פרקי דרבי אליעזר - א' | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

דברים שנלמד הלילה בעזרת השם יהיו לעילוי נשמת

מרים בת שמחה, ארוח אדמונאי תניחייה בגן עדן.

אנחנו מתחילים ספר

גם לעילוי נשמת כל הנזכרים, ובכללם יצחק בן,

חנה ארוח אדמונאי, וגם

כל הנזכרים.

טוב, אנחנו מתחילים פרקה דה רבי אליעזר. פרקה דה רבי אליעזר קרוי גם בשם

מדרש,

והמדרש הזה הוא מדרש מאוד מיוחד.

הוא מתחיל במעשה שהיה עם רבי אלעזר בן אורקינוס,

שעליו התנא באבות אומר בור סוד שאינו מאבד טיפה,

ובהמשך שלו כתובים הרבה סודות,

ובכללם

מוזכר כוכב שביט

שבדרכו לפה,

אז הוא גם מוזכר.

אז בואו נראה את הדברים בעזרת השם.

זכרתי, זכרה לרב.

הטלוויזיה עכשיו מדבר על איזה מישהו בארצות הברית

לפני מיליארד ושלוש מאות שנים התנגש נקודה שקורה בנקודה שקורה.

כן. כולם בהקשבה, הטלוויזיה כאילו.

כשזה יגיע לפה זה יהיה יותר מנקודה.

נקודה בת כמה קילומטרים, הרב אומר.

כן.

יאללה, רבותיי, תורה.

מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו לאביו חורשים.

היה לאבא שלו, היה עשיר גדול, היה לו שדות. בזמנם העשירות לא הייתה נמדדת בשטרות או מטבעות,

היה נמדד בקרקעות.

היום היה לנו נימול

בין

ארבעים ומשהו, ארבעים ושש,

ואחרי הברית הזאת היה גם מישהו שהוא הגיע במיוחד מתשקנט בבוכרה,

והוא היה צריך לעשות הטפת דם.

אז הוא בהתחלה פחד, הוא חשב שזה תהליך קשה, והוא ראה את כל הכלים בחדר הניתוח והכול, הוא נלחץ,

נכנס ללרץ, אבל בסוף זה היה ככה כמו בדיקת סוכר ממש קטן, שהוא אפילו לא הרגיש.

אז מישהו מהחזה של הניתוח אמר לו, אתה רואה, זה הרב שמעון בוכרי.

אז הוא משלך, מה שנקרא משפחה.

אז הוא הוציא שטר,

שטר של, היה רשום עליו במספרים, אלף,

שטר בוכרי כזה שהעם מתעשקן.

הסתכלתי, אמרתי,

לא נעים, אתה מביא לי, תביא תרומה לארגון, אל תביא לי.

הוא אומר, לא, לא, זה בשבילך, בשבילך מתנה בגלל שאתה בוכרי.

טוב, בסדר, לא...

אז שאלתי אותו כמה זה שווה, רציתי לדעת.

אני לא יודע, אף פעם לא ראיתי את השטר הזה.

אז הוא אומר, כזה,

ועוד שלושה שווה דולר.

אז כשהייתי הערב אצל מישהו, הבאתי לו את זה במתנה, גם בוכרי.

זה יבוא השלישי ואחרי ביניהם,

שים לך את זה בחנות לברכה.

כן.

יפה. אז מעשה ברבי אליעזר בן אורקנוס, היה לו הרבה שדות, היה לו הרבה חורשים, עובדים, מה שנקרא, עובדי אדמה.

והיו חורשים על גבי המענה,

והוא היה חורש בתרשים.

ישב לו והיה בוכה.

אמר לו, אביב,

מי היה בוכה? רבי אליעזר.

הוא עדיין לא היה בדרגה של רבי אליעזר, הוא היה בינתיים עם הארץ.

אליעזר קראו לו.

הוא היה בוכה, אמר לו, אבא שלו, למה אתה בוכה?

שמא אתה מצטער שאתה חורש באדמת תרשים?

אתה באדמה הכי... עם סלעים ואבנים, בגלל זה אתה מצטער.

אתה יודע מה? אין שום בעיה, אני נותן לך, כמו המומחים, לחרוש

באדמה הכי טובה.

כן.

באדמה הכי משובחת, עתידית, זה נקרא מענה.

העביר אותו למענה, נתן לו את הכלי חרישה שיחרוש, גם שם הוא רואה אותו בוכה.

הוא אומר לו, מה אתה בוכה שמה?

ישב לו על גבי המענה והיה בוכה. אמר לו, מפני מה אתה בוכה?

שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה?

אמר לו, לא.

אז למה אתה בוכה? שואל אותו אבא שלו.

אמר לו, אני מבקש ללמוד תורה.

אני רוצה ללמוד תורה.

השתבח שמו.

אמר לו אבא שלו, תגיד לי, אתה הכל בסדר איתך?

אתה בן 28 שנים אתה,

ואתה מבקש ללמוד תורה.

תורה מתחילים מהחיידר, מהגן,

עוברים לחיידר,

אחר כך תלמוד תורה,

וישיבה קטנה, ישיבה גדולה, הכולל,

ואחר כך ממשיכים ללמוד. אתה בן 28 כבר, 28 זה כבר אחרי חתונה פלוס,

עם כמה ילדים כבר,

זה אברך כולל פלוס.

מה אתה עכשיו רוצה ללמוד תורה? אתה השתגעת?

איך אמר לו שם? מי תתחתן איתך?

מי יתחתן איתך? 28, עם הארץ רוצה ללמוד תורה.

ואתה מבקש ללמוד תורה.

עזוב את זה, קח לך אישה,

תוליד לך בנים, והבנים שלך ילכו לבית הספר, ילמדו תורה.

אלעזר לא קיבל את הדברים של אבא שלו, הורקנוס,

למרות שהורקנוס לא נשכח, היה אחד משלושה עשירי ירושלים.

בן ציצית הקיסת,

נקדימון בן-גוריון והורקנוס.

הוא היה אחד משלושה עשירים שיכלו להחזיק את ירושלים במצור וברעב שנים טובות עם העושר שהיה להם.

עד כדי כך.

ופה, מה הוא עושה? הוא צם שתי שבועות,

תענית, 14 יום הוא עושה,

וזכה לגילוי אליהו הנביא.

עד שנגלה לו אליהו הנביא זכור לטוב, ואמר לו, בן הורקנוס,

למה אתה בוכה?

בשביל מה אתה מתייחס? למה אתה בוכה?

אמר לו, מפני שאני מבקש ללמוד תורה. אני רוצה ללמוד מה זה, למה אני לא בוכה?

עם הארץ לא יבכה.

הוא בוכה על כל השנים שהוא בזבז, אני רוצה ללמוד תורה.

אמר לו, אם אתה מבקש ללמוד תורה,

עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי, שהיה גדול הדור,

ראש הישיבה הגדולה,

ושם תלמד תורה.

באמת ככה עשה?

אז לא היה רכבת קלה, רכבת כבדה,

אגד, כל מיני תחבורה, סופרבוסט, לא היה.

לקח את הרגליים שלו, אפילו חמור הוא לא לקח מאבא שלו, והלך לכיוון ירושלים.

בטרמפים,

בטרמפיאדה.

עולה הרים, יורד בקעות שם,

השתבח שמו.

והוא הולך לרבן יוחנן בן זכאי ללמוד שם,

אבל כשהוא הגיע אצל רבן יוחנן בן זכאי,

עמד אצלו, גם שם עוד פעם הוא התחיל לבכות, ישב לו והיה בוכה.

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, מפני מה אתה בוכה?

אמר לו, כבוד הרב, מפני שאני מבקש ללמוד תורה,

אני רוצה ללמוד תורה, לכן אני בוכה.

אמר לו, בן מי אתה?

מי זה אבא שלך?

שתק, לא אמר לו.

למה?

התבייש.

שלא יהיה ביזוי, כבוד של אבא, תראו מה זה, כיבוד אב ואם שלהם.

אמר לו, מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון?

אמר לו, לא.

אמר לו, עמוד וללמדך שלושת ה...

למדת פעם קריאת שמע? למדת פעם ברכת המזון?

למדת משהו?

אמר לו, לא.

אמר לו, בסדר, תעמוד פה ואני מלמד אותך. מה זה הכוונה עמוד פה ואני מלמד אותך?

הוא לא אמר לו, תעמוד על רגל אחת, כמו שהיה עם אותו אחד שבא ללמוד את כל התורה על רגל אחת. לא.

אלא הכוונה,

קבל על עצמך ללמוד.

זאת אומרת, כדי שאדם ילמד ממישהו,

הוא צריך לקבל ממנו

את הדברים,

ואחר כך הוא יקבל את מה שהוא אומר לו.

אם הוא לא מכין את עצמו להיות ככלי, הוא לא יוכל לקבל ממנו.

יכול להיות אחד יישב באוניברסיטה

והמרצה ידבר, והוא לא מעניין אותו בכלל, הוא יסלח לי בטלפון.

אתם יודעים, פעם היינו עולים לאוטובוס או לרכבת, כולם מדברים עם כולם.

הייתה שיחה משותפת.

היום כל אחד מדבר עם עצמו.

או מדבר עם עצמו,

או פעם אחת הייתי ברכבת, איזה אחד שם שירים בתימנית.

הוא שם באוזניות, אבל כל הרכבת שומעת.

הווליום הכי גמור.

או שכולם,

משהו שאי אפשר להבין. היום מנסים עכשיו להוציא את זה, אי אפשר,

לא יכולים.

היום ישבתי באיזה ועדה כזו, ששם דיברו,

אמרו, איך אפשר ללמד ילדים בכיתה י',

לעניין אותם?

הוא לא מקשיב למורה שלו. אתה רוצה שהוא יקשיב לך?

אתה בא בתור מורה, מה שנקרא, אורח.

איך אתה תוכל לעניין אותו? איך זה? אי אפשר, באמת אי אפשר.

אתה צריך לגעת באיזה נקודה שקשורה אליו כדי שהוא יבין. אבל יש לך 35 תלמיד בכיתה, איך תיגע בנקודה קשורה אליו?

למי? של זה או של זה, של זה או של זה.

אז רובם, לא מעניין אותם בכלל, לא במחשב.

או יהיו בטלפון שלהם, לא מעניין שום דבר. כלום.

פשוט מתנתקים מהכל, וזה בזבוז זמן שאין כדוגמתו. מה אתם חושבים, הרשעים האלה שתכנתו את זה,

הם לא חשבו על זה?

הרי כל המטרה שלהם הייתה שיהיה בזבוז הזמן.

ממש ככה, עבודה זרה לשמה.

לכן אדם צריך לעשות לעצמו סייגים. אם לא יעשה לעצמו סייגים, אי אפשר.

באת לכולל, תכבה את הטלפון, אי אפשר ללמוד עם טלפון דולר. אי אפשר.

אין אפשרות כזו, לא קיים.

