טוען...

שלא יאמר אותו צדיק...

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 06.04.2015, שעה: 08:38

הורדת MP4 הורדת MP3


""ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". הגמרא בברכות ט'. דרשו דבי רבי ינאי את הפסוק, דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב. "דבר נא", אין נא אלא לשון בקשה. אמר לו הקב"ה למשה, בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל, בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק "ועבדום ועינו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם.

אז תלמידי רבי ינאי היו דורשים את הפסוק "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת שכנתה כלי כסף וכלי זהב", נא זה לשון בקשה, ה' מבקש משה רבינו, בבקשה ממך, לך תאמר להם לישראל שישאלו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק - אברהם אבינו שאמרתי לו בבין הבתרים שאמרתי לו גזרת "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", אז שלא יאמר אותו צדיק ש"ועבדום ועינו אותם" קיים בהם הקב"ה, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם. ז"א היה חשש שישראל מרוב שרוצים לצאת ממצרים לא יקחו, באופן טבעי לא יקחו יתעכבו לקחת, תן לצאת, להשתחרר, כן? אז אותו צדיק יבוא בטענה ויגיד רגע, את החלק הראשון הקב"ה קיים, את החלק השני שהם יצאו ברכוש גדול - לא קיים.

הגאון רבי שלמה דב הכהן שפירנץ אב"ד מזריטש ובעל שאלות ותשובות לשד השמן תמה אף הוא על מה שנראה שהקב"ה חשש רק ממה שיאמר אברהם, שלא יאמר אותו צדיק, ואם אברהם לא יאמר וכי הקב"ה לא צריך לקיים הבטחתו? מה, את ההבטחה הוא צריך לקיים רק שלא יאמר אותו צדיק?

עוד תמה על לשון אותו צדיק, למה כתוב אותו צדיק, לא קוראים לו אברהם? למה צריך להגיד אותו צדיק? שהרי הסברא נותנת שדוקא מפני שהוא צדיק לא יאמר ולא יתלונן על מעשי בוראו, אז אם כתוב שהוא צדיק ומציינים שהוא צדיק פשיטא שהוא לא יתלונן על הבורא, אז למה דייקו דוקא להגיד אותו צדיק, שלא יאמר אותו צדיק.

קושיה נוספת, הלא הבטחת הרכוש הגדול שהובטחה לאברהם תתקיים ממילא ממילא ממילא ממילא מביזת הים, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", בסדר, אז בביזת הים כיון שפרעה רצה לפתות את המצרים שיצאו להלחם אז הוא הוציא אוצרות ותלה להם על המרכבות ועל הסוסים למצרים כד'י שיסכימו לרדוף אחריהם וזה יהיה הפרס שהם יקבלו, וככה הגיעה ביזת הים מה שהביאו כל המצרים עליהם ומזה הרויחו ישראל. אז הבטחת הרכוש גדול יכולה להתקיים גם בביזת הים, ז"א לא חייבים לקחת תשעים חמורים מלאים כסף וזהב ממצרים, וכתוב שביזת הים היתה יותר ממה שהם לקחו את התשעים חמורים.

והוא מיישב את כל אלה במשל נפלא. משל לגביר, גביר גדול, איש נכבד וחשוב, ממקורבי המלך, שכרת ברית עם קרובו, והבטיח לו לעמוד לימינו ולימין זרעו אחריו בכל צרותיהם, ככל שיוכל להושיט את עזרתו. אז נכרתה ברית בין הגביר הגדול לבין הקרוב שלו, והגביר הגדול היה קרוב מאד למלך, שיעמוד לימין זרעו אחריו בכל צרותיהם ככל שיוכל להושיט להם עזרה. חלפו שנים ואחד מצאצאי קרוב המשפחה הזה, איש עני מדלת העם הסתבך קשות בעלילה שהעלילו עליו, והגיע ענינו בפני שופטי המלך ואלו גזרו עליו עונש מוות. לאסונו ולשברו לא היה הגביר המקורב אל המלך בביתו, כי יצא לדרך רחוקה, ותהום כל העיר בבכי תמרורים ובאבל גדול ומר על נפש נקי וצדיק שתאבד תיכף מן העולם ואין עוזר ומושיע. כך עברו עליהם הימים בבכי תמרורים עד שהגיע יום ביצוע גזר הדין, בחצוצרות הוזעק העם לכיכר העיר שם הוכן עץ התליה. התלין ועוזריו הלבישו את הנידון למוות בבגד האדום, מזכיר בית המשפט קרא בקול גדול  מן הכתב את נוסח פסק דינם של השופטים, האומלל הועלה על העץ, עניבת החנק נקשרה סביב צווארו, רגליו עוד עמדו על בול עץ קטן, כאשר התליין שלח את ידו למשוך את בול העץ ולהפיל את הנידון למען יחנק, בדיוק ברגע זה נשמעה צעקה ממרחק, כרכרה רתומה לצמד סוסים התקרבה אל הככר ממנה ירד העשיר מקורבו של המלך שקרא לעבר התליין עצור, אל תהרגהו. ומיד רץ אל ארמון המלך, נפל לרגליו וביקש לחון את צאצאו של ידידו הותיק, הלא הוא קרובו שכרת עמו ברית. המלך נעתר, היהודי הורד מעץ התליה חופשי לנפשו.

