הרב יעקב יוסף זצ"ל על פפושדו
- - - לא מוגה! - - -
יש דבר אחר שהוא לא בסדר,
יקרא שמו בישראל, גטיניו, אבושדו וכיוצא בהם,
הם קוראים לו, מביקים לו איזה שם,
מצע השירה.
האמת שזה חמץ גדול,
בדקנו את כל הדרכים איך הם מייצרים את זה,
המסקנה, מילה אחרונה,
העשייה לא טובה,
יש שם החשש על יין יין נסך,
כי הפועלים שם היה כמעט כולם גויים,
זאת מאוד,
המסוע לא מהיר,
אלא לוקח 27 דקות,
שם נמצא את יהודה ואלפורין שלוש דקות וחצי.
כל זה 27 דקות,
זה בוודאי עלול להחמיץ,
כי בני פירות עם מים כאכול להחמיץ, בני פירות עם מים כאכול להחמיץ,
בני פירות כאכולת גום, ובגלל המשפחה על עובד, ממהרים להם את זה, איך?
למהר יותר מחמיץ, שזה מי פירות עם מים.
אז בשביל מה הם שמים? בשביל מה הם שמים מים?
איך? בשביל מה הם שמים מים?
מים יותר זוג, מיץ תפוחים או מים?
אז אם הוא ישים נניח בכל יום 1,000 ליטר מיץ תפוחים,
נשאר ככה,
ואם הוא יחלף מים,
אז חצי מזה ילך על המים,
מים יותר זוג.
תודה רבה. בבקשה, אדוני, בבקשה.
זה לא כמו עוגה. עומדים בשכל.
זה לא כמו עוגה.
זה עוגה.
זוגה שלו, אתה צודק, זה גם עוגה, גם השכל.
גם הטעם של עוגה. גם עופים.
כן, כן, גם את העוגה עופים,
ולצערי במקום זה חמץ וגומים.
חלק מזה בא מצפסורת.
אתה רואה בשוק מחנה לגמוכים,
או חלק מזה בא ארוז. לא משנה,
כי הבעיה היא לא בחנות,
אלא הבעיה היא אצל עצמם, בבית החרושת שם,
שביקרנו שם מאוד בים ומרוצים, יש שם הרבה תקנות,
ולכן מן הראוי לדבר עליו.
גם לילדים אסור לתת מזה, גם בשעת הדחק,
כי אסור לאכול על החמץ גם בשעת הדחק.
אז גם אחרי פסח אסור?
גם אמרנו לגמרי נסך,
ונסך אחרי הפסח, ולא רק אחרי הפסח, זה היה מופיע נסף.
לא נגמר.
הגעתי לשם,
רציתי מיד לשאול כמה שאלות את המשגיח.
שאלתי את הבעל הבית, איפה המשגיח?
הוא יצא לפני שלוש שעות, הוא צריך עוד כמה זמן לחזור.
שוב, גם שאלתי אותו.
יש כאן חביות יין.
יין לא מפוססק, יין בור.
כמו צדור, יש כאן פעמים רומנים.
לא ספיתי עד היום להכיר רומנים נזיר, שלא שבו יין.
עכשיו הוא ייקח את היין,
הוא רואה אותך כאן נכנס מהבדל,
הוא מפחד להמשיך לשתות, הוא ישפוך את זה להחמיץ חזרה, מי רוח
וכן הלאה.
מי אומר לך שלא ירבבו, שלא יקבעו בנתן,
והדברה דורשת לחבית,
שכל השיעור לדבר כזה למבואי,
צריך שיהיה סגור אותם לתוך אותם,
לתוך אותם, לתוך אותם.
אין לי תשובה.
די בבעלה אמרתי. וכן הלאה, אלה הדברים שלצערנו יש במדינת ישראל,
אין לנו מי לדבר.
שאלה במה הם אולי לזרז את המשואה, מה הם אומרים?
דיברתי, דיברתי עם פרושה,
אמרתי לעולם תקנה מכונה שהמסוע יהיה מהיר כמו באפריל.
מה אני לא עולה על הכסף?
האמנות פנו אליו, במקום קרן מחלקים תיקח קרן מחמצה.
קרן מחמצה הפעם להחמיץ.
גם אלה מעולה אותה השיעורה,
בפעמי כסף.
