פרקי דרבי אליעזר - כ"ט | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, אנחנו בפרק 49, פרקא דרבי אליעזר

רבי שמעון בן יוחאי אומר, רצה הקדוש ברכו להחריד ולהשמיד כל זרעו של עמלק

ושלח לשאול בן קיש להחריד ולהשמיד את כל זרעו של עמלק

ושאול המלך והעם שמעו את דבר השם ולא חסו על אדם

בזוי אלא על אגג

במקום לרחם על מי שצריך לרחם, ריחמו על האכזרים

והגג הזה קישף את עצמו, עשה את עצמו כבעל חיים ונעלם

וככה נשאר זרעו של עמלק, לכן פתח הקדוש ברוך חשבון אישי עם עמלק ואמר,

מעכשיו

אין כיסאי שלם, אין שמי שלם עד שימחה זרעו של עמלק, אני מבטיח לכם,

שנאמר ויחמול שאול ועם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר

אמרו מה, אנחנו נהרוס את הכבשים, אפשר לשחוט אותם, לעשות כסף

בואו נמכור בשר לאנשים,

למה לא?

ומי זה היה בתוך הכבשים והקול שקישפו את עצמם, עמלקים?

ושמע שמואל ויצא לקראתם ואמר להם, חמלתם על עמלק

והותרתם שרים ממנו, איך עשיתם כזה דבר? גשבוכו ציווה להשמיד את הכול, זה כמו עיר הנידחת,

מה כתוב? את כל השלל הכול תקבוץ אל תוך רוחבה וצריך להעלות את הכול שרפה, לשרוף את הכול, לא להשאיר שום דבר,

כמו סדום, איך גשבוכו הפך אותם מהשורש,

אי אפשר, והייתה חורבן תל עולם לא תיבנה עוד, נגמר, הכול חרב.

ופה הם השאירו את הכסף של עמלק, את הזה, פה, שם.

עכשיו, דברים של גויזה, גם תשמישי עבודה זרה.

מותר להשתמש בתשמישי עבודה זרה, הרמב״ם פוסק להלכה שלו.

אסור ליהנות מתשמישי עבודה זרה.

לדוגמה, יש גינה כזאת בתל אביב,

אסבר, אמרתי את זה כמה פעמים,

שהיא שייכת לכנסייה הרוסית,

הגינה הזאת, שייכת לכנסייה הרוסית.

אה, בחולון? כן, בחולון, זה פארק החורשות, פארק חדש.

בתל אביב כזה.

בקיצור, מה שקורה בכנסייה הרוסית? חאנג'לה, רגע.

זה שייך לכנסייה הרוסית, השטח הזה. בעבר היה שם כל מיני חורשה,

והיו שם רוצחים וגונבים ועושים כל מיני דברים לא טובים.

והכנסייה ראתה שזה לא משווק את האינטרסים שלה ולא באים הלקוחות לכנסייה,

כן, הגויים. אז הם רוצים גם למשוך גם לקוחות. לא רק גויים, גם יהודים רוצים למשוך.

התבלות וכו', כל מיני דברים שהם עושים, טינופות.

ומה הם עשו? הם החליטו שהם מוכנים לשחרר תקציב גדול.

בשיתוף עם עיריית תל אביב, הם עשו שם פארק יפה מאוד,

שהרבה חרדים באים לשם.

עכשיו, אני שלחתי אז שאלה לרב זילברשטיין, מותר להשתמש במקום הזה או לא?

הוא אמר לי לא. הוא הביא לי גם את התשובה, כמו שהרמב״ם פסק והכול עם מקורות,

שזה נקרא תשמיש של עבודה זרה. עכשיו, זה לא רק בית דין של תשמישי עבודה זרה. ילד קטן, שהוא רואה דבר שהוא מוזר לו,

כמו כיפת הזהב בירושלים, הוא שואל, מה זה המקום הזה?

מה אתה צריך להגיד לו? זה בית עובדי עבודה זרה, נכון? אסור להתקרב שם, אסור, צריך להתפלל שייהרס המקום.

אותו דבר שילד קטן רואה את השתי וערב הזה, את הכנסייה, את הצלב.

מה זה המקום הזה?

אז הוא אמר, לא, זה מקום, זה כנסייה. אז מעניין אותו, מה זה כנסייה?

מי זה שם? מה זה שם? מי זה האנשים האלה? למה הם לבושים שחור? למה הם לבושים ככה? למה פה? למה הם הולכים עם תכשיט כזה מקדימה?

בתור ילד סקרן. עכשיו, ככה היו עושים, מושכים את הילדים הקטנים ולאט לאט לאט לאט לאט

מאכילים אותם, כל מיני דברים והכול ואיסורים והכול, עד שהם גדלים סתומים ובלומים

במכרז שלום נמשכים אחרי הטומאות הגויים

עד כדי כך שבאו וגזרו חז״ל שאסור לך אפילו לאכול ולשתות אצל גוי. למה? מה הבעיה לאכול ולשתות אצלו?

כי בהתחלה אתה תגיד מה הבעיה לאכול ולשתות אצלו? בסוף אתה תחתן את הבן עם הבת שלו.

אתה תגיד מה הבעיה להתחתן? אז מה? מה, הוא כזה רע? הוא לא כזה רע? הוא נראה טוב, יש לו מביא כסף, מביא דירה, מפה, אז למה לא?

זה האיסור.

אפילו לשתות אצלהם אסור.

עד כדי כך.

אבל יש דמרה שאומרת שאתה יודע, היא אסור וצריך להתרחק מהם אבל לא להתפלל להם שיאמרו את הדמרה במצב ברכות אומרת שההורי בתי עבודה זרה בארץ ישראל יפלל שיחזרו בתשובה או משהו קורה? לא, איזה יחזור בתשובה? הם גויים, הם לא רצויים בתשובה.

הרוה בתי עבודה זרה בארץ ישראל. צריך לבקש

שהמקום הזה ייחרב,

זה מה שצריך לעשות.

לא, לא. המקום הזה ייחרב. תביא את הלשון, תראה. כי כיפת הזהב זה זהב באמת זהב?

אה, כיפת הזהב. מצופה.

אה, כי כבר חשבתי לבוא ללכת מחר ירושלים לעשות דיסק, לחתום שם. אין מצב, אין מצב. הלאה.

אז זה מה שהיה עם שאול. הוא גם הוריחם על העמלקים כדי לחסוך את הכסף, את הצאן, את הבקרים. מה נעשה עם הצאן והבקר הזה? נשחט את זה להשם.

הוא מתכוון לטובה, אבל זה לא מה שהקדוש ברוך הוא ציווה.

אנחנו רואים ברגע שזה לא מה שהקדוש ברוך הוא ציווה, מבחינת הקדוש ברוך הוא זה איסור.

ברוך הוא אמר לך, את הכל להשמיד, תשמיד את הכל. למה אתה עושה עכשיו מחשבות?

אתה מנסה לחסוך לקדוש ברוך הוא?

הרי לי הכסף ולי הזהב נאום השם. הכל של הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה להביא לך, אם הוא לא רוצה להביא לך בכלל.

אז מה אתה עושה עכשיו תנאי עם הראש ברוך הוא ואני אחסוך לך? שלא תצטרך לטרוח בשבילי?

הראש ברוך הוא לא צריך את החיסרון שלך.

הוא צריך שתעשה את רצונו יתברך.

