פרשת משפטים | הרב אורי יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לא בבית כנסת

ברוכים הבאים

השבוע שמעתי את ההקלטה של פרשת בשלח

ונדהמתי לשמוע את עצמי מדבר שטויות

חחח, חחח, סיפרתי שם קצת סיפורים על צדיקים

ובין השאר, בין הסיפורים, אני אומר שאני שומע את עצמי אומר שם לא יאומן כי יסופר

אז אמרתי רגע, כשאני מקשיב להקלטה אני אומר מה אני אומר? מה זה לא יאומן כי יסופר?

הפוך, יאומן, מה זה לא יאומן?

אז אתה אומר לא יאומן כי יסופר, הכוונה כשיספרו את הסיפור הזה לא יאמינו,

הפוך,

סיפורי צדיקים קרבים גאולה ישתבח שמו, זה המטרה כדי שאנשים יאמינו, לא שלא יאמינו.

תראו איך הסלנג נכנס לנו לתוך הפה ואנחנו לא שמים לב מה אנחנו אומרים אפילו.

הרבה פעמים אתה שומע אנשים שאומרים

וואי, מה אני אגיד לך,

לא להאמין, לא להאמין.

זה לא להאמין, הפוך, להאמין, מה לא להאמין?

אלא מה?

מכניסים לנו כל מיני הגדרות וביטויים.

אתה שומע את זה כל כך הרבה ברחוב, זה נתפס לך על הלשון, רחמנא ליצלן.

אז אני הייתי המום שאני בעצמי מדבר ככה.

כמה טוב לשמוע את ההקלטות, לשמוע מה אתה אומר.

איי, איי, איי. יש עוד דוגמה

שאדם אומר

לחברו,

הוא אומר לו, אין עליך,

אין עליך.

בטח שיש עליו.

יש עליו את הקדוש ברוך הוא, מה זה אין עליך?

מה זה אין עליך?

יש עליך כל הזמן.

ריבויינו של אוילום.

איי, איי, איי, איי, איי, איי,

ביקשו ממני לספר עוד סיפור אחד או שניים.

לפני שנדבר על, יש לנו להשלים את הפרשות הקודמות.

בפרשות הקודמות דיברנו הרבה על הסימנים לביאת המשיח,

אז בעצם לא התאפשר לנו לדבר על פרשיות השבוע.

אז בעזרת השם נשתדל להשלים היום את מה שהחסרנו.

אבל לפני כן ביקשו שאני אספר

סיפור אחד או שניים

על הרב ניסים מויאל, זכר צדיק לברכה,

וגם על מור אחי, הרב אמנון, ייבדל חיים טובים וארוכים.

אז ברשותכם אני אספר סיפור אחד וסיפור אחד, ובזה

נעשה את הספתח, ואחר כך נדבר את

הדברים המתוקים של פרשיות השבוע.

באחד מחוגי הבית שמסרתי בראש העין בשכונות החדשות,

לפני קרוב לחמש עשרה שנה,

הגיעה לשם

הבת של בבא חכי,

זכר צדיק לברכה.

כשאני דיברתי

דברי תורה, ובין השאר הזכרתי את הרב הצדיק הרב ניסים מויאל, זכר צדיק לברכה.

אז היא אמרה לי,

אתה רוצה לשמוע סיפור

על הרב ניסים מויאל?

אז אמרתי לה, בכבוד.

אז היא אומרת לי, תדע לך, אני הבת של בבא חכי.

יש לי חברה שגרה בחיפה.

והחברה שלה הייתה הולכת כל הזמן לבבא סאלי.

כשהבבא סאלי, זכר צדיק לברכה, נפטר,

אז לאותה אישה מחיפה,

החברה של הבת של בבא חכי,

היה לה צער.

לא ידע מה לעשות, עכשיו, למי היא תלך?

אז אחרי שבועיים לערך

היא חלמה את הבבא סאלי.

בבבא סאלי אמר לה, תראי, בנתי,

בין נתיבות

לחיפה

יש עוד צדיק.

היא לא הבינה את פשר החלום.

מה, חסר צדיקים בין נתיבות לחיפה?

אבל למי הכוונה?

אז היא החליטה שהיא נוסעת לציון של הבבא סאלי,

לשם להדליק לו נר

ולבקש ממנו שיכוון אותה קצת יותר בפרטות,

לדעת למי ללכת.

אז היא שמה הגיעה,

התפללה,

וכשהיא באה לצאת

היא שומעת שלוש נשים שמדברות ביניהן,

ואחת אומרת לה שנייה, נו תזדרזו, תזדרזו, שלא נפספס את התור אצל הרב מויאל.

היא בחיים שלה לא שמעה על הרב מויאל,

אז היא שאלה אותה, מי זה הרב מויאל?

אז אמרו לה, זה הצדיק מקריית גת.

אז היא אמרה לה, אם אני יכולה לבוא איתכם?

אמרו לה, כן, בכבוד,

אבל זה הולך לפי תור,

אני לא בטוח שייתנו לך להיכנס.

אז היא אמרה, אין דבר, אני אנסה.

היא נסעה איתם.

כשהם הגיעו

לרב מויאל, השעה כבר הייתה מאוחרת,

הם פספסו את התור שלהם.

אז המזכיר שמה אמר להם,

אני מאוד מצטער,

אם אתן רוצות אתן יכולות להיכנס רק כולכן ביחד,

ביחד.

כי הן היו אמורות להיכנס כל אחת בתור שלנו.

אבל בגלל שאחרתם,

אתם תצטרכו להיכנס כולכן ביחד.

אז כמובן שבשבילה זו הייתה הזדמנות פז,

כי היא הייתה יכולה להיכנס איתם ביחד.

ותשמעו דבר מדהים.

מספרת הבת של בבא חכי,

שאותה חברה, כשנכנסה עם אותן שלוש נשים,

איך שהן נכנסו לחדר של הרב מויאל,

הרב מויאל פנה אליה ואמר לה,

יש לך בשבילי דרישת שלום מהבבא סאלי?

שמעתם?

מדהים.

ביקשו ממני שאני אספר את הסיפור

שהיה איתי

בתחילת החזרה בתשובה,

זכיתי שהרב

אמנון

שליטה

חיזק אותי

והנה

יום אחד,

זה היה ערב שבת,

אצלנו בבית,

השם מרחם עליי,

היה לנו שתי טמבלוויזיות.

היה לנו טמבלוויזיה אחת בסלון

וטמבלוויזיה אחת במטבח.

בסלון זו הייתה טמבלוויזיה גדולה,

ישנה, פיילוט,

עם נורת מסך

ובמטבח זה היה טמבלוויזיה קטנה,

חדישה, אבל שתיהם שחור לבן, עוד לא היה צבעוני בכלל.

ואני יושב

בערב שבת, יום שישי בצהריים,

אוכל מרק,

ואז אני זוכר, היה הרב של תל אביב,

הרב לאו,

שליטה.

ואני אוכל,

ופתאום נכנס הרב אמנון שכבר היה נשוי,

והוא בא

עם האופניים, היה לו אז אופניים,

הגיע עם האופניים,

היה גר בכרם התימנים בתור נשוי,

בא ספיישל לדבר איתי

עם האופניים.

הוא אומר לי, תשמע, אורי,

אני דיברתי וסיכמתי עם ההורים

שיותר בבית,

בשבת,

אין מציאות שמדליקים טלוויזיה.

אז תכבד את רצון ההורים,

ואם אתה רוצה לראות או משהו כזה, זה העניין שלך.

אתה יכול ללכת שכנים, חברים,

אבל בבית

ההורים כבר החליטו.

והוא ככה מדבר איתי,

מנסה לשכנע אותי, ואני אומר לו, תשמע, מה אתה עושה? צחוק אתה?

אתה כבר התחתנת, מה אתה קובע לי בתוך הבית?

אני מחכה לסרט בערבית כל השבוע. עכשיו, מה אתה רוצה, שאני לא רואה סרט בערבית?

התחלנו להתווכח.

מתווכחים, מתווכחים, מתווכחים.

בהתחלה זה היה בנועם,

אבל אני הייתי בעוונותיי קצת חצוף.

בחור בן 16-17,

זה פחות או יותר היה הגיל.

ושתבינו, אני כבר יודע את האמת. הייתי כבר שומע הרצאות, מבין עניין, יודע שזה האמת,

אבל קשה לי לבצע, קשה לי ליישם.

לחזור בתשובה אז זה לא כמו היום.

מי שחזר בתשובה אז, הסתכלו עליו כמו איזה עב״ם שנפל מהירח.

מה קרה? למה אתה צריך לחזור בתשובה?

למה אתה פושע?

מה ההורים שלך מסורתיים? הם דתיים? למה אתה צריך לחזור בתשובה? מה עשית?

אבל היום מי שחוזר בתשובה, טופחים לו על השכם, אחי אשריך, זכית, איזה יופי. ואז הוא אומר, כן, ברוך השם.

מתי אתה אומר, לא, אני לא, אבל עליך תפור.

איי איי איי איי איי.

קיצור אנחנו מתווכחים

פתאום הרב אמנון דופק על השולחן,

אומר לי, אתה לא תראה!

הוא קם והלך.