לא מעניין יותר שום דבר,
מה שיותר בזור לוקח.
אז שייקח את גורמות.
איך בכל זאת נותנים לו הכשר? הוא קורא הכשרת.
אבא שלו היה אדם צדיק, היה אדם מראש המים.
וסמכו עליו, הרבנים סמכו עליו, היה אדם בספר.
אך כך,
יש יפחה כי תירש בבית האבן הזה ותיאצה להם,
עולם התחתון שנקרא, ולכן יש את הבעיות
עבורו.
בזמנו, כשהייתי שם,
חסרתי והיא לא שתפתי.
מה שיש לי, אני מוכר לכם, אומר לכם את הכל דוגרי.
הם שמעו מזה שאני והרב מותחי עניין ומדברים עליהם.
שלחו לנו מיד מכתב
של עורך דין עם שליח ביד.
אתם יודעים מה זה מסירה ביד?
סגנתו במשפנקה.
שם היה כתוב,
שמענו שכך וכך עמדת על בית החרשת שלנו,
אנו מרשים שתתנצל מיד.
מי אם לא,
אנחנו נטבע אותך להוצאת דיבה, מנחים אותך בכמה מיליונים.
זה היה נוסח המכתב, גם שלי, גם שלי.
קרשני ציון.
עד היום, נחכה הרבה שנים,
נחכה, לא צריך איתי,
לא לקבל צביעה בבית המשפט ולא נשמור.
ולמה הם יודעים את זה? הם יודעים שכל זה חמץ גמור,
יודעים שאין אדם.
מותר להסלחם על זה, הרב?
לא.
אין לי סיבוב.
בזמנו היום הרב הראשון לישראל היה הרב אקשיבורון.
אז הם פנו אליו כדי שייתן להם את העובדי ההכשר.
והם עושים את זה כל הפסח,
אז הרבה חוקים צריכים תעודה.
עונה להם, אמר להם, בכל מקום שאני נותן תעודה,
אני קודם אשלח את היהודי המקצועי שבדבר הכלילאי,
ויבוא לבדוק ולהגיד לכם אחרי זה נסכם.
הלך ובדק,
לקח את כל מה שיש שם,
אחרי מתחילת הדרישה עד הסוף.
והגיש את הדוח שלו גם לרבנות וגם לרבנות
לאותם האנשים לבקושתו.
שם הוא כותב,
אותו תהליך חימוץ שעובר על כל לחם לעוגה,
ובדיוק אותו דבר עובר גם על זה,
וכשמכניסים את העיסה הזו לתנור זה חמץ גדול.
זאת אומרת, זה מחמיץ במפנה.
ולמה?
איך זה נעשה? פשוט מאוד.
הם מביאים שם שברים בגלל שזה יטפח.
הם בלעש שברים מחמיץ מזה.
זו הטענה שלו,
ולכן כשהיה הרב רוק שידרון, היה הרב ראשי,
לא נותן להם תעודה בשום אופן,
כי ידע את ההבד,
יש תשובה בזה בסיבות בניין אר חלק ד',
כל אחד יכול להעניין שם,
ולכן גם ידע מזדמנת באיזה בית כנסת.
וכשהם מביאים באזכרה עת אדמה המזונות
לא ייגר בעוגות האלה, כמו שמענו שיש בהן בעיה קשה,
לא תיגר בעיה בלילה.
אבל אם אני אצטחר בזה, אצטחר בזה עכשיו, לפני פסח.
למה יהיה לי אסור?
אם לא היה בעיה של ידי אינסך, הייתי אומר לך מותר.
לפחות עכשיו ניתן לנגור פליטות.
אבל כאן הבעיה אמרנו גם מצעדי אינסך.
אם זה עדיין נסך,
אז גם היום ניסו לנגור היה לי נסך ביוני.
אבל מפה היה נסך לנגור יהיה מותר, כן.
למה אנחנו לא אומרים על זה מירטט?
מי מירטט?
החולים.
אני לא בטוח שהם פוחדים מבעל הבית. אולי בעל הבית פוחד בפעם. כבר היית שם?
מי שמע יותר ממאה פוחדים מעדר שלפני חצי מהם כבר שטויים או שיכורים, לא יודע, לא מדדתי כמה הם שטו.
נו, אני רוצה שהם יפחדו מבעל הבית.
אף פעם לא ראיתי שיכור פחדן.