הלאה.

והיה יושב ובוכה לאמר לו, בן מי אתה לא יגיד לו? אמר לו, מימיך למד תורה? אמר לו, לא, אז בוא תלמד קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון. זה שלושה דברים מיוחדים עיקריים ביהדות.

אמר לו, לא, לא למדתי.

עמד ולימד אותו את שלושתן. ועדיין יושב ובוכה. אמר לו, למה אתה בוכה? למדת שלושה דברים שלא ידעת עד היום. בן 28. כן?

לא בן 6.

בן 28. אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה.

אמר לו בסדר, והיה אומר לו שתי הלכות

כל ימי השבוע,

והיה חוזר עליהן

ומדבקן

והיה חוזר עליהן ומדבקן. אז מה הוא היה עושה? הוא היה מלמד אותו שני הלכות,

ושני ההלכות הללו הוא היה חוזר ומשנן אותם,

עד שידע אותם על בורים.

כמה זמן היה חוזר עליהם? כל ימי השבוע. שבוע שלם היה חוזר על שתי ההלכות.

עשה שמונה ימים,

היה שם שמונה ימים, זאת אומרת שבוע פלוס יום אחד ולא טעם כלום,

גם לא אכל.

זאת אומרת הוסיפה לארבע עשרה יום

עוד שמונה ימים נוספים

שלא אכל בהם.

עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן מזכן מדבר איתו, המריח שבינם לא אכל,

ועמידו מלפניו.

הסיט אותו כביכול ממנו.

למה? לא יפה.

ישב והגיע בוכה

היה מצטער.

אמר לו, מפני מה אתה בוכה?

אמר לו, מפני שעימדתני מפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שכין.

אתה גירשת אותי מפניך כמו חס ושלום להבדיל שיש לי צרעת.

שכין יש לי.

ככה.

מושגים היה להם.

מושגים היה להם.

אמר לו, בני, אני מברך אותך,

שלא תחשוב שאני סתם מזכיר את זה,

כשם שעלה ריח פיך מלפניי,

כך יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמיים.

כלומר, אני מברך אותך שהריח הזה שעלה מהפה שלך,

כמו שעלה ריח כזה, שככה יעלה ריח חוקי תורה מהפה שלך.

זאת אומרת, שיהיה פוסק, תלמיד חכם אמיתי.

אמר לו, בני, בן מי אתה?

טוב, תגלה לי.

אמר לו, בן הור כנוסני.

פששש. חשף לבניו חשיפה בלעדית.

משהו מיוחד.

אמר לו, אה,

והלא בין גדולי עולם אתה.

הרי אבא שלך זה אחד מעשירי עולם, גדול עולם.

ככה, איך זה יכול להיות, בן 28 ככה אתה?

ולא היית מגיד לי?

מה, זה, למה? הוא דחה אותו, לפחות היה שם לו איזה כרית,

משהו, זה בן של העשיר. עכשיו העשיר ישמע שהוא לא פינק את הבן שלו, מה יהיה?

לא יוציא צ'ק לישיבה.

לא במושגים של רבי יונחמן, לא שצריך את הצ'ק שלו, אבל...

כביכול, מה, הוא לא... בן של כזה עשיר והוא לא כיבד אותו? איך, איך

איך איזה דבר הוא פספס?

אמר לו, חייך, היום אתה שורד אצלי.

ארוחת צהריים היום אתה אוכל אצלי. נגמר, לא מוותר. בסדר גמור.

אמר לו, כבר סעדתי אצל אכסניה, אכלתי כבר.

סתם אמר לו, כן?

אולי הוא היה, עניין אותו עכשיו תורה,

לא מעניין אותו עכשיו אוכל.

תורה ותורה ותורה. אז כתוב, לעתיד לבוא,

לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם נשמוע דברי השם.

כתוב שאנשים במוד המשיח ירוצו עם מצוות, עם הדסים, עם זה, וברור. יש אחד ביפו, תל אביב, הוא כבר היום זקן, מבוגר ממש.

אבל עדיין שמעתי שהוא על כיסא גלגלים, והוא עדיין לא עושה את הדבר הזה.

אני זוכר ככה שהייתי, כן? הוא היה מסתובב שם,

כל בוקר חבילת

פטיבר גדולה,

בסמים,

עצה מיני עזבה הנותן ריח טוב בפירות, לימון.

ככה הוא מסתובב כל בוקר והוא עושה תיקון לעצמו, הוא אמר, הוא עושה תיקון, תברך, פראבות, מזונות.

היה פעמים שלנו, לא, לא, לא בא לי לאכול, אכלתי.

לא, תברך, אני רוצה לענות אמן.

עד כדי כך הוא זה.

הוא זה, שומע את הברכה מילה מילה, אם אין כיפה הוא שם לו כיפה, אמן.

הלאה, עצה, עזבה.

זה ככה יום-יום, במשך שנים.

בן אדם יצא לפנסיה, מה יעשה? הוא היה סנדלר נראה לי.

יצא לפנסיה, מה יעשה? תושב תל כביר, הוא חי עוד.

מה יעשה?

מה יעשה בבית שלו? יושב ככה, יראה ארבע קירות?

ילך לבית מדרש, לא... אז הוא מגיע לתפילות, מגיע קצת לשיעורים פה ושם. מה יעשה רוב היום?

אז הוא עושה זיכוי הרבים. כל היום הוא עושה את הזיכוי הרבים שלו, הולך

ומחיה אותו, ומזכה את הרבים, מברר גם, ועושה צדקה וחסד.

לפעמים אדם רעב ברחוב לא אכל איזה משהו, הוא מביא לו, זה חסד איתו, מחיה אותו.

בנוסף לזה, כל מצווה ומצווה, אמן, אמן, אמן, אני רוצה להגיד לך אמנים כאלה, בזכותו, כמה ברכות.

עכשיו זה גם יהודים שרחוקים מתוך מצוות ומברכים.

וכל מיני סוחרים וכל מיני זה, והשתבח שמו ברור העולם, אלפים טילי של משאיות, לא של סקיידים של איראן.

של מצוות של יהודי שעשה, והוא עולה עם זה לשמיים, והשתבח שמו ברור העולם.

היום שמעתי שהוא כבר על כיסא גלגלים והמטפל שלו איתו ביחד, הוא עדיין במצווה הזאת.

הוא לא מוותר על זה, הוא הולך פעם בשבוע, פעמים בשבוע, והוא עושה את זה מביא לדבר הזה.

אז זה, לעתיד לבוא כתוב ככה, שירוצו אחרי מצוות. עזוב, עזוב, אין לי זמן עכשיו, בוא בוא תעשה מצווה, בוא בוא, בוא תניח ספינים, בוא זה...

ככה עשו אחרי מצוות לרוץ כדי לצבור עוד זכות, עוד זכות, עוד זכות. למה עד כדי כך הזכויות יהיו... הכסף, הכל, שום דבר לא שווה.

הכל, כלום, כלום, לא שווה. לא יסתכלו על זה אפילו. אבל על מצוות?

כל מצווה ומצווה, שיהודי יעשה, אה,

השתבח שמו בעולם, יהיה שווה.

אלפי אלפים.

כן,

אז אמר לו, אז היום אתה אוכל אצלי, אמר לו, כבר אכלתי אצל אכסניה שלי. אמר לו, מי זה אכסניה שלך?

אמר לו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן, הם מארחים אותי.

שלח,

רבי נוחמד זכאי שלח, לבדוק אם אכלו, ושאל אכסניה שלו.

אמר להם, אכל אצלכם? סעד אצלכם אליעזר היום? אמרו לו, לא, לא אכל אצלנו. אה,

שיקר לראש הישיבה.

והלא יהיה שמונה ימים

שלא טעם כלום.

אמרו לו, שמונה ימים הוא לא אכל אצלנו.

אנחנו שמים את הצלחת של הדייסה בבוקר.

הבחור לא קם.

לא שהוא ישן.

הוא לא נמצא בכלל. הוא בבית מדרש כל היום.

אחרי כן הלכו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן, ואמרו לרבן יוחנן בן זכאי, הרי לו שמונה ימים שלא טעם כלום. כן, בדקנו,

אנחנו צודקים שמונה ימים, הבן אדם לא הכניס מאכל לפי.

עד כדי כך.

אמרו בניו של הורקינוס לאביהם,

הילדים עכשיו התלוננו. למה? המחרשה אחת עומדת בצד.

זה הפסד של עבודה. פחות עגבניות בשוק,

פחות מלפפונים,

פחות קישואים. מה קורה פה?

מה זה, זה לקח חופשה טוב. יום, יומיים, שלוש, איפה? כבר שמונה ימים, כבר לא נמצא הבן אדם.

מה קורה עם הבחור הזה, בן עשרים ושמונה?

אמרו לו, תעלה לירושלים לבית הדין ותנדה אותו.

תגיד לבית הדין, אני רוצה לנדות את הבן שלי מכל נכסיי, לא רוצה להוריש לו נכסים.

ככה חיממו אותו האחים הגדולים.

ונדד בנך אליעזר מנכסיך, ובאמת ככה עשה אבא אורקנוס, עלה לירושלים לנדותו.

איפה הוא הולך? איפה הולכים לבית הדין של רבן יוחנן בן זכאי, גדול הדור.

אבל הוא מצא שם, אותו יום שעושים סעודה,

סיום מסכת היה אותו יום.

הוא מצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי.

והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו,

מעשיר, בן ציצית הקיסת.

למה נקרא שמו בן ציצית הקיסת?

שהיה, הציציות שלו היו נגרעות על גבי הארץ.

אז כדי שלא יתבזה, מה היו עושים? הוא היה שם שטיחים.

וכדי שמצוות ציצית לא תתבזה בעיני הבריות,

אז כשהוא היה אמר עליך, הציצית הייתה נגררת על השטיח, והיו עניים מאחוריה מגלגלים את השטיח.

זה לא שטיח של העשר שקל בקנה ובנה.

לא כזה.

כל שטיח שטיח, שטיח פרסי אורגינל.

ככה שווה כמה מאות דולרים.

ככה מגלגלים עניים ולוקחים.

כל מקום שעכשיו, בזמנם לא היה נעליים איזה או סנדלים מאור, אבל זה היה ביזיון לעשיר.

עשיר היה צועד עם הרגליים שלו ככה, משומנות,

כמו שצריך על גבי שטיחים,

שטיחי ארגמן אדומים, יפים.

ככה עשירים היו. כל מקום שהוא היה הולך היה חבילות של שטיחים שהעבדים פורסים לו, עובר, וממשיך הלאה.

ככה היה עושה. עד כדי כך היה עשירות גדולה שהיה מחלק שטיחים.

נקדימון בן-גוריון, שגם הוא היה עשיר גדול,

ובן כלבה סבוע. בן כלבה סבוע זה גם מי שהיה רעב,

היה יוצא שבע ככלבה, ככלב.

