פרשת שמות | הרב אורי יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קרבנים, לא שורף תחנות

ברוכים הבאים

בעזר השם יתברך

אנחנו בצל הסופה שאומרים שמתקרבת ישתבח שמו

אז נתחיל בזה

אנחנו בתפילת שמונה עשרה

בברכה הראשונה אומרים

משיב הרוח

מוריד הגשם

יש הרבה

שטועים במילה משיב וחושבים שהכוונה מחזיר

מחזיר את הרוח

היה קיץ

עכשיו חורף

מחזיר את הרוח

זה לא, זה לא זה

זה משיב בצרה

לשון השווה זה משיב

משיב בפתח

והשין דגושה

זה כאילו היה כתוב מנשיב

הקדוש ברוך הוא נושב ברוח

כמו שנאמר

עושה מלאכיו רוחות

משרתיו יש לו עט

אז מי נושב ברוח זה אחת מהגבורות של הקדוש ברוך הוא

והקדוש ברוך הוא ישתבח שמו הוא נושב ברוח בלאו הכי הוא גם מוריד את הגשם

והוא מחליט איפה ירד הגשם וכמה ירד ואם ירד הכל הוא מחליט

הוא גם מחליט איפה הרוח תנשב

ובמה היא תפגע

ואת מה היא תפיל

צריך לזכור את זה

למה אני אומר את זה?

אדם קנה מגבעת

חמש מאות שקל, אלף שקל, מגבעת חדשה

הולך ברחוב

פתאום באה רוח, שלק, העיבה לו את המגבעת, ישר לתוך שלולית עם בוץ

רחת על המגבעת

מה אתה רואה אותו עושה?

מקלל את הרוח

מה אתה מקלל את הרוח?

הרוח הזאת

היא בשליחותו של מי?

הקדוש ברוך הוא ישתבח שמולאן, מי נשב בה?

ובוא הנה שלא יהיה לו

מי עיף לך את הכובע?

לא הרוח,

הוא ראו עולם

הוא לא עיף לך את הכובע, מה אתה מקלל?

אנשים לא שמים לב מה הם עושים

הרי אנחנו אומרים אין אדם נוקף אצבע מלמטה, אלא אם כן נגזר עליו,

נו אז מה כתוב לך שהכובע שלך צריך לחוף כפרה

לתוך השלולית

אז תקבל את זה באהבה, ישתבח שמו

למה דווקא הכובע שלך עף, כובעים של אחרים לא עפו?

ישתבח שמו

אז משיב הרוח, מי שנושב ברוח

עכשיו אמרו לקשור דודים, לקשור עניינים, לקשור זה

אבל אתם תראו שגם אלה שקשרו

אם הקדוש ברוך הוא מחליט

שזה לא יעזור,

זה לא יעזור, זה עם החבלים והחוטים זה העוף

השתבח שמולן

ברצוני ברשותכם להתחבר למה שאמרנו בפעם שעברה

משום שתמיד הזמן קצר והמלאכה מרובה ולא הספקתי להגיד לכם עוד כמה דברים חשובים

בפעם שעברה

אז מי שזוכר בפעם שעברה דיברנו

על העניין של בית כנסת

ואת אלוקים נהלך ברגש

שיש לשמור על קדושת בית הכנסת

והבנתי שיש כמה שלא הבינו

שאני מדבר לאו דווקא בזמן התפילה

יש כאלה שחושבים

שאסור לדבר בבית כנסת, מתי?

בזמן התפילה, למה?

יש שלטים בבית כנסת

יש כאלה בתי כנסת כשלט, אסור לדבר

בשעת התפילה ובקריאת התורה

אה, יופי,

אז בין לבין מותר, לפני, אחרי, הכל מותר

הכל מותרים לכם, הכל ג'רועים לכם, הכל מה עולים לכם

רבותיי, השלטים האלה מתחים, צריך להוריד אותם

אסור לדבר בכלל בבית כנסת

חוץ ממה שצריך לדבר

דברי תורה, תפילה, תהילים, משניות,

כל מה שצריך

אבל סתם לדבר, מי תראו?

אבל אני לא מדבר רק במהלך התפילה, אני מדבר בכלל, אדם נכנס עכשיו לבית השם

אתה צריך להרגיש שזה בית השם, אתה לא שם לב שאתה בבית השם

אז לפני כמה זמן הייתי באיזה בית כנסת

וסיימנו את התפילה

אנשים יצאו

ולפני שייכנס המניין הבא

אני רואה שיושב שם יהודי,

צלצל לו הטלפון

והוא מדבר בבית כנסת עם מישהו על האו ועל דם

ניגשתי אליו מהעור

טפחתי לו ככה על השכם בעדינות

ואמרתי לו בלי לדבר, אני בפנטומימה עושה לו

אז הוא אומר לי מה?

אמרתי לו

רוצים לדבר איתך בחוץ

אז הוא אומר לי רוצים לדבר איתי בחוץ?

אז הוא יצא,

חיפש, הוא רואה ערף אחד

אז הוא חוזר אליי ככה מהפתח של הבית כנסת ואומר לי מי?

אז אמרתי לו

אלה, רוצים לדבר איתך, אבל הם בחוץ

לא פה

בכוונה עשיתי לו את זה בצורה כזו כדי להמחיש לו, אתה יודע, כשאתה ממחיש לבן אדם זה נחרט לו בראש

אם הייתי אומר לו, תשמע זה לא בסדר, לא מדברים בית כנסת וזה,

ישר איזה ערורא היה אומר לו

את מה שהוא רגיל להגיד

אבל כשעשיתי לו ככה, עם חיוך

אז הוא עשה לי

הבנתי את המסר

זו החוכמה, החוכמה להגיד את זה תמיד בצורה עדינה

שהבן אדם יקבל את מה שאתה אומר, לא שחלילה

יכעס עליך

דיברנו ב...

אם אתם זוכרים בחג החנוכה דיברנו בנושא החינוך

ושם

דיברתי ואמרתי שהשתבח שמו לעד

יש הרבה ילדים

שמבזבזים את הזמן במקום ללמוד תורה לומדים קשקושים

ובכל מיני בתי ספר

והעיקר

הבית ספר על רמה אבל התלמידים

תת רמה

אז מה עשינו?

מי שרוצה יראה את ההרצאה של חנוכה

אבל שם גם כן לא היה לי זמן להאריך

אז ברשותכם אני שם דיברתי על הנגטיב

עכשיו נדבר על הפוזיטיב

דיברנו על השלילי נדבר על החיובי

כל הזמן אומרים לנו למה אתם לא לומדים ליבה?

למה אתם לא לומדים ליבה?

ועל זה אני רוצה ללכת איך אומרים בראש שלהם לזרום

אתם יודעים מה זה ליבה?

אתם יודעים מה הליבה האמיתית היום?

אני אגיד לכם מה הליבה האמיתית

בואו תראו

אתם ודאי תסכימו איתי שרוצח מספר אחת כאן בארץ,

הרוצח מספר אחת זה תאונות הדרכים.

אין חולק.

ואני לפני כבר

למעלה מ-25 שנה

שואל בהרצאות,

ומשום מה זה עדיין לא נתפס.

אני שואל,

אם כולם מבינים

שתאונות הדרכים זה הבעיה הכי קשה כאן,

ובדרך כלל תאונות הדרכים

זה במיוחד אצל הקטלניות,

זה אצל חבר'ה צעירים,

ובמיוחד דרך אגב בשבת קודש.

זה לא אני אומר, תבדקו אותי.

אז

למה לא עושים מניעה?

לא כמו שמה שהם עושים,

מניעה יסודית.

כבר לפני 25 שנה

אמרתי בהרצאות,

למה אתם לא מלמדים בבתי הספר

את הילדים נהיגה?

פשוט.

לא ביסודי,

בתיכון.

למה? אתם מדברים עלינו על ליבה?

אני מתחיל איתכם.

פותח.

קודם כל, הנושא הזה.

מה הבעיה?

תאוריה, יש בעיה ללמד?

למה בן אדם צריך ללכת לעבור?

שיעבור בבית ספר, תאוריה.

אלא מה?

השיקול הוא...

אז יותר חשוב מחיי אדם?

אתם מטיפים לנו מוסר?

גמרנו.

גמרנו עם התאוריה.

תגידו, אלה שלומדים נהיגה,

אתם רוצים להגיד לי שהם יודעים לנהוג?

הם יודעים מבחינת החוק.

אבל למה לא מלמדים? הרי בבית ספר יש כל כך הרבה זמן שאפשר לתת את זה לילדים עם כל השטויות,

כל הנוסחאות של סינוס וקוסינוס וטנגס שאף אחד לא משתמש בהם.

אז תלמד אותו שיעור נהיגה,

אבל מקצועית.

מה הכוונה?

ללמד מה שלא מלמדים

במורה נהיגה.

מה אתה עושה כשאתה נמצא בירידה תלולה?

מה אתה צריך לעשות כשאתה נכנס לשמן,

שלולית שמן?

מה אתה עושה כשהאוטו מתחיל להחליק?

מי מלמד את זה את הדהגים?

מה אתה עושה בכל מיני מצבים שאתה נוהג עכשיו ואתה רואה עכשיו רכב מתקרב אליך,

איך אומרים?

יש בדיחה כזאת,

שאומרים

שהיה איזה מישהו שנהג ברכב

ופתאום הוא רואה במראה מצד שמאל

שמטוס יורד לכיוון האוטו שלו

מטוס מצד שמאל יורד לכיוון האוטו שלו

נו מה צריך לעשות?

מאור מה צריך לעשות?

מכוון את המראה

איך אתה רואה מטוסים?

מסיעה שהמראה לא מכוונת

אז

בלאו הכי

מה זה הדברים האלה?

לא מלמדים את הדברים הכי הכי חשובים

ואנחנו נתקלים בזה כל הזמן

אתה חי את זה בכביש

ואת זה דווקא לא מלמדים

נו

העיקר שהוא יעבור את הטסט, מלמדים אותו לא איך לנהוג נכון, איך לעבור את הטסט

איך להצליח

אבל אם היו מלמדים את זה בבתי ספר

הכל היה נראה חייבת, תסתבח שמו

אני אגיד לכם יותר מזה

גם הבחורים הצעירים היו פחות מתלהבים, למה?

יש לי כבר רישיון מגיל 16

אז הוא לא היה מתלהב

זה היה מצנן לו את כל ההתלהבות בלאו הכי היה עושה פחות בלאגן בכביש

זו דוגמה אחת

דוגמה אחרת, מדברים על ליבה

רבותיי, אני זוכר כשאני הייתי ילד

היה לנו שיעור אזרחות פעם בשבוע ביום שישי

אזרחות קראו לזה

מה אתה לומד באזרחות?

מה זה בתי משפט?

מה זה שופט?

מה זה שוטר? מה ההיררכיה? מה זה פה? מה זה שם?

אתה לומד מושגים

נו בסדר למדתי, עכשיו מה?

הבחור היה בבית ספר

עבר לתיכון

בסדר?

סיים תיכון

אני מדבר על אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות

בכוונה אני מדבר

הלך לצבא

סיים את הצבא

לא עובר כמה חודשים התחיל לקבל דוחות,

משפטים, עניינים,

מה קרה?

בבית, אצל ההורים שלו הוא פתח נגיד קיר, עשה חלון

קיבל דוח

מה?

עשיתי לי חדר בבית

אומרים לו, מה זה? מה זה? צריך רישיון בשביל זה?

הוא אומר, מה? אבל לא ידעתי

לא ידעת? תגיד את זה במשפט

מגיע לבית משפט

שופט אומר לו, אתה נאשם בכך וכך, ואומר לו

אתה מודה?

הוא אומר לו, מודה, אבל אני לא ידעתי

יש כלל, אי ידיעת החוק

אינה פוטרת מעונש

אותו אחד מתרגז,

עומד בבית המשפט ואומר, רגע, רגע, מה זה?

מה זה אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש?

למה? מי לימד אותי את החוק?

אומרים לו, מותק, יש לך בעיה שלא למדת

מה זה יש לי בעיה שלא למדתי?

מתי היה לי זמן ללמוד?

מי טרח ללמד אותי חוקים של המדינה?

מאז שאני ילד לימדו אותי את כל מה שחשבו שצריך ללמד אותי במשרד החינוך

בצבא לא היה לי זמן ללמוד

ועכשיו יאללה

לבית משפט, על מה?

אבל מתי אתם רוצים שאני אספיק ללמוד את כל ספר החוקים?

אתם יודעים כמה חוקים

אנשים לא יודעים בכלל?

לא חוקים שסתם נמצאים בספר החוקים,

חוקים שהם

אקטואליים לכל אחד ואחד מאיתנו שצריך לדעת מה החוק אומר,

ואנשים לא יודעים?

לא יודעים. רק אחרי שהם מסתבכים,

עכשיו קח לך עורך דין,

ותנסה לצאת במצב שנכנסת.

רגע, אם אתם כבר מדברים על ליבה,

אז אתם צריכים בבית ספר

ללמד את החבר'ה את החוקים.

להבדיל,

אצלנו הדתיים,

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו את החוקים.

אנחנו מלמדים אותם את התורה, כי זה תורת חיים.

אז מלמדים אותם הכול.

הם יודעים הכול, מה צריך לעשות, על פי ההלכה.

אבל עם חוקי המדינה?

למה אתם לא מלמדים את הילדים שלכם את החוקים?

איפה הליבה שלכם?

עוד דוגמה.

אדם שמשתחרר מהצבא,

לוקח לו עוד כמה שנים, קצת, לא הרבה.

והוא מתחתן.

בדרך כלל הם גם לפעמים מתחתנים.

יש גם הרבה שמתגרשים, כידוע לכם.

היום

למעלה מ-70% מתגרשים.

זה כבר מתקרב ל-80%.

היום יש אנשים שיש להם מנוי ברבנות.

הוא כבר גרוש פעם ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית.

הסתבח שמו.

בקיצור, כשבן אדם מתחתן,

הוא לא יודע כמה זמן זה יחזיק.

אבל מנסים.

שמן רחם.

למה זה ככה?

משום שאף אחד לא הכין אותו לחיי נישואין.

מי לימד אותו מה זה בני זוג, מה זה אישה, מה זה גבר,

מה זה פה, מה זה...

מי קיבל הדרכה?

אז יש כאלה שהולכים,

אחרי שיש להם צרות, לגישור.

מחפשים גישור.

מתק את הגשר צריך לעזור לפני שמתחתנים.

צריך להכין את עצמך לפני כן.

צריך ללמוד. זה לא דבר פשוט לחיות עם עוד בן זוג למשך 70 שנה, כשדעותיכם שונים,

כמו שהרמב״ם אומר,

כמו שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונים.

וזה תחת לחץ מתמיד של משכנתה, וחובות,

ומכולת, וילדים, והוצאות, והורים, וחמה, וחמות, וחותנת.

פעם אמרתי, מה ההבדל בין

חמות לחותנת?

אמרתי, תלוי אם היא טובה או רעה.

אם היא טובה,

זה חותנת.

אם היא רעה, חמות.

למה?

חמות,

בתוך זה יש את האותיות מוות.

חותנת, יש בתוך זה אותיות נותנת.

נתינה זה אהבה.

אז אם היא טובה,

חותנת. לא טובה, השמר רעב

חמותך

איי-איי-איי-איייי-איי-איי

אז יש לך להכין הרבה חנות, זה לא פשוט.

אצלנו לדוגמה בחורי הישיבות,

כל החיים שלהם למדו מידות,

למדו תורה,

עבדו על עצמם,

ועם כל זה לא מספיק.

לפני שהוא עומד להתחתן,

עושים לו הכנה ולימוד מיוחד,

ולא ככה, יאללה, מתחתנים.

זה הליבה האמיתית.

ושנה אחרי שהוא התחתן,

בדרך כלל הוא כבר נהיה אבא, בדרך כלל.

אתה קיבלת הכנה להיות אבא?

אתה עכשיו הפכת להיות מחנך.

אתה צריך לדעת לחנך את הבן שלך.

אתה בכלל מחונך שאתה יכול לחנך?

אז מתפלאים, למה הדור הזה נראה כמו שהוא נראה?

מה אתם מתפלאים?

אין להם ליבה.

יש להם קשקושים מקושקשים.

נוסחאות.

מה, העיקר זה עבודה? עבודה?

12 שנה אתה צריך ללמוד בבית ספר בשביל שתהיה לך עבודה?

תגיד, אתה נורמלי?

לבזבז 12 השנים היפות ביותר בחיים שלך.

לבזבז

על מה?

על עבודה?

ובסוף רוב אלה שלומדים לדוגמה חשמל, בסוף יוצאים אינסטלטור.

אינסטלטור.

שרברב.

אני

בדידי אבו עובדה.

למדתי שלוש שנים חשמל.

איפה אני ואיפה חשמל?

ואם תבדקו את כל אלה שלמדו איתי בכיתה,

אף אחד מהם לא יצא חשמלאי, אני חושב.

וככה זה יוצא ברוב ה...

ברוב המקרים זה ככה.

נו, אז מה יוצא?

יוצא שפספסנו.

בזבזנו הרבה זמן. על מה?

זה לא תכליתי.

אבל משהו תכליתי לכולנו זה כל מה שאמרתי.

רובם ככולם של כל האנשים נהגים.

רובם ככולם נתקלים בשוטרים ובשופטים

באיזשהו שלב בחיים.

רובם ככולם,

או פקחים, כן?

רובם ככולם בוודאי, בעזרת השם,

מגיעים לעניין של נישואין וילדים.

ופה צריך הכי הרבה ללמוד.

ובעזרת השם,

עוד חזון למועד נקווה שנזכה

גם לדבר על שלום בית וחינוך ילדים.

מה שנספיק

ללמד את הציבור בעזר השם בלא נדר.

אז זה רציתי להשלים ככה, בקטנה כמו שאומרים,

מהשיחות הקודמות שדיברנו.

וברשותכם אני רוצה להשלים עוד משהו.

בפעם שעברה דיברנו

על העניין של מה שהם חגגו את

תחילת השנה של השם מרחם

של הגויים.

והזכרנו גם כן באחת השיחות שיש

חבר'ה צעירים,

בחורי ישיבות,

שאתה רואה אותם יושבים בחוצות העיר,

לא כאן בבני ברק,

אבל במקומות אחרים,

וצופים

במסכים במשחקי כדורגל, כדורעגל.

אז בהקשר לכך, לדוגמה,

יש קבוצה שקוראים לה ברצלונה,

ויש להם שחקן מסוים,

והוא, כשהוא מבקיע גול, אמרו לי,

אז הוא מצטלב.

והחבר'ה אוהדים אותו.

לא רוצה להגיד שיש כאלה שאומרים, מעריצים אותו.

כאשר המושג הערצה היא רק כלפי קודשא בריחו,

נקדישך ונעריצך.

והסמל של הקבוצה הזאת

זה צלב.

אז מישהו אמר לי, לא, זה לא צלב, זה פלוס כזה.

זה פלוס, זה לא צלב.

אמרתי לו, תגיד, אתה ראית פעם חונית שברולט?

אמר לי, כן. אמרתי לו, ומה זה שם?

הוא אומר, זה גם לא צלב.

אמרתי לו, כן.

תגיד, וראית פעם מגן דוד

של הצלב האדום?

אמר לי, כן. אמרתי לו, איך נראה הצלב שם?

בדיוק כמו אותו צלב.

וקוראים לזה הצלב האדום,

לא קוראים לזה הפלוס האדום,

גם לא האיקס האדום.

אז על מי עובדים?

אז אתה מתחבר לדברים כאלה?

מה פלא שיש לאנשים אחר כך

ספקות באמונה?

זה הסטייפלר אמר.

זה פוגם בנפש, פוגם בנשמה.

רק ההסתכלות על זה.

כל שכן אהדה!

פור!

נחמונו אל-סראם.

עד כדי כך שאתה שומע גם אנשים דתיים,

שתוך כדי התבטאות שלהם כבר נכנס בסלנג

שהם אומרים למישהו שהולך נגיד לאיזה שליחות, אז אומרים לו

שהם מחזיקים לו אצבעות.

זה נצרות.

זה מושג נוצרי.

הנוצרים,

כשהם,

מה הם עושים?

הם עושים עם אצבע אחת על האצבע השנייה,

כמו איקס,

וכביכול בזה הם כאילו מתחברים

לצלב שלהם.

אז זה נקרא מחזיקים לך אצבעות.

זו ההגדרה שלהם.

רק אנשים לא יודעים את זה, משתמשים במושג הזה,

בביטוי הזה,

כאילו זה סלנג.

מה הסלנג? זה של הנצרות.

אצל הרבה אנשים, לדוגמה, השתרש העניין

שברגע שהם חוששים מהעין הרעה,

אז הם דופקים על השולחן ואומרים טפו, טפו, טפו, טפו.

תשתדל לא להיות באזור כשהם עושים את הטפו, טפו, טפו.

זה לא יפגע בך מה שיוצא להם מהפה.

אבל מאיפה זה בא?

זה בא מהנצרות.

בנצרות יש את העניין של touch wood, זה נקרא.

לגעת בעץ.

זאת אומרת שברגע שהם

חוששים ממשהו, מתפללים על משהו, אז הם כאילו נוגעים בעץ, ואז הם כאילו מתחברים לעץ שנצלב בו, יימח שמו וזכרו.

שזה הראשי תיבות שלו.

מה זה החרטה הזאת שדופקים על השולחן?

באמת אתה חושב שזה יחזור לך, זה יציר אותך מעין הרע?

מה זה הקשקושים האלה? זה אמונות טפלות.

בזמן האחרון

יש הרבה אנשים שיש להם

עוד אמונות. לא חסר הרבה אמונות טפלות, אבל אני מדבר על מה שמזעזע.

הם תולים פרסה.

פרסה.

או על הדלת, או במחזיק מפתחות,

או אם יש איזה תינוק, אז יש להם,

זה כל מיני, כתוב מזל טוב או משהו כזה, ויש שם נעליים, פרסה.

שיהיה ברור, נעליים, פרסה, כל הדברים האלה. זה לא שייך לעם ישראל, זה שייך לאשמחלים בכלל.

זה אמונות של האשמחלים, לא של היהודים.

מה אתה שם לי פרסה? תגיד, אתה נורמלי?

שם על הדלת פרסה, ואתה נוקש בדלת עם הפרסה.

למה, מעבר לדלת יש עורבה? היא סוסים? מה זה הפרסה הזאת עכשיו?