לכן שמואל, שבא לשאול, אמר לו, אתם החייתם את העמלקים, חמלתם עליהם, השארתם מהם שריד.

מה פתאום הרגנו את כולם? אמר לו, הצאן והבקר,

אנחנו רוצים לעשות זבחים להשם אלוהיך.

אמר להם, אין הקדוש ברוך הוא חפץ בעולות וזבחים, כי אם לשמוע בקול לאום. מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך?

והיים שמועדי ישמעו אל מצוותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם היום,

ואז לאהבה את השם אלוקיכם.

יהודי שרוצה לאהוב את השם יתברך, זה רק אם הוא ישמע בקול השם יתברך.

לא מתי שקשה לו הוא יבוא לבית הכנסת,

מתי שיש לו צרות הוא יבוא להתפלל, מתי שאין לו הוא יישן.

זה לא נקרא יהודי מושלם,

זה לא נקרא יהודי שעובד את השם ברמח ובריב של שגידים.

כדי לעבוד את השם מהחוץ צריך גם בדברים הלא טובים, גם בדברים הטובים להיות יהודי.

תמיד לזכור את הרגש ברוך הוא, בכל דרכיך דעהו.

אמר להם, אין חפץ הקדוש ברוך בעולות וזבחים, כי אם לשמוע בקולו שאין מר ויאמר שמואל החפץ להשם בעולות וזבחים, מה הקדוש ברוך רוצה שתעשה לו על האש?

הקדוש ברוך הוא אין לו גוף, אין לו דמות הגוף, הוא לא צריך את זה.

כי שמוע בקול השם, אינך שומע מזה וכתוב. אם תשמע בקול הקדוש ברוך הוא זה יותר טוב מאשר תקריב לו קורבנות.

רבי פנחס אומר, צפה הקדוש ברוך העתיד לעמוד מהגג איש צר ואויב גדול היהודי. מי זה? המן.

ומזרעו של אגג

ואיזה זה המן הרשע שנאמר כי המן בן עמידת האגגי צורר היהודים ומזרע שאול יקום הגואל ונוקם ליהודים מיד המן. מי זה? מרדכי היה יהודי

שהיה מזרעו של שאול שנאמר איש יהודי היה בשושן אביראו ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש

איש שמיני, זה היה משאול

ושם עמד שמואל והיה מתפלל והיה אומר ריבון כל העולמים אל תשכח את צרת עשיו הרשע שעשה לאביו יצחק

מה הצרה שהוא עשה?

הרי לא היה מכבד בהיסטוריה

עד היום הזה כיבוד אב האם כמו עשיו

שהיה מחליף את הבגדים שלו

לפני שהוא נכנס לאבא שלו

היום מגיעים לאבא, אבא, מה קורה? מה המצב? כמה פעמים אבא נכנס? כל רגע ורגע יהודי חייב בכבוד אביו, כיבוד אב האם חייב לעמוד אפילו מהפעם

אפילו שהוא מוחל על כבודו

חייב בכבודו, כמה מכבדים באמת את אבא?

כמה באמת דואגים לאבא?

כמה מה שאבא אומר עושים באותו רגע ולא

אומרים לו אין לי זמן, אני לא פנוי, קשה לי, אי אפשר, מחר, מחרתיים?

כמה אבא מצטער מזה והוא לא מרעד את הצער הזה כלפי הבן?

אתה מכיר את הסיפור על אותו אחד שלקח את הבן שלו על הכתפיים?

כל הדרך סחב אותו, הציל אותו מדובים, מהאריות, ממה לא?

מה לא?

שודדים, מליסטים, הכול. כשהגיעו לשערי העיר,

השער היה סגור, הבן אמר לה,

אבא אמר לה, בן, תשמע, אני אעשה לך סולם גנבים כזה עם היד,

רק תעלה למעלה, תעיר את השומר שהוא יפתח לנו.

אבא, קשה לי, אני לא יכול.

מה קשה לי? אני סחבתי אותך כל הדרך שעות!

שעות סחבתי אותך, שעות התייסרתי, אתה אומר לי, אתה לא יכול רגע לעלות למעלה, לטפס?

אם היו עושים לך עכשיו גוגו עם למעלה, איך היית מטפס?

עם הידיים היית מטפס, לא עם הרגליים.

אז מה ביקשתי ממך? לעשות דבר קטן?

זה כביכול אנחנו והקבוש ברוך הוא אומר,

אשא אתכם על כנפי נשרים, רוצה אתכם ממצרים, נתתי לכם הכל, הכל, הכל. אני מבקש מכם השתדלות קטנה, תעשו, נותן לכם ארבעים יום.

אני יורד מהמקום שלי שבעה ריקים למטה,

יורד למטה, עד מתי? עד מוצאי כיפור, הראש ברוך הוא איתנו, יורד.

עד שאנחנו אומרים השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים, במוצאי כיפור שבע פעמים לפני התקיעת שופר?

הרי אנחנו אומרים את הפסוקים, נכון? שמע ישראל השם אלוקים וכו'?

ראש ברוך הוא במשך ארבעים יום האלה ירד אלינו עזב את כיסא הכבוד עזב את המלאכים עזב את כולם יורד אלינו

המלך בשדה זה נקרא

הוא בא אלינו לפה כדי לשמוע אותנו קום לסליחות

דבר איתו תבקש ממנו

פלל

ראש ברוך הוא נותן לך הזדמנות תבקש מה שאתה רוצה בני אני נמצא איתך פה ארבעים יום מה אדם עושה?

אני אבוא בעשרת ימי תשובה נדבר

אין לי זמן עכשיו ריבונו של עולם אני עכשיו ביזנס

קשה לי עכשיו זה עזוב אני אפנה אליך ביום כיפור בראש שנה זה מספיק

אז יש כאלה באים חצי תפילה בראש שנה חצי תפילה בסוף

נגמר יש כאלה באים רק במוצאי כיפור לנעילה

ונועלים את כל השנה שנה הבאה זה לא שנה פשוטה

שתידע לך יש כאלה שאמרו לפי המקובלים שנה הבאה זה שנת רעב

איך פעם הייתי באחד הספרים? רציתי כבר הרבה פעמים אני חשבתי ללכת עכשיו

להתחיל לקנות שימורים שתהיה לך לשנה הבאה

5,000 שקל שימורים.

כן, כן, נו, אולי תעשה את זה.

אין אף אחד בשימורים ואין שטיצלים בשימורים, זה הבעיה. אז מה נאכל? נאכל עשבים, זה בסדר גמור.

תעבור לצמחוני.

כן,

אז אי אפשר לדעת מה יהיה. עכשיו יש שפע של שנה שביעית,

איך שברור, וציוויתי את ברכתי לשלושת השנים הבאות,

אבל זה תלוי בבני אדם, בהתנהגות שלהם.

הדברים הטובים שהאדם יעשה משפיעים. אז לטוב יהיה טוב, לרעך, אז שלום יהיה רע.

לא מובטח לו שיהיה לו הכל שפע שהוא יאכל ככה. מה, יש אנשים שיש להם את המדינה.

מה רשבת? מה רשבת? אני אגיע אליהם ואני אקח להם מהצלה.

למה? תתפלל שיהיה לך גם אתה טוב, תהיה טוב. אני מתפלל שיהיה לך טוב. למה אתה צריך לקחת מהצלה אחד של השני? לא, כי אם לא יהיה לי ולא אי אור.