מי יוכל לתאר את גודל השמחה שפשטה בקרב העומדים מסביב על הישועה הגדולה שבאה בפתע פתאום, עד כי מרוב חדוה הביאו כולם כסף, מתנות לאותו יהודי עני ואומלל שכעת גם נחלץ בזכות זו מעוניו. לא רק שניצל מן הגרדום אלא גם נתעשר. כמובן שגם שמו של הגביר ממקרובי המלך יצא לתהילה ושמו התפאר בפי כל כמלאך מושיע.

הגיעו הדברים לאזנו של קרובו וידידו הותיק והישיש, מאז שכרת איתו את הברית, משכבר הימים, ולמרבה ההשתוממות כשסיפרו לו את המעשה והללו בפניו את הגביר שהציל את צאצאו לא התפעל כלל, אלא התלונן על הגביר באמרו כי לא נהג כפי שצריך וראוי היה לנהוג כלפי אותו עני מצאצאיו. מדוע ולמה? תמהו השומעים, בליבם סברו שהוא כבר סנילי, נשתבש מרוב השנים שעברו עליו. הסביר להם הישיש בטוב טעם ודעת, אכן בצדק הנכם מתפעלים שאותו גביר הצליח להציל נפש משיני הטורף ולחלצם מעמוד התליה, אולם אני שכבר ראיתי בשנותי הארוכות את מעשיו הכבירים של אותו גביר, יודע אני כי רב חילו וכוחו, על כן מתפלא אני עליו איך זה לא העניק בעצמו לאותו ניצול מתת כסף הגונה למען יחלץ מעוניו ולא יזדקק למתנות מאחרים. הלא הבטיח לי בשעתו כשכרתנו את הברית בינינו, כי יושיע את זרעי עד סוף כל הדורות, בכל מה שיוכל. והרי הוא גביר אדיר, אז ודאי שהוא היה יכול לחלץ אותו מן העוני בעצמו ולא להמתין למתת של אחרים.

כך גם אמר בעל לשד השמן, בענין אברהם והרכוש הגדול, כל מי שראה או שמע את גודל הניסים שעשה הקב"ה בהוציאו את בני ישראל ממצרים, עמד נפעם ומשתומם, וכמובן שלבני ישראל די היה בנס ובתשועה הגדולה שעשה עמהם, ומי הוא שיעלה על דעתו להתרעם על חסרון הענקה? אז הוא לא נתן להם מענק ביציאה ובשחרור, נו, מישהו יתרעם? אבל לא כן אברהם אבינו, ראש המאמינים שהיה מלומד בניסים, הלא הוא כבר הכיר וידע את כוחו של ה', את רוב חילו ועוצם תוקפו וגבורתו בכל הניסים והנפלאות שעשה עמו. משום כך נס יציאת מצרים אינו בעיניו פלא ותמהון, להוציא את ישראל ממצרים, בעיה בשביל הקב"ה? הוא דוקא יתמה על חסרון קיום נתינת הרכוש, כהבטחתו של הקב"ה, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", יצאו ברכוש גדול זה אתה נותן, מתת של אחרים זה ביזת הים, אבל אתה הבטחת לתת אז אני מבקש שיתקיים מה שהבטחת כמו שאמרת וקיימת שהם יהיו גרים ועבדים ויענו אותם - זה קיימת, ואיפה יצאו ברכוש גדול?

הוא יתמה דוקא על חסרון קיום נתינת הרכוש כהבטחתו, ואף שעוד מצפה להם ביזת הים, אבל מכל מקום דוקא מפני מעלתו כצדיק, לחסרון קיום יחשב. בגלל שאברהם הוא היה צדיק, אז הוא יודע מה זה חסרון קיום הבטחה, מאיפה לומדים את זה? כמו שמבואר בגמרא ביומא פ"ו, שמה שואלת הגמרא, היכי דמי חילול ה'? תן לי ציור מה זה נקרא חילול ה'? אמר רב, כגון אנא דשקילנא בישרא מבית טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. אומר רב, אתם יודעים מה זה חילול ה'? כמו אני שאם אני לוקח בשר מהאיטליז ואני לא נותן כסף במזומן מיד, זה חילול ה'. כי יגידו ראית את הרבנים האלה, ראית? לוקח בשר לא משלם, לא יגידו שזה בהקפה, יגידו ככה זה, הם הרבנים הכל הם לוקחים בלי לשלם. זה יהיה חילול ה'. אז ז"א אותו צדיק יודע מה זה לשלם לאלתר, מיד, כן.

אז ז"א רב אומר שבדרגתו ובמעלתו אם לוקח בשר בהקפה מן הקצב ואינו משלם מיד לחילול ה' יחשב לו, לכן הוגדר כאן אברהם כצדיק, כי דוקא משום צדקתו ומעלתו הוא יכול להתרעם על אי קיום הבטחת הרכוש הגדול לאלתר, מיד עם צאתם ממצרים, בורא עולם הבטחת "ואחרי כן יצאו", היציאה תהיה ברכוש גדול, לאלתר מיד, אם זה לא מתקיים בבחינה של צדיק, צדיק מבין שצריכים לקיים לאלתר, אחרת זה חילול ה' אם לא משלמים לאלתר מיד. אז לכן נאמר עליו אותו צדיק התרעם, למה כי בדרגת צדיק זה נקרא חילול ה' אם לא מקיימים, אה, אבל אח"כ יותר מאוחר עוד קצת, עוד כמה ימים הם יקבלו ביזת הים, זה כבר בהקפה, וזה גם לא ממך. אתם שומעים? חנג'ורי.

עוד תירוץ, ביאור אחר במה שאמר הקב"ה, שלא יאמר אותו צדיק, ולא חשש לעצם ההבטחה, הקב"ה לא חושש לעצם ההבטחה שיגידו שהוא לא קיים, אלא לאותו צדיק שיאמר. ולכאורה אתה צריך לחשוש גם שלא יאמרו בני ישראל, הוא אומר לא, זה הוא לא חושש הקב"ה, רק לאותו צדיק שלא יאמר ועבדום ועינו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים, דוקא שאותו צדיק לא יתרעם על זה מקפיד ה' ומבקש ממשה רבינו דבר נא, בחיאת משה, תשכנע אותם שיקחו כסף וזהב ויצאו  משם שלא יבוא אלי בטענות הצדיק הזה.

על זה מתרץ הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין, אב"ד נובהרדוק ובעל ערוך השולחן, כאשר אמר הקב"ה לאברהם אבינו, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום ועינו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", טרחו רבים בהבנת מה שאמר כי גר יהיה זרעך, וביאר הגאון הנ"ל שהנה מצינו שדרשו במדרש את הפסוק "גוי מקרב גוי" שבני ישראל במצרים ביטלו מצות מילה ונתדבקו למצריים. בני ישראל ביטלו מצות מילה ונתדבקו למצריים, נאמר שמשכו עורלתם. יש להבין מדוע נהגו כך? אין זאת אלא משום שהמצרים דחקו ורדפו אותם בשביל שהם עם ישראל, ולכן רצו להשוות את עצמם למצרים כדי שיהיו עם אחד ולא ירדפו אותם, זאת הבעיה, שנכנעים ללחץ, לחץ ציבורי, לחץ ש"סי, כל מיני לחצים, אז נכנעים אפילו ישראל נכנעים עד כדי כך שאפילו ברית לא עושים בשביל שיפסיקו לרודף אותם. לא יאומן כי יסופר. אבל לא כך היה רצון הקב"ה, אלא שיעמדו בנסיון ויחזיקו את עצמם כגרים בכל זמן שהותם במצרים ויקיימו את התורה מעוני ואז יוכלו לקיימה גם מעושר, מה ה' רצה? תעמדו בנסיון, תהיו שונים מהם, תחזיקו את עצמכם כגרים בכל זמן השהות במצרים, אז ממילא תהיו מובדלים מהם ולא יתנו לכם שררה ומעמד ויתנו לכם להיות באצטדיון בארנה. ויקיימו את התורה מעוני, תמשיכו עם העוני, תמשיכו, כן, לא תקבלו משרות, אל תקבלו הבטחות, לא תקבלו תפקידים, שום עסקה לא תהיה, תמשיכו, ואז יוכלו לקיימה גם מעושר. כמו שאמרו חז"ל באבות ד' ט', כל המקיים התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, אין הכוונה שבהכרח יקיים אותה בעושר, שהרי רואים רבים שקיימו מעוני ולא זכו לקיימה מעושר, לדעתי זה רק בגלל דברים שנכנסו באמצע שמנעו, אבל בסתם כל המקיים מעוני סופו לקיימה מעושר, ולמה? למה? למה? אלא הכוונה שהמקיימה מעוני ולא נכשל בה ולמרות העוני העוני לא העביר אותו על דעתי לזלזל בתורה או לא לקיימה כראוי, מובטח לו שיוכל לקיימה גם מעושר שהעושר לא יבלבל את מוחו ויסירו מן התורה. לכן כל המקיים את התורה מעוני, הוא עומד בנסיון העוני, ושומר על התורה, אז גם כשהוא יקבל עושר הוא יקיים את התורה, לכן כתוב כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, גם כשיהיה לו עושר ודאי שהוא לא יחרוג והוא יקיימה גם מעושר.

וכך רצה הקב"ה שיהיה במצרים, שהם יקיימו את התורה מעוני וסופם יהיה לקיימה מעושר, ז"א, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", זה לפי מה שכתוב "ועבדום ועינו אותם", ז"א גר יהיה זרעך בארץ לא להם, על זה יקבלו עושר, אבל אם הם השוו את עצמם למצרים ולא נשארו כגרים, וקיבלו  משרות ותפקידים, כמו השמונים אחוז שלא רצו לצאת בגלל שהיה להם פטרונות, על זה אין הבטחה. גר יהיה זרעך אז אחרי כן יצאו ברכוש גדול, לא גר - יהיה כאחד העם כמו המצרים מסודר כמוהם - אין הבטחה. כמו כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, הכוונה אם הוא עומד בנסיון זה הוא גם יעמוד בנסיון זה, זה לא הבטחה ודאית שיהיה לו ממון, אלא ברור שאחד כזה מסוגל לעמוד גם בזה.

זאת הכוונה במה שאמר הקב"ה לאברהם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם, כלומר, אף שיענום וישעבדום מכל מקום הם צריכים להשאר גרים בארץ ולא יתחברו למצרים, אלא יקיימו את התורה מעוני, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, כי כל המקיימה מעוני סופו לקיימה מעושר. ולא כמו שאמר מורי עסקה, יש לו מיליונרים, לא, היה לי אפשרות לקבל כסף מהמדינה מיליונים כל שנה, כמו ארגונים אחרים שלוקחים, אבל לא רציתי מעולם ליהנות מהציונים ומהמדינה וגם לא מהעיריה ולא כלום, למה? לא לתת להם זכות בתורה ובחזרה בתשובה, כי זה יאריך את הגלות לישראל. אתם יודעים מה זה לזכות להיות שותפים במפעל התשובה האדיר הזה? זה יאריך את הגלות, אז שנים רבות, רבות מאד, ארגון שופר חי בעוני, בעוני, בעוני. תשאלו את הראשונים שהיו פה. נו, עד שהקב"ה החליט שזהו, סופו לקיימו מעושר, מה זה עושר? שהעניים והתפרנים מעשירים את ארגון שופר להציל יהודים, דוקא עניים. זה עושר אמיתי, אתם יודעים למה? כי כסף של עני הוא שקול אלף אלפים מכסף סרוח של עשיר מלא גאוה. הבנתם? והיכולת של מטבע קטנה של עני לפעול ישועות לאין שיעור מכספם וזהבם של עשירים כאלה שאף אחד לא זכה בעולם ליתן פה כסף גדול. אז זה לא מיליונרים, זה הבטחון בה' זה מה שנותן, שכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וככה רצה ה' שיהיה במצרים, אם יקיימו את התורה מעוני אחרי כן יצאו ברכוש גדול, כי כל המקיימה מעוני סופו לקיימה מעושר, אבל אם לא יעמדו בנסיון של העוני אי אפשר שיצאו ברכוש גדול, שהרי אם בנסיון העוני הם לא עמדו קל וחומר שלא יעמדו בנסיון העושר, אז מה ה' יכשיל אותם ויתן להם עושר בשביל שהם ימרו את פיו, שימרדו כנגדו? שמנת עבית כסית ויטוש אלוה עשהו.

ועל כן חשש הקב"ה לעצם קיום ההבטחה, שהרי לא עמדו בנסיון, ומן הדין לא מגיע להם רכוש גדול, אבל בכל זאת הוא חשש, לא מקיום ההבטחה כי הוא לא עובר על ההבטחה, הוא אמר מפורש גר יהיה - אז אחרי כן יצאו ברכוש גדול, אבל אם הוא לא יהיה גר אלא הוא יהיה שווה למצרים, אז אין הבטחה. ההבטחה רק אם מעוני אז עושר, אבל לא קיימו את זה - לא חייב להם, זה היה התנאי. אז מקיום ההבטחה עצמה אם הוא לא יקיים הוא לא עבר על כלום הקב"ה, לא חשש שיגידו, כי אם יגידו הוא יסביר למה באמת הם לא קיבלו. אבל ממה הוא כן חשש? הוא חשש מפני מה שיאמר אברהם אבינו, אייי, אברהם אבינו, למה הוא חשש? לא בכדי מתואר פה אברהם אבינו אותו צדיק, אותו  צדיק, למה לא קורא לו אברהם תגיד אברהם, לא לא לא, זה אותו צדיק, אין כזה עוד, אותו צדיק, שכן זו היתה הסיבה שחשש הקב"ה מטרוניה שלו.

אם נדקדק להבין מדוע הנביא אומר במיכה ז' כ', חסד לאברהם, חסד לאברהם, במה התייחד אברהם? הלא צדיקים רבים עושים חסד, אלא הכוונה על דרך מה שאמרו במדרש, בבראשית רבה ל"ט ו', הפסוק בתהילים מ"ה ח', "אהבת צדק ותשנא רשע", מה מבינים? אהבת צדק - אתה אוהב את הצדק, ותשנא רשע - אתה שונא את הרשע, לא, המדרש אומר שהפסוק הזה מתייחס לאברהם בשעה שביקש רחמים על אנשי סדום, כך נדרש הפסוק: אהבת צדק - אהבת לצדק בריותיך, ותשנא רשע - ותשנא להרשיעם, שהרי מה עשה אברהם? ביקש לצדק את אנשי סדום ועמורה, ולהציל אותם, אבל אלה רשעים שהכחישו את כל העבודה שלך, אלה גזרו מוות על מי שעשה חסד היפך מהעבודה שלך, אז איך אתה מבקש עליהם? הרי הם מפריעים לך בעבודה, איך אתה מבקש עליהם רחמים? אדרבא, היה צריך לשמוח אברהם אבינו שהקב" המסלק אותם מן העולם. אהבת לצדק בריותיך ותשנא להרשיעם, מידתו של אברהם אבינו היתה להצדיק את כולם ולא להרשיע, זה לא הברדיטשוב רבי התחיל עם זה, ולכן כאשר רצתה שרה לגרש את האמה ואת בנה, את הגר ואת בנה - את ישמעאל, וירע הדבר מאד בעיני אברהם, אמר המדרש בבראשית רבה נ,ג י"ב, הדא הוא דכתיב, "ועוצם עיניו מראות ברע" זה אברהם, הוא לא רוצה לראות את הרע שעושה ישמעאל, עוצם עיניו מראות ברע, שכן אברהם אבינו לא ראה שום רע באחרים. הא, כזה צדיק, לכן חשש הקב"ה, שלא יאמר אותו צדיק, הצדיק הזה שלא רואה רע באחרים, אותו צדיק שמידתו היא שאינו רואה רע באחרים, ולפי עינו הטובה לא עברו ישראל על התנאי "כי גר יהיה זרעך", הוא לא יראה בזה שהם לא מלו והכל, יראה בזה רע? הוא לא יראה בזה רע, מסכנים, היה עליהם לחץ חברתי, אתה יודע מה זה שאריה כלוף דורעי לוחץ, אתה חושב שזה פשוט? זה לא פשוט, זה לחץ אטומי, זה יותר מלחץ מצרי, אז הוא ודאי ילמד זכות אברהם אבינו. ולכן לפי אברהם אבינו, לפי אותו צדיק אז צריך לקיים בהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, באמת לפי הקב"ה לא חייב לקיים להם את ההבטחה, כי הם לא קיימו את "גר יהיה זרעך" ממילא לא מגיע להם את הכסף,, זה רק אם מקיימים מעוני אז יקבלו את העושר, אבל לפי אותו צדיק שהוא לא רואה רעה בשום אדום בשם דבר ודאי לא בזרעו, אז הוא אומר רק רגע, מה עם הכסף? מה עם הכסף? "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". איי, אבינו אברהם, אבינו אברהם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 04.05 22:23

    כבוד הרב אני בדיוק רוקד במטבח ומכין את נרות השבת תוך האזנה לשיעור (שש אנכי על מצוותיך) תודה רבה ושבת שלום

  • 04.05 22:21

    כבוד הרב מצוות השמחה - שש אנכי על מצוותיך כל כך נכון השיעור אחד השיעורים הכי יפים ב-ע-ו-ל-ם בנוסף שאדם שמח כולם נדבקים בו ואוהבים אותו והוא דוגמה אישית ועוד השם אוהב אותו זה אדם משוחרר שחייו מחייכים כל היום ורק מרוויח רבנו הקדוש שיהיה לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך! (אמן)

  • 04.05 22:21

    כבוד הרב, שיעור חזק ביותר ומחזק הלחיים עוד יותר משל עטיפת המתנה על עצם מצוות השמחה וכל המקורות מגדולי ישראל על סודות השמחה ומעלותיה מקפיץ את הלב ומחייב אותנו להשתדל בעזרת השי"ת כמה זה משתלם... חזק וברוך👏👏👏

  • 04.05 22:20

    כבוד הרב קליפ מהמם😂 איזה קליפ יפה מילים חזקות וכל כך מדברות על חוזק ורצון חזק מחזק!!! 🤴🏻 הכל קטן עליו! (shofar.tv/videos/17122).

  • 02.05 20:19

    שלום כבוד הרב, רציתי להגיד לרב תודה רבה על השיעורים הבטחון והשמחה. (shofar.tv/lessons/17088) הרב אמר הכל נכון אחד לאחד. ב"ה זה עזר לי הרבה אישית, ונתן לי קצת בטחון עצמי לענות לקרובי משפחה שאומרים לי לקחת אמצעי מניעה ושאוי ואבוי אם אהיה בהריון... (ח"ו) יה"ר שהשי"ת יעזור לי להפנים את דברי הרב עוד יותר, אמן. תודה על כל העזרה רוחנית וגשמית והאכפתיות. שבת שלום ומבורך🌹

  • 02.05 12:19

    בוקר טוב כבוד הרב היקר... תודה על כל השיעורים וההרצאות המיוחדות והמדויקות לכל תקופה... וגם אלו של פסח. החג הזה נראה אחרת בזכות השיעורים הללו. רדפנו אחרי כל פירור וב"ה זכינו לעשות מכירת חמץ אצל הרב שמעון רחמים הי"ו . תודה רבה רבה שאתם מעלים אותנו בקודש!

  • 02.05 11:30

    כבוד הרב, חזק וברוך על השיעור! כבר עולה מפלס ההתרגשות לקראת הדרשות על השמחה☺️

  • 01.05 16:02

    ראשית רצינו לומר תודה להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א ולפרסם הנס שלא הרגשנו טוב עם כאבים חוזרים ונשנים (ל"ע) וביקשנו דרך 'שופר' (ארגון להפצת יהדות) ברכה מהרב: 'שיעבור ולא יחזור' וברוך ה' מאז עבר ולא חזר!

  • 01.05 11:24

    אני שומעת הרבה פעמים בהרצאות שלך על זמרים פסולים ושירים שאסור לשמוע. ...ודרך אגב אחרי ששמעתי את ההרצאה שלך היום ביוטיוב - מחקתי את כל השירים הפסולים! אני כל כך אוהבת את ההרצאות שלך אתה באמת אומר דברים נכונים ואמיתיים שרבנים לא מדברים על זה.

  • 01.05 10:36

    כבוד הרב, איזה שיעור בוקר יפה רבינו הקדוש! קודם כל לזכות לשמוע את קולו מפיו של הצדיק אח"כ לראות איך הכותרת של השיעור 'ברית מילה' (shofar.tv/videos/17111) הופכת להיות עוד רבדים של מוסר ויראת שמים במצווה החשובה הזו וההסברים על שאר האותות השבת והתפילין ומה זה מסמל בהשגחת ה' עלינו והשיא זה שהרב שר את השיר האהוב: 'אנא אנא עבדא דקוב"ה..'. איזה נחת לראות ולשמוע עבד ה' זרע אברהם אבינו קודש קודשים מורינו ורבינו ממש משמח ומאיר בחשכת הגלות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים