פיקוח נפש - פרשת אחרי מות | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 06.05.2017, שעה: 22:04
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nהושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
אני אדוני.
מה פירוש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם?
אומר רשי,
לעולם הבא,
אם תאמר בעולם הזה,
והלו סופו הוא מת, כל אדם בסוף חייב,
לא יכול להימלט אינה מוות.
אז זה לא חיים, זה לא חיים.
הכוונה לעולם הבא.
לעולם הבא הוא יהיה חי, הוא יהיה חי.
אפשטו חיים נצחיים.
אפשטו חיים נצחיים.
מה זה חיים נצחיים?
חיים לנצח.
יש בברכת התורה,
בברכת התורה מברכים, העולה אומר ברכה ראשונה,
וקוראים בתורה, ואחרי כן אומר ברכה אחרונה.
ברכה ראשונה,
אומרים, ברוך אתה ה' אשר בחרבנו עם כל העמים ונתן לנו את תורתו.
זה תורש בכתב.
בברכה אחרונה אומרים,
אומרת שם גם חיים, שנתן לנו את תורתו, תורת אמת,
וחיי עולם נטע בתוכנו.
מה זה וחיי עולם נטע בתוכנו?
אומר מרן בשולחן ערוך,
בהלכות קריאת התורה. הוא אומר,
הכוונה היא,
וחיי עולם זה תורש בעל פה.
עם תורש בעל פה לומדים משניות וגמורה,
עם זה זוכים לחיות לחיים נצחיים.
חיי עולם,
מה זה חיי עולם?
חיים לנצח.
יש בספר מצילת ישרים,
הוא מדבר על חיי הנצח. אני זוכר, בנוברדוק,
היו תקופה
של נצחיות.
למדו על הנצח.
העולם הזה, אם יש נותנות לנו בהם 70 שנה, ואם גמורות 80 שנה,
היום, ברוך השם, חיים יותר קצת.
היום, היום, ברוך השם, חיים עד 80, 90. אבל
זה בסוף נפסקים החיים,
חיי הגוף.
אבל בעולם הבא יש חיי נצח.
מה זה נצח?
אין לזה סוף.
אני זוכר רבנו המשגיע, זכר צדיק לברכה, רבי יחזקאל המשגיע,
של פוניבש, היה,
אמר, אני שמעתי בעצמי מפי, ואני שמעתי בעוזמי,
שהוא אמר
ציור מה זה נצח.
נצח זה לא מאה אלף שנים.
הוא אמר ציור מה זה, איך לעשות,
לראות מה זה נצח. הוא אמר,
אם נמלא את כל האולם הגדול
של פוניבש,
אתם מבינים שמה האולם,
התקרה שלו גבוהה שלוש פעמים מן התקרה כאן,
או יותר אפילו.
מלא.
כל האולם הזה,
נמלא אותו בגרעיני סומסום.
כמה גרעיני סומסום יהיו? מיליונים.
וכל גרעין סומסום זה אלף שנה, נגיד.
רק אלף שנה.
אז תעשה חשבון,
כמה מיליארדים של שנים.
וזה עוד לא נצח.
כי נצח זה חיים בלי תכלית,
אין לזה סוף.
כמו שהקדוש ברוך הוא,
הוא חי לעד עולמי העולמי.
כך מי שזוכה לחיי העולמה בו,
חי לנצח ונהנה מזיו השכינה לעד עולמי העולמי.
אז זה הוא אמר ציור של נצח, לא יודע אם הוא אמר את זה משם עצמו,
הוא אמר את זה משם רבי רוחם,
משגיח של מיר,
של ישיבת מיר הגדולה בחוץ לארץ.
על כל פנים, זה ציור, זה מה זה לצייר?
למה אנחנו אומרים ככה? שאדם,
הרי איך, כמו שאומר רבי נפס ארץ, שובה אומר,
ואיך החלפתי בעולם עובר,
עולם עומד לעד לעולם.
עולם הבא זה עולם עומד לעד לעולם, חיי עולם הבא.
והוא שמה בדרכי התשובה,
אז הוא אומר, צריך להתמרמר,
איך החלפתי בעולם עומד,
בעולם עובר,
עולם עומד לעד לעולם. החלפתי, עשיתי חליפין.
אני נתתי, הפקרתי עולם הבא,
וקיבלתי עולם הזה.
אבל עולם הזה זה עולם עובר,
ואני נתתי עולם עומד לעד לעולם.
זה, בשביל זה היו לומדים על נצחיות,
כדי לדעת שענייני העולם הזה הם זמניים.
לא כל כך לקחת ללב כל דבר.
העולם בן כה יעבור,
ואני רואה,
אני רואה,
הנה,
אני רואה פה בבני ברק,
הרבה יהודים תלמידי חכומים,
מגיע שמונים, שבעים ותשע,
יש שמונים ושתיים, שמונים וחמש,
יש כאלה שחיימים עד תשעים,
יש עד מאה שמאריכים מהם,
אבל בסוף הולכים.
