פרשת יתרו | הרב אורי יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אפשר?

ברשות מיכאל הצלם.

טוב,

ובכן,

בשיעור הקודם, בסיומו,

היה פה בחור חמד

שניגש אליי בסוף השיחה

והראה לי חוברת

שנראית כמו החוברת של הברסלבים,

רק לא, אין שם את הסמלים של ברסלב.

יש תמונה של מעיין, משהו כזה, וכתוב שם מים חיים, משהו כזה.

ובפנים, השם הרחם, הכל שם מיסיון, נצרות ומיסיון.

שאלתי אותו, מאיפה הבאת את זה?

אז הוא אומר שזה היה בגניזה.

אז קודם כל נעורר את הציבור

שספרים כאלה של מיסיון לא זורקים לגניזה.

משחיתים אותם, קורעים, שורפים.

כי אם אתה שם את זה בגניזה,

אז כמו שאתם רואים, בא בחור תמים,

כאן בבני ברק,

רואה גניזה,

לפעמים ככה מחפשים בגניזה כל מיני אמציות,

ספרים שאנשים לא צריכים אותם.

והנה הבאת לו לפתחו ספר כזה של המיסיון.

אחר כך הוא הוציא לי עוד ספר מהכיס.

עוד חוברת,

סוג אחר,

שמדברת על העניין של המשיחים וכולי.

בקיצור, הם עובדים חזק, החבר'ה של המיסיון, של הנצרות.

והם מפזרים את זה.

עבר פה מישהו ברחוב ואמר לנו שאצלו, גם בישיבה, בכוללים, הם שמים את זה ככה בבתי כנסת,

בשתיבלכים.

אז ידע הציבור להיזהר

שלא יגיע לאיפה שלא צריך להגיע.

יש לנו ילדים קטנים, תמימים,

שהם מגישים את זה שם בצורה כזאת שאתה בהתחלה לא מבין על מה מדובר.

הכל ככה במעטה של צלופן,

רק כשאתה מגיע לסוף החוברת,

אז אמור ליפול לך האסימון.

צריך להיזהר מדברים כאלה ולדאוג לכך

שזה לא יגיע לאן שזה לא צריך להגיע.

נוסף לכך,

הם לא רק מחלקים חוברות, גם דיסקים.

הם ראו את השיטה

של הרב אמנון,

ואת כל אלה שאחר כך חיכו אותו עם דיסקים,

ועכשיו גם הם מחלקים דיסקים, והם כלפי חוץ מראים את זה כאילו זה משהו שקשור ליהדות, לתורה וכו'.

אז צריך להיזהר רבותיי,

לא לעיין בזה אפילו,

משום שזה מלא טומאה.

אמרתי לו, מספיק לשים את זה בכיס,

זה כבר לשים טומאה אצלך בכיס,

בלי לקרוא.

נחמונו אל-סלאנו.

טוב,

בשבוע שעבר

דיברנו על העניין של,

הזכרנו את העניין של אחרית הימים, חבלי משיח וכו',

ואמרתי לכם שבעזרת השם, בלא נדר השיעור,

נשתדל גם

לדבר בעניין

של הסימנים ללויאת המשיח.

אנחנו לא מדברים על תאריכים.

תאריכים אף אחד לא יודע.

אבל סימנים, אמרנו, יש סימנים.

שאם אתה רואה את זה, אז תכין את עצמך, תתכונן.

אז יש לנו ברייתא בסוף מסכת סוטה.

יש לנו את הגמרא במסכת סנהדרין.

בכלל במסכת סנהדרין יש הרבה אופציות לביאת המשיח.

הרבה אפשרויות.

והכל תלוי במעשים שלנו.

איך זה יהיה, איך יהיה הבעיטה ואיך יהיה החישנה.

אבל לכל אחת מהשתי אפשרויות הללו,

יש הרבה אפשרויות.

והכל תלוי בזכויות.

ככל שנרבה זכויות יהיה פחות

סימנים.

איך אומרים לקבל את המשיח לפני הסימן הבא.

אז בואו נתחיל ממסכת סוטה ונסביר.

בעזר השם יתברך.

אומרת הברייתא,

בעקבות משיחה, בעקבותא דמשיחה,

חוצפה יסגה.

מה זה בעיקבתא דמשיחה?

בעקב של המשיח. מה זה בעקב של המשיח?

אז הסברנו

שבעולם הנשמות

יש מחסן נשמות שהוא בצורה של אדם.

ואנחנו נמצאים בעקב הנשמות שלנו.

הארי הקדוש,

זכר צדיק ברכה, זכותו תגן עלינו,

אמר שכבר מתקופתו

אין נשמות חדשות בעולם.

כולנו גלגולים.

כולנו באנו לשפץ.

אז אנחנו נמצאים בעקב.

איי איי איי איי איי. תראו דבר מפליא.

עד לפני כמה שנים,

בתחום הרפואה,

לא היה דבר כזה שקראו לו רפלקסולוגיה.

זה סוג של רפואה

כביכול חדשה, חדשנית בעולם,

שגילו שהיות ויש מערכת עצבים הגדולה ביותר, היא נמצאת בכף הרגל,

אז על ידי נגיעות ומסאז' וכל מיני דברים שמה,

אתה יכול לרפות כל מיני איברים בגוף.

זה נקרא רפלקסולוגיה.

אז אתם רואים שהרפואה לכל הגוף,

איפה היא נמצאת?

בעקב.

למה? הכל תלוי בנו. הדור האחרון, איך אנחנו מגיעים לקו הסיום.

עכשיו כולם צופים ומצפים מאיתנו

שאנחנו נעשה את זה בצורה הטובה ביותר והמועילה ביותר.

שלא נעשה בושות.

אבל הסימנים אומרים

שאו זה בושות.

בעקבותה דמשיכה חוצפה יסגה.

החוצפה תגיע לשיאים.

מה שלא חלמת

יהיה בדור שלנו.

אני זוכר שאני הייתי ילד,

היו לנו בדיחות קרש.

מה זה שיא הזריזות?

מה זה שיא הטכנולוגיה?

מה זה שיא החוצפה?

אז מה היה שיא החוצפה?

בדיחת קרש,

בתור ילדים?

לבקש מקרח מסריק.

בדיחה

של ילדים, בדיחת קרש.

היום זה כבר לא בדיחה.

היום, תראו מה עשו לזה.

היום לועגים לכל אדם

שיש לו איזה מום הכי קטן,

ומה אומרים?

סתם, הסתלבטתי עליך, זה לא ברצינות, אל תיקח את זה רציני.

אתה מבין מה הם עושים?

לקחו מילה שקוראים לה סתלבט,

ועם המילה הזאת יש לנו רשות

ללעוג לאנשים, לבוז להם, לעשות מה שאנחנו רוצים, להתחצף, ואחר כך אמרו לו, לא, תה, תפגץ, תקח את זה אישי,

תקח את זה אישי.

בן אדם ירה לו במצח,

עשה לו פדיחות ליד מי יודע כמה אנשים, אבל זה סתם סתלבט.

זה לא שיא החוצפה?

שכאילו יש לך אישור לעשות מה שאתה רוצה,

ולהגיד זה בסדר?

וזה מעשים של יום-יום.

מבזים אנשים,

מה לא?

אבל הוא כאן,

הוא מפרט,

הגמרא מפרטת

מה זה חוצפה.

היא נותנת דוגמאות.

אז הגמרא בין השל כותבת פה, אברייתא אומרת,

הבן אינו מתבייש מאביו.

נגיע מצב

שהבן,

שימו לב,

לא, לא כתוב לא פוחד מאביו,

לא ירה מאביו,

לא מכבד את אביו.

לא, לא מתבייש אפילו.

אפילו בושה מינימלית אין מאבא.