אני לא הבנתי מה הקטע הזה. מה זה אתה לא תראה?

הוא הלך, מה, הוא יכול להגיד לי אם אני אראה או לא אראה?

מה הוא יכול לעשות?

אז אמרתי, מה, יכול להיות שהוא יחבד לי באנטנה שם, בגג.

אבל אני רואה אותו יורד, הוא ירד.

עוד שעה, שעתיים, כניסת שבת.

הוא נוסע, ראיתי אותו במרפסת, בדקתי שלא יהיו הפתעות.

עבדתי מה הקטע, מה זה אתה לא תראה?

לא היה מקריזה, לא היה לו מה להגיד.

בסדר.

מגיעה כניסת שבת,

תשמעו דבר מדהים.

אני נכנס לסלון,

הטלוויזיה הענתיקה הזאת, פיילוט,

היית מדליק אותה,

ובינתיים עד שמתחממת הנורה והיא נדלקת, הטלוויזיה, אתה בינתיים יכול לעשות לך כוס נס קפה ולחתוך את החוגה,

ואחר כך אז היא מתחילה להידלק.

אז אני יושב ככה בקורסה ממול ומחכה שהיא תידלק, הטלוויזיה ממול.

מחכה, מחכה, פתאום נדלקת הטלוויזיה, מה אני רואה?

המסך גודל כזה?

התמונה נהייתה גודל כזה.

יעני סרט של דרדסים.

גודל כזה.

נסתכל ככה, מה זה הדבר הזה?

קמתי,

נפגשתי לתל ביזיון,

נותן מכה,

לא עוזר, נשאר ככה.

משחק בכפתורים,

לוחץ.

מה לא עושה?

שום דבר לא עוזר.

מכבה, מדליק,

לא עוזר כלום. הטלוויזיה עקשנית, כולם

גובה כזה.

עכשיו, אני למדתי חשמל שלוש שנים.

אז היה לי קצת מושגים בחשמל.

אז הבנתי שיש פה שתי אופציות.

או שיש פה נפילת מתח, או שהנורת מסך הלכה.

עכשיו, אם זו תהיה נפילת מתח,

אז גם החשמל צריך ככה להתחמחם,

והרדיו בוודאי צריך להיות איתו בעיות,

ועוד כמה מוצרים שעבדו בבית.

אבל אני רואה, הכול תקין,

רק הטלוויזיה עקשנית. אמרתי, אם ככה, זה נורת מסך.

עכשיו, אם זה נורת מסך, זה כל הטלוויזיה.

עכשיו, אם אבא שלי ידע שהלך לטלוויזיה,

מה יגיד לי?

הרסת לי את הטלוויזיה.

אז מה עשיתי?

חיביתי.

לא קרה כלום, אף אחד לא יודע.

חיביתי את הטלוויזיה.

אני הולך למטבח,

איפה שראיתי את הטלוויזיה לפני שעתיים.

אני לוחץ על הכפתור.

עכשיו, פה, שתבינו, פה זה כבר לא נורת מסך, פה זה טרנזיסטורים.

אני לוחץ על הכפתור, מה אני רואה?

אותה תופעה.

הייתי בשוק.

זה כבר לא הגיוני.

אני מסתכל ככה, ואני לא מבין מה הולך.

בא לתת מכה, בדיוק אבא שלי עובר.

הוא אומר לי, מה אתה עושה?

מה קרה?

אמרתי לו, כלום, תקלה טכנית, כנראה מאצלהם.

מה אני אגיד לו?

מה הוא אומר לי?

אתה רואה?

הרב אמנון אמר לך.

אמרתי לו, מה הוא אמר לי? מה הקשר בכלל?

מה אתם מבלבלים את המוח? מה זה קשור עכשיו? מה הוא אמר למה שקורה?

מה קשור בכלל?

עכשיו, אני עונה לו

בפה,

ובראש

אני אומר לעצמי, אבל הוא לא יודע על הטלוויזיה בסלון. אני כן יודע.

בקיצור, קיביתי מהר את הטלוויזיה,

מה שבטוח, בטוח.

שלא יהיה אקשן.

וזהו.

איי, איי, איי, איי, איי.

אחרי שאבא שלי הלך לבית הכנסת, עוד פעם ניסיתי.

מדליק,

דופק, מכבד, בשתי הטלוויזיות.

שום דבר.

וואלה אישי.

שתי הטלוויזיות עקשניות, ככה.

עובד, אתה שומע הכל,

אבל התמונה ככה.

כל השבת

לא יצאתי מהבית. לא חברים, לא... כל מה שאני רגיל בשבת,

נשארתי בבית.

אמרתי לאימא שלי, אם יקראו לי מלמטה, חבר'ה, תגידי להם,

הוא לא מרגיש טוב.

ישבתי כל השבת לחשוב.

כי הוכחות כבר קיבלתי מהרב אמנון.

אבל ליישם היה לי קשה.

ואז אמרתי לעצמי,

נראה לי הקדוש ברוך הוא שלח לי מסר,

שולח לי איתות.

מה עושים?

אני ככה כל השבת חושב, זה מקרה,

או שזה לא מקרה, זה בהשגחה.

כל השבת אתה טוחן את עצמך.

ביום שבת בצהריים

כבר הרגשתי שאני כבר מתפוצץ. אמרתי, די, אני חייב להעביר נושא

שלא להיכנס יותר מדי עמוק לעניין.

אז ישבתי בסלון

ואמרתי אני אקח איזה ספר מהספרייה. מה שיפתח לי,

אני אחיין ככה להעביר את המחשבות.

לא משנה איזה ספר.

תפסתי ספר ביד.

לא יודע אפילו, לא זוכר איזה ספר זה היה.

אבל מה שכן אני זוכר זה דבר כזה.

איך שפתחתי את הספר,

מצד ימין היה כתוב

למעלה

במקום שבעלי תשובה עומדים

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

סגרתי את הספר.

אמרתי, דווקא זה היה צריך לבוא לי עכשיו.

ישבתי עוד כמה דקות ככה

חושב

זה השגחה או מקרה?

אמרתי, אני נותן לספר הזה עוד צ'אנס.

אם טוב, טוב, לא טוב, מחזיר אותו.

פותח את הספר,

צד ימין למעלה כתוב צדיק גוזר והשם מקיים.

סגרתי את הספר, חזרתי אותו למקום.

מדהים.

חכו, לא נגמר הסיפור.

מוצאי שבת,

לפני שאבא שלי יחזור מבית הכנסת,

מה אני עושה?

ניגש לטלוויזיה בסלון,

מדליק אותה,

ועד שהיא מתחממת

אני הולך לצד האחורי

עם מברג, אני מפרק את המכסה האחורי,

מניח אותו ברצפה,

מגיע שוב לחזית

של הטמבלוויזיה,

מסתכל על המסך, מה אני רואה?

עובד רגיל.

אני לא מבין מה הולך פה.

אמרתי, טוב, אולי כשפרקתי את המכסה, לך תדע, אולי נגעתי בנורה,

אני נוגע בנורה לראות אם היא רופפת,

איזה רופפת, כמו בטון תפוסה.

אמרתי, טוב, ישתבח שמולעד, מה זה משנה מה אמור, נחזיר.

אני מחזיר את המכסה,

בא עוד פעם מקדימה,

עובדת רגיל.

אני מכבה, מדליק, נותן מכות, אני רוצה שזה יחזור למצב הזה,

לא חוזר.

אני עומד ככה ליד הטמבלוויזיה בסלון ואני אומר,

אם הטמבלוויזיה במטבח עם הטרנזיסטורים,

אם היא עובדת ככה,

סחבקום חוזר בתשובה קומפלט.

אני הולך לטלוויזיה במטבח,

לוחץ על הכפתור,

והרי התוצאה.

אתם מבינים איזה,

איך הקדוש ברוך הוא משגיח

ואיך הוא מכוון?

לך תבין.

אתה מקבל וחד השגחה פרטית,

וחד סייעתא דשמיא,

בשבת!

כשאתה מחלל שבת!

לך תבין דברים כאלה.

השבוע שעבר סיפרתי בראש העין

סיפור על יהודי

שסיפר לי שהוא חזר בתשובה

היא קלטת שלי.

תשמעו איזה סיפור מדהים.

לא יאומן.

לא,

טעות.

יאומן, יאומן.

מה הוא אומר?

מדהים!

השתבח שמולן.

הוא אומר

שמישהו הביא לו קלטת שלי, אז שהיו את הקלטות,

הביא לו קלטת שלי,

ואמר לו, תשמע, תשמע, זה משהו.

הוא אומר לי, אגיד לך את האמת, כבוד הרב,

שמעתי את הקלטת שלך, לא עשה לי כלום.

איפה הוא שמע את זה? בצרפת.

בטח, בין הטומאה של העמים, איך יעשה לו משהו?

קיצור, לא עשה לו כלום.

בסדר.

הוא אומר,

אחרי כמה שנים הוא הגיע לארץ.

ביום הכיפורים,

תשמעו טוב, ביום הכיפורים,

זה מישהו שהיה קצין,

לא זוכר איפה, בגולה, אני לא זוכר איפה הוא היה, קצין בצבא.

ביום הכיפורים, בעיצומו של יום,

הוא יושב בבית משועמם.