זה עולם עובר,
אבל עולם עומד זה עולם הנצח.
עולם של עולמם. עכשיו, כל מעשה מצווה שאדם עושה זה מה שכתוב בפסוק,
ושמרתם את חוקותיי.
יש החוקים שהם בלי להבין,
זה חוק של הקדוש ברוך הוא, כמו פרשת הפרה.
ואת משפטיי, דברים שמובנים עם שכל,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לעולם.
אתה תקיים את המצוות, אתה תזכה לחיי נצח.
ואמרתי, אינני יודע אם הפירוש כי הושמרתם,
אולי הושמרתם זה רק לשמור, לקיים.
ככה פשט הפשוט.
אבל בשולחן ערוץ שאמרנו, כתוב, חיי עולם נטע ותוכנו, זה תורש בעל פה.
זאת אומרת, כשאדם לומד תורש בעל פה,
אז הוא זוכה שהוא נוטע בנשמה שלו,
עץ החיים,
שיחיה לנצח.
וחיי העולם נטע בתוכנו.
אם תורש זוכים לתת כוח לנשמה שלנו לחיות לנצח.
וחיי העולם נטע בתוכנו.
או, אז רשי ככה מסביר.
אבל בגלל זה, הפשט אשר יעשה אותם האדם ויחיה על ידי זה לנצח.
יהיה לו עולם מבו.
והייתה נפש, אדוני, צרורה בצרור החיים את השם אלוקיך.
אבל בגמרא,
במסכת יום מדף פה,
כתוב בגמרא,
מהפסוק,
הוא חי בהם לומדים הדין של פיקוח נפש, דוחה כל התורה,
חוץ משלוש עבירות,
שהם לא דוחים, לא מתרפאים בעריות, חס ושלום,
ולא בעבודה זרה.
או,
שם יש גמרא מעניינת. אני אקרא קצת, רואים שהגמרא למדה פסט אחר,
לא כמו שאומר רש.
שם מחפשים מאיפה לומדים שפיקוח נפש דוחה את התורה.
שבת, דוחה שבת, כל התורה נדחית חוץ משלוש עבירות.
עוד הזרר, שיחוס דמים ועריות.
ושם, תכף אני...
הנה, רבי שמואל אומר פשט,
אומר שהוא, אם הוא היה שם,
הוא היה אומר,
המקור של פיקוח נפש דוחה את התורה,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
אדם צריך לעשות את התורה,
אבל בתנאי שהוא יכול לחיות,
שהחיים לא מתנגשים עם התורה.
אבל אם עם קיום התורה לא יחיה,
הוא לא חייב לעשות את התורה.
התורה נדחית.
הפסוק אומר, אשר יעשה אותם האדם,
מתי?
אם וחי בהם, אם הוא יחיה. אז רואים שהגמרה למדה את זה על חיי העולם הזה, לא על חיי העולם הבא.
אבל הפשט הוא ככה, בתור פשט,
משמעות כמו רשי.
אשר יעשה אותם האדם, ועל ידי זה יחיה חיי נצח.
אבל שמואל דורש,
אשר יעשה אותם האדם וחי.
רק אם האדם יחיה, אז יעשה את המצוות.
אבל אם התורה גורמת שהוא לא יחיה,
הוא לא חייב לקיים את המצוות.
מכאן לומדים הדין ספק שכוח נפש דוחה.
ואני אקרא מקודם קצת את הגמרה. הגמרה שמה, ביום דף פה״ה,
כתוב, כבר היו רבי ישמעאל ורבי עקיבא,
הנה, אקרא לכם את הגמרה. וכבר היה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעוזר בן עזריה מהלכין בדרך,
ולוויה סדר ורבי ישמעאל בנוסרה בלעוזר בן עזריה, הולך אחריהן,
מלכין אחריהן.
ונשאלה שאלה זו בפניהם.
מניין לפיקוח נפש דוחה את השפעת?
נענה רבי ישמעאל ואמר.
אז כל אחד דרש.
רבי ישמעאל אמר, לומדים את זה מבא במחתרת,
שדוחים שפיכות דומים בשביל להציל את הבעל הבית, לפי שהגנב הוא בא על מנת להרוג.
טוב, אתם יודעים, בסוף,
זר בישמעאל.
ואחרי כן,
יש מי שלומד,
הנה,
יש מי שלומד, אם מזבחי תיקחנו למות,
ולאו מעל מזבחי,
יש מי שאומר.
נענה רבי אלעזר ואמר,
רבי אלעזר,
רבי אלעזר מן עזריה, היה רבי ישמעאל רבי אלעזר.
רבי אלעזר, הוא אמר,
ומה מילה שהיא אחד מ-240,
מ-48 איברים באדם.
מילה זה איבר אחד מ-240 ו-8 איברים לאדם.
יש שישה, שים סמכי גידין,
וריש מים חץ איברים.
אדם, יש בו ריש מים חץ איברים,
והמילה זה איבר אחד.
והתורה, בשביל לתקן את האיבר הזה,
אמרה, דוחה אפילו שבת.
כך הוא מסתכל על זה, זה תיקון האיבר.
כי כמו שכתוב ברמב״ן, העורלה זה,
הוא אומר שמה,
על ידי זה מתישים את כוח היצר, על ידי המילה.
-קודיש ברוך הוא רצה שהאדם ישלים את עצמו.
הקודיש ברוך הוא רצה שהאדם ישלים את עצמו. שמה יישא עוד הוא ישלים את עצמו? למדינת חצר.
נכון.
אז אומר, אם איבר אחד,
התורה דחתה סבת בשביל לתקן את האיבר הזה,
חוש כן כשאדם הוא בפיקוח, במצב סכנה, הוא עלול למות כולו.
אם ימות כל האיברים מתים.
אז חוש כן שיציל את כל האיברים אפילו על ידי שבת. זו דרסה אחת.
זה דבר יפה שמפורסם בשם רב חיים,
שאמר,
הרי לפעמים יש יהודים שחייבים לאכול ביום כיפור, שאסור להם לצום.
תמיד מספרים. אני, דוד שלי היה...
היה לי דוד נפטר.
הוא היה קצת רופא
בעיר שלנו. הוא היה אח, אבל מומחה. הוא היה יודע לעשות זריקות ולעשות...
והיה...
אז הוא היה הולך לחולים,
הוא היה איזה חולה ירא שמים,
הוא היה בוכה לו שהוא צריך לאכול ביום כיפור.
היהודי מצטער לאכול ביום כיפור,
יום הכפרת עוונות.
ככה הוא מצטער.
הרב חיים אמר, אמר, יש מנדה אמר פה, מאיפה לומדים שפיקוח נפש דוחה את הסבת?
ממילה.
ומה המילה שהיא איבר אחד ברמח איברו של אדם, דוחה סבת.
פיקוח נפש זה כל האיברים עלולים למות.
חוש כן שדוחה סבת.
אז אמר רב חיים, מעולם לא ראיתי מי שיש לו מילה בשבת,
שיהיה בצער.
אז מילה בשבת.
אה, דוחים את הסבת, אז תראו, צולם המליטארים, התורה יתירה, על זה גמרנו, התורה יתירה ביום השמיני, אפילו בשבת.
אז אם כן, קל וחומר, להציל את כל הגוף
וכוח נפש,
שזה קל וחומר ממילה שצריך להיות גם כן בשמחה. לא, אין מה להצטער כשאתה אוכל.
אתה עושה רצון ה', ורצון ה' זה לאכול.
כשרצון ה' זה לאכול, אז אוכלים.
אמת, היה פה איזה תלמיד חכם אחד,
על יד לדרמן.
הוא למד, הוא מרוקאי, אבל הוא נפטר, זה כמו מברכה, לפני שנה בערך הוא נפטר.
והלכתי, נחם מלבלים,
הוא למד בשניידרס, בלונדון.
מזמן הוא בא, רב זיידל, זיכרונו לברכה, ראש הישיבה,
היה בא למרוקו ואוסף תלמידים, אז הוא גם לקח אותו ללונדון.
ואתם יודעים שבמלחמת העולם השנייה הייתה נפוצה מאוד מחלת הסחפת,
והרבה מתו מהסחפת,
כי לא היה להם אוכל,
הגוף היה חלש,
והסחפת זה מחלה בריאות.
אחמד ריצן, צ'יוורקולוז, היו קוראים לזה.
צ'יוורקולוז.
אז אחרי המלחמה,
גם במרוקו, אני זוכר, בבית ספר,
הביאו רנטגן
והעבירו את כל הילדים,
עשו להם רנטגן על הריאות,
לראות אם הם לא פגועים בשחפת.
אני גם עברתי את הרנטגן, עברתי.
אבל,
טוב, אז הבחור הזה בא ממרוקו ללונדון.
בלונדון, גם משרד הבריאות
היה דורש,
דרש מהישיבה לעשות רנטגן, והוא עשו רנטגן לראות.
ומצאו הבחור הזה,
כנות לברכה, הבחור הזה,
היה לו
איזו נקודה של סחפת.
ואיך היו מרפאים את הסחפת בלונדון?
ובמרוקו ריפאו את זה עם שמן של הכבד,
של דג,
לא יודע איך קוראים לו בעברית,
קוראים לו La meyre, בצרפתית.
לוויל דה פואר דה מורן,
שמן של הכבד של הדג הזה.
כך היו מרפאים. עם השמן הזה,
בלונדון ריפאו את זה עם חזיר,
לאכול חזיר.
אז אמרו לו, לרב הזה שנפטר,
אמרו לו שיאכל חזיר.
אז הוא לא הסכים.
אמרו לו, תענו למות.
אז הוא אמר, אני אמות
ולא אוכל חזיר.
ככה היה.
בכל העולם היה ככה, יהודים מחזיר היו סוגדים.
טוב,
זה מראה על עיניו שמיים, טוב,
אבל האמת שהוא לא צודק. אני הייתי מנהלם מאבינים,
סיפרו לי את הסיפור הזה.
ואמרתי להם שהוא לא צודק, הוא היה צריך לאכול את החזיר
בשביל להתרפות.
אבל זה מראה שהוא היה ירא שמיים.
אבל זו טעות, שאדם ידע.
אנחנו לא, אנחנו מקיימים את התורה איך שהקדוש ברוך הוא רוצה
ואיך שאתה רוצה.
אם בזמן שהקדוש ברוך הוא התיר לך לאכול ביום כיפור,
אתה צריך לאכול ביום כיפור. אם צריך חזיר בשביל לרפות,
זוכרים חזיר?
אנחנו לא נמנעים מן החזיר רק בגלל שבורא עולם לא מרשה לנו.
אבל אם לפי רצונו של הקדוש ברוך הוא שנאכל חזיר, נאכל חזיר.
זה צריך לדעת, וגם ביום כיפור, אם צריך לאכול.
אוכלים ביום כיפור,
ברוך השם, פה זה תלוי.
פה, שיש הרבה בני תורה, אין בעיה כזאת.
פה כל הזקנים והחולים שצריכים לאכול,
אנחנו עושים להם שיעורים.
לא עושים להם שיעורים.
אני לא אכנס עכשיו בחידוש של רב חיים הלוי.
רב חיים היה מתיר אפילו לאכול בלי שיעור שלם, לא בלי חצי שיעורים.
הוא אומר, חצי שיעור זה רק למי שלא חולה.
רק הוא עלול לחלות.
אם הוא יתענה.
זה צריך לאכול חצי שיעור, חצי שיעור.
אבל מי שכבר חולה שיש בו סכנה,
יכול לאכול
אכילה שלמה.
למה? כי ברמב״ם בפרק ב'
הלכות שבת מבואר שכל צורכי חולה שיש בו סכנה,
עושים לו לחולה כלל או של דבר.
שבת הרי היא כחול אצל חולה שיש בו סכנה.
לכל צרכיו.
מה פירוש?
חולה שצריך לשתות כוס תה.
אם לא ישתה כוס תה, לא ימות מזה.
אבל זה טוב לו, זה עושה לו טוב.
אז רבנו הרמב״ם מתיר,
אפילו שמניעתו אינה סכנה,
כיוון שהוא כבר חולה שיש בו סכנה,
עושים לו כל מה שהוא צריך.
ואני פעם באמת באתי לרבי ושאלתי אותו,
מה הפשט ברמב״ם הזה? זה רבא מגיד ככה לומד ברמב״ם.
מה הפשט בזה?
הרי התורה היא תירה בשביל לחיות.
זאת אומרת, וחי בהם. אבל כאן הוא באמת לא מתנגש שלא יעשה כוס תה. מה יקרה?
לא יקרה לו כלום.
אבל זה טוב לו להשתתף. אז מה הרמב״ם אומר? כל צרכיו.
כל מה שהוא צריך, אם צריך חימום ואם צריך מזגן,
אם הוא עוד לא חולה, רק עלול להיות חולה, יש על זה...
אבל אם הוא כבר חולה שיש בו סכנה, עושים לו כל צרכיו.
שאלתי את הרבים, מה הפשט בזה?
על המקום הרבי ענה לי פשט.
אמר לי, אתה יודע,
מי שחולה שיש בו סכנה,
נגיד למשל אדם יש לו דלקת ריאות,
ברמינה.
הוא,
הוא,
בזמן שיש דלקת ריאות,
זה נקרא חולה שיש בו סכנה.
כי אם יש דלקת, הדלקת יכולה
לעשות חור בריאות,
ואז לא תוכל לנשום. טוב, לא תוכל לנשום,
על פי שהדלקת אוכלת את הבשר,
אוכלת, ויכול להיות בסוף חור,
ואז הוא ימות.
אז אם הוא כבר חולה שיש בו סכנה, תדע לך,
צריך למהר את ההבראה שלו,
שיבריא מהר,
כי במצב סכנה,
הרבה פעמים קורה במצב סכנה, פתאום הוא מת.
פתאום.
אדם במצב סכנה,
כמו שהיה איזה יהודי, הרב שינקר,
היה
בבית חולים, הייתה לו סתימה במעיים,
וכל יום שאלתי עליו,
מה שלמה, מה שלמה, אמרו, יציב.
פתאום נפטר.
למה?
יום אחד,
אם אדם במצב סכנה,
צריך למהר להוציא אותו מן המצב סכנה,
כי כל זמן שהוא במצב סכנה,
פתאום יכול לעוף מכאן.
זה מה שהרבה אמר, זה משהו רפואי, זה לא טוירה דווקא, זה רפואי.
כשאדם במצב סכנה יכול פתאום
המערכות קורסים והוא הולך.
לכן, להוציא אדם כמה שיותר מהר ממצב סכנה, זה עצמו פיקוח נפל,
כי אם אתה לא מוציא אותו, הוא עלול למות.
באמצע, עוד לפני שיהיה חורב.
בריאות.
אז לכן, לכן אומר הרב המגיד,
עושים לו כל צרכיו כדי שיבריא כמה שיותר מהר.
זה הפשט ברמב״ן, ברבא המגיד.
כדי שיבריא כמה שיותר מהר.
זה כולל מקלחת חמה?
מה?
-מקלחת חמה.
מה? -הוא שואל האם זה כולל מקלחת חמה, אם הוא יצטרך לקלח אותה במים חמים, לדוגמה.
כן.
אז אפשר?
-כן, להתקלח.
אם זה טוב לו,
צריך לעשות לו אפילו בשבת.
למה?
כל מה שטוב לו
עוזר שיבריא מהר.
כל מה... אם הוא במצב, למשל,
בבילינסון פעם,
לא תקום פעמיים זרה, הייתי שם פעם.
הייתה לי בעיה בלב קצת.
שמו אותי במחלקה לא של הלב,
לא של טיפול נמרץ.
אז מה היה במחלקה ההיא? היו עובדים שמה,
משפצים, וכל היום דפיקות.
אני הייתי יותר חולש שם.
אם אדם, אדם שיש לו בעיה, הוא צריך מנוחה.
בלי מנוחה הוא יותר...
אז באמת...
-כבוד הרב, האם כל חולי זה חולי שיש בו סכנה, או שחולי...
יש, יש, יש.
בשולחן ערוך, מה נקרא חולה שיש בו סכונה?
כל מכה של חלל,
אפילו,
אפילו כאבי שיניים,
גם חולה שיש בו סכנה,
כי זה דלקת בחני חיים,
וזה, הכאבים הם...
על כל פנים, אנחנו,
מה שאנחנו, מה רציתי לומר?
-וחי בהם.
-וחי בהם?
אז הייתי אומר את הרב לייזר, הרב לייזר אומר,
רב אל-עוזר אומר, ומה מילה שאחד מה-244 ושמונה איברים שבה אדם דוח את השבת?
קל וחומר כל גופו שדוח את השבת.
רבי שמעון בן מנסיה אומר,
ושמרו בני ישראל את השבת,
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת.
צריכים לשמור שבת, אם אתה יכול על ידי זה לקיים שבתות הרבה.
אבל אם אתה לא יכול,
אם תשמור את השבת,
תצטרך לחלל שבתות הרבה, יותר טוב לחלל שבת זו כדי לשמור שבתות הרבה.
חלל שבת אחת כדי לשמור שבתות הרבה.
אמר רב יהודה מר שמואל,
אי הוואי הטם, אם הייתי שם,
הייתי אומר, טעם יותר טוב מכולם.
בחי בהם ולא שיהיה מוטבעים. אז אמרתי, הבאתי את הגמרא, לא כמו הפשט של רשי,
בחי בהם לעולם הבא.
אבל אמרתי, ככה פשט. בפשט של הפסוק,
הפשט הוא כמו שאומר רשי,
והושמרתם את חוקותיי ומצוותיי לעשות אותו.
לאשר יעשה אותם האדם, בחי בהם.
הוא יחיה לנצח.
זה הפשט וחי בהם.
מי שומר תורו ומצוות,
הוא יחיה לנצח, יזכה לעולם הבא.
זה הפשט הפשוט.
אבל שמואל דורש,
אשר יעשה אותם האדם וחי.
אז הוא דורש מזה עוד דרשה, וחי, זאת אומרת,
בעולם הזה.
אם אשר יעשה אותם האדם יקיים את המצוות והוא יחיה,
אז יעשה.
ואם לאו, הוא לא חייב,
כי התורה נדחית מפני פיקוח נפש.
הגמרא אחרי כן אומרת, כל הדרשות הן טובות לוודאי פיקוח נפש,
אבל ספק פיקוח נפש,
מאיפה ידעים לדוחה את השבת?
אבל לשמוע זה מצוין,
כי הפסוק מתכוון, אם אתה ודאי תחיה,
אז
תצמור את התורה.
אבל אם קיום התורה יכול להביא אותך לידי ספק נפשות,
אל תשמור את התורה. ספק פיקוח נפש דוחה את הסבת.
עכשיו, שאלה אחת
שנשאלה.
אני מקודם רוצה לומר, בשימן שכט,
נפסק, מרן פסק, שאפילו חיי שעה מחללים עליו את הסבת.
לומדים את זה מהגמרא,
שהגמרא אומרת, מפקחים עליו את הגל.
אם נפל בית על אנשים,
מצאו אדם,
אפילו הוא מרוצץ,
הוא מרוסק,
אבל עדיין נושם.
יש לו עוד,
הריאות עוד עובדות, הלב עובד,
אז הוא עוד חי.
מחללים עליו את הסבת כדי להאריך את חייו אפילו בשעה.
אפילו שהוא בוודאי ימות בסוף. אם הוא מרוסק במצב כזה,
הוא לא יוכל לחיות.
אבל לחיי שעה, אנחנו לא נשאיר אותו בתוך הגל, לא יהיה לו אוויר, ימות בסוף.
אבל אנחנו מפקחים את הגל בשביל להציל אותו לחיי שעה.
אומר המשנה ברורי,
שחיי שעה
לא בשביל שיעשה תשובה או שישמור את התורה.
זה לא בשביל לשמור את התורה יש דין פיקוח נפש. דין פיקוח נפש זה בשביל החיות.
החיים של יהודי חשובים בעיני הקדוש ברוך הוא.
שבגללם הקדוש ברוך הוא מוותר על התורה,
על המצוות,
בגלל שהחיים של יהודי הם חשובים אצל הקדוש ברוך הוא.
אומר במשנה ברורה,
אפילו אם הוא סוטה,
שהוא פטור מכל המצוות,
ואתה מעריך לו קצת את החיים,
מחלל עם שבת בשבילה על זה.
-גם חילוני?
מה? -גם חילוני?
מה הוא אומר? -גם חילוני הוא שואל, חילוני. הוא שואל האם גם אדם שהוא לא שומע את תורה ומצוות, הדוגמה חילוני.
אה, טוב, גם אם הוא...
גם חילוני מחללים עליו את השבת. תהיה תלוי אם הוא מומר, אם הוא מין.
אז יש דין מורי, דין ולא מעלים. היום לא מצוי.
מומר לתיאבון.
מה?
מומר לתיאבון. -מחללים עליו את השבת.
יש, יש מינים.
יש דינים על זה, זה לא הזמן לדבר על זה.
בדרך כלל הם כולם תינוקות שנשבו,
לא למדו בצעירותם.
הם ריקים, לא למדו.
יש כאלה שיודעים מה זה אברהם אבינו, מה זה שמע ישראל.
אתה תבוא ותאמר, הם מחללים שבתה. הם כבר לא יהודים.
-אבל כבוד הרב, הרב אמנון אמר בשם החזון איש, החזון איש כבר אמר שאין תינוקות שנשבו.
טוב, זו סוגיה קשה, ואני לא רוצה להיכנס כעת לזה.
זו סוגיה קשה,
תדע לך,
בחוץ לארץ,
מי זה היה? רב חיים, היה אפילו רב חיים.
היה
פעם מי שהיה לוקה בשחפת בעיר, היו אוספים לו כסף שילך להבראה
בערים במקום.
הייתה בית הבראה, אוויר טוב,
ככה כדי שיבריא.
היה פעם אחת
אחד מן הציונים,
אחד שהוא לא דתי,
והוא נהיה חולה בשחפת.
אז הציבור אמרו, בשביל אדם כזה אנחנו ניתן כסף
שימות יותר טוב.
ורב חיים הכריח אותם.
איך היה הסיפור?
נדמה לי,
לא יודע אם ביום, בליל יום כיפור,
בכל נדרה. הוא אמר, אנחנו לא מתחילים להתפלל עד שייאסף הכסף בשבילו, היהודי הזה,
לשלוח אותו לבית הבראה.
והוא בירר להם שאין היום, זה לא נקרא מין שמורידין ולא מעלין,
זו סוגיה קשה, אני לא בשבילי, אני לא עכשיו, אני לא...
אולי בהזדמנות נלמד את זה עניין טוב.
אז זה לא פשוט, הדין הזה. הכול פונים,
מה אני אומר, מה היינו אומרים?
-אם נפל עליו, אפילו לך יש מצוות שעה. -אפילו לך יש שעה, ואפילו אם הוא שותה.
ידוע שהוא שותה, שהוא פטור מכל המצוות.
זה לא בשביל המצוות שיעשה סבת, שיעשה מצוות,
או שיעשה שוב, לא בשביל זה.
אלא שהחיים של יהודי חשובים בעיני המקום שהוא מוותר על המצוות בשביל להציל חיי יהודים.
אומנם בגמרא כתוב,
חלל סבת אחת
כדי לשמור סבתות הרבה,
אבל הלכה כי שמואל, לא משמה לומדים.
הלכה כי שמואל מבחי בהם, העיקר זה חיות,
לא נוגע למצוות.
אבל הבאנו שבסימן שו,
בשולחן ערוך,
כתוב דין,
אם לפעמים אין זה בעיה של פיקוח נפש,
ובכל זאת מחללים את הסבת.
למשל, כתוב שם דוגמה,
אדם שהכומרים חטפו בת שלו
או בן,
חטפו לו,
להכניס אותו לכנסייה ולגדל אותו נוצרי, לגדל אותו עובד עבודה זרה.
ויהיה מומר, הוא ימיר את דתו.
מותר לאבא,
וגם לאדם אחר, אומר המשמרו,
לחלל סבת ואיסור מלאכה דאורייתא בשביל להציל אותו.
למה, כאן אין שאלה של פיקוח נפש, הם לא הולכים להרוג אותו,
רק הרוחניות.
הולכים ל... אם הוא יהיה מומר, הוא לא יקיים שום מצווה, ולא סבתות ולא יום כיפור.
הוא יהיה מומר,
אם ימיר דתו.
אז הוא יהיה גוי גמור.
אז בכל זאת מחללים את הסבת.
מה המקור לזה?
הרי זה לא הבעיה של פיקוח נפש פה.
אז המקור לזה, אומר הגרוס, שזה מרב שמעון במנסיה.
חלל סבת אחת כדי שישמור סבתות הרבה.
זאת אומרת, אנחנו אומנם פוסקים כשמואל, מי בחי בהם, זה עיקר החיות,
אבל פוסקים גם את הדרסה של רבי שמעון במנסיה,
חלל סבת אחת כדי לשמור סבת אחת. אז לפעמים אין פה בעיה של פיקוח נפש, אבל הוא הולך למרדתו,
הוא לא ישמור סבת הרבה סבתות,
אז מותר לחלל סבת כדי,
אפילו באיסור ואורייתא.
מותר לך לשבת כדי להציל אותו שלא... -לשמור שבתות הרבה. -לשמור שבתות הרבה.
זה אומר הכול.
זה שני דיניים. עכשיו אני אומר לכם שאלה שהייתה, תמיד הייתה.
פעם דיברתי על זה, הייתי במרסיי,
ושמה
איזה רופא, שכחתי השם שלו,
רופא שלמד אצלנו קצת,
למד אצלנו עוד קצת זמן,
אז
הוא ארגן שיעור לרופאים. שאני אגיד שיעור לרופאים,
ואז שאלתי אותם את השאלה הזאת.
יש יהודי שהרופאים אומרים לו שהוא יכול לחיות חודש.
אחרי חודש הוא ילך.
אבל אם יעשו לו ניתוח,
היה לו נגיד גידול, רחמנא לצלאם.
והגידול הזה, הרי הוא מתפתח,
והוא אוכל את כל התאים שמסביב,
גונב מהם
את החיות,
את העלבונים ואת הזה,
וככה אומרים שסרטן זה צר עין,
על צרות עין.
כמו שהתאים של הסרטניים,
הם גונבים מכל התאים שעל יד זה,
גונבים מהם את החיות, אולי החלבונים, אולי,
וככה הם נמקים, הם מתים.
אז זה סרטן נשפשט.
על כל פנים, אם יחתכו את הגידול,
ויצליח הניתוח,
הוא יחיה שנים רבות.
אבל הבעיה היא שהוא עלול למות באמצע הניתוח.
למשל, אדם כזה שחלש,
או למשל במקום מאוד רגיש,
יכול לפגוע במוח,
אבל זה ספק.
יכול להיות שהניתוח יצליח והכול יהיה בסדר,
ויחיה שנים,
ויכול להיות שדווקא הניתוח יהרוג אותו מיידית.
אפילו החודש הזה הוא לא יחיה.
יכול להיות, יהרוג אותו מיידית. עכשיו, מה אנחנו מסכנים פה?
מסכנים חיי שעה.
הרי הוא בן כה, המצב שלו כעת, עוד חודש הוא ימות.
ואם הניתוח לא יצליח וימות מייד,
הורסים לו חיי חודש, חיי שעה.
אבל אם יצליח, הוא יקבל חיי עולם, הוא יקבל, יוכל לחיות עוד עשר שנים.
אז מה עושים?
הרי גם חיי שעה זה גם פיקוח נפש.
אז אתה הולך לסכן חיי שעה בשביל חיי עולם.
מותר או אסור? זו שאלה ששאלתי אותה.
אז הבאתי להם גמרא בעבודה זרה, דווקא ז' ששואלת את השאלה הזאת.
זו גמרא מעניינת מאוד.
הגמרא אומרת שמה שאסור להתרפות מן הגוי,
כי גוי חשוד על שליחות דמים,
ואמצע הריפוי יכול להרוג אותו.
אבל אומרת הגמרא,
אם היהודי הזה חולה,
שוודאי ימות מן החולי שלו, עוד חודש, עוד חודשיים.
ואם הוא ילך להתרפות מן הגוי,
יכול להיות שהגוי לא יהרוג אותו, כי בטוח שהגוי יהרוג אותו?
הגוי חשוד על שליחות דמים,
אסור להתרפות אצלם.
אבל זה רק ספק.
ואם כן, אולי ניכנס לספק, שאולי הוא ירפא אותו ויתרפא.
זו אותה שאלה.
אבל הוא עלול להרוג אותו וימות מיד.
אתה מסכן חיי שעה,
ובשביל להרוויח חיי עולם.
מספק.
האם דוחים חיי שעה מספק? בשביל ספק חיי עולם.
אומרת הגמרא, זה מפורש בנביא, השאלה הזאת,
בהפטרה שמענו בשבוע שעבר.
בארבעה מצורעים
היו שומרון,
עיר שומרון,
נדמה לי זה היה בזמן יהורם, בנו של אהב.
צרו עליה ארמים,
מארם,
עשו מצור, והיה רעב שמה, לא היו נותנים להכניס אוכל.
והציבור, אוכלים, כל יום צריכים לאכול,
אז לא נשאר להם אוכל. ואנשים היו במצב של רעב,
רחמנא אצלם,
רעב כבד,
וארבעה מצורעים היו מצורעים, הם לא היו בתוך העיר.
הם בחוץ, חוץ למחנה,
אז היו בחוץ לעיר.
אז המצורעים האלה, זה היה גחזי ובנם,
שהם קיבלו את הצהרת של נעמן,
בגלל מה שאלישע קילל אותם.
טוב, אז אמרו, איך אמרו,
מה אנחנו יושבים פה? הרי אנחנו עוד שלושה, ארבעה ימים נמות מרעב.
מה אנחנו עושים כאן? יושבים למות.
בואו נלך לארם,
נלך למחנה של הארמים.
יכול להיות שהם יחרחמו עלינו, ייתנו לנו אוכל ונחיה.
אז יכול להיות שמיד יהרגו אותנו,
וככה אנחנו, אם נשאר פה,
נמות ברעב, עוד שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה ימים.
ואם נלך אליהם, יהרגו אותנו מיד.
אז אנחנו מפסידים חיי שעה של שבעה ימים.
אבל מצד שני, אולי ירחמו עלינו,
ונוכל לאכול ולחיות.
אז זה הספק בדיוק.
ומה הם פסקו?
בוא נלך לארם וככה לך,
שמותר לסכן חיי שעה בשביל להציל ספק חיי עולם.
אז מה היה? הסיפור ידוע, שהם הלכו וראו שהארמים ברחו.
זה בשביל שהקדוש ברוך הוא השמיע קולות,
והם פחדו
שהיהודים משומרון
שכרו את שירותו של מלך מצרים.
והוא בא לעזור להם. זה קולות, סתם מקולות. הם פחדו והם ברחו כולם,
והשאירו את כל האוהלים שלהם מלאים,
אוכל והכול, ובגדים והכול.
הם נכנסו לאוהל ראשון ויאכלו, דבר ראשון הצילו את עצמם, אכלו.
אחרי כן אמרו,
זה לא טוב מה שאנחנו עושים.
אנחנו צריכים לגלות את זה למלך מייד, באמצע הלילה.
חזרו לעיר ואמרו לשומרים להודיע למלך
שארם ברחו ויש אוכל,
ויש, כל המחנה
על המלך אומר, המלך אומר, אני אגיד לכם מה שעושים ארם.
הם עושים ככה, כאילו ברחו, כדי שאנחנו נצא מן העיר,
ואז הם אורבים לנו.
אמר לו אחד,
אולי לא, אולי באמת ברחו.
אז יש לנו עוד כמה סוסים,
נשלח כמה סוס,
נראה, נבדוק.
אז הלכו ובדקו וראו בכל הדרך דברים, בגדים בדרך וזה, נפל, ראו שבאמת נכון שהם ברחו,
והודיעו למלך,
ואז באו כולם ובזזו את כל המחנה,
ונהיה,
איך כתוב סם?
שאה סולת בשקל?
מה שאמר אלישע,
שמחר
יהיה
לחם בשקל ובשאה סולת, וכך וכך.
וככה זה היה הסיפור עם אלישע הנביא, אני לא סיפרתי הסיפור של שם,
זה בהפטרה הקודמת.
אז זהו, אז כאן הגמרא אומרת את היסוד הזה,
שספק חיי שעה,
לאבד חיי שעה,
מותר בשביל ספק
לחיי עולם.
לאור ביחנני בנה קשה אומר,
בצע הקדוש ברוך הוא חזק עד ישראל,
ואחר בא להם תרומת זמן שלהם, תרומת, נראה, אני לא רואה את שיגור.
יש, יש.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).