מה שלתורה ברור שהבן ירה מן האב.

לכן התורה הקדימה איש אמו ואביו תיראו.

למה הקדימה ובכיבוד הורים

הקדימה הפוך?

משום שפשוט שכל ילד ירה מאביו.

פה בסימנים לוויאת משיח אומר לך,

איזה ירה, על מה אתה מדבר?

בושה אין לו!

למה?

צריך לדעת, האשמה היא קודם כל בהורים,

לא בילדים.

כי ההורים חינכו את הילדים שלא צריך לשמור על דיסטנס.

אנחנו חברים, אנחנו סחבקים,

תרגיש איתי חופשי.

לא שומרים על גבולות, לא עושים גדרים.

כי ככה מכרו להם.

שככה צריך להיות, אנחנו, זה לא מה שהיה פעם, עכשיו זה דמוקרטיה,

זה משהו אחר, יש איזה שהוא לא,

לא ללחוץ אותו יותר מדי, לא להגביל אותו, לא לזה, שהוא לא יפרוק חול, שהוא לא, שהוא לא, שלא.

מה התוצאות?

הבן אינו מתבייש מאביו אפילו.

בושה מינימלית אין לו.

ומפאת הכבוד של כבוד המקום, אני לא אתן דוגמאות על זה.

אבל כל אדם יודע המרת נפשו,

הסתכל איך אומרים בסביבה שלו, יראה איך ילדים מתנהגים להורים,

איך מדברים לאבא.

רבותיי, פעם היה ארגונים של נשים מוכות.

אחר כך נהיה גברים מוכים.

היום יש הורים מוכים.

זה לא בדיחה, זו מציאות.

אני נתקלתי עם כמה אנשים שהיכו את ההורים שלהם, רחמנא ליצלן.

ועוד הם בטוחים שהם צודקים.

בסימן הבא הוא אומר, בן ינבל אב.

שמעתם?

זה פרי החינוך.

זה התוצאות של החינוך הקלוקל.

בן ינבל אב.

מי שמתעסק עם העולם הלא חרדי יודע כמה זה שם מרחם.

שכיח.

ואתה אומר לו לאבא, איך אתה מרשה לו ככה לקלל אותך?

אז הוא אומר לך, לא, שיהיה בריא, הוא צדיק, הוא ילד טוב.

זה הסלנג היום. היום זה הסלנג.

היום יש קללות חיבה.

קללות חיבה. אתם שומעים?

מה זה קללות חיבה?

אתה רואה שני חבר'ה נפגשים.

אהלן, יא חתיכת כך וכך. הוא מקלל, השם מרחם, איזה קללות.

מה זה הדבר הזה?

הגמרא אומרת,

בעוון נבלות הפה מתים בחורי ישראל.

הלו, יש דין ערבות.

הכוח של עם ישראל זה הפה. אם אתה פוגם בפה,

אתה פוגם בבחורי ישראל.

זה לא פשוט.

פשוט. אז היות והם התרגלו לנבל טפל, רחמנא ליצלן,

אז גם עם האבא הם כזה סחבקים.

מה זה הדברים האלה?

רבותיי, זה היה בדורות קודמים?

זה לא היה בדורות קודמים. אפילו אצל החילונים של פעם זה לא היה. הם היו עוד כביכול, במירכאות, נקראים משכילים.

הם עוד לא הגיעו לזה,

אבל בדור שלנו אנחנו כבר פה,

כבר הגענו.

אחר כך הוא אומר עוד דוגמה.

בת קמה באמה.

עד לפני כמה שנים היה בת קמה לאמה.

אם האמא הייתה נכנסת, הבת הייתה קמה לכבודה.

היום במקום בת קמה לאמה, יש בת קמה באמה.

הדוגמאות הכי עדינות שאני יכול לתת

זה שאתה יכול לשמוע ילדה

אומרת לאימא שלה,

אמא,

את רוצה להגיד לי שהלכת ככה ברחוב

עם השמלה הזאת?

ממש בושות, פדיחות את עושה לנו.

אנחנו היינו מסוגלים לדבר ככה להורים?

להעביר ביקורת?

ועוד בצורה כזו,

בוטה.

האמא אומרת לבת שלה,

דפנה,

תורידי בבקשה את השקית אשפה למטה, לפח.

שומע פתאום את הילדה מהחדר, מה אומרת לה?

עוף אמא, כל פעם שהחברות שלי באות תמיד אני צריכה להוריד את השק אשפה, שקית אשפה.

עוף אמא.

אנחנו היינו מחיזים להגיד לאמא עוף,

היית אומר לאמא שלך עוף, היית עף מהחלון.

חלק עוף.

וזה הדוגמאות הכי עדינות שיכולות להיות.

אבל אנחנו יודעים מה קורה בתוך הבתים, רחמנא לצלן.

אחר כך הוא אומר,

כלה בחמותה.

זה כבר לא, זה כבר לא שאלה בכלל.

למה?

אם הבת לא מכבדת את אמא שלה, אז היא תכבד את חמותה.

שימו לב ללשון של התנא.

הוא לא אמר חמה בכלתה.

לא, הוא אמר כלה בחמותה.

אז אצל מי הבעיה?

אה?

אצל הכלה.

כמדומני שראיתי את זה שהיעבץ כותב

שהחותנת

אוהבת דווקא את הכלות יותר מהילדים, מהבנות שלה.

ככה צריך להיות הטבע.

למה?

כי הרי הכלה

היא לא שייכת למשפחה.

עכשיו, כדי לקרב אותה לתוך המשפחה,

אז מה צריך לעשות?

להעניק לה, לתת לה חמימות, לקרב אותה.

אז בעצם זה שאתה עושה פעולות של קירוב ונתינה,

אתה יוצר אהבה.

אז אתה משקיע ומשקיע ומשקיע, אתה אוהב.

אבל כלפי הבת זה פשיטא שאנחנו צריכים לאהוב.

אבל פה יש השקעה מיוחדת.

אז הבעיה היא לא אצל החמות,

הבעיה היא אצל הכלה.

זה ברור.

לא יודעת לכבד את אימא שלה, היא תכבד את חמותה.

סימן הבא,

אויבי איש אנשי ביתו.

מה זה אומר?

היום לא צריך לחפש אויבים בחוץ.

כנס הביתה, סגור את הדלת, לא בטוח שתצא.

חז״ל הקדושים אומרים,

קשת תרבות רעה בביתו של האדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.

איזה צרות בתוך הבתים, רחמנא לסלאם.

איזה ויכוחים, איזה בלאגנים.

מי שעוסק בשלום בית וחינוך ילדים

יודע מה קורה.

לא פשוט בכלל מה שהולך בתוך הבתים.

אויבי איש אנשי ביתו.

אתה יכול לגדל ילדים,

להשקיע בהם,

לתת,

גדל, ענך,

מפנק, מה שאתה לא רוצה.

פתאום אתה רואה,

יכול להיות חס ושלום מציאות שהתהפכה הקופסה.

איי, איי, איי, איי, איי.

איזה ייסורים זה.

איזה ייסורים זה להורים.

וכשיש מלחמות של שלום בית בין אחד לשני, איזה מלחמות.

איזה מלחמות.

ועוד הם מערבים את המשפחה.

בכלל מלחמות עולם.

ואם זה על ירושות?

סכנת נפשות.

ואיש אנשי ביתו.

אחר כך הוא אומר,

פני הדור כפני הכלב.

פני הדור כפני הכלב.

מה מסמל כלב?

מה מסמל כלב?

אה?

כלב זה אותיות כלב.

אז מה נופל לנו האסימון? אנשים חושבים שכלב זה מסמל אהבה.

למה איפה נמצאת השנאה?

גם בלב.

הלב מלא רגש.

ומשכן היצר הרע זה על שני פתחי הלב.