פותח את התריס,

הוא רואה למטה ילדים נוסעים באופניים.

אין אנשים, קוראים אנשים בבתי כנסת.

משעמם לו,

לא יודע מה לעשות.

פתאום עלה לו רעיון. מה הרעיון?

לקחת קלטת,

את הקלטת שלי,

ולהיכנס לאווירה של דברי תורה ביום הכיפורים.

אתם שומעים?

נו, מה תגיד?

הוא אומר לי, כבוד הרב,

זה עבד.

ביום הכיפורים זה עבד.

והוא חזר בתשובה מהקלטת, הוא אומר, ביום הכיפורים.

אמרתי לו, בטח, יצר הרע לא נמצא ביום הכיפורים, הוא בנופש.

תראו, מה זה זה?

איך, אתה יכול להסביר דבר כזה?

איי, איי, איי, עם הרבו מעשיך, אדוני.

טוב,

אז זה ככה,

התחלנו בקצת סיפורים, עכשיו

בעזרת השם דברי תורה, ניכנס קצת יותר לחומק.

אנחנו נמצאים בפרשת משפטים.

בפרשת משפטים כתוב בפסוק

ואשר לא צדה

והאלוהים אינה לידו

ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה.

שימו לב,

אומר הגאון מווילנה

יש

שני מיני שגגות.

יש שגגה

שהבן אדם היה לו להישמר ממנה.

לדוגמה,

חוטב עצים

ונפל בקעת עץ

על אדם והרגו.

חתיכה מהעץ,

אבה על בן אדם, הרגה אותו.

שוגג כזה היה לו להישמר.

החוטב עצים היה צריך להיזהר, לשים לב שאין אנשים בסביבה.

יש הוגג שני.

אחד

שבעצם לא היה לו להישמר.

מה היה איתו?

הוא עלה על סולם.

השליבה נשברה.

מישהו ישב מתחת לסולם, הרג אותו.

מה יש לו להישמר פה?

הוא עולה על סולם.

הוא יודע שהשליבה תישמר.

כלומר, הוא אמור לבדוק את השלבים של הסולם לפני שהוא עולה.

אז יש שוגג שהיה לו להישמר.

יש שוגג

שהוא לא היה אמור להישמר.

אז זה מה שכתוב.

ואשר לא צדעה,

זה מדובר על השומר,

על השוגג שהיה אמור להישמר.

ואילו, מה שכתוב,

והאלוהים אינה לידו,

הכוונה שהקדוש ברוך הוא זימן לידו את הדבר הזה,

זה שוגג שזימנו לו מן השמיים.

למה זימנו לו מן השמיים?

שימו לב.

משום שיש

בגמרא כתוב

שיש את המשל הקדמוני

מרשעים יצא רשע.

כך כתוב במסכת מכות.

במה הכתוב מדבר?

בשני בני אדם

שהרגו את הנפש.

אחד הרג בשוגג,

אחד הרג במזיד.

לזה אין עדים

ולזה אין עדים.

אז מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מזמין אותם לפונדק אחד.

זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם.

זה שהרג בשוגג עולה על הסולם,

נופל והורג אותו.

יוצא

שזה שהרג במזיד נהרג.

וזה שהרג בשוגג גולה.

אבל הוא בא לתקן את מה שהוא עשה במזיד ולא היה עדים.

על זה כתוב, ואשר לא צדה

והאלוהים עינה לידו.

שמעתם?

עכשיו צריך לדעת

גם בהלכות שבת

בעניין של שבת קודש

אדם עכשיו עובר ליד הכפתור שמדליק את האור.

הוא ככה בטעות נשען על הכפתור והכפתור

הדליק את האור.

הוא לא התכוון להדליק.

הוא נשען על זה בטעות, עבר ליד זה בטעות, נגע.

נדלק האור.

אז כתוב בזוהר הקדוש שזה לא סתם.

זה לא סתם.

אם זימנו לך לחלל שבת בשוגג,

סימן שיש לך חילול שבת במזיד שאתה כבר לא מתייחס אליו.

כתוב שאדם שעובר עבירה ושונה בה,

הופכת לו להיות כהתר.

הוא כבר לא מרגיש שיש בזה חילול שבת.

ואז הוא עושה את זה ולא מרגיש.

עכשיו רוצים לעורר אותו מן השמיים.

אז מה עושים?

מזמנים לו

את המציאות הזאת שהוא לדוגמה נשען על הכפתור והאור נדלק והוא נבעט ככה כולו.

הוא אומר מה קרה?

מה עשיתי?

באים לאותת לך, אומר הזוהר.

באים לאותת לך שיש לך מזיד שהפך להיות הרגל ואצלך זה כבר נקרא כהתר.

אז תתעורר, תחפש מה אצלך לא בסדר בשבס.

אין סתם.

כל מה שאתה עושה זה בחירה.

כל מה שנעשה לך זה משמיים.

והכל לטובתך ולתועלתך רק אתה צריך לפשפש כל הזמן לבדוק.

איי, איי, איי, איי, הגמרא אומרת

שיש

איכא דאמרי יפשפש במעשיו איכא דאמרי ימשמש במעשיו.

מה ההבדל בין יפשפש במעשיו לבין יימשמש במעשיו?

יפשפש במעשיו זה לעוונות.

תסתכל איזה עבירות אתה עושה.

תבדוק.

אז מה זה יימשמש במעשיו?

זה במצוות.

תבדוק אם המצוות שלך הן לא עבירות.

תבדוק את המצוות שלך, איך הן נראות.

היי,

כמה אנחנו צריכים לבדוק את המצוות שלנו

ביום-יום,

להתבונן על כל מצווה ומצווה שאנחנו עושים,

איך היא נראית, איך היא נראית.

היום בעידן המצלמות

יותר קל לנו להבין

איך אנחנו נראים בעיני שמיה.

עוד שיש תלת-ממד בכלל.

נו, השם חוקר כליות ולב.

תכף אנחנו נגיד עוד כמה חידושים שקשורים לזה, תראו איזה דברים מתוקים מדבש.

עוד כתוב בפרשה שלנו, פרשת משפטים,

פסוק.

עין תחת עין,

שן תחת שן,

יד תחת יד,

רגל תחת רגל.

שמים לב שזה ראשי תיבות,

עשיר.

עשיר זה עין, שן, יד, רגל.

יש לך עושר יותר גדול מזה? כל האיברים מתפקדים?

אתה עשיר, מה אתה מחפש כסף?

אתה עשיר.

יש לזה שווי כספי?

והגמרא אומרת

במסכת בבא קמא

שעין תחת עין

זה לא הכוונה שעכשיו לך תוציא לו את העין.

מה פתאום?

הכוונה ממון.

תפצה אותו בממון.

הגאון מבין לה, אומר,

מאיפה לומדים את זה?

מאיפה לומדים שעין תחת עין, הכוונה פה לממון?

אז הוא אומר,

מה יש מתחת לעין?

הרי אתה אומר עין תחת עין, נכון?

אז האותיות,

שימו לב,

העין היא מתחת למה?

האותיות עין, מתחת לאיזה אותיות?

מה יש מעל האות עין?

איזה אות?

פה.

מה יש מעל היוד?

כף.

מה יש מעל הנון?

סמך. איזה אותיות יצאו לנו?

כסף.

אז עין תחת עין,

הכוונה לכסף, לממון, זה מה שהגמרא אומרת.

אז הגמרא גם מבין לה.

הנה, רמוז לך מפורש,

שעין תחת עין

זה הכסף.

תשטבח שמונה.

והנה כתוב פה בהמשך

וכי יכה איש

את עין עבדו

או את עין אמתו ושיחתה

לחופשי שלחנו תחת עינו.

הבן אדם נתן זבתא לעבד שלו?

כיסח לו את העין?

מותך תשחרר אותו.

הפסדת.

פסוק הבא

ואם שן עבדו או שן עמתו יפיל,

לחופשי ישלחנו תחת שינו.

גם כן.

נתת לו מכה

נשבר לו שן,

אתה צריך לשחרר אותו.

כתוב במסכת ברכות

איסורים

ממרקין עוונותיו של אדם.

מאיפה לומדים את זה? אומרת הגמרא.

קל וחומר משן ועין.

מפה, מהפרשה שלנו.

מה שן ועין?

שאין אחד מאיבריו של אדם,

עבד יוצא בהן לחירות.

אז ייסורים שממרקין כל גופו של אדם

על אחת כמה וכמה.

יפה?

לימוד יפה, שטבח שם מולד.

אבל נשאלת השאלה,

למה כאן בגמרא, במסכת ברכות,

הגמרא אומרת

שן ועין.

הרי לפי מה שאנחנו קוראים בפרשה,

מספיק או שן

או עין.

לא צריך את שניהם.

קראנו שני פסוקים, אחד אחרי השני, אחד מדבר על עין,

אחד מדבר על שן.

אז למה הגמרא מביאה את זה כאילו שצריך גם שן וגם עין?

אז הגאון מוילנה מסביר

דבר מדהים.

העבדות.

מאיפה היא באה?

איפה כתוב בתורה על העבדות? איפה זה התחיל?

עוד לפני כן.

מה כתוב?

נוח

קילל את בנו חם

ואמר לו

עבד עבדים יהיה לאחיו

נכון?

עכשיו שימו לב

מה היה שם אצל חם?

היו שם שני דברים.

הדבר הראשון

כתוב בפסוק וירא חם אבי כנען.

קודם כל הוא ראה.

אז זה קשור למה?

לעין.

הדבר השני שכתוב שם

ויגד לשני אחיו בחוץ.

אז זה כבר קשור לשן.

שהרי גמר הדיבור הוא בשן.

אז לפי זה,

שימו לב,

יוצא שהעבד לא יצא לחירות אלא בשן ועין כי היה פה שני דברים שחם חטא בהם

ובגין זה נתקלל.

אלא

כשהקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד,

עשה חסד.

שהעבד

יוצא באחד מהם.

מספיק באחד מהם. או בעין

או בשן.

אבל מחיקרא היה צריך להיות שניהם, כמו שהגמרא אומרת.

אם כן, רבותיי,

ייסורים שממרקין את כל גופו של אדם

על אחת כמה וכמה.

חזר הקדושים אומרים, כשאנחנו נגיע לעולם הבא,

אנחנו נגיד חביבין ייסורים.

כשאנחנו נראה מה ייסורים מחקו לנו, אההה.

פה אנחנו קוטרים, לא יודעים להעריך.

ברגע שאדם יש לו כאב קטן בגופו,

כל הגוף כואב.

השם יצילנו מן הייסורים, לא צריך ייסורים.

אם אפשר בלי זה, עדיף.

השתבח שמונן.

עוד חידוש מדהים

מפרשת השבוע.

כתוב בפסוק

אם כסף תלווה את עמי

את העני עמך

לא תהיה לו כנושה

לא תסיימון עליו נשך.

כתוב בגמרא במסכת בבא מציעה.

שלושה צועקים

ואינם נענים.

הראשון שבהם,

מי שיש לו מעות

ומלווה אותם שלא בעדים.

אתה נותן הלוואה.

תדאג.

לא להכשיל את הבן אדם, שלא יכפור.

יגיד לו קיבלתי.

מה אתה מכניס אותו להרפתקאות?

תעשה כמו שהלכה אומרת.

צריך עדים.

אבל שימו לב, צדקה

צריך להיות בסתר.

הלוואה, בעדים.

צדקה בסתר.

או בשטר.

כן.

הלוואה או בשטר.

אז כמו שכתוב במשלי,

מתן בסתר נכבה אף.

לכן כתוב פה בפסוק, שימו לב,

אם כסף

תלווה את עמי.

מה זה את עמי?

זה העדים.

זה לשון רבים, עמי.

אבל מה ההמשך אומר?

את העני,

אם אתה נותן צדקה לעני,

עמך,

רק בינך לבינו,

לא עמדים.

לא לעשות טררם.

נתתי,

הבאתי,

חחחח.

אחר כך מה אתה גורם?

שמתבייש המקבל.

אז מה עשינו?

אותו דבר, דרך אגב, כתוב בתהילים.

בתהילים כתוב

אשרי שומרי משפט.

שומרי זה לשון רבים או יחיד?

רבים.

למה?

כי בדברים האלה צריך רבים.

אבל בצדקות,

מה אומר המשך הפסוק?

עושה צדקות

בכל עת. זה המשך הפסוק הזה.

פה כתוב עושה, לא כתוב עושי עם י',

כתוב עושה עם ה'.

זה יחיד.

אז הוא עושה צדקות יחיד בינו לבין יד.

יד בורך, אף אחד לא יודע.

אז לכן כתוב אשרי שומרי, בלשון רבים, משפט.

עושה, לשון יחיד, צדקות בכל עת.

אשתבח שמו לעד.

עכשיו תשמעו חידוש.

איי, איי, איי, איי. אם באתם לעולם בשביל לשמוע את החידוש הזה,

היה כדאי.

שנים.

לא הבנתי את הגמרא בגיטין שמספרת את הסיפור על קמצא ובר קמצא שם בסוף, אבל אני מדבר בסוף הסיפור.

אחרי שנגמר כל הסיפור,

אז כתוב שמה שרבי יוחנן אומר

ענוותנותו של זכריה בן אבקילוס

החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו וכולי וכולי וכולי.

אף פעם לא הבנתי מה קשר ענוותנותו.

מה זה קשור לענווה?

הוא אמר את מה שהוא חושב על פי הלוחת.

מה זה קשור עכשיו לענווה?

עד שיום אחד ראיתי את החידוש הנפלא הזה של הגאון מוויננה.

וואי, וואי, וואי, וואי.

סידר לנו את כל העניינים, השתבח שמו.

ואיפה רמוז כל החידוש הנפלא של הרב הגאון מוויננה?

בפרשה שלנו.

תשמעו רבותיי,

שם בגמרא בגיטין מסופר

שאותו קמצא,

אני מתחיל לכם את הסיפור מהאמצע כי רוב האנשים מכירים את הסיפור,

אז אותו קמצא

הוא הלך להלשין על עם ישראל, אז לפני שהוא הלשין

הוא בא עם הפר וכולי וכולי.

הוא עשה בו מום,

שימו לב גם איפה הוא עשה את המום.

יש אומרים בדוקין שבעין

ויש אומרים

בניב שבשפתיו.

עוד פעם שן ועין.

אז

לפי היהדות אסור להקריב כזה קורבן, אבל לפי הגויים מותר.

אז עכשיו

הוא עשה את זה

וחכמים

התלבטו איך להתנהג פה.

אז לפני שאני אמשיך לכם את הסיפור בגמרא,

אני מקריא לכם את הפסוק כאן

בפרשת משפטים.

כתוב פה ככה

לא תהיה אחרי רבים לרעות

ולא תענה על ריב לנטות

אחרי רבים להטות

בסדר?

אנשים שאומרים לך מה תלך תזרום עם כולם כל מה שכולם עושים הולכים אחרי הרוב

אומרת התורה לא לא לא לא לא לא

תלוי אם זה לרעות או לטובות

אם זה לרעות

לא תהיה אחרי רבים לרעות

כמו שפעם מספרים שאחד מהגויים אמר לרבי יונתן עיבשיץ' הוא היה קטן, בן חמש או שש

אז הוא אמר לו

הרי כתוב אצלכם בתורה אחרי רבים להטות

אנחנו הגויים הרוב

אתם המיעוט

אז אמרתי לו לא למותק, לא תהיה אחרי רבים לרעות

ואל תעמוד עליי

אחרי רבים להטות זה רק על דברים טובים

ועוד דברים רעים

אבל תראו מה כתוב פה ולא תענה על ריב

ריב

כתוב פה ריב

בלי יוד

בכתב חסר

אז כאילו כתוב פה מה כתוב פה

ולא תענה על רב

אומר הגאון מוויללה

מכאן אנחנו למדים

כך כתוב בגמרא במסכת סנהדרין

שימו לב

רשי שם כותב

לא תענה על ריב כתוב בלא יוד

משמע

לא תחלוק על מופלא של בית דין

הלקח

לא מתחילינן מיניה

אלא אומרת הגמרא מתחילים מן הצד

ויש עכשיו בית דין

אז מאיפה מתחילים? מי מדבר ראשון?

הקטן שבבית הדין לא הגדול

כי אם הגדול יתחיל הקטנים כבר לא יוכלו לדבר

אז לכן הקטן מתחיל ואחר כך ככה עולים עולים עד שהגדול מסכם

שימו לב

למה?

דילמא חזה לחובה

אולי ימצא לו חובה

ולא פלגינא אלא ו

הם לא יחלקו עליו עכשיו, יחששו לחלוק עליו

אז מתחילים מן הצד שישמע אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עימו

אז כדי שיוכל להיות סוף הפסוק, אחרי רבים לעטות

אבל אם הוא רק ידבר הוא ראשון וכל השאר ישתקו, יפחדו לדבר

יוצא שמה?

כשאנחנו מבטלים את אחרי רבים לעטות

כי מקיימים את לא תענה על ריב, לא תענה על רב

עכשיו שימו לב מה קרה שם בגמרא בגיטין

תראו איך זה מסדר את כל העניינים

זכריה בן אבקולס

היה ענף גדול

הרי אם תשימו לב

שבכל השאס

אנחנו לא מוצאים אותו

הוא לא נמצא בכל השאס

איפה הוא מופיע? רק שם, במעשה הזה

אז אתה רואה שבאמת הוא היה ענף, איך אומרים? הוא לא התפרסם

אבל איפה שכבר עמד על דעתו

חכמים לא דיברו

וכך אומרת הגמרא, אני מצטט לכם, שימו לב

כש...

כשאותו אחד

אותו קמצא

עשה את הפגם

בקורבן

אומרת הגמרא

סבור רבנן לקרובה

משום שלום מלכות

אמר להם רבי זכריה בן אבקולס

יאמרו בעלי מומין קרבין לגבי מזבח

ילמדו מזה שאפשר להקריב בעלי מומין

לא שייך

עמד בתקיפות אמר לא

סבור

למיקטלה

חשבו להרוג את קמצא

דלא ליזל ולמה

שלא ילך ויאמר

בגין זה יהיה את כל מה שהיה באמת את כל חורבן הבית

וכל ההרוגים וכל מה שקרה לעם ישראל עד היום סובלים ממנו

אמר להו רבי זכריה בן אבקולס

יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג

יבינו מזה הלכה מה יבינו מי שמטיל מום בקודשים הוא עשה פגם בקורבן

צריך להרוג אותו זה לא נכון זה לא הלכה

איי איי איי איי איי איי איי איי איי על זה אומר רבי יוחנן

ענוותנותו של זכריה בן אבקולס

החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו

שמעתם?

אז מה זה קשור לענוותנותו? שימו לב

זכריה בן אבקולס

היה בטוח שהוא הקטן בבית הדין

והאמת היא שהוא היה הגדול

אבל הוא היה עניו,

עניו אמיתי

לא מדומיין, עניו אמיתי

והוא היה בטוח שהוא הקטן

לכן הוא דיבר ראשון

ואז מה קרה?

רבונן שהיו שם

הם מכירים את ההלכה

שלא תענה על ריב, דהיינו על רב

אם הוא גדול,

גדול בית הדין

לא עונים אחריו

עכשיו תראו, זה אומר הגאון מבינה, עכשיו תראו כמה זה מדויק בלשון הגמרא

שימו לב, אני חוזר ומקריא לכם

כשכתוב חכמים לא כתוב שהם אמרו

כתוב ככה שימו לב

סבור רבנן

זאת אומרת הם רק סברו למימר

הם לא אמרו

אבל אצלו כתוב אמר להם

זאת אומרת אתה רואה שבעצם הם לא דיברו בכלל,

הם חשבו לומר

אבל הוא קדם ואמר, למה הוא קדם ואמר? בגלל שהוא היה בטוח שהוא הראשון,

אז מתחילים מן הצד

יוצא שבעצם הוא סתם להם את הפה

בענוותנותו

על זה קובר רבי יוחנן ואומר,

ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו וכו׳

אז עכשיו הכל מסתדר

שנים אני לא מבין מה זה ענוותנותו, מה קשור ענוותנותו?

כן

יש פירוש של רשי, אני אמרתי עכשיו את הפירוש של הגאון מבינה

זה עפלא ופלא

כי זה לא מסתדר, מה קשר ענוותנותו?

זה פסק הלוחם, מה זה קשור לענווה בכלל?

אז על זה אתה יכול להגיד, הרי זה לא מסתדר, ענוותנותו

החריבה את ביתנו, בגלל שהוא היה צדיק אז בגלל זה נחרב בית המקדש

משהו פה לא, זה לא הולך ביחד

אז עכשיו זה מסתדר עם זה שכתוב

ולא תענה על ריב

שזה חסר יוד,

זה רשי כותב

לא תענה על רב

כך מסביר הגאון מבין את הדבר הזה

חזק ביותר

עוד ממתק מהפרשה

כתוב כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו

וחד עלת מעזוב לו

עזוב תעזוב עמו

כתוב בחזל

אמר רבי שמעון בן לקיש

יצרו של אדם מתגבר עליו

בכל יום

ומבקש להמיתו

כמו שנאמר בתהילים

צופה רשע על הצדיק

ומבקש להמיתו

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו

שנאמר בהמשך

השם לא יעזבנו בידו

איה איה איה איה איה איה איה איה איה אומר הגאון מווילנה

הקדוש ברוך הוא מקיים מצוות עזוב תעזוב

ככה הוא כותב

מה הכוונה

ובא במציעה במשנה

כתוב שם

פרק וטען

פרק וטען

אפילו ארבעה וחמישה פעמים

חייב לעזור לו

שנאמר עזוב תעזוב

אבל מה יקרה במצב שהבן אדם הולך

יושב לו בצד

ואומר לשני ימשיך כבודו יש לך מצווה וכבוד

והוא מתבטל יושב בצד

במצב כזה אתה פטור מלעזוב מלעזור לו

למה?

שהרי כתוב אימו

שמעתם?

מתי אני מצווה לעזור לו?

כשהוא עושה את הפעולה

לא כשהוא בונה עליי ויושב בצד אומר לי ימשיך כבודו

על זה אומר הגאון מווילנה דבר מדהים תקשיבו טוב

מה הוא אומר?

כשאדם משתדל בכל כוחו

לעשות רצונו יתברך

או נלחם נגד היצר בכל כוחותיו

אז הגדוש ברוך הוא מקיים עזוב תעזוב עמו מה שהוא לא מסוגל

הוא משלים

עוזר לו

הוא מושיע אותו

אבל זה בתנאי שאתה עושה את כל ההשתדלות

אבל אם אתה יושב פה ככה ואומר סמוך על סמוך הקדוש ברוך הוא עכשיו יסדר לי את העניינים

הוא יפתור לי את כל ה... מה פתאום?

מה פתאום?

חייב להשתדל

תראו כמה אצלנו הכל הפוך

כשאתה שואל יהודי

מה שלומך?

אומר לך ברוך השם

איך הפרנסה?

אז מה אתה אומר?

השם יעזור

אנחנו משתדלים, משתדלים בפרנסה צריך השתדלות, השתדלות

אנחנו משתדלים

ואיך איך ברוחניות?

השם יעזור

השם יעזור

בוא'נה זה בדיוק הפוך

הרי בפרנסה לא צריך השתדלות באמת

לפי האמת

קדוש ברוך הוא זן מקרני רמים ועד בית סכינים

הוא עושה הכל

אבל לעומת זאת ברוחניות

רק אתה יכול לעשות

הוא לא עושה כלום, אתה הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים

הוא יכול לעזור לך כן אחרי שאתה תעשה את ההשתדלות

אז איפה צריך להיות ההשתדלות? ברוחניות ואיפה השם יעזור צריך להגיד

בגשמיות, בפרנסה, ואנחנו מדברים הפוך

בפרנסה מה אומרים?

מה לעשות?

חייב השתדלות, ברוחניות מה אומרים?

השם יעזור, הלו! זה צריך להיות הפוך!

עוד כתוב בפרשה

ובכל אשר אמרתי עליכם

תישמרו

ובשם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך

מה הקשר בין הרשע של הפסוק לספר?

מה הקשר בין ההתחלה לסוף?

בכל אשר אמרתי לכם תישמרו

ובשם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך מה זה קשור אחד לשני?

תשמעו איזה דבר מדהים רבותיי

בגמרא במסכת פסחים כתוב שלוחי מצווה

אינן ניזוקים

ועל זה מקשה שם הגמרא

אותו אחד שאמר לו אבא שלו

לעלות להביא גוזלות לקיים מצוות שילוח הקן

והוא עלה על הסולם ונפל ומת

אז עכשיו הוא קיים שתי מצוות גם שילוח הקן גם כיבוד אביהן

בשתיהם כתבה התורה למען יאריכון ימכן

איפה האריכות ימים של הבחורצ'יק הזה?

והגמרא שם נותנת כמה תירוצים

ואחד התירוצים שם

שמא הוא הרהר באותו רגע בעבודה זרה

והרי כתוב

שמה שאדם חושב

לא מצרפים מחשבה למעשה בכל מיני עבירות

אם אדם עכשיו תכנן לגנוב

ועברה ניידת

והוא לא גנב

זה לא נכתב לו בשמיים כעבירה

כי הוא רק חשב לעשות ככה אבל לא ביצע

זה בעבירה במחשבה

בדבר כזה לדוגמה

אבל בשני דברים המחשבה מצטרפת למעשה

וגם אם לא ביצע

הוא מקבל עונש על העבירה של המחשבה

וכתוב על זה

קשים הרהורי עבירה מעבירה

אתם יודעים למה קשים הרהורי עבירה מעבירה?

על פי הקבלה

משום שהוא פוגם בדעת

זה לא פשוט

ועל פי הפשט

קשים הרהורי עבירה מעבירה

משום שכתוב שרשעים מלאים חרטות

לא רק שהם מלאים חרטות, הם גם מלאים חרטות

אחרי זה שעושים את החרטות שלהם

יש להם חרטות גם

יש להם ייסורי מצפון

אז מזה שיש להם חרטות אולי יש צ'אנס שיחזרו בתשובה

אבל שימו לב

מי שלא עבר עבירה

רק הרהר

אז קודם כל הוא שכח מה הוא הרהר

וגם אם הוא זוכר אז הוא אומר לא זה לא לא עשיתי כלום

רק חשבתי

אבל בדרך כלל גם לא זוכרים מה הרהרת

אבל כשאתה מגיע למעלה

אתה נותן דין וחשבון גם על הרהורי עבירה בגילוי עריות

ובעבודה זרה

בשני הדברים הללו

יוצא לפי זה

שאם אותו אחד אמנם קיים מצוות כיבוד אב ואם

אבל הוא ערער בעבודה זרה

אז אפילו שבדרך כלל מצווה היא מגנה ומצילה

ושלוחי מצווה אינם ניזוקים

אבל פה אין מצווה בעבירה

אם הוא ערער בעבודה זרה

אין הגנה

כי זו עבירה חמורה ביותר

לכן

אנחנו רואים מה הקשר

כן

שכתוב שימו לב ובכל אשר אמרתי עליכם תישמרו

בשם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך

אז על זה אומר הגאון מווילנא לא רק שאם יישמע על פיך אם הרהר

אז בעצם אין עליך שמירה

ישתבח שם מולד

כמו שהבטחנו בעזרת השם

אנחנו

נשלים קצת

מפרשת השבוע הקודמת פרשת יתרו

מה שנספיק בדקות הקרובות

משום שבשבוע שעבר דיברנו כמו שאמרנו על הגאולה העתידה לבוא

אז נשלים קצת חידושים מפרשת יתרו

כתוב

ויאמר יתרו

ברוך השם

ויאמר יתרו

ברוך אדוני

אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה

אשר הציל את העם מתחת יד מצרים

מכאן לומדים

בין השאר

שהקדוש ברוך הוא

אוהב את הגרים

יש לנו ציווי

ואהבת את השם אלוקיך

יש לנו ציווי ואהבת לך כמוך

ויש לנו עוד ציווי שלישי ואהבתם את הגר

עכשיו שימו לב

למלאכים

מותר להזכיר את שם השם רק אחרי שלוש תיבות

אחרי שאומרים שלוש פעמים קדוש אז מזכירים את שם השם

עם ישראל מזכירים אותו את שם השם אחרי שתי תיבות

אומרים שמא ישראל השם או בברכה ברוך אתה השם

ואנחנו רואים שאצל יתרו מה הוא אומר?

ברוך השם

אחרי תיבה אחת

דרך אגב

לפני יתרו היה עוד מישהו שאמר ברוך השם

מי זה?

מי אמר ברוך השם לפני יתרו?

מי זה היה?

לא

מי אמר ברוך השם?

לא

אליעזר עבד אברהם גם הוא היה גר

אליעזר

דמשק אליעזר

מתי הוא אמר ברוך השם?

כשהקדוש ברוך הוא זימן לו

את הסיווג שלשמו הוא הגיע לשם

לעשות את השידוך

כשהוא ראה השתבח שמו שהקדוש ברוך הוא הצליח אותו מה אמר?

ברוך השם

אנחנו רואים שכבר אליעזר אמר ברוך השם

אחרי תיבה אחת

יתרו

נותן עצה

למשה רבנו

והוא אומר לו

אתה

שמע בקולי אי-עצך

ויהי ה' עמך

מה הוא מתכוון?

ויהי ה' עמך שמה?

שהקדוש ברוך הוא עכשיו אם תשמע בקולי אז הקדוש ברוך הוא יתחיל עמך ואם לא לא?

או שהוא מברך אותו פה

ויהי ה' עמך מה הוא מתכוון?

אומר הגאון מבין לה

שבפרקי אבות

כתוב

כשיהיו בעלי דינין לפניך

יהיו בעיניך

אה לא קרשעים

כשנפטרים אז כזכאים

אבל כשהם עומדים לדין

יהיו בעיניך קרשעים

שמעתם?

עכשיו אם כל עם ישראל עומדים בתור להתדיין אצל משה רבנו

ורק הוא דן אותם כמו שהיה עד אותו רגע

יוצא שעכשיו כולם עכשיו שם בתור כולם רשעים

אז אומר לו יתרו אז איך יהיה השם חמך?

איך השכינה תשרה?

אז תחלק

לשרי אלפים, שרי מאות, שרי עשרות וכו'

ואז בלאו הכי היום יתפנה לך

ואתה תדון רק שעה, שעתיים, שלוש ביום ושאר היום יהיה שם עמך

השכינה תוכל לשרות אבל אם אתה תהיה תקוע כל היום עם הרשועים

איך יהיה השם עמך?

איזה כיוון חשיבה

כיוון אחר לגמרי ממה שאנחנו רגילים

איי איי איי

אנחנו מברכים את ברכות התורה

בבוקר

ואומר הפסוק

ועתה

אם שמוע תשמעו בקולי

ושמרתם את בריתי ויהייתם לי סגולה מכל העמים

כי לי כל הארץ

תשמעו שני חידושים מדהימים על הפסוק הזה

חידוש ראשון

שלוש פעמים

עם ישראל קיבלו עליהם את התורה

פעם ראשונה כשהוא אמר להם ויהייתם לי סגולה

אז קיבלו עליהם

את כל המצוות

הפעם השנייה

היה במעמד הר סיני

פעם שלישית

כשמשה רבנו קראת עמם את הברית

אז כנגד זה אנחנו מברכים שלוש ברכות התורה שימו לב לנוסח של ברכות התורה מה אנחנו אומרים

אנחנו אומרים בברכה הראשונה אשר בחר בנו מכל העמים

אז זה כנגד מה?

כנגד זה שהוא אמר ויהייתם לי סגולה

שהוא בחר בנו מכל העמים אנחנו סגולה

הברכה השנייה אנחנו אומרים ונתן לנו את תורתו

איפה הוא נתן לנו? במעמד הר סיני

מה שאמרנו

הברכה השלישית שימו לב

זה בלשון הווה

ולא רק בלשון הווה

אלא כתוב אומרים נותן התורה בה' הידיעה

זה על מה הולך?

על תורה שבעל פה

שקיבלנו ממשה רבנו

שהיא הרי בתורה שבעל פה מתחדשת לנו כל הזמן הידיעה

אין בית מדרש ללא חידוש כל הזמן מתחדשת לנו התורה להשתבח שמולנו

היה איזה אחת שהלך פעם לשיעור של איזה רב

הוא שומע שהרב אומר אין בית מדרש ללא חידוש

אז הוא אמר לו כבודו אני כבר יושב פה שעתיים

עוד לא חידשת לי כלום

אז הוא אמר לו זה החידוש

שימו לב על הפסוק הזה וייתם לי סגולה מכל העמים

אומר רשי הקדוש מה זה סגולה?

אוצר חביב

כמו סגולת מלכים

תגידו מה אנחנו שמים אצלנו בכספת למי שיש לו כספת מה הוא כבר שם?

שם כסף אני יודע מה

תכשיטים של האישה

מה אתה יכול לשים בכספת שלך?

עכשיו מה יש בכספת

של המיליונר הכי גדול בעולם?

איזה דברים יש לו שם?

מה יש

למלך

לא מיליונר מלך?

מה יש לו בכספת?

ומה יש לו?

אם תשים בכספת שלו כסף

זה בדיחה

למה?

כי הכל שלו

אז מה יש לו להחביא כסף? זה שלו

אז מה יש לו לשים בכספת?

מלך שם בכספת מה שאין

לא מצוי אצלו בממלכה.

איזה יהלום מאפריקה אני יודע מה איזה משהו

הוא מביא משהו הוא שם בכספת משהו שאין אצלו שלא ניתן להשיג בקלות אצלו

אומר הגאון מבין לה

אז מה יש בכספת של הקדוש ברוך הוא?

אם כתוב ויהייתם לי סגולה אתם עם ישראל הסגולה ורש״י אומר אוצר חביב

אז עם ישראל יש להם איזה וחד משהו משהו בכספת של הקדוש ברוך הוא

מה יש להם שאין לקדוש ברוך הוא?

שימו לב, לעם ישראל

יש משהו

שלקדוש ברוך הוא אין

והוא אומר להם תביאו לי את זה, את זה אני רוצה לשים אצלי בכספת שלי, אומר ריבונו שלא אילום

על מה מדברים?

אתם יודעים על מה מדברים?

אומר הגאון מווילנה כתוב הכל בידי שמיים

חוץ מיראת שמיים

אומר הקדוש ברוך הוא אני מחפש את היראת שמיים שלכם לשים אצלי בכספת זה אין אצלי, זה אצלכם יש

כי הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים נתתי לכם בחירה

אם יש אליכם יראת שמיים זה הסגולה זה האוצר החביב שאני מחפש לשים

אצלי בכספת.

עכשיו אתם מבינים מה זה?

אני מקריא עוד פעם את הפסוק.

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי

ושמרתם את בריתי ויהייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. יש לי את כל הארץ, הכל זה שלי.

אבל יש משהו שהוא לא שלי, היראת שמיים שלכם.

תביאו לי, אני רוצה לשים אצלי בכספת.

איי איי איי.

אני שואל אתכם, זה לא יותר מתוק מדבש?

זה הפלא ופלא.

יש לכם עוד כוח או שאת עייבתם ממני היום?

אה?

לא, כי אני פשוט אין לי לאן ללכת הערב.

בואו תראו רבותיי.

מה לעשות? חייבים להשלים את הפרשיות הקודמות.

אנחנו במינוס.

אז בואו תראו.

כתוב

כמה פסוקים פה בפרשת יתרו שהם לא מובנים בכלל, אתה לא מבין מי נגד מי. רגע, מה הולך פה?

כתוב וירד השם על הר סיני אל ראש ההר ויקרא השם למשה אל ראש ההר ויעל משה.

בסדר, עד כאן מובן.

ויאמר השם אל משה רד העת בעם פן יהרסו אל השם לראות ונפל ממנו רב.

וגם הכהנים הניגשים אל השם יתקדשו פן יפרוץ בהם השם.

ויאמר משה אל אדוני לא יוכל העם לעלות אל הר סיני.

כי אתה עדותה בנו לאמור אגבל את ההר וקידשתו.

ויאמר עליו אדוני לך רד

ועלית אתה ואהרון עמך

והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל אדוני פן יפרוץ בם.

עכשיו תראו

וירד משה אל העם ויאמר עליהם

מה הוא אמר עליהם?

לא כתוב.

אחר כך מתחיל מיד עשרת הדיברות וידבר אלוהים את כל הדברים האלה

לאמר אנוכי השם אלוקיך וכו'.

אז מה משה ירד

להגיד להם?

רש״י הקדוש אומר

התראה זו

איזה התראה על מה הוא מדבר

מה הולך פה

תשמעו איזה מהלך יש פה

כמה פסוקים לפני כן

כתוב

ויאמר השם אל משה

ומצווה אותו שלושה דברים

לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם

מצוות קידוש, להתקדש

מצווה שנייה

והיו נכונים ליום השלישי יש מצווה של הכנה

איך כתוב ויעש כן אהרון

מה זה כן? מלשון הכנה

והיו נכונים ליום השלישי

כי ביום השלישי ירד אדוני לעיני כל העם על הר סיני

מצווה שלישית

והגבלתה את העם סביב לאמור

ישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומד

וכולי לא תיגע בו יד כי שקול יסקל או ירו יירא

אם בהמיים איש לא יהיה במשוך היובל המה יעלו בהר

עכשיו שימו לב מה כתוב

וירד משה מן ההר אל העם

ויקדש את העם ויכבסו שמלותם

ויאמר אל העם היו נכונים לשלושת ימים

אל תגישו אלישע

אבל מצוות הגבלה הוא לא אומר להם

הפסוק הבא אומר

ויהי ויום השלישי ביות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד וכולי

יבוא מצוות הגבלה

הוא לא אמר להם

לכן שימו לב אני חוזר לפסוקים שקראנו

וירד אדוני על הר סיני אל ראש ההר

ויקרא אדוני למשה אל ראש ההר

ויעל משה

ויאמר אדוני למשה רד העד בעם

פן יהרסו אל אדוני לראות ונפל ממנו רב

אומר לו מה כיאמר? מה מצוות הגבלה?

וגם הכהנים הניגשים אל אדוני יתקדשו פן, יפרוץ בהם אדוני

מה עונה משה לקדוש ברוך הוא?

ויאמר משה לאדוני לא יוכל העם לעלות אל הר סיני

כי אתה עדותה בנו

בי ובאהרון אתה עדת לאמר אגבל את ההר וקידשתו ואם אנחנו לא נעלה אף אחד לא יעלה

ויאמר אליו השם

לך רד

ועלית אתה עכשיו זה פה דרגות

אתה למעלה והארון עמך אבל הוא מתחת והכהנים מתחת והעם אחריהם כן?

אבל אל ייהרסו לעלות אל אדוני ונפרוץ בם

לך תקיים מצוות הגבלה

וירד משה לעם ויאמר אליהם את מה הוא אמר להם את ההתרעה הזו של ההגבלה

כי הוא אמר להם רק שני דברים את הקידוש ואת ההכנה את ההגבלה הוא לא אמר

כי היה ברור לו

שאין צורך

הקדוש ברוך הוא אומר לו אמרתי לך להגיד להם הגבלה רד תגביל אותה

שלא יהיה אחר כך

אתה קורא את הפסוקים

אם אתה לא קורא את המפרשים אתה לא יכול להבין מנגד מי פה בכלל

שאתה בא השם עולה

רבותיי בעשרת הדיברות אם תבדקו

בעשרת הדיברות

כתוב בזוהר הקדוש כך לשון הזוהר

השמאל

כלול בימין

ומה דלהווה בשמאל ובימין

על מה הוא מדבר?

תראו בעשרת הדיברות דבר מדהים

יש חמש דיברות מימין חמש דיברות משמאל

מעיקר היה צריך שבחמש

של בין אדם למקום היה צריך להופיע שם השם של מידת הרחמים

כי בימין זה הרחמים

ובחמש השמאליים היה צריך להיות שם אלוקים

שזה דין

הקדוש ברוך הוא שיתף את החסד עם הרחמים

ולכן תראו שבחמש דיברות הראשונות מופיע גם השם

וגם אלוקים

ובחמש דיברות השמאליות לא מופיע בכלל שם השם

כי מעיקר היה צריך להיות שם השם אלוקים

אבל הקדוש ברוך הוא כלל את השמאל בימין

דהיינו את הדין ברחמים

וזה מה שמתכוון הזוהר הקדוש

אז לכן תראו

אם נצטט לכם את הפסוקים

אז כתוב ככה

באנוכי

בדיבר הראשון

כתוב אנוכי אדוני אלוהיך

נכון?

אז אנחנו רואים שיש גם את שם השם מידת הרחמים

גם את מידת הדין

בדיבר השני כתוב לא יהיה לך אלוהים החרם על פניי

מה ההמשך?

כי אנוכי אדוני אלוהיך

עוד פעם שם מידת רחמים מידת הדין

אחר כך בדיבר השלישי לא תישא את שם השם אלוקיך לשווא עוד פעם שם מידת רחמים מידת הדין

בדיבר הרביעי

שזה מצוות שבת

אז כתוב שם, כאשר ציווך אדוני אלוהיך

בדיבר החמישי של כיבוד אביהם, בסוף שם כתוב

אשר השם אלוקיך נותן לך

זאת אומרת שבכל חמשת הדיברות הראשונות

יש גם את מידת הרחמים, שם השם, מידת הרחמים ומידת הדין

אבל בחמשת הדיברות

של בן אדם לחברו לא מוזכר בכלל שם השם

למה?

אומר הזוהר כי הקדוש ברוך הוא שיתף את מידת הדין עם מידת רחמים,

כלל את השמאל עם הימין

וכל זה לטובתנו ולתועלתנו ישתבח שמו לאדוני.

טוב,

נסיים

יש עוד הרבה חידושים על פרשה,

על הפרשות, אבל

לא נטריח אתכם, נסיים במשהו מתוק, מתוק, מתוק, מתוק.

ואם תהיו חמודים ניתן לכם עוד משהו מתוק.

אם לא תפרעו.

כתוב

בעשרת הדיברות

בפסוק

לא תרצח

לא תגנוב

לא תנאף

אומר הזוהר הקדוש

שיש את הטעם פסק

לא פסק תרצח

לא פסק תגנוב, לא פסק תנאף

אומר הזוהר שאילולא היה

את הפסק

היו לנו בעיות קשות

למה?

כי אז לא הייתה רשות לבית הדין להרוג

אז הלא תרצח בא להגיד בדרך כלל לא תרצח

אבל יש גם לא תרצח

למי יש רשות?

לבית הדין

לא תגנוב

אבל יש גם לא תגנוב

על מה מדובר?

כאשר אתה צריך

לגנוב את דעת רבך כדי ללמוד ממנו

כמו שמובא הרבה מעשיות בגמרא שהתלמידים אמרו לרבם

תורה היא וללמוד אני צריך

או

שהדיין צריך לגנוב את דעת

אלה שבאים להתדיין אצלו

כדי להוציא מהם את העובדות

כמו שיש סיפור ידוע

על הבעל הנודע ביהודה

היה איזה עשיר אחד

שנסע בכרכרה עם עגלון

לכמה ימים לקניות

באחת הנסיעות

בלילות

מה הם היו עושים?

ישנים, איך ישנים בדרך?

מחליפים כסות לילה

ו...

פורסים על הרצפה שם שמיכות או משהו מחצה לזה וישנים

העגלון

קם מוקדם בבוקר

הוריד את הכסות לילה שלו, לבש את הבגדים של העשיר

התיישב בעגלה בכרכרה ככה מאחורה

והוא אומר לעשיר, לא, לא, קום, קום, קום,

כמה אני אחכה לך?

העשיר מתעורר

מסתכל על העגלון

אומר, תגיד, אתה השתגעת? מה קרה לך אתה?

מה לבשת לי את הבגדים?

מה אתה מבלבל את המוח? נו, יאללה!

השתבשת בלילה מתוך שינה, נו, קום, יאללה, תתחיל ל... אין לי זמן, יש לי הרבה סידורים.

הוא אומר, תגיד, אתה משוגע?

אתה העגלון!

אומר לו, מה פתאום? אתה העגלון!

עצוף!

בקיצור, מתחילים להתווכח. זה אומר, אני העשיר, אתה העגלון! אני העשיר, אתה העגלון! אני העשיר, אתה העגלון!

בסדר. העשיר הבין שאין לו, אין לו הרבה צ'אנסים.

עלה,

וישר עם הכרכרה, עם העגלה,

לבית הדין של הנודע ביהודה.

מגיעים לשם, צעקות! זה אומר, אני העשיר!

וויגלון! אני העשיר! וויגלון!

נכנסו לנודע ביהודה, שמע את מה שיש להם לומר,

אמר להם, בסדר,

תחכו בבקשה בחוץ.

ואז הוא אמר לשמש של בית הדין, אמר לו, תקשיב,

תיבש אותם עד אחרי צהריים, עד הערב, ככה,

אם יגידו לך מה קורה,

תדחה אותם כל הזמן.

בקיצור, הם בחוץ יושבים וצועקים, אני העשיר, אתה העגלון, אני העשיר, אתה העגלון.

ובינתיים אנשים אחרים נכנסים

להתדיין.

טוב, כמה אתה יכול להגיד, אני העשיר, אתה העגלון? די!

ישבו לנוח כבר, שתקו.

שעתיים, שלוש, ארבע, כל פעם ניגשים, לא שמשנו, מה קורה איתנו?

תחכו, תמתינו, תמתינו בסבלנות, אל תדאגו, הכל יהיה בסדר.

עוברת עוד שעה, עוד שעה, עוד שעה, עוד שעה.

לקראת הערב,

הנודע ביהודה פותח את הדלת

ומרים את הקול שלו ואומר,

יקום העגלון!

העגלון האמיתי ישר קבץ,

אבל פתאום הוא הבין שהוא עשה את האות,

אבל כבר אין, אין רוורסיה.

גילה את האמת.

אז זה נקרא לגנוב דעת,

זו דוגמה אני נותן, כן?

אז אם לא היה לנו את הפסק,

לא הייתה את האפשרות הזאת.

אותו דבר, בלא פסק תנאף.

בלי הפסק הזה,

אומר הזור הקדוש, לא היינו יכולים להוליד, לא היינו יכולים להביא ילדים לעולם.

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי,

אז צריך

את הפסק הזה.

אז עכשיו תשמעו חידוש מדהים מדהים מדהים

שרגעון מבין לה.

יש פסוק בנביא מלאכי,

פרק ג',

שאומר ככה

כי אני השם לא שניתי

ואתם בני יעקב

לא אכליתם.

בסדר?

בזמנו, כשהייתי דורש בהרצאות ומביא את הפסוק הזה,

אז הייתי אומר שני פירושים לפסוק הזה.

פירוש אחד, כי אני השם לא שניתי.

הקדוש ברוך הוא השתבח שמול עד אומר, אני לא צריך להגיד פעמיים.

פעם אחת אני אומר,

תוצאה ואתם בני יעקב לא אכליתם.

אני הבטחתי שאתם לא תכלו ואתם לא אכליתם.

איפה הקדוש ברוך הוא הבטיח שאנחנו לא נכלה?

בתוך פרשת בחוקותיי,

בתוכחה,

שלושה פסוקים לפני הסוף,

הוא אומר

במפורש

ואף גם זאת,

בהיותם

בארץ אויביהם,

אפילו שהם יהיו בגלות אלפיים שנה,

לא מאסתים

ולא געלתים לכלותם, לכלותם,

להפר בריתי איתם.

אה?

הבטחה של הקדוש ברוך הוא.

בתוך התוכחה.

ההפך מה שאומרים הנצרות והאיסלאם.

אז הוא אומר

כי אני ה' לא שניתי, אני לא צריך להגיד פעמיים, פעם אחת.

ואתם בני יעקב

לא אכליתם.

אז זה פירוש אחד שאמרתי, לא שניתי, מלשון

להגיד פעמיים, לכפול.

פירוש שני

בדרשה

כי אני ה' לא שיניתי,

לא שיניתי בדיבורי.

הבטחתי,

מקיים.

אתם בני יעקב, אפילו שהייתם לא בני ישראל,

בני יעקב, הייתם במצב של עקבות, של גלות.

לא אכליתם, אתם רואים. הנה, עברו אלפיים שנה,

השתבח שמו.

עכשיו תשמעו עוד שני פירושים של הגאון מווילנה על זה.

חזק ביותר.

אומר הגאון מווילנה,

כתוב בגמרא,

העומר הן-הן,

לאו-לאו,

הרי זו שבועה.

אתה שומע מאור.

בן אדם אומר, כן, כן!

זה כאילו ש... עכשיו נשבע.

אתה שואל אותו, תגיד, היה ככה וככה? הוא אומר לך, לא, לא.

זו שבועה.

כשאדם אומר,

מה, אתה לא מאמין לי? באמת!

באמת זה גם לשון שבועה.

למה? אמת זה חותמו של הקדוש ברוך הוא. אתה אומר באמת בחותמו של הקדוש ברוך הוא.

זה לשון שבועה.

אז הגמרא אומרת, אתה אומר לאו-לאו,

לשון שבועה.

אז אומר הגאון מווילנה,

מה אומר הקדוש ברוך הוא בפרשת וחוקותי בפסוק הזה?

לא מאסתים

ולא גאלתים.

זה שבועה, כי הוא אמר לאו-לאו.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, כי אני, שימו לב, כי אני לא שניתי.

אני את המילה לא שניתי, אמרתי פעמיים.

בלאו הכי זה שבועה!

אז התוצאה,

ואתם בני יעקב לא החליטם, כי אני נשבעתי.

שמעתם?

דרך אגב,

בהרבה מקומות אנחנו נתקלים בעניין, לדוגמה, כשאומרים

בהר יוחאי נמשכת אשריך שמן זזון מחבריך. באחד הבתים מה אנחנו אומרים?

נמת.

יש מקום אחר, יש שני גרסאות. יש כאלה שאומרים נמת ויש שאומרים נאמת.

הם א',

מה הכוונה שם?

נמת, נאמת, עין לא תשורך.

מה זה אין נמת שמה, נאמת? על מה מדברים?

אז יש כאלה, הבינו, נמת, ישנת. נאמת, דיברת.

זה שמה נמת מלשון שבועה.

כמו שאומרים, נאום אדוני. מה זה נאום אדוני? שבועה של הקדוש ברוך הוא.

אז בואו תשמעו את הפירוש

של הגאון מווילנה,

שקשור לעניין של הפסק בלא תגנוב,

לא תרצח,

בלא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף,

שיש פסק.

אז הוא אומר, הגאון מווילנה,

כי אני, אדוני,

לא שניתי.

אני עשיתי טעם פסק

בין הלא לתרצח,

אז עשיתי שינוי,

כי בפשט היה צריך להיות כתוב, לא תרצח.

אבל אמרנו שהפירוש של זה, שהזוהר הקדוש אומר,

שברגע שכתוב לא תרצח אז יש אפשרות לדיינים

להוציא

להורג את אלה שהם צריכים להיות מומתים.

שימו לב,

וככה זה הדרך.

אז הוא אומר,

זה הכוונה של הפסוק, כי אני השם לא שניתי, אני שיניתי כדי שיהיה אפשר להתקיים.

אבל אתם יודעים מה הבעיה?

ואתם, בני יעקב,

לא כליתם.

אתם בכלל הורדתם, לא שיניתם,

הורדתם את הלמד,

את הלא.

את המילה לא הורדתם, ונשאר לכם מה?

תרצח,

תגנוב,

תנף.

לכן בהמשך הפסוק שם במלאכי כתוב סרתם מחוקיי ולא שמרתם,

ואחר כך הוא אומר שם, באותו פרק במלאכי ג',

והייתי עד ממהר

במכשפים ובמנעפים וכולי וכולי.

אז אומר הגאון מבין לה,

אני עשיתי את הלא, עשיתי לו שינוי עם הפסק,

אבל אתם לגמרי הגזמתם, הורדתם את הלא לגמרי.

נסיים עם הלא תגנוב.

תשימו לב,

שכאן בפרשת יתרו כתוב לא תגנוב בלשון יחיד.

אבל בחומש ויקרא בפרשת קדושים,

שם כתוב לא תגנוב הוא בלשון רבים.

למה? מה הפואנטה?

איי איי איי,

בהר סיני

היו כולם כאיש אחד

בלב אחד.

אז לכן נאמר בלשון יחיד.

אבל שם זה כבר משהו אחר.

זה פירוש אחד.

הפירוש השני, שימו לב,

אומרים חז״ל שהלא תגנוב

זה מדובר בגנב נפשות.

זה לא בגנבת כסף.

למה?

כי גנבת נפשות לא כל כך שכיח כמו גנבת דברים אחרים.

אז לכן זה בלשון יחיד.

למה? כי זה לא שכיח.

אבל בפרשת קדושים,

שם כתוב לא תגנובו,

שם מדובר בגונב ממון.

למה?

כי זה שכיח, אז זה בלשון רבים.

נחמונו לסרב.

אפשר להגיד עוד הרבה חידושים,

אבל אני חושב שמיצינו קצת.

לא, בסדר.

כשאני לא אשאר פה לבד,

אחר כך לא יהיה אפילו מניין להגיד קדיש.

אתם יודעים שהיה איזה אחד

שהוא היה מדבר הרבה דברים על פי הסוד,

על פי הקבלה, והוא היה עוצם את העיניים.

הכל ככה.

אז בינתיים אנשים לאט-לאט

עזבו את בית המדרש,

ואחרי איזה שעה, שעה וחצי שהוא פתח את העיניים,

אז הוא ראה שנשאר רק הגבאי,

אז הגבאי ניגש אליו ואמר לו, מחילה,

אם אתה מתכונן להמשיך,

אני גר ממול, הנה המפתח, תסגור דודי את המפתח הביתה.

אז לכן אני משתדל קודם כל לדבר עם עיניים פקוחות, לראות כמה נשארו לי פה,

שלפחות יהיה

קדיש בסוף הערב.

חזקים וברוכים, ברוכים תהיו.