אתה רואה בן אדם קנה מרצדס חדשה,

ומתחת למראה שם נעל.

השם ירחם, תוך הנעל עוד שם לי תפילת הדרך.

השם ירחם.

לא נורמלי.

טוב שלא שמים נעל צבאית עם גרב ריחנית.

אתה נוסע אחרי רכב, אתה רואה, הוא תולה באקזוץ, באקזוץ, יש לו נעל.

מה זה שטויות האלה?

אמונות תפילות של גויים.

שיהיה ברור,

כל הדברים האלה של אמונות תפילות זה בגדר

של עבודה זרה.

למה?

אפילו שזה קשקושים,

אבל זה בגדר של עבודה זרה. למה?

כי מה זה עבודה זרה?

כל דבר שהוא זר לקדוש ברוך הוא,

ואתה מאמין בו?

אתה מאמין שזה שומר עליך?

אני רוצה שאתה מאמין, במה?

שהפרסה שומרת עליך?

הנעל שומרת עליך?

מה?

ואם אתה תגיד, לא, זה כלי, זה היעדר,

זה לא משהו שהקדוש ברוך הוא ציווה ולא אמר.

זו עבודה זרה, זה זר.

אז בי הגדיל, אז מה? לא, לא, אתה נכנס פה לתחום

לא פשוט.

כן?

יפה?

החוט האדום.

אה?

רגע.

עכשיו אנשים

שמים חוט אדום.

עכשיו מה הבעיה?

תראו איפה מתחילה הבעיה. הוא מאמין שהחוט שומר עליו.

תגיד אתה טרונצ'ו?

חוט שומר עליך?

יש לו במחזיק מפתחות חמסה.

הוא בטוח שהחמסה שומרת עליו.

החמסה לא יכולה לשמור על המפתחות, היא תשמור עליך?

מה זה שטויות האלה?

אז יש קבצנים

שרוצים לקבל ממך תרומה, שקל, עשרה שקלים,

מאה שקל, כמה שאתה יכול לתת.

אבל לא נעים להם לקבל כסף בלי לתת לך משהו.

אז יש כאלה שאומרים לך בקבוק שמן, אומרים לך זה מבורך,

יש כאלה שאומרים לך חוט,

יש לך כאלה, בסדר, קח את החוט, קח את זה.

הוא הרגיש טוב שהוא נתן לך משהו בחזרה, בסדר, רק נתת לו צדקה,

עם חיוך,

השתבחת למו.

אבל להאמין שהחוט הזה שעכשיו שמת פה שומר עליך?

זה עבודה זרה.

כל מי שיש עליו עכשיו חוט כזה,

לתלוש!

מה זה שטויות אלה?

השם שומר עליך.

אז מאיפה באה החרטא הזאת של החוט?

יש לזה עניין,

אבל בואו תראו איך בכל דבר, אתם יודעים, בכל דבר יש איזה משהו,

רק השאלה מאיפה זה בא ולמה זה בא.

אז מאיפה בא העניין של החוט?

אז כתוב

שלפני הרבה שנים

היו נוהגות הנשים לשים על התינוק,

אתה קצת תינוק יותר מגודל,

אבל על התינוק.

היו נוהגים לשים

איזה משהו בולט,

בדרך כלל משהו בצבע אדום,

על היד שלו.

למה?

כדי למשוך את העין של זה שמסתכל או זו שמסתכלת,

שלא יעשו עין רע.

אז לשבור את העין הזו,

אז היו עושים משהו שיסב את תשומת ליבו של המסתכל,

ואז יש שבירה של העין.

מה המקור לכך?

הגמרא.

הגמרא אומרת

שאם אדם מרגיש

שהוא מקנא במישהו והוא הולך לעשות לו עין הרע,

אז מה יעשה? אומרת הגמרא.

הגמרא אומרת, יפזול

בעין שלו לחותם שלו,

יסתכל לכיוון החותם, יעשה פזילה. תסתכל על החותם שלך, אתה אוהב לפזול.

ואז הוא בעצם שובר את העין הרעה.

ואז הוא לא יכול לעשות עין הרעה. קח, זה גמרא.

מאידך הגמרא אומרת, אם אדם חושש מעין הרעה

כשהוא נכנס לעיר,

אז הגמרא אומרת, יכניס את הבוהן לפה ואת הבוהן הזה לפה, יעשה ככה, ויגיד ענא מזרעת יוסף,

כעתנא דלא שלטה בעין הבישה, זה מה שצריך להגיד.

וזהו, ינצל מעין הרע,

שטבח שמו.

אז הנה, יש לך את המאמרי החזל איך להינצל,

יש עוד הרבה דברים שכתובים.

מה אתה הולך לי לכל מיני דברים שמסיתים את האנשים להבין דברים אחרים,

ואחר כך יכולים להיכשל בכל מיני

שמר רחם.

גובל בעבודה זרה? לא פשוט.

עוד דוגמה.

בן אדם עובר עכשיו למישהו, מישהו שוכב ככה ברצפה,

עובר לו על הרגל.

מה אומרים לו? תחזור! תחזור!

מה קרה?

הוא לא יגדל! תחזור!

מה לא יגדל?

מה לא יגדל? בן 45, מה יש לו עוד לגדול?

חחח! חחח! חחח... חחח... אז הוא אומר לי, לא, לא, זה על ילדים מדובר.

אז אמרתי להם, רגע, אני לא מבין.

אתם ראיתם פעם מישהו שעברו לו על רגל אחת,

והרגל הזאת לא גדלה, והרגל השנייה גדלה?

מאיפה הבאתם את החרטוט האלה?

ותשמעו, אנשים מאמינים בחרטוט האלה?

וואי, וואי, וואי, וואי. אם עברה עכשיו חתולה שחורה?

הבן אדם שם ברקס,

הוא נותן לו עוד שתי מכוניות לעבור, רק אחר כך הוא נוסע.

אתם מבינים?

ואיך הם מחמירים בזה?

באמונות תפילות!

וואי!

חסידים!

אתה אומר לו לטול ידיים, לעשות ככה וככה וככה?

בסדר, אז לא עשיתי בדיוק, מה קרה?

בסדר, הקרא כוונה.

בסגולה אתם לא עוברים ככה!

פייטרים!

סיפור אמיתי, תקשיבו מה שאני אומר לכם. יום אחד הייתי באיזה חוג בית.

בסוף החוג בית באה אליי מישהי,

אומרת לי, כבוד הרב,

תברך את בעלי.

אמרתי לה, מה קרה?

אמרה, אל תשאל, אל תשאל.

אמרתי, אבל את כבר שאלתי.

אז היא אומרת לי,

קודם כל תברך אותו.

בסדר, בירכתי אותו.

מה, אבל תגידי, מה הסיפור, מה הקטע?

מה היה?

ככה היא מספרת.

הם נכנסו שניהם לרכב.

נכנסו לרכב.

וחתו לה,

מה אתם אומרים, חתולה או חתולה?

מה אתם אומרים, סוכר או סוכר?

זה תלוי.

סוכר זה הולך בדרך כלל עם חוגה, וסוכר עם חוגה.

אז פה החתולה התיישבה להם, איפה?

במנוע.

באה מלמטה,

התיישבה במנוע, שם החם.

עכשיו, הם לא ידעו שיש חתולה בתוך המנוע.

בעלה נכנס לרכב.

הניח.

איכשהו הניח.

הם שומעים מהרצועה של המנוע, הם שומעים את החתולה.

בקיצור, בעלה מהחוף ה...

סגרת את זה, ירד החוצה.

רעת החתולה מתה.

הבן אדם קיבל התקף לב.

קיבל התקף לב.

אמבולנס עניינים, לקחו אותו לבית חולים.

עכשיו, מה אומרת לי האישה?

אומרת לי, אני בטוחה

שזה בגלל החתולה.

יעני, כאילו, העוון של ה...

איך הגעת?

ההתקף לב בגלל החתולה.

שמעתם?

אני הולך, תסביר לה שההתקף לב זה בגלל העוונות.

והחתולה זה רק מגלגלים חובה על ידי חייו.

אבל זה לא החתולה עשתה לו את זה.

לא, יש לה חתולה אומרים שבע נשמות, היא אומרת לי.

זה עוד חרטא.

יש לה חתולה שבע נשמות, אז היא פגעה בו. איזה פגעה כבר מתה? יכולה לפגוע במישהו?

איזה נשמות? יש לה נשמה בכלל?

לאיזה חיה או בהמה יש נשמה?

בקושי נפש יש להם.

על מה מדברים?

נו.

והיא הייתה בטוחה.

ולכן תוציא לה את זה מהראש עכשיו.

ולכן תוציא לא מהראש, כי גם הוא הבין ככה.

אז בסדר, צער בעלי חיים.

אבל מה אתה אשם? אתה יודע מה יש בתוך המנוח?

אתם ראיתם כל נהג שמניע את האוטו לפני כן פותח את המנוח לבדוק אם יש שם משהו בפנים?

עוד לא חיימו אותנו את זה. חכו, צער בעלי חיים?

יכול להיות שאחרי הדרשה שלי יוציאו חוק חדש.

לפני שאתה נוהג,

יש לפתוח את המנוח, לבדוק אם אתה חתולה.

אי אפשר לדעת אצלהם.

מה, עשיתי טעות כשאמרתי את זה?

תמחק את זה מהמצלם.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.

איזה חרטוט יש לאנשים.

והם עוד אומרים שהם ריאליסטים.

ואנחנו הפרימיטיבים, אתם מבינים?

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

יש נעל הפוכה בבית.

נעל הפוכה.

מה אומרים? תהפוך, תהפוך.

גם לזה יש מקור, אבל זה לא קשור לזה, זה לא קשור לאמונות טפלות,

שחס ושלום הולך לקרות משהו.

פשוט כתוב

שמנהג האבלות, להפוך את הנעליים.

כמו שמנהג אבלים,

לתת את הלחם ביד, מה שאנחנו לא עושים בשבת, להבדיל,

אנחנו מניחים על השולחן,

וכולי.

אז יש להם איזה מקור,

אבל עניין מסוים. מה הם עשו?

לקחו את זה והכניסו את זה לכל מיני אמונות טפלות.

זה לא שייך בכלל.

מה אתם עושים? סלט אבטבוחה.

ומאמינים בזה בדבקות.

בואו תשמעו דבר מדהים.

אימי,

זיכרונה לברכה,

זכורני, כשאני הייתי ילד,

כשהיינו הולכים ברחוב היא הייתה חוששת מעין הרע,

אז היא הייתה אומרת, שמח ישראל!

ככה היא הייתה נוהגת להגיד.

כל פעם שהייתה חוששת,

מסתכלת, רואה שמישהו מסתכל עליי או משהו כזה וזה,

שמח ישראל!

אף פעם לא הבנתי מה הקשר בין שמח ישראל

לעין הרע.

מה זה קשור? שמע ישראל, שמע ישראל, קבלת חול מגוד שמיים.

מה זה קשור לעין הרע?

זה תמיד, ישב לי פה,

אבל אף פעם לא שאלתי את אימא את השאלה הזאת,

אבל זה ישב לי פה ואמרתי,

איך אומרים, עוד חזון למועד.

יבוא יום ונדע מה קורה פה.