אז כלב הכוונה שהוא מלא רגש.

לא שכל.

ככה הדור הזה, אתה רואה את הדור הזה,

נהיית שכל.

הכל בנוי על רגש.

אין חוכמה, אין ידע.

כל אחד לפי מה שאני מבין.

איש באמונתו יחיה.

אין חוכמה. כתוב בהלכות דרך ארץ,

שמי שאוכל ברחוב נדמה לכלב.

מה הקשר?

למה לא אמרו נדמה לחזיר?

חזיר זה ביטוי ככה יותר שמראה...

מה העניין?

אז אמרתי, תראו,

בדרך כלל אדם שאוכל ברחוב זה מישהו שאוכל פלאפל.

מנה פלאפל.

אה?

אתם יודעים מה מברכים על פלאפל?

פיתה, מנה פיתה עם פלאפל מה מברכים?

שהכול נהיה בדברו.

הרוב תולעים שם,

בתוך הסלט החי.

אלא אם כן זה עם הכשר כמו שצריך, כן.

אבל היהודי לקח את הפיתה

ונתן ביס.

הוא לא כמו יהודי טוב שבוצע בידו.

נתן ביס.

עכשיו, כשהוא נתן את הביס בפיתה,

אז יש את הצורה

של הביס.

איזה עוד זאת?

כף.

עם כמה שיניים הוא נגס בפיתה?

32. אז כף ולמד בית יוצא כלב.

אז מישהו אוכל ברחוב.

זה מעלה כלב.

איי, איי, איי.

כשאני גרתי בצפון תל אביב,

תל אביב בילדותי,

אז היו לנו שכנים, הרבה שכנים,

שהממוצע, הילודה שם היה ילד, שניים וכלב.

מה?

זה היה ממוצע.

אז יש בדיחה כזאת,

שאיזה מישהי נכנסת לחנות של כלבים.

אתם יודעים, היום יש לכלבים, יש הכול.

הכל יש לכלבים.

אפילו מה שלא היה לך בילדות,

לכלב יש.

יש להם אוכל מיוחד,

ויש להם מזרון שינה, ויש להם אמבטיה,

ויש להם ביגוד, ויש להם אפילו אוניברסיטה.

ויש להם בית אבות, ומה שאתם לא רוצים יש לכלבים. כל מה שאתה מדמיין

שיהיה לבן אדם, יש לכלב היום.

יש. וזה עולה המון כסף.

וביטוח לאומי עדיין לא משתתף, עדיין לא משתתף בהוצאות.

אז אחת נכנסה לחנות כזו של כלבים,

והיא אומרת למוכר,

יש לך,

בשביל מוקי שלי יש לך חליפה עם כתפיות?

אז הוא אומר, כן, יש לי פה מגוון גדול.

הוא מראה לה, היא ככה

עוברת על כל הדוגמאות.

והיא אומרת, לא, לא, זה גדול מדי, זה קטן, זה לא, הצבע לא מתאים, זה ככה, זה ככה, זה. שיגעה אותו, שיגעה אותו.

אחרי איזה רבע שעה שהיא ככה שגעת אותו, אז הוא אומר לה,

תגידי, גברת,

יש לך כלב או אין לך כלב?

אז היא אומרת, בוודאי שיש לי כלב, אחרת הייתי בא פה סתם ל...

לחפש לו בגד ליום הולדת?

אז הוא אומר, אז מה הבעיה?

תביא אותו לפה, נמדוד לו.

אז היא אומרת לו, מה קרה לך? אני רוצה לעשות לו הפתעה.

אתם עשו לכם הפתעות כאלה כשהייתם ילדים?

אני רוצה לעשות לו הפתעה.

פני הדור כפני הכלב, כלב מסמל עזות פנים, כך כתוב.

אתם יודעים למה?

תראו, תיקחו כלב,

תכניסו אותו לחדר.

תכניסו אחרי זה אריה.

אריה אמיתי.

מה עושה הכלב?

פודל,

פינצ'ר, לא יודע מה, משהו קטן כזה.

מה הוא עושה?

הוא נובח

ואחר כך מתחבא.

זה לא ברור.

על מה הייתה הנביחה?

נכנס

אז אריה,

תתחבא בלי שיקלוט אותך, מה אתה נובח? מושך תשומת לב.

תתחבא!

בנביחה שלו הוא אומר, לא, אני אגיד לו מה שאני חושב.

אני אגיד פה מה אני חושב.

יש לו איזה עזבנים.

אריה!

ככה חינכו את הדור הזה,

דור החוצפה.

מה אמרו להם כשהיו ילדים?

תגיד מה שאתה חושב,

תביח את עצמך,

תוציא את כל מה שיש לך, לא נשאיר בפנים כלום.

לא משנה, אפילו שאתה אהבל, תוציא, לא משנה, תוציא.

שלמה המלך אמר,

גם אוויל מחריש

לחכם יחשב.

החפץ חיים, זכר צדיק לברכה, אמר

טוב

שתשתוק

כדי שיאמרו לך דבר

מאשר תדבר

ויגידו לך תשתוק.

אבל בדור שלנו זה לא תופס.

אם אתה לא כזה אין, אם אתה לא מדבר ואומר מה שאתה חושב,

אז אתה כזה חנון כזה, כזה יורם כזה.

דבר!

תראו, אתה נכנס לאוטובוס, למונית,

מונית שירות, מונית ספיישל, ויש אנשים שאתה לא מכיר.

אין מציאות כזאת שיהיה נסיעה וכולם שותקים.

אין דבר כזה.

לא יכול להיות.

כשכולם שותקים,

זה רק רחמנא לסלאם לכולם, יש שם פלאפונים.

כולם שותקים.

אבל אם אין פלאפונים, אתה רואה את כולם מדברים.

למה אתם מדברים?

חייבים לדבר.

יש עיוב כזה?

אפשר לחייך גם בלי לדבר.

מה קרה?

פני הדור כפני הכלב.

ממשיך ואומר,

נערים,

פני זקנים ילבינו.

הנערים

לא רק שלא יכבדו את המבוגרים,

יביישו אותם.

אתה רואה נער

מתווכח עם אדם מבוגר בלי להסס בכלל.

למה? חינכו אותו להביע את עצמו. אז מה?

אני גם אה... אני גם מישהו פה.

מה?

זכותי להגיד מה שאני חושב.

נערים פני זקנים ילבינו.

זה בפשט.

אבל האמת היא

נער

זה לא בגיל.

נער זה במהות.

נער זה אחד שהוא נוער מעליו.

זקן

זה גם לא בגיל.

זה נוטריקון. זה קנה נון. זה קנה 50 שערי חוכמה.

אומר בעקבותא דמשיחא, בזמן שיבוא המשיח לפני שהוא יבוא,

יגיע המציאות

שלא מספיק שאלה

שעזבו את דרך השם

והתנערו מהתורה והמצוות,

לא מספיק שהם לא מתביישים בעצמם,

הם עוד, יש להם טענות על גדולי ישראל.

אתם שומעים?

אם לפני

40 שנה,

50 שנה,

רבותיי זה נכתב לפני 2,000 שנה,

שלא יהיו טעויות.

אבל אנחנו כשעושים השוואה לא עושים השוואה בין עכשיו ל-2,000 שנה.

בין עכשיו לדור הקודם בסך הכל.

בדור הקודם לא היו את הסימנים האלה.

בטח שלא את המכלול.

אולי איזה פה ושם יוצאים מן הכלל היה איזה משהו.

אבל לא צורת חיים.

אז אדם שהתנער מן המצוות,

שימו לב, פעם, לפני 40-50 שנה,

דוגמה, הוא היה מחלל שבת, רחמנא ליצלן, בפרהסיה, נוסע בשבת.

אז באופן טבעי ההורים שלו היו דתיים.

אז גם אם הוא היה מחלל שבת,

הוא היה מכבד במרכאות את ההורים שלו,

שלא יהיו להם בושות.

אז הוא היה שם את האוטו שלו באיזו שכונה מרוחקת,

והולך ברגל לשם ונוסע משם.

היום,

הכל מותרים לכם, הכל שירים לכם, הכל בסדר. מה זה, זה אני, זה מה יש.

תכבד אותי איך שאני.

אז זה אלה שהתנערו מהמצוות. אבל יש מציאות יותר גרועה, כמו שהוא אומר, התנא,

שלא רק שהם מצדיקים את עצמם,

עוד יש להם טענות

על גדולי ישראל.

למה הוא אמר ככה?

למה הרב הזה מתבטא ככה?

למה הרב הזה...

מה זה הדברים האלה?

מי העז לדבר פעם נגד גדולי ישראל?

מדברים חפשי, כאילו, סחבק.

אתה נורמלי?

יושבת לך קריינית בטמבל פלוויזיה שלהם,

לפני כמה שנים,

מה היא אומרת?

עובדיה יוסף,

בלי תארים. עובדיה יוסף, חבר שלה, למדו ביחד בגן.

רק עובדיה יוסף,

מי את בכלל?

נראה אותה שתגיד דבר כזה על איזה פרופסור,

דוקטור, שר,

שתגיד אותו בלי התארים שלו. נראה אותה שתפטרו אותו באותו יום, לא ממחרת.

אין מציאות כזאת לא להגיד את כל התואר שלו.

זה אלף-בית.

אז יגיע המציאות, נראה לי מפני זקנים ילבינו.

ממשיך ואומר, זקנים יעמדו מפני קטנים.

מה זה זקנים יעמדו מפני קטנים? זה רואים בכל אוטובוס.

הזקנים עומדים,

והילדים יושבים.

יש שיר כזה, אף אחד לא קם.

אה?

אז מילא אני זוכר את עצמי בתור ילד שובב, לא דתי.

כשהיה עולה אדם מבוגר,

אז הייתי משחק אותה, מסתכל בחלון ככה,

כאילו לא קלטתי אותו.

אבל היום הוא יושב לך ככה,

מולו, כאילו, מה? לא חייב לך.

הרב נסים יגן, זכר צדיק לברכה, סיפר פעם

שהוא עלה לאוטובוס,

התיישב,

ובתחנה הבאה עלה איזה זקן מבוגר,

מבוגר, ממש רועד כולו עם מקל.

ואז הרב יגן אומר לילד,

מותק,

תן לזקן לשבת.

עכשיו,

הוא ישב ולידו היה הכלב שלו.

הוא קוק בכיסא, והכלב שלו לידו.

אז הוא אומר לו,

חמוד,

תוריד את הכלב, תן לזקן לשבת.

אז הוא אומר לו, מה פתאום?

שילמתי עליו כרטיס.

שמעתם?

הוא שילם עליו כרטיס.

ברוך הבאה.

שילם עליו כרטיס.

הרב יגן אומר, זה עוד כלום.

מה שהיה שם זה היה יותר גרוע.

מה היה?

הוא אומר, התעורר ויכוח ציבורי באוטובוס, מי צודק?

היו כאלה שצידדו שצריך לתת כמובן, דרך ארץ קדמה לתורה, לתת למבוגר, אפילו ששילם את הכרטיס.

ויש אחרים שאמרו, מה פתאום? הוא לא חייב.

סליחה?

הוא לא חייב. הוא שילם. הוא לא חייב.

צדק צדק תרדוף.

שמעתם?

פתאום צדק צדק תרדוף.

זה מזכיר לי שעלה פעם איזה תמוני,

לפני הרבה שנים, עלה לאוטובוס.

ואז היה אוטובוס

שהנהג מקדימה והכרטיסן מאחורה.

אז הוא עלה מהצד של הכרטיסן, בא לשלם לו.

אז הכרטיסן אומר לו, אין לי עודף.

הוא אומר, אז מה לעשות? הוא אומר לו, לך לנהג.

תראה אם יש לו לפרוט.

הלך לנהג, הנהג אומר לו, אני מאוד מצטער, אין לי לפרוט.

חזר לכרטיסן, אומר לו, תשמע,

הוא אומר שאין לו.

הוא אומר, אני מאוד מצטער.

אז תגיד לו, אם הוא יכול לפחות לפרוט לך 50-50,

אז עם זה אני אנסה להסתדר.

הלך לנהג, אומר לו, תשמע,

הוא אומר שתפרוט לי לפחות חמישים חמישים.

הוא אומר לו, אין לי גם חמישים חמישים, מה אני אעשה?

חזר עליו, אומר לו,

שמע, הוא אומר שאין לו חמישים חמישים, אומר לו, אז מה נעשה?

פתאום הוא שם לב שזו התחנה שהוא צריך לרדת.

אז הוא בא לרדת, אז הכרטיסר אומר לו, היי, לא שילמת. הוא אומר, מה אני אשלם? לא נסעתי, כל הדרך אני רק הולך.

אני הולך, חוזר, הולך, חוזר, לא נסעתי בכלל.

איי, איי, איי, איי.

זקנים יעמדו מפני קטנים.

אני רוצה להגיד לכם, לפני כמה שנים

נסעתי ברכב שלי בחולון אחרי אוטובוס.

ראיתי דבר,

זה לא יאומן כי יסופר.

אני מהרכב שלי רואה אוטובוס עומד

ליד

המפרץ של האוטובוסים, תחנה,

והוא עומד לא בצורה ישרה

ואני רואה

עולים יורדים, עולים יורדים אנשים באוטובוס.

אתה רואה עולים יורדים, רצים, עולים יורדים, מה יתברר?

שולחים שם מכות בתוך האוטובוס

והם רודפים אחד אחרי השני והאוטובוס עומד

ואנשים עולים יורדים, עולים יורדים ורצים ככה.

לא יאומן כי יסופר. אתה אומר איפה אנחנו חיים? הלא!

היום אתה נכנס לאוטובוס אם זה לא אוטובוס של חרדים לדבר השם מפחיד

אם עולים לך עכשיו

חמש עשרה חבר'ה מאיזה בית ספר לא משנה איזה בית ספר

בואנה רק עלו חמש עשרה זה נהיה מערב הפרוע שם שיקגו

צעקות קללות זורקים את התיקים הולכים לקצה של האוטובוס

וואי וואי וואי וואי וואי וואי

איך נראה אוטובוס

מה זה?

זקנים יעמדו מפני קטנים

אחר כך אומר

האמת

תהא נעדרת

מה זה?

יש לזה כמה פירושים

פירוש אחד שהגמרא אומרת בסנדרין

האמת תהיה עדרים עדרים

עד שהיא תיעלם

עדר עדר לבדו בסוף לא יישאר כלום לא יישאר אמת בכלל

לא יישאר כלום

אין אחדות

כל אחד עם הרוחה שלו

בסוף

הגמרא מפורש אומרת בסנדרין

לא יישאר כלום

רחמנו אל-אסלאם

מה זה האמת?

האמת זה התורה הקדושה

קשה היום למצוא אנשים אמיתיים גם הגמרא אומרת את זה מפורש יהיה קשה למצוא אנשי אמת

יהיה קשה מאוד למצוא אנשי אמת

למה?

אומר הפסוק לימדו לשונם דבר שקר

הרגילו את עצמם לשקר ואפילו בצחוק

סתם לא אני לא עכשיו משקר עם תכלית סתם בשביל ה...

פה זה סתם

מי תראה לך?

כתוב בתורה לא תשקרו איש בעמיתו

זה לאו

מותר לך לשקר

מה אתה משקר?