ולמה נקרא שמו בן-ציסטה כיצד?

עוד פירוש, היה מסב למעלה מגדולי ירושלים.

הוא היה יושב במזרח.

איפה הגדולים? שם הוא היה יושב.

עד כדי הוא היה חשוב בעיניהם.

אמרו על נקדימון בן-גוריון, מי זה היה נקדימון בן-גוריון? שהיה לו מזון שלוש שאים קמח

לכל אחד ואחד שהיו בירושלים.

שיעור גדול של זה שכל אחד ואחד שהיו בירושלים, הוא יכל לתת לו שלוש שאים קמח,

שיהיה מספיק לו.

כל תושבי ירושלים.

אז בזיונם היה הרבה, לא כמו היום.

אמרו עליו על בן כלבה סבוע שהיה לו בית ארבע כורין של גינות

טוחנין בזהב.

מטחנה של זהב היה לו שם.

זה בנק ישראל פראייר היה,

לעומתו. משהו מפחיד.

עד כדי ככה הוא היה עשיר גדול.

אמרו לו, למי אמרו? לרבן יוחנן בן זכאי.

הרי אביו של רבי אליעזר בא.

כבר רבי אליעזר נהיה אברך.

חשוב, גם נהיה תלמיד חכם, יושב, עמל בתורה.

אמרו לו, עכשיו העשיר הגדול, אורקנוס,

אביו של בלייזר מגיע.

או!

אמר להם, תעשו לו מקום, תכינו לו מקום.

ועשו לו מקום והושיבו אותו אצלו,

הושיבו אותו לידו.

ונתן עיניו ברבי אליעזר. מי נתן?

הראש שיבה, רבי יוחנן בן זכאי, הסתכל עליו, על רבי אליעזר,

ועשה לו סימן, תגיד לנו דבר, דבר תורה אחד משלך.

חידוש, תן לנו חידוש ככה, לומדס.

אמר לו, רבי, אמשול לך משל למה הדבר דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מר.

יותר ממה שהיה מוציא.

יש כמות של מים, ליטר. הבור יכול להוציא יותר מליטר.

זה לא מעיין שזה נובע מהאדמה שתגיד הוא יכול להוציא. הבור, מה ששם את הבור זה מה שהוא יוציא. הוא אומר, מה אני יכול לחדש?

מה שלמדתי ממך, מה אני יכול לחדש? זה הכל אתה יודע, זה לא חידוש בכלל.

כי כל מה שלמדתי ממך, שמעתי, זה מה שאני יכול לחזור.

כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקיבלתי ממך.

אמר לו אמשול לך משל, למה הדבר דומה?

מי אומר לו את זה עכשיו? עונה לו רבנו יוחנן.

הם שואלים לך משל למה הדבר דומה? למעיין זה שהוא נובע ומוציא מים ויש בכוחו להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס.

לא, זה לא כמו שאתה חושב שאתה רק מה שמילאו.

אתה יכול להוציא יותר.

זה אומר, אתה כמו מעיין, שזה מתגבר, מעיין המתגבר.

כך אתה יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקיבלו בסיני.

מה שלמדת בזמן הקצר הזה יותר ממה שהמשרד קיבל בסיני, אתה יכול להגיד. דבר.

אמר לו, שמא ממני אתה מתבייש? אולי אתה מתבייש ממני, ראש הישיבה, אז אני אצא החוצה.

לפעמים אצל אדם גדול הוא מתבייש לדבר.

למה הגדול נמצא פה, שלא איזה מילה לא במקום, טעות, משהו עזוב, הוא מתבייש.

והיה רבי אל... עמד רבי יוחנן והלך לו בחוץ. באמת רבי יוחנן הבין את הזה והלך החוצה.

יצא החוצה מהסעודה, כל גדולי ישראלים זה, רבי יוחנן יוצא החוצה.

תראו איזה גדלות אמיתית של גדול.

שהאחר לא יתבייש.

והיה רבי אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה.

עד כדי כך העם מקרין אור.

וקרנותיו, הקרנות של האור היו יוצאים כקרנותיו של משה. כתוב כי קרן אור פני משה.

לכן והשיב את המסווה עד באו לדבר איתו. שהיה עם הקדוש ברוך הוא מסיר את המסווה,

את הג'לביה,

שהיה עם עם ישראל היה מחסל עם, שלא הסתנוורו מהקדושה עד כדי כך.

והיות והיה שם אור, כמו פניו של משה רבנו,

היה לאנשים שהיו נוכחים שם ספק אם היום יום או לילה.

לא יכלו לדעת אם יום ואם לילה.

למה כל כך היה אור?

אולי עכשיו אנחנו נמצאים בלילה, הגיע כבר מעריב,

אבל עדיין יש פה אור כזה גדול, אולי אנחנו נמצאים ביום, לא יודעים.

בא רבן יוחנן בן זכאי מאחוריו ונשקו על ראשו,

נכנס תוך כדרה,

במהלך מזגן, דול נשיקה על גבי ראשו. אמר לו, אשריכם!

מה הוא אומר?

אשריכם, שימו לב, אברהם, יצחק ויעקב,

שיצא זה מחלציכם. זאת אומרת, הוא עשה עקיצה לאורקנוס.

בעדינות.

אשריכם, אברהם, יצחק ויעקב, שיצא זה מחלציכם.

אמר אורקנוס, כבוד הרב, למי אתה אומר ככה?

זה בן שלי זה.

זה בן שלי.

אמרו לו, לאלעזר בן חאו אמר. אמר להם, לא ככה היה לו לומר,

אלא אשראי אני שיצא זה מחלצי.

היה צריך להגיד, אשרי אביו,

כמו אשרי יולדתו, למה לא אומר אשרי יולדתו, יולדו?

היה רבי אליעזר יושב ודורש, ואביו עומד על רגליו.

המשיך הלאה לדרוש, אבא שלו עומד לידו, מייד עמד, רוצה...

חבר'ה, זה הבן שלי.

יש לו עכשיו מי להתגאות.

הוא לא מושבניק עכשיו,

הוא עכשיו תלמיד חכם.

כיוון שראה אביו עומד על רגליו נבהל.

אמר לו, אבא, שב, שב, זה לא כבוד.

שהאבא יעמוד והבן איזה.

שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך. אמר לו, בני,

לא על כן באתי אלא לנדאותך מנכסי. אתה יודע למה באתי לפה?

לבית הדין פה אצל רבנך המזכאי? כי האחים שלך, אחים ממור, תנדא אותו מהנכסים שלא יקבל גרוש אחד, פרוטה אחת.

וזה מה שאני באתי לעשות, לכן אני באתי לפה.

ועתה שבאתי לראות לך וראיתי כל השבח הזה, את כל הגדלות הזו, כמה שהספקת בגיל 28 ללמוד בשלוש-ארבע החודשים שאתה פה,

הרי אני הופך את הקערה על פיה. אחיך מנודים,

מהם הם לא מקבלים שקל מהנכסים, ימשיכו לחרוש, יקבלו את המשכורת סטנדרט,

והם נתונים לך במתנה.

כל הקרקעות, הכול, אתה מקבל מתנה.

הסתבח שמו בורא העולם.

אמר לו,

והרי אני איני שווה כאחד מהם.

אני לא עובד כמוהם,

אז לא מגיע לי.

תחלק להם, אני לומד תורה, חלק שלי, זה שכר לעתיד לבוא, לא בעולם הזה.

אילו קרקעות ביקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא, היה נותן לי לבד. האם הייתי רוצה אדמות? הקדוש ברוך הוא היה שולח לי.

שנאמר לה, השם הארץ ומלואה, תבל ויושבה בה, הכל שחל ושבורכו.

ואילו כסף וזהב ביקשתי, גם היה נותן לי, שנאמר לי הכסף ולי הזם, נאום אשר, צבאות.

אלא לא ביקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא אל התורה,

שנאמר על כן כל פקודי כל ישרתי, כל אורך שקר שנאה לי.

אז איך אתה רוצה, אבא שלי, עכשיו תתן לי נכסים, ואני ביקשתי רק את התורה הקדושה.

ועל זה פתח רבי אלעזר בן אורקנוס ואמר, מי ימלל גבורות השם?

כמובן שהוא נתן לו, כן? הוריש לו את הכל.

על זה אמר רבי אליעזר בן אורקנוס, מי ימלל גבורות השם ומי ישמיע כל תהילתו?

וכי אדם בעולם יכול למלל את גבורות הקדוש ברוך הוא ולהשמיע כל תהילתו?

הרי אנחנו, מה שאנחנו רואים זה רק פה את העולם הזה.

וגם העולם הזה הוא פלאי. עכשיו השביט הזה שמגיע לפה,

אנחנו יודעים איפה ינחת.

על מי זה ייפול?

על אמריקה או על כל העולם?

חייזרים, חייזרים באים לפה.

אתה לא זוכר את ה...

לא.

אז כבר הם רוצים פוצה וזה. כל סלע שם, הכי קטן שם, זה בגודל של כמה קילומטרים.

אז הרב אומר, אם זה נופל בתוך האוקיינוס,

כל אמריקה, קנדה וברזיל,

מוצף מים.

עכשיו הגובה שיהיה, הוא אומר... הוא דיבר על זה לפני... כן, הרב נוליטרי. הנה, עכשיו הוא חזר ואמר איזה משהו, תזכרו מה אמרתי לפני כמה שנים, שלא תשכחו.

הוא אמר ש... שאמרתי לפני כמה שנים, אה?

שלא תגידו שלא אמרתי. היא גם שוכנת על ימים.

כן, אז אם זה ייפול, לא אמריקה. כל המים, פשששש. הרי יוצאים החוצה.

יוצאים החוצה ו...

אמריקה טובה. הכול טובע, כולל המגדלים, הכול,

פששש. צף במים, הכול.

מפחיד. אז לא יודעים איפה זה ייפול, מה זה ייפול. כמה שנים אמרו להגיע, אמרו? לא יודע, בחודשים הקרובים. בחודשים הקרובים?

משנכנס אדר מרבים בשמחה, אז... ונהפוכו,

או אמריקה בתוך המים,

או המים בתוך אמריקה. זה מבזבז את הכסף?

לא, להפך.

תיקח את הכסף ותעסיק לו מצוות עכשיו.

גם מצוות. זה מעשים טובים.

כן, זה נשאר פה, זה נשאר בבטן.

אחר כך יהיה הרבה עבודה לתולעים, לא כדאי.

אתה יודע, ככל שאדם יותר שמן, התולעים צריכים יותר לעבוד, לא כדאי.

כן.

אז הוא אמר, מי יכול להשמיע, איזה אדם בעולם הזה, לא משנה, יהודי או גוי, יכול להשמיע תהילתו ושפחו של הקדוש ברוך הוא.

הרי אנחנו יודעים מקצת שפחו. כמה יש נפלאות של הבריאה מתחת למים?

כמה יש בשמיים?

אתם יודעים כמה הגיץ הזה שייפול מהכוכב שביט, או כמה גיצים שייפלו,

שהפסולת של האבנים האלה, כמה ריקיעים היא עוברת?

יש תמר שמו ברור להם, זה מפחיד.

רק לחשוב את זה.

הגדול זה כמו קילומטרים. המרחק, המרחק, זה 502,

500 שנה בין רקיע לרגיע, הגמרא אומרת, נכון?

זה עובר את הכול,

מגיע לפה לביקור פתע.

ועכשיו שמעתי שהם מנסים עכשיו לעשות כל מיני טילים, לפוצץ את זה, יש מה לפוצץ.

הכול בידיו של הקדוש ברוך הוא, לא הטילים, פתאום הטילים יעופו לכיוון אחר,

ויעשו הכול הפוך.

הקדוש ברוך הוא הרי מכוון את הכול, והכול רוצה להקיץ ורעיונו שוכני עפר, להחיות מתים, להביא את הגאולה, הכול בידיו של הקדוש ברוך הוא, אי אפשר לעשות.

הטילים יעזרו?

מה לעשות, טילים יערו לכמה קילומטרים?

זה רק אחד, אני ייפול כמה שמעדכם.

הלאה.

זה תושבי חוץ לארץ, הנה, צריכים לשמוע.

אזהרה אחרונה.

לבוא לארץ, לא לפספס.

אם לא תבואו עם מה שיש לכם, אחר כך תישארו בלי מה שיש לכם.

וזה במקרה הטוב אם יהיו מטוסים בכלל.

הרי אם הכול במים יהיה, אז גם מטוסים אין. אז איך יבואו ברגל?

גם זה לא יכולים לבוא.

הם צריכים ללמוד שחייה.

צריכים ללמוד שחייה.

אז הצרפתים עוד קיבלו קצת שכל.

שמעו, קצת הבינו, עכשיו יש עוד פעם עליות ועליות ועליות, הם מגיעים.

הם קצת שמעו.

שמעו עמים.

אבל כל השאר אירגזון. מה פתאום, אמריקה, הכול. שמעתי שהרבה עכשיו עולים מארצות הברית.

אין שם פרנסה, אין עבודה.

אין עבודה.

מיתון.

אין עבודה.

ישראל, ארץ מבורכת.

אפילו שצפוף והכול, ישתבח שמו ברור העולם. תראה כמה פרויקטים מרימים. רק בחף 500 עכשיו,

בחף 300. יש מלא מקום. רק שיבואו לפה כל היהודים וכל הפרחי יצאו החוצה. ישתבח שמו לכולם.

יהיה מקום לכולם. אבל צריכים לרצות בדבר הזה.

אז מי יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא לראות? הרי רק אדם שיכול לראות את הכל מסביב יכול לשבח.

להגיד, שמע, הדבר הזה מושלם.

כשאני רואה את הכוס כולה, אז אני יכול להגיד, הכוס הזו מושלמת.

אבל אם אני לא רואה את כל הכוס, אני רואה חצי תמונה, אני יכול להגיד שזה מושלם?

אולי בצד אחר זה לא מושלם.

אפילו מלאכי השרת אינם יכולים לספר אלא מקצת גבוהו... אפילו המלאכים שנמצאים למעלה,

ליד כיסא הקרבות, בצמוד, אחר הפרגוד,

קודם הפרגוד,

גם הם לא יכולים לספר כולם בשבחו של הקדוש ברוך הוא.

ויש לנו לדרוש במה שעשה הוא, במה שהוא עתיד לעשות. למה?

למה אנחנו צריכים לדרוש את זה? למה תמיד הרב מזכיר את הדברים?

למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא בבריאותיו של...

אנחנו אומרים את זה בתפילה, ברוך המקדש

שמו ברבים.

על ידי קידוש השם שאדם גורם ברבים, הוא מקדש את שמו יתברך של הקדוש ברוך הוא,

את חותמו של הקדוש ברוך הוא על הרבים כולם.

מסוף העולם ועד סופו,

שנאמר דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו, אחרי שהעמים רואים את הגבורה,

תראה מה זה ישתבח שמו ברעולם.

יש פה איזה יד מלמעלה שמכוון את הכול, יש פה יד שעושה.

אני פרסמתי את זה השבוע, עוד פעם, על המנהרות.

כמה אנחנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא, כמה גשם הקדוש ברוך הוא הביא לנו.

זה לא סתם הביא לנו שכל המנהרות שם יקרסו.

עכשיו הם בודקים, ועדת חקירה

של החמאס,

הם בודקים איך זה יכול להיות שכל המנהרות בתקופה האחרונה קורסות.

הם גם שמעו את הדברים שהרב אמר, תשימו מים, חשמל, זה, זה,

אבל ישראל לא עשתה.

במצרים שמעו את הדרשה, עשו,

ועכשיו חמאס לא מבין. רגע, הרב הזה צודק, מה קורה פה?

האם עשו כזה או לא? אז זו ועדת חקירה עכשיו.

איך זה יכול להיות שאצלנו מתים הרבה?

לא יודעים שבחודש אדר מזלם של עם ישראל גבר.

לכן אדם שיש לו משפט עם גוי, אז אנחנו בחודש אדר.

ואיזה, איזה חודש זה?

השנה זה פעמיים, אדר א', אדר ב'.

לא, הקבלה במים, נו, אתה איזה...

אני לא מכיר את הלועזים, אני אגיד לך.

יש לי משפט אחד, אני לא יודע אם לפעמים דלם,

תבדוק אם זה הדר א' או ב', הכל בסדר.

כן.

ועד שלא נברא העולם היה הקדוש ברוך הוא

ושמו הגדול בלבד.

הקדוש ברוך הוא לא ברט העולם, היה הוא ושמו הגדול.

ועלה במחשבתו לברוא את העולם והיה מחריט את העולם לפניו ולא היה עומד.

היה כביכול חורט את צורת העולם ולא היה עומד מלפניו.

משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה רוצה לבנות לו פלטרים שלו, ארמון.

אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו, הוא יכול לבנות ארמון? אני לא מתחיל לבנות.

אם אין יסודות אפשר לבנות בניין, מקדל? אי אפשר.

חייבים יסודות.

כך הקדוש ברוך הוא החריט את העולם לפניו ולא היה עומד עד שברא את התשובה.

התשובה זה יסוד לכל העולם כולו.

ושבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם.

זאת אומרת, קודם העולם נבראו שבעה דברים. מה הם? תורה,

תתקעת דורות קודם בריאת העולם, גיהנום!

גם נברא לפני כן.

למה שהאדם לא יגיד, לא ראיתי, לא היה, אין כזה דבר?

אז זה לפני.

תזכור זה לפני העולם, גיהנום היה. תיזהר.

גן עדן, גם זה.

כיסא הכבוד.

בית המקדש.

איזה בית המקדש? בית המקדש השלישי שעתיד לרד באש מן השמיים.

תשובה.

וגם שמו של מלך המצ'יח.

תורה מניין, שנאמר,

השם קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז.

קודם שברא מפעליו, זאת אומרת העולם, שהוא פועל,

אז הקדוש ברוך הוא ברא את התורה.

קדם, רוצה לומר, קודם שלא נברא עולם.

עכשיו, גיהנום מניין,

שנאמר, כי ערוך מאתמול תפתה.

זה מוכן כבר לרשע הגיהנום.

מאתמול עד שלא נברא עולם. גן עדן מניין, שנאמר, ואיתה השם אלוקים גן בעדן מקדם.

עד שלא נברא עולם.

כיסא הכבוד מניין, שנאמר, נכון כיסאך מאז.

מאז עד שלא נברא עולם.

בית המקדש מניין, שנאמר, כיסא כבוד מרום מראשון.

מראשון עד שלא נברא עולם.

תשובה מניין, שנאמר, בטרם הרים יולדו.

לפני שנברא ההרים והכל, בזה התשובה הייתה קיימת.

וכתיב תשב אנוש עד דקה עד דכדוכה, מסבירים רבותינו, עד דכדוכה של נפש.

בטרם עד שלא נברא עולם.

ושמו של משיח מנין שנאמר לפני שמש ינון שמו.

אפילו לפני השמש שמו של מלך המשיח כבר היה ינון שמו.

וכתוב אחד אומר ועתה בית לחם

ינון שמו? ינון, ינון, ינון, וו, נון סופי.

ועתה בית לחם אפרת הצעיר להיות באלפי יהודו ומוצאותיו מקדם, מקדם עד שלא נברא עולם.

אבל הקדוש ברוך הוא,

תראו מה זה מלמד אותנו,

איך אדם צריך להתנהג גדול, איך מתנהג.

שאנחנו נלמד מזה.

מיד נתייעץ הקדוש ברוך הוא בתורה ששמה תושייה.

לברוא את העולם.

למה נקרא שמה תושייה? שמטשת

כוחו של אדם.

המקצוע הכי קשה, תשאלו,

קחו את כל בעלי המקצוע לאולם אחד גדול, שאלו מה המקצוע הכי קשה,

כל אחד יגיד המקצוע שלו. אבל זה לא נכון, ללמוד תורה זה המקצוע הכי קשה.

למה? כמה היצר המפריע?

אה? פעם אמרו, סגולה, אדם רוצה פרנסה.

יש לו עסק, מה יעשה?

ילמד בחנות, היצר הרע תמיד ישלח לו את הקליינטים.

העיקר שלא ילמד.

תמיד הוא יפריע לו.

ההוא יבוא, זה ישגר אותו, זה כן.

כן.

אז זה היצר הרע תמיד ישלח לו את הקליינטים.

זה תלמד תורה, ישתבח שמו באולם, הוא ישלח לה הרבה קליינטים.

מיד נתייעץ הקדוש ברוך הוא בתורה ששמה תושייה לברוא את העולם, והשיבה ואמרה לו, ריבון העולמים,

בסדר,

אין בעיה, אבל אם אין צבא ואין מחנה למלך,

על מה הוא מולך?

אתה מולך, על מה דמלוך, אם אין צבא ואין מחנה?

ואם אין עם מקלצין למלך, איזה כבוד יש למלך?

שמע אדון העולם וערב לו.

אמרה התורה בין התייעץ הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, שנאמר לי עצה ותושייה?

מה, איזה זכות היה לי שהקדוש ברוך הוא יתייעץ איתי התורה?

מכאן אמרו חכמים, כל מלכות שאין לה יועצים, אין מלכותה מלכות.

אתם מבינים למה יש הרבה בשמקים כדי לקבל מלכות.

הרבה משבקים ככה מסביב לזה, כדי לקבל מלכות שיהיה ככה, שיהיה מנדהומר שיחזיקו ממנו. אז עושים כל מיני ככה אנשים שמסביב.

מכאן אמרו חיים כל מלכות שאין לה יועצים אינה מלכות. ומנין אנו למדים מלכות בית דוד שהיו לה יועצים.

שנאמר ויונתן דוד דוד יועץ איש מבין וסופר.

ומלכות בית דוד היו לה יועצים ושאר כל אדם

על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם שנאמר ושומע לה עצה חכם

אדם שמציעים לו עצה ושומע לה עצה אחד כזה אומר כמו המלך עליו שהוא חכם וכתוב אחד אומר הוא תשועה ברוב יועץ יש לך איזה משהו מועקה

תתייעץ עם הרבה אנשים תשועה ברוב יועץ בסוף תבוא ישועה מאחד מאדם אבל תתייעץ עם הרבה

ושמונה דברים נבראו ביום הראשון

עכשיו ענייני בריאת העולם מה נברא כל

יום ויום

ושמונה דברים נבראו ביום הראשון ואלו הם

שמיים וארץ ואור וחושך ותוהו ובוהו

ורוח ומים שנאמר ורוח אלוקים מרחפת על פני המים.

ויש אומרים אף יום ולילה נבראו

שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד

ושמונה ביום השני ואלו הן הבהר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והקטונת והמזיקים.

ועשרה דברים עלו במחשבה

מיהם ירושלים ורוחות אבות

ואורחות צדיקים וגיהנם

והדרגות בגיהנם.

קומי המבול ולוחות השניים

שמשה עתיד לשבור, אז לוחות חדשים צריך, והשבת

והמקדש והארון ואור לעולם הבא, מה שגנוז לצדיקים.

שמיים מאיזה מקום נבראו, מאיפה נבראו השמיים?

מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא.

שמעתם?

הקדוש ברוך הוא אין לו, גוף אין לו, דמות הגוף.

מהאור, מקדושת

השכינה, מזה נבראו השמיים.

היינו במטוס שבוע שעבר, ביום שני,

ראשון,

ראשון,

ראשון.ריינו... אז המטוס עלה מעל העננים.

זה היה פלא לראות את זה. מתחת לעננים היה חושך, היה גשום.

מעל העננים אתה רואה אור, השתבח שמו בורא העולם.

אז זה מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא מלבוש ממנו עשה פרס ועשה שמיים.

כמו סמלה שאדם פורס.

והיו מותחין השמיים, והולכים והולכים והולכים והולכים והולכים. עד שאתם כלומרים, די די. תעצרו.

ועל כן נקרא שמו שדי,

שאמר לשמיים די ועמדו.

הם נמתחו, נמתחו, נמתחו, אמרו, זהו, מספיק, זהו, די.

שדי.

ומנין מאור לבושו נברא, שנאמר, עוטה עור כשלמה,

נוטה שמיים כיריעה.

כמו שאדם פורס את הברזנט,

ככה נפרסו השמיים, והגושגור עצר אותם מתי שהיה צריך.

הארץ, מאיזה מקום נבראת? מאיפה נבראה הארץ?

משלג שתחת כיסא הכבוד.

אתם רואים למה החזאים אומרים שלג, שלג, שלג?

משלג שתחת כיסא הכבוד, מזה נברא השמיים.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

לקח את השלג וזרק על המים,

ונקפאו המים, ונעשה עפר הארץ. אני לא מבין את זה, גם אני.

אבל זה מה שכותב המדרש.

לקח שלג, זרק על גמי המים, מזה נעשה עפר הארץ.

דבורים ניסטורים.

שנאמר, כי לשלג יאמר הווה הארץ.

קורקסי השמיים במימי האוקיינוס אחוזים.

זאת אומרת, קצות השמיים,

תלכו לים,

סוף הים ותחילת השמיים.

אז זה נקרא קורקסי השמיים במימי האוקיינוס הם אחוזים.

שמימי האוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמיים,

על מימי האוקיינוס הם פרוסים. זאת אומרת, יש חיבור

שמחבר בין שניהם.

שנאמר, המקרה במים עליותיו. אותן עליות, תשמעו, קירה אותם במים, כי אין קירוי,

כי אין ציפוי.

תוכן של שמיים עולה למעלה,

וכדורם היא כאוהל פרוסה.

קצותיה למטה ותוכה למעלה, וכל בני אדם יושבים תחתיה. כך הן השמיים, קצותם למטה,

והתוך שלהם למעלה כאוהל, שנאמר, וימתחם כאוהל השבת.

וארבע רוחות בעולם

רוח פינת המזרח, רוח פינת המערב, רוח פינת הדרום ורוח פינת הצפון.

מה הכל רוח ורוח

החשיבות שלה? בואו נראה.

רוח פינת המזרח, משם האור יוצא לעולם.

מאיפה השמש עולה?

מצד מזרח.

רוח פינת הדרום,

משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאים לעולם.

תראו את השיטפונות שם שיש בנחלים הדרומיים תמיד.

גשמי ברכה.

רוח פינת המערב, משם יוצא החושך לעולם

שקיעה

רוח פינת הצפון, משם אוצרות השלג

אוצרות הברד

וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם

זה הסופות שבאו

דבר אחר, רוח פינת הצפון, הקדוש ברוך הוא ברא אותו, אבל לא סיים אותו

הותיר אותו ככה, חצי, מה שנקרא, אמר שכל מי ש... למה הקשבור עשה את זה?

אמר, אתה טוען פרעה, יבוא אחד פרעה, קוראים לו מטר על מטר

הוא יגיד שהוא אלוה, אין בעיה, תשלים את זה, תעשה טובה

את הצד הזה, תשלים את הצפון הזה, אתה יכול להשלים

אמר הקדוש ברוך הוא שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפינה הזו שהנחתי

ואז ידעו הכל שהוא אלוה

ומה זה המקום הזה שם? הוא מדור למזיקין ולזוועות,

לרוחות ולשדים,

לברקים ולרעמים ומשם יוצאת רעה לעולם, שנאמר

מצפון תיפתח הרעה

והצפון הוא, מה ששמעתי, חיזבאללהלהלהלהלהלהלה

שהצפון זה צפון קוריאה הוא אומר,

יש שמות שלו מזכירים, אבל הוא לא אומר אם זה פצצה,

אבל בן אדם ילך ברחוב וייתן ללפול וייעלם

כאילו פצצת אטום תבוא מקוריאה, אה יפה, לא מפרס

טוב, טוב, יפה, הוא שמע את הרעב אז

בעשרה מאמרות

בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן. ויאמר אלוקים יהיו ויאמר אלוקים יהי רקיע ויאמר אלוקים יקבעו המים ויאמר אלוקים תצשי הארץ ויאמר אלוקים יהיו מאורות ויאמר אלוקים ישרצו המים. תראו עשרה מאמרות.

ויאמר אלוקים תוצא הארץ ויאמר אלוקים נעשה אדם ויאמר אלוקים הנה נתתי לכם ויאמר אלוקים לא טוב ויות האדם לבדו.

ובשלושה כללו

ואלו הן בחוכמה ובתבונה ובדעת

שנאמר השם בחוכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה

בדעתו תאומות נבקע ובשלושתן נעשה המשכן

שנאמר ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת

בצלאל שם פרשיות המשכן אנחנו נכנסים אליהם שבת

ובשלושתן נעשה בית המקדש שנאמר בין אישה אלמנה וממטה נפתלי ואביו איש צורי חורש נחושת

וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת ובשלושתן עתיד בית המקדש להיבנות

שנאמר במשלי בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו

ובשלושתן עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן שלושה מתנות טובות לעם ישראל.

מה המתנות שנקבל בעזרת השם?

אתה מכין את עצמו, צריך להכין את עצמו לקראת המתנות. הדוד מאמריקה מגיע, אז בקדוש ברוך הוא.

דודי ירד לגנו.

כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה.

חוכמה, דעת ותבונה.

ראשי תיבות?

חב״ד.

ושלושתן כפולות ניתנו למלך המשיח,

שנאמר, ונחה עליו רוח ה', רוח חוכמה ורוח בינה.

כן, אנחנו עומדים פה כי הבטחנו שגם נלמד

חלק מוסרי מהפה ליועץ הקדוש,

רבי אליעזר פאפו.

כן,

אז העוד הראשונה אחרי שהקדוש ברוך הוא ברא כזה עולם יפה, לאהוב את הקדוש ברוך הוא, א', אהבה.

לא אהבה במובנים שאנחנו מבינים,

כן?

אלא אהבה במובנים שאנחנו צריכים לאהוב את הקדוש ברוך הוא, כמו שאמרנו בתפילה, ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך, אפילו נוטל כל ממונך.

עדיין אתה צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא, לא להגיד, יא אללה, תראה מה זה.

עכשיו אין לי שקל, איך אני יכול לאהוב?

אתה מגיע למצבים, לא חייב כסף, יכול להיות כעס גדול במצבים שאתה עובר ובכל זאת אתה אוהב אותו ואתה מעריך ואתה...

השאלה כמה, השאלה כמה, אתה צריך לעשות את זה בשיא. אתה מגיע למצבים של כעס כאלה, שאתה לומד כל היום שכעס זה גאווה ונגד רצונו, כאילו. או, נכון. זה קשה לי, לי אישית,

מאוד לתפוס את זה ביחד.

אז יהי רצון בעזרת השם שתזכה להבין שלאהוב את הקדוש ברוך הוא זה בכל אופציה ובכל מצב, בכל זמן ובכל עת. כעס מגיע הכעס, אתה יודע.

על הקדוש ברוך הוא מה יש לכעס?

לא כועס עליו, כועס על מצב שנקלעתי. אבל זה הקדוש ברוך הוא הכניס אותך למצב הזה. אני יודע. אז למה יש לכעוס?

אז בכל זאת אתה... מה יש לכעוס? אין מה לכעוס.

אין מה לכעוס, זה רק מחשבות.

לא, לא, זה מחשבות מיותרות.

אם אתה תבטח בקדוש ברוך הוא,

אני אומר לך מניסיון, הקדוש ברוך הוא שולח את זה ממאה כיוונים שונים.

מאה כיוונים שונים.

אני עכשיו מחפש דירה.

אז דיברתי עם איזה מישהו וזה וזה, אז קבענו פגישה והכול.

אז המזכירה אומרת, כבוד הרב, אם תוכל להגיע בשעה שתיים,

גם המנהל לא נמצא לפני כן.

הוא אמר, תראי, שיהיה בריא, מור אבי גם רוצה להגיע, וחמי גם רוצה להגיע, אז לפחות שלוש, ארבע, אחרי שהם מגיעים מהעבודה.

זאת אומרת, אני לא מבינה,

אתה אומר שאתה לא עובד והם עובדים?

מה, אתה לא מתבייס?

אמרתי לה, אני עובד בורא עולם.

מה זה עובד בורא עולם? אין כזה דבר, צריך לעבוד, צריך לעבוד.

אמרתי לה, רגע, אם אני יושב וזה מגיע ככה, אז מה הבעיה?

אני עובד אותו.

אני מתפלל, לומד תורה. כל יום שהוא עוד עבוד, תראי, עשרות אלפים יושבים בבתי קפה מהבוקר עד הלילה.

כל יום הצועקים האלה לא עובדים,

כל המילים יושבים בבתי קפה. הם לא עובדים! אתה יודע למה?

כי הסבאות והסבתות שלהם עבדו בשואה.

ואין להם כלום! ויש להם מלא כסף ואין להם כלום! הם עכשיו...

שני האבות תיכהנה, והבנים האלה אוכלים את הבוסר עכשיו.

הם אוכלים, כל היום שותים קפה,

שהם ירחם.

הם עכשיו נהנים על חשבון האבות הקדושים שהיו, שנטבחו ונשרפו שם.

אבל אנחנו לא כאלה, הספרדים זה לא כאלה.

ספרדים זה מוסרים את הנפש. אז היא אמרה, לך תעבוד. אמרתי, אני עובד את השם. מה זה לעבוד את השם? אני לא מכירה כזה דבר.

בן אדם אחד אמר את זה, פרעה, מי השם אשר ישמע בקולו?

הוא לא מצא אותו בספרים.

מה, את נהיית פרעה?

איך את אומרת כזה דבר? אז היא שתקה כבר, לא היה לה מה לענות.

גוש ברוך הוא מזמן את הכול.

גם אם אדם יעבוד חמש עבודות, לא יהיה לו פרנסה.

אם גוש ברוך הוא רוצה,

הוא ישלח לך איזה, מאיפה שאתה לא חושב הוא שולח, פתאום הוא שולח לך.

ברוך השם.

אף אברך לא רעב ללחם ולא צמא למים.

לא תמצא כזה דבר.

ברוך השם.

ואם יש מישהו כזה, אפשר לפנות

לחבילות

של קהילות פסחולון.

שום דבר, שמה בבריאות של... ברוך השם. ברוך השם. הלאה.

אז בואו נראה אהבה לקדוש ברוך הוא, מה זה אהבה לקדוש ברוך הוא.

אהבה לקדוש ברוך הוא, אומר הרב, אין מידה טובה ממנה,

כי ממנו נמשך עבודת השם, יתברך וכל היהידות האמיתית.

אדם שאוהב את הקדוש ברוך הוא,

זה נקרא עובד השם אמיתי.

בכל מצב, אם אתה אוהב אותו, אתה נקרא עובד השם אמיתי.

ואינו דומה עובד מאהבה לעובד מיראה.

וואי,

תאהבו את השם.

מאיימים עליך, תעשו את המצווה.

לא, זה לא שווה כמו אחד שאוהב עובד מאהבה.

עובד את הקדוש ברוך הוא, כי צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא.

וכבר כתב הרב בספר הברית

והרחיב והעריך לבאר את שורש האהבה והאירה בטוב טעם ודעת, כדברי פי חכם חן.

ואשרי אדם שוקד על דבריו,

ולרגל המלאכה אשר לפניי אבוא בקצרה ואכתוב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי.

כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ״ל ושאר ספרים אשר ראתה איני להיות לזיכרון בין עיניי.

והשם אלוקים יעזור לי על דבר כמו שמוז. זה היה ספרי מוסר שלהם, ספר הברית.

אחד מספר המוסר שלהם שממנו הרב פלא יועץ הביא את כל מה שהביא פה.

את הדברים ועוד ספרים, כן? ועוד תורה.

אבל הוא הביא את היסודות גם מהספר הדבר הזה. והנה, מסביר.

אהבה לקדוש ברוך הוא היא אחת מתרי״ג מצוות, כמו שאמרנו, ואהבת את ה' אלוקיך.

והיא מצווה תדירית.

תדיר, כל הזמן אתה חייב לאהוב את הקדוש ברוך הוא.

אשר ביד האדם לקיים את הדבר הזה בכל עת ובכל רגע,

על ידי זכירה.

והיא מתקיימת במחשבה,

מחשבה שאדם חושב על הדבר, או מהרהר,

מהרהר בדבר בלבד.

כי כאשר ייתן אל ליבו שראוי לאהוב את השם האהבה הזר, הרי זה מקיים מצווה רבה.

והנה לו המצוות שמתקיימות במחשבה לבד, הן נקל לקיימן.

שהרי אדם אינו יכול לעמוד בלתי מחשבה אפילו רגע.

אה?

יש אנשים יושבים באולם, או יושב לו בבית מלון,

אבל

ליבו פה וראשו שם.

מכירים את האנשים האלה?

יש כאלה מהבורסה, מהבורסה.

שהוא בבית והוא בבורסה.

המחשבות שלו בהשקעות, מה יהיה, איך זה, המניות, יעלו, ירדו.

מה אתה מודאג? מה קרה?

מה ההבדל?

מה?

מחשבה לערעור.

מחשבה שאדם חושב בדבר, ערעור,

זה פחות ממחשבה.

פחות ממחשבה. הוא לא מפעיל כל-כולו לדבר.

בסדר? מעט מעצמו.

מהרהר בדבר.

שהרי האדם אינו יכול לעמוד בלתי מחשבה אפילו רגע, ואם חושב מחשבות זרות ואהורים רעים במקום לחשוב באהבת הילד באח ויראתו וכדומה,

אין זה כי אם רוע לב.

למה?

יש לך פה מקור מים חיים

ואתה הולך לבור יבש?

איך אתה עושה כזה דבר?

לחצוב בורות נשברים ובמקום שיכול לעשות מצווה שנוטל על השכר,

כמו פתי, עובר ונענש.

זה רק מחשבה, לא מעשה עכשיו. רק מחשבה. חשבת?

הרווחת. לא חשבת? הפסדת.

ולכן ראוי לאדם להתחזק ברוב עוז ותעצומות, להרחיק כל המחשבות הזרות ואהורים רעים ולחשוב מחשבות קדושות.

אפילו ברצוב ושוב.

כל רגע ורגע צריך לחשוב מחשבתו. מה יעשה? עוד מצווה? איך אני אעשה ככה? עוד שכר? עוד פה? עוד שם? עוד זה?

כל הזמן, כל מחשבתו בשכר.

היום כולם ביזנס, ביזנס.

נעשה פה קומבינה, שם קומבינה זה,

אני אעשה זה, אני אגיד לו ככה, אני אעשה ככה.

תחשוב על מחשבות טובות.

ותכף, כשזוכר אשר לא טוב עושה שחושב מחשבות זרות,

אם חס ושלום נכנס לך מחשבה זרה,

תברח ותצטער על הדבר הזה.

כי עכשיו

הסטת את עצמך מדיבוק בבורא יתברך.

עד עכשיו חשבת מחשבה טובה, היית דבוק בבורא יתברך.

הסטת את עצמך, ירדת.

התרחקת טבעה מהבורא. עוד פעם צריך להתאמץ כדי להידבק בו ולדבק בו.

והנה שני מיני אהבה יש.

הן אחת אהבה מחמת עצמו.

הוא עצמו אוהב את הדבר.

כי ייתן אל ליבו כי דרך לאהוב

את איש אשר יהיה הנאה ממנו. נתן לך 100 דולר במעטפה על הבר מצווה של הילד. תראה, כולם נתנו מאשר ונתן 100 דולר. וואלה, אני אוהב אותו.

אני אגיד לזה 100 דולר, יכל לעמוד 200. לא משנה. נתן 1,000 דולר, בסדר?

שיהיה יותר נשמע מסבר לאוזן.

נתן 1,000 דולר. פשוט אתה תעריך אותו יותר, אה?

זה כמו אחד שמביא תרומה לישיבה.

מגישים לו את הצלחת עם הדגים הכי יפים וזה,

תקוס מכסף, מה קרה? למה לא? תביא לו אותה כל כך, כמו שהבאת לכל שאר התורמים, אה?

בגלל שהוא תרם 1,000 דולר יותר? מה?

אז פה הוא מכבד אותו. פה יש...

זה אהבה ואני עם אינטרס.

לא יודע אם זה אינטרס.

אתה כיבדת אותי, אני אכבד אותך עד הסוף, אני לא... לא, זה מה שהרב מסביר. אנחנו עכשיו לא חוקרים.

אנחנו לא חוקרים.

אז אני אכזיר לו בכוונה במלא.

הבנתי.

השאלה האם תעשה ככה לכולם שווה בשווה, גם לזה שנתן לך...

אתה מכיר את אבו שעומד בצומת, שמביאים לו 10 אגורות, הוא זורק את זה במקלל.

הייתה לי אחת כזאת בשלקין לפני 20 שנה.

20 אגורות. 20 אגורות זורקים במקלל. בעדתי לה בקופסה, בעדתי לה בקופסה, אני זוכר על זה.

לא, לא.

אם כבר אפיזרת, אז תאספי את הכול.

כן.

ואפילו הנאה מועטת.

וכל שכן אם היא הנאה מרובה.

אז זה אם נתן לך הנאה מרובה עוד יותר, נתן לך אוטו מתנה.

וואו, איך אתה אוהב אותו, אה?

כל פעם שאתה נוסע, אתה אומר, כל מי שעולה טרמפ, אתה אומר, ישתבח שמו זה היהודי הזה,

נתן לי את האוטו.

וכל שכן אם נותן לו כל פרנסתו וידי מחסורו, וגומל לי תוך השדים כל הזמן.

המור יאמר במאה אשלם לאיש על הזה

אשר עשה איתי חסד ומתנת חינם.

אילו אחיה אלף שנים לא אוכל לשלם אותו. זה לאיש, כן?

אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה, אה?

אם אתה צריך משהו, תקשר אליי, אה? תקשר אליי, אני אסתדר.

פתאום לא יחד אני מתקשר.

המנוי אינו זמין כעת.

מה זה, זה, אני נתתי, והוא לא מתבייש,

לא עונה לטלפון.

ואני חייב לשמוע בקולו, ולא אוכל להשאית פניו ריקם, כי אני חייב לו.

כמו שהוא רוצה, תעשה, תעשה, הכל, הכל.

אני אגיב לך במאה שקל, מה זה עושה עניין?

ואם חברו הציל אותו מאיזה חולי או כאב גדול, או מאיזה מום כבד

וחסר, חיסרון איבר,

כמה אהבתו תגדל אליו, אה?

כמה אהבתו תגדל אליו?

ואם יצילו ממוות לחיים?

כמה אהבתו תגדל אליו? עוד יותר.

וכזאת וכזאת כמה מדרגות יש לאהבה גבוה מעל גבוה, גבוה מעל גבוה.

אבל, ועל אחת כמה וכמה אהבה כפולה ומכופלת, ראוי לאהוב את הבורא.

נכון כל בוגר אלוהי, נשמה שנתת בי, טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרת, אתה נפחת בי.

ואתה משמרה בקרבי,

ואתה עתיד לתלה ממני,

אולי החזירה בי לעתיד לבוא כל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך.

ריבון כל העולמים, אדון כל הנשמות.

