

הניסיון הפתטי המעורר רחמים להעתיק ולסגל

למציאות ולתכנים שונים, במהותם,

מונחים ההגדרות הלקוחים מן ההוואי והמציאות של ברית המועצות המהפכנית,

מעיד כאלף עדים על הזדקקות לברית המועצות,

סטלין והצבא האדום כמוקד השראה וחיקוי.

כן, ארתור רופין

פילל בתחילת 1922 לניצחון הבולשוויזם,

שזו הייתה השנה האחרונה, 1922 זו השנה האחרונה של ארבעת שנות מלחמת האזרחים הרוסית.

כן,

הסוביית אהותי על יריביו,

כפי שכותב ארתור רופין בפרקי חיי,

חלק ג' תל אביב 1968,

זו הדפסה נוספת, עמ' 29. ממשיכה פרופ' רוניטה שפירא, הערצה לברית המועצות

של מחנה הפועלים,

כן, כי האנשים שכחו את זה,

האחרונים שעדיין נחזו עם הסיפור של ברית המועצות זה היה מפ״ם.

אז לכן, מי שאפילו היום בן 60, 65, יודע, מפ״ם עשה משהו עם דגל אדום,

עם קומוניסטים,

אבל פה אנחנו רואים שכל מחנות הפועלים היו סובייטים,

קנאים,

אלימים, אותו דבר,

בלי הבדל.

ההרצה לברית המועצות של מחנה, כל מחנה הפועלים,

הייתה גם בתחום הביצוע,

כלל רצח מיידי של כל מי שחושב אחרת, לכן מי שדיבר קצת,

הוא תזהר, יעלים אותך.

מאשר תחום האידיאולוגיה, הסיסמה שהסוציאליזם משמעו סובייטים וחשמול,

כל אלה נמצאו מיד להם

אנלוגיות, זאת אומרת השוואות מעשיות אצל חלוצי מחנה הפועלים בארץ ישראל.

המון 299,

פה אנחנו הולכים לסיום את העניין הזה, בתנועת העבודה הישראלית

שרר הלוך רוח של הערצה

כלפי עיוותי משטר המהפכה ברוסיה.

בן גוריון, טבנקין,

אליעזר ליבנשטיין, היינו אליעזר ליבנה,

ליבנה אחר כך,

ואחרים היו נכונים לסגל את הצורך בתיאור הבולשוויקי הסובייטי.

זה שפרופסור יעקב

טלמון עתיד לכנותו כעבור 40 שנה,

עידן האלימות,

שנגמר אולי לפני 30 שנה, לפי דעתו.

דומה שבין ניסיוני אחד הראשונים שהתחילו בקווי הדמיון בין המתודולוגיה, היינו חשיבה שיטתית

בתחום מדעי מסוים, חקר מתודות שמנחה את החשיבה,

כן, את המתודולוגיה השלטונית של הפשיזם ובין זו של הבולשוויזם, של תנועת העבודה.

הוא הראשון שיבחין בזה

שלמעשה תנועת העבודה היא תנועה בולשוויקית ופשיסטית.

התפיסה שהזלזול בהמונים מתבטא באמירה

העם הרי זה עדר בקר.

התפיסה שהאוונגרד,

זאת אומרת הניסיוני החדשני שמדמיין שהוא אפוטרופוס על כולם,

כחלוץ לפני המחנה,

זכאי להנהיגו על ידי השימוש באלימות ובטרור ובשלילת הדמוקרטיה. בן-גוריון הכיר בכך שההתפרצויות האלימות בין יהודים יכולות בסוף לסכן את המשך העלייה וחיסולו של היישוב,

אבל זה לא עניין אותו,

שגם הנציב הבריטי עלול להפסיק את מתן הסרטיפיקטים גם למפאי.

אולם לדידו של בן-גוריון זה לא שינה. הדבר הראשון הקודם לכל דבר אחר זה קיום הבלעדיות של התנועה הזאת.

אם מישהו יגיד כי זה נגד, זה ציטוט של בן-גוריון,

כי זה נגד העלייה ונגד הבניין, אני אגיד כי אלחם נגד הכל

ואגן על הבלעדיות

של התנועה הזאת.

עמדה זו נבעה מהסוג של התפיסה הלאומית השבתאית הבקצ'ית-איסלאמית,

המעמדית של בן-גוריון,

שלא תיתכן הגשמת ציונות בלי הסתדרות עובדים של שמאל דווקא,

קומוניסטית.

ולכן ההגנה על בלעדיותה מצדיקה אפילו את הסיכון של מה שקיים.

שכל היישוב פה ילך לכל הרוחות וכולם ייהרגו,

או אנחנו או שלא יישאר פה אף אחד חי בארץ ישראל.

בן-גוריון הימר על כך שהמעסיקים,

בשל אינטרסים כלכליים שייפגעו קשה במקרה שמגוריון יגרום למלחמת אזרחים,

יירתעו,

כפי שהוא איים.

כל ביתרניק

וכל סופרסקי, כנראה זה אחד מהביתרים,

וכל יהודי ידע שבעד הריסת ההסתדרות, ובמיוחד בגיון הריסת ההסתדרות זה מספיק שמקימים עוד הסתדרות של הרוויזיוניסטים,

כן?

נהרוס את כל היישוב.

רצח עם של כל התושבים.

כי את היישוב הזה אי אפשר שלא להרוס.

ברגע שיש עוד מישהו שעושה הסתדרות.

האם ניתן להרוס את ההסתדרות?

מה נקרא להרוס את ההסתדרות? לתת עוד למישהו גם כן שיהיה מאורגן בהסתדרות.

אז זה נקרא הרס, ובשביל זה מותר ואפשר וחובה להרוס את כל היישוב.

היישוב לא ייהרס אם הם ידעו ויראו את האגרוף שלנו.

זה מהפרוטוקול של ועד הפועל של ההסתדרות, 28.3. 1933. מזכיר מועצת פועלי חיפה, אבא חושי,

שהוא היה אנלפבית,

אגב ידוע,

ראש עיריית חיפה בהמשך ושר של מפאי בממשלה,

מארגנת פלוגות חושי,

עוד פלוגות של בריונים שהתפרצו למקומות שונים ויקראו מכות רצח כדי להפריד ולפרק מסגרות לא פועליות.

הוא אומר בגלוי, אני בעד מכות רצח.

אני בכלל לא קורא לזה אלימות,

פשוט משנים את השם, כבר דיברנו על זה.

הכל מסכימים שאם אקים אותי, אידיאולוגית, זאת אומרת, אם מישהו אומר לי משהו לא טוב, אני יכול לפוצץ לו את הגולגולת.

כן, ואם יש תנועה אשר היא אידיאה מרכזית שלה היא להכות אותי מבחינה אידיאולוגית,

שם היא תסחוב תשתית, זהו, עלינו לחכות עד אשר יהיה לנו את הכוח הפיזי להרוס,

ולנו יהיה הכוח.

זה עוד פעם, פרוטוקול מרכז מפאי.

הגדיל לעשות אליהו גולום,

שקבע, מפקד כנופיית טרור ההגנה,

בכלל שימוש באלימות מותר לדעתי,

רק בשעת ההגנה,

מצד אחד,

אבל העלאת רוצחים כמו סטבסקי,

שמפאי העלילה עליו שהוא רצח את ארלוזורוב,

אפילו שבית משפט הבריטי זיכה אותו,

זה מעלות אותו לקדושה, זה נקרא התנפלות.

זה נקרא שהם מתנפלים, זאת אומרת, מין מחלת רדיפה כזאת.

כשיש להתגונן נגדה,

ומי שאומר שהמקרים של היומיים האחרונים,

זאת אומרת, ההתפרעות החייתית

של הבריונים של מפאי בשבת,

בכנסת הגדול בתל אביב, תוך ניפוץ ראיות בית כנסת,

ראיות לכנסת ושבירת עצמות וגולגולות של המתפללים,

שאחר כך היו צריכים הרבה זמן לשכב גם בבתי חולים,

הבית,

הם מעשה אליבוד מצידנו,

מוציא דיבה על עצמו ועל תנועתו.

עד כדי כך, לאן נגיע המוח המעוות שלהם.

על כל פנים,

אנחנו מגיעים פה לנושא של מי רצח את ארלוזורוב.

התגוננות אנשי ביתה מפני העלילה שסטפסקי זכאי נקראה בפי גולומב התנפלות,

והעלאת סטפסקי לתורה זה נקרא להעלות אותו לקדושה,

לאחר זיכויון בבית משפט זה נקרא העלאת רוצחים לקדושה.

על ידי בן-גוריון זה נחשב חילול הקודש.

מכבסת מילים מעוותת של נפש מושחתת ומעוותת כשל בן-גוריון וגולומב כדי להכשיר פוגרומים ומכות רצח,

גרם לכך שרבים מאלה שקיבלו אלה, כפי שאמרנו,

שעברו חודשים בבתי חולים וחלקם נשארו נכים לכל ימיהם,

ובנס לא היו שם הרוגים.

נעבור כעת

לגילוי לראשונה בכל התולדות

פה מה שקרה פה בארץ, מי רצח את ארלוזורוב ומי באמת היו שולחיו.

כידוע, עמדותיו של ארלוזורוב לא תאמו ממש לעמדותיו של בן-גוריון,

שהיה פותר בעיות כאלה כראש הדיקטטורה הפועלית,

כמו דיקטטור, ומנטרל את כל מי שיש יכול לפגוע במנהיגותו,

כדוגמת ניטרול ברל כצנלסון, וכן בהמשך את חיים ויצמן, שהתפוטר בראשות ההסתדרות הציונית ביוזמת בן-גוריון.

מי זה הדוקטור אלוזורוב? הוא סיים את לימודיו בהצטיינות

בגימנזיה ובאקדמיה בברלין, והיה מומחה לכלכלה ומדינאי מקורב לחיים ויצמן,

שהיה גם כן מתחרה של בן-גוריון,

שארתור רופין בעצם טיפח אותו בתחילה,

קידמו את ארלוזורוב להנהגת מפאי,

ולכן הוא היווה איום על מנהיגותו של בן-גוריון.

פרופסור יחיעם וייץ

מאוניברסיטת חיפה, מרואיין ברשת ב'

בעל לשבט תשע״ח,

בשעה 12 הוא מסביר, על פי התיעוד הקיים כך,

שכבר בגיל 24 דוקטור ארלוזורוב

נחשב למטאור בשמי הנהגת היישוב הציוני, כן, כמו כוכב שביט כזה,

בשמי הנהגת היישוב הציוני בארץ,

ונחשב בעיני רבים למנהיג שלו.

ארלוזורוב היה ראש מפלגת הפועל הצעיר,

שמשכה לשורותיה אינטלקטואליים רבים,

והוא, כמו חיים ויצמן, לא גרס את הסוציאליזם הפועלי,

שהיה הבסיס הרעיוני של השמאל,

אלא הוא הגיש את הצורך לדאוג לעובדים,

ובכך הוא ראה את עצמו כחלק מתנועת העבודה.

עובדים, עבודה, עובדים,

אבל לא כל הסוציאליזם המטורף, המרקסיסטי, והקומוניסטי והסובייטי.

ולכן הייתה תהום פעורה בינו לבין בן-גוריון.

אומנם,

לנוכח השפעתו הגדולה,

הוא הצליח לבסוף לאחד את המפלגות,

ויצר את מפלגת מפאי.

ההסתדרות הציונית בחרה בו לשמש מעין שר חוץ של הציונות,

במסגרת התפקיד של ראש המחלקה המדינית של הסוכנות.

כן, אנחנו ראינו גם כן,

דיברנו על זה והוכחנו את תאורת הגדל והשברתו שפיתח נורדאו,

ושכלל ארתור רופין הגזע העליון של הגזע האינדו-גרמני,

המרכז שלו בגרמניה,

ושיהודי גרמניה משתייכים לגזע הזה.

בניגוד לאוסט-יודן,

מזרח אירופה, שהם המנוונים.

לכן היה רק טבעי לכך

שראשי הציונות ירצו להציל דווקא את יהודי גרמניה.

אבל בניגוד לבן-גוריון וארתור רופין, שרצו להעביר לארץ רק צירים בריאים,

ארלוזוב רצה להביא עשרות אלפים מהם.

אבל זה אף אחד לא שאל, למה דווקא

הציונות פועלת להציל את יהודי גרמניה?

זו הסיבה.

כי על פי תיאוריות הגזע,

שהנאצים ניכסו אותה לגרעין האידיאולוגי,

ופיתח אותו נורדאו,

יהודי גרמניה...

‫הם שייכים לגזע הארי האינדו-גרמני,

‫ולכן הם נקראים יהודים. ‫ואילו השאר, מזרח אירופה וכל הספרדים, ‫הם שייכים לגזע השמי, ‫שהוא לא עם יהודי בכלל.

‫אז לכן זו הסיבה למה הייתה פה פעולה ‫דווקא של הציונות,

‫להציל דווקא את יהודי גרמניה.

‫באותה עת,

‫ארלוזורוב עסק במום עם הנאצים ‫לשם קבלת 100 מיליון דולר.

‫אני קורא את מה שפרופ' יחיאם וייס,

‫לשם קבלת 100 מיליון דולר ‫שניתנו לשלטון המנדטורי,

‫לשם ביסוס התעשייה ‫ותפקידת הכלכלית המודרנית,

‫שבעצם מי שיצר אותה זה הרב לבונטין,

‫שייסד את ראשון לציון,

‫והעלאת 60 אלף מיהודי גרמניה, ‫זה לא מצא חן בעיני בן-גוריון, ‫הוא רצה רק את, כמו אירופים,

‫רק את הצעירים והבריאים,

‫אפשר שילכו למשרפות.

‫רק הוא ראה אותם בתור כאלה ‫שיש להם ידע וניסיון תעשייתי,

‫לכן כדאי כן להביא אותם לארץ, ‫ולא לשלוח אותם למשרפות באושוויץ.

‫וזה ייתכן שעלה לו בחיים גם, ‫אחד מהסיבות,

‫חוץ משהוא היה יריב

‫ואיום על המנהיגות של בן-גוריון.

‫לשם הצלחת המום, ‫הוא חידש בשנת 1933 ‫את קשריו עם זוגתו.

‫מי הייתה זוגתו של ארלוזורוף?

‫הנאצית, הגויה הפרוטסטנטית,

‫מגדה מריה,

‫כן, על שם אימו שלי, ‫שהוא יימח שבו.

‫מגדה מריה יואנה פרידלנדר,

‫שהיא עסקה כבר בצעירותה ‫בפעילות בחוגי הנאצים,

‫ולארלוזורוב להיות צ'ייח,

‫להיות עם מישהי, שהיא תהיה כביכול אשתו ‫מחוגי הנאצים, זה היה כבוד,

‫כי הציונות זה תיאוריית הגזע.

‫מי ש... זהו.

‫כשארלוזורוב עלה לארץ, הם נפרדו,

‫והיא נישאה ממש לפני עליית היטלר לשלטון, ‫לשר התעמולה הנאצי ‫מקורבו של היטלר, יוזב גבלס.

‫בסיום מלחמת העולם,

‫כשהתבוסה הנאצית הייתה כבר מושלמת,

‫אז היא רצחה את ששת ילדיה ‫והתאבדה יחד עם גבלס.

‫ארלוזורוב הופך בחזרה לידידו של גבלס,

‫שאשתו הייתה זאת האישה הראשונה שלו,

‫של ארלוזורוב,

‫וכך נסללה דרך לתוכניתו, ‫ואחרי שהוא נרצח, ‫ארתורופין מימש תוכנית זו ‫באמצעות המחלקה הגרמנית ‫שהוא הקים מייד לאחר הרצח.

‫סימה אשתו של ארלוזורוב,

‫שהייתה איתו בשעה שהוא,

‫כן, בשעה שהוא היה,

‫בשעה שהוא נורה,

‫אבל לא למוות, ‫כפי שתכף נראה,

‫והעידה במשטרה,

‫ששני הרוצחים לא היו, ‫זה לא היה סטפסקי שם,

‫אלא שני הרוצחים היו ערבים ‫על פי חזותם,

‫ושהם עקבו והתקרבו אליהם.

‫הם ניסו לברוח משתי ערבים, ‫היא מספרת,

‫לנכנסו לשכונת מגורים, ‫אחרי זה חשבו שהם כבר ירדו מהם,

‫ואז הם חזרו לחוף,

‫ואז הם עוד פעם התקרבו אליהם,

‫ואחד מהם שאל בעברית, אבל כמו ערבי, ‫כמה שעה?

זאת אומרת, מה שעה? כמה שעה?

‫ובעלה נעלה, אני לא חייב לענות לך. ‫הנמוך שבהם שלף את הקדחו ‫וירד בו כדור בודד בבטנו.

‫זאת אומרת, הוא לא רצח אותו בכלל, ‫הוא ירה לו כדור בבטן, ‫לא בלב, לא במוח, לא בראש.

‫הוא נפצע והובא לבית חולים ‫הדסה בתל אביב,

‫מת על שולחן הניתוחים,

‫ופה יש גם עוד... ‫זו בעיה באמת שנשארה בלתי פתורה.

‫משום שהמכשיר,

למה הוא מת? ‫כל הסיבה שהוא מת,

‫הוא רוצה ניתוח פשוט, ‫להוציא את הקליע מהבטן.

‫אלא שהמכשיר לעירוי דם,

‫שבעל רק זמן קצר לפני כן, ‫הושבת לפתע.

‫כך שגם שאלה זו, ‫האם מישהו דאג במירכאות להשבתה זו, ‫זה מבחינתי נשארה השאלה ‫הבלתי פתורה היחידה.

‫כפי שעד ימינו, זהות הרוצחים ושולחים ‫נשארה בלתי פתורה במחקר המדעי, ‫כך אומר פרופ' וייץ, ‫עד היום לא יודעים מה המחקר המדעי, ‫מי שלח, מי רצח,

‫נגלות לראשונה, כן?

‫נראה שלא רק סימה, אלא גם הבריטים ‫שיתפו פעולה עם מפאי ‫והעלימו את העדות הזאת ‫כדי שיהיה ניתן להאשים ‫את פעילי הימין הקיצוני ‫ואת סטסקי ברצח.

‫כדי לחסל את ארלוזורוב ‫במירב הסודיות,

‫היה צריך לשכור גורם חיצוני,

‫שנראה להלן.

‫רוצחיו של ארלוזורוב היו ערבים,

‫שכירי חרב חיצוניים,

‫שנזכרו לחסל את ארלוזורוב.

‫מי שכר אותם?

‫זה פה הגילוי המעניין, לראשונה.

‫נביא לאלן פה את הפרטים ‫שמעידים מי היו שולחיו,

‫מאיפה אני לוקח את זה?

‫יש ספר שנקרא אזיידה,

‫אזיידה זה הסבא ביידיש.

‫זה ספר בעצם שנכתב ‫רק למטרות משפחתיות,

‫ולא העלו בדעתם לפרסם את זה. ‫למעשה,

הם היו עדיין קצת בפחד, כן?

‫כי יש פה עדות שמיעה

‫של מישהו שראה, ששמע בדיוק

‫מי שלח את הערבים האלה.

‫אבל כפי שאמרנו,

‫שעדיף מי שקצת מדבר,

‫צריכים להיזהר, יעלימו אותו, ‫בפרט בכדי דבר,

‫הוא סיפר את זה רק בסוף חייו לנכד שלו.

‫והנכדה שלו,

‫זאת אומרת, האחות של אותו נכד,

‫היא הוציאה את זה לאור,

‫הוציאה את זה,

‫ואולי כאילו נשאר עוד הפחד הזה ‫מלעשות פרסום מעבר לזה,

‫אבל היום כבר לא צריך לפחד.

‫מי שהוציאה את זה זכת שפרה לרנר,

‫שגרה בבני ברק,

פה נדמה לי שהיא גם מדריכת כלות,

‫בעמוד 65,

‫הוצאת דוקוסטורי רעננה, ‫תשסח 2007 למניינם.

‫הספר הוא על הרב הגאון המקובל, ‫רבי אפרים שמואל לרנר פפרמן,

‫שסיפר

בערוב ימיו כעת שמיעה פרטים ‫השופכים לראשונה

‫אור על זהות שולחיו של הרוצח.

‫ככה היא כותבת,

‫בקיץ תרצצ״ג,

‫בליל כב בסיוון, 16 ביוני 1933,

‫נרצח בחוף ימה של תל אביב ‫דוקטור חיים ארלוזורוב. ‫כפי שראינו, היא גם לא ידעה את זה, ‫שהוא לא נרצח שם.

‫ראש המחלקה המדינית של הסוכנות,

‫הסוכנות בראש העומד בגוריון,

‫עצרה המשטרה הבריטית ‫שלושה חשודים,

‫אבא אחימאיר,

‫כן, ראש ברית הבריונים,

‫שהיה לו טור מפנקסון של פאשיסטן ‫בעיתון של ז'בוטינסקי,

‫אברהם סטבסקי וצפי רוזנבלט.

‫חברי המפלגה הרוויזיוניסטית, ‫אבא אחימאיר זוכה במהלך המשפט, ‫רוזנבלט יצא זנקאי בדין, ‫וסטבסקי נידון למוות.

‫ערער, ובסופו של דבר זוכה.

‫עפו מהפרשה, זה הסיפור, ‫אז העלו אותו לתורה וכו'.

‫הפרשה כולה חשפה עוד תהום של שנאה ‫בין השמאל בפית של אז,

‫לבין הימין הרוויזיוניסטי.

‫מפלגת חירות בראשית ימיה של המדינה.

‫לפי עדותו של העיתונאי בן-ציון כץ, ‫אמר הרב קוק,

‫אני מוכן להישבע בערב יום כיפור,

‫ולפני ארון הקודש, פתוח,

‫שאברהם סטבסקי חף מפשע.

‫מניין שאב הרב

את הידע ואת העוז

‫לקביעת דעתו החד-משמעית?

מה היו נימוקיו

אשר בגללם קבע את הכרעתו ‫כנגד דעת בית המשפט ואת פסק דינו?

‫מניין היה הרב כה בטוח עד כדי נכונות ‫לשבועה על חפותו של סטבסקי?

‫האם היה בידו של הרב קוק מידע סודי ‫שהוסתר מן השופטים?

‫בנו הרב תיאודה קוק גילה,

‫לאבא הייתה ידיעה חשובה מאוד,

‫ששפכה אור על כל הפרשה.

‫מה הייתה ידיעה חשובה מאוד?

‫שעליה הסתמך הרב.

‫זו נודעה לזיידה, ‫לסבא, הרב לרנר פפרמן,

‫כאשר זקוק היה לתרופה ‫בעבור הסבתא שרה,

‫שסבלה רבות ממיגרנות.

‫באחד הלילות,

‫תוך כדי כאב ראש קשה,

‫התברר שהתרופה שהייתה מצויה ‫בקביעות בבית אזלה.

‫בית המרקחת היה מצוי בפינת רחוב אוסישקין,

‫ממש

מרחק הצער מביתו של הזיידה.

‫בעלי בית המרקחת ידועים היו ‫כנאמני השמאל ‫וכאנשי מפאי הקנאים מהגנה.

‫השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. ‫כאשר הגיע הזיידה לבית המרקחת,

‫הדלתה הייתה כמובן נעולה,

‫אבל מכיוון

שהוא ידע

כי הבעלים מתגוררים במקום, ‫קיווה שיפתחו לו את הדלת

וימכרו לו את התרופה.

‫עוד הוא מצפה בחוץ באישון לילה,

‫שמע קולות

בוקעים מתוך בית המרקחת ‫בעברית ובערבית,

‫בטונים גבוהים.

‫זאת אומרת, הרוצחים הערבים ‫עם הסוחרים כאילו.

‫הזיידה, שהבין כמובן ערבית, ‫הקשיב לשיחה במלואה,

‫שכללה תיאור מפורט ביותר ‫של ביצוע רצח ‫על חוף יומה של תל אביב.

‫התברר לו איפה שתנועת מפאי ‫שלחה שכירי חרב ערביים,

‫לרצוח את ארלוזורוב וגם זממה, ‫בכך להשאים את הרוויזיוניסטים ‫שנואי נפשם.

‫אגב, בוועדת חקירה

‫שמנחם בגין עמד על כך שהיא תוקם,

‫ב-1983 למניינם,

‫העיד חבר השומר וההגנה,

‫על שתי הערבים האלה,

‫שזה כבר היה חבר השומר וחבר ההגנה,

‫שעבדול-מג'יד ועיסא דרוויש ‫הודו לו שהם הרוצחים.

‫וכשהם נעצרו על ידי הבריטים,

‫מצאו זהות בין הקליע ‫שהיה בגופו של ארלוזורוב ‫לבין הכדורים שנמצאו בכליהם.

‫אם כן, הבריטים משתפים פעולה,

‫הם יודעים שסטבסקי הוא לא הרוצח, ‫והם עושים לו משפט.

‫פרופ' סדן

‫הודה לימים שהוא העיד עדות שקר ‫למען מפלגתו מפאי ‫בבית המשפט הבריטי,

‫שראה כביכול את סטבסקי ‫בליל הרצח

‫בשעה שמונה בערב בתל אביב,

‫אף על פי שסדן עצמו נראה ‫בירושלים שעה קלה לפני כן.

טוב, זה בסוגריים. ‫אני ממשיך את מה שהיא כותבת. ‫אזיידה שמע קול,

נרעש ונפחד,

‫אך המשיך לעמוד בשקט ולהקשיב.

‫משנשתתקו הקולות,

‫העז לדפוק בדלת,

‫המכונזים בבית הופתעו.

‫כל כך מאוחר בלילה, ‫שאלו בבילוט, מה אתה עושה כאן?

‫עכשיו,

‫האם מזמן אתה עומד כאן?

‫באתי לגנות תרופה, אמר,

‫ואם התרופה בידו,

‫מיהר מייד אל ביתו של הרב קוק,

‫אז היידה סיפר לו את כל אשר שמע.

‫בבוקר הופיעו מודעות בחתימת הרב ראשי ‫אברהם יצחק כהן קוק,

‫סטבסקי חף מפשע.

‫הרב קוק, תמיד עד אז,

‫ביצע במדויק

‫את מה שציפו ואו ביקשו ממנו ‫ראשי הציונות ועסקניה.

‫כן זה עם עבירה, לא עבירה, ‫יש פה שקר, כמו שהראינו מקודם,

‫לגבי שהוא נתן ליבניאלי מכתב ‫שכביכול הוא רוצה לדעת ‫מה מנהגי תימן,

‫שואל הרב של חברון, רבי חזקי המדיני,

‫הגאון, מה צריך לנסוע בשביל תימן?

‫למה הרב קוק אומר את זה? ‫אני רוצה לדבר, הוא מיד ברח.

‫אנחנו לא יודעים מה המנהגים שלהם.

‫אז בכל דבר,

‫מה שהם ביקשו, אוטומטית.

‫מיד הוא מקיים את זה. ‫למעשה, הוא כותב את זה בפירוש ‫לאחד שנקרא אצלם סופר,

‫עזר, אברום זלמן רבינוביץ', ‫יש פה סמטת עזר בבני ברק,

‫זה על שמו של אותו אפיקורס.

‫הוא גם כן, רבני צפת

‫נידו אותו, את אותו עזר,

‫בגלל שהוא, כמו שאליעזר בן-יהודה,

‫הלחם נגד החלוקה כדי למוטט ‫את הבסיס הכלכלי של יהודי ירושלים,

‫ככה הוא, באמצעות השמצות,

‫שקרים גסים על תנאי חכמים גדולים,

‫על הרידבז וכולי,

נגד החלוקה כדי למוטט ‫את הבסיס הכלכלי של יהודי צפת.

‫אז לכן הם יוציאו חרם כללי על עזר,

‫אותו אחד שפה יש סמטת עזר.

‫אבל אם קוק, מה זה, זה חבר חייו.

‫אז הוא כותב לו,

‫לסופר הנעלה א', ז', רבינוביץ',

‫שאלה קטנה שאלת ממני.

‫מה הוא שאל ממנו?

‫באותו פלוגה של הפועל הצעיר,

‫של ארלוזורוב,

‫נהגו כמה, התקוטטו עם ערבים, ‫והם רצחו אותם,

‫והם היו כופים ואפיקורסים.

‫אז מה הייתה הבעיה? ‫על פי ההלכה כתוב שצריך כולנו ‫ללבוש לבנים ולשמוח,

‫שמעכשיו הם פחות עבירות יעשו.

‫אבל הוא נדרש להספיד אותם.

‫אז לוותר על השולחן ערוך,

‫כי מה שהם אומרים זה קדוש, ‫והוא עושה את זה.

‫אז הוא עושה את הלטוטנות

‫הידועה שמאז גם המזרחי עושה, ‫שבהתחלה אומרים מצד אחד,

‫ככה הלכה.

‫אבל מצד שני, מה מצד שני? ‫בכלל לא מדבר על הלכה בכלל.

‫זה היה לאומי, גיבור, סיפורים.

‫אבל מה המיוחד שאני מביא פה?

‫שאלה כזאת אשר אדם שאינו סרבן כמוני,

‫ודאי חושב אתה ובצדק,

‫שמלאנה תכף ומייד

‫ובזריזות של קורת רוח.

‫עוד פעם,

‫אתה יודע שאני לא סרבן,

‫בוודאי החליטה בצדק, ‫שמה שאתם מבקשים,

‫אני ממלא תכף ומייד בזריזות של קורת רוח.

‫זה נלקח מתוך מאמרי הראייה,

‫א', עמוד 89, אבותינו חללים.

‫בנושא של רצח ארלוזורוב,

‫כיוון שהרב קוק

‫חרג מנוהגו זה,

‫ויצא במלחמה על חפותו של סטפסקי ‫נגד עמדת ראשי הציונות,

‫שהיו מראשי השמאל,

‫הוא ספג מהם קיתונות של בוז בעיתונות,

‫שכביכול עמדתו נבעה מכך ‫שהוא אינו מאמין ‫שיהודי יכול לרצוח.

‫הם שפכו את דמו,

‫הם כתבו עליו בעיתונות, למשל,

‫כן, קלון לרב מגן ועוזר לרוצחים. ‫מקור משכנות הרואים, אהרון רוזנברג,

‫חלק ג', עמוד 1068. ‫יתרון הפועל הצעיר,

‫שרלוזורוב עצמו, היה מייסד התנועה הזאת, ‫כתב אז,

‫אם בתחילה אפשר היה לחשוב ‫שהרב קוק היה בבחינת ‫אין אדם עובר עבירה,

‫אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות,

‫הרי שנוכחנו לדעת ‫כי זו אצלו שיטה ולא שטות.

‫שיטה הידועה לנו היום,

‫שבה לוקחים הכוהנים והכמרים ‫את משטר הרשת תחת חסותם. ‫גם זה מופיע שם.

על גדל ביתו נכתב,

‫אוי לדור שכוהניו מחפים על רוצחיו.

‫זה מופיע בספר של אבינועם רוזנק,

‫הרב קוק, עמוד 271. ‫ברל כצנלסון כתב אז,

‫האמונה הבטלנית התמימה של הרב קוק,

‫שיהודי אינו מסוגל לשלוח יד ‫בנפשו של יהודי האחר. ‫הוא זרק את זה גם את המשפט הזה, ‫שהוא לא יכול לספר את האמת, ‫שיש לו את הידיעה, מרע פפרמן,

‫שהמפאיניקים עצמם, ‫הם שלחו את השכירי חרב ‫לרצוח את ארלוזורוב, ‫כי הוא איים המנהיגות של מן גוריון.

‫כן, אז זה רק פעם גם את המשפט הזה. ‫אז הם לקחו מזה ועשו מזה חגיגה ‫שהוא נאיבי וטיפש, ‫ואיך הוא אומר כזה דבר.

‫בוודאי שזה לא... ‫תראה, האמונה הבטלנית התמימה ‫של הרב קוק,

‫שיהודי אינו מסוגל לשלוח יד ‫בנפשו של יהודי אחר,

‫ומשום כך יש לזכות את הרוצח,

‫אינה יכולה אלא לעורר להגמר.

‫המקור הוא האיש עם הזרם,

‫נגד הזרם, שינה אבידור,

‫עמוד רפ.

‫דוד בן גוריון גם האשימו,

‫בלפחות נאיביות, ככה הוא כותב,

‫לפחות נאיביות, אם לא שנאה כלפי הפועלים. ‫בגוריון ישר זה מתבטא,

‫לא משנה שהוא היה הידיוט השימושי ‫של השמאל כל השנים,

‫שום דבר לא עמד לו פה.

‫כי בדיקטטורה, אם אתה עושה פעם אחת, ‫אתה חורג

מהפקודות

ומהנוהל שצריך,

‫אז כל מה שעשית עד עכשיו,

‫הכול נמחק.

כן?

‫אז לא פחות מנאיביות, ‫אם לא שנאה כלפי הפועלים,

‫כותב בן גוריון. ‫בבקורת הפרשה אף הגיש הצעה

למרכז מפאי, שנדחתה בקושי,

‫לבטל את מוסד הרבנות הראשית.

‫כפי שאמרנו שיש שיטה של בן גוריון,

‫שקודם כול מוצאים איזו עילה,

‫פהוא חרג נגד השמאל פה עם סטבסקי,

‫כדי לרסק ארגונים ומוסדות ‫שהם לא מפאייניקים. ‫במקרה הזה, לרסק את הרבנות. ‫המקור של זה זה מירסקי,

‫זה רב קוק,

‫מיסטיקין ה-Time of Revolution New York Even 2016,

‫עמודים 21-211.

‫ובכן,

כפי שראינו בחיבור שלנו,

‫וכפי שאנחנו דיברנו בפעמים הקודמות,

‫זו הצורת שיטה של בן גוריון.

‫הרב קוק, שידע את האמת המרה,

‫שאלה ששפכו את דמו, ובראשם בן גוריון,

‫הם אלה ששלחו את הרוצחים,

‫אך נראה שהוא העדיף לשתוק,

‫כי הוא ידע שאם הוא יגלה את האמת,

‫בן גוריון יצווה לזכור עוד שכירי חרב ‫כדי לפגוע בו וברב לרנר.

‫גם היה לו אחריות כלפי הרב לרנר.

‫אומנם אירוע זה היה חריג.

‫לאחר מכן, הרב חוזר סורו,

‫הוא דבק ביתר שאת באותם חוגי השמאל,

‫שסיעה של דביגותו התבטאה ‫באיגרת לאומה,

‫שהוא פרסם בחודש אלול של השנה ‫שלאחר מכן,

‫בתרצד.

על תגופתו הקשה של מרן החזוניסט ‫מנעמת ליבו ‫על תוך אינגרת זו,

‫ועל תוצאות תגובתו, אולי נדבר עכשיו.

‫כבר, אם אנחנו כבר מדברים על זה דרך אגב,

‫על כלל כל הסיפור, ‫יש חיבור מיוחד אינפורמטיבי ‫על כל השטיפת מוח

‫שהתנאות הדתית עושה סביב הרב קוק,

‫שהופכת את היוצרות, ‫שגדולי ישראל תמכו בו,

‫וזהו, שזה היה בדיוק הפוך, ‫זה מפורסם כבר בכמה אתרים, ‫גם בהזמחה בלאומים.

‫אז אני רוצה רק אולי להתייחס אינפורמטיבית, כמובן, כהרגלי, רק

‫לנקודה הזאת,

‫שפה, שסביב הסיפור של אולוזורוב, ‫מה שהוא חשב לפני זה,

‫ומה שקורה אחרי הסיפור הזה.

‫למעשה, אולי נגיד ככה,

‫למעשה השמאל

סבר שהוא רק אידיוט שימושי שלהם,

‫כן?

‫ואפילו חיים ברנר,

יוסף חיים ברנר,

‫שהיה מוארך בחוגי הסופרים העבריים,

‫תיעוד הכותב עליו בחנפנות והתרפסות,

‫כפי שמובא המכתב

‫בספר של משה צווינריה בשדה הראייה, ‫עמוד 298-300,

כן, בכפר הרועה.

‫אז יוסף חיים ברנר תוקף

את הרב קוק

‫על המאמר שלו דרך התחייה.

‫הוא תוקף אותו בכתב העת המעורר,

‫שיצא לאור בלונדון,

‫ומה שהוא תוקף אותו,

‫זה מובא אחר כך בכתבים של ברנר, ‫כתבים עמוד 324-325.

יוסף חיים ברנר במכתב שלו ‫רואה באב קוק אדם מבולבל,

‫הסובל מסכיזופרניה, פיצול אישיות,

‫כך גם מעיד גרפולוג, ‫על כל פנים, ככה הוא ככה הוא כותב. ‫אז מצד אחד זה היה הדבר אולי היחיד ‫שלא כל כך הורגש

כן. ברנר כתב עליו ‫שהוא מתחזה לאדם מוסרי ‫עם כוונות עמוקות בדבריו. ‫אני מצטט את ברנר על מה שכותב הרב קוק,

‫שאחר כל הנערותיו המבולבלות ‫וחזונותיו המופרכים,

‫שכונם אלא תופעת הלך נפש ‫קרואה לשניים,

כן,

זה מה שהוא כותב אליו. ‫אבל כללית היה ידוע כביכול ‫שהשמאל תומך בו,

כן?

ולמה הוא תמך בו?

‫כי הוא שימש כידיעות השימושי שלהם.

‫ולכן היה כל כך

אכזבה חמורה.

‫הדבר הזה, שזה היה נראה לו ‫שתומכים בו,

כן?

אגב,

כתוצאה מהביקורת הקטלנית הזאת ‫של חיים ברנר

על אב קוק,

‫לכן לא היה יותר המשך לקובץ.

‫מאמר התחייה נכתב בקובץ שנקרא ‫עניר, שהוציא אב קוק,

‫שהוא רצה להתחרות כקובץ ספרותי ‫עם כל הסופרים האלה,

‫כיוון שהוא עצמו היה שקוע ‫בספרות ההשכלה, ‫כפי שנראה בהמשך

כבר מגיל צעיר.

‫אז אחרי ביקורת כזאת קטלנית ‫של יוסף חיים ברנר,

‫שהוא היה נחשב המבקר הגדול, ‫הדגול אצלם,

‫יותר לא היה המשך לקובץ הזה,

‫וזה קובץ שכמעט לא ידוע.

‫אחרי אני אפרט את הפרטים ‫הביבליוגרפיים שלו.

‫עניר, חוברת א',

‫כתוב שיוצא לאור על ידי חובבי ‫ספרות בארץ הקודש,

‫ירושלים תרסט,

1909 למניינם, ‫ממש

בתחילה שמגיע, ‫דפוס לוי ושותפיו.

‫לכן הוא כותב שם בקובץ הזה,

‫יחד גם עם עזר, גם כתב שם מאמר,

‫שלושה מאמרים,

‫ונראה שבכך הוא רצה לחכות חיקוי ‫כזה לבנטיני ותת-תרבותי ‫של סופרי ההשכלה.

‫כן, מסעת חייו מאז שהחל לקרוא ‫את הספרות הזאת, ‫עוד בילדותו,

‫נכשל, כפי שראינו פה.

‫במאמר דרך התחייה, הוא מסביר ‫מדוע הנצרות הוא בראשה אותו האיש,

‫אשר לדידו כוונותיו היו טהורות,

‫לא הצליחה לרומם ‫את המעמד החלוש של עם ישראל.

‫מהנצרות הוא עובר שם מיד ‫לטיפול ביקורתי וקטלני בחסידות,

‫הוא משווה את ישו,

‫עם אחת שאיתו לבעל שם טוב, קדוש,

‫שעגון הצדיק, רבי צפי הירש מייזדיש,

‫בעקבות ההשוואות האלה,

‫הוא מביא מה שכתב בדברי יואל,

‫שהרב קוק כתב את זה, ‫לא מפני שהוא לא מאמין בקדושת הבשט,

‫אלא בגלל שהוא מאמין באותו האיש.

‫אבל בעוד שאת הנצרות הוא מחוללה,

‫הוא יותר משבח מאשר מבקר,

‫כפי שבדיוק ככה נהגו סופרי ההשכלה העברית,

‫הרי שכלפי החסידות, הוא מחוללה,

‫קיימת אצלו ביקורת חריפה ביותר, ‫אפילו עד כדי אפיקוריאניות, ‫כפי שראינו פה,

‫כפי שנהגו אותם הסופרים מתרבות האם שלו.

‫הוא יוצא גם בביקורת נגד הגרא ותלמידיו,

‫על זה שהם לא שיבבו את יסוד שיטתם ‫ביסוד שנת החסידות.

‫לא מפני שהוא מגדיר את שנת הגרא ‫בהגדרה המבועדת הלקוחה ‫מהכופר זיגמונד פרויט,

‫הוא קורא לו הפסיכיקה הטורית של הגרא.

‫זאת אומרת, הוא רוצה להראות למשכילים ‫שהוא רוחז מהתפיסה ‫הנוצרית הפרוטסטנטית

‫של הדטרמיניזם, שאין בחירה חופשית, ‫של מבחינת הפסיכולוגיה ‫וששל הארציות והחומריות.

‫שם בעמוד 9. ‫לאחר שהוא סוקר את תופעות ‫משיחיות השקר

‫של שבתאי צבי ויעקב פרנק,

‫כשלבים לקראת התחייה, ‫שם הכול בהניר,

כן?

‫אשר לא צלחו

בגלל יישום דרכיהם ‫הבלתי מקובלות על הדעת,

‫כן? ‫בכך הוא גם נאמן לפרסום.

‫שונויותיהם של ראשי הציוניזם,

‫המהווים לגביו את תרבות האם.

‫הוא מציע לעבור לשבתאות מודרנית ‫של הציונות,

‫של הציוניזם ובכללה יהדות השרירים ‫של מקסיס נורדאו.

‫הוא כותב, כמו מקסיס נורדאו,

‫שהוא יצר את תיאוריית הגזע,

‫ונושא שמי שמנוון,

‫מוסקול יודנטום, צריך להיות שרירים,

‫אז הוא ממש צמוד,

‫אהב קוק.

‫הוא כותב שם בקובץ הזה, ‫ובידיים מלאות אומץ ‫ושרירים חזקים כברזל,

‫ובקומה מכותבה ונפש מלאת אז, ‫היגש הצעיר הישראלי העתיד ‫אל תחיית עמו בארצו, ‫ובדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש.

‫זאת אומרת, הוא גם כן מקבל ‫את תיאוריית הגזע,

‫שהעם היהודי הוא עם מנוון,

‫המת,

‫שצריך להחיות אותו.

‫הוא כמובן עושה את השימוש ‫מהידוע של האנטרית הפרסנטית,

‫של האנטרית לחקורת בריאות, ‫שהם עושים את זה לקחת מהקבלה ‫דברים רוחניים, ‫שכתוב שם במושג של תחייה, ‫להפוך את זה למשהו חומרי,

‫הכי ידוד שמדובר.

‫זה מה שאמר, אמר עם אריק עליו,

‫שאם מגיעים לקבלה, אפשר לעשות,

עליו הוא אמר, ‫שאפשר לעשות יעקב לעשיו, ‫ולעשיו להפוך אותו ליעקב.

‫אז ניגש הצעיר העתיד ‫אל תחיית עמו בארצו, ‫בדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש.

‫במאמרו השני שם,

‫תלמים,

‫מקף מהות הכפירה, עמוד 39,

‫בז הרב קוק לכל העם היהודי אמיתי, ‫למגדוליו ועד קטניו,

‫וכותב עליהם כל גדולי הדורות ‫לא מסוגלים לחיות את העם היהודי.

כן, העם היהודי מת, כמו תיאוריית הגזע,

‫שמקס נורדובר טורופין ומנוונים.

‫שוב אנחנו רואים עד כמה הוא מושפע ‫באמת מאותם גינויים מלאי הרס ורעל ‫נגד קודשי ישראל וגדולי ישראל,

‫אשר הצהובונים של הסופרים העבריים,

‫ובראשם ילג,

‫היו מלאים מהם, הוא כותב,

‫באותו החוג של המורגלים באמונה ‫או בתורה ומצוות,

‫בדיוק מה שכותבים כל הגזעניינות ‫ישמים הציונים.

‫אלה שמהם היו ראויים ונאים ‫להיות כבני בית בטרקלין הזה,

‫היודעים הם ליהנות וליהנות מזיבו של הטרקלין?

‫מביטים הם בהימה יתרה,

‫לא כבן הפלטין.

‫וכאן הוא מגיע בעצם הבוז והמיאוס ‫לגדולי ישראל לשיא.

‫הוא מתייחס לכל גדולי ישראל ‫ולצדיקים כמו ש״ג,

‫כבן שומר החצר,

כן,

‫שנהנה רק מחיצוניות הטרקלין.

‫אבל מי זוכה בתוך הטרקלין? ‫אותם כופרים ואפיקורסים שבארץ ישראל,

‫שהם מבצעים את התחייה.

‫וכך נשארה דריסת הרגל ‫לפנימיותו של הטרקלין ‫רק לאותם מזעי הנפש,

‫כמו בן גוריון, וזה לתוכו בכל הזוהמה ‫והחשכה והתועבה ‫וגסות הרוח שלהם. סוף ציטוט.

‫פרופ' אליטה שפירא ‫כתבה בספר שלה, ‫יהודים חדשים,

יהודים ישנים, ‫עמוד 200 הימים ותשע ואילך,

‫על האיבה שהייתה לתנועת הפועלים ‫נגד הרב קוק,

‫היות והוא ניסה לכפות עליהם ‫מספר מצוות סמליות, ‫שהרי הוא היה מגדולי התלמידים ‫של אחד העם,

‫שגם אמר שצוות ממסגרת ‫של כמה דברים סמליים,

‫כן, על השופר.

‫אנחנו פה מתרכזים עוד פעם,

‫להבין את המשבר העצום ‫שתקף פה את הרב קוק,

‫ברגע שהוא ראה איך ששופכים את דמו,

‫איך היה הדמיון שלו עד אז,

‫ומה קרה פתאום ברגע ששפכו ככה את דמו ‫והראו לו שהוא רק,

‫כל הזמן שהוא תפקד ‫בתור אידיוט שימושי של הציונות, טוב,

‫אם לא, זה לא שווה כלום.

‫לאן הוא הגיע בדמיונות שלו?

‫על השופר שתקע בו, הרב קוק,

‫כתב הנזיר,

‫זה מופיע בשפכי הראייה, ‫אני הכול דוקומנטרי, ‫אני גם לא בא להאשים אותו, ‫כפי שנראה תכף, למה?

‫על השופר שתקע בו הרב קוק ‫כתב הנזיר דוד כגן,

‫שהוא מעין שופר של משיח.

‫נזיר, מי שלא יודע, ‫הוא היה הולך עם סערות ארוכות,

‫הוא למד אצל ריכרד וגנר עם שזר, ‫ושזר אומר שהוא רואה ‫או שהוא באמת ממשיך

את הדרך שלו ועל זה את ההרצאות שלו, ‫הוא הרצה לפי תיאוריית האידיאלים

‫של אותו פרופסור.

‫הוא הנהיג את עצמו כנזיר,

‫שבכלל לא קיים היום, ‫עם הכול נעלי בד ושיער ארוך וצמחוני, ‫וכל השיגולות שהיו בגרמניה.

‫מישהו אמר, פילמנס אמר לי,

‫שהוא למד אצל מורון הרב שטיימן,

‫אצלו בפונוביץ' הקטנה,

‫אז נמדו שם בנדורים על נזיר,

‫אז מישהו רצה לאתגר את רבי ארלב שטיימן ‫ושאל אותו, מה עם נזירות היום? ‫גם יש לזה מושג כזה של נזיר?

‫אז הוא אומר שזה עם שוגון רחת בירושלים, ‫היא המשיכה לו את השיעור.

‫זה הנזיר, דוד כגן,

‫אז הוא כותב על השופר שתקע בו הרב קוק.

‫כתב הנזיר, דוד כגן, ‫שהוא מעין שופר של משיח.

‫זאת אומרת, הרב קוק זה משהו כמו משיח.

‫שבחי הראייה, עמוד רצ״א,

‫אהודא באריס, צדיק ב', ‫הוא כותב על הרב קוק, הוא החוזה.

‫זאת אומרת, חוזה, במין הרצל, ‫הוא החוזה, הוא החוזה, הוא נביא.

‫וכן הוא כותב שם בהמשך,

‫הבית האיר מגילוי נבואי,

‫כי בשעת הגאולה,

‫זאת אומרת, הוא רואה שהרב קוק ‫עולה לדרגה של נובי.

‫הוא כותב ביומן שלו,

‫שמופיע בנזיר רחב, ‫חלק א', עמוד רפז,

‫הרב קוק לא רק רואה את עמו ‫דרך משקפי התרבות האם שלו כעם ארוס,

‫אלא גם מכריז באוזני הנזיר,

‫אני בונה האומה.

משהו מן מגלומניות, ‫הוא בונה את כל האומה. ‫זה מופיע באהבה ואמונה,

‫גדעון 682 כח אב תשס״ח.

‫בו בזמן שהוא היה למעשה,

‫שכל גדולי ישראל אמרו ‫שהוא מאורסי האומה.

‫אומנם יש לכך בסיס הזייתי קודם,

‫כפי שכתב תלמידו לשעבר,

‫מי התלמיד? דוקטור עזריאל קרליבך.

‫הוא למד במרכז הרף,

‫וכתב, חיבר ספר, ספר הדמויות,

‫הוצאת מודיעין, ספריית מעריף,

‫תשיוט,

תל אביב. ‫הוא ייסד את מעריף גם כן,

‫בספר הדמויות הוא כותב כך.

‫משיח, אוקיי, אבל איזה, ‫יש כמה משיחים, יש משיח בן יוסף,

‫יש משיח בן דוד,

‫אז איזה משיח, אבל הוא רואה את עצמו.

‫במחיצת תלמידים המקורבים ביותר,

‫אפיין פעם אחת את תפיסתו ‫ביחס ליעדו עלי אדמות,

‫ששורה בו גלגול ניצוץ מנשמתו ‫של יהושע בן נון.

טוב, כבר יודעים שהוא הולך ‫לכיוון

של משיח בן יוסף.

‫אולי לכן זו הסיבה

‫שהוא בהספץ שלו המפורסם על הרצל, ‫אחר כך הוא התגונן ליחמיו האדרת, ‫שלא התכוון, לא אמר,

‫הוא לא נברא, אבל זה מה שהוא אמר,

‫שהוא אמר עליו שהוא עקב, ‫שהרצל הוא עקב

משיח בן יוסף.

‫אז מי זה משיח עצמו, בן יוסף?

‫אנחנו רואים כנראה את זה ‫הוא ייחד לעצמו.

‫אומנם שלמה אבינר ואחד אורי שרקי,

‫אומרים שהוא התכוון שהרצל עצמו ‫הוא המשיח עצמו.

‫אבל כפי שאנחנו רואים מהשורה של מקורות ‫שאנחנו נראה פה לראשונה,

‫אף אחד לא לקח את כל המקורות האלה ‫ביחד כפי שאני עשיתי,

‫אנחנו רואים שהוא חושב ‫שהוא המשיח בן יוסף.

‫הנזיר קודם כול אומר לו ‫שזה שופר בן של משיח,

‫והוא מאשר את זה.

‫אנחנו רואים פה, הוא בונה האומה.

‫אנחנו רואים פה שהוא רואה את עצמו ‫ניצוץ של ישועה בן נון,

‫אבל אבקוק לא עוצר בישועה בן נון.

‫תפיסת הגדלות שלו לא יודעת גבולות,

‫הוא מגיע עד לראש השבט יוסף.

‫הוא מייחס את אמירתו של יוסף, לא עצמו,

‫ביחס לתפקידו בעם ישראל,

‫כפי שמופיע באגרות הראיה, ‫חילק א' קפט, ידעתי

‫כי למחיה שלחני השם אל אדמת קודש.

‫מי אמר? כי למחיה שלחני יוסף.

‫אז הוא לא עוצר בישועה בן נון,

‫אלא הוא מגיע עד יוסף.

‫והוא בונה האומה,

כן, את הרצל, כמו שצינות דתית, ‫כמובן, זהו עקב משיח בן יוסף, ‫כן, גם כך משיח ההספט, ‫אפשר לראות את זה גם בסיני,

‫כך נז.

‫לעצמו הוא מייעד את התפקיד ‫שהוא המשיח עצמו של בן יוסף,

‫כדברי תלמידו הנזיר, בשפחי הראיה,

‫צדיק א', כפי שאמרנו, ‫בשפחי הנבואה גם כן, עמוד ח'.

‫הוא רואה את עצמו כמשיח, ‫בן יוסף, בכבודו ובעצמו,

‫לגבי מה שהוא אמר לנזיר, ‫שהוא בונה האומה,

‫הוא מבאר ומרחיב יותר ‫לגבי תפקידו כמשיח,

‫באגרתו, באגרות הראיה שניוד.

‫מטרתי הברורה להיות מהמנצחים ‫על מלך המלאכה הקדושה ‫לייסד בציון אבן בוחן פינת יקרת.

‫כן, אינני ממשיח,

זה רק פשוט שלגביו, ‫הוא כבר נמצא באמצע ‫תהליך התחלת הגאולה.

‫ההתחלתא דגאולה ודאי ‫הולכת ומופיעה לנגד עינינו.

‫אומנם לא מהיום התחילה ההופעה הזאת, ‫רק מאז התחיל הקץ המגולה להתגלות, ‫מאת אשר ישראל החלו לעשות ענפים,

‫ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא.

‫התחילה גאולה זו, ‫גרות הראיה, חלק ג' תטעה.

‫אז זה פה לגבי הדבר הזה.

‫ולמעשה,

הרב קוק

‫כונה בפי אנשי הרוח הציוניים ‫אחד העם הדתי.

‫כך כותב שר הדתות הראשון, ‫הסגן של מייסד המזרחי,

‫פישמן, יהודה לפישמן מימון.

‫הוא כותב את זה, זה מופיע בספר ‫שהיה שם הספדים, הרב קוק,

‫שנקרא אזכרה, חלק א', עמוד צדיק ח',

‫קובץ תורני מדעי, עורך י״ד פישמן, ‫נוצר את מוסד הרב קוק, ‫ירושלים תרצצ״ז.

‫זה אומר שאנשי הרוח הציוניים ‫ראו אותו כאחד העם הדתי.

‫כמו שביאליק היה גדול התלמידים ‫של אחד העם, ‫גם הוא היה ברוח הדברים.

‫החפץ חיים כותב לו,

כן?

‫קודם כול, הסיפור הזה,

‫אנחנו רואים פה שיש לו בעיה גדולה.

‫הוא חשב, הוא בונה האומה והוא המשיח, ‫והוא ראה שהחילונים

מוחאים כפיים כל פעם ‫שהוא עושה מה שהם מבקשים,

‫ופתאום הוא חוטב כזאת מכה. ‫זה לא היה פשוט.

‫דוקטור יצחק ברויר

הספיד אותו,

‫זה מופיע בקובץ המעיין,

‫תשרי תשמ״ו,

כ״ו גיליון א'.

‫הוא מתאר בהספדו את אישיותו של הרב קוק, ‫הוא היה יתומש ככה בשנה האחרונה.

‫ברוחו,

‫בהיותו אימפולסיבי ביותר,

‫נדמה שהדמיון היה מתכונותיו מלידה,

‫וכוח חשיבתו חזק יותר בסינתזה, ‫היינו בהכללה, בייחוד,

‫מאשר באנליזה, ‫מאשר לא היה לו כוח כושר ניתוח,

‫אלא יותר כושר של הכללה.

‫הכול כללי והאידיאלי, והכלל והכלליות.

‫המתנוור נראו לו,

כן,

‫נראו לו לא הגבולות בין אמונות לתורה ‫ובין הכפירה מטושטשים.

‫בסוף ימיו

כבר כרסם בו ספק.

‫כן היה נראה לי אם באמת

‫הוכרו היה לעשייה הזאת,

‫עשייה מעין אלוקית, ‫כפי שראינו מקודם, משיח וזה,

‫אחרי המכה הזאת שהוא קיבל ‫מכל השמאל פה בארץ,

‫זה בעצם מכל ראשי הציונות,

כן?

‫אז זו המכה הגדולה מאוד שהוא קיבל ‫בהיותו בעצם בסוף ימיו,

‫כפי שמתאר הרב דוקטור יצחק ברויר.

‫למעשה, כן, גם הוא היה מותש בעצם ‫מהמלחמה שהוא עורר

‫לגבי כל המחלוקות איתו.

‫צריך לדעת שאז לא היה כזה דבר ‫מי שלא חרדי.

‫גם המזרחי נקראו חרדים. ‫זה היה נקרא שרק הם התחלקו ‫באיזה משהו מסוים,

‫אבל כולם נקראו חרדים.

‫והסיפור הזה, המלחמה שהוא עורר,

‫שהוא תוקף את כל גדולי ישראל, ‫כל הזה,

‫ואת כל מי שהוא חרדי באמת,

‫ואז מחזירים לו.

‫וזה גרם לחילול השם גדול, ‫כי אז לא ידעו

מי הוא באמת, ראו רב ראשי עם ספודיק.

‫אז ממילא החפץ חיים ‫מאוד כאב לו על זה,

‫על כל ההתפרסמות של המחלוקת בחוץ,

‫שהוא ראה את זה בחילול השם.

‫הוא תקף מאוד את כולם,

‫גם את אלה שבעיתונות, שאז תקפו,

‫גם את נציגי אגודת ישראל ‫בכנסייה הגדולה בווינה,

‫הוא תקף אותם על זה, ‫הוא אמר, ‫הם לא הייתם צריכים לענות לו.

‫אתם גורמים חילול השם,

בעצם זה שאנשים ברחוב ‫לא יודעים בעצם מה קורה.

‫הם רואים שגדולים מתנגחים וזה, ‫הם לא יודעים מי הוא בכלל.

‫אבל גם את אלה, שהוא זה שמפתח את הסיפור,

‫הוא מנסה לכתוב לו מכתב.

‫המכתב הוא מכתב איום ונורא.

מכתב איום ונורא,

‫שדווקא תשובת דתית, ‫כאילו שעושים שטיפת מוח ‫כבר מאה שנה, ‫שכולם החזיקו ממנו אוי למס וזה,

‫זה מראה על העיוורון שלהם,

‫הוא למעשה פה כתב לו מכתב,

‫שהוא אמר לו שאם הוא לא חוזר בו,

‫או שהוא יקבל כרת,

‫או שהוא ימות בעצמו מהר, ‫או שכל הזרע שלו יקבל כרת.

‫אגב, כשהוא כותב לו בהתחלה ‫הגאון הגדול, ‫כדי שהוא יהיה איתו בפוקוס,

‫אז כמו הם מביאים אותו, ‫שמי יודע מה, איך שהוא חשב עליו.

‫הוא כותב לו, אפילו קדושי עליון,

‫שנתברר אצלם כי הדין עמהם, ‫כן, אפילו, כל שכן אתה.

‫אגב, בשום מכתב של גדולי ישראל ‫הגדולים ביותר,

‫חפץ חיים כותב לרבי יוסף חיים זוננפלד,

‫לרמי בריסק, ‫כולם דברים של בעיר התמים,

‫בעירה השלם.

‫אצלו זה רק תוארים כאלה של גאונות, ‫כי הוא ידע את הכול בעל פה.

‫אפילו גדולי עליון, קדושי עליון, ‫שנתברר אצלם

כי הדין עמהם,

‫וגם הקדוש ברוך הוא תובע עבור ‫על בונם מצד שכנגדם.

‫אפילו שהם צודקים,

‫ואפילו אחי לבסוף נתבע גם מאיתם, ‫כמו שמצינו במסתרת סנדרין צדיקי עמוד א',

‫שהיה שאול רודף את דוד בחינם.

‫ואפילו אחי לבסוף אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוביד,

‫עד מתי יהיה העוון הזה טמון בידך?

‫על ידך?

בגללך? נרק שאול.

‫כן, הוא ממשיך ואומר לו,

‫התחזקו והתחזקו, לרדוף אחרי שלום,

‫למען כבוד ה' ותורתו,

‫למען כבוד ארץ ישראל, ‫ובזכות זה יאריך ימים.

‫זה מופיע במכתב הזה, גם כן אצל ארציונריה, ‫בשדה הראייה 222,

‫כבר רואה תשנא. ‫אם כן, מלבד עוון המחלוקת

‫בחילול ה', הוא מאשים אותו גם ‫שהוא גורם למתת כבוד שמיים,

‫כבוד התורה וכבוד ארץ ישראל.

‫במכתב, בשדה הראייה, עמוד 429,

‫הוא כותב שהרב קוק עצמו אומר ‫שמאשימים אותי ‫שאיני חס על כבוד שמיים.

‫מי מאשים אותו? ‫זה החפץ חיים במכתב שלו.

‫תלמיד החפץ חיים,

‫רבי חיים יצחק חייקין, ‫היה נוכח כאשר החפץ חיים ‫קיבל מכתב מאחד שרצה ‫שהחפץ חיים והרב קוק

‫יהיו הכוהנים הפודים את בנו.

‫תגובת החפץ חיים היה, ‫מה, ששנינו נעמוד ביחד?

‫יאמרו, ישראל מאיר, ‫ביחד עם הרב קוק, עוד זה חסר לי.

‫המקור מאיר עיני ישראל הרב נשרי, ‫חלקי אמון 290.

‫במכתב הזה אנחנו רואים למי הייתה ‫כוונת הרב קוק שמאשימים אותי,

‫כן, להאשמתו על ידי מרן החפץ חיים.

‫יש גם פה איום חמור ‫במכתב הזה של הרב חפץ חיים,

‫שמעין נבואה שנופל בפיו,

‫כי אנחנו יודעים הרי שהשכינה ‫דיברה מפיו של מורן החפץ חיים,

‫נגד הרב קוק.

‫מוות או כרת.

‫הגמרא שהמסרת סנדרין מספרת ‫שאלוקים אומר לדוד ‫שיבחר לו עונש.

‫הוא אומר אפילו שהוא לא אשם, ‫שהצדק עימו.

‫או שהוא עצמו יימסר ביד אויב ‫או שזרעו ייכרת.

‫בסופו של דבר דוד מעדיף ‫וימסר לאויב.

‫אף קוק כהרגלו משיב למרן מכתב,

‫למרן החפץ חיים,

‫מופיע בשדה הראייה 223,

‫בהיתממות,

‫שזה לאו שם הרבה מחלוקת,

‫רק המשורסים שלו,

‫הסוכנים שלו,

‫והוא מטיל בפניהם בוט ‫שהם האשמים.

‫אבל הוא שוכח שהוא המממן ‫של העיתון של הרבנות.

‫הוא יכל מהר מאוד לפטר את העורך,

‫למנוע את הופעת המאמרים. ‫מה הוא מדבר?

‫מלאה שטנה נגד כל גדולי ישראל.

‫האף קוק לא רצה לשמוע ‫בקור רוחקותו של הכהן הגדול החפץ חיים,

‫ואף חולק עליו במכתבו ‫לגבי הבנת הגמרא במסכת סנדרין.

‫הוא כידוע לא עזב את הרבנות, ‫לא חזר בו ממה שכתב בספריו.

‫הוא המשיך לבצע אותן עביות חמורות, ‫הסוף לא איחר לבוא.

‫נתקיימה ברכתו במרכאות

‫ואזהרתו של מורון החפץ חיים.

‫בתוך דור או שניים,

‫נכרת כמעט כל זרו שעבקו.

‫הבת שלו בגיל 12 פתאום נפלה, ‫פתאום נהרגה כתוצאה מזה. ‫הבן שלו לא הוליד ילדים,

‫הנכדים שלו נהרגו בכל מיני... אחד ויחיד שנשאר מהבת,

‫שלו.

‫גם נהרגו בכל מיני מיטות משונות ‫על ידי מחבלים, על ידי טביעה בים.

‫מכל מקום, אפילו שזרו אינו כלה, ‫זה גם כי לא נחשב שזרו כלה, ‫כי גם דוד המלך לא כלה כל זרו.

‫כפי שהגמרא מבייד מסערת סנדרין,

‫צדיקי, ומינה להם דקה לזרי,

‫והרי השתייר לו יואש,

‫מכל מקום, אם נשאר רק מירות,

‫נראה את הגמרא, שגם זה נקרא כלה זרו.

‫גם מנדף של הרב קוק ‫כמעט לא נשאר כמוהן זכר, ‫כפי שאמרנו, חוץ מביתו מרים בתיה,

‫אך גם בזרה פגעה

‫ברכתו של מרן החפץ חיים,

‫הן בביתה והן בבעלה, הרב מרדכי פרום,

‫שלא זכה לראות בן בחייו,

‫ובן זה נולד רק אחרי פטירתו. ‫הרב מרדכי פרום אמר שכל הקללות ‫שקיללו גדולי ישראל את הרב קוק,

‫נוקזו אליו.

‫אך אם הוא היה ממשיך לחיות, ‫הוא היה רואה שבעתיד פגעה ‫בדיחתו גם של החפץ חיים, ‫גם בילדי גיסו,

‫שנרצחו או טבעו בים.

‫ברב קוק התקיים גם הכרת הזה, ‫הרוחני לא נשאר לו אף צאצא ‫משלומי אמוני ישראל,

‫רק צאצאים שבתאיים מודרניים, ‫מהציוניזם הדתי.

‫מרדכי פרום אמנם למד בצעירותו ‫אצל מרן הקהילות יעקב, ‫אבל כיוון שנפטר לפני לידת בנו,

‫לא יכול לשלוט על חינוכו של בנו,

‫אשר חונך על ברכי הדת הציונית השבתאית. ‫בנו גר כיום בעפרה, ‫בחבל בנימין בדרום השומרון. ‫ילדיו נושאים שמות תת-תרבותיים,

‫אנחנו תקווה שמחולש עדים זה ‫שתראה הרב קוק פגע בצציו, ‫ייבלם ולא ימשיך לפגוע בהם עוד.

‫היחס להרצל ותנועתו

‫כמשיח בן יוסף

‫לא היה כמובן המצאה של הרב קוק,

‫אלא כמו כל דבר שקשור ‫להוויה הזרה להשם ותורתו,

‫גם את זה הוא שואף כתת-תרבות ‫מראשי הציוניסטים

‫שכתבו על כך. ‫הרצל,

במושבה רחובות, ‫בזיכרונות משה סמילנסקי,

‫כותב הרצל, משה בן יוסף.

‫א' יארי, זיכרונות ארץ ישראל, אותו דבר, ‫י' פתאי,

הרצל תרצה בעמוד 169, ‫ל' חזן, י' פלר,

דברי ימי הציונות, ירושלים תשייח.

‫לכן הוא כיהודה ועוד לקרא, ‫כמו כל דבר,

‫הוא הולך אחרי הציונות, ‫לכן הוא גם כן כותב. ‫הוא לא רצה לכתוב על משה בן יוסף, ‫כי זה ייחס לעצמו, ‫אלא כמשיח בן יוסף.

‫כשהוא המשיח בן יוסף.

‫למעשה,

זה לא נגמר בחפצי חיים.

‫למעשה, יש סיפור גם כן ‫מה שהיה עם מורן החזוניש.

‫אז חפצי חיים,

מה שקרה זה בעצם, כן, ‫לגבי הבנים שלו.

אבל עם מורן החזוניש,

‫יש סיפור לגבי סופו של הרב קוק.

‫בתר צדיק דלת,

‫שנה אחרי הסיפור עם ארלוזורוף,

‫באלול תר צדיק דלת, ‫הוא תמיד היה, כיוון שאמרנו,

‫בונה האומה ומגלומניות, ‫ואני ואני על כל האומה, ‫על הכתפיים שלי ואני ואני,

‫הוא היה כותב איגרת לאומה.

‫ושם הוא כתב דבר כזה,

‫צריך כבר לבטל את כל המחיצות, ‫שלא יהיה כחרדי,

וחילוני וחופשי.

‫החופשי, חרדי, יהיה גם חופשי. ‫הכול יצא אותו דבר.

‫זה פגע קשה מאוד במורן החזוניש.

‫ובקול נדרי,

‫חודש אחד זה בכל נדרי, אחרי קול נדרי,

‫הוא קורא לתלמידו הנאמן, ‫הגאון, רבי שחגא פייבל שטיינברג,

‫ואומר לו, אחרי קול נדרי, ‫אני רוצה להגיד לך לא שנורא.

‫קודם כול, אני רציתי לדעת ‫מה הוא אמר לו.

‫כששאלתי את הבן הגדול ‫של רבי שחגא פייבל שטיינברג, ‫הגאון חיים מאיר שטיינברג,

‫תלמיד חכם גדול, ‫ראיתי ספר שלו,

‫תענית וחגיגה, כל גדולי הדור,

‫בהסכמות, הרב שטיינמן, ‫אומר את מורן הרב שך, הרב שטרן פיינשטיין.

‫שאלתי אותו מה הוא אמר לו באותו ערב.

‫הוא אמר, אני לא יודע מה, ‫היינו ילדים קטנים,

‫אבל הוא בא הביתה מאוד נסער,

‫הוא כבר מספיק שמע מה שיחדוי שאומר עליו,

‫אבל מה שהוא שמע שם בערב,

‫הוא אמר שהוא אמר עליו דברים ‫איומים ונוראים.

‫אבל היו ילדים קטנים ולא שאלנו,

‫ואני לא יודע. על זה מה שהוא אמר, ‫שהוא אמר עליו דברים איומים ונוראים.

‫למי הוא סיפר כן את זה?

‫לגאון רבי ברל וינטרופ.

רבי ברל וינטרופ,

‫לגאון רבי ברל וינטרופ, ‫הוא מספר את זה,

‫וזה מופיע בקובץ תורני גינת ורדים,

‫מדור גן המלך,

עמוד פ״ו,

צ״ו, סיוון אב תשס״ט ניו יורק.

והוא מספר שהוא סיפר לו את זה,

שבאחרי קולנידרה הוא ניגש, ואומר, אני רוצה לספר לך על לושנורא.

אז אומר לו הגאון רבי שחי בפרים, הוא אמר, לושנורא?

קולנידרה.

הוא אמר, אם הלושנורא הזאת זה מצווה לספר,

אז גם עכשיו זה מצווה לספר.

אם זה לושנורא, הזאת תהיה עבירה,

אז זה גם ביום חול אסור.

מה אתה שואל?

אבל עכשיו זה מצווה לספר את זה.

ואז הוא אמר לו כזה דבר.

אני אגיד את זה ביידיש, ואני אתרגם את זה אחר כך לעברית.

אריז משוגע, אין גאמצן מטורף.

אריז שאין גאמצן נינזייר זית,

מקולנישמי לנם.

זאת אומרת, הוא כבר לגמרי משוגע ומטורף. זאת אומרת, חזוניש

ידע תמיד, התייחס אליו תמיד כמשוגע.

כן? גם אמר לי הבן של רב משה דויטש, גדולת התלמידים שלו.

אבל פה הוא אומר, הוא כבר לגמרי משוגע ומטורף.

הוא כבר לגמרי לצד

של הכופרים והאפיקורסים.

ומה שהוא הוציא מהפה אחר כך, זה היה נורא ואיום.

אי אפשר יותר לסבול אותו.

יש פה על כדור הארץ לראות אותו מסתובב.

וכשפה קדוש כזה, כמו החזוניש,

מוציא כזה דבר מהפה,

שגם הרב קוק כתב על מרן החזוניש,

שהגוף של החזוניש זה נרתיק לשכינה,

והוא מוציא כזה אמירה מהפה,

תוך

שבועיים, בסוכות,

נופל על שוק למשכב ולא מוציא את שנתו,

שנתיו בסוכות.

תרצ׳ה ולא מוציא את שנתו באלו הוא הולך מן העולם.

אז זה פחות או יותר הסיפור.

מה שהיה הסוף אצלו היה משהו עם החזון איש וזהו.

אני לא רוצה להיכנס פה לכל השטיפת מוח, שהציונות הדתית

היא בעצם הזרוע הביצועית של הציונות בקשר לכל נושא של שטיפות מוח

והמצאות העבר,

גם בקשר לתנ״ך והתלמוד,

יש גם ויקיפדיה.

אז ויקיפדיה על כל הערכים

ששייכים לעם היהודי, לתורה, לכל מה שקשור לדברים האלה,

השתלטה הציונות הדתית.

והם עשו את זה בצורה פשוטה, אף אחד לא יודע מה זה ויקיפדיה.

למעשה ויקיפדיה זה סיפור של בעצם אנשים שכותבים.

אז מישהו רצה,

הם כתבו,

מישהו הביא לי מה שהכניסו לשם על שלוש השבועות,

כבר כושר כותב על זה,

של 30 מקורות,

שזיהיתי שם 28 שקרים במקורות שהם הביאו ושני סילופים.

אני כתבתי והוא רצה להכניס את זה,

פוסלים את זה.

אז הוא הגיע לוויקימדיה,

שזו הפלטפורמה שמנגישה את ויקיפדיה לציבור,

ואמר, הוא לא מבין מה קורה,

מה אתם יודעים אוטומטית?

מה, אפילו,

איך שזה פועל? זה פועל ככה, שהרבה הרבה כותבים.

אז אם יש דעה מקובלת בוויקיפדיה,

מי שכותב נגד הדעה המקובלת מהכותבים,

ישר מפילים אותו.

כשכבר 100 כאלה כותבים כזה דבר,

אז הוא אומר, רק רגע, יש פה כבר כמות,

אז עושים בחירות.

מגיעים לבחירות מאלה ששם כתבו,

ואם הרוב

אומר כמו הרוב החדש,

כן, כי זהו,

אז זה מתחיל עכשיו לרוץ כמו זה,

אז הוא אמר, מה, השתגעתם עד כדי כך, זה ויקיפדיה?

אם כולם יחליטו שבתל אביב אין אנשים, רק חייזרים.

100 אנשים יחליטו שבתל אביב יש חייזרים. אז אתם תתחילו, כיוון שהם הרוב הכותבים,

אתם תתחיל לכתוב שבוויקיפדיה יש רק חייזרים? הם אומרים, כן,

כן.

אז לכן צריכים לדעת

את הסיפור מה זה ויקיפדיה.

זאת אומרת, יש אנשים שלא יודעים. זאת אומרת, כל אדם מקצועי מתבייש יהיה לכתוב, כן, שהמקור שלו ויקיפדיה.

רק עד כמה זה מעוות שם, מה זה צריכים לדעת? בכל הנושא של יהדות וזה,

עכשיו ישר מתקתקים מהוויקיפדיה צריך לדעת שזה הכל שטיפת מוח של הציונות הדתית במיטבה.

לכן גם בנושא הזה של קוק,

אני לא רוצה להיכנס

לכל הסיפור הזה, כי זו שטיפת מוח של 100 שנים,

כן.

אבל יש את הספר,

שנמצא בכמה אתרים, גם בזמריך בלאומים,

שנקרא משבתא יציב וברוך שפינוזה ועד הציונות והזרוע המבצעת של הציונות הדתית,

שם מופיע בדיוק את כל השטיפות מוח שלהם בקשר לשלומד זן אוירבך,

בקשר לרב עובדיה יוסף,

בקשר לרב אליושיף,

כן, על כל הדברים יש שם להראות איך שזה השטיפת מוח חוגגת.

שלפעמים למשל הרב שלומד זן אוירבך והרב אליושיף היו אז אברכים צעירים סך הכל.

מי שאז פעל לגדולי עולם,

כן, לא הם היו הגדולים בכלל,

כן, אבל גם זה, אז רואים שם מקורות שסיפר לנו הרב רבי מרדכי אוירבך,

הבן של רבי שלומד זן אוירבך,

שסיפר לו הבן הבכור שנפטר עכשיו,

שבסוף ימיו, רק בסוף ימיו, בתחילה הוא מאוד הריץ אותו,

כי הוא ראה ידע,

אבל אחר כך הוא ראה שזה רק ידע של חמור נוסס כפרים, ובסוף סוף ימיו

הוא ירד ממנו גם כן מערכה הלכתית.

אותו דבר גם הרב אליושיף, זהו,

הרב עבדיה יוסף,

גם כן בסוף, בתחילה הוא אמר שהרב צדקה

ראה אותו בשמחת תורה, כמו מלאך,

אחרי זה לאט לאט סיפרו לו בדיוק מה קורה,

כן, אז בסוף גם הבן שלו אמר,

הוא כתובר,

הנכד שלו, יש לו איזה בן חצי מזרוכניק

שנגד את דת הציונות, שכתב חייהו חזן,

הוא רוצה למחות, הוא לא אמר לו למחות.

אם כל הסיפור, מה שהוא אמר לו,

שהוא כמו מלאך,

אבל בסוף גם כן הסבירו לו את זה,

ואפילו הבן של הרב עבדיה יוסף אמר,

של דת הציונות, שייכנס וימכרו את זה ב...

יש גם בעיה של, יש כאלה שלא היו,

מה שנקים לראות ישר מהם מדובר,

שבהתחלה הם הוטעו ואחרי זה הם חזרו בהם,

כן, אבל זה על כל פנים, יש בשפע,

בלי סוף,

לראות את השטיפת מוח המטורפת,

ההפך הגמור

מכל מה שהתנועות הדתית ציירה לגבי איך שיראו אותו הגדולים,

באמת, הגדולים ביותר.

לא רבנים ככה,

ולא כי הרבה גם כנראה,

ורעים ויצמן נתן לו הרבה סרטיפיקטים כדי שהוא יחלק לרבנים, כדי שיהפכו להיות דות עם שימושים של הציונות,

ויצטרכו להגיד שהרוקוק הוא בסדר, כן, אני לא מדבר על אלה.

אני מדבר על הענקים ביותר.

רב חיים מבריסק,

אחרי זה החפץ חיים, רב חיים גורג'ינסקי,

כן, הרב מבריסק, על אלה.

והם עושים עוד את הסיפור של נושה,

מכיוון שכל העולם היה צריך אותו כדי להציל אנשים,

אז לכן תקצפו לו כל מיני תוארים כדי שהוא יעשה, זה היה פיקוח נפש.

אז בזה הם מנפנפים.

אין שום מכתב

אליו מהגדולים שאני הזכרתי, ענקים באמת,

מכתב הלכתי אליו, התייחסות, מה אתה אומר, כלום.

על פי שבינם לבין עצמם אנחנו רואים את זה בלי סוף.

כינויי הגנאי,

שכינו אותו כל גדולי הדורות,

נביא לי רשימה שלמעלה רבי שבינם יותר,

זאת אומרת,

איזה כינוי גנאי רק שעולה בדעתם, אני אפשר הזכרתי את העניין של מה שהוא כותב שם בהניר על ישו,

אז רבי קיבא שלדנגר כותב עליו כומר, מסונר,

אין איזה ביטוי גנאי אפשרי שכבר לא כינו כל גדולי הדורות.

גם מורן החזוני, שההתייחסות שלו,

תראו דוגמה ובזה נסיים, תראה,

השטיפת מוח היא אדירה,

כן,

כשרואים תמונה שהוא עומד, שהוא בא לנוברדוק בבני ברק,

אבל למה הוא לא רואה שהוא בכלל לא נעמד

כדי שהוא לא יצטרך לקום בפניו,

אלא הוא נשאר עומד.

כשהוא נכנס, הוא עומד,

כדי שלא יהיה מצב שהוא יושב, הוא צריך לעמוד לכבודו.

וכשהוא עומד, הוא עומד בהטיה כבר לצאת, להראות שהוא כבר לא סובל את המעמד.

זה בלי סוף, כן? ראש דימה סובודקה אמר לי שהוא ראה בקובץ תורני,

שהרב קוק כתב בקשר לנושא של מסכת העילות,

שמעון החזוליש כותב בצד,

אינו מבין העילות ולא יודע ללמוד.

אפשר בלי סוף לגבי כל השטיפות מוח,

אבל את הנושא הזה אנחנו רק באנו להראות שמה עשה רצח ארלוזורוב לרב קוק,

שבעצם הרס אותו לגמרי, מדמיונות שהוא בונה האומה ומשיח וכל הזהו,

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא,

שבעצם רק הוא אותו אידיוט שימושי של הציונות, וברגע שהוא סטה מהדרך,

אז כבר גמרנו.

אז זה כל הסיפור היה בקשר לנושא הזה של רצח ארלוזורוב.

נעבור כעת להתנהלות הרצחנית של בן-גוריון ביצירת הסזון,

כן? עונת הצייד,

סזון זה צייד באנגלית.

זו הייתה תקופה שבה בן-גוריון הורה למסור רשימות שמיות של שמות

פעילים בכנופיות הטרור של הימין לבולשת הבריטית,

מתוך הנחה שחלקם יוצאו להורג וחלקם יירצחו כשיעצרו אותם.

ועל כך אפשר לראות בהרחבה בהמשך, וכן בספרו של דר׳ תום שגב,

ימי הכלניות,

ארץ ישראל בתקופת המנדט,

הוצאת כתר 1999,

עודות אחרונות,

גם כן אפשר לראות בשבעה ימים, בי' ז' אלול תשע״ז,

ועל זה יש חומר מספיק,

כן, זהו. בתקופה זו בן-גוריון יושב ראש הסוכנות,

הוא יושב ראש הסוכנות, הוא מפרסם כרוז רשמי

בשם הסוכנות

בשנת תש״ז, 1947 למניינם,

בניסיון לחסל את כל מתנגדיו מהימין,

באמצעות לא פשוט, זה משהו, הטירוף,

הם קריאה לכל ההורים שבניהם הם מחברי הכנופיה הלא נכונה,

לא הכנופיה שלו, אלא כנופיה הטרור של האצ״ל,

ולחי,

שביניהם יש רבים שביצעו

וסייעו לפיגועים נגד הצבא הבריטי והממשל,

שדינם עונש מוות, אם יתפסו אותם,

בתלייה.

בכרוז הוא קורא פשוט להורים

לגרום לרציחת ילדים,

להסגיר את הבנים שלהם לשלטונות הבריטים.

והנימוק,

במרכאות,

כמגוריון אופיימני לשיטתו של המצאת העבר תוך עיוות מוחי וסילוף של מקורות שלנו.

הוא מסתמך על הפסוק בדברים פרק כא יחכא כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ותפסו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו וגמור כל אנשי עירו באבנים ומת ובעתר עמי קרבך וכל ישראל ישבאו ויראו.

כן, זה מביא בספרו תום סגב,

בכנויות עמוד 1292. אם כן, הוא אומר להורים, הבן שלכם נקרא בן סורר ומורה, אני מחליט שהוא בן סורר ומורה,

ויודעים מה, תוציאו אותו לתלייה.

מטורף לחלוטין, שיירצחו כולם.

זה עוד סוג של ניסיון,

כן, של התנהלות רצחנית של דוד בן גוריון.

לפיו גוריון בן סורר ומורה הוא הבן שלא מוכן להצטרף לכנופיית טרור הנוצרית הפרוטסטנטית ההגנה,

אלא רק לכנופיות הטרור הנוצריות הפרוטסטנטיות של הימין.

וזקני עירו,

מבחינת בן גוריון, הם ראשי הבולשת הבריטית,

הנוצרים הפרוטסטנטים האנגליקנים.

לכן ראשי הבולשת חייבים להוציא את הטרוריסטים הימניים לכיכר העיר המרכזית, ולאפשר לכל העם לרגום אותם באבנים לפני תלייתם,

כדי לקיים ביעתם הרע מקרבך, ואז יתקיים וכל ישראל, היינו הציבור הציוני,

זה כל ישראל,

ישמעו וייראו.

כן,

כיצד פועל האגרוף השמאלני,

כדברי בן גוריון, במידת ההסתדרות, כמובא לעיל,

וייראו.

אז רואים את העיוות המוחי, לאן הם הגיעו, משהו בלתי נתפס.

להצטרף רק לכנופיות הטרור של ההגנה והפלמ״ח, שפועלות גם בשיטות טרור של רצח,

כמו סטלין,

והחרמת רכוש נגד היהודים,

על פי תועדת הגזר והשבחתו, שהנחילו ראשי הציוץ מרקס נורדוב וארתור רופין, ועבדם הנאמן דוד בן גוריון.

הלקוס התת-אנושי והחולני הנל

צריך לזכור שתנועות הפועלים

ובכללם ההגנה

וכל חברי הפרמ״ח,

כפי שאמרנו, לא רק העריכו,

אלא גם הזדהו עם הצבא האדום הסובייטי והעריצו את הרודן המטורף,

המטורפים ביותר שקם,

שקם אולי קליגולה השתווה אליו,

של ברית המועצות סטלין.

והם מריצים אדם כזה מטורף.

הם שידרו שחץ נעורים משוחרר מכל עכבה.

כן, אני בעצם ציטטתי פה מימי הקרנוניות של דוקטור שגב,

עמ' 398. כידוע, בתקופה של ראשי סטלין,

הורים הלשינו על ילדיהם,

וילדים על הוריהם,

מהפחד שהם ישבתו כתתווה פעולה ויחוסלו כמאוד עשרות מיליונים על ידי המשטרה החשאית בפקודתו של סטלין, כולל ילדים הנאמנים לו. ולכן, בגוריון הבין שזה יהיה טבעי רק

עם זכויות להתנהג כמו סטלין,

שהורים ימסרו את דמניהם לתלייה.

דוגמה רביעית, שיפתו של בן גוריון לבצע רצח עם

של כל אנשי הימין בארץ.

גם כאשר האו״ם אישר את הקמת המדינה,

כן, כפי שמופיע בעמוד האש,

עמ' 481 של יגאל לוסין, רשות השידור

במשרד החינוך לירושלים תשמ״ב, שהיה חמישים שנה לזהו,

ששם מסופר

שמגיע אהודה אבריאל ואבא אבן,

מגיעים אל בן גוריון ואומרים, בן גוריון,

יש מדינה.

והוא נואם כמו חיית

לחסל את הפורשים.

לחסל את הפורשים, בן גוריון יש מדינה.

הוא כולו בתוך עמוק כמו חיית צמאי הדם לחסל,

לרצוח את כל הימין.

ג'נוסייד.

זה עוד דוגמה רביעית.

דוגמה חמישית,

ההתנהלות הרצחנית שבגוריון,

בניסיונותיו להטביע את אוניית האצל אלטלנה על כל נוסעיה.

כמה זה שם? מאה ה-90 היו?

כן.

ועל זה עוד נדבר בהמשך, כן? אבל עוד פעם,

השיטה שלו זה קודם כל לצאת צדיק.

שמטוסי חיל האוויר יטבירו את אלטלנה באמצע הים,

שבכלל לא ידעו שזה חיל האוויר, ואז הוא יגיד כנראה זה מהמצרים,

משהו כזה. לא הלך לו, לא רצו לשמוע לו,

היו שם טייסים בעצם רק מחו״ל, שהם היו המקצועיים שלחמו מלחמת העולם השנייה.

אמרו לו, אדוני, אנחנו באנו פה לכם נגד ערבים, לא לרצוח יהודים.

אז הוא מבקש מחיל הים שירדפו,

אבל חיל הים זה לא,

זה ספינת מסע שסתם הוסבה לספינת קרב. אז זו לא ספינת קרב אמיתית, והאלטלנה זה היה פריגת אמריקאית,

אומנם מיושנת, אבל סביבה, פריגת הספינת קרב.

ורק בלית ברירה הוא אמר בסוף לרבין,

שלעיני כולם הוא ירצח את כל יושבי אלטלנה,

להטביע את כל הספינה.

זה עוד סוג של,

כן, דוגמה חמישית להתנהלות הרצחנית של בן-גוריון,

ועוד לקרוא לתותח הזה תותח הגדוש.

דוגמה שישית, עצם הכרזת המדינה על ידי בן-גוריון,

מתוך ידיעה ברורה שהסיכוי הוא ש-50% הערבים ינצחו ויטבחו את כל היהודים בארץ.

וזה גם מופיע שם,

באותו מקום עמוד אש,

שבגוריון שואל את קצין המבצעים של ההגנה יגאל ידין,

מה הסיכויים? 50%. 50%. זה לא 50% ניצחון ו-50% לא.

50% הפסד,

זה אומר 100% רצח של כל היהודים בארץ ישראל.

אין לו בכלל בעיה.

מישהו גם אומר, אין לזה מקור אינפורמטיבי.

אפילו שיום אחד יהיה, שכולם יהיה הרגו. כבר ראינו פעם קודם שהוא אומר, שאם לא ההסתדרות לא תהיה בלעדית,

שירצחו כל היהודים בארץ.

דוגמה שביעית, התנהלותו הרצחנית של בן-גוריון בגרימת מוות בכוונה,

כולל ארגון שתי צעדות מוות

של כמה שיותר עולים

של פליטי שואה, תימנים, ספרדים, בארצות המוצא שלהם ובארץ,

וגרימת נכויות לעשרות אלפים, כפי שהיינו לאל.

בואו נראה עכשיו את הדוגמה

של צעדת המוות.

אנחנו יודעים, צעדת המוות, מי שלא שמע על המושג הזה,

הגרמנים בסוף מלחמת העולם,

כשכבר לא יכלו לשרוף את היהודים,

אז הם רצו להרוג אותם.

אז כבר לא, הקרמטוריומים במחנות ההשמדה לא פעלו,

גם היה מסובך להביא אותם גם לשם,

אז,

בבקשה.

ובכן,

מה שקורה זה שהם התחילו להצעיד את היהודים,

כן,

קילומטרים, עוד קילומטר,

לא נגעו באף אחד, מי שהלך לא עשו לו כלום,

אבל מי שנפל, מייד נורה,

כן?

זה הצעות המוות המפורסמות שביצעו הנאצים

ליהודים בשואה.

בן-גוריון מארגן שתי צעדות מוות כאלה ליהודי תימן

על ידי ראשי הציונות,

כן?

בסוף מלחמת העולם השנייה, כן.

בואו נתאר את צעדת המוות הראשונה שהוא מארגן לתימנים.

צעדה כזאת הוא ארגן כראש הסוכנות היהודית,

שבראשה עומד, כן, דוד בן-גוריון,

גם ליהודי תימן באמצעות פיתוי והטעיה.

כך כותב דוקטור משה נחום.

משה נחום הוא יושב-ראש ההסתדרות הציונית,

יושב-ראש ההסתדרות הספרדית, העולמית,

והוא מוציא ספר ילדי תימן הנעדרים, התעלומה

ילדי תימן, מזרח ובלקן,

בחסות איגוד העיתונאים הארצי,

הסקטור האקדמי,

מכון לחקר תקשורת ועיתונות בישראל. זאת אומרת, הוא איש אקדמיה,

הוא מוציא את זה מטעם האקדמיה,

מטעם המכון לחקר התקשורת,

2015, עמ' 149, אני מצטט אותו.

לבקשת הסוכנות,

הזוג חיים צדוק,

תימנים,

ואשתו

ציירו כשנתיים בערים ובכפרים בתימן.

הם הכינו את יהודי תימן נפשית ורוחנית לעלות לארץ ישראל.

הזוג צדוק לא ידעו מה מתכנן

בן-גוריון וחבר מרעיו,

יצחק בן-צבי ואנשי הסוכנות היהודית על גבם של התימנים.

בן-גוריון וחבריו ביקשו לאסוף כמה שיותר רק צעירים.

גם בדרך לא דרך

ולהטיסם ארצה,

בן-צבי ביקש להוציא את ספרי התימנים מידיהם בכל דרך אפשרית ואפילו באלימות.

בן-צבי היה מוכן,

הפיצוי היחיד של יהודי תימן זה שהוא אמר,

אז שהם עדה טובה יותר,

שאין עדה טובה יותר מהעדה התימנית. במילים אחרות,

התימנים אינם פראיירים.

אני ממשיך בציטוט, כן?

בן-גוריון טען ממושב הכנסת השנייה והשלישית,

שילדי תימן מתים כזבובים במחנות.

כך הוא פקד על דעת הקהל להתייחס לתימנים כזבובים,

ועל הצורך להשאיר רק מספר מצומצם מהם, כן? תיאוריית הגזע. הוא לא,

מעניין שדוקטור נחום לא יודע בדיוק העניין הזה שלו.

את יודעת, הגזע,

השבחת הגזע, שזה חלק מכל התיאוריה של דילול לאוכלוסייה ולזרוק את המנוונים.

אבל זה מה שהוא רואה בעיניים שלו.

מה שפחות, שישארו. את השאר, לרצוח.

כמו שהנאצים פעלו,

כן?

אז זה מה שהוא אומר, אז זה מה שהוא פיצע.

אז הוא טוען,

כן, מסתובן, תומצם הם בשיחתי עם חיים צדוק.

למעשה הסיפור הזה,

כי הוא כותב כבר ארתור רופין,

שצריך לעבוד לפי ברירת המינים של דרווין.

מה הפירוש?

יש מאבקים, לשרוד.

מי ששורד כנראה הוא הכי חזק.

ולכן ככה צריך גם להתייחס לכל האוסט-יודן והאמורים. לכניס אותם למצבי לחץ,

מי שישרוד, סימן שהוא חזק.

אז זה הסיפור שלו.

להתחיל להכניס אותם לתוך מצב של סיכויי שרידות נמוכים ביותר,

שכולם כמעט ימותו, ואז כמה יישארו, סימן שהם החזקים.

וזה מה שהוא כותב, להשאיר רק לתוך מצומצם מהם.

בשיחתי,

אומר דוקטור נחום, בשיחתי עם חיים צדוק,

בבית ביתו גליה בטורונטו, בקנדה,

התברר שחיים צדוק לא ידע מה הייתה מזימת הסוכנות היהודית.

כשהיא שלחה אותו ואת אשתו לשכנע את יהודי תימן לעלות.

כן, כמו שהנאצים פעלו בתחכום כדי לשנע ולהתיש לשם חיסול בני היהודים ובעלתם ללא התנגדות למחנות ההשמדה.

ככה שאפילו בכניסה של מחנות ההשמדה באושוויץ מקדמת אותם הכרזה בשאר המחנה, העבודה המשחררת. כך פועלת הסוכנות היהודית

בהדרכת ובפקודת בן-גוריון והמשרד האיירת הישראלי.

אומנם

קיימים הבדלים בין צדות המוות שארגנו הנאצים

לבין צדות המוות שארגנה הסוכנות ליהודי תימן.

בצדות המוות שארגנו הנאצים

הם לא נגעו ביהודים שצעדו,

רק מי שנעמד נורה.

אבל ליהודי תימן לא עזר גם למי שהלך,

כי הכנופיות הערביות רצחו באכזריות

המוני יהודים

בדרך שלהם לכיוון עדן,

גם זקנים, נשים וטף בצדות אלה,

תוך שיסוף גרונותיהם של היהודים,

התעללות בין שוטיהם ורציחתם, כולל נשים ערות,

שהם גם שודדים את מעט האוכל והשתייה שנשו עימם.

כדי לשרוד צעדה זו,

כמו כן, בדרכם הארוכה במדבר,

עברו בתוך ערים וממלכות,

בהם משלו מושלים מקומיים, בכל מקום רצו לתת כופר או דמי מעבר. כפי שכותב הרב עובדיה קרבאני בחיבורו על ציפורני נשרים,

תורת אבות ארץ ישראל, תשנ״ח תלמוד פא.

הנאצים,

יש עוד הבדל, הם לא ביצעו צעדות אלו לבני עמם,

אלא לעם היהודי.

אבל ראשי הסוכנות היהודית ארגנו צעדות מוות אלו לעמם ובשרם.

לא חסו ולא חמלו עליהם.

עוות ואומת בתוכם

יסוד הערבות ההדדית שקיים בכל יהודי,

המאפיין את מהותו מאז היותו לעם.

לא כפועל יוצא,

לא בלית ברירה,

אלא כדי לממש השבחת הגזע האנטישמי.

בכוונת מכוון

וחימוש עצמי נחיתי כדי לחקות את אופיים של השבטים הגרמניים הברברים הקדומים,

שהפך למוסר רצה של הלאומנות הגרמנית בזמנם.

ולכך מכוון היטלר את זעמו נגד המוסר היהודי הרי,

שהוא עלול להשחית את טבעו הבריא, הברברי, של הגרמני,

החולני של העם הגרמני.

כתוצאה מהסתלבותם של יהודי גרמניה בחברת הכלכלה והמדע הגרמני בנישואי התערובת, לכן נחקק בחוקי נירנברג,

שיש להרוג

את כל מי שמעורב בו דם יהודי כתוצאה מנישואי התערובת,

עד לדור רביעי, המישלינגים,

כדי לשרש מהעם הגרמני את התכונות היהודיות

של הערבות והרחמנות.

לכן הומתו בקרב הציונים יסודות המהות היהודיים

של ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים.

כשהחינוך הציוני להשבחת הגזע הפך את רובם המכריע של הציונים עד ימינו

למין יצור גרמני ברברי,

שהוא תת אדם, ולעיתים אפילו למטה מכך,

כשרובם פועלים להצלת הזולת רק מתוך אינטרסים.

מסיבה זו אנחנו עדים בימינו, כפי שאמרנו כבר, בכל שנה.

בכל הפרמטרים האפשריים של האלימות,

נזכיר רק חלק קטן,

עשרות רציחות והתעללויות.

אין אישה

בציבור שלהם שלא עברה הטרדה מינית בצורה הכי חמורה פעם אחת, ואפילו הרבה יותר.

אין אחת כזאת.

90% אלימות של קטינים,

נטילת סמים ושתיית אלכוהול של קטינים החל מגיל 12,

במקום השני בעולם,

כך קוראים בעמותה של הלם,

שעוסק בתחום הזה של לנסות קצת להציל מאלכוהוליזם.

בקרב הציוני כאן בארץ, גם המיתוס

של הצבא, הפער הקדושה הציונית האחרונה, כבר מזמן נשחטה.

כאשר אין יותר רצון להתנדף ליחידות לוחמות,

מנתוני מחזור הגיוס יולי-אוגוסט,

שאז מתגייסים תלמידי התיכון,

2017, עולה שבעוד בעבר התמודדו חמש ושש מתגייסים על כל מקום פנוי בגולני,

כעת זה ירד בחדות

ל-3.8 על כל מקום פנוי.

ונתונים דומים קיימים גם בחטיבת גבעתי,

שהביקוש שלהם נושק לזה של גולני,

ישראל היום,

17.8.2017,

אבל אם הם לא היו מכלילים במדידה

את הדתיים הלאומיים ואת האתיופים

ויוצאי חבר העמים,

רק בודדים היו מתמודדים על מקום פנוי בכלל.

בשנת תשע״ח פרסם אגף כוח אדם במטכ״ל שלראשונה 45% ממחויבי הגיוס הלא חרדים כבר לא מוכנים להתגייס.

דיברנו לגבי המצאת הסלקציה על ידי ארתור רופין כבר בשנת תרס״ט ביחס לתימנים.

התלויות פיתחו את המושג הסלקציה בהנחייתו של דוקטור רופין, כמובן כפי שדיברנו הם הדריכו במלחמת העולם השנייה את הנאצים לבצע את הסלקציה

בין חיים למוות

כפי שכבר ראינו בשנת תחסט ארתור רופין שולח את תיאטריסט יבניאלי

לפועלי ציון וחופש לחרדית תחת שם הכיסוי אליעזר בן יוסף

הרומז למשיח בן יוסף עם כביכול צור שאלות

שהתשובות על כך כבר היו ידועות כבר לפני כן שניסח לרב קוק

ולחכמי תיאמן כדי לקנות את אמונם במטרה להביא לארץ בני שבע עשרה

כדי שישמשו עבדים ויתעסקו בעבודות בזויות שלא היה מכבודם

של בני העלייה השנייה,

שהיא בעצם הראשונה, הציונית,

לעסוק בכך,

כפי שכותב רופין לשאלת הפועלים הקרקעיים בארץ ישראל, הפועל הצעיר

שנה החמישית, עמוד שבע ושש.

אבל למורת רוחו

של רופין,

התיאמנים הגיעו לארץ עם משפחתם וחלקם אף היו נשואים.

שמואלי אבניאלי,

שנולד במשפחה של חסידי חב״ד בשם שמואל אליעזר ורשבסקי,

על שם האדמו״ר שנפטר אז,

אביו הכניסו לישיבה בגיל 12 אבל הוא לא הצליח לשרוד שם.

תוך זמן קצר הוא נפלט לרחוב,

משם הוא נוסע לאודסה,

ששם השפיעו עליו אטיסטים לקרוא את ספרי האטיסטים הציוניים, הוא נשאב לעיון הציוני על הארץ.

הוא נפגש עם רופין שמציע לו להביא את התימנים לארץ.

הוא מציע לרופין להקים עבורם רשת של בתי ספר מסוג של אליאנס,

לא פחות,

בעל גוון ציוני.

רופין מתעלם מכך כי הוא ראתה את התימנים רק כעובדי דחק,

כפי שמופיע בחיבור שדיברנו,

רופין and the production of the modern Hebrew culture.

הוא כאמור נוסע לתימן, מפתה אותם לעלות לארץ,

תוך הבטחה לפגישתם

עם אחיהם מתימן,

ותנאי דיור טובים, ומערכת רפואית ותלמודי תורה כמובן.

אבל רופין כותב ב-1911, למעניינם ליבניאלי,

שאם הם ידעו

שמי שהבטיח להם זה, זה המשרד הארץ-ישראלי, את כל הנעל,

הם הרי לא יקבלו הרי כלום,

הרי הם המודיעים למרות פה לקבל עוד הפוך על הפוך.

אז יהיו להם תביעות שרימו אותם.

לכן יש לייחס את כל השליחות,

לשים את התיק רק על הרב קוק,

שהם יפנו אליו בטענות.

שלא ידעו שאנחנו אלה שירגנו את הכול,

את תביעותיהם. שם אמרו 275. רק אז יבניאלי מבין מהי מטרתו האמיתות של רופין,

והוא כתב לו מכתב שהאנשים האלה הם חזקים מאוד וזרועותיהם עבוד, בניגוד ליהודי הרובע כת ואביר-עדן,

המצומקים וזרועותיהם דקות.

לכן גם הובנת את הסיבה לכך שראשי הסוכנות

עודדו את ערביי עדן לבצע פוגרום ביהודי הרובע.

כפי שהוכחנו,

על פי צורת הגזע הם נחשבים מנוונים אלא הם שרירים גדולים.

לכן יש יוציאה מן העולם.

על כל פנים הוא מביא אותם לארץ,

שולח את רובם ליבוש ביצות אגם החולה צפונית לכינרת,

שהחלוצים עצמם נמנעו מלעסוק בכך

בשל הסיכום עם מחלת המלאריה שנקראת קדחת הביצות.

ואכן מתוך 500 תימנים מתים תוך זמן קצר 300 מהם ונקברים באזור שם.

ממחלת הקדחת.

למרות שניתן היה לרפעם באמצעות תרופת החינין שהובאה מפרו

בדרום אמריקה לאירופה,

הם כבר החלו להשתמש בתרופה הזאת כבר בשנת 1633 למניינם בשיטתיות.

אלא שהשבחת הגזע

שרופין היה ממשכללי הגרסה שיש לחסל רבים ככל האפשר מהמנוונים

התימנים של ידידו הם מהגזע הערבי.

אז להרוויח שתי ציפורים במכה אחת.

גם שיעבדו בשבילהם ואחרי זה הם יחוסלו.

בשנת תש״ז 1945 למניינם ראשי הציונות רצו להביא לאותן מטרות גברים רק עד גיל 45. אך לימודי ניסיון

הם לא רצו לקחת סיכון ושכללו את הסלקציה באמצעות צעדת מוות

וסלקציה נוספת באמצעות טבח בקהילת עדן

ובפליטי התימנים מאותן צעדות בעדן והקמת מחנות ריכוז

בתנאי ערבה,

צמא ותנאי תברואה ירודים ביותר מחוללי מגפות ומפילי חללים.

וכשעדיין נשאר עודף תימנים,

אז סוכנות ביצעה עוד צעדת המוות,

כפי שנראה להלן,

כך שלארץ ישראל יגיעו רק מספר מצומצם של תימנים.

כאשר עדיין עלו לארץ מעבר למצופה יצרה המדינה גם בארץ מחנות ריכוז

בהם עסקו בדילול וחיסול העולים לא רק כפי שהיה בעדן

אלא גם באמצעות עידוד הגירה לחו״ל,

גנבת תינוקות, ילדים ונשים ומכירת רובם לחו״ל,

כולל לנוצרים, כפי שכותב דוקטור נחום שם בספר, בעמוד 229. וכן באמצעות רציחות מזדמנות ומתוכננות באמצעי נישואים רפואיים מזוויים וגרימת מוות למאות אלפים מיושבי מחנות הריכוז כאן בארץ,

כולל עשרות אלפי תינוקות בעת לידתם,

זה נראה הכל אחר כך בצורה מאוד מאוד מאוד ממוסמכת.

כן, והפיכת העולים לבשר תותחים באמצעות שליחתם לאזורי הגבול,

לגבול המדינה ובצפון ובירושלים מול תותחי הליגיון הירדני ולנגב,

מקום ששרצו שם פדאינים רצחניים שחדרו בעיקר ברצועת עזה,

תוך כדי אלימות ואיומים ביריות באוויר,

לאלו שלא ירצו להתפנות למקומות בקריבת הגבול,

כדי להפוך לבשר תותחים,

כפי שיעץ לוי אשכול בהיותו ראש מחלקת ההתיישבות,

ובעתיד הוא ראש ממשלה אמור להיות.

היה זה לאחר שהסיעו את העולים לגבולות המדינה והם חזרו משם,

כפי שנראה להלן.

כך הוכמו סך הכל 24 יישובים שיקראו בהמשך עיירות פיתוח.

שיטה נוספת של איום הופעלה באמצעות המצאת חוק בפני העולים

איום של הפעלת משטרה,

כפי שתיאר גיורא יוספטל בישיבת עלת הסוכנות ב-6.6.55 למניינם.

תחילה ניסינו ביד רכה, מ-7 בבוקר ועד שעה 2. אחרי צהריים הסתדרנו להשפיע עליהם ולשכנע אותם. בינתיים התקרבה השבת, התחלנו לחשוש

שלא להגיע למקום הקליטה,

בפרט שמדובר על מקומות מרוחקים שהנסיעה לשם הולכת שלוש שעות.

לאחר שבע שעות המאפנינו לברירה,

או לשלוח אותם חזרה לשאר העלייה,

למחנה ריכוז,

או לעשות מה שלא עשינו מעולם.

הלוא אנחנו הבאנו את האנשים האלו,

אנחנו קבענו את מקום קליטתם, הכול אנחנו,

עליהם ללכת לשם.

אם לא ילכו,

אנחנו אומרים להם, אתם לא בסדר מבחינת החוק.

יש בחור חוק קטן שנותן לנו אפשרות ללחוץ עליהם.

החוק אומר שאם ההורים משאירים את ילדים תחת כיפת השמיים,

זה נקרא שמפקירים אותם.

אבל אפילו שההורים איתם ביחד.

זה הזוי.

אבל מדובר על ילדים שהם למט תלמידים מסוים. ואז אפשר לקחת את הילדים בכוח

כדי לתת להם קורת גג,

נאמר להם, זה המקום שנקבע לכם.

אם אתם לא מוכנים ללכת למקום הזה,

אין אתם בסדר כלפי ילדיכם,

ואז אני נפתח לעזרת המשטרה ולגנוב מכם את הילדים.

עצם האיום בהקראת המשטרה פעל יותר מאשר המשטרה עצמה.

הצעקות היו כאילו המשטרה פועלת כבר ממש.

אם נראה שלא תהיה לנו שום ברירה, אני רק יכול להודיע שגם בפעם הבאה אנחנו נפעל כך.

כן, סוף ציטוט.

עכשיו, לפי תיאורת הגזע הציונית,

המזרחיים שייכים לגזע השמי,

ולכן אם זה גזע שמי זה הגזע הנחות,

כן, המת והמנוון שאינו אחראי למעשיו, ולכן הוא חייב להישמע לגזע העליון הסוציאליסטי מהגזע המדומיין האינדו-אירופי,

ההזוי של ארתורופין,

כדי שידע כיצד לנהוג ואחד להתיישב.

צעדת המוות השנייה הייתה, כפי שנראה,

בוצעה סלקציה נוספת באדן

באמצעות קריאת המשפחות לשניים,

כשחלק

מהמשפחה הועלתה לארץ,

והחלק השני הוכרח לא לעלות לארץ,

כדי שאפשר לעשות איתם פה בעת גם מה שרוצים.

כתוצאה מכך ישנן עד היום 450 נשים שנשארו עגונות

ואלמנות צרורות בחייהן, שאינן יכולות להתחתן,

והמדינה מתחמקת באמצעות בדותות ואינה מעלה אותן לארץ.

כתוצאה מסלקציה זו נאמר ל-12,000 מיהודי תימן

ששהו בעיר עדן, שהם לא יכולים לעלות לארץ,

ושיחזרו חזרה לכפריהם,

שבינתיים הופקעו שם נכסיהם והשתלטו עליהם הערבים.

גם הפעם בן-גוריון, כאילו היושב-ראש לזכות היהודית, מתעקש

לא לספק להם משאיות כדי לחזור לבתיהם שאותם הם עזבו,

בהתאם לשכנעו עם של שלוחי בן-גוריון לעלות לארץ.

בן-גוריון ושליחיו התעקשו לא לתת להם מזון ושתייה ואבטחה,

למרות שהם ידעו שבדרך חזרה לכפריהם ברגל הם יחוו רק מוות,

מחלות ורציחה בידי כנופיות,

כפי שהתרחש בצדת המוות הראשונה שארגנו בן-גוריון

והשליחים שלו,

וכך הם יצרו את צדת המוות מספר שתיים כדי לחסל

עוד מקסימום יהודי תימן מתבסס על השבחת הגזע של הוצאת המנוונים ממעגל החיים.

זה כפי שכותב דוקטור משה חיים.

התוצאות של מצדת המוות את מספר אחת.

ראשי הסוכנות, כפי ראינו, שלחו את הזוג צדוק לשכנע את יהודי תימן

להגיע לארץ ישראל וארץ הקודש,

מקום

בו הם יוכלו לחיות כמו בגן עדן,

ולכן עליהם להגיע למחנות בעיר עדן,

שהוקמו רק לאחר שהמגפות הפילו חללים בהגיעם לעדן, ושהו שם פרק זמן ללא קורת גג.

אבל הסוכנות במשרד הארץ ישראלי התעקשו לא לארגן להם

צי של אוטובוסים או משאיות,

ואפילו לא עגלות,

כדי להביאם מכפריהם, ממרכז ומצפון תימן למחנות בעדן,

וכן לא לדאוג להם לאבטחה מכנופיות ערביות רצחניות ולמקומות מנוחה ואכילה ושתייה בדרך,

אלא שהתימנים יצעדו את כל המסלול הזה מכפריהם,

לעיתים למעלה מ-100 קילומטרים,

כשהם עופרים מדבריות צרובי שמש בין אוכלוסייה או ילד וקנופיות שודדים,

כשתוך פרק זמן קצר אוזלים המזון והשתייה

שגם נשדדים מהם.

רק כשהעבירו את התימנים ששרדו,

לפי תיאוריות ברירת המינים,

ממחנות הריכוז בעדן למטוסים בדרך לארץ, רק עד שהשתמשו הציונים במשאיות.

לכן ההנחה הייתה שבסוף המסלול ישרדו רק מספר מצומצם של זוגות צעירים

עד גיל 45,

כפי שכותב דוקטור משה נחום.

שיהיו ראויים לעבודות הבזויות שהאשכנזים הציוניים בחלו בהן,

של ניקוי שירותים ורפתות,

כפי שתכנן ארתור רופין בזמנו,

שהזקנים, הנשים והחולים והתינוקות ינפחו את נשמתם

על הדיונות צרובי השמש בחום של למעלה מ-50 מעלות,

ללא אוכל ושתייה, וחלקם יוכו מכות רצח

ויירצחו על ידי כנופיות שודדים ערביות ואוכלוסייה עוינת.

כן כותב אברהם לוי,

גזלו את שארית כספם,

מטלטליהם,

במיוחד השקו מהם את המזון ואת המים שבקליהם.

כך הוא כותב בספר דרך צדיקים,

כך א',

כן, ירושלים תשמ״א, עמוס 84. הוא כותב, אותם רבבות יהודים,

שנדדו בדרכים.

עברו שבעה מדורי גיהנום עד הגיעם לאדן,

שבעה מדורים של רעב וצמא,

חולי ומחלה,

שוד וביזה,

מעל לכל רצח נתעב של הורים וילדים בידי פורים ערביים.

ממשפחות ענפות,

המאוכלסות,

שיצאו לדרך, נותרו לדאבון הלב שיערים בלבד.

לפעמים ילד אחד ממשפחה שלמה, בדיוק כמו שקרה בשואה עם הנאצים,

שארגנו ראשי הציונות.

הנוערים לעדן נאלצו לחצות ערים ובקרות, לעקוף מחסומים,

להתגברם בכשולים,

שנערמו בדרכם עד אשר הגיעו לטרלת המעבר עדן.

אולם למגינת ליבם,

המצב הדיני באותם שנים היה קשה מאוד,

שערי ארצות נסגרו לעלייה המונית,

אבל שנה הברית אישרה אז רק 1,500 ראשונות עלייה לכל יהודי העולם.

אלפי בני אדם

חיו ברחובות תחת כיפת השמיים.

משפחות שלמות חבקו אשפתות,

התפרנסו מנדבות ונפשו בלויי סחבות.

אף ילדו ברחוב

מחלות ומגבות.

כן, הלוחמה הביולוגית של הציונות נגד הספרדים גרמו לתמותה אדירה בקרב הפליטים.

ריבוי הפליטים ומצבם הסניטרי הירוד היה בהדרכת

הסוכנות היהודית

ולמטרד ביני הממשל בעדן,

כאשר מדי פעם בפעם,

בתיאום עם ראשי הסוכנות,

בלשון לילה פשטה המשטרה האנגלית ברחובות הרובע,

נסעה בכוח פליטים מכל הבא ליד,

העלתה אותם למשאיות,

הסיעה אותם הרחק מעבר לגבול,

למדבר סריגה,

הידוע לשמצה ולעיר קטבה,

שהפכה לבית קברות ענק ליהודים.

במקומות מרוחקים אלו נעזבו האומללים לנפשם על ידי ההנהגה הציונית,

שדרבנה אותם לעזור נכסי דלא ניידי והשירות,

במקומות מגוריהם ולנאור לעדן,

שהם זועקים וננקים על מעל גורלם.

יש פה ציטוט של אותו אברהם לוי,

שם בעמוד 95.7. הממשל הבריטי בעדן פעל תמיד נגד היהודים בהנחיית הסוכנות היהודית,

ששקדה להשביח את הגזע באמצעות רצח או גרימת מוות של היהודים.

הבריטים היו עושי דברה של הסוכנות היהודית בכל מה שנוגן

לגורלם של היהודים,

כשהסוכנות ביקשה מהבריטים לתת להם מחנה בריטי ענק עבור פליטים תימנים,

היא מייד נתנה להם,

מחנה צבאי אפילו.

בכל מקרה שנציגי הסוכנות

בהנהלת המחנות

ביקשו מהצבא הבריטי לפעול באלימות נגד כל פליטי המחנות,

הם מייד פעלו,

בלי לשאול בכלל את מנהיגיה היהודים.

בעד אלא אם זה מוצדק,

כפי שמופיע שם עמוד 119. כמו כן ראינו לעיל שכשפיינברג,

דיברנו על זה, פיינברג המנהלת,

מנהלת מחנה,

נקשה עם הנהג שלה

ומבקשת לגרש אותו לעדן,

הבריטים מייד מבצעים את בקשתה, ללא כל בירור.

כך גם נהגו הבריטים בטבח האכזרי של קהילת עדן שברצו הערבים,

מתוך ההנחה שניתן יהיה לתרץ את יצירת הטבח

בסיבה שמדובר היה, אחרי החלטת האו״ם,

לאפשר את הקמת

המדינה היהודית, שם בעמוד 108.

לא לפני ששלוחי הסוכנות עודדו לפני כן

את הערבים לבצע את הפוגרום ביהודי עדן,

כן, וכן את הוצאת היהודים באמצעות משאיות למדבר,

שהיווה עבורם הוצאה להורג.

נראה בבירור,

הוא כותב, שנעשה לבקשת ראשי הסוכנות היהודית במסגרת הוצאת המנוונים הציונית,

כי הבריטים נהגו כלפי היהודים בכל דבר ועניין,

הכל רק ואך ורק לפי הנחיית הסוכנות היהודית.

כך ראשי הציונות יכלו לאחוז בניקיון כפיהם וכהרגלם לצאת צדיק

ולומר שהבריטים גרמו למות אותם יהודים,

אחר כך לפעל את העדה התימנית על מסירות נפשם לעלות לארץ ישראל.

למעשה שרדו פחות מחצי את שדות המוות שהועידו ראשי הציונות,

ובראשם בן-גוריון, ליהודי תימן.

התימנים לא ידעו מה המרחק מכפרים עד לאדן,

כי לא היה להם מפות,

הם גם לא ידעו את תנאי הדרך הקשים,

סמכו ברוב תמימותם לראשי הציונות,

הם סברו שאם לא הכינו להם אמצעי הגעה ואבטחה,

כנראה שזה רק יהיה כמו טיול קצר כדי להגיע לאדן.

אין ספק שאם הם היו יודעים

שהם יוצאים למסע התאבדות,

ודאי שהם לא היו מעיזים לעזוב את כפריהם.

כשהשרידים הגיעו לבסוף למחנות,

הם התחילו להבין מהו סוג הגן עדן

שסיפרו להם השליחים של ראשי הציונות.

מספר דוקטור משה נחום את מה שראו עיניו,

שם עמוד 245. בשנים 1978 ו-1979

ביקרתי פעמיים נוספות בתימן ובעדן.

החלטתי

בהזדמנות זו לבדוק את תנאי הקליטה שהיו בעדן

של השנים 1947-1948,

שהגיעו העולים לתימן, לעדן.

כשסיירתי במחנות הקליטה

בעדן הייתי עמום מתנאי מגורי מחנות הריכוז,

התכניות היהודית ובראשה

בן-גוריון קיבלה מחנות ריקים של הצבא הבריטי ושיכנה בהם עשרות אלפי משפחות תימניות.

היו שם ארבעה מחנות קליטה על יד עדן, חשד,

לחץ',

מסעבין ומחנה גאולה, בנוסף לטאווי,

שהיו במרכז העיר עדן, ששם התגוררו יהודים תחת כיפת השמיים ללא תנאים.

אפשר רק לשמוע מה הוא אומר לסיום.

תנאי המגורים,

שלמעשה לא היו בכלל תנאים במחנות הנאלו,

היו פחות טובים מהמכלאות שבהן מחזיקים הבדואים

את הבהמות שלהם בארץ.

הזכות היהודית אכסנה עשרות אלפי משפחות מיהודי תימן באוהלים.

בני הניקיון והסיניטציה היו קשים מאוד. זאת אומרת,

זאת האמת המרה החייבת להמר ולהיכתב כי חובה של בני הדורות הבאים היא ללמוד.

עד כאן.

‫-תודה רבה.