לא זה סתם בצחוק, זה רציני

אבל אתה משחית את הנשמה שלך, אתה מרגיל את עצמך לשקר, אסור

שקר שייך ליעשר אורא

אמת זה חותמו של הקדוש ברוך הוא, מה אתה עושה? אתה מתחבר ליעשר אורא

ספר תנ״ך

האמת ספר תנ״ך כמעט יש בכל בית יהודי

גם אם אין להם ספרייה עם תורה

אבל לפחות ספר תנ״ך איך אומרים שקיבלו בצבא

יש להם אולי

כמעט בכל בית יהודי יש ספר תנ״ך

אבל אני רוצה לשאול אתכם שאלה

כמה אתם מכירים אנשים

שקראו את ספר התנ״ך

גם דתיים, לא רק חילונים

קראו את ספר התנ״ך מתחילתו

ועד סופו

רק בשביל לדעת בואנה מה כתוב שם

עזוב ללמוד אותו

לקרוא אותו

כמה יש אנשים שקראו את ה... בואנה זה ספר הספרים

הוא למד את זה ולמד את זה ולמד את זה ולמד את זה

ואת ספר הספרים הוא לא טרח לקרוא

מתחילתו ועד סופו ייתכן

אז אם אין לך את הבסיס איך יהיה לך משהו בכלל

אתה שומע אנשים צטטים פסוקים רחמנא ליצלן איזה עיוותים של הפסוקים

אתמול הייתי בחתונה

אתמול הייתי בחתונה

אתה שומע את החתן

תלמיד חכם

אתה שומע אותו אומר הרי את מקודשת לי בטבעת זו

כדת משה וישראל אמרתי יש שם אירחם

צריך להגיד בטבעת זו לא טבעת זו

זו זה מילת שייכות זה כאילו שהוא אמר הרי את מקודשת לי בטבעת

שכדת משה וישראל

צריך להגיד בטבעת זו

לא זו

זו זה מילת שייכות

זה לא מילת הוריה למקבה

אז עשו סטטיסטיקות

שאלו ילדים שאלות

שאלו בוגרים שאלות

שאלות על יהדות אתה יכול לכתוב ספר בדיחות הכי מצחיק בעולם

שאלות בסיסיות על יהדות

ספר הבדיחות הכי גדול

שאלו ילד מה זה הלכה

אמר גשר בנתיבי איילון

מה זה זוהר? אמר זמר

אני אומר לך תשמעו תשובות אתה מתבלבל אתה אומר

בוא הנה אין להם מושג

א' ב' אין כלום

הייתה איזה מורה

אני שמעתי את הסיפור, סיפור אמיתי, אני כמעט התעלפתי

הייתה מורה שהתלמידה שלה

כתבה תשובה במבחן בתנ״ך

והם למדו לפי קסוטו

רש״י הוא מיושן בשבילהם, שקסוטו הוא דוקטור

דוקטור קסוטו זה משהו אחר, זה דוקטור

אז הילדה כתבה תשובה

לפי רש״י הקדוש

למה היא מבית מסורתי אז אימא שלה למדה איתה

גם מהספר של הבית ספר וגם מחומש רגיל אז היא כתבה תשובה שלה

המורה פסלה לה את התשובה, עשתה שתי קווים

וכתבה לה בקטן, כאן רש״י טעה

הבנתם?

עלק מורה

עד להיכן מגיעה הבורות?

איזה אחד נכנס לבית כנסת?

אז הוא ראה שהם מניחים תפילין

ראה על אחד הסטנדררים תפילין

פתח

הניח

אז מישהו אומר לו מה אתה עושה?

הוא אומר לו מניח תפילין

הוא אומר לו מה קרה לך? זה של רבנו תם

הוא אומר עד שהוא יבוא אני כבר אסיים, מה?

כולה להגיד שמע ישראל מה הבעיה?

הוא חשב שרבנו תם זה אחד מהמתפללים בבית כנסת

איי איי איי איי איי

היה איזה גוי אחד הגיע לחוץ לארץ אשתו אמרה איך בארץ ישראל הוא בדיוק היה בתקופה של האנתיפאדה וזה

אז הוא הגיע לחוץ לארץ אמרה לו איך בארץ ישראל? הוא אומר לה אני רוצה להגיד לך יש שם אנשים צדיקים

משהו משהו אמרה לו מה?

הוא אומר לה אני אומר לך כל חצי קילומטר עוצר אותי איזה יהודי דתי חרדי מודד לי לחץ דם

מודד לו לחץ דם

אה? בכל מקום מרחים תפילין.

אה, הוא הבין.

בסדר.

אשרי עם ישראל.

יש עוד הרבה בדיחות על בורות, אבל נמשיך ברשותכם.

אחרי האמת הנעדרת, כתוב יראי חטא יימאסו.

מי שהוא ירא חטא יימאסו בו. לא יוכלו לסבול אותו.

הדתיים האלה.

אה?

זה לא צריך לספר לכם דוגמאות.

אני אספר לכם רק דוגמא אחת קטנה.

יהודי חרדי

עשה מילואים.

חרדי

עשה מילואים.

עומד בטרמפיאדה עם חיילים.

מגיע לאגוס,

עוצר טרמפים.

החרדי רוצה להיכנס עם. אומר לו לא, אתה לא.

אומר לו לא, מה אני לא?

אומר, אתם קודם כל תלכו תשרתו בצבא.

הוא, הם מדהים.

הוא ערדי.

הוא מדהים.

הוא אומר, לא, לא, לא, אתם תשרתו קודם כל בצבא.

נו, מה תגיד?

מה עוד נשאר?

יראה חטא יימאסו.

סימן הבא.

מלכות תהפך למינות

ואם תוכחת.

המלכות

תהפך לכפירה.

אנטי-יהדות.

ואין תוכח, אף אחד לא מדבר.

אין כבר סטטוס קוו,

אין כבר כלום, הכל הולך לפי המוזות שלהם.

הכל,

כל מה שאפשר.

לא, הרבנים לא ידברו בצבא, לא תכתבו על המכתבים בעזרת השם.

מה הולך פה? מה, אנחנו ברוסיה? הלו!

אחר כך הוא אומר דבר מזעזע.

עוד סימן.

בית ועד

יהפך לזנות.

מה זה בית ועד?

אומר בית ועד של תלמידי חכמים.

לא מקום שסתם אנשים מתוועדים.

אומר בית ועד של תלמידי חכמים!

ייהפך לזנות.

אתם מבינים מה זה האינטרנט?

הוא לא כתב אינטרנט, אבל הוא כתב מפורש.

בית ועד יהפך לזנות.

זה לא יאומן. לפני אלפיים שנה לכתוב דבר כזה? בוטה?

אומר עוד סימן.

חוכמת סופרים תסרח.

היום מי צריך ספרים?

הכל הכל היום בפלאפון, אצלו ביד. הוא לא צריך.

יש לו את הרב גוגל, דוקטור גוגל. הכל מתגלגל לו שמה עד שיגלגלו אותו מדריל איפה.

מי קורא ספרים?

היום הכל עושים דרך המכשף.

שף.

לפני כמה שנים

עשו סטטיסטיקה.

אני מדבר איתכם לפני לפחות עשרים שנה.

עשו סטטיסטיקה.

מהם הספרים הנקראים?

ביותר.

יש שבוע ספר, פעם זה היה פעם בשנה.

היום בגלל שהם לא מוכרים אז כל חודש חודשיים עושים שבוע ספר, שבוע ספר.

לא קונים ספרים כבר.

רק אצל החרדים עוד קונים ספרים.

אבל אצלהם השם רע.

אז עשו סטטיסטיקה, מהם הספרים הנקראים ביותר?

מקום ראשון ספרי בישול.

מקום שני רומנים זולים.

תועבות.

שמעתם?

אלק שבוע הספר.