כמה אתה צריך רק על זה להודות לגבי שבורך? עזוב את עכשיו, רק על זה.

וכשהאצבעות זזות,

וכשהעיניים רואות ששש,

ולא רואה נקודות שחורות,

ולא פה ולא שם,

וכשהוא בדיוק עצר את הברקס, בדיוק כמעט נגע באוטו.

זה שם איזה למבורגיני, היה פוגע,

וגם את הדירה מוכר.

ובדיוק, איזה אחר כך קרה לזה? כמה צריך להודות לקדוש ברוך הוא, אה?

וזה רק באזרח, כמה אדם צריך להודות על האיברים שלו? וכשאתה רואה את הנמלה הקטנה הזאת,

או שבאת לאכול איזה פרי וראית שם את הבגמבה, איזה עיתו, שאומר לך, היי,

אני פה, תיזהר, אל תאכל אותי.

כמה אדם צריך להודות.

אז אנחנו לא שמים לב לדבר, למה אנחנו, הכול בסדר כבר, הרגל, הרגל.

כן, אנחנו חייבים, חייבים את זה.

אנחנו מוכרחים לקבל את זה. מי אמר שאתה מוכרח?

מי אמר?

מי אמר שהיום אתה צריך זה,

להמשיך הלאה? אולי האדם צריך להחזיר תיעוד?

השם ירחם.

עד בימי העשרים לא מתעשרים.

אתה מכיר את זה? מה אומרים להוא ביום ההולדת של המאה העשרים? מה אומרים לו?

כל שנה מה אומרים?

עד מאה ועשרים. אבל זה שבין מאה ועשרים, מה אומרים לו ביום ההולדת?

ועד מתי?

אין עד מתי, יש עד מאה ועשרים.

לא יודע, עד מתי?

הוא אומר שיהיה לך יום טוב.

למה לא יודעים מתי זה?

שיהיה לך יום טוב.

מה שנקרא, היום שיהיה לך טוב.

טוב, מחר כבר אנחנו לא מבטיחים, אבל היום שיהיה לך יום טוב.

עכשיו יש לנו יהודי בין 102 שרוצה לעשות ברית מילה.

צריך להגיע אלינו בעזרת השם. אני רוצה לבוא לראות את זה. זה חדר ניתוח, אי אפשר להיכנס, זה אמר.

אתם יודעים מה זה בין 102?

מחו״ל, מחו״ל.

הכי, שעשינו הכי גדול לפני אברהם אבינו, אברהם אבינו 99. זה 92 הכי גדול לפני אברהם אבינו, אבל זה בין 102.

הסתבך שם בעולם זה יותר מאברהם אבינו.

אנחנו משתדלים לעשות מצוות בסתר,

בלי פרסומים.

בשביל מה צריך לפרסם?

אם אתה מפרסם אתה מקבל את הסחר פה מהתקשורת ומהעם.

אבל אם אתה לא מפרסם...

לא, זה עוד משהו.

זה משהו אחר, זה לחזק, זה משהו אחר, זה כן.

אבל ככה השתבח שם בעולם.

הלאה.

זה בין 102 שהגדול יזכו אותנו להיות שליחים נכונים.

וכשהוא יגיע, שהיה הכול בסדר.

אז מה אתה יכול להגיד לו? שיהיה לך עד 120. זה, אתה יכול לברך אותו.

עוד 12 שנים אחרת. הסתבכנו, כן, כן.

ואולי יחיה אפילו אלף שנים לאוכל של מס.

כמה האהבה גדולה כלפי הגשברוך הוא כפולה ומכופלת ראוי לאהוב אותו. אשר כל הטובות שבעולם באות בידי שמיים או באות בידי האדם, כולו ממנו יתברך. אם הגשברוך שלח את החשמלאי הזה לרעש, הוא ימליץ לך על איזה מכונת כביסת הוראה ואתה תהיה מרוצה ותמליץ לדודים ולזה ולמשפחה.

ובסוף ההוא של מכונת כביסה יתרום למישהו פלוני ככה וככה וזה.

מי זה? הכל מבורא עולם.

מעשה שהיה אתמול. גיסיה הלך באור יהודה, לא באור יהודה, כן, רמלה.

הלך ברמלה, פגשה אותו אישה אחת ברמלה, אמרת, תעשה טובה, אני חייבת ייעוץ מרב.

דחוף, אני חייבת משהו קריטי, אני חייבת, חייבת. לא פיקוח, משהו שאני חייבת.

אמר לו, בסדר, מה הבעיה? יש צדיק בבני ברק. קוראים לו, רב חיים קניבסקי, תלכי אליו.

אמרה לו, בסדר, אבל איפה, איך אני מגיע אליו? אז אמרה, הנה, אני קובע לך תור, התקשר לנרד של הרב, זה, קבע לתור, הלכה אליו,

זה, קיבלה וזה, בירך אותה, והדברים יתקיימו.

אז היא מתקשרת אליו בעיה, היא אומרת, תראה מה זה.

אני התפללתי שהקדוש ברוך הוא ישלח לי שליח טוב,

שיביא אותי לרב טוב.

והנה, הקדוש ברוך הוא שמע את התפילה שלי,

הביא לך אותי שליח טוב והבאת אותי לרב הכי טוב חיים קניבסקי מנתן לי את מה שהייתי, אז הייתי צריך את התשובה.

זה לא כל אחד זוכר שהתפילה שלו מיד מתקבלת, איך שהוא מבקש

לא עובר כמה רגעים והוא מקבל את הזה.

אז כמה אדם צריך להודות לבורא עולם? גם את זה הקדוש ברוך הוא שלח לך, זימן את זה.

שהמצווה תעשה על ידך, ולהפך גם עבירה.

אם אדם נזדמנה לו עבירה,

כנראה שבשמיים ראו את זה,

והכריעו שהבן אדם הזה צריך ליפול בידיו, בעבירה, וכן,

זכות על ידי זכאי חובה על ידי חייו, כי הוא הנותן בלב ברוריו להיטיב אלו עם אלו. מי נותן את הטוב הזה,

או שהעכשיו המשוגע בצפון קוריאה השתגע פתאום והחליט לירות פילים?

מי יודע, כל הקדוש ברוך הוא, הוא מנהל את העולם.

העולם הזה, תזכרו,

פעם אמר הרב לוינשטיין, זה גם הכנסת אותו דבר.

זה בית עובדי עבודה זרה נקרא שם.

אז זה נקרא

תיאטרון בובות העולם הזה.

זה צועק, הוא מרים את היד, זה מרים את הרגל, זה ככה, זה מדבר, זה הכול. אם תשימו לב, זה תיאטרון בובות. מי מרים את הבובות?

הקדוש ברוך הוא מושך בחוטים.

אתה תעשה ככה, אתה תגיד ככה, או זה ככה, זה יצחק, או יבכה, זה.

הכל הקדוש ברוך הוא עושה.

אותו דבר אנחנו, אנחנו בובות של הקדוש ברוך הוא.

חיילים.

תשמור משחק איתנו, אתה לפה, עכשיו אתה לשם, וזה אותך אני שולח לפה, תעשה מצווה פלונית, תחזור וזה וזה.

מה?

אני מלא כריזה בזמן האחר, מלא.

הוא שולח אותך לתת לך, לתת לך זכויות טובות, מה אתה רוצה?

אין דברים קשים, אדם שיש לו קושי זה הזה שלו, זה התיקון שלו.

שם הוא צריך לתקן.

אם לך זה שלום, אתה ציין עם את הקושי הזה, אז זה סיימת פה.

לא צריך להתעצבן, זה היה להפך, צריך להודות לקדוש ברוך הוא.

אני עשיתי הנהגה טובה, כל דבר,

השתבח שמו שהגדוש ברוך הוא מסייע בעדי, אני ישר אומר מזמור לתודה.

ואתה רואה שזה עובד.

וזה הקדוש ברוך הוא מביא, זה השתבח שמו אחד אחרי שני.

מזמור לתודה, תעשו לעצמכם הנהגה טובה ככה, כל דבר להודות לקדוש ברוך הוא, בין טוב ובין רע, מזמור לתודה,

השתמך כמו בורא העולם, הוא מכפיל את הטוב.

אני אומר תודה על הדבר הכי הכי,

אבל אחרי שעה אני גם...

אתה צריך לחזק את האמונה.

אתה חייב הרבה מוסר, מוסר, מוסר.

ספר מסילת ישרים, שערי תשובה.

חייב, אורחות צדיקים, אתה חייב, אז אז... אני קורא.

לא.

אני קורא, אין לך צדיקים. גם עיתון אנשים קוראים. לא, לא, אני מדבר על עיתון חרדי.

גם עיתון קוראים אנשים.

אתה יודע, הוא חצי קורא, חצי זוכר.

אתה צריך לחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור עד שהדברים יתקיימו בך.

כי המוסר הזה, מה זה מוסר?

אדם בלי מוסר הוא לא אדם.

משל כבהמות נדמו.

אדם שאין לו...

אני מבין אותך.

גדולי עולם דאז...

אנשים,

אנשים הם לא אוהבים לשמוע מוסר. אתה אומר, בן המוסר הוא בורח.

נרדם זה, לא רוצה לשמוע מוסר.

אבל גדולי עולם היו משכירים בעל מוסר בתשלום, בכסף

שיוכיח אותם.

עכשיו אתה בזבזת עוד דקה מהחיים שלך, למה אתה לא לומד תורה? הוא היה משלם כסף.

מביא רב, משלם לו כסף שיוכיח אותו.

והיום יש לנו בחינם מוסר בחינם, ואדם מזלזל לא שומע.

ויש לך היום הכול, יש לך את הגמרא בסינית אתה רוצה? יש לך.

במה?

כל השפות יש לך.

אדם יעלה למעלה, יגיד, לא ידעתי, כן ידעתי. חבוב, היה לך את כל השפות, לא למדת?

יחזק את המכשיר משוכלל? אבל זה רק קורה. הכל טוב, והכל אני מכניס לי.

אז בטוח שמי ה...

אז זה בעיה, אתה חייב להתגבר על הדבר הזה, על מידת הכעס.

תלמד שספר שערי תשובה, תלמד אורחות צדיקים, מסייעת שרים,

תבטל את תיקון הכעס תעשה שם,

שאתה בראש מברורם ולא תכעס, תקבל על עצמך לא לכעוס.

מה לעשות? זה קשה, אבל מה לעשות?

צריך לקבל הכל באהבה.

בסדר?

צריך לקבל הכל באהבה, לעשות השתדלות.

אין מה לעשות. הנה, השבוע רציתי להיות בסעודה.

היה פעמיים ראש חודש, רציתי להיות, אבל אין לי אשראי.

אז לא קיבלו.

מזומן לא רצו לקבל, לא כעסתי.

אמרתי, כנראה ברור העולם רוצה שאני אשב בבית,

אני לא אוכל עם הרף סעודת ראש חודש, אבל אני אלמד תורה, מה אני אעשה?

ככה עשיתי, מה לעשות?

אין גרדיץ אשראי, מה נעשה?

אז נשב בבית, נלמד תורה.

אז להרבה עוד זכויות, לכבוד השם יתברך לזיכוי הרבי מעלה. אז כל דבר, אם אתה תסתכל על הכיוון החיובי שלו,

אתה לא תכעס.

בנוסף לזה שהכעס חס שלום מביא לידי עבירה,

ומביא לידי חטא חס שלום,

והורס את הבריאות של האדם.

ודבר נוסף חס שלום זה כאילו עובד עבודה זרה. כן, נו זה מה ש... אז למה להיות חס שלום כעובד עבודה זרה?

בשביל איזה שטות קטנה או משהו? למרות שזה הכי מכעיס שבעולם.

אחי, אחי, זהו, אתה רק תלוי בזה, וזה גם את, זהו.

אז זה הרגש ברור רוצה להראות לנו, אל תתראה את הביטחון שלך בשר ואדם, אלא תתלבי.

אני המקור...

אז הוא אומר לי, הקאה שלך זה גאווה,

כאילו, אתה מתנשא עם הקאה שלי, אתה יודע, אנחנו מדברים על זה. נכון, נכון. אנחנו גולעים ושותקים, אתה יודע. נכון.

לכן חשוב הלימוד של המוסר. המוסר, אתה יודע, זה שאני... אתה צודק, המוסר, המוסר

מבטל את הדברים הללו.

אתה מבין? תתמיד בזה בלימוד המוסר ישתבח שמו. זה בנוסף לפה, מה שאנחנו אומרים, אבל עוד תתמיד בזה ישתבח שמו ברור העולם. הגשברו יעזור לך לצאת מהדברים הללו.

ואם עברו על ראשו רעות רבות וצרות וניצול מהן, חייב לאהוב לאל. הפודה ומציל ועולה מלחם בחולי צרה וצוכה וכל שכן אם הגשברו גמל איתו חסד שאינו לא רעה,

רעה וניצול מן הרעות המתועדות לבוא מתרגשו לעבור העולם. כל השכונה מתה?

כמה האדם יודע לקדוש ברוך הוא?

זה חלמתי על זה שהייתי ילד קטן. שמה? שהכוכב שביד מגיע? שכל האדם נהרס ואני נשארתי בחיים בנושאים חיפושים.

בליא חוץ מגיע חיפושים, אתה יודע שאתה בן 64. אני חי בעולם, העולם כולו נהרס ברגע ונשאר אותי. אתה מכיר את זה שחלם שאוכל מרשמלו והוא קם ולא ראה את הכרית שלו בבוקר?

אתה חייב מוסר עם ליווי.

לא סתם.

זה מוסר עם ליווי פסיכולוגי.

שיסתבח עצמו ברוך העולם. הלאה.

וכל שכן, מי שנכנס לדר מרבים בשמחה שהצופים יראו.

כן.

וכל שכן וקל וחומר אם גמל הקדוש ברוך הוא עמו חסד שאינו לא רעתה רעה וניצול מן הרעות המתועדות לבוא בעולם ומתרגשות לבוא בעולם.

שנמצא שגבר עליו חסדו יבח ועל זה אמרו כל הנשמה תהלל יה,

שעל כל נשימה ונשימה חייב אדם להלל,

ויאמר נא ישראל במה נקדם השם ניקף לאלוקי מרום אשר גמל. עימנו תורבות עד אין חקר

ועד אין מספר ובהיותנו עומדים ומכעיסים לפניו.

לא כחטאנו עשה לנו, לא יניש אותנו למרות שעושים עבירות,

ולא כעוונותינו גמלנו, אלא השפיע עלינו שפע למרות שלא מגיע לנו.

אמרת על זה תודה לגש ברוך הוא?

הודית לגש ברוך הוא את זה? לא.

ואל יזוז ממחשבתו הנוסח שאנו רואים בשבח נשמת קול חי. לכן הרבנית קנייבסקי,

תמיד,

זיכרונה לברכה, תמיד הייתה אומרת, נשמת קול חי,

להודות להשם.

אנחנו משווה, וילופין ומלא שירך הים,

אין אנחנו מספיקים להודות לך, כל הדברים שאנחנו נראה שם בשבת, אדם צריך להתחבר למינים.

זה לא היה רק לקרוא שנה ויקרא ואחד תרגום, זה נשמת קול חי.

הוא בא בכבעת סוס פרעה, יוצא בזה,

לפני לנו לשבח, ונגמר. לא.

התחבר למינים, מה אני אומר? נשמת קול חי, היא תברך את שמך, השם אלוקינו.

תפאר, ותרומם.

אלו הראשונים והאחרונים.

דברים,

חבל על הזמן.

ברעב זנתנו וסבה קלקלתנו, מחרב יצלתנו.

דעש, ברחובות, אין דעש, ודאי שיש דעש.

ויחשב בפרטי פרטות כמה טובות הקשברוי היטיב איתו מיום היותו ברחם עמו.

עד היום הזה שהוא נמצא עכשיו.

כמה הקשברוי היטיב איתך.

סע אחורה.

כן, כמה, איזה דברים.

איזה גלויות, איזה נסתרות. מה שלא ידעת ורק אחר כך נתגלה לעיניך. איזה אישה, איזה בנות, ברוך השם, איזה משפחה, איזה נכדים, איזה חתונים. אבל זה בקטנה הרע.

לא, זה המסביב.

הכל אני מודק.

אבל זה המסביב, אבל תסתכל.

הכריזות שגרמו לי מצבים, שבא לי... כן, אבל זה המסביב.

תסתכל על העצמך, על העצמך שלך.

על השלך, על ההשגחה הפרטית שהקדוש ברוך הוא נותן לך. עזוב את המסביב.

המסביב, ודאי שזה שבח, בור עולם.

כשתסתכל על הפנימי, אתה תראה איזה ניסים הקדוש ברוך הוא עשה.

איזה נפלאות.

כי אין בעל הנס, זה הגמרא בנידה אומרת, אין בעל הנס מכיר בניסו.

צודק.

הבעל הנס לא יכול להכיר בנס שלו.

לכן הוא כועס, הוא מתעצבן, כי הוא לא מכיר בנס שלו.

אבל אם מישהו אחר יבוא, שיראה את התמונת מצב, ויגיד לו, יאה, תראה, תראה.

אתם מכירים את זה שדחפו אותו מהאוטובוס?

אחד הלך, לא באוטובוס, סליחה, הלך ליד אתר בנייה,

ופתאום איזה יד ככה דחפה אותו, וניצל,

כי המנוף בדיוק קרס משם הערימה של שקי בטון.

קרס, והוא היה צריך ממש להימייך שם פיתה להיות.

ומשתו, מה דחפת אותי?

והוא רואה את זה, הוא רואה איזה בן אדם ככה הוא אמר,

חבוב, תראה, אני הצלתי אותך מהבטון.

אה, לא שמתי לב, סליחה.

זאת אומרת, לא סתם דחפו אותך לדבר הזה, לא סתם

הסיתו אותך עד ללכת מהדרך הזו, הנה עכשיו המחבל התפוצץ שם, ואתה ניצלת.

סתם זה?

ושנייה בדיוק לפני שאתה עלית על זה, האוטובוס איזה ככה.

למה זה?

אביש ברוך הוא חפץ בזה,

אבל תראה את הנס הזה, תראה, אל תצעק, אל תאשים. פעם אמרו שהכלב תמיד, מה הוא עושה?

יש לו חיסרון.

על מי הוא נובח? על זה שמרביץ לו, הוא לא מסתכל מי מחזיק את המקל.

מה אתה נובח על זה?

על המקל. תנבח על הבן אדם!

הוא עושה.

ויש לו עוד מעלה לכלב, מצד שני זה חיסרון.

מה?

כן.

אז יש לו עוד מעלה, מה המעלה של הכלב? המעלה של הפינצ'ר, שהוא חושב שהוא ראש הקבוצה.

הוא תמיד הולך בראש,

אבל הוא מסתכל ככה אחורה,

לראות את הבעלים שלו, איפה הוא הולך.

כן, אבל אם הבעלים שלו, זה עוד פעם הוא רץ מקדימה,

והוא רוצה לראות שהוא בראש.

זה המעלה שלו,

שהוא תמיד רוצה להרגיש בראש, ראשון לכל דבר.

לא שבקדושה, אבל ראשון לכל דבר. הוא רוצה ככה להרגיש.

אז אנחנו צריכים ללמוד. הבעלי חיים הללו מלמדים אותנו דברים מאוד מיוחדים, מאוד חשובים.

עזבות לקדושה וכולי, התגברות, ריצה,

לדבר מצווה, כל הדברים האלו.

קלות בעבודת השם, תמיד להיות קל עוד ועוד ועוד להוסיף.

להגיד, לא, כבר זהו, מספיק, יאללה, כבר פעם אחת ימת השעה, זהו, מספיק, לא רוצה יותר.

תוסיף עוד בעבודת השם, עוד יותר.

תמיד אדם צריך להוסיף ולהוסיף ולהוסיף, כי אין סוף.

אמרתי לכם, פעם בא איזה אברך לר' חיים גניבסקי ואמר לו, כבוד הרב, אני רוצה לצאת להיות מלאמן.

כמו, סיימת ללמוד? כן, סיימתי ללמוד, עשיתי תואר לרבנות, וסיימתי ללמוד.

כמו, איך סיימת ללמוד? אני לא סיימתי.

איך סיימת? הוא מסיים את השס כל שנה, רק מהמדרגות, שהוא עולה ויורד.

ואיך אתה סיימת ללמוד ואני לא סיימתי?

אם אדם בגדל שהוא סיימתי ללמוד, המצב שלו קשה.

כי אין סוף לתורה.

אין סוף. גם כששבעים פנים, אין סוף לתורה, ועוד ועוד רידושים, ועוד פה, והכול.

אז כמה אדם צריך להוסיף ולהודות ולהודות לקדוש ברוך הוא?

על הכל חייב אדם ליתן לליבו לאהוב את בורא האהבה הזה. אז כל הדברים הללו שאנחנו מתכוונים זה הכל במטרה אחת כדי לאהוב את הקדוש ברוך הוא, אהבה אמיתית.

לא בשביל שיביא לי,

בשביל שיעשה לי טוב, בשביל שהחודש אני אשלם את המשכנתה, לא בשביל זה.

אלא כי אני צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא, ודרך אגב גם הקדוש ברוך הוא יסדר לי את הכול.

אבל עיקר העיקרים לקיים את המצווה בדרג מצוות, אהבת השם יתברך. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.

רבי חנין בקשר אומר, עד היושב-ראש עוד דקות ישראל, לפיכך ריבלן תורה ומצוות שנאמר, אדוני חברי הכנסת, כה יגדיל תורה ויעדים.

רבי חנין בקשר,