פרקי דרבי אליעזר - ו' | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח השיעור יהיה לרפואת, רבקה בת רוזה,

דייזי בת חביבה

ולעילוי נשמת שלמה בן חזקיה, עובדיה בן שרה, מנשה בן דייזי, סמרקן בת שרה,

שרה פור זדה בת חווה, להצלחת

וביטול גזרות רעות יוחאי בן שרון ועדווה בתך ירוני, לרפואת

והצלחת

והעצמת מורנו הרב אמנון יצחק בן

רומיה

וכל קהילות פז בארץ ובעולם וכל היושבים בעזרת השם על המשבר יזכו בעזרת השם ללידה קלה ונזכה בעזרת השם כולנו לסוף השמחות וגיל אמן ואמן. גם למשמת מור זקני יאתגר בן מזל רוח אריה תלך בגן עתן.

כן, פרק 16, 16 פרק דרבי אליעזר

על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים

על התורה מנין שנאמר, כה אמר אדוני אם לא בריתי יומם ולילה

חוקות שמיים וארץ לא שמתי

אם הקדוש ברוך הוא לא היה בורא יומם ולילה

אז גם חוקות שמיים וארץ הוא לא היה שם, לא צריך שום דבר

זאת אומרת הכל ניתן על פי התורה

כמו שאנחנו בברכת המזון ברית ותורה ברית ותורה זה היינו אח, זה שניהם יחד

ממילא חיים ומזון ממילא חיים לבני אדם, לעולם, תקומה לעולם ומזון גם קיום לעולם

וכתוב אחד אומר לו ימוס ספר הדורה הזה מפיך ואגית בו יומם ולילה

על העבודה מנין דכתיבו תפילת ישרים רצונו, מהי העבודה?

זאת תפילה שכן מצינו בדניאל דאמר לדרייבש

אלא הך דיאנת פלח לב בתדירה אלוהיך זה שאתה מתפלל אליו בתדירות

וכי יש עבודה בבבל

הרי בבבל היה שם עבודה זרה אחת, לא היה מעבר לזה כלום, אז איזה עבודה יש? היה תפילה שם?

כתוב שדניאל היה בתוך ארמון המלך היה מתפלל לאלוקיו, כל יום היה מקדיש ועד שתפסו אותו על זה

הסברנו את זה בשיעור אז בספר דניאל, מי שזוכר,

בבני ברק

שהיה אפשר לראות את זה עוד באתר

או ברב יוטיוב

כן

אז יש שם את כל ספר דניאל, דברים נפלאים

אז וכי יש עבודה בבבל?

הרי לא היה שם בתי כנסיות, בתי מדרשות

מי היה שם?

רק דניאל הוא זה שעמד והתפלל שם לקדוש ברוך הוא, אלא זו תפילה עבודה הכוונה לתפילה

ועל גמילות חסדים לחתנים

חנג'ורי

מניין אנו למדים מהקדוש ברוך הוא שהוא בעצמו גמל חסד לאדם ולעזרו

אדם ולחווה

אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו נגמול חסד לאדם ולעוזרו

וירד הקדוש ברוך הוא מלאכי השרת לגמול חסד לאדם ולעזרו

לעזרו הכוונה כן לחווה

אעשה לו עזר כנגדו

אמר הקדוש ברוך הוא חביבה לפני גמילות חסדים

יותר מזבחים ועולות שעתידין ישראל להקריב לפני על גבי המזבח

ראית? שוחטים עשרות כבשים, עשרות פרות,

תרנגולות, עופות,

טיונים הכל זה לא חביב בעיני הקדוש ברוך הוא כמו מצווה כמו חסד אחד שיהודי עושה

כמו גמילות חסדים אחת שיהודי עושה

שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח הקדוש ברוך הוא לא חפץ שישחטו כבשים וזה

איפה תנו לחייל לחיות

שישמעו את זה הקדוש ברוך הוא לא חפץ

מה הקדוש ברוך הוא חפץ? הקדוש ברוך הוא חפץ

שיעשו גמילות חסדים

רבי יוסי אומר מנין אנו למדים מאיפה אנחנו לומדים על גמילות חסדים?

משבעת ימי המשתה

חתן שמתחתן והכלה הייתה רווקה בתולה

יש רווקה ויש רווקה בתולה

אז נוהג בה שבעת ימי משתה

זאת אומרת צריך לשמח אותה ולשימח את אשתו אשר לקח

זה שבעה ימים

שעושים כל פעם סעודה לכבודם וכו' וכו'

ולעומת זה כתוב נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח

בנוסף לזה שנה אחת לא יצא בצבא לא הולך לעשות כל מיני עבודות קשות

נותן לה שנה אחת מקדיש לאשתו לא רק שנה עד מאה ועשרים

כן אבל בפרט בשנה הראשונה זו שנה שבונים בה את הקשר האמיתי על פי דרך תורתנו הקדושה

אז מאיפה לומדים את הדבר הזה של חסד משבעת ימי המשתה מיעקב אבינו

למה? כשנשא יעקב את לאה

עם הקומבינה שלבן נסע לו

הרי הם שרו לו שם היא לאה היא לאה זה היה שיר לא כשר

הם שרו שם היא לאה עשו לו שם תרגיל

מה? והוא עשה שם שבעת ימי משתה מה? אמר לו לבן אתה רוצה את רחל? מה?

כתוב ויהי בבוקר והנה היא לאה, הוא מסתכל בוגר

זה לאה, אז לא היה כמו היום היה מנורות זה חיבו לו את כל המנורות נגמר לא רואים כלום, חושך

שחור משחור, אתה לא רואה כלום

בבוקר הוא גם, הוא רואה איזה לאה.

עכשיו, למה להתפלא? אז יש את המדרש הידוע שמביא,

זה במדרש איכה רבתי.

כתוב שם על רחל שהיא באה לקדוש ברוך הוא והתחננה שיסלח

לעם ישראל ולא יחריב את בית המקדש והקדוש ברוך הוא שמע את תפילתה. כל ברמה נשמע ביהי נהי בכי תמרובים,

רחל מבכה על בניה וכולי.

מה היא אמרה לקדוש ברוך הוא? שהאבות הקדושים ומשה רבנו ואהרן הכהן

לא הצליחו לעצור את הקדוש ברוך הוא מהכליה, מהגזרה שהוא עשה.

מי הצליחה, רחל?

מה היא הצליחה? בזכות מה?

בזכות שאמרה, ריבונו של עולם,

כשאחותי לאה הייתה עם יעקב אבינו בקדושה ודהרה, בליל הכלולות שלה,

איפה אני הייתי?

מתחת למיטה התחבאתי. למה?

לא בגלל שקינאתי,

אלא בגלל שאני מסרתי לה אמנם את הסימנים,

ויתרתי לאחותי כדי שהיא לא תתבייש, חס ושלום.

שלא יהיה לה בושה. תראו מה זה, מוכנה להפסיד

את החתונה, מוכנה להפסיד את השמלת כלה,

מוכנה להפסיד את התסרוקת, מוכנה להפסיד הכל להפסיד, העיקר שאחותה לא תתבייש.

איזה מידות.

ברימותינו הקדושות.

הוא יאמר, ובנוסף לזה גם חשדתי שאולי היא תבכה,

או הקול שלה, הוא ישמע שזה לאה.

הקול שלה היה קול עצוב. למה? כתוב, ועיני לאה רכות.

לאה תמיד הייתה בוכה, כי הגדול הגדולה והקטן לקטנה.

לאה הייתה מיועדת לעשו הרשע, הוא הגדול.

ולעומת זה, רחל הייתה מיועדת לקטן, שזה יעקב אבינו.

אז היא פחדה שאחד שלום הוא לא ישמע שהקול שלה השתנה. מה היא עשתה? היא התחבאה מתחת למיטה,

והיא עשתה ללאה סימן

שיעקב מדבר, אני עונה, ממתחת למיטה.

שתדעי.

אז ככה עשתה מסירות נפש כזו, והקדוש ברוך הוא,

בזכותה,

עצר את המגפה מעל עם ישראל, ובזכותה עתיד לגאול את עם ישראל.

אז מה היה שם?

לבן אומר לו, אין בעיה.

התחתנת כבר איתה, אי אפשר עכשיו, אז לא היה בית דין להתגרש וכל הזה,

אין שום בעיה. זה, מתחתנים עד 120 בעזרת השם,

עם בריאות והצלחה.

אז אני מבקש ממך שבוע ימים, אתה תשמח את לאה, שלא יהיה מצב שלאה תהיה עצובה, קלה,

להציב אותה על השבוע הראשון, זה לא טוב.

אז באמת יעקב עמד בדבר הזה, כתוב מלא שבוע זאת, ונתנה לך גם את רחל.

אז מה הוא עשה שם? הוא היה שבוע, שימח את לאה,

ולאחר מכן הוא עבד אמנם שבע שנים אחרי השבע ברכות שהסתיים, אחרי השתי שבע ברכות שהיה, אחרי ארבע עשרה יום,

אבל בסיום השבע ברכות הראשון עם לאה, הוא התחתן גם עם רחל.

ונאספו כל אנשי המקום,

היו רשעים שם, לגמול חסד עם יעקב אבינו.

לא, אז אולמות כשרים, וזה, לא היה הכל.

אז מה עשו? הם עשו שם מסיבה, כולם צריכים לעזור, נכון? צריכים להכין, לאפות לחם,

צריכים לבשל אוכל,

צריכים להכין סלטים,

צריכים לשים שולחנות,

מה יעשו? תזמורת, זמרים כשרים, איפה יביאו את הכול?

הם התקשו עם החתן של אתמול, היה עוזר להם. החתן של אתמול, כן, אשריכם ישראל.

אז כן, אז מה עשה לבן?

לבן אסף את כל אנשי המקום, והעס להם משתה, והם הצטרפו אליו, הם עזרו לו.

אה, הם עזרו לו, מכאן שאתה רואה שהם גמלו חסד, אפילו רשעים,

שגמלו חסד, אפשר ללמוד מהם משהו טוב.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם גמלתם חסד עם עבדי יעקב,

אני אגמול ואתן שכרכם בעולם הזה. למה רשע מקבל שכר בעולם הזה, לא בעולם הבא.

שלא יהיה שכר לרשעים לעולם הבא.

הוא לא רוצה לתת לו שכר בעולם הבא לרשע, זה לא משתלם.

שם הוא מקבל כפול.

עדיף פה להיפרע ממנו בעולם הזה, לתת לו את כל התענוגות,

דירה גדולה וכולי וכולי וכולי,

כדי להיפרע ממנו בעולם הבא. שנאמר, כי בו נתן אדוני תשועה לארם וקיבל שכרו.

הלאה.

רבי ישמעיה אומר, כתב אברהם כל אשר לו,

את כל הרכוש שלו אברהם כתב ליצחק ירושה.

ונתן את הכתב, ואיפה נתן אותו? ביד אליעזר עבדו.

נתן את השטר הזה ביד העבד אליעזר. מה יכל אליעזר לעשות?

לשרוף את השטר, נגמר הסיפור, הכל שלי.

אין שום שטר, אין שום זה, הכל שייך לי.

ולמה הוא נתן לו את זה? כדי שילך להשתבח בבית אביו ומשפחתו,

שהוא עכשיו הולך ללבן,

לביתואל שמה, שמה יגידו, מה אתה מביא?

אתה אבא של החתן, לא, היום אבא של החתן מביא דירה.

מה אתה מביא?

הנה, תראה כמה רכוש יש בנדוניה.

וואו.

כבשים, צאן, בקר, גמלים, שפחות, עבדים.

המורים, מה הם?

אז לא היה דירות.

היה הכל מיטלטל.

ומקריית ארבע עד חרן, כמה זמן היה? מהלך 17 יום.

17 יום, מרחק הליכה.

מאיפה שאברהם אבינו גר, קריית ארבע עד חרן.

תוך כמה זמן הגיע אליעזר עם כל הגמלים והעבדים והכל וכל הנדוניה והשטר?

תוך כמה זמן הגיע?

לא, אז לא היה מטוסי הריקייה.

ובשלוש שעות בא עבד התחרן.

אומר אפירקת רבי אליעזר, והיה טמא בליבו, מי?

אליעזר.

ואומר, רגע, איך זה יכול להיות? האם יצאתי והיום באתי?

הרי אמרנו מרחק 17 יום.

איך יגעתי באותו יום ויצאתי באותו יום?

שנאמר, ואבוא היום אל העין.

רבי אבו אמר,

רצה הקדוש ברוך הוא לגמול חסד עם יצחק,

ושלח מלאך לפני אליעזר עבד אברהם, ונקפצה לו הדרך.

הוא בא בשלוש שעות העבד לחרן.

אז הם מלאכים ליוו אותו והקפיצו אותו ואת כל אשר לו כדי לבוא תוך שלוש שעות. למה?

לא יפה שיצחק יחכה לשידוך

כל כך הרבה זמן.

אז יאללה, מזרזים את העניינים.

מי? הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מזריס.

וצפוי לפני הקדוש ברוך הוא בת מלאכים שלא יצתה מימיה לשאוב מים. גם הייתה לה מעלה לרבקה.

זה לא הייתה סתם איזה נערה שאוהבת מים,

או שהיא הייתה ככה מסתובב ברחובות. לא. מימיה היא לא יצאה לשאוב מים.

באותו היום היא צריכה לצאת, פעם ראשונה בהיסטוריה,

היא תצא לשאוב מים.

מכאן אנחנו רואים גם שהיא לא הייתה מנוסה.

ועם כל המעלות שלה, והכול אומרת, אני אשקה את הגמלים שלך, זה מה זה להשקות גמל?

גמל נקרא ספינת המדבר. למה? הוא שותה, יש לו בדבשות שלו שמה מצב חירום 2.

הוא מכין לו שמה מים, והכול, וזה, שיהיה ספייר. תראו כמה זמן להשקות גמל?

עכשיו, כמה גמלים היה שם?

מלא.

הביא רכוש, הביא מתנות, הביא דברים, מלא גמלים.

אז מה היא אומרת לו? עד אם כילו לשתות, אני לא אתן להם רק כוסית אחת, או בקבוק, או חבית,

עד שהם יגידו די, הגמלים.

כל גמל, גמל, אני עוברת גמל, גמל, עד אם כילו לשתות.

והיא לא שואבת מה היא מקצועית.

היא נערה, בקושי צעירה, קטנה, מה?

איך היא יכולה לדעת בשאיבת מים ובהשקיית גמלים? מה היא מבינה?

אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא, הכול, מזמן את הכול על הצד הטוב ביותר, שיהיה

דווקא על פי הסדר הנצרך.

וזה עשייתא דשמיא.

והנערה שלא היידה יודעת מה האיש, גם היא ידעה מזה החתן שלה, היא לא מכירה אותו בכלל.

קיבלה עליה, היא דווגה ליצחק.

היא קיבלה עליה להסכים לשידוך הזה.

למה? שהייתה ראויה לו ממעי אימה מפי הגבורה, יצאה בת קול משמיים,

והיא אמרה, זאתי בת פלוני מזומנת לפלוני.

אז הייתה ראויה לו.

שנאמר במאזניים לעלות המה מהבל יחד.

וענו לבן ובתואל ואמרו, הואיל ויצא הדבר מפי הגבורה, אין אנחנו הולכים לעקב.

אפילו לבן הרשע ובתואל,

הרשע המרושע, ידעו שזה יצא מפי ה'

כתוב שם, מה' יצא הדבר,

לא נוכל לדברך עוד.

לא יכלו, אמרו, לא יכולים לעקם אותך, הכל מאיתו יתבאח, מאיתו יתבאח, אי אפשר.

שנאמר ויען לבן ובתואל, ויאמרו מה' יצא דבר,

והנה רבקה לפניך, קח ולך.

השכים בבוקר מאליעזר, וראה מלאך עומד וממתין לו בחוץ. המלאך שהיה מקודם,

שהביא אותו, מחכה לו עוד.

תראו מה זה, מלאך מחכה.

מי זה היה אליעזר, אתם יודעים?

אליעזר היה בנו של נמרוד הרשע.

אחרי שראה נמרוד את מה שקרה לאברהם אבינו, הוא אמר שהבן שלי יהיה אצלך עבד מוטב.

ומזה הוא יצא כזה גדול שהוא היה חברוסה.

עם אברהם אבינו הוא היה כזה גדול, הוא היה שקול כנגד כמה מאות של אנשים, אליעזר.

ולעומת זה גם פרעה נתן את הגר,

מתנה לאברהם, אחרי שהוא ראה את קדושתו והכל הזה,

שמלאך עמד לימין אשתו ולימינו ושמר אותו. אמר, מוטב שהבת שלי תהיה שפחה ולא תהיה בת מלך.

אצלי בבית גם נתנו את אליו. אז ראינו, אברהם לא רק קיבל בעלי חיים

על ארבע, אלא קיבל גם בעלי חיים על שתיים, שהם ארבע.

כן.

השכים בבוקר וראה המלאך עומד וממתין לו בחוץ. אמר להם, אל תאחרו אותי ואדוני הצליח דרכי, המלאך עוד מחכה לי.

הרי הוא בחוץ ממתין לי, ואכלו ושתו ממשתה רבקה,

שנאמר, ויאכלו ויישתו, הוא והאנשים אשר עמו.

ויאמר, עליהם אל תאחרו אותי, וכחזן שהוא עומד, הוא מברך את הכלה.

ככה בירך אותה.

וחופתה כך עמדו ובירכו את רבקה, שנאמר, ויברכו את רבקה, ויאמרו לה,

אחותנו את ההיא לאלפי רבבה.

כן. ושש שעות ביום יצא העבד מחרן.

זו הייתה השעה השישית ביום שיצא העבד מחרן. זאת אומרת, מעלות השחר שש שעות,

זו השעה שיצא אליעזר לדרך. ולקח את רבקה ואת דבורה מניקתה, והרכיב את הנה לגמלים.

ובשביל שלא יתייחד העבד עם רבקה בלילה,

הרי זה איחוד בלילה, חושך.

מקום זה. נקפצה הארץ לפניו, ובשלוש שעות בא לחברון.

לעת תפילת המנחה.

ויצא יצחק להתפלל תפילת מנחה, שנאמר, ויצא יצחק לשוח בשדה.

ואין שיחה אל התפילה,

שנאמר, תפילה לעניקי התוף, ולפני ה' ישפוך שיחו.

רבי ישמעאל אומר, אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות ומרמה בידו. למה זה בן של נמרוד?

אני לא מאמין, לא בוטח בו.

אסור לפתוח בגויים.

שנאמר, כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב.

אני לא בוטח בו. ראה ה' הנגעה בצינור.

הוא הולך על שלום ובעל אותה.

פגם.

אלא עבה את הנערה אוהה לה, והוצאה את בתוליה באצבע.

אם תאורה בבתוליה, הרי לך מפי הגבורה.

אם באמת

היא תהיה טהורה ובתוליה יימצאו על ידך,

אז באמת היא טהורה. אם לאו לאו.

אתם יודעים שהגמרא מביאה כמדומני במסכת...

לא זוכר כרגע.

יש פה שש שעומד.

שעומד.

פרק חלק. איפה זה? סנהדרין.

סנהדרין.

טוב, לא זוכר.

באחד מהמסכתות של הש״ס מובא שמה שהיו בודקים את הבתולה בזמנם. איך היו בודקים אותה?

היו מניחים אותה על גבי חבית של יין.

היו מניחים אותה על גבי חבית של יין.

ותפתחי את הפה, תעשי ככה.

אם מריחים ממנה

מהפה של הריח של יין,

סימן שהיא

לא בתולה.

ולמה?

כתוב שהריח של היין כל כך עזק כשהיה נכנס מאותו מקום ויוצא דרך הפה.

זה היה סימן להם לדעת אם בתולה או לא.

ולעומת זה, אם לא מריחים ריח של יין,

אז היא בתולה.

פה יעקב אבינו, יצחק אבינו, מה אומר ליעקב?

הוצא את בתוליה באצבע.

וכמו שהתורה אומרת, ופרסו השמלה לפני זקני העיר.

יש כעין כתם

של דם הבתולים,

שרבותינו הקדושים אומרים שפעמים גם הוא נעלם.

היום בזמננו, כשיש חלשות הדורות,

אז כמעט ואין את הכתם הזה, הוא נעלם.

אבל לעומת זה,

בזמנם זה היה יותר ככה מה שנקרא בולט, ואז היו באים לבדים.

אם היה חושט, כן,

אולי היא כן סטתה או לא סטתה. ואם הוא תעזור, פרסו השמלה לפני זקני העיר. הוא אומר, הנה הבתולים, הכל בסרט, ידעת משה וישראל. ככה,

נענשו אותו מאה כסף. איך אתה מדבר ככה, הוצאת על שם רע,

על בתולת ישראל?

בסדר? פרשת משפטים.

הדבר הזה. הלאה.

אז רוצה בתולה באצבע עם תאורה בבתולי הרי לך מפי הגבורה, אם ככה היא ראויה לך, וזה השידוך שלך.

כי לא יכול להיות שמושלם כמו יצחק יקבל

דבר חסר.

עד כדי כך, תראה מה זה.

הכניסה אוהלה והוציא את בתוליה באצבע, והראה אותן לאברהם, אביו, ואחר כך לקחה, שנאמר, ויביאיה יצחק האוהלה אל שרה אמו,

שנמצאת שלמה כשרה אמו.

כי כל כבודה, בת מלך פנימה.

וינחם יצחק אחרי אמו, וכך היו ישראל נוהגים להוציא את הבתולים באצבע.

למה? שלא יבואו לידי ספק.

שנאמר, ולקח אבי הנערה מאמיו, והוציאו את בתולי הנערה וכו'.

זה כאן ביתו של אברהם, היה עבדו אליעזר.

ומאין היה עבדו?

הנה התשובה.

שאמרנו לכם, הקדמתי, ברוך שכיוונו

לפיר כדי רבי אליעזר.

ומאין היה עבדו? אלא כיוון שיצא מאור כסדים, עמדו כל גדולי הדור ונתנו לו מתנות. ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם. פה יש פירוש שזה היה עבד של נמרוד, אבל ראיתי עוד, כמדומני, בספר הישר,

שם הובא שזה היה בנו.

בנו, והוא נתן אותו לאברהם אבינו.

וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחירות ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה.

מה השכר של אליעזר?

מה אתה אומר?

מה השכר שלו? מה השכר של אליעזר? אתם לא זוכרים?

אליעזר הוא אחד מעשרה צדיקים שעלו בחייהם למעלה.

אז גם קיבל שכר בעולם הזה וגם בעולם הבא.

וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחירות ונתן לו,

הוא עשה את השידוך, זה היה התיקון האחרון של אליעזר, אחר כך כבר התורה לא מזכירה אותו.

לקחת

ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה בשביל שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא. יש אומרים שאליעזר עבד אברהם זה היה עוג מלך הבשן.

זה היה השכר שלו בעולם הזה.

וקימו למלך

והוא היה עוג מלך הבשן.

בעולם הבא גם קיבל שכר.

רבי אומר שבעת ימי המשתה מאין אנו למדים משמשון שירד לארץ פלישתים ולקח אישה ועשה שבעת ימים משתה ושמחה שנאמר

ויהי כראותם איתו. מה הוא איתו אוכלים ושותים עמו שנאמר, ויאמר להם שמשון

החוד ענה לכם חידה, שמשון הגיבור היה אלוף בחידות

הוא היה נותן לו כמו חידות וזה, הוא עשה להם שם כל מיני משלים וזה, והם היו צריכים לפתור

והם לא ידעו לפתור את זה, הם התעצבנו שם הפלישתים עליו,

ולכן הם עשו את מה שעשו, ובסוף

גם הוא נענש על כך, הוא כתיב למה, הוא לקח

לא יהודייה כשרה.

הוא כתיב ולא יכלו להגיד החידה שלושת ימים, לא ידעו תשובה שלושה ימים,

הפלישתים האלו.

החתן דומה למלך, מה המלך אינו יוצא לבדו לשוק,

כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו.

צריך ליווי צמוד,

הבטחת אישים.

מה המלך לובש בגדי כבוד,

כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה.

היום בעולם החילוני השם ירחם.

אין לו צורה של חתן לא ביום החופה ולא לאחר החופה.

אבל זה חתן? לא יכול להיות, זה לא החתן.

אולי זה הבן דוד. לא, זה החתן, פתאום נכנס איזה דוד עם העניבה הזו, אולי זה החתן.

לא רואים צורה של חתן.

מה המלך הכל מקלצין אותו, דהיינו שבח,

כך החתן הכל מקלצין אותו, כולם אומרים, איך אומרים ראשי ישיבות,

הבחור הזה זה הבחור של הישיבה.

לא משנה שזה לפעמים

מדבר שקר תרחק, כן?

אבל הם ככה, הכל, כולם בסדר, ברוך השם.

מה המלך פניו מאירות כאור החמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה.

שנאמר, והוא כחתן יוצא מחופתו.

הוא שמח, מאושר, הוא יוצא כאן עם כירון פנים, סוף סוף זכה.

ברוך השם.

הלאה.

פרק 17, גמילות חסדים לאבלים מנין אנו למדים.

אז זה אמרנו עד עכשיו, גמילות חסדים לחיים.

ראינו עם השבעת ימי המשתה לחתן וכלה.

אז מה עם גמילות חסדים לנפטרים?

בואו נראה.

גמילות חסדים לאבלים מנין אנו למדים מהקדוש ברוך הוא שהוא בעצמו גמל חסד למשה עבדו וקברו בידו.

כתוב, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה.

אף אחד לא זכה לדעת מקום קבורתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא נתעסק בכבודו ובעצמו בקבורתו של משה.

למה אנחנו אומרים את זה? כי היום זה היה יום ז' באדר, אנחנו אנשי חברה קדישא,

עשינו תענית היום.

כן? כתוב חסידים ואנשי מעשה וכל העוסקים

בנפטרים בשנה הזאת,

ובכל שנה ושנה נוהגים לטענות.

למה זה יום כפרה, מחילה וסליחה וכפרה? עולים לבית העלמין, מבקשים סליחה,

אולי חסד שלום לא התנהגנו כמו שצריך עם הנפטר,

אולי בטעות הוא קיבל איזה צ'פחה,

משהו שהורידו אותו וכו' וכו', אז מבקשים סליחה.

אז עושים תענית וכו', קוראים, מוציאים ספר תורה במנחה, פרשת והיכל והכל,

ובערב יש סעודת מצווה.

אז זה סעודת מצווה, אי אפשר להישאר, אבל לפחות התענית עשינו.

זה היה כבר משהו.

הלאה.

אז זה גמילות חסדים לאבלים, מנין הקדוש ברוך הוא שהתעסק בכבודו ובעצמו במקום קבורתו של משה

וקברו בידו, ואלמלא הדבר כתוב אי אפשר לאומרו,

שנאמר ויקבור אותו בגיא.

רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר לא למשה לבדו גמל הקדוש ברוך הוא חסד,

אלא גם עם אהרון,

כשעלו לאור ההר היו מדיינים כל שבטי ישראל ואומרים משה ואלעזר הניחו את אהרון באור ההר וירדו להם. תראה, תראה, לא מתביישים.

זרקו שם את אהרון, הפשיטו לו את הבגדים,

הלפישו את הבן שלו, אלעזר, בבגדים, ועכשיו ככה ירדו, ככה השאירו אותו לבד בהר.

ולא האמינו שגבה ולגמול לו חסד.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל ארונו של אהרון

והעבירו אותו מעל המחנה, וראו כל ישראל את ארונו של אהרון פורח וטס באוויר.

והאמינו כי גבה אהרון וגמלו לו חסד.

זאת אומרת שאהרון עלה לארו היה חי.

פתאום יורדים, בוכים, מה בוכים, מה אהרון מת, אולי הרגתם אותו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

הראה להם את ארונו של אהרון,

והנה אהרון נפטר, והנה הקדוש ברוך הוא קובר אותו בכבודו בעצמו.

שנאמר, ויראו כל העדה כי גבה אהרון.

למשה,

תראו מה זה גדול הדור, לא גמלו חסד.

מי? רק האנשים בלבד.

לא היו נשים בלוויה.

שנאמר, ויבכו בני ישראל את משה.

לא רשום שם כל בית ישראל, כמו אצל אהרון, גברים ונשים.

רק בני ישראל, רק גברים.

לאהרון גמלו חסד האנשים והנשים.

שנאמר, ויבכו את אהרון שלושים יום. עכשיו, למה?

הרי משה רבנו גדול הדור, כולם צריכים לבכות.

בגלל שאהרון הכהן היה מתעסק בשלום בית.

הוא היה מתעסק בשלום בית, והוא היה עושה את כל הזה. אז כולם מכירים אותו, גם הנשים, גם הגברים. למה?

לא היה זוג שלא נפגש איתו.

אז אלה ברחו ואלה ברחו, מי יעשה לנו עכשיו שלום בית?

אז זה היה הצער לכולם.

אבל אצל משה רבנו היו באים רק

בני אדם, כן, גברים, לא נשים.

ולמה שהיה אוהב שלום ורודף שלום ועובר במחנה בין ישראל בכל יום,

והוא לא היה באים אליו.

כמו היום עושים כל מיני רבנים, קבלת קהל.

הוא עושה קבלת קהל, שעות,

חג את המטבות, תביא את הבת זוג שלך, תביא את האישה שלך, וזה פותח לו בכל מיני ספרים.

הוא אומר, המספר הזה מתאים לך, אתה תקנה דירה בספרה כזאת,

ותלבש קמיע כזה, ותעשה ככה חנג'ורי וכל מיני זה, ותשים פה עוד קצת כסף.

או שהוא עומד מתחת לצומת,

והוא אומר לו, אני לא מבקש,

רק מה שמביאים.

רק מה שהם מביאים, הכל בסדר, הוא לא מבקש שום דבר.

אז זה, זה, זה אהרון הכהן. אהרון הכהן היה הולך דופק בדלת. מי צריך שלום בית?

מי צריך שלום בית? היה מתנדב מעצמו להיכנס. אולי בכל אופן הם צריכים שלום בית. אה, הכל בסדר?

נו, נו, מה, מה, איך האוכל היה טוב אתמול?

היה מחפש לעשות שלום בית, זה היה אהרון הכהן.

שהיה בכל יום ויום נותן שלום בין איש לאשתו, בין איש לרעהו, ולפיכך גמלו לו כל ישראל חסד.

ופסוק זה לא זז ממקומו אלא במוסרה.

שם מת אהרון ויקבר שם, והעלה עלה וכתוב כאילו מת שם ונקבר שם.

רבי יוסי אומר שבעת ימי האבל מנין אנו למדים מיעקב אבינו שעשה לו ליוסף שבעת ימי אבל.

שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים ועלו כל גדולי המלכויות עמו שנאמר ויעל עמו גם רכב גם פרשים.

אמר להם הקדוש ברוך הוא למצרים אתם גמלתם חסד עם יעקב עבדי אף אני אתן לכם ולבניכם שכר טוב בעולם הזה.

המצרים הרשעים קיבלו שכר טוב בעולם הזה.

כשמתו המצרים בים לא טבעו בים

הים פלט אותם החוצה

וזכו לקבורה.

ראיתם מה זה?

אתם הלכתם ללוות את הנפטר את יוסף הצדיק אני אזכא אתכם לקבורה.

וזכו להיקבר שנאמר נתית ימינך תבלהמו ארץ נתכסו בחול נראה שם קבורתם.

גמילות חסדים מנין לאבלים מאיזבל

שהיה ביתה סמוך לשוק וכל חתן שהיה עובר הייתה יוצאת מביתה ומצלצלת

בכפיה ומקלסת בפיה ומהלכת עשר צעדות.

איזבל הזאת הרשעית לא הייתה שרה.

אסור כל בישאר ואהב. מה הייתה עושה?

הייתה יוצאת מביתה ומצלצלת בכפיה.

החתן עושה כפיים

ומקלסת בפיה השתבח שמו איזה חתן ברוך השם חתיך הוא פה זה ברוך השם הנה כלה זכית לחתן קרא הייתה משבחת.

ומהלכת גם עשר צעדים הייתה צועדת עשר צעדים לכבוד חתן וכלה.

וכל מת שהיה עובר בשוק ואם היה לך סלום ארון קבורה עובר הייתה קרה ליד השוק

ליד ככרה המדינה.

אז אם היה שם זה מת עובר הייתה יוצאת מביתה וממחה בכפיה.

אוי בוכה מתחילה לקונן הספדים עושה

חוץ מראש חודש בראש חודש לא עושים הספדים.

אז היא הייתה מקוננת וזה ומהלכת אחריו גם.

וניבא עליה אליהו זכור לטוב ואמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל.

אז את הבשר שלה אכלו הכלבים הייתה מרשעת.

אז היא לא הייתה צדקת היא הייתה גויה

הייתה מרשעת נענשה אז הבשר שלה אכלו הכלבים אבל את העצמות שלה

לא.

והאיברים שהיו גומלים חסד, לא שלטו עליהם הכלבים.

עם הידיים, הפה של ה...

והרגליים, זה הכלבים לא נגו, לא טעים.

הכל אוכלים, זה לא.

שנאמר, וילכו לקוברה ולא מצאו בה כי אם הגולגולת,

הרגליים וכפות הידיים.

זה מה שמצאו בהם.

גבילות חסדים לאבלים מנין, עוד מקור, אנו למדים מאנשי יובש גלעד. כשנהרג שאול ובניו,

אמרו אנשי יובש גלעד, האיש שהצילנו מחרפת בני עמון, אין לנו חייבים לגמול לו חסד.

ועמדו כל הגיבורים שלהם והלכו להם כל הלילה לחומת בית שן, שם מקום.

שנאמר, ויקומו כל אנשי חיל ועייסו את גופת שאול לאבלים, או,

אז הם עשו ככה גם עדיין, עשו את גופת שאול, והביאו אותו לקבורה.

לאבלים מנחמים, איך מנחמים את האבל?

לא באים, לוחצים לו יד, אומרים לו,

תהה נשמת אביך או אמך עצרו בצרוך העין, ככה אי אפשר לנחם אותו.

מנחמים אותם בלחם וביין, למה הם עכשיו טרודים בענייני האבלות,

הם עכשיו לא חושבים על אוכל וזה.

אז הראשון שמה שנקרא מכין את האוכל, את הביצים, את החדשים וכולי, ומביא את היין לסעודת הבראה,

זה הניחום הכי גדול, למה הוא עכשיו מת מרעב,

כמה שעות טובות לא הרעל, והנה עכשיו אתה מביא לו, אתה מחיה אותו, זה הניחום הכי גדול.

לאבלים מנחמים בלחם וביין שנאמר, ויין למראה נפש.

אנשי יובש גלעד היו גומלים חסד עם שאול ועם בניו בצום ובכי ומספד, שנאמר ויצומו שבעת ימים.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אני אתן זכרכם לעתיד לבוא.

כשאני עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם,

בזמן הזה, כן, ראשון אני מקבץ את חצי שבט המנשה, אתיופים.

שנאמר לי גלעד ולי מנשה,

ואחר כך אני מקבץ את אפרים ויהודה,

שנאמר אפרים עוז ראשי, יהודה מחוקקי, זה החותמת האחרונה.

לי גלעד, זה אחאב שמת ברמות גלעד, ולי מנשה כמשמעו.

אפרים עוז ראשי, זה ירבעם בנבד, יהודה מחוקקי, זה אחיתופל.

מואב סירא חצי, זה גחזי, על עדו משליך נעלי.

זוכרים שזרקו על זה שם, נעל?

זה היה על אחמדי נג'אד.

איזה עיתון זרק עליו שם נעל.

אז על עדו משליך נעלי, זה דואג האדומי.

עלי פלש את התרואי, אמר להם הקדוש ברוך הוא, עלי לפלש

עליהם זכות ולעשותם רעים אלו לאלו. הם יהיו מחוברים ביחד כדי שקדוש ברוך הוא ייפרה מהם.

זה מה שאנחנו עכשיו רואים,

שהם לאט לאט לאט ככה מתחברים כל הערים, כל הערים, כל הערים ככה מתחברים, ונהיים כבר שתי קבוצות,

אחד כנראה שני, ועדיין הם בסופו של דבר יתחברו ויהיו יחד, ולמה זה?

כדי שהקדוש ברוך הוא יעשה בסופו של דבר איתם רע ינקום בהם.

רבי פנחס אומר, לאחר שנה שנהרג שאול ובניו,

בא רעב שלוש שנים בימי דוד, שנה אחרי שנה.

אחרי שנהרג שאול המלך, שלוש שנים היה רעב רצוף.

שנאמר ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים. בשנה הראשונה עלו ישראל לרגל, אמר להם דוד,

צורו שמא יש בכם בני אדם עובדיו. למה יש רעב?

אולי יש בכם בני אדם שעובדים עבודה זרה?

שבעוון עבודה זרה גשמים נעצרים.

שנאמר יישמרו לכם בין יפתי לבבכם.

וחרא אף השם בכם ועצר את השמיים.

יצאו ובדקו ולא מצאו.

לא, אין מישהו שאובד עבודה זרה. בדקנו טוב.

בשנה השניה עלו לרגל ישראל, אמר להם דוד, צורו שמא יש בכם מגלה עריות.

אולי יש מישהו פה עושה כל מיני עבירות,

שבעוון גילוי עריות הקשיים נעצרים, שנאמר ותחני פי ארץ בזנותייך וברעתך ומכתיב שם וימנעו רביבים ומלכו שלא היה.

בדקו ולא מצאו.

בשנה השלישית עלו ישראל לרגל, אמר להם דוד, צורו שמא יש בכם שופכי דמים.

רצח.

דקירות.

שבעוון שפיכות דמים הקשיים נעצרים, שנאמר ולא תחניפו את הארץ. בדקו ולא מצאו.

אמר להם דוד, מכאן ואילך אין הדבר תלוי אלא בי.

אתם בדקתם, עכשיו זה תלוי בי בכוח התפילה. מיד עמד דוד לפני הקדוש ברוך הוא והתפלל ואמר לו על שאול.

אמר דוד, ריבונו של אילם, איני שאול,

שבימיי לא נעשתה עבודה זרה בישראל,

ואיני שאול, לא נמשכתי בשמן המשחה,

ואיני שאול, שחלק עם שמואל הנביא.

לא קיבלתי שום חלק.

אמר לו, אתה בארץ והוא בחוצה לארץ, אתה פה.

הוא נמצא שם, אה?

איך אתה רוצה שאני אוריד גשם?

מיד עמד דוד ולקח את כל חכמי ישראל וגדוליהם, ועברו את הירדן, ובאו לאנשי יובש גלעד.

ומצאו את עצמו שאול ויונתן בנו, שלא שלטה בהם רימה.

היה צדיק.

שום תולעת לא נגעה בו, כלום, ורימה לא הייתה בו.

ועליו נאמר, שומר כל עצמותיו,

אחת מהנה לא נשברה.

זה היה שלם ומושלם.

ולקח את עצמותם ונתנם בארון, ועברו את הירדן, שנאמר, ויקברו את עצמות שאול ויונתן בנו, ויעשו כל אשר ציווה המלך.

מה ציווה המלך? להיות מעבירין את ארונו של שאול בכל גבול ישראל, בכל שבט ושבט.

והיה הגבול שנכנס בו ארונו של שאול, היו יוצאים הם ובניהם ובנותיהם, וגומלים חסד,

כדי שייצאו ידי חובתם בגמילות חסדים.

העבירו את הארון שלו משכונה לשכונה, מעיר לעיר,

ולמה שכולם יגמלו חסד? למה שידעו מה זה הדבר הדי חשוב?

עד שבא לגבול ישראל לארץ בנימין, שנאמר, ויקברו אותו בגבול נחלתו.

זה שבטו? שמה קברו אותו.

שאול מזרעו של בנימין.

כיוון שראה הקדוש ברוך הוא שגמלו לו חסד, כל ישראל מיד להתמלא רחמים ונתן מטרה לארץ,

שנאמר, ויעטר אלוהים לארץ אחריכן.

רבי נתנאל אומר, שלוש מאות שנה עד שלא נולד יאשייהו נקרא שמו.

זאת אומרת, קודם שנולד יאשייהו שלוש מאות שנה נקרא שמו.

שנאמר, הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו, הוא בן שמונה שנה מלך.

היה בן שמונה מלך.

וכי נער בן שמונה שנה, מהי דעתו? איזה מלך יכול להיות בגיל שמונה?

מה זה, כמו ההוא שמה,

בצפון קוריאה או דרום קוריאה?

צפון מקומה, כזה ילד קטן, משוגע.

זה היה מלך. פה מדובר באנשים גדולים וצדיקים, לא סתם.

אז בכי נער בן שמונה יש בו דעת?

אלא מאס את האלילים ושיבר את המצבות וכרת את העשירים וגידע את הפסילים.

זה היה הזכות שלו.

שהוא הבין בגיל שמונה שעבודה זרה לא משאירים אפילו לרגע אחד, והכול משחיתים.

והייתה זכותו מבהקת לפני הקדוש ברוך הוא וכיסא הכבוד, ובשביל הרעש היו עושים בסתר נאסף הצדיק ונפטר.

למה נפטר? בגלל הרעש היו עושים בסתר.

ונאספו כל אנשי יהודה וירושלים וירמיה הנביא לגמול חסד עם יאשיהו, שנאמר ויכונן ירמיהו על יאשיהו.

רבי מאיר אומר,

השרים אלו הלווים העומדים על דוכנם בשיר,

והשרות אלו נשותיהם.

רבי שמעון אומר, לא על הלווים ונשיהם אמרו, אלא על כל הנשים החכמות,

שנאמר, כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואנה.

וכן קיבלו עליהם כל ישראל להיות גומלים חסד עם כל

חכמי ישראל וגדוליהן, שנאמר, וייתנום לחוק על ישראל. וראה שלמה שמידת גמילות חסדים גדולה ועצומה

לפני הקדוש ברוך הוא, כשבנה בית המקדש,

בנה שני שערים,

אחד לחתנים,

זה שער לחתנים,

ושער שני לאבלים ולמנודים.

למה רעש שתי המצוות הללו, גמילות חסד לאבלים וזה שלמדנו,

הן חשובות בעיני הקדוש ברוך הוא, לכן הוא עשה במיוחד שערים.

והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו.

החתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו, מה הם מברכים אותו?

השוכן בבית הזה יהיה שמחך בבנים ובבנות.

והנכנס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה, היה גדל,

זקן היה מגדל, אבל לא יכול להתגלח.

אז היו יודעים שהוא אבל, והיו אומרים לו, השוכן בבית הזה ינחמך.

והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה,

לא שהיה מגולח,

אלא שהיה לו זקן גרה מסודר, זה נקרא.

אז היו יודעים שהוא מנודה,

והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ינחם אותך וייתן בלבבך שתשמע לחבריך ויקריבוך שלא תהיה מנודק כדי שייצאו כל ישראל לדרך חובתן בגמילות חסדים.

ומשחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבתי כנסיות ובתי מדרשות.

הם לא הולכים יותר בבית המקדש, חרב בית המקדש.

ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים איתו שבעת ימים

ורואים את האבל ויושבים איתו על הארץ ומצטערים איתו שבעה ימים

כדי שישבו וייצאו ישראל לדרך חובתן בגמילות חסדים.

ועליהם הוא אומר ברוך אתה ה' גומל שכר טוב לגומלי חסדים. אז זה הקדוש ברוך הוא מבטיח

שבזכות שני הדברים הללו יגמול חסד עם האדם שעושה חסד ומקיים את רצון השם יתברך. אנחנו נמצאים

בשבת זכור.

אתה מתכוון על מתנות לאביונים.

זה גם בידר של חסד, אבל זה לא מה שלמדנו.

אנחנו למדנו על חתן,

לשמח אותו זה נקרא חסד,

בכל המובנים, ולאבלים.

בסדר?

יפה.

אנחנו נמצאים השבת, בעזרת השם,

אנחנו בשבת זכור.

רבותינו הקדושים הביאים מחלוקת.

האם גם פרשת פרה, שבת פרה, שנקרא בעזרת השם בשבועות הקרובים,

היא גם מדאורייתא או לא דאורייתא?

אז זכור, ודאי שזה דאורייתא.

זכור את אשר עשה לך עמלק.

אבל השאלה גם היא על שבת פרה, אז יש מרבותינו שכתבו שגם פרה, שבת פרה זה שבת דאורייתא.

קריאתה דאורייתא.

לכן, בשני הפרשיות הללו, אנחנו הבאנו את הנוסח

של הלשם ייחוד, שצריך לומר אותו בספר.

הנוסח של הלשם ייחוד,

שאומרים אותו קודם הקריאה, וכולם מתכוונים לצאת ידי חובה,

והשליח ציבור מכוון להוציא את כולם ידי חובה,

וצריך את זה לקרוא מילה במילה, בהגיה, בביטוי.

נכון, בצלילים הנכונים,

כמו שצריך, מה שצריך להדגיש, להדגיש, מה שצריך להרפות, להרפות, הכל כמו שצריך.

אותו דבר, בנוסף לזה, גם אנחנו,

לדוגמה, אם יש עדה מסוימת, תימנים, אז צריכים לשמוע בתימנית,

אשכנזים באשכנזית,

ספרדים בספרדית.

בסדר? למה? זה דאורייתא. דאורייתא צריכים לדקדק בדבר הזה כמו שצריך.

יפה.

גם בשבת הזו אנחנו מקפידים להוציא את הספר דורה הכי מהודר לפרשת זכור שיש.

לכן צריך לבדוק אותו שהוא באמת הכי מהודר והוא הכי טוב,

כדי שלא יהיה דבר זה. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים בפרשת השבוע,

משנה מעוברת זו פרשת ויקרא, לא שנה מעוברת, זו פרשת

תצווה

ולאחר מכן קוראים המפטיר,

אומר קדיש הראשון, ואחר כך עולה מפטיר וקורא את פרשת זכור,

ולאחר מכן אומר קדיש ומפטירים בספר

שמואל

ויאמר שמואל אל שאול

כן.

כמובן שאנחנו מקפידים שלא להרעיש. יש כאלה עושים תמחה את זכר עמלק,

כולם עושים ככה רעש עם הרגליים.

אנחנו מקפידים בדבר הזה לא להרעיש.

למה לא להרעיש? למה צריך לשמוע מילה במילה את פרשת זכור.

גם באמת נהגו בכל מיני מקומות לעשות קריאת פרשת זכור לנשים.

למה? הן גם בכלל מחיית עמלק.

אמנם עכשיו אנחנו לא יודעים מי עמלק מי לא,

אבל עוד מעט כל העמלקים צריכים לבוא עלינו.

אז גם הנשים צריכות לדעת את הדבר הזה,

שאם יהיה צורך, הם ייקחו את הכלים של המטבח

ויצטרכו למחות את זרעו של עמלק.

אז הם צריכים גם לדעת את הדבר הזה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח.

זה לא קיים, אבל ישבת גם בלי להרחיב עליהם.

אה,

כן, יפה.

בנוסף לזה יש לנו את הפיוט שנקרא מי כמוך ואין כמוך, שהוא מובא בסוף הסידורים.

הפיוט הזה מסכם לנו

במילים נפלאים

את כל נס פורים, מגילת אסתר וכולי וכולי וכולי, והמצוות,

ארבעה מצוות שיש לנו,

קריאת מגילה,

סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

אז זה מובא שם מי כמוך ואין כמוך, אחר הדברים האלה וכולי וכולי וכולי, זה דברים יפים, אז עושים את זה אחרי תפילת שחרית.

יש מקומות שנהגו לעשות את זה בלפני כהילה אשר יום מלוכו ומושל בגויים,

אבל כבר כתבו הרבה פוסקים שלא טוב לעשות את הדבר הזה, לעשות הפסק.

אנחנו מקפידים שלא לעשות הפסק בתפילה.

מברוך שאמר ועד אחר השתבח לא מדברים וכל שכן הלאה.

אז לכן עדיף לעשות את זה לאחר תפילת שחרית, אומרים את הפיוט הזה של מי כמוך ואין כמוך.

כן,

וגם מקומות שנהגו עד היום לעשות את זה בלפני נשמת,

צריך לדבר איתם בלשון רכה, תשבר גרם.

כתוב לשון רכה, שוברת אפילו עצם חזקה של חמור.

אז תדבר איתם ככה יפה כדי שישנו את המנהג הזה, אבל אם הם כבר עושים זה, אז עדיף

לא לריב איתם, תן להם שיעשו, ואתה תעשה לאחר מכן אפילו ביחיד,

ותבוא עליך ברכת טוב.

אני יכול לתת לדוכח אחר כך ביום תשבוע, נכון? מה?

לתת לדוכח אחר כך ביום תשבוע, תמי וחמישי.

עם מי כמוך או בזכור?

בזכור.

בזכור כן, אבל עדיף שיהיה כמו שצריך,

עם הברכה.

בוא נשאיר איזה טלפון דולק.

כן, הלאה.

בואו נראה.

גם בשבת הזו נהגו בכל קהילות ישראל, רבני ישראל, למסור דרשה מיוחדת.

זה נקרא דרשת שבת זכור.

ומה מדברים בה? את כל הדינים וההלכות של פורים, המצוות,

כל מיני חידושים יפים על מגילת אסתר, והסברים, והכול נפלאים, כדי שאדם ידע איך להתנהג, כיצד לקיים את המצוות של פורים. אנשים חושבים פורים זה רק להתחפש.

או רק לאכול מסודת פורים, או רק להשתכר, זה לא נכון.

פורים זה גם ללמוד תורה, זה גם להתפלל.

אני לא משתכר בפורים. מה?

מה עם כל השנה?

לא, לא ששרים אני לא נוגע בפורים.

כן, אז לכבוד פורים מותר לך. אם אתה כל שבת שותה כוס אחת יין.

יין שותה מצערות. בסדר, אז בפורים מותר לך לשתות יין אדום.

בסדר?

זה השכרות בשבילך.

יש אנשים שזה בקבוק בשבילם, זה לא מספיק, אז הם בקבוק וחצי.

כמובן צריך להיזהר שלא יהיה זה, אנשים נוסעים באוטו וזה, שמים להם ינשוף, זה בעיה.

אין רישיון אחר כך.

אז כמובן צריך להיזהר בדבר הזה.

עדיף שאחר כך ילך לישון,

וכמובן לשים לב בדבר הזה מאוד מאוד, כי אנשים נופלים בזה הכי בקלות, לא מתפללים מנחה.

שותים, שותים, שותים, מפסידים תפילת מנחה של פורים.

תפילת מנחה זה עת רצון גדולה.

אם פספסת את זה, מה זה שווה?

לכן מאוד חשוב הדבר הזה, שאדם יקפיד בדבר הזה כמו שצריך, בפרט ברכת המזון והכל, נכון? יפה.

יפה.

עכשיו הרף אלאג'י במועד לכל חי, ועוד בספרים הביאו,

יש סדר לימוד

שלומדים בשבת הזאת, פרשת זכור זה לא רק פרשת זכור, אלא שבת זו שבת מאוד מיוחדת וגבוהה,

אז נהגו ללמוד בסדר לימוד מיוחד, ככה מובא ברף אלאג'י,

סימן ל״א או ט״ז, מי שירצה לראות שם את הסדר וללמוד אותו,

שם מובא כיצד ללמוד ומה ללמוד,

הכל והכל מכל כול.

יש לנו בעזרת השם בשבוע הבא ביום שלישי,

נכון?

לא, תענית אסתר.

רביעי.

ביום רביעי בעזרת השם בשבוע הבא יש לנו תענית אסתר.

תענית אסתר היא בכלל הצומות דה רבנן,

ולכן כל אותם אנשים החלושים או חולים ותשושי כוח וכן על זה הדרך,

וילדים מתחת לגיל חינוך,

בין בנים בין בנות,

פטורים מן התענית הזאת.

בסדר? אבל שאר העם

יטענו את התענית הזאת.

זה רק למנהגה בעלמא, הן לא חייבות מגיל, אז לכן מגיל 12 לבד, מגיל 13 לזה,

לבן,

אז צריכים להתענות בדבר הזה. זו תענית של כלל הציבור משתתף בה,

ולא צריך אדם למנוע את עצמו מכלל הציבור. מצאת מכלל הציבור, מוציאים אותך גם מכלל הציבור. לא טוב הדבר הזה.

אבל אם הוא חולה וכולי, פיקוח נפש, מקום סכנה וזה,

לכן הבן אדם הזה פטור מן התעני.

אז זה מדובר פה על בריאים. יש הרבה ימים, לא, אני עובד בשמש, אני מזג האוויר טוב. למה? החזון איש,

הוא עשה קללה.

הוא אמר שאף פעם בפורים לא יהיה חם.

למה?

בפורים זה כולל גם את שושן פורים וגם יום לפני פורים, תענית עסקה.

למה? כדי שלא ילכו בפריצות.

אומרים, יהיה חם, אז ילבשו כל מיני דברים לא צנועים, וילכו אחרי שלום יהיה פריצות. אז תמיד בפורים יהיה גשם.

יהיה ברכה.

אז כל שנה תשימו לב, הפורים עם הקריר או גשום וכולי וכולי, שהברכה

של החזון איש,

הברכה של החזון איש זה.

אבל היום כבר עברו לתחפושות של מר עגבניה, איך זה נקרא? מר עגבניה? הכל מיני דברים.

לא יודע מאיפה מביאים את העגבניות האלה.

הכל עם סלמונלה.

עוד מתחפשים לזה?

כן, יפה.

כן, לגבי אישה שהיא מעוברת,

בסדר?

ג', אחרי ג' חודשים פה, שהוכר וברא, מה שנקרא קצת יוצאת בטן החוצה,

אם באמת קשהה להתענית, אז היא באמת פטורה מן התענית. אותו דבר לגבי שאר החודשים, עד הלידה ממש, וכן היא יולדת,

כתוב 24 חודש, פטורה מלהתענות.

ולמה היא בכלל, נו, נמצאת בכלל הסכנה, חלושה, אבריה מתפרקים, כתוב.

בלידה לכן היא פטורה. אדם שרוצה באמת לקום קודם עלות השחר,

ולאכול משהו, כדי שיהיה לו כוח להתענות, יכול לעשות את הדבר הזה, אבל בתנאי שקודם שיישן יעשה תנאי.

תנאי, נכון. יעשה תנאי, ושיגיד שהוא קם ויוכל לאכול ולשתות וכו'.

איך הנוסח? הרי אני מתנה שאוכל לאכול ולשתות לפני עלות השחר.

הזוהר הקדוש כותב שלא טוב לעשות את הדבר הזה.

תענית זה תענית, לא עושים תנאים, לא עושים לא אור קמים, לא אוכלים. נגמר.

בסדר? תענית זה תענית, נגמר. זה היינו היא.

והייניתם את נפשותיכם. צריך לענות את הנפש שלו.

בסדר?

כן.

עכשיו, בנוסף לזה, גם הזוהר אומר, גם אם הוא רוצה לאכול, זה,

זה בתנאי שהוא לא יישן.

אבל אם ישנת, התנאי לא תנאי, לפי הזוהר הקדוש.

בסדר?

יפה.

עכשיו, איפה יעשה גם את התנאי? כן, איפה? זה צום קל, זה לא ארוך.

איפה יעשה את התנאי?

אה?

שהוא נמצא עוד בעבודה.

עכשיו, בכולל, איפה הוא עשה את התנאי? קודם שעולה על יצורו. לפני שהוא עולה לישון,

אז הוא כבר גומר בדעתו שהוא עולה לישון, אז יהיה יכול לעשות את התנאי.

בסדר?

מה הדין? חתן שיום חופתו חל בתענית אסתר.

צריך לטענות או לא צריך לטענות?

התשובה היא, מתענה כמו כולם.

אני זוכר את זה,

היום של החתונה שלי זה היה בתענית אסתר.

אז מתענה כמו כולם.

בסדר? חתן הזה מתענה כמו כולם.

זה האשכנזים נוהגים באמת להתענות.

אם זה דחוי...

איזה דחוי אמרנו?

לא, פה לא מדובר בדחוי.

פה מדובר ברגיל מתענה, כן.

בדחוי... הוא עוד לא חתן?

מה? הוא עוד לא היה חתן, אז למה שלא יתענה?

מה?

או, או, זה סברה אחת, נכון.

לראות והוא עכשיו ייכנס לעניין של החתונה.

נכון.

אותו דבר חתן בתוך שבעת ימי משתה,

וכן ג' בעלי ברית,

פה כבר הוא בתוך השמחה שלו, הוא פטור מלתענות.

בסדר?

לך פעם אחת אמר לי, אתה תפסת כבוד הרב, ג'וב טוב, אתה נהיה אדם אוהל, כל פעם יש לך פתרון מהתעניות.

כן.

אז אני אגלה לכם סוד, גם אם שצריך להתעלות, אנחנו מתענים.

ביום צום ותענית והכול, אפילו שיש ברית.

זה למה? העינוי זה גם טוב, זה גם דיאטה, גם בריא לגוף.

בנוסף לזה, גם זה שכר טוב.

אדם מתענן, משתתף ביחד עם הציבור, ובכל צער אדם לא צם.

אנחנו נוהגים כל תענית להביא ג' פרוטות לצדקה.

במסכת ברכות ו' עמוד ב', כותבת איגרא דתעניתא צדקתא.

קודם התפילה,

אדם ישים צדקה,

ולכן גם נהגו שהרב דורש בדברי כיבושין בתענית, הוכחה לציבור,

עשו תשובה,

אל תאכלו נבלות וטרפות,

תקפידו לאכול משחיתות כמו שצריך, והכל זה דברים שצריכים לציבור תמיד לשמוע בתענית.

אותו דבר גם היום עשינו,

המורי ורבי הרב רוז'ה,

שיהיה ברור, הוא גם דיבר שם דברי כיבושין ותענית ומוסר, גם עושה סיום,

כל שנה סיום מסכת.

הוא עושה שם בזה תענית,

שזה יהיה ממש סעודת מצווה, ולא ככה איזה סעודה, ככה,

אומנם עושים את זה לכבוד הילולת משה רבנו,

אבל שלא יהיה ככה משהו פשוט, אז עושים גם סיום מסכת,

ככה מאוד מאוד חשוב,

גם לעילוי נשמט, כל התענית הזו, ז' באדר, זה גם לעילוי נשמט כל הנפטרים שלא נודע מקום קבורתם.

כל מיני חיילים וזה, שזה, לא יודעים מקום קבורתם, זה יום ז' באדר, מטענים. למה? כתוב שגם על משה רבנו נודע מקום קבורתו.

אז אותו דבר על כל אותם שלא נודע מקום קבורתם, עושים, נעילוי נשמטם,

את התענית הזו, ואמירת קדיש, סליחות, תהילים וכו'.

יפה.

לגבי הוצאת ספר תורה בבית הכנסת, צריך שיהיה לפחות

רוב מניין. מה זה נקרא רוב מניין? שישה-שבעה מטענים.

אם אין שישה-שבעה,

אנשים שהם בתענית לא מוציאים ספר תורה לקריאת פרשת והיכל.

זה לאו דווקא לתענית אסתר, אלא גם לכל התעניות כולן.

כן, הדין גם בשחרית וגם בתפילת מנחה, אותו דבר.

כן,

יפה. אבל בימים שני וחמישי, שימו לב פה דבר יפה,

בימי שני וחמישי, הרי מה מוציאים ספר תורה? אם נפל הצום בשני וחמישי,

אז צריכים להוציא ספר תורה, נכון? איזה יקראו פרשה של שבוע או פרשת והיכל? קוראים פרשת והיכל של התענית.

אז מה הדין במקרה כזה שיש שישה-עשרה,

ויש חמישה שאיתנו, אין רוב מניין.

יש בדיוק חצי.

חמישה מטענים, והם צריכים להוציא ספר קריאת פרשת והיכל, או שיוציאו את הפרשת שבוע?

מה אתם אומרים?

יוציאו פרשת שבוע או יוציאו קריאת פרשת והיכל? פה מוציאים ספר תורה של פרשת השבוע. למה?

כל עניין הקריאה של התענית של בהיכל משה, דווקא שיש רוב מטענים.

ופה היות ואין רוב מטענים,

אין רוב מטענים, אז לא יכולים להוציא. אבל מצד שני, יש לה חיוב של שני וחמישי, להוציא ספר דורה.

לכן מוציאים ספר דורה, קוראים לו בפרשת השבוע.

בסדר?

כיוון שימי חיוב, הוא מנהג לקרוא בפרשת שבוע. אבל במנחה, תפילת מנחה, אם אין להם רוב, לא מוציאים ספר דורה.

וכן גם לא אומר השליח ציבור, ענינו בחזרה כברכה בפני עצמאי, אלא אומר אותה בשומע תפילה, כמו שאומרים אותה, אנחנו בתענית, בשקט,

בתפילת הלחש.

יפה.

יש תפילה גם מיוחדת שכתבנו אותה בספר, זו תפילה לצום תענית אסתר.

בסדר? יש גם את המזמור שתוקן על ידי אסתר המלכה, אלי אלי למה עזבתני וכולי, גם אותם צריך לומר ביום הזה. אותו דבר, מפרישים צדקה ונותנים

בדבר הזה.

או, מי שצריך רחמים על איזה דבר,

כתוב ייקח לו פנאי לעצמו ביום תענית אסתר ויקרא בו את מזמור כב שבתהילים,

וכן את תפילת אסתר, כמובן בספרים הקדושים, ולאחר מכן יבקש את בקשותיו,

ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יענהו בתפילתו.

כן, מזמור כב בתהילים,

זה אלי אלי למה עזבתני.

כן, המזמור הזה יקרא את זה כמו שצריך. כן, לגבי קריאת מגילה,

אנחנו נגיד ככה בקצרה, יש עניין שאדם יהיה לו מגילה כשרה על קלף כמו שצריך,

ושהוא יוכל לקרוא מילה במילה,

כמובן בשקט,

לשמוע את השליח ציבור ועוקב אחר מילה במילה, שאם חיסר מילה אחת, יוכל להשלים עם המגילה שלו.

אבל אם אין לו מגילה כשרה, יש לו רק איזה ספר או איזה חוברת מגילה כזו של מגילת אסתר, שם הוא יצטרך לשמוע את השליח ציבור מילה במילה.

ולכן, אם שליח ציבור נמצא בבית כנס של שלושת אלפים איש,

עשו קריאת מגילה באצטדיון.

והוא קורא מתוך הרמקול, זה לא יוצא מידי חובה בדבר הזה.

רק אלו שיושבים סמוך לשליח ציבור.

אבל כל אלה שיושבים ברחוק ושומעים אותו דרך הרמקול, לא יוצאים מידי חובה

בדבר הזה.

לכן, מה יעשו? לא עושים כאלה מקומות ענקיים לקרוא מגילה והכל ככה בצורה שכזאת,

אלא אם כן יש לו חזן מקצועי שיש לו ככה קול שנשמע לממדים רחוקים.

לכן יתאספו בתי כנסת וכולי וכולי,

ויקראו את המגילה כמו שצריך, כדת וכדין,

עם הברכות לפני ואחריהם,

ויעשו את הכול על הצעד הטוב ביותר.

יש לנו בסוף את ארור אמן.

צריך לכוון גם על כל הרשעים וכולי שונאי ישראל.

שונאי התורה הקדושה וכולי.

וככה אומרים, ארור אמן, ברוך מרדכי, אהור אזרש, ברוכה אסתר, וגם חרבונה זכור לטוב.

יפה.

לגבי קריאת מגילה, אנחנו חייבים לקרוא אותה גם ביום וגם בלילה.

הנשים גם הן צריכות לשמוע את קריאת המגילה. ילדים שמרעישים וכולי, או תינוקות לא מביאים לבית הכנסת לשמוע את קריאת מגילה, זה גם מפריע לאחרים וגם מפריע לעצמו. לכן, בשעה שהבעל עושה ביביסיטר,

האישה באה לשמוע קריאת מגילה.

הפוך, כן. ובשעה שהבעל במגילה, האישה עושה ביביסיטר.

כן, בפורים קצת צריך לעזור לאישה.

אמן.

ברוך השם. יפה.

כן, גם אין פיצוצים ואין כל מיני רעשים ככה ומפריעים, כל מיני עצר הרע כזה.

לא עושים להם. קריאת מגילה, צריך לשמוע אותה כמו שצריך. אתה רוצה לפוצץ את המן, אין בעיה.

יש לך חודש לפני פורים, ועד פסח בשרפת חמץ, תפוצץ את הכול.

אבל בפור, מלבד זה, ונשמרתם מאוד לנפות לכם, זה ממש מסוכן, וקרו הרבה הרבה הרבה מקרים של אסונות.

ולכן מאוד חשוב בדבר הזה, וחוץ מזה, גם שתדעו לכם שזה מנהג

של גויים,

הפיצוצים האלה. למה? הם משתמשים עם זה בכל מיני מסיבות שלהם.

אז כל הדברים האלו הם דברים מאוד מאוד לא טובים, ולא כדאי

שום דבר להשתמש בדבר הזה.

כן, יש לנו כמה וכמה פסוקים

שאנחנו קוראים אותם במגילה בקול.

הראשון זה פסוק איש יהודי אוהב שם הבירה,

השני בלילה הוא נדשנת המלך,

שלישי ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות,

רביעי ליהודים הייתה אורה ושמחה,

ובסוף כי מרדכי יהודי, שגוללים את המגילה.

אז זה חמישה פסוקים שנהגו מנהג ישראל לקרוא אותם בקול

כמו שצריך.

כן, אז זה בדרך כלל השליח ציבור שותק, הציבור קורא בקול, ולאחר מכן חוזרים אחריו.

לגבי

קריאה של עשרת בני המן,

שם עשרת בני המן זה הרבה חרוואטוסים, למה?

הוא לא קורא את זה, עדיף שלא יקרא את זה בנשימה אחת מאשר שיעשה חנג'ורי במילים ככה, יקרא את זה, ומדלג

על זה, דילג על זה, וייזתה, ועל זה הוא מדלג, זה לא טוב.

לכן צריך להתאמן על זה טוב, כמו שמתאמן בשופר,

כמו שמתאמן בארבעת המילים והכל, זה ככה יתאמן בקריאה עשרת בני המן,

יקרא את זה כמו שצריך.

והבית חמש מאות איש, ואת פרשנדתה, ואת אלפון, ואת אספתה, ואת פורתה, ואת עדליה, ואת ארידתה, ואת פרמשתה, ואת אריסאי, ואת ארידאי, ואת וייזאתה.

הסרב נעמה נגמר. זה בשנייה אחת יכול לעשות את זה. מי שיודע,

עושה את זה כמו שצריך.

אבל אם לא אמר את זה בנשימה אחת, גם בדיעבד יצא ידי חובה.

לכתחילה עדיף שיגיד בנשימה אחת.

יפה.

כן.

יש מקומות שהיו עושים טס.

היו רושמים עליו שם רשעים מרכב והיו ככה מכין בו עד אור הבוקר, וככה זה, כן.

אז אנחנו נוהגים היום להרעיש עם הרעשן,

לא מעבר לזה, או ככה לעשות עם הרגליים, זה מספיק,

אבל כמובן לא בשעת המגילה. יש מקומות שנהגו לתת רק, אתם יודעים, בזה,

במקומות מסוימים לעשות ככה רעש, כמו בארור, אמן וכולי.

אבל יש מקומות, הוא מסכן אומר את השמות של הסרב נעמן, כבר מתחילים להרעיש,

הוא לא מוציא את זה חובת הציבור, ועוד פעם צריך לחזור בנשימה אחת.

ועוד פעם צריך לחזור, וזה קשה לו.

אז לכן תנו לו להגיד את העשרת בני המן בנשימה אחת, גמר, אחר כך אפשר לעשות רעש עד אור הבוקר.

כמובן צריך להתחשב באנשים המאשים בתענית וכולי,

אז צריך להתחשב בהם, אנשים רעבים וחולי סכרת וכולי, וזה שמטענים בכל אופן,

למרות שהם פטורים,

אז צריך להתחשב בהם שישמעו את המגילה וירכו ללכת לאכול ולשתות.

בית הכנסת ככה בהשגחת הבדץ, העדה החרדית והרב לנדא מביא דברים ככה, ואז פתחים את הצום ככה בבית הכנסת במשהו קל,

בסיום תפילת ערבית. יש הרבה אנשים שחושבים נגמר המגילה, זה נגמר התפילה. לא.

קריאת המגילה זה מייד באמצע תפילת ערבית.

אחרי, אנחנו אומרים, ואני זאת בריתי וכולי,

שם מזכירים ובא לציון, ואז שם קוראים את המגילה.

לכן לא נגמרה התפילה, אתה לא יכול לאכול ולשתות וכולי וללכת הביתה.

המגילה זה לא קרקס,

זה לא סיפור.

צריך לקרוא את זה כתובים, צריך לקרוא את זה כמו שצריך,

להתפלל כמו שצריך, בפרט בפורים. אני שנה אחת הייתי בירושלים, התביישתי.

אמרתי, אוי ואבוי, זה חילול השם אחד גדול.

באמצע התפילה, אוי, וצועקים וזה. מה זה, זה בית כנסת? זה כבוד התורה? מה זה? בפורים ככה לעשות ליצנות בית הכנסת?

ולצעוק פתאום, וצמח דוד עבדיך על המינים הלשינים, או שהוא קורא באמצע תפילת 18 וכל מיני קטעים אחרים.

אוי ואבוי לאחד כזה. בפורים אפילו לעשות כזה דבר אסור.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה, מי שיש בו יראת שמיים אמיתית,

לא עושה את הדברים האלו. מי שהוא מכניס כל מיני דברים לפה,

ואוכל כל מיני דברים שהוא לא צריך, אז הכל מותרים לכם, מותרים לכם, ואז הוא גם עושה שטויות.

בנוסף, צריך מאוד מאוד להיזהר בדבר הזה של אוכל שלום להעליב או לפגוע אנשים בפורים.

מצד אחד זה פורים, האדם רוצה להתלוצץ ושמח, מצד שני הוא פוגע באנשים, לפעמים האדם לוקח את זה, זה קשה וכן שלום יכול למות מזה

מהפגיעה או להיפגע וכו'. גם בפורים אדם צריך להיזהר בכבוד בני אדם.

זה מאוד חשוב הדבר הזה.

כן, יש שנהגו בהרבה הרבה מקומות להישאר ערים כל פורים ולשבת ולעסוק בתורה.

למה כתוב הדר בגמרא,

מגילה הדר קיבלוה בימי אחשורוש.

שהם זכו וקיבלו שוב פעם את התורה בימי אחשורוש.

מה הייתה איזו זכייה שלהם שהם זכו לקבל את התורה עוד פעם? אחרי שהם אכלו ונהנו מסעודתו,

מהסעודה,

ביטנם אלוהיהם,

מהסעודה של אותו רשע,

הם אכלו שמה מכל הזה והם עשו על זה תשובה, עשו על זה תיקון.

בסדר?

עשו תיקון על הדבר הזה, לכן בלילה הזה יושבים ועוסקים בתורה ולומדים,

זו לא חובה.

מי שרוצה, מי שאין בו כוח ויודע שמחר הוא לא יאכל רק מסטול מחוסר שינה בפורים,

ולכן אישה, היא ילמד כמה שעות,

היא ילך לישון כדי שהוא יוכל לקום בבוקר, להתפעל בנץ,

לעשות בזריזות את כל המצוות, משלוחי מנות, שעודות פורים והכול יבוא על מקומו בשלום.

כן.

יש מחלוקת לגבי ברית מילה, מתי לעשות אותה ביום פורים?

נולד בשעה טובה בן, צריך לעשות ברית מילה, ביום השמיני זה פורים.

אז יש דעה אחת בהלכה שאומרת שיעשו את הברית מילה, מתי?

קודם קריאת המגילה.

ולמה אנחנו אומרים? ליהודים הייתה אורה, אורה, פירשו רבותינו, זאת תורה.

ושמחה, שמחה כפשוטו,

וששון

זו מילה.

זה ברית מילה. ועיקר אלו תפילין.

לכן אנחנו עם תפילין קוראים? אז אם יש ברית,

יש, מה נדבר שאומרת? עשו אותה לפני המגילה.

שכשתקרא את המגילה יקוים המצוות שעשית.

נו, אורה, שמחה וששון זה מילה ועיקר.

אבל יש לנו אומרים לא, לא, לא, אל תשנה מסדר היום. לפעמים אנשים ממהרים פה, שם וזה.

לא משנה מסדר התפילה. בסדר התפילה קוראים את המגילה בסוף, באמצע הובל לציון שם, אז תקרא אותה שם,

ותברית מילה תעשה לאחר מכן, שלא יפריע לתפילין.

יפה.

אותו דבר,

כשאנחנו קוראים את המגילה, כשאומרים ליהודים ואורה, ושמחה, וששון ועיקר, אמרנו ועיקר אלו התפילין,

צריך למשמש בתפילין שלו, שנמצאים עליו,

בשעה שהוא קורא איתם את המגילה.

יפה.

כן, דיני ומנהגי פורים, גם אמרנו אותם, אדם צריך להסיר מחלוקת מביתו, לפעמים היה צער רב דווקא בפורים.

במקום שמחה הוא מביא מחלוקות וכל מיני זה.

יעשה מצוות, יעשה זה. יש נהגו להתחפש

בכל מיני פרצופים בפורים. כמובן שאסור, זה איסור לא ילבש, זה דאורייתא.

לא ילבש גבר שמלת אישה.

אסור לאדם להתחפש לאישה אפילו בפורים.

לכן גם את הילדים הקטנים לא מחפשים לאישה.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה שאדם יקפיד,

יחפש אותם לגדולים וצדיקים והכול כמו שצריך.

יש סגולה שכתבו רבותינו להגיד 120 פעמים ברוך מרדכי.

אני אקרא לכם את זה מבפנים, כתבנו את זה.

טוב לומר בפורים ברוך מרדכי, זה לא חובה, טוב לומר.

120 פעמים, והם כנגד חמש אבנים שבשם מרדכי הבונות 120 בתים. ויאמר כן בלילה וביום, וטוב לומר גם ברוכה אסתר בת אביחיל, 24 פעמים.

יעשה כן ביום ובלילה, זה ככה, כי אין סגולה כזאת.

מי שרוצה יעשה משלו לא. לגבי מתנות לאביונים,

אז נהגו באמת ליתן בית מתנות לשני אביונים, שתי מתנות לשתי אביונים.

זה נאמר במגילה, ומתנות לאביונים,

כן, משלח מנות ומתנות לאביונים.

דרשו חז'ל,

בית מתנות לבית אביונים, ולכן קבעו חז'ל שייתן ביום הפורים שתי מתנות לשתי אביונים, מתנות לכל אחד של מנות או מעות או אוכלים ומשקיעים.

אם אתה מביא לו עוף,

לא שחיטה פרטית, אתה מכשיל אותו,

אז עדיף שלא תביא לו את הדבר הזה, אתה מקבל עונש במקום סחר על זה.

לכן תביא לו, אם יש לך שחיטה פרטית, עוף טוב, כמו שעושים בקהילות פז,

תביא לו עוף כזה, כמו שצריך,

תעשה לו את זה ככה חנג'ורי במנגל עם מילוי אורז וצימוקים ותביא לו ככה כמו שצריך,

כן?

בנוסף לזה, או שתביא לו מעות.

אז היום עושים חשבון של מנת פלאפל.

כמובן, הייתי עם הרב דורפמן, הוא גם היה איתנו שם,

בסעודה של החברה קדישא, בתענית.

אז גם צריך לבדוק שהחומוס לא יהיה מתולע.

תחנו את התולעים וברכתו שהכול נהיה עכשיו, כן? אבל יש רוב תולעים ומיעוט חומוס.

אז צריך לבדוק את הדבר הזה, שלא יכשיל אותו, הוא מביא לו עכשיו פלאפל.

נותן לו סכום של מנת פלאפל.

20 שקל בדרך כלל, מנת פלאפל עם שתייה.

20 שקל של המחמירים, של החמש טעמים.

מנת פלאפל רגילה גם עולה. 12 שקל עם שתייה.

5 שקל. 5 שקל, זה לחסכנים.

זה יכול להיות עם התולעים, תיזהר, זה כזה זול.

תדע לך, בדרך כלל שבאולם המנה זה זול, זה סימן שיש שם בעיה.

אז אם זה 5 שקל, 6 שקל, זה צריך לחשוד שם, לבדוק טוב, טוב, מי נותן את ההכשר,

ואם המשגיח נמצא, או שהוא רק בא להחתים

כרטיס פעם בשעה, פעם ביום, סליחה.

יפה.

גם קודם כל מצווה ומצווה שאדם עושה, צריך לומר נוסח לשם איחור. עכשיו אני בא לקיים מצוות מתנות האביונים, מצוות משלוח מנוע, מצוות תקירת מגילה,

מצוות משתי פורים וכולי וכולי. יגיד את הדבר הזה,

והשם יסייע בידו שיהיה הכל כמו שצריך.

מה הדין אם נתתי את המתנות לאביונים בלילה? יש לך בארגוני חסד, הוא אומר, תקשר,

אנחנו נותנים לך בו ביום, איזה בו ואיזה ביום.

איך אתה נותן? אתה מכיר אביון, תיתן לו אישית, זה הכי טוב.

בסדר?

הוא נותן בו ביום. זה לא בו ביום, אתה נותן בלילה והוא נותן בו ביום, איך בו ביום?

לכן אם אתה מכיר, עדיף שאתה תיתן מאשר תעביר לאחר שאומר לך שהוא נותן בו ביום ולוקח את זה לכיס שלו.

כן? צריך להיזהר בדבר הזה.

יפה

בוא נראה,

כתוב בפורים כל הפושט יד נותנים לו, אה?

לא לשכוח, מה הכתובת שלך?

אני זוכר, הייתי, היו אלמוג שאני מתחיל לפני ברק,

נעל בר ולדבור לה שמה, אז הייתי מצד את הכיסים שלי, חצי חם, חצי קר.

מה היית? מצד את הכיסים שלי, בגלל הילדים.

בגלל הילדים. יפה.

אז זה כל הפושט יד נותנים לו,

אז לכן אדם צריך להשתדל בדבר הזה לתת,

אז מה תעשה? כמו שאמרת, 100 שקל תפרוד אותם להרבה שקלים,

יש כאלה ילדים, מה אתה מביא לי שקל?

תביאי 10 שקל.

לא פראיירים.

אז אתה נותן לו ככה כמו שצריך.

את הזה, וככה מחנך אותם, גם לחנך את הילדים במצווה הזו של מתנות לאביונים. לא רק אתה, אלא תן להם, גם שהם ייתנו, זה נותן להם ככה זכות כמו שצריך. הנתינה זה מגיל 13 לזכר,

מגיל 12 לנקבה, ומחנכים את הקטנים גם כמו שצריך.

יש מחלוקת מה הדין אם אני נותן צ'ק.

נותן צ'ק. עכשיו, העם, זה רלוונטי לעני.

הוא עכשיו צריך לאכול, הוא לא צריך עוד מחר,

מחרתיים, עוד שבוע שתיפארה לו בבנק.

האם קיימתי מצוות מתנות לאביונים או לא? יש בזה מחלוקת.

אז לפי הרבה הרבה דעות זה לא יוצא ידי חובה עם צ'ק.

או באשראי אולי כן, אני יודע מה.

אבל תן לו את המספר של הוויזה, תגיד לו, אתה יכול.

היום,

תחגוג כמו שצריך לכבוד פורים.

כן.

יפה.

אפשר גם לעשות, בהרבה מקומות נהגו שהאברך נותן לאברך.

היום אברך זה בגדר של אביון.

מה יש לו מסכם? בקושי דירה יש לו מזכיר.

זה משלם איזה 6,000 שקל על מטר וחצי,

וככה, והמשכורת 1,500 שקל, אולי קצת עכשיו יותר, 1,700-1,800.

200 שקל זה מצב טוב.

כן. טוב.

כנראה ששם אין כסף.

כן.

אז באמת, בדבר הזה, אברך יכול לתת לאברך ולקיים את המצווה הזאת

של מתנות לאביונים כמו שצריך.

יפה.

דיני סעודת פורים ומשתה פורים, אמרנו,

כתוב במגילה לעשות אותם ימי משתה ושמחה,

מכאן שצר אדם לסעוד את ליבו במיני מאכל ומשקה משובחים בסעודת פורים.

כמובן שאת סעודת פורים צריך לעשות אותה קודם זמן של תפילת מנחה.

כי הגיע הזמן של תפילת מנחה, המשנה אומרת בשבת, כמדומני,

משניות שבת, כן, שאסור לאדם לאכול ולא לעבוד בורסקי וכו' וכו' וכו'. למה הגיע הזמן תפילת מנחה? צריך להתפלל.

לכן, השתדל לעשות אותה קודם זמן תפילת מנחה. יש כאלה שנהגו להתפלל מנחה ואז לעשות סעודת פורים,

שככה שלא יתפלל מתוך שכרות, זה מאוד חשוב, שילך ציבור שהוא שיכור, אסור לו להתפלל.

הלך באיזה חתונה ושתה שם, ואורך הכל ערבית.

מה יריב, מה יריב? אי אפשר להתפלל איתו.

איך אתה באת, חצי שיכור, אתה עכשיו רוצה להתפלל,

מותר לו לעלות לדוכן, אסור לעלות לדוכן, צריך להקפיד בדבר הזה, הרבה נכשלים.

יפה, בסעודות פורים גם ידליק נר לכבוד מרדכי ואסתר,

יבקש בקשות, יתפלל,

גם כשהוא אוכל בפורים לא לאכול יותר מדי, תלמיד חכם כתוב שהוא אוכל כמעט ומשאיר

מקום בבטנו,

וכמובן שגם ישאיר מקום פנוי בשולחן זכר לחורבן בית המקדש.

גם ביום פורים צריך לזכור את עניין חורבן בית המקדש,

שאנחנו אומנם שמחים שלנו מה לאכול, והגדוש ברוך הוא אין לו בית.

צריך לזכור את הדבר הזה ולהתפלל שבזכות

הנס הזה, גדוש ברוך הוא עשית איתנו ניסים ונפגעות, ויזכה, ויגל אותנו כמו שצריך.

יש שנהגו לקחת שני בדי הדסים ולברך עליהם בורא עצי בשמים.

למה הדסה?

בלשון הדסים.

אז נהגו לברך על בשמים שהם רומזים לאסתר, היי קרויה הדסה.

יפה, כן, בשר בהמה זה לא רלוונטי לנו,

כי אין שחיטה כרגע של בקר,

אבל עוף,

כרגע שאין לו בשר בהמה,

יכול לאכול.

וישתה יין וישתכר וירדם על מיתתו. וקודם שישתכר מהיין שלו יש נוסח

שהבאנו גם בספר, יגיד את הנוסח הזה,

זה נוסח על השכרות,

לשם מיוחד לכבוד השכרות,

שעושה מצווה של

שכרות ביום הפורים,

כמו שצריך כתב וכתב, כמובן לא להשתכר ולעשות עבירות, זה לפגוע ולהעליב ולהרביץ ולהכות.

על זה לא דיבר הכתוב.

אוי ואבוי של אדם שעושה כזה דבר, השם יאכם.

זה מובא בגמרא, חייב איניש לבסומי בפורייה

עד דלא ידע בין ארור אמן לברוך מרדכי, שאם יאירו את ארור אמן לברוך מרדכי, יתבלבל.

זה נקרא האדם שמשתכר.

יפה.

יש הרבה שהולכים ככה שיכורים, גם בלי יין.

טבעי, כן, יפה.

אותו דבר לגבי נתירת ידיים, ברכת המזון, זימון, ברכות,

כוס של ברכה וכן על זה הדרך.

כתוב שימעט בשתייה,

ועדיף שיבחר את הכל כמו שצריך, למה ברכת המזון דאורייתא.

פרנסתו של אדם תלויה בדבר הזה של ברכת המזון, אמרנו,

בשיעור של

פלא יועץ. לכן מאוד חשוב בדבר הזה שהאדם יקפיד.

אותו דבר יש מסכת מגילה. רבותינו תיקנו ללמוד את המשניות כל מועד.

פורים זה נקרא מועד, צריך ללמוד משניות מסכת מגילה.

מגילה, לכן חכם עיניו בראשו.

גם לוקח את הילדים, לומד איתם,

מלמד אותם, הוא עצמו לומד על השולחן ולא רק מדבר,

אוכל שלום לא לדבר דברים בטלים ולשון הרע, כמובן שגם צריך לשמוח,

להתפלל בשמחה והכול על הצעד הטוב ביותר.

יפה.

לגבי אמירת על הניסים, יש אנשים שעושים סעודת פורים עד שושן פורים.

זה נקרא י״ד, הוא עושה את זה עד ט״ו בלילה.

לגבי אמירת על הניסים, אנחנו אומרים בשני הימים,

גם ביום י״ד, גם ביום ט״ו,

ולכן ממשיך בברכת המזון ואומר על הניסים. אותו דבר לגבי ת״ו שעושים וכבר הגיע ליל ט״ז,

אז גם שמה, כיוון שהמשך בסעודתו,

הולכים בתר עיקר, בתר התחלה, מתי התחיל, ולכן יאמר גם אז על הניסים בברכת המזון.

כן, זה דומה להלכה הזאת שיצא שבת ועושים שבת חתן, נגיד ארוכה, ויצא שבת וזה, גם הוא מזכיר אצל החליצינו.

כן?

אבל יצא שבת, עדיין מזכיר. כן, ברחמן בברכת המזון צריך לשים לב.

לכן ברכת המזון בפורים, חובה לקרוא מתוך סידור, לא צריך חובה

לקרוא מתוך סידור מילה במילה, כמובן שגם כל השנה, לא רק זה. אבל בפרט בפורים, כי יש תוספת של הרחמן, הוא יעשה עמנו ניסים ולפלאות,

כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ואז מוסיפים את הנוסח

גם בתפילה.

זה רק פעם בשנה, רבוי זאי, לא לפספס את זה.

פעם בשנה במשך יומיים, כן?

ביום י״ד ט״ו, אנחנו מזכירים ביום מרדכי ואסתר בשושן הבירה וכו' וכו'.

לכן צריך גם בברכת המזון וגם בתפילה לשים לב לדבר הזה. יש הרבה מקומות בבתי כנסת שנהגו לומר, ואללה ניסים בכל.

למה? כדי להזכיר לאותם אלו שטרודים ושוכחים.

ובסיום, סעודת פורים קודם ברכת המזון, אנחנו מדברים על שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון.

היינו כחולמים, אבל פה ביום פורים אומרים מזמור צדיק ח' שבתהילים.

מה זה מזמור צדיק ח'? מזמור שירו להשם שיר חדש כי נפלאות עשה, או שיהיה לימינו וזרוע קדשו, הודיע להשם בשעתו לבני הגויים.

ובכל זאת אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא יודיע כוחו וגבורתו בגויים, ואנחנו בעזרת השם נזכה להיגאל.

לגבי משלוח מנות, אמרנו נוהגים לתת בית מנות

לשני אנשים. מה זה נקרא שתי מנות?

דברים הנאכלים. אחינו האשכנזים יכולים גם לתת ממתקים ושוקולדים.

גם תקים ושוקולדים, מישהו חולה סכרת. יש מחלוקת אם יוצאים יתוך ממתקים ומשלח מנות שכזה,

כי המשלח מנות צריך שיהיה אכיל.

כרגע נאכל, לא סתם שהוא קיבל אותו ואגר אותו עד לפסח,

ושבוע לפני פסח הוא מחפש ילדים שיאכלו,

ואחר כך ההורים צריכים לשלם בכל פסח לרופא שיניים,

במקום לצאת עם הילדים ולשמח אותם בכל המועד.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה שאדם יעשה דבר טוב. יש הרבה מקומות שראיתי ששכנים עושים לשכן ארוחה.

שכן עושה לשכן ארוחת בוקר.

בדרך כלל בפורים אנשים טרודים, אני לא יודע מזמן, עסוקים בשלוח מנות, ילדים, תחפושות,

אבא הוא משך לי, אמא היא לקחה לי וכולי, אז הם יותר טרודים. לכן מה יעשה? חכם עיניו בראשו, מכין ארוחת בוקר.

הוא רוצה להביא משלח מנות, מביא ארוחת בוקר, יעשה לו שם טוסט,

יעשה לו סלט, כמובן שהכול יהיה כמו שצריך, ירקות של זה, של לא יהיה בהם את הזה של שמיטה,

יעשה את הכל מוסר גבינה, ישים לו הכל שם בהכשרים טובים,

ומביא לו, הוא דופק בדלת, הנה משלח מנות, הנה משקה, מכין לו נס קפה, אני יודע מה, אייס קפה.

מביא לו ככה, זה משלח מנות הכי טוב. למה?

הוא גם אוכל את זה עכשיו, גם זה, וכנגד זה הוא מחזיר לו אותו דבר, עושים את זה ארוחת צהריים.

פרווה או בשרי, דגים, לא משנה.

יפה.

למה אנחנו מקיימים את המצווה של משלוח מנות? כדי להרבות אהבת חינם בעם ישראל.

וכל המרבה במשלוחי מנות, הרי זה משובח.

לא אמרנו שתקנה. יש הרבה מקומות היום שנהגו לכל מיני רבנים לעשות מתנה.

זה לא משלוח מנות, אלא זה מתנה, נותנים לו כל מיני דברים.

אז חכם אליו, וכשאתה רוצה להביא מתנה לרבה של הילד שלך, אין בעיה.

אבל תביא לו את זה גם עם בקבוק יין ואיזה קופסת שימורים של טונה.

כן, אבל אם אתה לא מביא לו את זה עם זה,

אז זה לא יוצא ידי חובת משלח מנות. הבאת לו עוד ספר מתנה.

הבאת לו עוד קערה מתנה, עוד איזה כלי.

אבל גם עם משלח מנות לא יוצא ידי חובה.

למה צריך שיהיה או שני מיני מאכל,

או מין מאכל ומין משקה? אם הוא מביא לו תרנגולת.

אומר לו, אני שמעתי שאתה אוכל רק שחיטה פרטית, מצטער להגיד לך, ידידי, אין לי שוחט טוב.

השוחט שלי עכשיו נמצא שהוא לא יודע לבדוק סכין, מביא לו תרנגולת, קח, תסתדר עם הקוקוריקו הזה,

והכול יהיה בסדר. או שהוא מביא לו כבש הביתה, הוא אומר, הנה, זה הולך לחודש ניסן,

קורבן פסח.

מביא לו את הכבש, הוא אמר, זה לא יוצא ידי חובה, למה?

זה התרנגול הזה לא שחוט, הכבש הזה לא מוכן, מה, עכשיו ישחט אותו? איפה יכין עכשיו פורים, הוא עסוק בכל מיני מצוות?

אותו דבר אם הוא רוצה להביא סיגריות,

או טבק, או בגדים, או מעות, או ספרים וכולי,

לא יוצאים בזה ידי חובה.

למה זה צריך עניין של מאכל? הוא משלח מנות,

מנות, מנות מלשון מאכל, שאדם צריך להביא לחברו איש לרעהו, כן.

אם הוא אוהב שוקולד עם הבן אדם הזה, יש כאלה אנשים, בלי שוקולד לא חיים.

אז באמת בשבילו השוקולד זה אוכל.

אז תדאג לו לאיזה שוקולד ככה, בהכשר טוב של הבדץ, תביא לו, כן, פתרת את הדבר הזה.

יפה.

יש כאלה מביאים משלח מנות,

חושבים שזה פורים, אז אפשר להסתלבט.

אז הוא מביא במבה ככה של שקל וסוכריה על מקל לבן אדם מכובד, ראש שבעה.

זה ביזיון, כבוד התורה, מה אדם מביא כזה דבר? תביא מכובד כמו שצריך וזה,

תן לו כמו שצריך.

יפה.

גם בדבר הזה מאוד חשוב, לפעמים הבעל עושה את כל המשלוחים, והאישה לא יוצאה ידי חובה משלח מנות.

אז לא טוב שאדם יביא לשכנה משלח מנות, זה חוסר בצניות,

אפילו שהיא נשואה והכול.

בין מבוגרת היא מבוגרת מאוד.

לא משנה בין רווקה, בין מבוגרת, לא משנה הגילאים.

זה לא צנוע, זה לא טוב בדבר הזה, ובלבד שיש בזה כעין חיבה

שהוא מביא לה.

אז לכן מאוד חשוב הדבר הזה שיביא לבעל.

לא משנה עדיין.

עדיין יש פה מצב של מראית עין וכולי, לכן לא נכנסים לדברים הללו.

תן לאשתך, היא תביא לה, פתרת את הבעיה הזאת.

אז זה גם האישה צריכה לעשות, וכן על זה הדרך.

גם האנשים, גם הקטנים והכול, או הילדים,

בזה פתרת את הבעיה של משלח מנות כמו שצריך.

כן,

לגבי שמחות בפורים, אדם יש לו שידוך,

כן, שידוכין, אירוסין, ברית מילה, פדיון הבן וכולי,

נוהגים לעשות את זה.

לגבי חתונה בפורים, זה בעיה.

לא הבעיה?

מותר אמנם לשא אישה בפורים, אבל אין מערבין שמחה בשמחה.

ועכשיו יש שמחת פורים.

אז לכן את החתונה וזה, עושים בלילה.

מאוחר.

יש כאלה שמחמירים, גם לא מתחתנים,

לא בי'-ד', לא בט'-ו'.

כן, לא לערב שמחה בשמחה.

בפרט כשאנשים באים לעולם שיכורים, זה מפחיד.

או מחופשים, וזה המצב הביטחוני של היום, זה בעיה.

לכן,

עדיף שידחה את זה או זה,

או יעשה את זה קודם לכן.

יש איסור גדול לעשות את הדבר הזה שנקרא רב פורים.

במקומות עושים, צוחקים על זה, צוחקים על העוץ,

מחקים את הראש שבעם,

נגיד על זה,

הרב פלוני אלמוני, אסור לעשות את הדבר הזה בפורים. זה איסור מאוד מאוד מאוד גדול,

בפרט שלא הוא הותר בפורים שמחה ועוללות, סכלות, אלא שמחה של מצווה.

ואם הוא רואה קבוצה של אנשים שעושים כאלה דברים,

אז אסור לו רגע אחד לשבת שם, זה נקרא מושב לצים.

יפה.

כן.

יש כאלה שעשו מסכת פורים.

שמעתם על זה?

זה נקרא מסכת פורים, עושים ארבעה נפצים הם.

פעם הביאו בישיבה את זה.

החזיז, הזה, ופה ושם, וזה עשו מזה כן דף גמרא עם תוספות ורשי ועושים דבר הזה. זה גם צחוק ועוללות לעשות מתורה, דברים כאלה אסור.

לכן כל הדברים הללו אסור לעשות אותם בפורים.

אם הוא רוצה לקרוא, הלכות יום העצמאות.

יש כל מיני ספרים שעשו הלכות יום העצמאות.

יום העצמות. יום העצמות. אז זה הוא יכול לקרוא.

אבל זה של לעשות מדף גמרא ליצנות וכולי,

פשוט הדבר שלו.

כן, לגבי עשיית מלאכה,

כתוב כל העושה מלאכה

ביום טוב, בימי שמחה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. לכן לא משתלם לעבוד.

תגיד, אבוס חאבו, בפורים אני לא עובד.

שושן פורים אני אצא לדוד בירושלים.

מצטער, אני אהיה ביומיים פטור מעבודה.

זה יום טוב, לא נוהגים לעבוד פה, לא הולכים לעבודה.

יש לו מכולת, אני לא יודע מה, אז הוא צריך חצי יום לפחות.

אבל חצי יום שני, לפחות את החוק, יש שמחה והכול וזה.

בסדר? אז לכן כל הדברים הללו אנחנו לא עושים אותם בפורים.

יפה.

הוא רוצה עכשיו, היה לו חידוש יפה בפורים, צריך חדש חידוש.

היה לו חידוש יפה, מותר לו לכתוב אותו.

על גבי הדף זה לא נקרא מלאכה.

יפה.

פה נהגו בסמוך ליפו, כן, תל אביב, יפו, נהגו אצל האדמו״ר מביצ'קוף, שם עושים גם קריאת מגילה ביום השני.

יש מקומות שעושים עם ברכה, יש מקומות שעושים בלא ברכה ביום טו.

אבל מי שהולך למקומות בירושלים, שזה ודאי לא כרמות שיש שם מחלוקת,

שעד היום היא לא נפתרה המחלוקת הזאת,

אם כן לקרוא ביוד וטו או רק לקרוא בטו.

אז באמת במקומות הללו אנחנו נוהגים לא לקרוא בהם מספק,

אלא

קריאה בלי ברכות.

אבל מקום שהוא ודאי מוקף חומה מימות יהושע בן נון וכולי, כמו יפו וזה,

אז שם באמת באמת אפשר לקרוא עם ברכה.

בסדר? כמו שצריך, עם ברכה תחילה,

ברכות תחילה בסוף.

לכן יש הרבה אנשים שנוהגים לנסוע לירושלים ביום טו כבר,

כדי להתחייב בכל המצוות, ונשארים שם בלילה,

קוראים את המגילה ביום ובלילה, בטו ובלילה וביום,

ובאמת פותרים את הדבר הזה.

יפה.

כן,

קצת נגיד גם דיני אבלות, היום אנחנו עוסקים בסיום ז' באדר, אז ככה זה גם קשור לימי פורים.

לגבי עלייה לבית הקברות,

ביום פורים, בתום השבעה,

לא עולים, גם לא ביום השלושים, ולא בתום, גם אם זה שנה, גם לא עולים, אלא או מקדימים את זה או מאחרים את זה. בדרך כלל נוהגים להעלות את זה. אם אדם נפטר ביום פורים, קוברים אותו,

קבורה לעלות, אבל

לא נוהגים אבלות בפורים, כן?

אבל הימים הללו עולים למניין של שבעה באבלות, כן, נוהגים.

אותו דבר לגבי אונן, אדם שנפטר,

מתו מוטל לפניו,

והוא זה,

האדם הזה

פטור מכל המצוות.

אונן פטור מכל המצוות, אז מתי יקרא את המגילה? אחרי הקבורה.

אם הקבורה כבר תהיה בלילה, פספס באותו יום.

אז יכול לשוב לקרותה ביום, בלילה פספס,

שוב לקרותה ביום שלמחרה.

כן, לגבי אכילת בשר ושתיית יין

אצל אונן ביום סעודת פורים,

אף על פי שבדרך כלל אסור,

אז כלפי עצמו יהיה לו מותר לאכול בשר ולשתות יין, במיוחד שמנהג בני ספרד כן לעשות את הדבר הזה,

שאוכלים בשר ושתות עם יין גם במהלך שבעת ימי אבלות,

אז אין בעיה בדבר הזה.

כן, גם אבל עושה קריאה בפורים,

זה אומר ברוך דעיין האמת, אבל מחליף את החולצה שלו בחזרתו

מבית הקברות לחולצה אחרת.

ביום פורים אין אבלות, מה שנקרא, בפרהסיה.

סעודת הבראה ביום פורים, נהגו לעשות אותה בדברים עגולים.

יש כאלה שנהגו לעשות אותה בקפה ועוגה

וכולי בסעודת פורים,

וכן על זה הדרך.

צידוק עדין בפורים, אנחנו לא מספידים בפורים. למה זה יום טוב?

לא מספידים.

אלא אם נפטר צדיק גדול ובפניו הוא נמצא פה, אז מספידים אותו. אבל אם הוא נפטר והוא בחוץ לארץ, לא מספידים, בסדר?

יפה. לגבי קבלה של משלוח מנות,

זה מאוד מצוי, אדם הזה, אדם בתוך שנה,

או אשתו בתוך שנה לפטירה של אחד מההורים,

ורוצים השכנים להביא לה משלוח מנות.

רוצה להביא לה משלוח מנות,

אז לקבל את זה קצת, יש בעיה

לקבל את זה.

לתת, הם צריכים לתת.

בסדר? לתת, הם צריכים לתת, אבל לקבל משלוח מנות יש קצת

בעיה בדבר הזה. אז הנה, אני אקריא לכם את זה מתוך בפנים.

אבל בתוך יב חודש,

ואפילו בתוך שבעה, חייב לקיים מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, וישתדל לשלוח מנות מאכל, ולא תפנוקי מעדנים ומילי מתיקה.

וכן לא ישלח להרבה אנשים, אלא רק לאדם אחד לפחות,

ואחרים לא ישלחו לאבל כלל.

ואם שלחו לו, יקבל מהם, לא יפגע בהם. וטוב שאחד מבני הזוג שאינו אבל יקבל את המשלוח מנות,

כדי להוציא אותם במצווה ביזר ואוהדי חובה.

ומנהג בני אשכנז ותימן שלא לשלוח מנות לאבל כל יב חודש על אביו ועל אמור, כל שלושים יום על שער קרוביו.

אחים החיות, שלושים, כן, שלושים יום, גם לא מקבלים. ואם שלחו, מקבל אותם.

והיוצא השולח ידי חובת המצווה, אפילו אם הוא לא מקבל את זה. למה הוא קיים את המצווה של השליחה, והם,

לקבל, לא צריכים לקבל את הדברים. והוא לא חייב גם להודיע, אני באבל, אני בתוך שנה, אני בתוך שלושים, אני, זה לא חייב להודיע.

בסדר?

יפה.

אז האשכנזים חסכו, לא מקבלים משלח מנות.

אבל אצל הספרדים, שלא היה באף בית, בעזרת השם, אבל רק שמחות, אז

אפשר לתת את זה.

לגבי מוזיקה, אבל שהוא תוך 12 יום או 30 יום,

מוזיקה אסור לו לשמוע עדיין כל השנה, אף על פי שזה סודת פורים, בפרט שזה קנה נגינה או דיסקים וכולי,

של זמרים קשרים, אסור לו לשמוע.

בסדר? יכול לשמוח בביתו לשיר, אבל לשמוח ולשמוע מוזיקה,

פשוט הדבר הזה שעשו לו.

כן.

טוב,

נעצור פה בעזרת השם, שיהיה לכולנו פורים שמח.

אמן. שהקדוש ברוך הוא בעזרת השם יגאל אותנו גאולת עולם ממש, בזכות

מרדכי ואסתר,

ונזכה בעזרת השם למחות זרעו של עמלק, אמן ואמן.

רבי חנן המקשר מרדכי ומרדכי וברוך הוא דרכות ישראל לפיקה ארבעה מדום המצוות שנאמר,

נא יחפץ למעצית, כל יגדיל תורה ויעדיר. יש פה את המלאכים.