פעם היינו נקראים עם הספר. אתם יודעים מה זה? היינו נקראים עם הספר?

אז למה אתם קוראים לזה שבוע הספר? אתם קוראים לזה שבוע המטבח.

סימן הבא,

אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו.

מי זה אנשי הגבול?

זה לא משמר הגבול.

כי היה צריך להיות כתוב שומרי הגבול.

כתוב אנשי הגבול.

אלה שגרים בעיירות הספר.

יסובבו מעיר לעיר

ולא יחוננו.

אין להם חנינה.

אין לאן ללכת.

תראו את החבר'ה לדוגמה של גוש קטיף.

יש עוד הרבה אנשים שעוד לא מסודרים בכלל.

עדיין בקרווילות.

ואלה שסידרו אותם, כמה זמן לקח לסדר אותם?

וסידרו אותם כמו שצריך.

תרתי משמעו.

נו?

וכל אלה שגרים בשומרון,

ביהודה ושומרון,

כל הזמן הם צריכים להרגיש שהם במטווח.

כל פעם עולה לאיזה מישהו ג'וק, לוקח רובה, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה, מחסל כמה.

מה הולך פה?

אתם בטוחים שזה המדינה שלנו, ככה הם קוראים לזה, המדינה שלנו?

אני לא מבין.

מה שם זה אנשים סוג ב'?

סוג ג'?

מה הולך פה?

מה, אין להם זכויות?

זה מקומם.

מה הולך פה?

הגעת למצב

שכדי להיכנס לכפר קאסם, אני לא מדבר על קלקיליה, מנדקר שמי.

כפר קאסם!

אתה רואה את הניידות שם בחופה נכנסים, מסורגים.

במיוחד כשיש אקשן.

וואי וואי וואי.

והם מסתובבים,

חופשי אצלנו!

חופשי! הם לא מפחדים מכלום, למה אתה לא מסוגל לעשות להם כלום?

נראה אותך הולך, מסתובב לבד ככה,

או עם חבר.

לך לאיזה כפר,

תסתובב

ארץ ישראל שלנו, ישתבח שמו, תסתובב, תכיר את ה...

לא בלילה!

ביום!

לך בצהרי היום

על הג'בלאות, כנס לאיזה כפר ערבי,

נראה מה יישאר ממך.

מה הולך פה?

זה התחלתא דגאולה?

על איזה גאולה מדברים?

זה הסימנים לביאת משיח, זה לא ההתחלה של הגאולה.

זה הסימנים, זה הצרות שבאות לפני המשיח, זה לא ההתחלה של הגאולה.

ואז הוא אומר עוד שני סימנים שעוד לא התקיימו,

ויהי רצון

שלא יתקיימו.

תגידו אמן.

הוא אומר הגליל ייחרב

והגבלן יישום,

יש גרסה והגולן יישום.

איך אומרים, מצפון תפתח הרעה.

ואז הוא מסיים ואומר,

ועל מי יש לנו ועל מה יש לנו להישען?

על אבינו שבשמיים.

מה זה אומר

יש לנו להישען?

יש לנו להישען זה על מי היינו צריכים להישען.

זאת אומרת, אם היינו נשענים עליו

מזמן,

אז מזמן זה היה נגמר.

המשיח היה בא, ולא היינו צריכים את כל הסימנים.

אבל בגלל שאנחנו לא נשענים עליו,

ואנחנו נשענים על כוחותינו, ויהיה בסדר, ויש לנו את בבי.

אז נצטרך לספוג את כל הצרות

עד שנבין

שיש להישען רק על אבינו שבשמיים,

ולא על זולתו.

זה שצריך להיות צבא,

צריך להיות צבא,

זה צריך להיות ממשלה,

ממשלה.

אבל על מי להישען?

להבין מי בעצם מושך בחוטים, מי עושה לנו את הכול?

אין עוד מי לבדו.

אבל כל זמן שאתה בוטח בזולתו,

הפסדת עכשיו אותו.

אז ברשותכם אני אקריא לכם עכשיו

נגמרה, מסכת סוטה, עוד איזה קטע קצר,

ובזה בלי נדר נסיים.

האמת היא שאני הגעתי לפה, קצת לא מרגיש טוב,

אבל אמרתי, חייבים להשתדל,

להשתבחשם בלעד.

ובכן רבותיי,

מי שירצה יחיין בזה בבית,

במסכת סנהדרין,

דף צדיק ח',

עמוד ב'.

דברים מדהימים מה שכתבו שם.

בין השאר, כל הדפים פה מלאים מלאים מלאים מלאים בהרבה הרבה תוכן.

אבל בואו תראו דבר מדהים שקשור לאקטואליה, שתבינו עכשיו מה קשור העניין של האיראנים

לזה שאנחנו כבר

מזהירים הרבה שנים, הרבה שנים אנחנו מזהירים, לפחות

מאז שאני מכיר את עצמי בעל תשובה,

אז אני מזהיר את האנשים, תדעו לכם שהסכנה שלנו זה האיראנים.

האיראנים

כל הזמן אנחנו אומרים את זה. למה?

זה גמרא מפורשת, תשמעו מה כתוב.

אומר,

בשעת פטירתו

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי.

מי זה? רבי יוסי בן קיסמא.

בשעת פטירתו

אמר להם, להם, עמיקו לי ארוני.

את הארון של הפטירה עמוק תכניסו באדמה.

למה?

שאין כל דקל ודקל שבבבל

שאין סוס של פרסיים נקשר בו.

עכשיו איפה הוא היה?

תלמוד בבלי איפה זה?

בבל, בבל, נכון?

יש מישהו שראה את זה, אמר,

מה כתוב פה? תלמוד בובלה.

זה לא תלמוד בובלה, זה תלמוד בבלי.

אז,

שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו.

ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל

שאין סוס מדי אוכל בו תבן.

עכשיו תראו מה רשי כותב על זה.

שאין סוס מדי אוכל בו תבן, זה מדובר על ארץ ישראל.

שמוציאין הארונות חוץ לקרקע וחוסין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג.

גוג ומגוג זה בסוף, זה מלחמת עולם שלישית.

איי איי איי, שאין כל דקל, אומר רשי,

כלומר עתידין פרס ומדי

לבוא על בבל, על עיראק,

וללוכדה,

ונתמלאה כל ארץ בבל, חיילות פרסיים וסוסיהם.

ומשם באים לארץ ישראל ולוכדים אותה.

שמעתם?

אתם בתקופה האחרונה שומעים הרבה בחדשות מה שאומרים?

מה אומרים?

שבלבנון, בסוריה, כוחות, איראנים, מכינים את עצמם וכולי.

ממשיכה הגמרא ואומרת, אמר רב,

אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשעה על ישראל תשעה חודשים.

דרך אגב,

יש חילוף גרסה

בתוספות במקום אחר, שכתוב,

אין בן דוד בא

עד שתתפשט מלכות הרשעה על כל העולם

תשעה חודשים, לא רק על ישראל.

עכשיו, מה זה מלכות הרשעה?

אז יש מקום אחד שראיתי שכתוב שזה הכוונה לאדום,

ומקום אחר ראיתי שכתוב ישמעאל.

אז זה לא סותר.

הם הולכים ביחד בדרך כלל.

אז למה תשעה חודשים?

שנאמר, לכן יתנם עד עת יולדה.

כמו היולדת,

שזה תשעה חודשים,

אז לידת משיח צריכה שתהיה תשעה חודשים.

אז לכן יתנם עד עת יולדה ילדה,

ויתר אחיו ישובון על בני ישראל.

עכשיו תקשיבו טוב רבותיי מה כתוב פה.

אמר עולה,

יתה

ולא אחמנה.

וכן אמר רבה,

יתה ולא אחמנה.

מה הם מתכוונים?

יתה יבוא,

ולא אחמנה, ולא אראנו.

כמה שורות מתחת,

וכן אמר רבי יוחנן, יתה ולא אחמנה.

שלושה

צדיקים יסודי עולם אומרים,

אם זה בתנאי הזה של הבלגן,

האיראנים,

כי הרי יש הרבה אופציות אמרנו לוויאת המשיח.

אבל אם זה בקטע הזה,

יבוא ואני מעדיף לא לראות אותו. תארו אותי בתחיית המתים אחרי הבלגן.

עכשיו שימו לב, טוב.

אם אתה לוקח את אמר עולה, יתה ולא אחמנה,

ואתה מתחיל מהא של עולה, עולה מסתיים באלף.

אמר עולה, יתה ולא,

תחבר את האותיות, יוצא לך אייתולה.

אחמנה, אותיות,

אה?

חומיינה.

אייתולה, אחומיינה. אותן אותיות בדיוק, תסתכלו.

וזה מופיע שלוש פעמים בדף הזה.

המהפכה האיראנית של האייתולות.

יתה ולא אחמנה.

גם כשאתה עושה את זה עם ההא של רבה וגם עם האלף של עולה, יוצא לך אייתולה,

אחומיינה.

מדהים ומזעזע.

נשאלת השאלה,

כך שואל המגיד מדובנה,

איך יכול להיות שגדולי עולם כאלה אמרו,

יבוא המשיח והם לא יראו אותו, מעדיפים לראות אותו אחרי הבלגן? איך זה יכול להיות?

אומר המגיד מדובנה,

למשל, למה הדבר דומה?

אומר,

היה איזה מיליונר שהוזמן למסיבה של חבר שלו.

אני יודע מה, חיתן את הבת, חיתן את הבן, לא משנה מה.

הוא הגיע לאירוע מעיר רחוקה.

והוא הגיע כשעתיים-שלוש לפני האירוע.

אז הוא ניגש לאחד המלצרים שם שמסדר את האולם.

הוא אמר לו, חמוד, איפה יש פה בית מלון שאני יכול בינתיים לנוח מהדרך?

אז הוא אמר לו, דווקא לא רחוק מפה, תיקח פה שמאלה וימינה, יש לך בית מלון.

זה מזכיר לי בדיחה.

שהוא אמר לו, שמאלה וימינה.

היה איזה נרקומן אחד

שעמד ברמזור,

אוסף כסף.

אז בדיוק הגיע איזה תלמיד חכם, איזה רב, הגיע לרמזור.

אז הוא שואל את הנרקומן,

סלח לי,

איפה פה זה הדואר?

אז הוא אומר לו, הדואר, מה הבעיה?

תלך ישר,

ימינה, שמורה, זה הדואר.

אז הוא אומר לו, בוא'נה, אתה נראה כזה בחור נחמד וזה.

למה אתה לא בא ללמוד אצלנו בכולל פה? יש לנו דווקא כולל פה קרוב. תבוא, תלמד, נחזק אותך בעזרת השם, נכוון אותך,

נעלה אותך בדרך העולה בית השם.

הוא אומר לו, אתה תכוון אותי, אתה לדואר לא יודע להגיע, אתה רוצה לכוון אותי, אתה?

איי, איי, איי.

אז אותו מיליונר,

המלצר אמר לו שהביתמלון נמצא שם,

אז אותו מיליונר אמר לו, תשמע,

ברגע שיתחיל האירוע,

אם תבוא ותער אותי בזמן,

תקבל ממני

כמו שצריך.

תקבל טיפ הגון.

זה מזכיר לי,

היום אני אזכר בהרבה דברים.

היה איזה אחד, הגיע לאירוע,

באיזה אולם, אירועים.

אז המלצר מגיע, אז הוא אומר, המלצר, תקשיב טוב,

אם אתה תפנק אותי הערב,

אני אתן לך טיפ שבחיים שלך לא קיבלת מאף אחד. אני מבטיח לך, אתה מקבל טיפ,

בחיים שלך לא קיבלת.

ההוא, מה זה, פינק אותו, הולך, חוזר, מביא לו מה שהוא רוצה וגם מה שהוא לא רוצה. מביא, הולך, חוזר, הולך, חוזר.

סוף הערב הוא אומר לו, נו,

מה עם הפינוק?

מה עם ה... סליחה, מה עם הטיפ?

אז הוא אומר לו, הטיפ,

שים לב,

לעולם

אל תאמין למי שאתה לא מכיר אותו.

איך הטיפ?

אז הוא נתן לו, אמר לו, תשמע, הנה, קח על החשבון,

תבוא, תעיר אותי, תקבל כמו שצריך.

בסדר.

בזמנם,

כשהיו עושים אירוע,

אז היו עושים גם שולחן בצד לעניים של העיר.

אבל העניים של העיר, ראשי מרחם, היו רבים,

אז היה להם דלת צדדית,

וברגע שמתחיל האירוע, פותחים את הדלת, ומי שהצליח להיכנס, זכה.

אין מספרים, זה לא קופת חולים.

אז בלאו הכי כל העניים שם היו צובעים על הדלת בצד, ומחכים שייפתח הדלת, ואז הם יוכלו גם להיכנס.

אחד העניים

שמע את השיחה של המיליונר עם המלצר.

עלה לו רעיון, הלך למלצר, אומר לו, אבו סאנק, תעשה טובה.

אני הולך גם כן לנוח,

מאחרי הצריף.

תעשה ג'סטה, בדרך כשאתה הולך לעייר את המיליונר,

תעבור דרכי, תעייר אותי גם טוב, אבו סאנק, בסדר?

מה אתם אומרים, הוא יבוא לעייר אותו?

אה? הוא בטח גם יקבל טיפ.

אומר המגיד מדובנה,

כשעולה ורבה ורבי יוחנן אמרו יתה ולא אחמנה,

אנחנו מעדיפים לא לראות את המשיח בתנאי כזה,

זה בגלל שהם היו בטוחים

שיבואו לעייר אותם.

אומר המגיד מדובנה, אבל מי יבוא לעייר אותנו?

השם אירחם.

מי יעייר אותנו?

אנחנו צריכים לצבוע על הדלת ולדאוג שיכניסו אותנו ולהידחף.

לא משנה באיזה תנאי, באיזה מצב, להידחף, שיכניסו אותנו.

אבל הם יכלו להגיד ככה,

אז נסיים ברשותכם

בדבר טוב.

רבי יונתן אייפשיץ

היה אחד מהיועצים של המלך בצרפת.

ויום אחד בא אליו אחד הדוכסים

והקנית אותו, ניסה להקנית אותו.

מה הוא אומר לו?

תגיד לי, למה אצלכם כתוב בתורה שהמשיח שלכם יבוא על חמור?

בושות.

לא יכולתם לכתוב שיבוא על סוס?

משהו יותר מכובד. מה אתם כותבים שהוא יבוא על חמור?

אמר לו רבי יונתן אייפשיץ,

אני אתן לך תשובה,

אבל רק בעוד שלושה חודשים.

אמר לו, מה קרה? אין לך תשובה לעכשיו?

אמר לו, לא, אני רוצה להמחיש לך את התשובה.

עוד שלושה חודשים תקבל תשובה כמו שצריך.

אמר לו, אין בעיה.

רבי יונתן אייפשיץ

ביקש מהמלך

שיארגן

קרב תרנגולים לעוד שלושה חודשים.

אז לא היה להם כדורסל,

כדורגל, כל החרטוט שיש להם.

אז מה היה ההובי שלהם? היו עושים קרבות של תרנגולים והיו מהמרים על התרנגולים מי ניצח.

אז ברגע שהוכרז שיהיה קרב תרנגולים, כל אחד מפטם עכשיו את התרנגול שלו

כדי שהוא יגיע לקרב ככה

פנתר.

טוב.

הגיע, שלושה חודשים עברו,

הגיע הזמן,

כל אחד הגיע, עם מוחת תרנגול, חבל על הזמן.

גם רבי יונתן אייפשיץ הגיע.

הם,

איך קוראים לזה היום?

נו, מה שמגישים לאנשים בצלחת, איך זה נקרא?

מה אומרים לזה?

שמביאים להם את הירך,

הירך של החוף.

לא, אבל איך קוראים לזה? יש לזה שם, נו, ברח לי השם.

לא, לא.

ברח לי השם של זה, נו.

לא משנה.

קיצור, הוא הגיע עם עופון, עופון קטנצ'י כזה.

כולם צוחקים,

אומרים לו, מה הבאת פה?

הוא אומר, הבאתי פה פייטר.

אמרו לו, מה פייטר?

אז הבאת אותו בתור שופט, בתור כוון, בתור מוות, הצופה.

הוא אומר, לא, לא, תסתכלו עליו ככה, זה לוחם קרבי זה.

טוב, כולם צוחקים וזה,

זורקים את התרנגולים לתוך הזירה.

עכשיו מתחיל הקרב,

עולה ענן אבק,

אז לא רואים כלום.

אז אפשר עכשיו להתחיל להתערב.

הם מתערבים ביניהם כל הגויים.

מתערבים לפי מספרים, יש כל תרנגול, יש לו עליו מספר.

אף אחד לא חלם שתרנגול של רבי נתניהם יצא לנצח, זה לא שייך.

טוב,

נהיה שקט אחרי כמה זמן.

ענן אבק ועפר יורד למטה.

ואז הם מסתכלים

והם רואים

שאף אחד לא ניצח, כולם מתים, כולם גמורים.

כולם גמורים.

זה מזכיר לי בדיחה

שהעכבר

ישב פעם עם שני אריות,

ישבו ככה על ערק וקצת דג מלוח וביסקוויטים.

יש לזה שמות, יש כאלה שקוראים לזה מזא,

יש כאלה שקוראים לזה ג'עלה,

יש כאלה כל אחת זו כל העדה והשם שלה לקטע.

והם יושבים ככה, שני אריות ועכבר. עכשיו, באופן טבעי,

למי יש קיבולת יותר קטנה?

ודאי לעכבר.

אז מי יתמסטל ראשון? מי ישתכל ראשון?

העכבר.

אז העכבר ככה שתה וזה, הופ, נרדם.

עכשיו, שני האריות התחילו להתווכח ביניהם מי מגלגל אותו ככה, מלפף אותו,

ולוקח אותו ככה ראשון.

התחילו לריב ביניהם,

קרעו אחת את השני, מה זה?

מה זה מלחמה של שתי האריות?

שניהם מתו, אבל שסועים, אחד שיסע את השני.

העכבר התעורר שלושה ימים אחרי הסוטול. שלושה ימים לקח לו להתעורר.

איך שהוא מתעורר,

מסתכל על האריות, ככה רואה אותם שסועים,

אז הוא אומר, יואו, וואי וואי וואי,

מה שאני מסוגל לעשות שאני מסטול, וואי וואי וואי וואי.

אתם מבינים?

זה, דרך אגב, היה כזה קטע באחת המלחמות לא מזמן,

שהיה אז את ההבלגה.

אז אלה נלחמו, ארצות הברית עם עיראק,

מלחמת המפרץ,

חבית על חבית, ואנחנו קיבלנו מלכויות, 39 טילים לפה,

39 מלכויות.

קיצור, אחרי ששני האריות האלה נלחמו,

שאלו את הרמטכ״ל,

אמרו לו, תגיד,

מה יש לך להגיד על המלחמה?

אז מה הוא אמר?

ניצחנו.

עיראק, ניצחנו.

העורף היה מוכן.

למה היה מוכן? לשחיטה?

עיראק, העורף היה מוכן, עשה אותנו חמורים.

רק את החמורים עורבים.

עיראק, העורף היה מוכן.

אתם מבינים? זה בדיוק כמו העכבר עם שני האריות.

נחזור לענייננו.

הם רואים, אין תרנגולים, כולם גמורים.

פתאום,

מתוך אחד הסדקים בקרש מסביב של הזירה,

היה איזה סדק,

יוצא התרנגול הקטן משם,

יוצא החוצה, מסתכל שמאלה-ימינה,

רואה עין אף אחד,

נגמר.

אתה רואה אותו מנפח ככה את החזה שלו, אז...

עד אפס, ניצעתי.

רבי יונתן אייפשיץ

ניגש לאותו דוכס,

טופח לו על השכם,

אומר לו, הבנת?

הוא אומר לו, מה?

הוא אומר לו, מה?

מה, מה לא?

מה, מה?

מה, לא הבנת?

הוא אומר לו, מה צריך להבין?

הוא אומר לו, אתה לא זוכר שאלת אותי לפני שלושה חודשים שאלה?

הוא אומר לו, כן. הוא אומר, מה הייתה השאלה?

שאלה, למה המשיח שלכם יבוא על חמור ולא על סוס?

אז הוא אומר לו, והרי התשובה.

הוא אומר לו, איפה יש פה תשובה?

אמר, אני אסביר לך.

אם גם עכשיו לא הבנת, אני אצטרך להסביר לך.

חמור מסמל חומר, חומריות.

סוס מסמל גאווה.

סוס זה למלחמה.

אבל כתוב שהמשיח שלנו יבוא רוכב על חמור.

הוא יהיה רוחני.

הוא יהיה רכוב על החומר.

אנחנו מעדיפים

שהוא יבוא בלי מלחמות.

שכל העולם יילחמו בגיננו.

כולם יחפשו את התרנגול הקטן הזה,

וכולם יתחשחו ביניהם כדי לתפוס את התרנגול הקטן הזה.

אבל הוא יתחבא לכולם, כמו שאומרים. הם קודם כל יגמרו אחד את השני.

וככה כל אומות העולם יגמרו אחד את השני במלחמת גוג ומגוג.

וכשכולם ימותו,

כל אלה שנלחמו,

אנחנו נגיד, ניצחנו.

מה רע?

למה צריך להילחם?

אם אתם יכולים להילחם ביניכם ולעשות לנו את העבודה טוב,

ימשיך כבודו.

אז לזה אנחנו מייחלים.

אנחנו מייחלים שבמלחמת גוג ומגוג אנחנו לא נהיה מעורבים.

במלחמת גוג ומגוג הכל בגללנו מתחיל.

גם הכל בגללנו ייגמר.

אבל אנחנו צריכים להתפלל שאנחנו לא נהיה מעורבים שם.

שהם יילחמו ביניהם, יגמרו אחד את השני, ואחר כך המשיח יבוא על מוכן.

לא צריך מלחמות, בשביל מה?

תהרגו אחד את השני יותר טוב.

אז אנחנו רואים, הם כבר התחילו יפה בסוריה, התחילו פה, התחילו שם.

שימשיכו, בעזרת השם,

ילכו מחייל אל חייל.

אנחנו לא מתערבים, גם לא רוצים להיות שופטים אפילו.

אפילו לא כוונים.

אנחנו מעדיפים לשבת ללמוד תורה, לעשות רצונו יתברך.

והשם איש מלחמה, ישתבח שמו, הוא יעשה את כל העניינים.

ישתבח שמו לעד.

השם יזכה את כולנו,

שנזכה מהרה לראות את הגאולה ברחמים,

כל הסימנים שכתובים, בעזרת השם,

הכל יעבור לגויים,

ואנחנו נזכה בעזרת השם להינצל

בכל הסימנים הרעים.

נזכה מהרה

לראות בביאת משיח צדקנו, מחמד עינינו, מהרה ברחמים.

אמן, כן יהי רצון.