לא. אדרבה, תתפלל שיהיה לך והכל יהיה בסדר.

אז יש לך עכשיו זמן, 30 יום נותרו, כמה נותרו? פחות מ-30 יום.

נותר.

מה זה, עוד שבועיים? אנחנו בדיוק ראש שנה.

עוד שבועיים ראש השנה. עוד שבועיים, יום ראשון, ראש השנה. יום ראשון, ראשון, שני, שלישי.

בסדר? מה אנחנו נשאר לנו? א' בתשרי ראש השנה.

מה אדם יגיד לקדוש ברוך הוא, הריבונו של עולם, השנה עם מה באת? עם איזה מטענים באת? הערב ראש השנה זה יום ראשון? כן.

עם מה באת לקדוש ברוך הוא? עם איזה מצברים של שנה שלמה?

עם איזה מסירות נפש באת? עם איזה מצוות? עם איזה הקפדה? עם איזה תפילות?

הרי הוא רוצה לבחון אותך, הוא רוצה לתת לך את השנה הבאה, את השנה הכי דה-בסט. אני לא מדבר איתו, לפעמים הוא מכניס לי כל כך הרבה טרדות,

שאני לא מצליח לעשות איקס או וואי, אתה יודע על מה אני מדבר? לכן אתה צריך לעבוד את השם מאה אחוז, כדי להספיק.

אם לא תעבוד את השם מאה אחוז, זה קשה. נמשיך.

אז לכן עמד שמואל והיה מתפלל ואומר, ריבון העולמים, אל תשכח את צרת עשיו הרשע שעשה לאביו, ולקח נשים נוכריות שהיו מזבחות ומקטרות לעבודה זרה,

ומרר את חיי אבותיו.

מצד אחד עשיו היה צדיק מבחינת כיבוד אביהם, או מצד שני הרשע שהוא לקח את מחלת בת ישמעאל וכולי וכולי.

ומה כתוב שם בפסוק? ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה, אלא הם צער בלב

מהמעשים האלה שעשיו היה לוקח נשים כאלה שהיו מקטירות קטורת לעבודה זרה.

תחשוב, בבית של צדיק הדור,

עובדים שם עבודה זרה, משתחווים לצלם.

איזה פדיחה זה.

איזה לא טוב זה.

אז לא התקשורת לפרסם את זה, אבל התורה מעידה לנו את זה.

ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה.

לכן הוא התפלל את זה, הוא אמר, תזכור חטאתו על בניו ועל בני בניו עד סוף כל הדורות.

שנאמר, יזכור עוון אבותיו אל השם.

ושמע שמואל את כל הגג לוחש בפיו ואומר, אפשר ששר ממני המוות הרע הזה?

שנאמר, כי כן שר מר המוות?

אמר לו שמואל, כאשר שכלה נשים חרבך,

כן תשקל מנשים ממך.

לזה לפני שהוא הוריד לו את הראש.

לפני שעשה לו דאעש,

מה הוא אמר לו? אמר לו, כמו ששכלה נשים חרבך,

כן, הרגת הרבה נשים,

ככה תשקל מנשים ממך.

ככה גם זרעך, מה שנקרא,

שהאימא שלך הביאה את כל העולם, זהו, היא תימחק, תשקל.

כשם ששכלה חרב עמלק זה קנך את בחורי ישראל מאחורי הענן.

וכתוב, ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.

כל מי שהיה נפלט מענן,

שהקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל בדרך בצאתה ממצרים, ארבעים שנה,

מי שהיה נפלט החוצה, עמלק היה הורג אותו?

כי בתוך הענן הם לא יכלו להיכנס להרוג, היה שמירה על עם ישראל.

אז מי שנפלט החוצה על ידי עבירות ומעשים לא טובים, היה נהרג בידי עמלק,

ככה גם אתה תהרג בידי חרבו של הקדוש ברוך הוא.

וישבו נשיהם שכולות ואלמנות, כן תשקל מנשים ממך. גם אמא שלך תהיה שכולה, שיהרגו את הבן שלה, את עמלק.

ובתפילת אסתר ונערותיה נהרגו כל בר עמלק, וישבו נשיהם שכולות ואלמנות, שנאמר, ויאמר שמואל, כאשר שקלן נשים חרבך.

ותפילת שמואל שיבר חילם של בני הגג מעל ישראל בגלגל,

שנאמר, וישסף

שמואל את הגג לפני השם בגלגל, עשה לו שמה שחיטה כשרה.

בדק את הסכין לפני כן, כמו שצריך.

בכל הוא עשה שליחותו.

בגיבורים הוא שולח עליהם דברים נמוכים להודיע שאין כוח גבורתן מאומה.

הקדוש ברוך הוא יכול לעשות עם כולם לפי המידה שלהם. אתה רוצה, איך אתה רוצה להתנהג איתי?

אתה מסתלבט עליהם, שולח לך זבוב.

זאת הבריאה הכי קטנה שלי, בוא תראה אם אתה יכול לעמוד נגדו.

אבל מה זה איתוש? אני, מה, אני חזק, אני, אני, אני, אני, אני.

בסוף איתוש אחד קטן,

גומר אותו, כמו טיטוס.

טיטוס הרשע נכנס לבית קודש הקודשים,

ואמר אין צר ואויב יכול לפניי. אף אחד לא יכול.

אני גומר את כולם, אני הגיבור.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? שלח עליו איתוש אחד לתוך האף שלו, נכנס לבפנים.

והיה מעלך עד שהגיע למוח.

האיתוש הזה היה אוכל שמה, את כל התעלות, הכל, הכל, הכל, עד שהגיע למוח.

וכשהוא מת, פתחו את הראש שלו, של טיטוס, כדי להוציא משם ניתוח פתולוגי.

כדי להוציא את האיתוש הזה, לראות מה גודלו.

ונעשה אותו איתוש בגודל כמו של גוזל בן יונה,

כמה המשקל שלו? שתי ליטר.

שמעת?

איתוש כזה קטן שהוא אמור לחיות שלוש חודש,

או חודש ימים, או חצי שנה,

כן?

נהיה בגודל של שתי ליטר במוח של טיטוס והיה ממשיך לחיות.

אתה מבין מה זה?

לעודיעו שאין בכוח גבורתו מהומה. הכוח שלך בתור אדם זה שום דבר.

איך אומר דוד המלך?

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר.

שום דבר. מה זה? אדם זה כלום.

מחר האדמה מקבלת אותך, לא נשאר ממך כלום.

שום דבר.

הכל מתפורר.

וישראל נכנסו לבית קודשי הקודשים בגאוות ליבם, והיו אומרים, אין צר ואוהב יכול לעמוד לפנינו. גם ישראל נכנסו לקודשי הקודשים, אף אחד לא יכול עליהם.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

אמר ככה, אתם מתגאים במקום שאתם לא צריכים להתגאות.

ואתם מרשים לעצמכם לעשות עוונות כי יש לכם בית מקדש.

מי שלח להם? שלח להם את נבוכדנצר הרשע.

שהיה להם איש צר וגבר רוח להודיע לכל כי לא בכוח יגבר איש.

גם נבוכדנצר הזה, אני עתיד להתנקם ממנו, מה שהוא עשה.

את המעשה.

לכן היו מרשעי אומות העולם שלא רצו ללכת להחריב את ירושלים.

אמרו, לא, לא, לא, אחר כך אתה תעניש אותך.

ריבונו של עולם, לא רוצים.

היו חכמים.

הבינו את המסר.

אבל הטיפשים לא הבינו את המסר, והלכו בכוח וזה,

ובסופו של דבר עתידים להיענש.

רבי חכנאי אומר,

לא נתן הקדוש ברוך הוא קצבה למלכויות אלא לשעבוד מצרים. אף מלכות לא קיבלה אריכות

ימים ושנים כמו האומה שנקראת מצרים. למה? הם עשו את רצון השם יתברך.

הם העבידו את עם ישראל כפי שהקדוש ברוך הוא ציווה.

שנאמר, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, ועשה עמם הקדוש ברוך הוא כרוב רחמיו וכרוב חסדיו, וקיצר חציו,

את השנים שהם היו אמורים לשעבד את עם ישראל זה ארבע מאות ועשר שנים,

ארבע מאות עשרים שנה, נתן להם רק מאתיים ועשר,

ועם הייסורים שהם עשו לעם ישראל זה כמו ארבע מאות.

בסדר? שנה.

וקיצר חציו כמניין מאתיים ועשר שנים, ומלכות בבל שבעים שנה, שנאמר, כי לפי מילות לבבל שבעים שנה.

רבי אבאו אומר ארבעים וחמש שנים מלך נבוכדנצר תדע לך שהוא כן בואו ראה איך

בשנה שמלך עלה לירושלים וכבש את יהויקים מלך יהודה

שנאמר בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בעד נבוכדנצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה

ושמונה שנים מלך על מלכות יהויקים שמונה שנים הוא היה תפס את המלכות של יהויקים תחתיו ואחת עשרה שנים מלך על מלכות צדקיהו

הרי לך תשע עשרה שנה עד שלא נחרב הבית שהוא שלט שמה

ומשנחרב הבית עשרים ושש שנה

תדע לך שהוא כן בואו ראה מגלותי אויכין עד שמלך אוויל מרודח

בנו זה היה שלושים ושבע שנים

שנאמר ויהי בשלושים ושבע שנה לגלותי אויכין מלך יהודה בשנים עשר חודש ובעשרים ושבעה לחודש נשא אוויל מרודח מלך בבל את ראשי אויכין מלך יהודה מבית כלא

רבי יונתן אומר סוף מלכי מדי הוא פרס היה ארתחשסתא מלך בבל

ושתים עשרה שנה מלאך שנאמר, ובכל זה לא הייתי בירושלים. רבי תנחום אומר, בואו ראה אושרו של אחשוורוש.

מי זה היה אחשוורוש, אתה יודע?

היה לו ייחוס למלאכים? לא היה לו ייחוס. הוא היה שומר בעורבת הסוסים.

תחשוב מה זה, אחד שעובד ברפת, פתאום נהיה מלך.

הוא רצה שהוא יהיה מלך.

בשנייה אחת הוא נהיה עשיר עולם,

שהיה שולט על

כמה מדינות?

127 מדינות!

אתה יודע מה זה? לשלוט על 127 מדינות?

שהיה עשיר מכל מלכי מדי הוא פרס, ועליו הכתוב אומר, והרביעי יעשיר עושר גדול.

זה בספר דניאל.

ומה היה עושרו של אחשוורוש? איזה עושר היה לו?

איך אפשר לבטא את העושר שלו?

בסעודיה אנחנו רואים שיש אסלות מזהב.

לא יודע אם זה מצופה או כולו זהב, האסלה.

אבל מה העושר של אחשוורוש היה?

שהעמיד מיטות זהב הכסף ברחוב העיר.

אתה רוצה לישון על מיטת זהב וכסף? הנה, בבקשה. מסדרים לך מיטת זהב וכסף לפי הגודל שלך? תישן על זה בעיר.

זה היה העושר שלו.

להודיע לכל העולם את עושרו,

שנאמר מיטות זהב וכסף,

וכל כלי תשמישו של אחשוורוש לא היה בכלי כסף אלא בכלי זהב. כל מה שהיה משתמש במברשת שיניים, מכסף.

נטלה מכסף.

קערה מכסף. כוס מכסף. הכל, לא, לא מכסף, הכל מזהב, סליחה.

הכל מזהב.

מאוורר מזהב עשו לו. שעון מזהב. הכל מזהב היה לו.

אתה יודע איזה עשירות זאת?

והביא כלי בית המקדש

וכלי ביתו היו משתנים ונעשים כעופרת. לעומת היופי

והקדושה שהיה בכלי בית המקדש,

הכלים שלו מזהב הם היו נראים כמו כלי עופרת, שזה בזוי.

לעומת היופי של כלי בית המקדש, כי היה בהם גם קדושה וגם יופי אמיתי.

שנאמר וכלים מכלים שונים

וכל רצפת הפלדרים שלו,

הרצפה שלו איך הייתה, לא כמו ארם סמכה קרמיקה 80 על 80, אתה מתלהב.

עושים לך פרקש, הוא מרגיש כבר שהוא עשיר כקורח.

איזה...

היה לו רצפה שכולה אבנים טובות ומרגליות.

כל אבן כמה מאות מיליונים.

רצפה כזאת.

לא.

מדי.

וכל רצפת פלטרין שלו אבנים טובות ומרגליות, שנאמר על רצפת בהת ושש ודר וסוחרת.

כל זה זה אפס מאופס

לעומת יופיו של בית המקדש שהיה.

אתה מבין כמה חסר לנו בית המקדש?

כמה יהודי צריך להרגיש בצער השכינתה בגלותה.

כמה יהודי צריך להרגיש שהוא בגלות ובצער שאין בית המקדש.

כי יופי של בית המקדש לא היה כמותו בשום דבר, בשום מקום.

רבי אליעזר אומר, חצי שנה עשה אחשורוש סעודות גדולות לכל העמים.

סעודות על חשבון המלוכה, חצי שנה, מה שאתה רוצה, כל יום אתה יכול לבוא לאכול.

ויש לך את כל המטעמים, כל סוגי השפים.

שנאמר ימים רבים, 80 ומעט יום.

180 יום סעודות הוא עשה.

180 יום להאכיל את כל העולם, אתה יודע מה זה?

וכל מי שהיה מאכלו בטהרה, היו נותנים לו מאכל בטהרה.

מאכל לפי המבוקש שלך.

אתה רוצה לאכול טמא, אתה רוצה לאכול שחיטה פרטית,

כאשר מה שאתה רוצה, אתה יכול לאכול.

אתה מקבל.

וכל מי שהיה מאכלו בטומאה, נותנים לו מאכל בטומאה. לקיים מה שנאמר, לעשות כרצון איש ואיש.

בא לי עכשיו מוקפץ.

לא עם גזר, עם דלעת.

עשו לך עם דלעת.

בא לו עכשיו, לא יודע מה,

כורכום בכבב.

זה לא כורכום בכבב. מה שהוא מבקש, עושים לו. לא אומרים לו, זה התפריט היום.

זה מה יש.

זה חסר במלאי.

מה שאתה רוצה, אתה מקבל.

הכל.

אתה מבין איזה עשירות צריך להיות בן אדם כזה?

ומאיפה כל העושר הזה?

הוא היה כולו שומר רובת הסוסים.

זה הכל מבשתי, לא ממנו.

אבל הקדוש ברוך הוא רצה שהוא יהיה כזה.

ולכן הקדוש ברוך הוא נתן לו כדי להיפרע ממנו בעולם הזה, כי רשע הקדוש ברוך הוא נפרע ממנו בעולם הזה. הוא נותן לו פרוט הווילה, פרוט המרצדס, הכל נותן לו פה.

ושמה הורג אותו.

לא יהיה לו דקה של מנוחה.

בסדר?

לכן עדיף להיות יהודי פשוט, שב בצל, תאכל בצל,

מאשר שתהיה ככה עם כל הנאות העולם הזה. ואחר כך שמה בגן אדן, הגן אדן שלך יהיה נמוך.

עדיף שגן אדן שם יהיה גבוה, והעולם הזה יהיה נמוך.

רבי שמעון אומר, כל מנהגם של מלכי מדי, כשהיו אוכלים, היו שותים,

היו מביאים את נשיהם גלויות בשר ערווה ומשחקות ומרקדות לפניהם.

כדי לראות ביופי טהרן, שיהיה לו תאבון, שמה שנקרא, שהאוכל יתעכל טוב. אז הוא היה מביא פריצות, לראות כל מיני דברים.

וכשנכנס היין בליבו של אחשוורוש, ביקש לעשות כן לבשתי.

הבעיה שהוא שומר ראובת הסוסים, אין לו בעיה להיות ערום.

כי הוא חי בביזיון, אבל היא בת של מלכים.

לא מתאים של בת שמלכים תראה את עצמה ברחובה של עיר גלויה,

ועוד נהנה כל העמים והשרים.

זה ביזיון בשבילה לדורי דורות.

ולכן, היות והייתה בת מלכים, לא קיבלה עליה לעשות כן,

שתבוא לפניו ערומה.

שלחה ואמרה לו, איש שותה ושיכור אתה.

אתה אידיוט? מה אתה עושה? מה אתה מבקש ממני כזה דבר?

אם אבוא ויראו אותי שאני מכוערת,

יבוזו לך בשולחן שלך.

אולי הם לא יאהבו את היופי שלי.

והם יגידו, איזה כלה מכוערת יש למלך.

יהיה לך ביזיון.

איך אתה עושה כזה דבר?

ואם יראו אותי שאני איפה תואר,

אז ירצו להרוג אותך כדי לקחת אותי.

אז מכל הכיוונים לא משתלם לך, אז עדיף תשתוק, אל תבקש. תיקח מישהו, עקדניות אחרות.

מה אתה חס ושלום?

היא רמזה לו גם, יהרוג אותך אחד השרים שהוא יחמוד אותי,

ואז הוא ירצה להתחתן איתי. בשביל מה לך?

שמע המלך לדבריה וציווה להורגה.

בכל אופן הוא קיבל את עצת ממוכן,

הוא מוכן לפורענות המן, והוא ציווה להרוג אותה. למה?

למה היא לא עשתה את רצונו? היה לו קריזה, שעתה יין,

משתכר, דיבר שטויות.

וכשפג ינו, כשיצא יין מהלב שלו,

וואי וואי, הוא ביקש בחזרה לראות את ושתי,

אמרו לו, בית העלמין.

חלקה זה וזה,

שמה נמצאת.

מה בית העלמין? מי הרג אותה?

אתה נתת, הנה החתימה שלו.

התחיל לבכות, להצטער, שמים לו גברת.

אמרו לו, סרב הגזירה שגזר עליה, אתה אמרת להרוג אותה, והתחיל בוכה על הגזירה שגזר עליה. ולמה נגזר עליה אותה גזירה?

למה נגזר עליה שתבוא ככה לפני המלך הרומה וכולי וכולי?

לפי שהייתה מביאה את בנות ישראל ערומות

והיו עושות לה מלאכה בשבת,

הייתה מעבידה את בנות ישראל בשבת ועוד ערומות, לבזות אותן.

מה את חושבת שהעולם לא גלגל?

מה את חושבת שהיום שלך לא יגיע? נרשעת.

הנה הגיע יום שלה ונפרעים ממנה.

ועל זה נגזר עליה גזרה בשבת שתשחט ערומה,

שנאמר זכר את ושתי ואת אשר עשתה,

את המעשה שהיא הייתה עושה עם בנות ישראל.

רבי זכריה אומר, מגלגלין זכות על ידי זכאי, ועל ידי דניאל שהוא היה,

שהוא ממוכן, נתגלגלה המלכות על אסתר.

יש מעט דבר שאומר שזה ממוכן, יש מעט דבר שאומר שזה היה עתך.

עתך זה היה דניאל.

אז נתגלגלה המלכות על ידי אסתר, לפי שאמר המלך,

למלך אל תבכה,

שכל מה שעשית לבשתי כמו שהתורה ציוותה עשית.

והיות וקיימת מצווה מהתורה,

אז הגוש ברוך הוא יקים לך מלכות חדשה.

שכך כתוב בתורה, והוא ימשול בך.

עשית כמו שצריך.

ושלח המלך בכל המדינות לעשות כדבר ממוכן, שנאמר להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו.

ועוד אמר יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה.

נערות ולא כל נערות, אלא נערות

יפות תואר, שנאמר, והנערה אשר תיטב בעיני המלך.

זה לא גם סתם אמרו יופי, יפה, מלכת היופי, לשנת 2016, זהו. לא, מה פתאום?

היו ממרקים אותם, מורחים עליהם כל מיני קרם ומשחות, הכל, שהיא תהיה גם ראויה ומעודנת למלך.

זה לא מה שאנחנו מכירים יופי שלנו. היופי של האימהות הקדושות היה יופי טבעי מיוחד.

לא היום מורחים לך כל מיני שפכטלים וצבעים

ואומרים זה יופי.

והיא מורידה את האיפור, אתה רואה אותה כמו הכופה שושי בגן חיות.

בסדר?

שנאמר, והנערה אשר תיטב בעיני המלך, הוא כתיב להלן ותיטב הנערה בעיניו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? הרי שרה ירקרוק הייתה איתה, היא הייתה מכוערת.

היא לא הייתה יפה תואר.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? נתן חן מיוחד בעיני אחשוורוש שהוא יימשך אחר יופייה של אסתר.

כדי שהיא תתגלגל הזכות לידה שהיא תהיה זכאית והיא תמלוך והיא תציל את עם ישראל.

ואיתה הקדוש ברוך הוא עליה חסד וחן עליה בעיני כל רואיה שנאמר,

ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה. כל מי שהיה מסתכל, היה נמשך

אחרי העידון שלנו. כמו שאומרים,

אנשים לא יודע, אני נמשך אחריו, הוא בן אדם מיוחד, יש לו אישיות מיוחדת.

מאיפה הדבר הזה? זה חן וחסד שהקדוש ברוך הוא איתה על אותו בן אדם.

לכן כולם נדבקים ונמשכים אחריו.

אחרת, למה לא נמשכים אחרי פלוני, אחרי אלמוני, מה הבעיה?

כי אין עליו את החן ואת החסד שהקדוש ברוך הוא השפיע.

אז זה יכול להיות גם רשע שהקדוש ברוך הוא משפיע עליו חן וחסד,

אבל כדי להיפרע ממנו בעולם הבא.

כדי להעניש אותו בעולם הבא.

עד כאן נעבור למוסר בעזרת השם.

ביזיון.

אמרו רבותינו זיכרונם לברכה,

אל תהי בז לכל אדם שאין לך אדם שאין לו שעה.

רצונם לומר שאפילו לגר שפל אין לבזות ולקלל אותו.

דמלכותוהי, בתר אדמוי. לגר שפל לגוי?

אדם שהוא גר, שפל, כן, גוי שהתגייר וכולי.

מה התגייר? אה, התגייר? גר, מה זה גר? אחד שהתגייר. אה. כן, שהוא מאוד שפל והכול, אל תבוז לו. למה? אתה לא יכול לדעת

כי הוא נחשב בן אברהם אבינו.

הוא יותר קרוב מאצלך להשם יתברך, הגר הזה.

אתה הבן של

צאצאי אברהם אבינו. הוא בן של אברהם אבינו.

איך זה?

מה איך זה? כי הוא לא מיוחס אחרי האבא ואימא שלו, הגר.

הוא מיוחס אחרי אברהם אבינו.

אברהם אבינו הוא זה שהיה מגייר את כל ה...

מחזיר אותם בתשובה.

מותר להיכנס בו ול...

לדבר איתו? לא לדבר איתו, לדבר איתו. לקלל אותו ולאחל לו רק בעם. סתם מה אתה רוצה לעשות איתו? מה אתה רוצה ממנו?

במשפחות פתוחי. זה אין צורך סתם.

לא סתם, עשה לי משהו רע וקשה. אם יש סיבה, אז כן, אבל... עשה משהו רע וקשה.

אם יש סיבה, אז כן, אבל היום אין לנו את הדין הזה.

בסדר? שאנחנו הולכים לעשות מה שאנחנו רוצים. שיהיה בית דין אמת והכל, אז כן.

סתם להתחיל עם הגויים ופעולה, אין סיבה.

הוא התחיל איתי, ואני מקלל אותו כל היום. סתם אין סיבה, בקיצור.

אם התחיל, אולי.

וכל שכן לישראל שאין לבזות לשום בר מישראל,

כי בצלם אלוקים עשה את האדם. דבר לא להגיד, תראה איזה מכוער, איזה אף יש לך.

זה צלם אלוקים.

לך לאומן שיצר אותי ועשה אותי.

איזה גמרא,

מי זה היה שם?

רבי אליעזר. איך? רבי אליעזר.

לא, לא רבי אליעזר.

שהוא היה מכוער.

אה, זה רבי אליעזר.

כן, כן, לא זוכר מי זה. זה לא רבי אליעזר.

לא, לא רבי אליעזר.

רבי אליעזר בן דורדיה? לא.

לא זוכר, בקיצור הגמרא מביאה היום מעשה, זה גם הובא

בגמרות,

הדבר הזה,

שהיה איזה אחד שהוא היועץ של המלך, והוא היה מאוד מאוד מכוער,

מאוד מאוד מכוער.

בקיצור, יום אחד הבת של המלך אמרה לו, מה אתה?

היא רמזה לו,

איך ניתן כזה דבר יפה בכלי מכוער? מה היא רמזה לו?

רבי יהושע בן חנני, רבי יהושע בן חנני, יפה.

איך ניתנה, אמרה לו הבת של הקיסר,

איך זה יכול להיות שניתן כזה דבר יפה? מה זה הדבר יפה? התורה בכלי כזה מכוער.

מה הוא אמר לה?

איפה אתם שמים את היין שלכם?

אמרה לו, מה הפירוש?

בחביות של עץ.

זה משמר את היין. אמר, מה, תשתגעת?

הבת של הקיסר הכי גדול עצמה את היין בחביות של עץ? איזה ביזיון זה למלכות.

לכי תזמיני מלא חביות של זהב וכסף. מה, חסר לכם כסף?

הלכה באמת לצורף, עשתה הזמנה של חביות זהב וכסף.

ותוך כמה ימים, מספר ימים, העבירו את כל החביות,

הכל, לחביות של כסף וזהב.

אבל אתה יודע שיין לא משתמר רק בחביות של עץ מיוחדות.

חביות של זהב וכסף, הכל מתקלקל, מחפיץ.

כשהמלך,

בזמנם לא היה כמו היום קולה וזה,

כמו היום משקאות,

כן?

אז היו שותים בסעודה יין.

הוא ביקש לשתות יין בסעודה, ואם לא, מתחיל לפלוט איזה ערוץ ומה זה חמוץ.

מה זה חמוץ? כנראה החבית התקלקלה, תביאו מחבית אחרת,

חבית חדשה, אותו דבר.

כמה חביות קראת, הוא אמר, תגידו, מה קורה פה? איפה שר המשקים?

תבדוק מה קורה עם כל החביות, למה הכל חמוץ?

אמרו, לא יודע, אדוני המלך, החליפו את החביות, נתנו הוראה מהמלכות, להחליף את החביות לחביות זהב. מי השוטה הזה של אדם דורא?

אמרו, הבת שלך בא, קרא לה, אמר, מה עשית זה? עשית נזק והכול וזה.

אז אמרה, זה לא אני, זה הדתי הזה.

רבי יהושע בן חנניה, הוא נתן את העצה, הוא אמר לי, קרא וקרא וכו' וכו'.

ואז הוא קרא לרבי יהושע בן חניה, הוא אמר, מה, אתה עשת נזק למלכות? מה, אתה, איך עשת כזה דבר?

אמר, היא שאלה אותי את השאלה, וכו' וכו' וכו', ואני עניתי לה את התשובה.

וזה רציתי להוכיח לה שאין,

סתם, אם הרבי ברוך הוא עשה את זה, כנראה שזה ראוי. היא אמרה, איך זה יכול להיות שדבר יפה מונח בכלי מכוער? רציתי להראות לה שזה לא העיקר החיצוניות,

זה לא העיקר הגליזה, העיקר התוכן, זה העיקר הפנימיות.

לכן החילונים שאומרים, אני דתי בלב, יש בזה משהו.

אני דתי בלב.

כי באמת החיצוניות לא אומרת, הכובע לא קובע, מעיל לא מועיל, אז זקן, אתה יודע איך צומח באמבטיה? אתה משקיע אותו, ומה עם הסבון? קונה לו שמפו, וזה משקה, זה צומח, רניה גדול.

כאן הערור, יש לו הדרת פנים והכול.

צריך לנשק לו את היד. זה לא נכון.

תחקור אחרי הבן אדם מי זה, מה זה, איך היראת שמיים שלו, איך המידות שלו,

איך הוא מתנהג, האם הוא מתנהג בבית כמו שהוא מתנהג איתך בחוץ,

או שבחוץ הוא שחקן

מהחוץ ובבית הוא שמרחם, הפוך לגמרי.

יש גם מלא כאלה היום שקרנים ברחוב.

ואז אמרו, הוא צדיק והוא צדיק, הוא צדיק בחדרי חדרים, הוא מתנהג יותר גרוע מהפושע הכי פשוט בשוק.

לכן מאוד מאוד צריך בדבר הזה זהירות.

זהירות.

אז זה אפילו אנחנו רואים ביזיון של סתם.

אדם מבזה את החבר שלו, תראה איזה פינוקי, או אתה איזה פה, איזה שם, איזה זה.

לך לאומן שברא אותי, מה אתה רוצה ממני?

למה אתה מסתלבט עליי? למה אתה צוחק עליי?

בסדר?

לכן אסור את זה, כי בצלם אלוקים עשה את האדם. האדם דומה לקדוש ברוך הוא, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

אז כי אם אתה מבזה את השכינה, חס ושלום.

וכמובן אמר רבותינו בגמרא במסכת סנהדרין,

נ״ח ב׳

הסוטר לועו של חברו כאילו סוטר לועו של השכינה.

נתת סתם סטירה לחבר שלך, בלי סיבה, כאילו נתת סטירה חס שלום לשכינה, לקדוש ברוך הוא.

בצלם אלוקים עשה את האדם.

ואין מקום לבזות שום אדם מישראל. פה מדובר בסתם אדם

מתנהג על פי ההלכה, על פי התורה.

אבל אם זה רשע, מצווה לגנות אותו ולבזות אותו.

וכמו שכתבנו לאל בערך אהבת רעים, ואין לו לאדם לבזות אלא את עצמו,

שראוי שיהיה נבזה בעיניו נמאס ביודעו ומכירו מומה וניגע עצמו.

ומנהגו של עולם בהפך, שכל הנגעים אדם רואה חוץ מניגע עצמו.

זה משנה במסכת נגעים.

תמיד אדם יגיד, תראה אתה שכן, איזה לא בסדר, הוא איזה זה, הוא לא עושה נגד, הכל הוא עושה הפוך. רגע, הסתכל על עצמך,

כמה אתה טוב,

כמה אתה באמת עושה.

למה אתה מעיר על האחר? למה על עצמך אתה לא מסתכל?

כי האדם רגיל לא לראות את נגע עצמו, הוא רואה את עצמו כמושלם,

והשני לא בסדר.

קשה להיות בעל מידות אמיתיות, הוא צריך עבודה עקבית לאדם כדי להיות בעל מידות אמיתיות.

לפי שהאדם עשוי לחפש אחר ומחברו, ותקף דן אותו לכף חובה, הוא לא מחפש להביא לו זכות עליו,

אלא לבקש מעצמו ממתת פנים לתאר את השרץ, אם זה לעצמו,

49 תירוצים הוא יתרץ כדי לתאר את עצמו.

באופן שנדמה לו, כי זך וישר פעלו ואין כמוהו בכל הארץ.

ולא זו דרך ישרה, אלא ראוי לאדם ישר להיות דן את כל האדם לכף זכות ולחפש חיפוש מחיפוש כדי למצוא חובה לעצמו.

ואם יעשה מעט רע בינו ובין המקום ובין הבריות, יגדל בעיניו ולא יבקש להקטינו ולעמיתו. מה עשיתי? כולה לא קמתי לתפילה. לא קמת לתפילה?

אתה יודע מה זה שאתה לא קם לתפילה?

אתה יודע איזה צער הגדוש ברוך הוא נמצא?

שאתה מניח לפילים בשעה 12-1. איזה צער הגדוש ברוך הוא מצטער על זה? הרגדוש ברוך הוא רוצה להביא לך, הוא ירד, המלך בשדה.

הוא רוצה להעניק לך טוב בארבעים יום הללו. ואתה אומר, עזוב, אני ישן, הרגדוש ברוך הוא, אני עייף.

אין לי זמן בשבילך.

למה לטיול אתה כן קם מוקדם?

או לטיסה אתה כן מגיע בזמן שעתיים לפני לטרמינל?

או לשאר דברים, או שאתה צריך לקבל איזה צ'ק או משהו או זה, אתה בזמן מגיע.

לקחת את המשכורת מהבעל הביתה. לא מעניין אותך, אין לך עיסוקים, אין לך הכל.

ודווקא בעניינים שהגדוש ברוך הוא כן חפץ,

שתהיה בהם הכי טוב שבעולם. בזה אתה אומר, אין לי זמן, מחר, מחרתיים אתה דוחה אותו בכס. למה?

ואחר כך אתה עוד מבקש, אתה רוצה ממנו?

על מה אני אתן לך

אם אתה דוחה את עצמך?

לכן, כמו שכתבו בעלי המוסר, אין להסתכל בכמות העבירה, אלא בגדלות המלך אשר ציווה לו לעשות העבירה.

כי על כל דהוא דבר פשע אשר יעשה האדם יקרא מורד במלך. זה לא משנה מה גודל העבירה שתעשה. עצם זה שעשתה עבירה,

אתה מורד במלך מלכי המלאכים, הקדוש ברוך הוא.

אם זה נגד רצון השם יתברך, זה נקרא למרוד בהשם יתברך.

אבל זה לא מרידה, זה רק לא עשית את מה שהוא ביקש.

כן, זה נקרא למרוד בהשם יתברך.

כי זה הקדוש ברוך הוא לא חפץ שתעשה.

הקדוש ברוך הוא, אתה חושב שרוצה לתת לנו צרות?

רוצה לתת לנו יריות מהפלסטינים?

רוצה לתת לנו מחלות?

רוצה שאנשים יתאשפזו?

רוצה שאנשים יהיו להם צרות? יולדים ילד והוא לא בריא?

מה גבוהור רוצה? גבוהור רוצה לתת לך רע?

אתה בן שלו. אבא רוצה לתת לך מכות סתם?

לא.

אם אתה לא תעשה לפי מה שאני מבקש ממך, לפי הכללים,

אני מזהיר אותך, זה נותן לך, תשפחה פה, תשפחה שם,

כדי שתהיה בדרך הישרה. זה כמו הכבש.

מה עושה הרויטסון? הוא רואה שהוא קצת סוטה מהדרך, לוקח את המקל שלו, טאם,

נותן לו.

לפעמים הוא שורג לו משרוגית, הוא מחלה לו בחליל

כדי להזיז אותו לדרך האמיתית,

כי הוא עולה, הוא סוטה.

בהתחלה זה נראה קצת, אבל בסוף איפה הוא מגיע? הוא מגיע למרחגים,

מרחגים של סטייה.

בא גוש ברוך הוא נותן לנו פה צ'פחה, שם צ'פחה, אומר, בני, תלך.

אני נותן לך את הדרך, ובחרת בחיים למען תחי, אני רוצה לטובתך. ראה אנוכי נותן לפניכם היום.

אני נותן לך, זה בשר, זה חלב, זה טוב, זה מוות, זרע, תבחר.

ואני ממליץ לך עצה, אני כבר רואה את הדרך מלמעלה, אני משקיף מלמעלה, רואה את הדרך.

ובחרת בחיים למען תחי, אתה וזרעך. אני נותן לך.

אני ממליץ לך שזו הדרך הטובה, לא רוצה לתת לך את הדרך של קופת חולים.

תרופות, צרות, בעיות.

מה אתה אומר? בבקשה העולם עזוב אותי, אני מסתדר עם הרופא.

אני רוצה את הרופא.

טוב לי עם הרופא.

היום אמרתי לך, הייתי בבית מרקחת לקנות איזה אופטלגין.

אז אני שומע את הרוקח אומר לאיזה מישהו, תקשיב, יש כזה ויטמין כזה, יש בזה כמה סוגים. הוא אומר, מה הרופא רשם?

הוא אומר, הרופא רשם את זה, אבל יש לך יותר טוב, תקנה את היותר טוב, מה אכפת לך?

אתה מבין?

ככה עובדים על אנשים בעין היום, תעשה ככה, זה יותר טוב, זה פה. למה הרופא לא רשם שזה יותר טוב?

אם הרופא רשם את הפשוט, אז תן לי את הפשוט, מה אתה עכשיו מנסה לעשות? עליי קופות.

אתה מבין?

ככה יצר עובד על הבן אדם, הוא אומר לו, מה אכפת לך לעשות? ככה, אז תעשה אווירה אחת, לא נורא.

היום אומר לו כך, מחר אומר לו כך, מחרתיים, חס ושלום, אדם מתייאש כבר. הוא אומר, עשיתי את זה, אז כבר אני לא מושלם,

אני לא פה, אני עוד, אז מה, אני כבר אני נעבך.

אני יכול לבטל מצוות נאורייתא, אני יכול לדלג, אני יכול לחלל שבת, בכלל לא רואים.

אבל כל מעשיך בספר נכתבים, אם אדם יודע שהכול רשום והכול חתום והכול כתוב,

אין חוכמות.

הוא לא יוכל לעשות שום דבר.

ונסיים.

ואם למד תורה הרבה וכביר מצא ידו והפליא לעשות מצוות ומעשים טובים, הכל יקטן בעיניו נגד גודל חיובו, לפי השגתו ולפי יכולתו ונגד מיעוט ערכו ומיעוט זהירותו לעשות דברים כתיקונן בכוונה ויראה ושמחה רבה.

כי יודעת מה לעשות, חילוני קשה לו לעשות

כי הוא לא בתוך זה.

אבל כבר יהודי, עמיתי, מושלם,

שומר תור המצוות, שהוא בתוך המצוות, כמה קל לו לעשות אותן, שהוא מחפש עוד ועוד ועוד מצוות.

אבל לפעמים הקלות הזו גם מביאה לידי זלזול במצוות.

לכן הקדוש ברוך הוא אומר, בכל יום, בעלי המושג אומרים, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.

כשאתה עכשיו לומד את התורה, כאילו עכשיו קיבלת אותה כמתנה מהר סיני, איך אתה מחכה לדוד באמריקה שאני מביא לך את המתנה?

ואתה שומר עליה בשבוע הראשון? ככה תשמור עליה 120 שנה.

כל 120 שנה שאתה נמצא פה בעולם הזה, אני מבקש ממך שהגוף שלך, אל תפגום אותו.

אני מסתכל על אנשים ברחוב, אני רואה, אני מזדעזע, קעקוע פה, קעקוע שם. אין פינה שלא עשו בעצמם קעקועים.

אני אומר, תראה מה זה. לדוגמה, אחד לקח איזה אישה ואמרה לו, אני רוצה שתקעקע את כל הגוף שלך.

ואחרי חודשיים הוא נפרד ממנה,

כמו שיש היום, כן? חברותות זה נקרא.

חברה פה, חברה שם, השם ארחם.

ועכשיו היא ביקשה ממנו שיעשה את הקעקוע, אני יודע, עושה את זה שם.

מה הוא עכשיו יעשה? הוא עכשיו נפרד, החליף אחרת,

כמו גרביים מחליפים, כן?

מה הוא יעשה עכשיו? זה נשאר לו חקוק בזיכרון, הדבר הלא טוב. כל הזמן הוא רואה את הקעקוע, הוא רואה אותה.

זה טראומה לכל החיים.

אף אחד אתה מוכן להטביע על עצמך טראומה שכזאת, שאתה יודע שמחר-מחרתיים אתה מחליף אותה,

אתה מכניס כמו גרביים לכביסה.

אנשים לא חושבים, אבל ביום מן הימים מצטערים,

ראיתי חרדי במעייני הישועה אתמול,

שומר חרדי והכל זה, חזר בתשובה, אבל כולו מסכן בידיים קעקועים, והוא לבש חולצה קצרה.

שמארחם, אני עוד הייתי מסתיר את זה, הוא עולה, עושה ניתוח, משהו וזה.

הוא מרגיש עם זה כבר רגיל, אבל אתה יודע, כשאני הסתכלתי, אתה יודע, בתור בן אדם,

כאילו מהצד, זה היה נראה מוזר, כאילו, מה זה, מחופש?

זה אחד מחופש?

אבל סלו אומן, תראה כמה כאלה יש.

מדי מגלים אותם במקווה שם, בבריכה, איך זה נקרא שם? גן סופיה? איך זה נקרא שם?

במעיין שם.

פתאום אתה רואה את השם יהרחם, אחד עם זקן ופעוד, נראה לך מינימום גדול הדור, ופתאום אתה רואה מלא מלא מלא קעקועים ומלא סימנים ומלא הכול.

לכן זה לא טוב הדבר הזה, אדם פוגם לא רק בעצמו,

הקב' ברוך הוא נתן לך גוף, תחזיר אותו מושלם,

אחרי מאה עשרים, כמו שהוא נתן לך אותו.

למה אתה פוגם בו? למה אתה עושה בו נזקים?

אסור לאדם לעשות זו, הוא עובר איסור.

לא רק על עצם המעשה,

על עצם זה שהוא פגם במה שלא שייך לו. הגוף שייך לך?

מה פתאום?

זה שייך לקב' ברוך הוא.

עובדה שאם הקב' ברוך הוא יחליט שהנשמה שלך זה מהגוף, היא יוצאת, לא שואלים אותך.

על כוחת החיים נולד, על כוחת החיים, על כוחת הנוצר, על כוחת המת, אף אחד לא שואל אותך.

ולכן, לעולם יאמר אדם בפי וליבו שבין שום מעשה טוב לא עשיתי מה גם בשעה שמכבדים אותו הטועים בו נותנים לו כבוד הוא לא צריך להתגאות

אלא יאמר בליבו אני יודע בעצמי שאני לא ראוי לכבוד הזה

עזר אני אכול לכבד אותי ויהיה נבזה בעיניו נמאס יותר מכל הנבראים ואפילו בעלי החיים שכולם אין בהם מכעיס את בורו כמותו תמיד צריך לחשוב שהוא הכי גרוע

ולכן הוא תמיד יהיה בתשובה אם הוא יהיה בתשובה תמיד הוא לא יגיע לידי עבירה

וכל שכן שיהיה נבזה מן הילדים הקטנים אפילו שאין בהם חטא ואף שיש בידו גם מצוות ומעשים טובים להגיד יש בעדי אני מלא מצוות אני פה

תמיד יחוש את עצמו לקטן לעולם יחוש אם יש בו הפסד יותר על השם ויכלתי לעשות יותר

יכלתי להשתדל יותר יכלתי להתמיד יותר וכבר אמרו חז״ל בגמר בתענית כב שאין לנהוג מנהג ביזיון בשום אדם שבעולם שהכל מעשה אדיו של היוצר קולו כל מה שברא

הקדוש ברוך הוא לעולמו לא ברא אלא לכבוד השם יתברך אז מי אני שאני אתגאה לכבוד השם יתברך אני אני אני הרי כל מה שהקדוש ברוך הוא עשה רק לכבודו לא לכבודך

אז למה אתה תתגאה בעיני הקדוש ברוך הוא? אתה יכול להתגאות בדברים שהקדוש ברוך הוא חפש שתתגאה בהם בענייני קדושה בענייני צניעות בענייני פרישות וכו'

אבל סתם להתגאות בעיני הקדוש ברוך הוא מי יתיר לך את הדבר הזה?

ברוך ה' לעולם אמן ואמן רבי חנן המקשר אומר את זה יש ברוך דקות ישראל

וכך בא להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויעדיל.