עין יעקב - ברכות ח'-י"ג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח.

אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו בפרק ראשון,

אות ח'.

אמר רבי אלעזר,

אמר רבי אבינה,

כל האומר תהילה לדוד שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

אומרת הגמרא, מה היא תאמה?

אילא אם המשום דכתיב ב...

דעתיה באלפא, דהיינו א' ב' רשום במזמור הזה תהילה לדוד, אמרו ממך אלוהי המלך וכו' וכו' וכו' בכל יום וכו'.

אז יש מזמורים אחרים בתהילים,

כמו אשריתם ימי דרך.

דעתיה בתמניה אפה.

אלא משום דכתיב ופותח את ידיך ומשביע לאכול חי רצון, בגלל הפסוק המיוחד הזה, פותח את ידיך ומשביע לאכול חי רצון, זה פסוק מסוגל לפרנסה

למי שמכוון בו.

יש בו ראשי תיבות וסופי תיבות של שם קדוש.

אז אם בשביל הפסוק הזה יש לנו את ההלל הגדול,

שאדם יגיד ההלל הגדול כל יום.

לאי מהלל גדול, דכתיב בנותן לחם לאכול בשר,

אלא משום דעית בתרתי,

יש בו שני דברים.

אמר רבי יוחנן, מפני מה לא נאמרה נ' באשרי,

את כל האותיות יש באשרי יושב ביתך עוד נ',

אין באשרי יושב ביתך.

מפני שיש בה מפולטן של שונאי ישראל שנאמר בעמוס ה',

נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל.

לא תוסיף קום.

יפה.

במערב המתרצל האחי, נפלה ולא תוסיף לנפול עוד.

קום בתולת ישראל.

אמר רב נחמן בר יצחק, אפילו אחי חזר דוד ושמחה

ברוח הקודש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים.

אז כן נ' מוזכרת, אמנם ברמז.

איפה בפסוק סומך ה' לכל הנופלים.

ואמר רב אלעזר בר אבי הנה גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל, דאילו במיכאל כתיב ויעוף אלי אחד מן השרפים.

ואילו גבי גבריאל כתיב, ואיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה מועף ביעף.

אומרת הגמרא, מהי משמע דהי אחד

למיכאל כתיב?

אמר רבי יוחנן, אטי האחד, בגלל שכתוב אחד, בגלל זה אתה אומר זה מיוחד,

הדבר הזה גדול יותר ממה שנאמר.

אמר רבי יוחנן, אטי האחד אחד, לומדים מההיקש

של המילה אחד.

כתיב ואחיו היה עוף אלי אחד מן השרפים,

וכתיבה אתם, והנה מיכאל אחד מן השרים הראשונים בא לעוזרני.

תנא מיכאל באחת,

גבריאל בשתיים,

אליהו בארבע.

פה הכוונה כמה טיסות הם טסים,

כן, עד שעולים.

אז מיכאל עושה פעם אחת עם הכנפיים למעלה.

גבריאל פעמיים.

אליהו,

הנביא, בארבע.

יש עומס של בריתות, ברוך השם.

אז ארבע.

מלאך המוות בכלל עמוס.

יש לו מלא עבודה. בשמונה.

ובשעת המגפה יש לו פרוטקציה באחת.

ואמר רבי יהושע בן לוי,

תמיד סומכים את מלאך המוות לרבי יהושע בן לוי, כי הם היו חברותא.

אמר רבי יהושע בן לוי,

אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצווה לקרותו על מיתתו. אדם התפלל ערבית, ומיד אחרי ערבית עולה לישון. מה תגיד? אה, התפלתי, אמרתי קריאת שמע מספיק, אני יכול ללכת לישון.

גם סמוך למיתתו,

שקודם

עלייתו

לישון בשלווה ולחתום למעלה בשמיים, אומר קריאת שמע.

ומצווה לקרותו על מיתתו, אמר רבי יוסי, מה יקרא?

מאיפה אסמכתה לכך?

ריכזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכפכם,

ודומו סלע.

ואמר רב נחמן, אם תלמיד חכם הוא, אין צריך.

ואמר רבי אף תלמיד חכם מבעי אלי,

למי מרחת פסוק כדרחמי, כגון בידך אף כי דורכי פדית אותי, אדוני אלה מאל.

אז אפילו תלמיד חכם,

פסוק אחד כן צריך להגיד. מהו הפסוק?

בידך אף כי דורכי פדית אותי, אדוני אלה מאל.

אמר רבי לוי בר חמה, אמר איש לקיש.

רבי שמעון בן לקיש, כן. לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר יגזו ואל תחטאו.

אם ניצחו את העץ ההר המוטב,

ואם לאו, מה הפתרון ליצר הרע? יעסוק בתורה,

שנאמר אמרו בלבבכם.

מה, מה, למה? אמרו בדרך כלל אומרים בשפתיים, לא אומרים בלב.

אז מה זה אמרו בלבבכם?

מה הדגש בעניין האמירה בלב?

כפי מה שאמרו חז״ל, כותבי מלוח ליבך,

שדברי תורה צריכים להיות כתובים על ליבו של האדם,

שיקיים אותם, ולא, זה כתוב על הקרח.

ועוד רגע זה יימחק.

זו הכוונה.

שנאמר אמרו בלבבכם,

אם ניצחו מוטב,

אם לאו, יקרא קריאת שמע שנאמר ועל משכפכם.

אם ניצחו מוטב,

אם לאו, יזכיר לו יום המיטה,

שנאמר ודומוס אלא.

זה מספרים על איזה גביר עשיר שהיה לו חדר מיוחד, שהוא היה מתייחד שם.

ויום אחד הגיע אליו איזה יהודי חשוב שהוא כל כך עניין אותו,

מה הוא עושה שם בחדר כל כך הרבה זמן? 25 דקות, חצי שעה, שעה?

מה הוא עושה שם, העשיר הזה בחדר? מה, יש לו כזו כספת עמוסה שהוא מחפש כל כך הרבה זמן?

בסוף מה מתברר? היה לו זמן שהוא היה עושה.

בחדר הזה היה לו אהרון שהוא הכין לעצמו.

הוא הכין לעצמו אפילו את התכריכין.

והוא היה כל יום מתלבש בהם ושוכב בארון ואומר, אברהם,

בסוף אתה אמור ללבוש את הבגדים הללו

ולהיכנס בתוך הארון הזה

ולעצום את העיניים ולשלב את הידיים, וככה אתה תיפטר מן העולם. אברהם, תתעורר!

תתעורר!

איך אתה יושן, איך אתה שורף את הזמן שלך בבלי העולם הזה, רודף אחרי הכסף, רודף אחרי התאוות,

רודף אחרי ענייני העולם הזה.

תתעורר, תוך כך הוא היה עושה לעצמו סדר מוסר, אז לא היה ספרי מוסר.

או שהיו שומעים מוסר מבעל המוסר בעצמו.

או שהאדם היה מזכיר לעצמו בעל מוסר שהיה הוכיח אותו.

אמור, הוא טועה כדי לתקן אותו.

אבל המוסר שהיו עושים פשוטי העם, מה היו עושים?

כשלא יכולים להגיע ולשמוע או להזכיר

מה היו עושים, היו קוראים לעצמם תכריכין וארון.

וזה היה המוסר הכי גדול, לזכור לו יום המיתה.

שנאמר, ודומו סלע.

אמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מיתתו כאילו אוחס חרף של שתי פיות בידו,

שנאמר רוממות אל בגרונם וחרף פיפיות בידם.

מהי משמע?

אמר מרזות רביתם הרבשי

מרישא דעניינא מרשא דעניינא דכתיב

יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב

בטרי רוממות אל בגרונם וחרף פיפיות בידם.

מה זה וחרף פיפיות בידם?

יש לו כמה פיות, כמה חודים,

זה הכוונה.

ואמר רבי יצחק

כל הקורא קריאת שמע על מיתתו מזיקין בדלים ממנו.

אין חלומות רעים, לא חולם שהוא מקבל כמיהים

ולא חולם על כל מיני סגולות והכול, שום דבר הוא לא חולם.

לא באים אליו מכשפות בלילה ולא שומע שום שטויות והבלים.

כל זה בזכות קריאת שמע.

לכן מאוד חייב להקפיד בדבר הזה, לא רק אדם גדול,

לא רק בעל, לא רק אישה, אלא גם עם הקטנים לחנך אותם לא לישון לפני שום קריאת שמע.

והיה ופספסו הבעל או האישה, האימא או האבא,

האבא מגיע הביתה, אומר שמע ישראל עם כל אחד ואחד

כמו שצריך.

בסדר?

ואם הם ערים, יכול להגיד עם כולם ביחד.

מאוד חשוב הדבר הזה, שאדם ירגיל את בניו

לומר קריאת שמע בשעה שהם קטנים,

עם אלה שהם גדולים,

פשוט הדבר.

אז אדם שאומר קריאת שמע על מיתתו,

מזיקין בדלין ממנו, המזיקים לא יכולים להתקרב אליו.

שנאמר באיוב, ה',

ובני רשף יגביאו עוף, ואין עוף אלא תורה.

שנאמר במשלי כג, אלא תעיף עיניך בו ואיננו,

ואין רשף אלא מזיקין, שנאמר בדברים ל״ב, ולחומי רשף

בקטב מררי, פרשת האז'ינו.

ואמר רב לוי ברחה מאמר אשלקיש.

מזיקים, אשלקיש.

יש קשר, היה ראש השודדים.

מה ידכתיב בשמות כד ואתאנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי לאורותם?

כך כתוב שהקדוש ברוך הוא

אומר למוישה, ותנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי לאורותם.

לוחות האבן אלו עשרת הדיברות, והתורה זה מקרא,

והמצווה, איפה הקראים?

הנה תשמעו את זה, זה בשבילכם.

לוחות זה האבן, זה הכוונה לעשרת הדיברות.

אנוכי ה' אלוקיך, לא אלך אלוקים אחר על פניי, לא תישא וכו' וכו'.

והתורה זה מקרא,

אבל יש המשך למקרא, זה לא רק מקרא.

והמצווה זו משנה, תורה שבעל פה,

אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים

להורותם זו גמרא, מלמד שכולם ניתנו למשה בסיני.

אי אפשר להגיד, המציאו את זה, זה לא קשור,

זה לא כתוב מפורש,

לא היה, אי אפשר, הכל ניתן למשה בסיני.

אם ניתן הכל למשה בסיני, הכל

זה חלק אחד, זה תורה אחת.

אין בזה שום שינוי. אם תורה זו לא תהיה מוחלפת.

ואמר יש לקיש, רב שמעון בן לקיש, כל העוסק בתורה ייסורין בדלין אמנו.

אתה תשב באמת לעסוק בתורה?

איך כתוב שם? כל הזמן מעבירים ממנו עול

דרך ארץ.

מה זה עול דרך ארץ?

זה לא שהוא לא יהיה עם דרך ארץ.

אלא מעבירים ממנו את דרך העולם, דרך הארציות.

זאת אומרת, הגשמיות של העולם הזה, מעבירים ממנו. לא יהיה לו את כל המזיקים

שמתקרבים אליו מהרשויות וכולי וכולי וכולי.

מעבירים ממנו עול דרך ארץ.

אז אדם שעוסק בתורה ייסורין בדלין אמנו שנאמר באיוב, ה' ובני רשף יגבירו, ואין אופן התורה שנאמר, תעיף עיניך בו ואיננו, ואין רשף אלא ייסורין שנאמר,

ולחומי רשף.

אמר לרבי יוחנן

האפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו

שנאמר

ויאמר אם שמוע תשמע לכל אדוני אלוהיך והישר בעיניו תעשה

אלא

אם הכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק

הקדוש ברוך הוא מביא עליו איסורים מכוערים ועוכרים אותו

מתחיל לו הוצאות

למה יש לך הוצאות?

למה לא הולך עליו? אתה עוסק בתורה?

אתה לא עוסק בתורה אז מה אתה רוצה? אז תהיה עסוק בדברים אחרים

זה גורם לו להיות עסוק

שנאמר בתהילים ל״ט נעלמתי דומיי חשתי מטוב וכאבי נכער

נעכר סליחה

ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו

ואמר רבי זיירה ועיתי עם הרב חנינא בר פפא

בואו ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם

הקדוש ברוך הוא שונה בדרכיו מדרך בשר ודם מידת בשר ודם

אדם מוכר חפץ לחבר שלו

כשהוא מוכר את זה

יש לו חפץ אחד, אני יודע, לדוגמה יש לו מפתח עתיק

הוא מוכר את זה, אפילו שילם לו מאה דולר על המפתח הזה

אבל אז היינו עצוב, מה, יכלתי להישאר עם זה,

זה היה בלעדי,

זה שלי, בכל אופן מכרתי את זה

אז מוכר עצב, לוקח, זה שקנה שמח

למה או, קניתי משהו שאין אותו לאף אחד, בלעדי

אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן

הוא נתן לעם ישראל את התורה, נתן לנו את התורה

היה עצוב? לא, שמח

שברוך השם יש מי שיעסוק בה

שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזוב, הוא עוד מבקש מאיתנו, נותן לנו כללים, אל תעזוב את התורה

זה מתוק, זה טוב, זה בשבילך, זה מתאים, אל תעזוב אותה

ואמרה ואמר אבה הוא נביא אתי מרבחיס דה אם אדם רואה שאיסורים באים עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה אל השם

פשפש במעשיו ולא מצא מה יעשה, יעשה תשובה

שנאמר ונשובה עד השם

פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה

שנאמר אשרי הגבר בתהילים צדיק ד' אשרי הגבר אשר תייסרנו יא ומתורתך תלמדנו

למה באים איסורים על האדם כדי שיעסוק בתורה?

ומתורתך תלמדנו

ואם תלה ולא מצא, תלה בדבר הזה ולא מצא

בידוע שאיסורים של אהבה אין אם בדקת את עצמך תבין ותקינין ומצאת שהכל בסדר איתך

אתה מאה אחוז מאה

אתה מאה אחוז מאה והכל תקין

תדע לך שזה איסורים של אהבה

אבל היום אדם רוצה להרגיש שהוא מאה ישר

אז הוא אומר לא, זה איסורים של אהבה כבוד הרב, הכל בסדר, אל תדע, הכל בסדר, הכל טוב, לא צריך להשתפר

למה? תשתפר, ראש ברוך הוא מבקש ממך שתשתפר

שנאמר במשלי ג' כי עת אשר יהיה אב השם יוכיח

וכאב את בן ירצה

אז הקדוש ברוך הוא למה מוכיח את האדם?

כי את אשר יהיה אב השם יוכיח כי הקדוש ברוך הוא אוהב אותו לכן הוא מוכיח אותו

זאת אומרת אם לא הייתי אוהב אותו כמו הנחש מה הקדוש ברוך הוא העניש אותו אמר לו קח אוכל עזוב אותי בשקל

כי הוא לא אוהב אותו הוא שונא אותו אחרי המעשה שהוא עשה

שגרם הרס וחורבן לעולם

אבל ברגע שאוהבים את האדם הזה

תמיד רוצים בטובתו תמיד רוצים במעשיו הטובים

אתם רוצים לקרב אותו לאביו שבשמיים, ככה הקדוש ברוך הוא.

רוצה בקרבתם של עם ישראל.

לכן כי את אשר יהב השם יוכיח, לכן הוא מוכיח אותנו.

אז גם כשהאדם קיבל איסורים,

והם לא איסורים של אהבה, הוא צריך להודות להשם. וכל שכן אם בדק ומצא ולא מצא, וזה איסורים של אהבה, כל שכן וכל שכן צריך לאהוב את השם.

ואמר רבה, אמר אב סחורה,

אמר רב רון, הכל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו,

מדכאו בייסורים. למה אין לך עבודה?

כי ברוך הוא אוהב אותך.

הוא אוהב אותך, הוא תאהב לתפילה שלך. למה יש זוגות, מסכנים, אין להם, הם לא זכו לפרי בטן. למה?

הקדוש ברוך הוא מתאבל לתפילת אנשי צדיקים. אמרנו את זה מאברהם ושרה,

פרשה.

נלמד את זה הלאה,

מיצחק ורבקה, שכל אחד עמד בזווית, קרן זווית, והתפלל להשם.

זה הקדוש ברוך הוא אוהב, לכן הוא מדכא את האדם בייסורים.

למה התגרשת?

הקדוש ברוך הוא אוהב אותך, רצה לתת לך שידוך יותר טוב.

תחשוב טוב,

הקדוש ברוך הוא ייתן לך טוב.

שנאמר, ואדוני חפץ דיכאו אחלי,

יכול אפילו לא קיבלן מאהבה, אז יכול להיות שאדם יתמרמר על היסורים שהוא קיים. מה, הקדוש ברוך הוא אמר, אתה מנסות את הסתיו שכן שלי?

מה אתה רוצה ממני? עזוב אותי בשקט.

