הלכות חול המועד - ב' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 19.10.2016, שעה: 20:43
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאנחנו ממשיכים בהלכות חול המועד.
כבר אמרנו שיש מחלוקת בראשונים עם מלאכת חול המועד דאורייתא,
כמו שהבאנו, שדרשנו מהפסוקים בחגיגה יח',
או שכל הפסוקים זה אסמכתא ועלמא,
וזה רק מדרבונן.
ברמב״ם כתוב זה רק מדרבונן.
מפורש ברמב״ם.
הוא אומר שלמה עצרו רבנן,
הוא אומר גם טעם שלא יהיה חולו של מועד
שנקרא מקרא קודש
ומקריבים קורבנות,
יהיה כמו יום חול.
זה לא רצו חזן, אז זה רק מדרבונן.
הוא אומר שמי שעשה מלאכה שלא לצורך
בחול המועד,
לוקה מכת מרדות.
מה זה מכת מרדות? זה לא מלכות ארבעים
כמו על לאווין,
זה רק באיסורים דרבונן יש מכת מרדות.
הבית דין משער כמה לתת לו ונותנים לו מלכות.
זה הכול דרבונן.
אבל יש ראשונים שאומרים זה דאורייתא.
יש גם הרשב״ם רבנו שמואל וגם רש״י
אומרים
על הגמרא כל המבזה את המועדות
כאילו עובד עבודה זרה.
אומר רש״י, מה זה מבזה את המועדות? ורש״ב, מה זה מבזה את המועדות?
הוש״ם לך בחול המועד שלא לצורך.
שואל הטוסות, מה אם זה רק, הטוסות שואל זה דרבונן.
בשביל דרבונן אז זה כאילו עובד עבודה זרה, עבר איסור דרבונן?
אז רואים מרש״י שהוא סובר את זה איסור דאורייתא.
יש עוד ראשונים, כאן במשנה ברורה,
בהתחלה של הלכות על המועד
סימן טקל מביא את כל הראשונים שאומרים זה דאורייתא והראשונים שאומרים זה דרבונן.
אבל גם הראשונים שאומרים זה דאורייתא,
אז התוסות הרי שואל,
אז איך יש מלאכה מותרת, מלאכה אסורה?
אם זה דאורייתא, איך מחלקים בין,
אומר התוסות הרי, אומר האומרים הראשונים, הרי מפורש שם בגמרא שהכתוב מסרן לחכמים,
שהם יגידו איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.
לכן זה לא קשה,
כי זה על כל פנים זה.
עכשיו אומר המשנה ברורה מיד בהתחלה בלכות חול המועד.
מלאכות המותרות וחול המועד הן חמישה.
לשון מרן מקודם.
חול המועד אסור בקצת מלאכות
ומותר במקצתן.
לפי צורך העניין שהיה נראה לחכמים להתיר.
רבנן, הרי כתוב סרן לחכמים והם, נראה להם
מה להתיר.
אז חמישה היתרים יש.
כבר עמד, דיברנו בשיעור שלשום
את הרמב״ן,
שזה על דרך,
כמו שבשבת יש ל״ט מלאכות,
גם ביום כיפור,
אבל ביום טוב התורה הקילה ואוכל נפש.
אז בחול המועד הקילה יותר ונתנה היתרים אחרים.
מהם ההיתרים? חמישה.
דבר אבד א',
דבר אבד
אם לא יעשינו עתה.
אם הוא לא יעשה את זה עכשיו יפסיד כסף, יפסיד הרבה כסף.
למשל, זו המשנה הראשונה של מסכת מועד קטן.
משכין בית השלחין במועד.
למה משכין את בית השלחין במועד? כי אם לא תשכה יתקלקלו הפירות.
מה זה בית השלחין?
אדמה שהיא צמאה למים.
אז משכין אותה. אבל כתוב במשנה,
ובלבד שלא ידלה.
משכין אותה ממי מעיין.
אם יש מעיין בסביבה, בשדה הזאת,
הוא מושך את מי המעיין לזה.
זה לא עבודה קשה.
אבל אם יש מי באר
והוא צריך לדלות עם דליים, זה עבודה קשה.
לדלות ולהביא
זה עבודה קשה.
אז המשנה אומרת,
ובלבד שלא ידלה. למה? כי טרחה מרובה אסור בדבר האבד.
עוד דבר, אני תכף נראה.
באוכל נפש, בשביל אוכל נפש
מותר אפילו טרחה מרובה
בשביל אוכל נפש.
הרי זה הגמרא בדף דלת שאם יש לו בגינה ירקות
והוא רוצה לאכול את הירקות האלה במועד.
אז הוא בתחילת המועד משכה
איזה יומיים אחרי זה, שלושה ימים אחרי זה, הוא כותב אותם ואוכל אותם בכל המועד.
זה,
ושם כתוב
אפילו אם טרחה
יכול לדלות מן הבאר
מה ההבדל בין הדין הראשון של המשנה הראשונה,
כי במשנה הראשונה זה לא לצורך המועד.
יש לו בית השלחין, עלול להאבד.
אז במשנה הראשונה הוא לא בא לאכול אותם עכשיו.
הוא, שלא יאבד לו, הוא לא הולך למכור.
אבל שלא יאבד.
אז בשביל דבר האבד ההיתר הוא בלי טרחה.
אבל אם זה בשביל שהוא צריך את זה למועד, לאוכל נפש,
מותר אפילו עם טרחה. יכול לדלות מים מן הבאר.
זה חילוק אחד.
שאוכל נפש ודבר האבד הם כמעט אותם הדינים. אבל יש כמה חילוקים.
א', שדבר האבד אסור, בטרחה אסור.
בטרחה מרובה.
ואילו בשביל אוכל נפש אפילו בטרחה מרובה.
ועוד נדבר, יש עוד הבדל ביניהם,
שבדבר האבד
אסור לכוון
את ההמלכה הזאת בחלומה. הוא רואה, בחלומה עד אני פנוי.
אני אעשה, יש לו זיתים.
שהוא אומר, צריך לטחון אותם
ולסחוט אותם.
אני אחכה עד יום חול המועד.
אם הוא כיוון מלאכתו למועד, זה דבר אבד. אם אדם יש לו זיתים,
שצריך לסחוט אותם,
אם תשאיר אותם כמו שהם, הם מתעפשים,
מתקלקלים.
גם תמרים אותו דבר, תמרים של היום.
עכשיו יש תמרים לחים.
קוטבים מן העץ,
מהדקלים עכשיו.
אבל אם תשאיר אותם, הם מתעפשים.
אתה צריך להפריד אותם.
אז זיתים גם כן, הם מתקלקלים.
אז מותר לסחוט את הזיתים,
כי זה דבר האבד, בכל המועד.
אבל בלבד שלא כיוון מלאכתו למועד.
אם הוא חשב,
היה לו אפשרות לסחוט לפני החג.
והוא השאיר אותם,
בחול המועד אני אהיה פנוי, אני אסחט את הזיתים.
אסור לו.
ואם עשה כך,
אוסרים לו לסחוט אותם, ויפסיד.
הוא כיוון מלאכתו למועד,
אנחנו אוסרים עליו, אפילו זה דבר אבד,
אוסרים לו לסחוט.
ואם סחט,
רבנן הפקירו
את כל השמן והפקירו את כל הסחורה.
זה הכל דין בשולחן ערוך.
מובא בשולחן ערוך הדין הזה,
שאם כיוון מלאכתו למועד,
הנה בסוף
תוף קל״ח.
המכוון מלאכתו והניחה למועד,
ועשאה במועד בדין מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל.
ראשית, אם עדיין לא עשה את המלאכה,
אסור לו לעשות המלאכה.
אם הוא השאיר את זה בכוונה לאכול המועד,
אסור לעשות.
אפילו יפסיד.
אפילו זה דבר אבד. זה התקלקל.
היה לו לעשות את זה לפני החיים.
ואם עשה,
רבנן הפקירו את הסחרה הזאת. אם זה שמן, מפקירים את זה.
כל הקודם זוכה.
עכשיו כתוב שם דין
ואם מת
אין כונסין בנו אחר.
אם האדם כיוון, השאיר את הזיתים לחול המועד.
רצה לשחות בחול המועד.
אבל הוא מת.
בחג הוא מת. בחג הראשון הוא מת.
אז לא אומרים לבן שאסור לו לשחות.
עכשיו זה הרי דבר אבד.
מותר רק מצעד
שהוא כיוון מלאכתו. אז בשביל
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה.
לא כונסין, יש.
זה לא פשוט.
הגמרא מדברת.
לפעמים כנסו בנו אחריו.
למשל, וצורם אוזן בכור.
אדם שיש לו בכור,
ואם נופל בו,
או אפילו כהן, כהן קיבל בכור.
אבל מה יעשו עם בכור בזמן הזה?
להקריב אותו? אין לנו בית המקדש.
אז הוא מחכה שיפול בו מום ואז יהיה מותר לשחוט אותו בלי פדיון.
לאכול אותו כמו חולין.
אבל אם הוא בעצמו עשה את המום,
כנסו אותו,
שאסור לו ליהנות מן הבכור הזה,
וגם הפקירו את הבכור.
אז שם הגמרא דנש כן כנסנו בנו אחריו, כי שם זה דאורייתא.
לעשות מום בקודשים זה איסור דאורייתא.
אבל לעבוד בחול המועד זה רבונו.
גם או אפילו אם נגיד שמלאכת העלומה דאורייתא.
אבל זה הרי דבר האבד. רק מכלו שכיוון מלאכתו למועד זה רבונו.
אבל הגמרא אומרת, על כל פנים הדין הוא שאין כונסין בנו אחריו.
אומר רבי עקביגר,
הרי יש שני כנסות למי שכיוון מלאכתו למועד.
א. שהוא לא יעשה את המלאכה וישאיר את זה שייאבד.
אפילו זה דבר האבד.
ישאיר את זה שיתקלקל.
בגלל שהוא קונסין אותו, שהוא כיוון למועד.
ועוד,
שאם עשה מפקירים.
אז אומר רבי עקביגר,
על ההפקר הרי מייד כשהוא עשה הוא
כבר הפקירו רבנן.
מה שאיך לומר לא כנסו את בנו?
זה לא שלא, הוא לא ירש את זה. הוא, ראו ככל אדם, אם ייקח מה שייקח יזכה.
כל אדם יכול לזכות בסחורה הזאת.
גם הוא.
אבל לא נגיד שהוא יכול לקחת כאילו לא היה הפקר.
כי כאן
כבר מייד נהיה הפקר.
זה בסוף סימן
טוב קל.ח.
אמרתי קודם שגם מלאכה לצורך אוכל נפש
דומה לדבר האבד
בדבר אחד שמותר אפילו מלאכת אומן
אפילו מלאכת אומן
אבל אפילו עם טרחה.
יש החילוק ביניהם, זה מותר גם עם טרחה.
בשביל אוכל נפש
מותר אפילו עם טרחה.
ואמרנו אתמול שאפשר אם הגז יתקלקל.
הגז או התנור שמבשלים בו
מותר לתקן אותו בחול המועד אפילו עם טרחה.
אפילו מלאכת אומן.
בשביל אוכל נפש אפילו מלאכת אומן.
ועוד חילוק אפילו כיוון מלאכתו למועד.
מה שאמרנו שמי שכיוון מלאכתו למועד
קונסין אותו זה רק, אם היתר הוא בכלל דבר אבד.
אבל אם היתר הוא בכלל זה אוכל נפש,
מותר אפילו
כבן מלאכתו למועד, או אפילו עם טרחה ומלאכת אומן.
דרך אגב, אתמול אמרנו
שלעשות תנור,
היו עושים במרוקו, אוכל עשו תנור.
לקחו
קערה קטנה,
ובנו עליה בטית,
בנו עליה מסביב
ונותנים לזה להתייבש
ואחרי זה
משתמשים בזה.
אז כתוב שמותר לעשות תנור רק בפסח,
שיש שמש
שעד
סוף חול המועד היא כבר התייבשת תנור ואפשר כבר להשתמש בו.
אז זה לצורך המועד אבל בסוכות שיש גשם
אם אין גשם גם בסוכות מותר אבל אם יש גשם
אז יש רטיבות ואז לא מתייבש מהר
לא יהיה ראוי להשתמש בו בתוך חול המועד אז אסור לעשות.
אבל אם אפשר להשתמש בו בתוך חול המועד
מותר לבנות תנור
מלאכת אומן
ואפילו כיוון מלאכתו למועד היה יכול לעשות את התנור הזה לפני יום טוב
אבל בכל זאת מותר למה באוכל נפש אפילו כיוון מלאכתו רק בדבר אבד
יש הדין שאסור לכוון מלאכתו למועד ואם כיוון קונסים אותו אסור לו לעשות את המלאכה ואם עשה מפקירים ממנו
אבל באוכל נפש לא.
אתמול אמרתי שלא כל אור אמרנו הלכה שאסור לעשות מצודה בשביל לצות דגים
ואפילו אם הוא צריך את הדגים לאכול אותם
למה מלאכת אומן זה מלאכת אומן לעשות רשת
בשביל לתפוס את הדגים זה מלאכת אומן
הרי זה לצורך אוכל נפש אמרנו מותר אפילו מלאכת אומן
אז על זה כתוב וזה כמובן
המשנה ברורה מסביר
כי בדגים הרשת לא עושה כלום בדג
היא לא מתקנת את האוכל את הדג
היא רק
עושה שהוא לא יברח ואתה יכול לתפוס אותו
אבל זה לא תיקון בגוף האוכל זה לא נקרא מכשירי אוכל נפש
אבל תנור
עם התנור אתה מבשל
אתה עושה את תפוח האדם הקשים לא ראויים לאכילה
אתה מבשל אותם והם נהיים ראויים לאכילה
זה נקרא
מכשיר אוכל נפש
כיוון שזה מועיל לתקן את האוכל אבל
אבל ברשת של דגים זה לא מתקן את הדג ברשת של דגים זה לא מתקן את הדג תופס אותו מקרב אותו שתוכל לתפוס אותו זה לא נקרא מכשירי אוכל נפש אז מלאכת אומן אסורה
יש דברים שיש רשתות
נדמה לי
שהן לא מלאכת אומן וזה הרי צורך המועד הוא רוצה לאכול את זה
אז מתקן למשל רשתות
של עופות יש שם בשוען ערוך
יש רשתות שאין בהן הרבה עבודה לא רשתות אולי
איך זה זה
איך זה
שתופסים דג
איך זה שתופסים דג ככה עם החקה
נדמה לי שזה יכול להיות מותר כי זה לא מלאכת אומן
ולצורך המועד מותר אז הוא יכול לתקן את החקה
אם זה לא עבודה של מלאכת אומן
כי זה לצורך המועד מותר
אז אמרנו רציתי להוסיף עוד הלכה
כי אתמול דיברנו איך הדין מקרר שיתקלקל
חשבנו פעם, בצעירותי הייתי חושב שמקרר לא עושה תיקון באוכל
הוא רק שומר את האוכל
הוא שומר שלא יתקלקל לאוכל
הוא לא עושה תיקון באוכל
ובסוף החלטנו, מכיוון שאפשר לעשות גלידה או קרחונים
זה ממש
הקור של המקרר עושה תיקון באוכל
לכן מקרר אפשר לקרוא לו מכשירי אוכל נפש
ומותר לתקן מקרר במלאכת אומה
עכשיו אם אדם יש לו מכונית והמכונית התקלקלה
מכונית מה הוא צריך את המכונית? לטייל, ללכת להביא דברים, לעבור לכאן לכאורה זה מלאכת
צורך המועד אבל זה לא אוכל נפש
אבל איך אם הוא צריך
הוא הולך לקנות בשוק
יש הרבה סעורה אז הוא לוקח את המכונית
איך עושים כל אותם שיש להם מכוניות?
אז הם לא נותנים לגברת להתעייף להביא עם העגלות
הם הולכים בעצמם ומסמים באוטו
אז האוטו עוזר לאוכל נפש
אבל האוטו לא עושה תיקון באוכל
רק מוביל אותו
זה לא תיקון באוכל זה כמו שהרשת תופסת דגים
לכן אמרנו אסור לתקן מכונית
במלאכת אומה
ממלאכת ידיעות כן אם זה תיקון קל
שכל ידיעות יודע
אז מותר אבל אם זה תיקון שדורש אומנות
אנחנו אומרים שמכונית אפילו שהאדם משתמש במכונית להביא אוכל
זה לא נקרא מכשירי אוכל נפש כי זה רק מביא את האוכל אבל לא עושה תיקון בגוף האוכל
לצורך מצווה
לצורך מצווה מותר מלאכת אומן אני לא יודע איך הדין במלאכת מצווה
מכירים אפילו מלאכת אומן?
אה, רוטמות, רוטמות של אותי החמישים יש פה, יש פה ואם מלאכת אומן מותר
זהו העבודה שלנו
יש חמישה יתרים בחול המועט
יש דבר אביד
אוכל נפש
מי שאין לו מה יאכל
צורכי רבים
ומה הדבר החמישי
וכל היתר יש לו דינים, יש לו תנאים
אז זה מה שאומר המשנה כבר בהתחלה
הנה חמישה
חמישה היתרים יש
דבר אביד
צורכי המועד
במלאכת אומן
או אם זה אוכל נפש, אפילו מעשה אומן
מי שאין לו מה יאכל
לצורכי רבים
הרי למשל, לא דיברנו, אבל
אדם למשל
נפל לו כפתור
מותר לתפור את הכפתור בכל המועט?
הרי זה מלאכת אידיוט
וזה צורך המועד, הוא לובש את זה בחג
לא רק בחג, הוא לובש את זה בחול המועד גם כן
אז אם זה מעשה אידיוט מותר ואם למשל נקרע לו הבגג
הוא צריך לתפור
אז אם הוא לא חייב
העבודה שלו זה מעשה אידיוט
אז זה מותר
והוא צריך את זה לחג ללבוש את זה לחול המועד
אבל אם הוא חייב
עבודה של אומן
אז צריך לעשות בשינוי
מחליף
עושה תפירות
כמו שיני הכלב
הכלב אין לו שיניים מסודרים ככה
יש לו אחד ואחד פה ועוד בפנים יש לו עוד
השיניים של הכלב הם לא מסודרים
כך הוא עושה בתפירה
ככה תופר כאן ותעובר לכאן
לא תפירה מיושרת
אז זהו זה לגבי הזה גם כן מלאכת ידיעות מותרת לצורך המים לתפור
מלאכת ידיעות מותרת
אבל בשביל אוכל נפש אפילו מלאכת אומה
אני ראיתי פעם
בקהילה אחת
בחוץ לארץ נשים מבוגרות, נשים במסורת של יהודים שהיו תופרים
תופרים אני חושב
מה היו תופרים?
היו ממלאים את העוף
עושים חתך בעוף
ממלאים אותו באורז עם בשר או משהו
ואחרי כן היו תופרים
עם מחט
על מישהו שם צעק אשכנזי,
חצה
אבל זה
אבל לזה היה יום טוב אפילו
גם יום טוב לצורך אוכל נפש
התירו אפילו
אבל זה לא מלאכת אומה שם, זה מלאכת ידיעות, מה זה?
לתפור בבשר זה מלאכת ידיעות?
הכל פנים מה שאמרתי שלתקר מכונית שהתקלקלה אסור במלאכת אומה
רק אם זה מלאכת ידיעות.
עכשיו אגיד עוד היתר אחד שעוד לא דיברנו בו בכלל
היתר של צורכי רבים
היתר של צורכי רבים.
אם היינו מוצאים,
למשל, אדם שאין לו מה לאכול,
יהודי,
שאין לו מה לאכול,
יכולנו להביא אותו אפילו,
אפילו אם אנחנו צריכים בניין,
משהו לתקן בבניין,
עבודה של בניין,
במלאכת אומה.
אם זה יהודי שאין לו מה לאכול,
מותר להעביד אותו,
אפילו בעל המים,
כיוון שלא מותר לעבוד כשאין לו מה לאכול.
אבל היה לי איזה דוד, זיכרונו לברכה,
אח של אבא,
היה גר ברחוב יהודה לוי,
וזה היה לפני 50 שנה, הוא היה,
מה היה מתפרנס?
עבודת דחק שהעירייה הייתה נותנת למובטלים,
נותנת להם עבודה בגינות,
לעדור בגינה, רק כדי להעסיק אותם,
והמשכורת זעומה מאוד.
היו מקבלים, אני חושב, מאה לירות,
ועובדים שמונה שעות.
אז פעם אני באתי
בחול המועד, ואני רואה אותו בבית.
אמרתי לו, למה אתה לא עובד?
הרי לך אין מה לאכול.
האם מאלירותו לא יכול להתקיים?
ואם מי שאין לו מה יאכל,
יכול לעבוד.
אתה יכול לעבוד.
אמר, הוא צעק עליי,
חס ושלום,
אבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה.
אני אבזה את המועדות?
חס וחלילה.
האמת שהיה לו היתר,
היה לו היתר,
אבל הוא היה חרדי, דבר השם,
והיה משפחה חשובה.
חמיב היה תלמיד חכם גדול וגם צדיק.
הוא אשל מר אבי, גם כמשפחה של צדיקים.
הוא ככה אומר לי, מה? הוא רוצה את המועדות,
כי היא לא עובד עבודה זרה.
עכשיו אדבר על היתר של צורכי רבים.
צורכי רבים, למשל,
יש שם הביוב, פה בכביש.
ביוב יוצא, ואנשים נגעלים מהריח.
מותר לתקן בחול המועד,
ובתנאי שגומרים לפני חול המועד.
לא שיעשה את העבודה ויגמרו אחריה.
אז זה לא לצורך ההג.
גם צורכי רבים צריכים להיות לצורכי העג.
אז עבודה שיכולים לגמור אותה באמצע המועד.
לתקן מקוואות,
לתקן, הנה, והלכות צורכי רבים,
הלכות צורכי רבים.
והיה כאן,
אספר לכם סיפור שהיה בשנת תשנ״ב.
בתשנ״ב
היו
צורכי רבים מותר לעשותם בעולמות,
זאת אומרת, כגון לתקן הדרכים
ולהסיר מהם המכשולות
ולציין הקברות
כדי שייזהרו מהם הכוהנים.
אפילו בעולמות האל מותר לציין
ולתקן המקוואות.
דווקא צורכי רבים, תכף נראה.
היה איזה סיפור פה,
היה אז לפני בחירות.
ומרן הרב שך,
הם רצו לארגן בחול המועד.
פה ברחבה,
ברחבה של רחוב בן יעקב,
על ידי ישיבת הישיבה של הרב פיינשטיין.
שמה ברחבה הזאת
רצו שמה לארגן.
היה שם,
בגבעה, הייתה גבעה קטנה של הגינה,
שמה יעשו.
על כל פנים זה היה מאוד מתאים המקום.
טוב, אבל רצו הדגל, התורה,
המפלגה, זה היה רחמיאל בוירן.
הוא רצה להעשות במה כדי שיבואו ראשי ישיבות ותלמידי חכמים
שיוכלו לעלות על הבמה.
וטוב, איזה במה, לבנות במה.
צריך אומנות על זה.
שלא יהיה.
הרי זה שטח.
שטח של...
ואם לא יהיה ישר,
אפשר להיתקל.
אם לא יהיה חזק,
אפשר להתמוטט.
הכל יתמוטט.
והיה צריך גם ליישר את האדמה.
לא רק את ה...
אני אמרתי לרבי, הרבי,
אני לא יודע, הוא דיבר איתי, אני לא יודע, לא זוכר.
אמרתי לו שזה בחלום העין, אסור לעשות במה כזאת.
אז היו צריכים, אם כן, לעשות הבמה מערב יום טוב,
וזה כמה ימים.
ואז,
הרי יש חברה שמביאה,
שמשווקת
צורכי כנסים בבמות.
אבל זה עולה הרבה יותר כסף. אם זה לוקח הרבה זמן ככה, יום מעט,
מחר גומרים, לוקחים את הכול.
אבל אם זה נשאר הרבה זמן, זה עולה יותר כסף.
אבל אני אמרתי לרבי שזה מלאכה וחול המועד.
הרבי אמר לעשות הבמה רק מערב יום טוב.
נו, הרבי אמר שוב.
הרי כן התחילו,
באו אליי, למה החמרת את הכול ככה? הרי זה צורכי רבים.
זה צורכי רבים.
אז אני אמרתי להם ככה, תראה מה כתוב על צורכי רבים.
צורכי רבים מותר לעשותם בכל המועד,
כגון לתקן הדרכים
ולהסיר המכשולות
ולציין הקברות.
ודווקא צורכי רבים כאלו,
ארמות,
שהם צריכים לגוף האדם.
אתה צריך מקווה בשביל להתרחץ.
אתה צריך לתקן שלא תיכשל.
זה לצורכי הגוף.
מה עם הכוהנים שם? זה גם נקרא צורכי גוף, שלא יטמו הכוהנים.
שלא יטמו הכוהנים.
שלא יטמו הכוהנים.
מה? שלא יטמו הכוהנים. אז זה נקרא צורכי גוף.
אבל בעניין בית הכנסת
לא נקרא צורכי רבים.
אם צריכים לבנות בית כנסת,
לפי שבית כנסת זה צורכי מצווה.
הוא הדין דלשאר צורכי מצווה,
אסור לעשות מלאכת אומן במועד.
מי שאל מקודם אם זה היה מצווה על
לתקן את האוטו. הנה, כתוב כאן.
אבל זה בטוב קמ' דלת.
לעשות צורכי מצווה אסור לעשות מלאכה במועד.
נו טוב, כאן זה היה אולי צורכי מצווה.
לשמוע את דרשה של הרב שר.
אבל אולי אמרתי שכאן,
אולי זה
אולי זה יותר טוב מצורכי מצווה.
כאן אנשים באים לשמוע.
בבית הכנסת
אנשים הולכים בשביל המצווה.
הם לא באים בשביל לשמוע חזנות.
הם באים בשביל להתפלל, לקיים את המצווה.
מה שאין כן כאן,
אנשים לא באים בשביל המצווה רק.
אנשים רוצים לשמוע מה דעתו של הרבי.
מה הוא מתכוון, מה דעתו
בעניין הבחירות.
אז אמרתי דוגמה, איך למשל אם עשו במה ורוצים להביא עליה איזה בת-חן,
שיעשה תעלולים
ואנשים נהנים.
זה יקרא צורכי הגוף, זה יקרא צורכי רבים,
לכאורה.
זה צורכי רבים, זו הנעת הגוף.
זה לא רק בשביל מצווה.
בעניין בית הכנסת לא באים בשביל לשמוע חזן.
בשביל מצווה.
אבל אם באים בשביל לשמוע את גדול הדור, מה דעתו,
ואנשים אוהבים לשמוע את זה,
זה לא גרם להבדיל להביא איזה תעלולה.
גם פה נהנים
לשמוע דעתו.
מה ההבדל? אז זה גם הנעת הגוף.
אם שומעים דבר תורה מחוקם ונהנים מזה, זה לא הנעת הגוף.
נהנים.
אבל אני דקדקתי במשנה ברורה כאן בתוך קמ״ד,
שדווקא צורכי רבים נחוצים,
כמו אם יש מכשול ברחוב, מכשולות, וצריך,
אם לאו, עלולים להיתקל אנשים.
זה דברים נחוצים. עכשיו, נחוצים, זאת אומרת,
יש צורך מיידי.
אבל אם אתה רוצה תעלולה, תביא אותו במצבי החג.
מה זה נחוץ? תביא אותו בעול המועד.
או גם פה,
מה צריכים לעשות כנס בעול המועד?
אלא מה, אולי בעול המועד יבואו יותר אנשים.
אבל לעצם הדבר זה לא כל כך נחוץ.
אפילו אם באים,
עושים כנס
של התעוררות.
אבל מה זה נחוץ כל כך לעשות ההתעוררות הזאת דווקא עכשיו?
אפשר לעשות אחרי זה.
לכן אני פסקתי שזה לא נקרא צורכי רבים,
והרב שך עשה כדבריי שלא לבנות את הבמה בעול המועד רק מלפני המועד.
וככה היה.
רבי חנן יבנה הקשייה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומזוהר, שנאמר,
אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויעדיל.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).