והנה,

מרן, השולחן ערוך,

כותב

שכאשר אומרים שמע ישראל,

מקבלים עלינו ערוכות שמיים,

אז הוא אומר שהמנהג,

שימו לב, המנהג זה לא חובה,

לכסות את הפנים ביד.

ככה מרן כותב בשולחן ערוך.

אבל אם תסתכלו שם במרן,

מה זה לחסות ביד?

אז אני גם יכול לחסות ככה.

מה, אני אוהב לחסות ככה?

יש עוד כאלה מדייקים ועושים ככה,

למה שיהיה כנגד ש׳ וד׳ וי׳,

שטבע שמו,

עושים את זה ככה, בצורה כזו,

נכון?

זה לא כתוב במרן,

זה כתוב במקום אחר.

אבל לא מצאתי בשום מקום שכתוב שצריך לנשק את היד.

וזה כולם עושים.

לשים יד על הפנים,

יש אשכנזים שלא נהגו, הם לא הולכים לפי מרן.

הם אומרים שמע ישראל, עוצמים את העיניים כדי להתרכז.

לא שמים את היד על הפנים.

אבל כולם מנשקים את היד, השתבח שמולד.

וזה לא כתוב בשום מקום.

תמיד, תמדתי.

למה מנשקים את היד?

אם אתה רוצה לנשק את השמע ישראל,

אז נשק את הסידור.

איפה כתוב בשמע ישראל? בסידור.

תפוס את הסידור,

נשק את הסידור, אני מבין.

אבל נשק את היד שלך מהקשר.

שאלה מובנת, נכון?

ואז התחדש לי חידוש,

השתבח שמונעד.

שימו לב.

הבן איש חי, זכר צדיק וברכה, זכותו תגן עלינו.

כותב

שיש סגולה נגד עין הרע, וקוראים לה חמסה.

אז החמסה, מה שדיברנו מקודם,

אז הנה אתה רואה, זה כן סגולה נגד עין הרע.

זה הבן איש חי אומר.

כן.

אבל לא כל צורה של חמסה זה כבר סגולה לעין הרע, שלא להתבלבל.

מה, כל תמרור חצור בצומת זה סגולה נגד עין הרע?

מה פתאום?

ועוד יש כאלה שהם פנאטים, קיצוניים.

אתה שואל אותו, בן כמה אתה?

חמישים וחמש.

כמה ילדים יש לך?

חמש בנים, חמש בנות.

איך אתה מרגיש חם, חם, חם, חם, חם, חם?

איזה הקשקושים האלה.

באמת אתה מאמין שאתה תגיד חמש וזה וזה, זה יעזור לך?

זה לא קשור למה שהבן איש חי אמר.

הבן איש חי, כשאמר חמסה,

זה הצורה הזאת באמת,

אבל עם שמות קודש,

לא סתם צורה כזאת של תמרור חצור.

אז בואו נראה דבר מדהים.

תקשיבו טוב.

אתם רואים את החמש הצמחות שיש לי פה?

אתם יודעים, יש בדיחה כזאת.

אתם מכירים את מה שאומרים על האצבעות,

מה שאומרים לילד הקטן.

אומרים לו, סבתא עשתה דייסה על הילדים, נכון?

נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה. מכירים, נכון?

ולזה לא נשאר, הלכה סבתא, מדגדגים אותו, נכון?

אתם יודעים שאצל המחבלים,

איך הם אומרים,

סבתא עשתה דייסה על הילדים?

הם אומרים אותו דבר.

אומרים, סבתא עשתה דייסה על הילדים.

נתנה לאחמד,

נתנה למוסטפא,

נתנה ליוסוף,

נתנה לאברהים,

ולזה לא נשאר.

אז מה עשתה סבתא?

מה עשה אברהים?

הלך, הלך, הלך, לקח סכין, דקרת סבתא.

מה לעשות? זה הסיפורים של השם ורחם.

רבותיי, תראו איזה דבר מדהים.

איך קוראים לאצבע הזו?

אה?

שתי שמות, אגודל ובוהן.

בתורה איך היא כתובה?

בוהן, נכון?

בוהן היא ידה מימנית.

איך כתוב בוהן? עם ו או בלי ו?

אה?

בלי ו.

יפה.

איך האצבע הזאת קרויה?

אה?

אצבע.

וזו אמה,

וזו קמיצה, וזו זרת.

יפה.

תחברו בגימטריה.

בוהן.

אצבע.

אמה.

קמיצה.

זרת.

יוצא בגימטריה 1118. בסדר?

תיקחו שמע ישראל

אדוני אלוהינו

אדוני אחד

בדיוק

1118. שמעתם?

חמשת שמות האצבעות הן בדיוק כמניין נשמע ישראל שם אלוקינו השם אלוקינו.

יוצא שכשאני מנשק את חמשת אצבעותיי

אני מנשק את השמע ישראל, אני לא מנשק את האצבעות שלי.

אז עכשיו התחבר לי מה שאימא שלי אמרה.

זאת אומרת שיש קשר בין החמסה,

שזה סגולה נגד עין הרע,

לשמע ישראל.

אז כשאדם אומר שמע ישראל והוא מכוון על החמסה,

זה סגולה נגד עין הרע.

ואימא שלי, זכרות וברכה, היא לא הייתה עושה דברים על פי הקבלה.

אבל זה מה שהיא קיבלה

מאימא שלה, ואימא שלה מאימא שלה,

וככה על זה הדרך.

זה הפלא ופלא, השתבע שם על העד.

רבותיי, תראו דבר מדהים,

אם דיברנו על שמע ישראל.

אתם יודעים,

שהיו שש ערי, שש ערי, שבע ערי מקלט

וארבע, סליחה, שש ערי מקלט

וארבעים ושתיים ערי לוויים.

אתם שומעים?

זאת אומרת, למה אמרתי שבע?

כי מסביב לכל עיר

מקלט היו שבעה,

שבע ערי לוויים

מסביב לכל עיר מקלט.

אז יוצא

שהיו

שש

ערי מקלט

וארבעים ושתיים

ערי לוויים.

אבל היום אין לנו עיר מקלט

ואין לנו ערי לוויים.

אז מה אנחנו אמורים לעשות אם יש בעיות?

אומרת לנו התורה

כמה תיבות, כמה מילים יש בפסוק שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד.

נו, כמה תיבות, כמה מילים?

שש.

זה שש ערי מקלט.

וכמה יש מילים מ-ואהבת.

עד ובשעריך.

נו, תנחשו.

ארבעים ושתיים.

מה זאת אומרת?

כשאדם נמצא בצרה,

הוא צריך לברוח לערי המקלט. מה חיר המקלט שלו?

לקבל עליך עול מלכות שמיים.

זו הפרשה הראשונה של שמע ישראל, קבלת

עול מלכות שמיים.

ברגע שאתה תקבל עליך עול מלכות שמיים, אין לך שמירה יותר טובה מזה בעולם.

התחברת לריבונו של עולם?

אומר דוד המלך

אדוני רועי

אם אדוני רועי

לא עזר והכל בסדר

איי איי איי איי

מה זה שמע ישראל

מה זה שמע ישראל

בואו אני אגיד לכם עוד חידוש מדהים של הגאון מווילנה על שמע ישראל

אף לא ופלא זה פשוט נפלא

תראו רבותיי

בגמרא במסכת ברכות

כתוב שמה שחכמים

חשבו להכניס

לקבלת עול מלכות שמיים

להוסיף גם את פרשת בלק

מה העניין?

יש שמה גם כן את העניין

של שכיבה וקימה

כמו שכתוב בפרשת, בקריאת שמע ושוכבך ובקומך

גם שם כתוב

כן?

קרע שכב קארי

נכון?

וכלבי מי הקימנו

אז אומרת שמה הגמרא

לא זה תרחא דציבורא אם תוסיף את זה זה ארוך

אז אומרת הגמרא נו מה הבעיה?

אז תגיד רק את הפסוק הזה שיש שם שכיבה וקימה

יש שם את השכיבה וקימה רק את הפסוק הזה

עונה הגמרא לא!

מה הבעיה?

היות וכבר משה רבנו פיסק אז לא משנים מה פיסוק של משה רבנו יש לנו כלל

אי אפשר לקחת משהו ככה

אבל מה כותבים התוספות שם?

דבר מדהים

התוספות אומרים שאחת מהסיבות

שאומרים בדווקא את קריאת שמע שאנחנו אומרים

זה בגלל שבקריאת שמע בפרשה הראשונה שם

רמוז

עשרת הדיברות

והתוספות מסיימים תעיין ותמצא

נולך תעיין עכשיו ותמצא בפרשה הראשונה של קריאת שמע את עשרת הדיברות

טוב עיינתי ולא מצאתי ולא איזה כיוון למצוא מה עשרת הדיברות

בפרשה הראשונה של קריאה שמעה איך תמצא

תוספות אומרים עיין ותמצא

אז רבותיי הגאון מווילנה

עיין ומצא

כמה טוב שיש לנו את הגאון מווילנה

אחרת עד עכשיו היינו מעיינים

ולא מצאים

אבל הוא עיין ומצא

סתיו בחשם עולם

תראו כמה דברים מתוקים

היי רבותיי

דיברה הראשונה

בעשרת הדיברות

אנוכי השם אלוקיך אומר הגאון

נו זה כתוב בפסוק הראשון

שמא ישראל

אדוני אלוהינו

זה אנוכי השם אלוקיך

נו

בדיבר השני מה כתוב?

אה?

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי

אומר הגאון מווילנה

זה המשך הפסוק אדוני אחד

אם הוא אחד אז לא יהיה לך עוד מישהו אחר

הנה פשוט

נכון פשוט?

בטח אחרי שהגאון אמר

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הדיבר השלישי מה אומר

לא תישא את שם השם אלוקיך לשווא

אומר הגאון

זה רמוז

במה שאנחנו אומרים בלחש

ברוך

שם כבוד מלכותו לעולם ועדו

ופה צריך לשים לב רבותיי לא להגיד ברוך שם

יש כאלה טועים, אומרים ברוך שם כבוד מלכותו

ברוך

שם כבוד מלכותו

אז זה רמוז שמה הדיבר השלישי

של מה? שלא תישא, למה? אומר הגאון מווילנה איך זה קשור?

אומר הגאון מווילנה

כשאתה חלילה מברך ברכה לבטלה מה אומרת הלכה? מה אתה צריך להגיד מיד אם?

אתה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

אז זה רומז,

הלא תישא את שם השם אלוקיך לשם,

כי זה מה שאתה צריך לומר, אם חס ושלום נשאת את שם השם.

מתוק או לא מתוק?

איי איי איי איי איי.

דיבר רביעי,

זכור

את יום השבת לקדישו.

נו איפה זה רמוז עכשיו בקריאת שמע?

איפה זה רמוז?

אומר הגאון

במילה ואהבת

ואהבת את השם אלוקיך

בכל לבבך,

בכל נפשך,

בכל מאודיך.

פה רמוז שבת.

איך זה רמוז?

אומר הגאון מבין לה

זכר צדיק וברכה, זכותו תגן עלינו.

אמן.

אומר

כל השבוע, על פי הקבלה,

כל השבוע זה בבחינה של יראה.

רק שבת זה בחינה של אהבה.

לכן תראו שבכל הנוסחים של תפילות שמונה עשרה בשבת,

אנחנו אומרים, מזכירים אהבה.

באהבה וברצון הנחלתנו.

אנחנו מדברים על אהבה בשבת.

כי הבחינה של שבת זה אהבה, לא יראה.

שמעתם?

אז בלאו הכי ואהבת, רומז,

על זכור, את יום השבת, לקדש יום.

כי זה הבחינה.

דיבר חמישי,

כבד את אביך ואת אמך.

איפה זה רמוז?

לא.

אמרנו שו אהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך זה שייך לשבת.

מה כתוב אחרי זה?

והיו הדברים האלה

אשר אנוכי מצוויך היום

עלה לבביך.

זה רומז על כיבוד אב ואם.

מה הקשר?

כי כתוב בחז״ל,

במה מכבדו?

במה הבן

מכבד את אבא שלו?

בזה שלומד תורה.

אין כבוד יותר גדול לאבא מאשר הבן שלו הוא תלמיד חכם.

יש לך בן רבי שמעון בר יוחאי.

יש לך כבוד יותר גדול מזה בעולם.

הדיבר השישי,

לא תרצח.

איפה זה רמוז?

ושיננתם לבניך.

מה זה קשור ללא תרצח?

אומרים חז״ל

כל מי שאינו מלמדו תורה,

שאינו מלמד את בנו תורה,

כאילו רצחו.

כך מביא הגאון מבינה.

שזה חז״ל.

יש מקום אחר שאומר כאילו מלמדו לסטות וכולי.

אבל הוא אומר, כתוב כאילו רצחו.

יוצא שזה מקביל,

שאם אין ושיננתם לבניך,

הוא עובר הלא תרצח.

דיבר הבא,

לא תנאף.

איפה זה רמוז?

ודיברת בם.

מה זה קשור ללא תנאף?

אומר הגאון,

בספר משלי כתוב, מזימה

תשמור עליך.

ותשמור עליך מהזימה,

מהניאוף.

מי תשמור עליך? התורה.

וכן ודיברת בם.

שבתך בביתך.

ולכתך בדרך.

ותמשוך בך ובקומך.

נו,

ואיפה רמוז הדיבר הבא שזה לא תגנוב?

אומר הגאון,

וקשרתה מלאות על ידיך, תקשור את היד, מותק.

תפוס את היד!

לא תיקח מה אתה רוצה ותגיד, לא, זה חולי, זה קלפטומניה.

קשרתה יד!

קשרתה מלאות על ידיך.

מה דיבר הבא אחרי לא תגנוב?

לא תענה

ורעך עת שקר.

אומר הגאון זה רמוז בהמשך,

והיו לטוטפות בין עיניך.

למה? מה הקשר?

מה הקשר ללא תענה ורעך עת שקר?

אומר הגאון,

עדים זוממים

תלויים בראייה.

אז זה בין עיניך.

והדיבר האחרון,

לא תחמוד

אש את רעך, בית רעך וכל אשר לרעך,

על מזוזות ביתך,

שהאישה נקראת בית, וגם הבית הפיזי וגם האישה שנקראת בית.

על מזוזות ביתך ובשעריך.

אה?

רק שלוחם.

אתם מבינים?

כל עשרת הדיברות

רמוזים בפרשה הראשונה של קריאת שמע,

והתוספות אמרו לנו, עיין ותמצא.

והערב מצאנו בזכות הגאון מווילנה,

איי איי איי איי איזה מציאה.

מציאה זה על אבידה.

זה משהו שאיבדנו.

והנה הגאון יחזיר לנו את האבידה,

ועכשיו אנחנו יודעים את מה שהתוספות אמרו, עיין ותמצא.

אשתבח שמונעד.

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי.

ברשותכם נגיד עוד משהו

שקשור לנושא הזה.

יש מושג שאומרים

כל האוכל דג ביום דג ניצל מדג. מכירים את זה, נכון? זה

משפט ידוע.

כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

אבל אתם יודעים שזה לא כתוב לא בגמרא ולא בפוסקים.

תחפשו את זה, לא תמצאו.

אין.

כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

מה מתכוונים קודם כל? מה זה?

מאיפה זה בא?

כמדומני אם אני לא טועה,

המשפט הזה מופיע בספר שנקרא מדרש שמואל.

נראה לי ששם מצאתי את זה או בספר אחר.

יש איזה ספר שכותב את זה.

אבל זה לא בגמרא ולא בספרים אחרים קדמונים.

ומה פשר המשפט הזה?

כל מי שאוכל דג,

ביום דג,

הכוונה מה זה דג?

שבע, ביום שביעי.

ניצול מדג, ניצול מדין ג'אנם.

אז שאלתי פעם, אמרתי, רגע, היו הרבה תימנים בתימן,

לא היה להם דגים.

הם גרו במדבר, רחוק בכלל מעדן,

איפה שהיה שם הים.

לא היה להם דגים.

אז מה, אין להם פוליסה?

לא ניצלו מדין ג'אנם?

אז אמרתי להם, לא, לא.

מדג זה גם דף גמרא.

כל מי שאוכל את הדף היומי,

אה, דף גמרא, ניצול מדין ג'אנם גם.

אבל זה ככה בבדיחותא, אני אומר.

אבל צריך לדעת,

דרך אגב, אם כבר אמרתי בדיחותא, תשמעו משהו יפה.

יום אחד הייתי באיזה שיחה,

דיברתי על שבת.

אז קצת שחקנו גם ככה בין השאר בתוך השיחה.

אז אמרתי להם,

אתם יודעים שכל מה ששייך לשבת יוצא בגימר תויה שבע.

כל מה ששייך לשבת יוצא שבע.

דג יוצא שבע.

יין בגימטריה יוצא שבעים, זה שבע.

נכון?

חלה יוצא שבע.

ארבעים ושלוש, ארבע ועוד שלוש, זה שבע.

נכון?

בשר,

שבע.

מה שלא תעשו, מה שקשור לשבת,

נר.

כמה יוצא נר? אתה מדליק נר שבשבת, נכון?

כמה יוצא נר?

אה?

250, זה שתיים ועוד חמש ועוד אפס, זה שבע.

נכון?

זאת אומרת,

כל מה שקשור לשבת יוצא שבע. אמרתי להם, אפילו חמין יוצא בקומבינה שבע.

חמין

יוצא שבע.

אז אמרתי להם, תדעו לכם שאפילו ג'ח נון,

אם אתה כותב זה זן, חט, נון, נון, יוצא שבע.

אז היה מרוקאי.

אמר לי, רגע, רגע, רגע, מה איתנו המרוקאים?

אמרתי להם, תשמע, הסכנה של המרוקאים

יוצא בגימטרייה שבת.

ההוא לקח דף עת, עשה חשבון, אמר לי, כבוד הרב, לא יוצא.

אמרתי לו, תוסיף את החומוס והביצים, תראה שייצא.

אבל זה בעל הצה, זה בצחוק.

בבדיחותא, לא בעל הצה.

בבדיחותא זה על דברים רציניים.

אנחנו רק מתבדחים ככה,

לשמח את הלבבות.

אז בלאו הכלל,

הסתבח שמו.

אז כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

אז למה זה מזכיר?

היה,

מה אייסה ככה, כשמספרים אותו,

שהיה איזה יהודי אחד

שהגיע אליו מיסיונר.

ודרך אגב,

אם כבר אני אומר מיסיונר, היום שמעתי איזה דיון

בין אנשים,

וישבו, אנשים שהם אינם שומרים תורה ומצוות,

ישבו את המחזיר בתשובה למיסיונר.

צריך לדעת שיש הבדל עצום להבדיל בין זה לבין זה.

מיסיונר זה אחד שמשכנע מישהו לעבור מדת אחת לדת שנייה.

המחזיר בתשובה הוא לא מעביר מדת לדת.

הוא מחזיר את הבנים לדתם.

יש הבדל עצום בין השניים.

אז לא להשתמש בזה, בבקשה.

דרך אגב,

בלהט הוויכוח,

אז אותה אישה אמרה,

זה כן היא יודעת לצטט, היא אנטי תורה,

היא לא מאמינה אבל היא יודעת לצטט, מה היא אומרת?

איש באמונתו יחיה?

ואז צחקתי, למה צחקתי?

כי אין פסוק כזה.

זו המצאה של החילונים.

כמו שהם המציאו מושג

שנקרא חוזר בשאלה.

זה רק מראה כמה הם לא מבינים מה הם אומרים בכלל.

מה זה חוזר בשאלה?

זה כאילו עכשיו מה הם הבינו?

שחוזר בתשובה זה אחת שהיה לו שאלה ועכשיו יש לו תשובה.

מה זה חוזר בשאלה?

שיבה זה מלשן חזרה כמו החזרה, רק הסברנו בשיעורים הקודמים

שיש הבדל בין חזרה לשיבה,

שיבה זה לא באותו דרך,

חזרה זה באותה דרך.

אבל זה חוזר בתשובה כמו שאנחנו אומרים והחזירנו בתשובה שלמה לפניך ואומרים ושיבנו אבינו לתורתך, כן? לפני כן, אז יש שוואו בנים שובבים וכולי.

אז זה מלשון שיבה לא מלשון התשובה זה מלשון שיבה לא מלשון שאלה.

בלאו הכי הנגטיב

זה לא חוזר בשאלה.

זה רק מראה באיזה בורות הם נמצאים.

וזה אנשים אינטלקטואלים.

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי.

אז שיהיה ברור, אין מושג כזה איש באמונתו יחיה.

אבל מה כן יש?

יש וצדיק באמונתו יחיה.

אז אמרתי שהיום, בעזרת השם,

איך אומרים, פעם אחת ולתמיד

נסביר

מאיפה בא

וצדיק באמונתו יחיה.

אז בואו תראו.

זה כתוב, מי שרוצה לחיין בבית,

בספר חבקוק,

בפרק ב'.

שם כתוב,

אני מתחיל מתחילת הפרק.

הפסוק וצדיק באמונתו יחיה,

הוא נמצא

בפסוק ד',

אבל כדי להבין את ההקשר אני מתחיל בכוונה מאלף.

אומר הנביא חבקוק על משמרתי אעמודה ואתייצבה על מצור

ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי.

ויענני אדוני ויאמר

כתוב חזון

ובאר על הלוחות למען ירוץ קורא בו

כי עוד חזון למועד

ויפח לקץ ולא יחזב

אם יתמהמה

מה ההמשך

ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחא כלום. מכירים את השיר?

זה על סמך הפסוק הזה

אם יתמהמה חכה לו

כי בוא יבוא לא יאחר

הנה עופלה לא ישרה נפשו בוא

וצדיק באמונתו יחיה

מה הקשר?

תקשיבו טוב רבותיי

אני מקריא לכם עכשיו את התרג'ום, אתם יודעים מה זה תרג'ום של התאמונים שקוראים תרג'ום?

אז בואו תראו כמה חשוב לדעת תרג'ום

על הפסוק הראשון שאמרנו על משמרתי יחמודה ואתייצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי

ומה אשיב על תוכחתי אומר התרגום אמר נביאה

אמר הנביא

על מטרתי אנה קיים

על המשמרת שלי אני עומד

עתיד משמש על מצודתי ומסכנה למחזה מה יתמלל עמי

ומה עיתותיו על בעותי

אני עומד

ומחכה לראות

מה הקדוש ברוך הוא יגיד לי

ומה הוא ישיב על שאלתי

בפסוק כתוב על תוכחתי, כן?

ויענני השם ויאמר

כתוב חזון ובער על הלוחות למען ירוץ קורא בו

ויתותוות מן קדם השם

קיבלתי תשובה מהקדוש ברוך הוא ואמר

כתיבה נבואתה ומפרשה על ספרה דאורייתא

תכתוב את הנבואה ותפרש את זה על ספר תורה

בדיל דיוחה למחכם מאן דקרבה

בכדי שיחיה

אתם שומעים?

בכדי שיחיה למחכם להחכים מי שקורא בו

בספר הזה שאתה תכתוב

כי עוד חזון למועד

ויפה אחלה קץ ולא יחזב

אם יתמהמה חכה לו

כי בוא יבוא לא יאחר

אומר התרגום

הרי עתידה נבואתה לזמן

הרי עתיד, כן, עתידה הנבואה

להגיע לזמן

ומתקן קיצה ולא ייבטל

כשיגיע הזמן זה לא יתבטל, אין לך מה לדאוג

אם יהיה ארכה לפי דגמה סברו לה

אם תראה שזה מתארך

תחכה לזה, תחכה לה, לגולה

הרי בזמני יתה

הוא יגיע בזמן

ולא יתעכב

להקדים הוא יכול להקדים

אבל לאחר הוא לא יהיה אחר

עכשיו שימו לב מגיעים לפסוק

הנה עופלה לא ישרה נפשו בו

וצדיק באמונתו יחיה

שימו לב עכשיו מה אומר התרגום

הרשיעיה אמרין

הרשעים אומרים

לת כל אילן

לא יהיו כל אלה

אל תחכו למשיח

ככה אומרים הרשיעים

זה לא יתקיים

וצדיקיה על קושתיהון יתקיימון

אז מה זה וצדיק באמונתו יחיה?

והצדיקים על האמת שלהם יתקיימו

עכשיו אתם מבינים מה זה המושג וצדיק

באמונתו יחיה?

אבל תראו באותו פסוק מה כתוב, שרשועים

מה אומרים?

איש באמונתו יהיה, אנחנו לא מאמינים בכל זה

אז צריך לדעת כל האוכל

דג ביום דג התחלתי לספר לכם

שהיה איזה כומר מיסיונר

שהוא רצה

לנצר איזה יהודי

אז הוא ניסה לשכנע אותו בכל מיני דרכים, לא הצליח,

ראה שהיהודי הזה זקוק לכסף,

חייב הרבה כספים,

אמר לו תשמע

בוא נעשה דבר פשוט

כסף שאתה צריך הרבה כסף

אני מוכן לתת לך

אל תתנצל

רק מה?

תבטיח לי

שאתה לא תאכל דג בשבת

אם תבטיח לי שאתה לא תאכל דג בשבת

אני נותן לך את כל הכסף

אבל מה?

אני אביא איתי איזה בקבוקון קטן

ואני אזלף מהמים שבבקבוקון כמה פעמים עליך

וזהו

היהודי אמר לו רגע רגע לא הבנתי

מה יש לך נגד דגים?

אז הוא אומר לו לא אני אין לי כלום נגד דגים

אבל אני יודע שאתם היהודים

חייבים לאכול דג בשבת כי אצלכם הבנתי שכתוב כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג

אז אם אתם תקבל על עצמך

שאתה לא תאכל דג אז אני יודע שאתה כבר

משום מאוד

ואני מוכן לתת לך ואני אזלף עליך את המים וזהו

היהודי אמר לא וזהו הוא אומר לו וזהו בטוח הוא אומר לו בטוח

הוא אומר לו לא מתאים לי

לא אוכל דג

הוא אומר לו אין בעיה

הלך הביא את הכסף

בא עם הבקבוק

זלף עליו שלוש פעמים כל פעם שזלף עליו אמר לו אתה לא יהודי אתה גוי עשה את התנועה הזאת של הנוצרים

אמר לו אתה לא יהודי אתה גוי

נתן לו את הכסף והלך אמר לו אבל תזכור

אתה לא נוגע בדג בשבת

אמר לו

אין לך מה לדאוג מילה שלי זה מילה

טוב ההוא הלך הביתה המיסיונר

הגיע ערב שבת

אמר זה היהודי הזה נראה לי מחריט

הוא נראה לי

אני חייב ללכת לבדוק באמת אם הוא אוכל דג בשבת או לא אוכל

טוב

הגיע ככה בשעה שהוא יודע שהם אוכלים

סעודת שבת

שבר את התריס

מציץ מהתריס

הוא רואה את היהודי

שולחן שבת

מפה עד להודעה חדשה

קיבל כסף

מפה לבנה

כסעודת שלמה המלך

נרות עניינים

מה זה

והוא רואה שמולו יש ווחד דג

הוא רואה את היהודי עם המזלג ככה

בשידור חי

לוקח חתיכה מהדג שם אצלו בצלחת ואוכל

לשובעה

ההוא קיבל כריזה

נתן בעיטה בדלת

מבייש לך אתה שקרן אתה הבטחת לי אתה תחזיר לי את הכסף

אתה הבטחת שלא תאכל דג

אז היהודי מסתכל עליו ולא תגיד למה אתה נורמלי על מה אתה מדבר בכלל

מה יש לך מה אתה בועט בדלת ככה

מי אוכל דג על מה אתה מדבר

אמר לו מה זה מי אוכל דג

הנה אתה אוכל דג אתה אומר לי מי אוכל דג

אומר לו מה קרה לך טל זה לא דג

אומר לו דג ניגש בודק טועם זה דג תעבוד עליי זה דג

הוא אומר לו אני אומר לך זה לא דג הוא אומר לו זה דג הוא אומר לו הנה העין של הדג הנה

הנה העצמות של הדג, הנה מה אתה אומר לי לא דג?

הוא אמר לו, מה אתה מבלבל, זה לא דג.

ההוא אומר לא דג, הוא אומר לו לא דג, דג, לא דג.

הוא אומר לו היהודי, תקשיב, תקשיב, תקשיב.

אני לפני כניסת שבת

לקחתי בקבוקון כמו שלך, יש לך בקבוקון כזה עם המים שאתה עשית עליי?

אתה לא יהודי, אתה גוי?

אני לקחתי בקבוק כמו שלך עם מים

וזילבתי על הדג לפני כניסת שבת

ואמרתי לו אתה לא דג אתה צנון

אתה לא דג אתה צנון

אתה אמרתי שלוש פעמים אמרתי לו

זהו ועכשיו הוא צנון

איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי אז זה מזכיר לי עוד בדיחה ברשותכם

איך אומרים אנחנו היום כבר באווירה חגיגית

בחוץ לארץ, באירופה,

אצל הגויים,

זה לא בדיחה על יהודים, זה בדיחה על גויים,

איזה גנב אחד נכנס

מהחלון

לתוך הבית,

התחיל לקחת דברים,

פתאום הוא שומע שנפתחת הדלת.

אז הוא רץ מייד לארון וסגר את הדלתות עליו.

עכשיו הוא יושב בתוך הארון, ארון בגדים.

הוא ככה מתקרבל בשקט, בחושך.

הוא מנסה להקשיב

מה קורה במחוץ לארון.

פתאום הוא שומע לידו בארון,

הוא שומע רחש ככה.

הלו, משהו זז לידו.

עכשיו חשוך, בינתיים העיניים לאט לאט מתרגלות לחושך.

הוא מסתכל מצד שמאל שלו,

יושב ילד קטן.

אז הגנב הזה מסתכל על הילד.

עכשיו הוא מהפחד

שותק, הוא לא יודע מה לעשות.

עכשיו הוא מפחד לדבר,

הוא מפחד שהילד גם לא ידבר.

אז הוא חוכך בדעתו מה הוא עושה.

אבל היות והילד בינתיים שותק,

אז הוא לא עושה לו כלום.

הוא ככה יושב באיכון,

ובחוץ הוא שומע צעדים, הולכים, חוזרים וזה.

אז פתאום הילד הקטן

לוחש לו, אומר לו,

חשוך כאן, לא?

כמובן הכל באנגלית, כן? הוא אומר לו, חשוך כאן.

אז הוא אומר לו, כן, חשוך כאן.

עובר כמה חצי דקה

של שקט,

ואז הילד אומר לו,

יש לי פה כדורגל, כדורעגל.

אתה רוצה אולי לקנות את זה ממני?

אז הוא אומר לו,

לא, אין לי מה לעשות עם זה.

אז הילד אומר לו,

אז אני אצא לאבא?

אז הוא אומר לו, לא, לא, אני אקנה את זה ממך.

כמה אתה רוצה על זה?

אז הוא אומר לו,

עשר דולר.

וואלה, זה הרבה גזל.

אבל ההוא לא מדבר. הוציא עשר דולר, לקח את הכדורגל, שם עליו.

בינתיים הוא שומע שהצעדים עדיין בחוץ.

מה עושים?

בלחץ.

עוד פעם יהיה שקט בארון.

עובר עוד כמה דקות, פתאום הילד אומר לו, לגנב,

חשוך כאן, לא?

אז הוא אומר לו,

כן,

חשוך כאן.

עובר עוד דקה-שתיים.

אז הילד אומר לו,

אתה רוצה לקנות גם את הכדורסל שלי?

אז הוא אומר לו, אבל יש לי כבר כדורגל.

הוא אומר לו,

אבל אם אני לא אמכור את זה, אז אני אצטרך לצאת לשחק עם אבא.

אז הוא אומר לו, לא, לא, אני אקדם גם את הכדורסל.

כמה? הוא אומר לו, עשרים דולר.

סוער, זה מפלפל.

טוב,

אבו מצילה עשרים דולר, שם גם את הכדורסל עליו.

לא עובר דקה,

פתאום הגנב שומע טאק את הטריקה של הדלת,

ואז הוא שומע שקט,

והוא מבין

שבעל הבית יצא, אבל הוא עוד לא בטוח.

פתאום הילד אומר לו,

חשוך כאן,

לא?

אז הוא אומר לו, כן.

ואז הוא פותח את הדלת,

ורץ לכיוון, מהבלבול שלו עם הכדורים,

רץ לחלון,

וקופץ מהחלון ובורח.

טוב.

עובר שלוש-ארבע שעות,

אבא של הילד חוזר הביתה,

והוא רואה את הבן שלו משחק בסלון, בפאזל.

אז הוא שואל את הבן שלו,

אתה רוצה אולי לבוא לשחק איתי במגרש כדורגל?

האבא אומר לבן.

אז הבן אומר לו, לא, אבא.

הוא אומר לו, טוב, אז אתה רוצה כדורסל?

הוא אומר לו, לא, גם לא.

הוא אומר לו, מה קרה? אתה לא מרגיש טוב? הוא אומר, לא, אני מרגיש מצוין.

אז למה אתה לא רוצה לבוא לשחק?

אז הוא אומר לו, כי מכרתי את הכדורסל.

הוא אומר לו, למי מכרת?

אז הילד מספר לו על הגנב בארון,

שהוא שילם עשר דולר,

עשרים דולר,

ואז האבא הגוי הזה התרגז.

הוא אמר לו אתה לא מתבייש?

אתה עושה דבר כזה?

ולא זה, אפילו שהוא גנב.

מה אתה עושה לו ככה? וזה וזה וזה.

תלך השם מרחם, תלך לכומר להתוודות.

טוב, אז הילד הלך שם לכומר להתוודות.

נכנס ל... יש שם, מכניסים אותם, השם מרחם, לאיזה חדר

מאחורי וילון,

והכומר שם עומד מהצד השני של הוילון,

והבן אדם כאילו צריך להתוודות.

אז הילד ישב שם,

הוא יושב,

דקה, שתיים, שלוש, והוא שותק.

ואז פתאום הילד אומר,

חשוך כאן, לא?

אז הוא שומע את הכומר ואומר, עוד פעם באת לי אתה?

היי רבו ישראל.

טוב,

עכשיו זה היה הקדמה למבוא, עכשיו צריך דברי תורה קצת, לא?

טוב,

ובכן רבותיי,

נגיד כמה דברי תורה, ככה שלא יוצא שאנחנו רק דברי מוסר

וסגולות ואמונות טבלות וכל מה שדיברנו.

קראנו בהפטרה דבר מדהים.

אתם שמתם לב שיעקב אבינו בפרשה

מוכיח את בניו.

מתי הוא מוכיח אותם? לפני פטירתו.

למה לא הוכיח אותם כל החיים?

למה לא הוכיח אותם על חם?

רבותיי,

כשאתה מוכיח בן אדם על חם

המשנה אומרת אין תופסין אדם בשעת כלכלתו

אדם שעשה עכשיו משהו

הוא בטוח שהוא צודק תראו כל הגנבים שהולכים לגנוב הם בטוחים שהם עושים מצווה

הם עוד מבקשים מהקדוש ברוך הוא שישמור עליהם

איך הרב אמנון אומר?

טוב שהוא לא אומר לקדוש ברוך הוא שותפים חצי חצי אתה תשמור אני הולך לגנוב

הם בטוחים?

שהקדוש ברוך הוא ישמור עליהם. למה הם עושים מצווה?

כי לפני שהם עושים עבירה הם קודם כל מתרצים את עצמם למה הם גונבים?

אני לא גונב סתם

אני פשוט לחוץ אתה מבין? אני במצב קשה

אני חייב את... אין אפשרות אחרת.

חיפשתי, לא הולך.

אבל בלי נדר אני אחזיר. בלי נדר. שיהיה לי בלי נדר.

אז הוא כבר תירץ את עצמו למה הוא כבר יש לו מצווה?

אני לא לוקח את זה לסתם

צריך לפרנס את המשפחה, לא?

אין לי אפשרות אחרת.

ויש כאלה שאומרים, לא, אני לא גונב סתם.

אני גונב מהגנבים.

גם כתוב, גונב מגנב פטור.

לא, זה מתשלומי כפל.

לא, לא, זה גם תופס על זה לפעמים.

ויש כאלה שאומרים, לא, אני גונב מהרשעים ונותן לצדיקים.

אני מחלק לחבר'ה בשכונה, זקנים, אין להם וזה.

אז כל אחד שעושה עבירה, לפני שעושה עבירה,

מתרץ את עצמו למה הוא הולך לעשות לעבירה.

בלאו הכי כשאתה תופס אותו זה סכנה, כי הוא חושב שהוא עושה מצווה, אתה מפריע לו לעשות מצווה עכשיו.

לא לחינם חז״ל אומרים שהגנב יש לו דין של רוצח.

כי אם תפסת אותו בשעת הכלכלה שלו,

הוא יכול לרצוח את הבן אדם שמפריע לו.

שמעתם?

עכשיו,

ברגע שאתה מוכיח בן אדם

לא בצורה נכונה,

אתה יכול לגרום בדיוק את ההפך.

ברגע שלא נגעת לו בנקודה, ולא הצלחת במשימה,

במקום להיות שויגג, הוא הופך להיות מזיד.

אז זה לא פשוט.

צריך לדעת איך להוכיח.

צריך גם את העיתוי.

זה לא פשוט.

אבל המצווה לא בטלה.

יש מצווה תוכיח, תוכיח.

אבל אנחנו רואים שיעקב אבינו הוכיח

בשעת פטירתו.

משה רבנו,

כל ספר דברים, משנה תורה,

תוכחת לעם ישראל. מתי? לפני מותו.

דוד המלך בהפטרה,

שימו לב,

נותן הוראות לשלמה המלך, מה לעשות?

לחסל חשבונות עם כל אלה שמגיע להם חיסול חשבונות. למה? לא בתור נקמה, חס ושלום.

שלא יקבלו עונש בעולם הבא.

אז שיענשו פה כדי שלא יאבדו את העולם הבא שלהם.

דוד המלך לא עובר על לא תיקום לפני פטירתו.

בדרך אגב,

ראיתי חידוש נפלא על ההפטרה.

תראו מה כתוב בהפטרה.

ויקרבו ימי דוד למות.

ויצב את שלמה בנו לאמור.

אנוכי הולך בדרך כל הארץ.

וחז הכת והיית לאיש.

ואז מה אומר? זה שאמרת

את משמרת השם אלוקיך וכו' וכו'.

יש פה שאלה עצומה.

מה כתוב פה?

ויקרבו ימי דוד למות.

ויצב, אומר צוואה לשלמה בנו.

אנוכי הולך בדרך כל הארץ.

זה צבא זה?

זה לא צבא, זה אתה אומר.

זו הקדמה, שאתה הולך בדרך כל הארץ.

אז למה כתוב פה לפני כן ויצב?

היה צריך להיות כתוב אחרת.

איך היה צריך להיות כתוב?

לכאורה,

היה צריך להיות כתוב. ויקרבו ימי דוד למות.

ויאמר לשלמה בנו,

אנוכי הולך

בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש עכשיו וייצב את שלמה בנו ושמרת את משמרת השם וכו' וכו' מכאן מתחילה הצוואה

למה כתוב וייצב

על אנכי הולך בדרך כל הארץ

אי אי אי אפלה ופלה רבותיי

רבותיי זה הצוואה זה עיקר הצוואה

הוא אומר לו אתה יודע איך תהיה תתחזק ותהיה לאיש תהיה לאיש חשוב

איך אתה תצליח לשמור את משמרת השם ללכת בדרכיו

וכו' וכו' אתה יודע איך

אם אתה תזכור את הכלל אנכי הולך בדרך כל הארץ

אם אתה תזכור תמיד את יום המיטה

ואתה תזכור שאף אחד לא הפתיע לך את מחר

יש לך רק את היום

זה היסוד והכלל שאתה תצליח להיות וחזקת והיית לאיש ושמרת

לכן תראו שבחזל כתוב

שאדם צריך לעשות

תמיד את יצר הרע

לשלוח אותו פול גז על יצר הטוב

להילחם בו כל הזמן

איך עושים את זה?

אם הוא לא מצליח

כתוב ילמד תורה

תלמד תורה

נו ואם לא ניצחו

אז אומרת הגמרא

קריאת שמע יקבל עליו עול מחוץ שמים

ואם לא ניצחו

אומרת הגמרא יזכיר לו יום המיטה

אז שואלים

אז למה ככה

אם יזכיר לו את יום המיטה זה הפצצה הסופית?

זה פצצת האטום?

אז מההתחלה תן לו נוקאאוט, תגמור עליו מההתחלה תזכיר לו את יום המיטה

אומרים חזל, לא

אם אתה רק תזכיר לו את יום המיטה אז הוא יבוא לך בהפוך על הפוך

ומה הוא יגיד לך?

אה אנחנו הולכים למות?

אז בוא נענה קצת לפני כן

בוא נלך, נעשה כל מיני דברים, בוא נספיק משהו בעולם הזה

ואחר כך

אומרים חזל, לא,

קודם כל תלמד תורה

ותקבל עליך עול מלכות שמים

ואז יש לך את הפצצה הסופית להזכיר לו את יום המיטה

עכשיו בגלל ששלמה המלך כבר

למד תורה

והיה ירא שמים

לכן אמר לו

תזכור הצוואה שלי

זה הסיפה, שמה?

אנוכי הולך בדרך כל הארץ

תזכור לו את יום המיטה

חזק ביותר

והנה רבותיי

אמרנו שיעקב אבינו

אמר דברי תוכחה

עכשיו תראו דבר מדהים

שאל אותי

יהודי

שאני מאוד אוהב ומעריך,

שלומד איתי בשבת בשיעור בבית הכנסת באליהו שמעון

הוא יש לו שאלות ככה מעניינות,

הסתבח שהן מפתחות לי את כל העניינים

אז הוא שאל אותי ככה שאלה כזאת

כתוב

ויקרא יעקב אל בניו

ויאמר היאספו ואגידה לכם

את אשר יקרה אתכם באחרית הימים

ואז בפסוק הבא תראו מה כתוב

היכבצו ושמעו בני יעקב

ושמעו אל ישראל אביכם

שואל אותי

מה הולך פה?

למה כתוב פה פעמיים באותו פסוק ושמעו?

היכבצו ושמעו בני יעקב

ושמעו אל ישראל אביכם

למה פעמיים?

ומה הקטע שכתוב? יקבצו ושמעו בני יעקב

ושמעו אל ישראל אביכם. למה פה יעקב ופה ישראל?

ועוד

למה הוא לא אמר יקבצו ושמעו

בני יעקב

במקום להגיד בני יעקב בני

נדבר אליהם

בגוף ראשון

ושמעו אליי

מזל ישראל אביכם

אמרתי לו, תשמע, שאלה יפה, אתה שואל, צריך לחפש?

ואז מצאתי מפרש שאיני יודע את שמו

מצאתי

שהוא כותב על כל העניין הזה דבר מדהים

אבל הוא מוסיף עוד שאלה

אותו אחד שמפרש

והוא שואל עוד שאלה

למה בפסוק הראשון כתוב ויקרא יעקב אל בניו ויאמר

היאספו ואגידה לכם

את אשר יקרה אתכם באחרית הימים?

ובפסוק השני הוא אומר היכווצו

בשביל מה אם היאספו בשביל מה צריך היכווצו?

גם זה כפילות כביכול

יפה?

שאלות יפות?

יפה

אז הוא מסביר דבר נפלא

הוא אומר מה ההבדל בין היאספו לבין יקווצו?

הוא אומר היאספו זה מקרוב

יקווצו מרחוק

לדוגמה

כתוב אצל משה רבנו אספה לי שבעים זאבים שבעים זקנים סליחה

שבעים זקנים

נכון?

מאיפה הוא היה צריך לאסוף אותם?

מהמחנה המחנה זה קרוב

אבל איפה נאמר קיבוץ?

קיבוץ נאמר

על ארבע גלויות

אז זה מרחוק

אז איסוף מקרוב

קיבוץ מרחוק

נו אז מה זה קשור לפה עכשיו?

זה אומר פירוש נפלא תשמעו איזה דבר

הוא אומר ויקרא יעקב אל בנם

ויאמר היאספו ואגיד עליכם

את אשר יקרה אתכם באחרית הימים

אז מי לא רוצה לשמוע חדשות?

אה?

שאומרים לך תשמע הולכים להגיד לך עכשיו מה יהיה

מעניין או לא, מסקרן או לא מסקרן

כולם רוצים לבוא לשמוע

רצים

מה הולך להיות?

וזה כשמישהו אומר שהוא חושב שהוא יודע מה

פה זה יעקב אבינו

שאם הוא יגיד, הוא יגיד

הוא יגיד את האמת

הוא יגיד מדויק

אז זה בוודאי ככה מעניין

כולם באים לשמוע

אבל מה כתוב שקרה בין הפסוק הראשון לפסוק השני?

נסתלקה ממנו הנבואה?

יש חידוש מקביל שאומר משהו לפי האותיות

שבעצם יעקב, למה הוא רצה לגלות להם?

כי הוא ראה שבכל השמות של הבנים שלו

אין את האותיות ח' וט'.

קחו את השמות, תראו, אין ח' וט'.

אמר, אה, אם אין בהם ח' אפשר לגלות להם

את אחרית הימים.

אין להם ח'.

השם קובע, רבי מאיר אומר השם קובע, אין ח'.

אבל פתאום הוא בדק עוד בדיקה ואמר, רגע, רגע, רגע, גם אין את האותיות קץ אצלהם.

האותיות קץ גם אין בשמות של הבנים.

אמר, אם אין את הקץ אז גם אי אפשר להגיד להם את הקץ.

אף על פי שאין להם ח'

אי אפשר להגיד להם את הקץ.

איי איי איי איי איי איי איי איי איי.

אז אמרנו,

כולם באו לשמוע, אבל מה קרה?

שכינה,

נסתלקה באותה שנייה, נענמה הנבואה.

הבנים רואים שהוא התחיל להגיד במקום זה דברי תוכחת ומוסר.

ברעו,

לא יכלו לשמוע.

למה?

כי קשה לשמוע דברי תוכחת ומוסר.

לא פשוט.

ולכן אמר להם, היכווצו!

לאן אתם הולכים? היכווצו!

ושמעו בני יעקב,

ושמעו אל ישראל אביכם.

בדרך כלל כשאתה נותן תוכחת למישהו,

אז כך כתוב,

כשאומר לו,

הגמרא אומרת, טול קיסה מבין שיניך,

אז מה הוא עונה לו?

טול קורה מבין עיניך.

אתה בא אליי ואומר שאני לא בסדר? אתה עוד יותר בעייתי.

למה אדם כששומע תוכחת ישר הוא נכנס למגננה,

והמגננה שלו זה התקפה על השני שבא להוכיח אותו.

הוא כבר מחפש אותו מה אצלו לא בסדר.

אתה אומר אני לא בסדר?

לכן ישראל אומר להם

שמעו בני יעקב, כשאתם נולדתם

אתם עוד הייתם בני יעקב.

ואני אז הייתי יעקב והייתי צדיק

ואפילו עדיין הייתי בגדר יעקב

עד שנלחמתי עם המלאך

ומאז המלאך אמר לי שכבר עליתי לדרגה של ישראל

של שררה

והקדוש ברוך הוא

גם אמר

שאני מעכשיו נקרא ישראל

רישון שררה.

אז למה אני אומר לכם את זה?

כי אתם חייבים לקבל ממני. אתם לא יכולים לומר טול קורה מבין עיניך.

אתם צריכים לשמוע את הדברי תוכחת שאני אגיד לכם.

כך כותב אותו מפרש.

איי איי איי איי איי איי איי איי ואז הוא אומר לראובן

פחס קמיים

אל תותר.

כי עלית משכבי אביך

אז חיללת יצועי עלה

והגמרא אומרת

כל האומר שראובן חטא

אינו אלא טועה

אז איך זה מסתדר

אבל הנה הוא מוכיח אותו ואומר לו

כי עלית משכבי אביך

אז חיללת יצועי עלה

ולא רק זה

איפה שזה קרה הפסוק אומר במפורש

ויהי בשכון ישראל

וילך ראובן

וישכב את בלהה פי לגש אביו

וישמע ישראל

ויהיו בני יעקב שנים עשר.

אז כתוב במפורש.

אז איך הגמרא אומרת כל האומר

שראובן חטא אינו אלא טועה

רבותיי ראיתי בדעת תוספות זקנים

ואחר כך ראיתי שגם הגאון מווילנה כותב את זה

פירוש

אף לא ופלא

רבותיי אנחנו לפעמים קוראים ולא יודעים לקרוא

לא מבינים מה כתוב צריך לדעת לקרוא

צריך לדעת לפסק גם

שטבח שמונען

על אותו פסוק שכתוב ויהי בשכון ישראל

וילך ראובן וישכב את בלהה פי נגש אביו

רשי הקדוש כותב שם למטה

בלבל יצועי אביו

זה מה שהוא כותב

בלבל יצועי אביו

למה מתכוון רשי הקדוש

שימו לב

אומר

אומרים דעת תוספות זקנים והגאון מבין לה אומרים כך

ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא

הרי כל מקום שנאמר ישראל אמרנו זה לשון שררה

אז יעקב אבינו שהיה עכשיו

ישראל

רצה להביא את הבן השלוש עשרה לעולם

למה

כי אם יהיו לו שלושה עשר בנים

אז הכל יסתדר למה

שלושה עשר בגימטרייה אחד

אחד בגימטרייה שלושה עשר

אהבה בגימטרייה שלושה עשר

אז הוא רצה שיהיה בין הבנים בין האחים אחדות

שיהיה ביניהם אהבה

איך עושים את זה?

מביאים את הבן השלושה עשר

תראו

אנחנו בשמע ישראל הזכרנו את זה מקודם שמע ישראל השם אלוקינו

השם אחד

אחד אמרנו זה שלושה עשר

ברוך שם כבוד אומרים בלחש

מייד אחרי זה מה אומרים?

ואהבת

אמרנו אהבה זה גם שלוש עשרה

שלוש עשרה ושלוש עשרה יו״ד כו׳ עשרים ושש ייחוד שמו יתברך

כשמחברים את האחדות עם האהבה יש ייחוד שמו יתברך בעולם

רצה יעקב אבינו כך לעשות

ואתם יודעים שזה רמוז בשמו

הרי ישראל

רמוז בשמו

כל האבות והאימהות

אברהם

יצחק יעקב כולם רמוזים בשם ישראל י' יצחק יעקב ש' שרה

ר' רחל רבקה א' אברהם ל' לאה כל האבות והאימהות רמוזים בשם של ישראל

עכשיו מה זה קשור שימו לב

אם תיקחו את מניין האותיות של האבות והאימהות כמה זה יוצא?

אברהם זה חמש אותיות

יצחק ארבע אותיות יעקב ארבע אותיות

ביחד חמש ועוד ארבע ועוד ארבע

שלושה עשר

קח את השמות של האימהות

שרה שלוש רבקה ארבע רחל שלוש לאה שלוש

שלוש ועוד ארבע ועוד שלוש ועוד שלוש שלוש עשר

יוצא שהאבות והאימהות ביחד יוצא י' כו' כה

זו הסיבה דרך אגב

שכתוב

שכל מי שקורא לאברהם אברהם

סליחה כל מי שקורא לאברהם אברהם

עובר בעשה עובר על מצוות עשה ולא תעשה שאומרים וכו'.

למה?

כי כתוב לא ייקרא עוד שמך יעקב

לא ייקרא עוד שמך אברהם

אז נשאלת השאלה אז למה לא אומרים את זה גם על יעקב?

למה רק אצל אברהם?

אז בפשט

משום שאנחנו רואים שמאז שונה השם מאברהם לאברהם

הוא נקרא רק אברהם

אבל אצל יעקב ששונה שמו לישראל עדיין הקדוש ברוך הוא קרא לו יעקב אחרי זה

ונשאלת השאלה למה?

אז לפי העניין הזה של האותיות זה יוצא מדהים למה?

מתאים לפסוק

שאומר ככה

לולא אדוני

שהיה לנו

יאמר נא ישראל

לולא

שם השם

שיוצא לנו מהאבות והאימהות

יאמר נא ישראל. היינו יכולים להגיד ישראל

אבל אם נקרא לישראל ישראל

יוצא שבשמות של האבות יוצא לנו אברהם

יצחק וישראל אז זה לא יצא 13

זה יצא 14 אותיות

ואז זה לא יצא 26 אותיות זה יצא 27

אז זה לא מסתדר

אז לכן אומר הפסוק

בדרשה

לולא השם, לולא יקו שיוצא מהשמות של האבות והאימהות

יאמר נא ישראל. היינו יכולים להגיד ישראל

אבל עכשיו שזה צריך לצאת שם השם משמות האבות והאימהות

אז ממשיכים להגיד יעקב

כי כבר שינינו את אברהם לאברהם

אז היד והוספנו לאברהם אחד

יש בעיה להוסיף עוד אחד

בסדר?

נחזור לענייננו

אז תקשיבו

אומר על העניין של ראובן

ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא

ישראל אבינו רוצה להביא את הבן השלושה עשר

ראובן רואה

כשאבא שלו חוזר מהלוויה של אימא שלו

הוא נכנס לאוהל של בלהה

איי איי איי איי איי איי

למה לא אוהל של

הפילגש ולא של אמא שלו?

הוא מתרגז

מה הוא עושה?

פחז כמים על תותר

קיבל כריזה,

התחיל להתהלך

באוהל שלו הלוך חזור הלוך חוזר הולך חוזר באוהל

איפה נמצא האוהל של ראובן

היות שהוא הבן הבכור?

האוהל שלו זה האוהל הכי קרוב לאוהל של אבא ושל האימהות

אומר הגאון

מתי היה את וילך ראובן?

כשוישכב את בלהה פילגש אביו

כשאבא שלו היה עם הפילגש

אז היה וילך ראובן

אז כתוב וישמע ישראל

כשהוא שמע זאת

הוא מיד הפסיק לכן יש פרשה פתוחה

באמצע הפסוק פרשה פתוחה

וישמע ישראל מיד פסק

פרשה פתוחה מה התוצאה?

ויהיו בני יעקב

שנם עשר

היו צריכים להיות שלושה עשר

בגלל שהוא התהלך באוהל בלבל יצועי אביו אומר רש״י הקדוש

אז ישראל אבינו פסק

והתוצאה

ויהיו בני יעקב לשון חכבות

כבר לא לשון שררה

אבל מאידך כתוב שנם עשר

אנחנו רואים שראובן

לא יצא מכלל האחים שבטקה

כי שנים עשר, הוא לא אומר אחד עשר

שנים עשר

רק מה, על זה הוא מוכיח אותו ואומר לו

פחז קמיים אל תותר כי עלית משכבי אביך

לא שפיזית באמת עשה מעשה חלילה וחס

אבל זה נחשב לו כאילו

בגלל הויילך ראובן

ולכן אומרת הגמרא

כל האומר שראובן חטא בחטא הכביכול שמיוחס לו,

טועה!

כי לא שייך להגיד את זה על צדיק כזה גדול שהוא אחד משבטי כאה

שהוא אחד מהשניהם חסר

לא שייך להגיד דבר כזה

ולכן אתה רואה שזה מוכרח מתוך הפסוק

השתבח שמו לעד

איי איי איי איי איי מספיק לכם? אני חושב שמספיק כבר אנחנו כבר קרוב לשעתיים מדברים

נמשיך בלי נדר

עבר הזמן בלי שהרגשתי אני פתאום רואה שעון

הוא לא נח

אתם חוזזתם את השעון בכוונה שאני אבין איך זה הולך, אה?

ברוך השם. טוב אז בלי נדר

פרשה הבאה בשבוע הבא בלי נדר נמשיך מכאן בלי נדר

והשם יזכה את כולנו בעזרת השם שנזכה ללמוד תורה לשמה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים אמן כן יהיו עצמו