תלמוד לומר, אם תשים אשם נפשו, מה אשם לדעת אף איסורים לדעת?

כדי לקבל איסורים של אהבה צריך לדעת

שזה איסורים של אהבה.

שהקדוש ברוך הוא נותן לך את האיסורים ואתה יכול לעמוד בהם.

כי הקדוש ברוך הוא לא נותן לאדם דבר שהוא לא יכול לעמוד בו.

הוא לא ייתן לך יותר ממה שאתה יכול.

הוא ייתן לך בדיוק מה שאתה יכול. אז אפילו זה נראה לך

שהאור בקצה המנהרה רחוק מאוד, תדע לך

שאתה תגיע בסופו של דבר לקצה המנהרה.

כי הרשבור נתן לך את זה שאתה יכול לעמוד בזה.

ואם קיבל עליו את האיסורים של אהבה, אמר ריבונו שלא יהיה לו מצודה רבה,

מה שכרו של אחד כזה? יראה זרע ויאריך ימים.

יזכה בעזרת השם בנים ובנות לעבודות ברח וגם יזכה לאריכות ימים.

ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו. הוא לומד, והוא מתקיים. מה זה מתקיים?

זאת אומרת, כל מה שהוא לומד הוא גם מקיים וגם זה נותן לו ברכה בלימוד. יש לו ברכה, עשייתא דשמיא, הוא מבין את הלימוד. שנאמר, וחפץ אדוני בידו יצלח.

פליגי בא רבי יעקב בר אידי ורווח אבא חנינא,

חד אמר כל איסורים. הם חלקו, מה זה נקרא איסורים?

איך האיסורים צריכים לבוא?

חד אמר כל איסורים שיש בהם ביטול תורה אינם איסורים של אהבה.

ואלו הם איסורים של אהבה כל שאין להם ביטול תורה. אתה רוצה למנס איסורים של אהבה? כשגור הוא לא ביטול אותך מלימוד תורה. אתה לומד ויש לך איסורים.

ואתה ממשיך ללמוד, זה לא מפריע לך ללימוד, זה נקרא איסורים של אהבה.

אבל אם יש בזה ביטול תורה, זה לא נקרא איסורים של אהבה. זה נקרא איסורים בגלל שלא פשפשת, תפשרש ותמצא.

שנאמר, אשרי הגבר אשר תיאסרנו יא, מה סמוך לפסוק הזה?

ומתורתך תלמדנו.

זאת אומרת, נוסף לאיסורים שהוא מקבל, הוא עדיין יושב ועוסק בתורה, הוא מלמד אותו את התורה.

אה, לימוד תורה שכזה,

שהוא משולב עם איסורים, זה באמת איסורים של אהבה.

ואחד אמר, כל איסורים שיש בהם ביטול תפילה אינם איסורים של אהבה, לא יכול להתפלל.

אלו הם איסורים של אהבה, כל שאין בהם ביטול תפילה.

אם אין לזה ביטול תפילה,

זה נקרא איסורים

של אהבה, אבל אם לא יכול להתפלל, לא נקרא איסורים של אהבה.

שנאמר, ברוך אלוהים אשר לא הסיר תפילתו וחסדו מאיתי.

מי אמר את זה? למי?

מגילת?

ברוך אלוהים אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאיתי.

זה דומה לנוסח שבמגילת רות.

אני לא יודע אם זה המקור, אבל דומה לנוסח.

זה בתהילים מובן, נכון, אבל זה דומה לנוסח גם במגילת רות.

אמר לה רבי אבא ברדר רבי חייא בר אבא.

הכי אמר רבי חייא בר אבא. אמר רבי יוחנן, אלו ואלו איסורים של אהבה. באמת, הכל איסורים של אהבה. ישנת ציורים שאמרנו.

שאין בהם ביטול תורה ואין בהם ביטול תפילה.

שנאמר כי את אשר יהבה השם יוכיח.

אלא מה תלמוד לומר ומתורתך תלמדנו?

אל תקריא תלמדנו אלא תלמדנו.

דבר זה מתורתך תלמדנו קל וחומר משן ועין. מה שן ועין שהוא אחד מהאיברים של האדם?

ואם חס ושלום אדם הרביץ לעבד שלו,

אז הוא משלח את העבד שלו לחופשי שלחנו תחת עינו או תחת שינו. פסוק מפורש בתורה.

איסורים שממרקין גופו של כל אדם, כל גופו של אדם, על אחת כמה וכמה.

ישר כבוד ברוך הוא מצ'פר אותך על האיסורים האלה.

ואיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש, נאמר ברית במלח.

ונאמר ברית בייסורים.

נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח מרית.

ונאמר ברית בייסורים דכתיב ואלה דברי הברית.

מה הברית האמורה במלח? מלח ממתק את הבשר.

טעים לאכול את הסטייק

של השחיטה הפרטית בלי מלח?

ודאי שלא.

כבוד הרב, שים תבלינים.

אני לא שף אמנם, אבל בלי תבלינים זה לא טעים.

המינימום של התבלינים זה מלח. בלי מלח

הבשר לא טעים.

אז מה מלח ממתק את הבשר?

אף ברית האמורה באיסורין ממרקין כל עוונותיו של אדם.

אז גם אדם שסבל איסורים פה,

בעולם הזה, למה זה?

נתנו לו את הצער פה כדי שיהיה לו מתוק שם למעלה.

אז תגיד תודה להשם, אל תתלונן.

למה הגב' הביא לך את האיסורים הללו? כי הוא רוצה לתת לך את הטוב שמה.

ולא להפך כמו הרשויים

שהקדוש ברוך הוא נותן להם את האוילום הזה פה,

ובעולם הבא הוא יעשה עודם סטייק

בלי מלח.

תניא רב שמעון בן יוחאי אומר שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולם לא נתנן אלא על ידי איסורים.

ואלו הן תורה.

כמה אדם מצטער עד שהוא מבין את הסוגיה.

ארץ ישראל, תראו כמה רבים עליה.

זה לא איסורים.

כל היום הפוליטיקאים מדברים על ארץ ישראל.

עכשיו נבחר טרמפ.

תפסו עליו טרמפ.

כל המפלגות

אמרו בסדר, הטרמפ הזה, הטראמפ הזה, הכל יהיה בסדר,

יהיה טוב, יביא לנו לבנות ארץ ישראל והכול כמו שצריך.

וזה איסורים, כל הזמן אנחנו סובלים, לא בונים בארץ ישראל,

מפחדים מהרבושקים וכולי וכולי וכולי.

דבר נוסף,

אז זה נקרא מתנה טובה שגוש ברוך הוא נתן לנו את ארץ ישראל.

דבר נוסף זה העולם הבא.

תורה מנין דכתיב אשרי הגבר שתעשירנו יאמר אותו, התחת תלמדנו. ארץ ישראל מנין דכתיב ידעת עם לבביך

כי כאשר יסר איש את בנו אדוני אלוהיך מייסריך.

וכתיב בתרי כי השם אלוקיך מביא הלכה אל ארץ צבא. והעולם הבא מנין?

דכתיב כי נר מצווה ותורה אור,

ודרך חיים תוכחות, תוכחות מוסר.

תנא תנא כמידי רבי יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים.

וקובר את בניו ומוחלים לו על כל אבונותיו.

מספיק השניים הראשונים.

ואמר לרבי יוחנן בישלם בתורה וגמילות חסדים,

וכתיב בחסד ואמת יכו פרעבון.

אדם למד תורה, אדם גמל חסד וישתבח שמו לעד.

חסד זו גמילות חסדים שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים, צדקה וכבוד.

אמת,

מה זה אמת? אנשים מחפשים מה זה אמת.

אמת זו תורה,

שאתה לומד ומקיים אותה, זה נקרא אמת.

שנאמר אמת קנה ואל תמכור. את האמת לא מוכרים בשוק.

לא מאה שקל לחודש, ולא תשעים שקל לחודש, ולא שמונים שקל לחודש, ולא חמישים שקל לחודש.

ככה לא מוכרים אמת.

אמת אי אפשר למכור, אמת זה אחת ויחידה.

היא לא נמכרת בשום הון שבעולם

שנאמר אמת קנה ואל תמכור,

אלא קוברת בניו מנין.

איך נכנס פה קוברת בניו? יש פה שני דברים, פתאום נכנס פה קוברת בניו.

תענה להאו סבא משום רב שמעון בן יוך, היית עוון עוון.

כתיבה אך בחסד ואמת יכופר עוון.

וכתיבה אדם ומשלם עוון עוות, תלחק ביניהם אחריהם.

מכאן אתה למד, חס ושלום חזרעילה, וכמובן בצפרים הקדושים, שאדם

שקבר את בנו ומובטח לו,

לא בטוח, מובטח לו גנחתן.

למה עברת גיהנום בחייו?

גם האדם הראשון חשב שהוא עבר את הגיהנום עם חווה.

בסוף הוא

גילה שבאמת הגיהנום הקודם היה יותר גרוע מהגיהנום הזה של חווה.

מה? אפילו אם הוא רשע.

אוי, יפה, יש מלא דרגות בגן עדן, אמרנו. הוא מקבל את הקומה הראשונה.

ליד המעליות.

אין מזגן שם בקומה הראשונה.

ואמר רבי יוחנן, נגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה.

ונגעים לא אהבו ייסורים של אהבה, והאמר מר תניא.

כל מי שיש בו אחת מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה.

מזבח כפרה, אהבו ייסורים של אהבה, לא אהבו. אז באמת, לכפר זה מכפר,

אבל ייסורים של אהבה פשוט שזה לא.

ויביתימה לא כאשר הלן ועלו.

ויביתימה בצנעה בפרהסיה.

תלוי איך הוא מקבל את אותם ייסורים.

ובנים לא, שואלת הגמרא. מה, בנים זה לא נקרא ייסורים?

אין לבן אדם בנים, אז לא נקרא ייסורים. איך ידע? איך מדובר?

אילי מה דאבו לאומייתו שהיו לו וחסר לו נפטרו.

ואמר רבי יוחנן, דין גרמא דעשיר אביר.

אלא הא דלא אהבו לכלל, והא דאבו לאומייתו.

כן,

אז רבי יוחנן הוא היה מנחם האבלים הכי טוב.

הוא היה הולך לבתי האבלים עם העצם העשירית של הבן שלו,

העשירי שנפטר,

והוא אמר לו, מה אתם בוכים? אחד נפטר לכם. תראו, אצלי עשר, הנה העצם של העשירי.

ככה הוא שומע לזה, מה?

עשר אבנים רבי יוחנן?

שיקל?

בצורה כזאת היו מיד מתנחמים.

ככה הוא היה מנחם אותם.

יפה.

אז עדיין, אבו לאומייתו. מה זה אבו לאומייתו?

הוא מסביר, אז שיעבו איסורים של אהבה.

ביקש שיעבור עליו איסורים של אהבה. למה? שהאבלות נכפר על עוונותיו.

יפה.

נעבור בעזרת השם למוסר, אנחנו בי״ד לא כללי.

אי אפשר בלי מוסר, אבוייסאי.

כן.

בחייה.

העת לבכות, אומר שלמה המלך,

כגון בהיותו מתפלל להשם ושופך שיחה דרוס אליכה בווידויים וטחינות על החטאים ועל העוונות,

ישפוך כמיים ליבו ותרד נא דמעותיו.

ובפרט בימי חודש אלול,

האדירים ועשרת ימי תשובה אשר מלך במשפט יעמיד ארץ.

וצריך שבבך יבואו בתחנונים.

לא לשחק עוד הבורא, יש כאלה אלופים ולשחק, הוא-הו-הו-הו, הוא עושה כמה גומי קולו.

כאילו שהוא בוכה והוא

בלב שלו מסתלבט על כולם. כן, יש כאלה.

זה בעיה, זה באמת בעיה.

תבכה באמת!

מכל הלב.

ומעלת הבכייה, אדם שבוכה זה משפיע.

לא רק לו, גם על הסביבה שלו, באמת.

ומעלת הבכייה היא רבה מאוד שאמרו בה גמרא וברכות ל' ב' עמוד ב'.

מיום שחרב בית המקדש, שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו. שמעתם?

אדם מתפעל, מתפעל, מתפעל, אמרו לו, חבוב, שערי תפילה ננעלו כבר.

אבל אם תבכה, שערי דמעה לא ננעלו.

מאיפה לומדים את זה, רבו ישראל?

מלאה אימנו.

כתוב שלאה הגדול לגדולה והקטן לקטנה, לה היית צריכה להתחתן עם אי-סוף.

ויעקב עם רחל,

לפי הסדר.

ולאה בכתה אמרי, בואי לו שלא אי-לום, אני יכולה להתחתן עם הג'ינג'י הזה?

עם הרשע הזה אני יכולה להתחתן? לא רוצה אותו שידוך.

זה לא שידוך הגון.

המנהלת בסמינר הבטיחה לי שידוך טוב.

איך אני יכולה להתחתן עם אי-סוף,

שהוא כל היום שופך דם עם רוצח?

אי-אי-אי.

אז זה שערי דמעה. הקדוש ברוך הוא כתוב שהוא שמע את תפילתה.

שאומרת התורה, ועיני להר הכות.

מסביר המפרשים מה זה ועיני להר הכות,

מרוב שהייתה בוכה ומתכהנת לבורא עולם.

בסוף

שערי דמעה תפילה לא ננעלו.

סליחה, שערי תפילה ננעלו ושערי דמעה לא ננעלו. הדמעות שלה עלו למעלה.

ואבא שלה עשה את מה שעשה את הקומבינה,

והיא זכתה להתחתן עם יעקב אבינו.

זכתה להעמיד ממנו כמעט רוב שבטים.

עד כדי כך.

ואמרו בזוהר הקדוש על הפסוק בשמות ב' ו' ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה.

די ישראל דכתיב כי נער ישראל ומיד יפתחין בבחיה מיד ותחמול עליו.

איך שהיא ראתה אותו בוכה, בתיה בת פרעה,

חמלה עליו. אבל היא מצרית, היא מצרית.

היא עוד לא עשתה תשובה, היא לא התגיירה עוד. היא רק הלכה לטבול לשם גיור.

עוד לא התגיירה.

בעצם שהיא ראתה אותו בוכה,

בכי של היהודים, אי אפשר לעמוד בזה.

אי אפשר לעמוד בפני הבכי הזה.

וכתבו גורי ארי זל שתפילת שחרית תתפלל בשמחה ותפילת ערבית תתפלל בבכי.

הפסדנו עוד יום

מהחיים, נבכה על זה.

וסימן לדבר, כתוב בתהילים ל״ו.

בערב ילין בכי, ולבוקר נא, בבוקר תשמח.

אבל כגון אנא ית מדיאת מהלוואי שנתפלל כל תפילותינו בבכי.

ואף על פי שצריך להיות עובד את השם בשמחה ובטוב לבב יותר מרוב קול, מכל מקום צריך שיהיו מעורבים זה בזה.

עין במר בוכה ולב שמח.

הוא לא יכול גם להיות עצוב בליבו, אדם שהוא עצוב בליבו לא יכול לזכות להגיע לתחילת

עבודת השם.

כי הוא עצוב.

יהיה צרה מייאש אותו.

מתי אדם יכול לעבוד את השם? כשהוא בשמחה.

כשנאמר עבדו את השם,

בשמחה. לא לקפוץ על הגג

ולהגיד אני שמח.

או לשים, עכשיו זה נהיה מוד החדשה.

מכירים את הרמקולים האלה?

קריוקי, קריוקי זה נקרא.

שמים את זה בצומת ואוספים כסף.

זה לא נקרא לעבוד השם בשמחה.

זה נקרא לעבוד על אנשים בעיניים.

זה לא נקרא, כן, הכנסה קלה, נכון?

יפה.

לעבוד את השם בשמחה זה להתפלל להשם כמו שצריך. לעבוד את השם כמו שצריך. תאכל טוב, תישן טוב, תתפלל טוב, תלמד טוב.

תתנהג טוב בבית. זה נקרא לעבוד את השם בשמחה.

ולא להפך.

שמחה מאי גיסא על אשר זכה להיות עומד ומשרת לפני מלך הכבוד ועושה נחתוח לפני כסי כבודו

עכשיו שמעתי שאמרו שסגן

סליחה שגריר ארצות הברית שיהיה בישראל כנראה זה אחד חרדי

אה איך כולם שמחים או ברוך השם החרדים יש לנו נציג עכשיו

בשגרירות ארצות הברית שהוא השגריר

הוא חרדי יהודי חרדי או הכל יהיה בסדר אפשר לעשות

ברוך השם הרבה דברים טובים עם הטראמפ

עם הטראמפ אפשר יהיה לעשות הרבה דברים טובים

אז אם על זה כולם מתלהבים וקשורים ופה ומי לא רוצה שהנשיא יבוא לבקר אותו

מי לא רוצה להצטלם עם הנשיא

אבל זה הכול שטויות

הכול זה שטויות היום יש לו כבוד מחר זורקים אותו מהמשרה נגמר הוא נהיה כפשוט העם הנה הוא במבה

נהיה פשוט אף אחד לא עוד יומיים שלוש

כבר ישכחו ממנו לגמרי

וקלינטון כבר שכחו, אז כל שגן מובמבה שישכחו.

אז ברגע שאתה עובד את השם ואתה משרת אותו בעבודתך לפניו, תשמח,

כי אין לך שמחה יותר גדולה מזו.

אין לך מצווה יותר גדולה מזו, שאתה עובד את השם בשמחה.

שמחה היא שורש לעשיית מצווה בשלמות.

אבל לאדם שהוא עשו ואין לו חשק לעשות.

שאין שמחה בעולם גדולה מזו שהאדם עומד ומשרת לפני הקדוש ברוך הוא, מתפלל כמו שצריך. זה נקרא לשרת

את השם, לברך את שמו, זה נקרא לשרת את השם.

ובמרירות ינח על אשר אינו יודע להיות הבד אלוקים כדעת מה לעשות. אבל אם הוא מסכן לא עובד את השם,

כל היום הוא יהיה מבואס, הוא מאמין במנהל הבנק, הוא לא מאמין בהשם יתברך.

איך יהיה, איך אני אגמור את החודש, איך אני אשלם את המשכנתה,

יהיה טוב, לא יהיה טוב,

של יקלו לי את הנכס וכו'.

תעבוד את השם בשמחה,

בשמחה אמיתית, לא שמחה שלו, אלא שמחה של מצווה אמיתית. הקדוש ברוך הוא יגיד, בני, אתה שמח בשבילי? אני שמח בשבילך, אני נותן לך, אני מעשיר אותך,

אני מרומם אותך, אני שומע את התפילה שלך, אני לוקח את הדמעות הללו ושומר אותן,

כי זה דמעות מאוד מאוד מיוחדות.

ובפרט בתיטור אל ליבו דברי התפילה שהוא אומר, וכונן ומאיתך חוכמה, בינה ודעת. אדם צריך להתפלל, זה שיהיה לו חוכמה,

בינה ודעת,

ולא שיהיה לו חוכמה והכל בסדר.

ויזכור מיעוט ערכו, באומרו, אשיבנו אבינו לתורתך, גם כן יזכור כי הוא רחוק מהשם.

אה, אבל רק במוצאי כיפור, עבר, מה, אני כבר אומר, עוד פעם, זה,

אשיבנו אבינו לתורתך? מה חטאתי?

ראש ברוך הוא מכה לי על העוונות, על העוונות שלי.

כל רגע ורגע, חס ושלום אדם יכול לחטוא.

ירצו או לא ירצה, בשקט, בסדר, בגלוי, עשה איזה פעולה,

נקרא שהוא חטא.

זה לא רצון השם התברך, הוא חטא.

אז לכן בתפילה שאמרו, יסלח לנו אבינו כחטן, אנחנו צריכים להתכוון שראש ברוך הוא באמת יסלח לנו על באמת מה שכתבנו,

ולא כסתם מדבר דברים.

ויזכור ותסוח עליו נפשו, על אשר חטא למלך רם ונישא יום ונורא. לא חטאת לראש ממשלה, לא חטאת לנשיא ארצות הברית.

חטאת להשם שהוא מלך על כל מלכי המלכים. אתם יודעים מה זה?

הכל אצל השם יתברך, שום דבר לא חסר.

וכן על זה הדרך, כי תן אל ליבו בכל הברכות ובדברי התפילות ימצא מקום

להתברבר בבכי וישפוך נפשו בבחיריו, תחלונים ידבריו, שדואג ובוטח על רחמי שרעי מרובים.

אז יותר משאדם מתפלל לעצמו צריך להתפלל על חורבן הבית,

על שמימות ההיכל, על זה שהקדוש ברוך הוא אין לו מקום

להשרות את שכינתו שם.

על זה הוא צריך להתמהר ולבכי.

לשאר הדברים,

תעבוד השם בשמר כמו שהקדוש ברוך הוא מצא ונגמר הסיפור.

ואם תבטח בהשם, הקדוש ברוך הוא ישפיע עליך ונתן לך רחמים ורחמך.

וכן, באמירת הווידוי, אם צריך בחייה והנחה מבית ומחוץ, כמו שנכתוב בערך וידוי, וכן כשאומר תיקון חצות, הוא יפחד בלתי שבת, והיא הרבה בבחייה.

וכן על אדם כשר הנפטר, שיש לו צער, צריך לבכות, שהרי אמרו כל הבוחו מתאבל על אדם כשר,

מוחלין לו על כל עוונותיו. אז שם, זה גמרא בשבת קה' עמוד ב', שם הגמרא מונה כמה וכמה דברים שהאדם מוחלין לו על כל עוונותיו. ואחד מהדברים הללו הוא שאדם מתאבל על אדם כשר.

לברכה שכל הדמעות שהאדם מוריד לשם שמיים,

כדבר אמור וכל היוצא בזה, גשבחו אוגר אותם, והם חשובים מאוד לפניו, עד שהוא ספרן וממניחן בבית גן הזב.

והנה כי כן לו, בכוח יגבר איש להוריד כנחל דמעה דבר בעיטומתו. הוא יכול להתגבר ולהוריד הרבה דמעות, מה טוב ומה נעים?

אבל אל תשחק אותה בוכה.

זה הגשבחו שונא.

הגשבחו שונא את המשחק הזה, משחק אותה בוכה.

כי תשמעו, זה הגשבחו שונא.

רוצה לבכות, תבכה.

תשבור איתך, אבל לשחק או אתה בוכה?

פשוט הדבר שלו.

ונסיים.

ואין אמת שאין הדמעות שרועות בסמלותינו להוציא אותן.

יש אנשים קל להם להוריד מעוז.

יש אנשים, בואנה, עד שאתה מוציא ממנו סוחט אותו לדמעה אחת, הוא עושה טובה.

ולהוציא אותן בעת שנרצה, וכמה פעמים אנחנו רוצים לבכות בכי גדול, כי יודעת מה לעשות? אנחנו אומרים מי יתן ראשנו מים ואין לנו מקור דמעה,

ונבכה לילה ויומם.

אבל מה נעשה כאשר דלתי עינינו סגורות ומסוגרות ינוציא אפילו דמעה אחת?

פעם אנשים היו מרגישים את יום השואה בוכים, נזכרים. היום יום השואה הזה נהיה יום תוכניות בטמבלוויזיה.

אנשים מזלזלים ביום הזה.

לא מדבר על אלה שוטים שעושים מנגל וכולי, זה חילול השם שאין כדוגמתו ואין כפרה.

אלא יום המיטה.

אני מדבר על הערכה, על אלו שמסרו את נפשם בשבילנו,

שאנחנו נהיה פה במסירות נפש, כל אותם הצדיקים

שגילחו אותם ותלשו להם את הפאות, ומה, איזה ייסורים הם רבו? איזה ייסורים?

אז זה מקור דמעה שאנחנו נבכה, מי יתן ראשנו מים ואין לנו מקור דמעה ונבכה לילה ויומם.

אבל מה נעשה כאשר דלתי עינינו סגורות ומסוגרות ואין יוצא אפילו דמעה אחת?

אז יש אנשים שראו את הכול ושום דבר לא מדבר אליהם.

כולם בוכים, הוא, יש לו לב מאבן.

לא מדבר אליו, לא בוכה.

ואין מחמת מיעוט ערכנו וקוצר הסגדנו, שאנחנו לא מבינים איזה חיסרון יש לנו.

לא מבינים.

אם היינו מבינים, לא היינו...

רגע אחד מפסיקים לבכות.

שאין אנו יודעים מה חיסרנו, ונפשנו לא מתוארה ועינינו נפשו,

ועיני נפשנו חשכו מרעות ברעה באשר גרמנו, ואיננו מרגישים ברעה אשר אנו נמצאים.

מה, אני?

הכול בסדר גמור. מה, על מה אתה מדבר בכלל? אין שום בעיות איתי.

אין שום בעיות איתך? בורא העולם יראה לך כמה בעיות היה לך,

והוא סידר לך, והוא פתר לך.

ולכן אין אנחנו יורדים בלגמיים, כאשר דרגנה דמעות מעליהן לאיש אשר מתו מוטל לפניו. אדם נפטר על גרום משמרה, כמה הוא בוכה?

אדם איבד הון! כמה הוא בוכה? כמה הוא מתחרט?

אבל האיש אשר הוא טהור על גב דיו לא חזה, מזל החזה.

אבל אדם שהוא טהור,

אף על פי שהוא לא חזה,

כן, בעניין של מה?

של הטוב.

אבל המזל שלו כן זכה.

ותרד נא דמעותיו מעין הפוגות ועל כל בנים את אשר בכוחנו לעשות נעשה ונדחק את עצמנו ומחשבתנו

רבות ולפי העניין נעורר את הבכי, כי יש ביד האדם להוציא דמעות בחוזק.

זאת אומרת, אדם יכול בקלות לבכות,

להוריד דמעה,

והדמעה הזו משפיעה שפע גדול בשמיים.

הבעיה היא שאנחנו לא רוצים לסחוט את הדמעות.

אנחנו שומרים אותן. למי אתה שומר את הדמעות האלו?

שומר אותן בכל מיני דברים אחרים.

לא טוב הדבר הזה שאדם עושה.

אם צריך לבכות, תבכה.

הלכת לכותל, תבכה.

תתחנן תפילות שמונה עשרה, תבכה, תתחנן ברוא עולם, בערב נא,

וכו' וכו'.

ולפי גודל סגולת הדמעות ראוי להתחזק ולהוציאן משעתן, ואם לא יכול בשום אופן להוציא דמעה, ייתן קולו בבכי.

זה אותו אחד שסומך על הקול של בכי.

לא יכול להוציא דמעות, יבש לו כבר.

שגם הוא חשוב בפני אשר מבריח את כל המקדרגים,

מתכתיב. סורו ממני כל פועליו אל כי שמע אדוני כל בכי.

לא כתוב כי ראה השם כל

דמעת בכי, אלא שמע השם כל בכי.

אך במסתרים תפקה נפשו בינו לבין קונו באופן שלא יבואו להליג עליו שלא ימיך זה כי הוא הרע.

לא אעשה את זה ככה בגלוי לעיני כל וכו', אלא שלא יהיה כגאווה.

והכל לפי מה שהוא אדם ולפי המקום ולפי הזמן.

ויש עת שראוי להרים קול בבכייה ולהיות בוחר ומבכה לאורת העם בבכייה.

יש זמנים שצריך לאורת העם בבכייה, שיבכו גם.

ויש אדם שראוי להסתיר את הבכייה כאשר זוהי דרך שרה, ובכל דרכה והצנא ללכת עם השם אלוקיך. הוא מסתיר.

וכל מעשיך יהיו לשם שמיים, וטוב איש יכלכל דבריו במשפט.

ברוך ה' לעולם,

אמן ואמן.

לכו הביתה תבכו

מכל הלב,

והקדוש ברוך הוא בעזרת השם ייתן לכולנו בשורות טובות, יושעות ונחמות. ומי ייתן

ונזכה בקרוב ממש לגולה השלמה ולבניין בית המקדש השלישי

במהרה בימינו אמן. רבי חנין אלמל הקשה אומר יצא גדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפי כך רבה להם תורה ומצוות.

כשנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה וידיר.