שוחד ותמיכה מרשעים חלק א' | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.03.2015, שעה: 08:15
בכל דבר צריך לחקור על המקור שלא יהיה בו פגם. שורש שכחת התורה באה לפי שאין מקור של טהרה, זה מכניס פגם ומוליך שולל מן הדרך עד ששוכחים מדרך האמת, וזהו שכחת התורה.
רבי חייא השתמר מכל זה שלא היה בתוכו שום כח מצד אחר והיה חושש על הכל. לכן הוצרך לעשות הכל בעצמו שאם ילך אצל זולתו מי יודע מה הוא ואיזה כח ממקור ושורש מוזר יושפע ממנו לתוך אותו הקלף.
מחלוקת רבי חנינא ורבי חייא, רבי חנינא אמר שאם תשתכח תורה מישראל הוא יחזיר אותה בפלפולו, רבי חייא אמר שהוא ידאג שלא תשתכח תורה מישראל, ובסוף כתובים גדולים מעשי חייא. אז אנחנו מסבירים עכשיו, ממה פחד רבי חייא? כתוב שהוא זרע זרעוני פשתן אח"כ טווה מהם רשתות, צד צבאים, פשט את עורן וכתב עליהם ספרי תורה ונתן אותם לתלמידים שילמדו. ז"א הוא דאג שכל הפעולות יעשו על ידו בכוונה לשם שמים שלא יהיה שום כח זר של אדם אחר שהוא לא יודע מה כוונתו בשעה שהוא עושה, אלא שהכל יהיה ממקור טהור כדי שלא יהיה שכחת התורה. אז רבי חייא השתמר מכל זה שלא יהיה בתוכו שום כח מצד אחר, והיה חושש על הכל, דהיינו על כל פרט, היה יכול לקנות קלף שנעבד לשמה וגמרנו. כן, אבל את כל התהליך איך התחיל והכל הוא לא רוצה שבשום שלב לא יהיה שמה כח זר אחר שהוא לא קדוש. לכן הוצרך לעשות הכל בעצמו, שאם ילך אצל זולתו מי יודע מה הוא, ואיזה כח, ממקור ושורש מוזר יושפע ממנו תוך אותו הקלף. לכן אמר רבי חייא, אם אני רוצה להעמיד חינוך אמיתי שיהיה נשמע שלא יהיה שכחת התורה, הריני צריך להביט על המקור. ואפילו הפשתן שממנו עושים הנפשות צבאים לכתוב את התורה הקדושה, גם זה אעשה אני בצעמי, כי מזולתי אני מתיירא, מי יודע איזה ארס הטמין בו. ולא הממון היה אכפת לו, רק את הבעל מלאכה לא האמין, כדי שלא יטעה על זה מן הדרך. ז"א הוא לא חסך כסף, אלא הוא דאג שהכל יהיה בכשרות ובטהרה ובכוונה טהורה.
רבי חנינא אמר, שאפילו אם חלילה ייפול ארס ולא יעשה כל התהליך לשם שמים, מה שיגרום לשכחת התורה, ויטו מדרך האמת שזו שכחת התורה, ז"א לשכוח את התורה זה לא לא לזכור מה כתוב בתורה, זה יכולים להגיד את התורה ולשכוח מה התורה אומרת. יכולים כמו דודי המרטש לומר, אתה מבין דרשה על שנאת חינם שבדורנו ולפרט הכל והוא בעצמו עובר על דבריו, ויש סרטון עכשיו באתר שופר שעולה שמראה בדיוק שאדם מדבר תורה וכאילו זה מכוכב אחר.
אז לכן, הוא אמר רבי חנינא שאפילו אם יפול ארס ויטו וינטו מדרך האמת שזוהי שכחת התורה, הוא היה לו כח גדול כל כך בפלפולו להאיר את העיניים ולהביא אותם על האמת. אבל רבי חייא אמר לו, אין לסמוך על זה, כי הן אמת ויציב שכח הפלפול שלך גדול, אבל מי שכבר טעה מני הדרך קשה להחזירו, ולפעמים לא מועיל כבר מאומה. במקום להטריח להעלות אותם אחרי שנפלו בשכחת התורה, ולתקן אותם על ידי הפלפול שלך, יותר ארויח שאטרח ואשמר ואזהר לכתחילה שאותם לומדי תורה שעדיין לא נפלו, שלא יפלו לתוך שכחת התורה בזכות שאני עושה את הכל בטהרה ממקור קדוש, ויחזיקו עצמם בחינוך הישן, בזה ארויח יותר שזה יתקיים, ולזה אמרו רבי חייא, לכן אמר רבי חייא דדי עדיפא, כי אני אשמר מתחילה ואקח ממקור טוב ובזה ארויח יותר, ועל זה אמרו חכמים אמר רבי, כמה גדולים מעשי חייא.
גם קצת קשה להבין, רבי חנינא יכול להחזיר בפלפול אבל הוא לא נמצא בכל הארץ ובכל מקום, ובכל מקום שלומדים מספרים שהם נעשו על ידי אנשים לא מהוגנים או בכסף לא טהור או בכל מיני דברים זה גורם שכחת התורה, אז כמה הוא יכול להתרוצץ להחזיר את האנשים בפלפול, אבל אם מעיקרא הספרים והכל נעשה באופן כזה בלי הנאה מגורמים שונים שהם כופרים או אפיקורסים או שנעשים שלא לשם שמים ובלא כוונה ראויה וכו', אז ממילא זה ודאי יגרום שלא תהיה שכחת התורה. כי כבר כשאתה מתחיל ממה אתה לומד. הנה היום יש אנשים, אני לא יודע אם כל אחד מרגיש, בכל אופן יש לי קצת הרגש בזה שכשאתה קורא בספרים של ראשונים אתה מרגיש אחרת ממה שאתה קורא בספרים של אחרונים, וגם ספרים שנכתבו לשם שמים זה אחרת מספרים שנכתבו לשם פרנסה. החפץ חיים זצוק"ל ציוה שאת הספרים שלו ימכרו בלא רווח, בלא רווח, מה שעולה הדפסה זהו, זה לקחת. נו, ויש מישהו שלא לומד היום משנה ברורה וברוך ה' זוכים אנשים להבין, ויש אנשים עושים הידורים ועוד הידורים ועוד הידורים וכמה אנשים זוכים לספוג מתוך זה, זה כבר שאלה שצריכים לברר.
מכל מקום יהיה מה שיהיה, הניח רבי חייא יסוד, תחת לראות לקרב את אלה שכבר נפלו בשכחת התורה להחזיר אותם אל האמת, עדיף יותר להחזיק את החינוך הישן, ולא ליהנות משל אחרים כדי שיהיה הכל ממקור טוב. זה אומר שכל אלה שנהנים מכספי הציונים ומקבלים מהממשלה שכל כוונתם היא ללכוד את הציבור החרדי ברשתם, כמו שרואים בתקופות האחרונות, שאחרי שהם נתנו ונתנו ומילאו את העתינים והרגילו את כולם לקבל, אז עכשיו הם שולטים בהם, מצמצמים את התקציבים, עושים כל מיני גדרים מגבילים, אומרים לא תלמדו ליבה לא תקבלו כסף בכלל וכו' וכו' וככה ממוטטים מוסדות. הרב שך זצ"ל בזמנו שרצו לתת מאה אחוז הוא לא הסכים לקבל, אני לא זוכר כמה היו האחוזים שהוא אמר, כמדומני אני לא זוכר כמה היו האחוזים שהוא אמר שעד ארבעים אחוז כמדומני שניתן לקחת ולא יותר, שלא תהיו תלויים בהם, כי יום אחד הם יוכלו לעצור את הכל. אבל מכל מקום כשלוקחים ממקור מושחת התורה היא אחרת לגמרי ממי שלומד על טהרת הקודש בלא לקחת כלום. אנחנו לדוגמא לא לקחנו מהם מעולם ולא נתנו להם להשתתף מעולם, לכן זכינו גם לסיעתא דשמיא גדולה מכולם, כי הכסף בא רק ממקורות טהורים של אנשים קשי יום שנתנו מפיתם ומלחמם בשביל להציל את עם ישראל, ולא כמו שאמר אחד החכמים, הוא יש לו מיליונרים. אין לי מיליונרים, ברוך ה', אין.
עכשיו בכל דבר שבקדושה צריך להיות הכל ממקור טהור. משל לזה, השו"ע בהלכות ראש השנה אומר שאם תקע בשופר של בהמה טמאה לא יצא, אפילו אם כיוון כל הכוונות שבעולם, כיון שעיקר קול השופר יוצא מבהמה טמאה, לא יוצא בזה ידי מצות שופר, כך זה בכל דבר שבקדושה צריך להיות הכל ממקור טהור על טהרת הקודש מתחילת עשייתו. וזה סוד גדול שאף אחד כמעט לא עומד בו, חוץ מקנאים על דבר ה' ושמאמינים בה' במאה אחוז, ורק בה', ולא באף אחד ולא נהנים לעשות עסקאות שוא ומדוחים.
על כל פנים, מבואר שאם חס ושלום צריכים ליהנות מן הרשעים עובדי עבודה זרה וכל שכן ממינים ואפיקורסים, זהו עונש גדול ומר וה' ישמרנו וגורם הרבה רעות חס ושלום, ובעוונות הרבים גרם עוון הדור עכשיו שמוסדות התורה והחינוך נצרכים לחיזוק ממינים ואפיקורסים לא עלינו, ועל ידי שנהנים מהם נעשים משוחדים, ואין רואים עוד את האמת עד היכן הדברים מגיעים שבזה נותנים להם כח וחיזוק, והופכים להיות חבילה וחתיכה אחת. ודבר ברור הוא, שאם לא היו רוצים מוסדות התורה ליהנות מהממון שלהם, היה הקב"ה משפיע שפע רב ליהודים שומרי תורה ומצוות, ופיתם היה מצוי לישיבות והתלמודי תורה ולא היו מצטרכים למקורות הרע. נו, וה' זיכה אותנו שאנחנו נשמרים מעבירה זו, ולא לוקחים ממון מאפיקורסים, כי הרי הם שונאים אותנו בתכלית, ואינם רוצים ליתן לישיבה כזו, וצריכים להודות לה' אלה שזוכים להיות נשענים עליו בלבד. אבל צריכים גם לדעת, שיש חוב שמוטל על יהודים שומרי תורה ומצוות, אלו המאמינים בה' יתברך לבדו שהם יסייעו להחזיק את הישיבות בכל היכולת, ומי שיזכה לזה ה' יעזור לו שישפיע לו שפע רב שיהיה לכל אחד ממה ליתן לצורך הישיבה, והתלמודי תורה על טהרת הקודש.
אחז המלך רצה לבטל את התינוקות של בית רבן, מה הוא עשה, החזיק אותם בכל הצרכותן עד שמשך אותם תחת רשתו, לכן הוא נקרא אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות.
אבל קודם שנבוא לענין אומר רבינו יואל זצוק"ל, אקדים מאמר נפלא שתמהתי עליו מעולם ועכשיו נתיישב לי על נכון, כתוב במדרש, על הפסוק "ויהי בימי אמרפל" ועוד בכמה מקומות במדרש רבה, "ויהי בימי אחז", כל ויהי זה לשון צרה, מה צרה היתה שם? משל לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו, אמר אותו פדגוג, זה מחנך מורה, אם אני ממיתו הריני חייב למלכות, ז"א המחנך הזה רצה להרוג את הבן של המלך, אבל אם הוא ימית אותו הוא יתחייב מיתה למלכות, אלא הריני מושך מיניקתו ומעצמו הוא מת. מה אני אעשה, אני אקח את המניקה שלו - מי שמניקה אותו ממילא לא יהיה לו מאיפה לינוק והוא ימות, אבל לא הרגתי אותו בידיים, כך אמר אחז, אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, כך אמר אחז, אם אין קטנים, אני אני אדאג שלא יהיו קטנים שילמדו אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, ואם אין תלמידים אין חכמים, ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקב"ה משרה שכינתו על העולם. אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. למה נקרא שמו אחז? שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. אבל מה היה קשה לרבינו יואל בזה? הוא אומר, חזרתי על כל המקרא ולא מצאתי בשום מקום שביטול איזה דבר נקרא בשם אחיזה, אחז בתי כנסיות. בכל מקום מצינו בתי אחיזה שייך במקום שאדם רוצה לאחוז ולהחזיק שלא יבטל, כמו שכתוב "אחזתיו ולא ארפנו" וכדומה, אז איך קראו את שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא אדרבא הוא ביטל אותם ע"י שביטל תינוקות של בית רבן, אם כן לא אחז את בתי כנסיות ובתי מדרשות רק ביטל אותם, אז איך אפשר לקרותו בשם אחז? היה לקרוא לו בשם שמראה על ביטול תלמוד תורה. אבל עכשיו נתיישב לי הענין, מה שהעיד הנסיון בפועל, הנה כפי הנראה מן המשל של הבן מלך שרצה הפדגוג להמיתו, שהוא לא יכול היה לגשת ישר אל בתי כנסיות ובתי מדרשות, כמו שהפדגוג לא יכול להמית את בן המלך, ועל כן התחיל בתינוקות של בית רבן, ולכאורה הלא הם עמדו גם כן תחת הנהלת גדולי ישראל שהיו בבית המדרש, אז איך הוא יוכל לגשת אליהם? הרי הם מושגחים ע"י הגדולים, אלא ודאי שלא היה יכול לבטל את התינוקות של בית רבן, נתן לעצמו עצה שהוא יחזיק בהם בכל הצטרכותם, "אחזתיו ולא ארפנו", אני אתן להם תקציבים כל מה שהם צריכים, וזה היה המעשה, שבאופן זה רצה למשוך אותם תחת רשותו, את כל התלמודי תורה שיחזיק אותם בכל הצטרכותם, ולכן קראו לו אחאז, אחזתיו ולא ארפנו, אם תחת ידי עכשיו כל היניקה שלהם זה ממני. זה אחד מהנסיונות היותר גדולים.
כידוע שכל תלמודי התורה הכשרים סובלים לחץ ודוחק גדול, אבל עם כל זה עומדים בנסיון ולא נמסרים למקורות הכופרים ליהנות מהם, כי זהו ביטול התורה כמו שעשה אחז.
כמו שרואים היום בעוונות הרבים, שנותנים מיליונים כדי להעביר על הדת את ילדי ישראל ולכופם לכפירה כידוע לכל, מחייבים ללמוד אותם כפירה, אתה מקבל כסף - תלמד ליבה, הם עצמם נותנים ממון ומחזיקים את התלמודי תורה כי באופן אחר הם לא יכולים לגשת לתלמוד תורה לבטל ולסגור אותו, כי אז תהיה צעקה גדולה בכל העולם, אז מה העצה? נותנים ממון, מחזיקים את התלמוד תורה ודרך זה מכניסים ארס המינות בין כתלי התלמודי תורה, כך מושכים אותם תחת רשותם והמוסדות נכנעים לאט לאט. כמו שאל המעיין כבר מלמד ליבה והכל וכו'.
בעצה הזו נכשלו גם כן בעוון פעור, מי שמקבל תמיכה מכופרים אי אפשר שלא יפול ברשתם. המעשה בשיטים כמו שמבואר במדרש רבה סוף פרשת בלק, "ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן", שאמרו לישראל למה אנו אוהבים אתכם ואתם שונאים אותנו? הלא כולנו בני איש אחד, בני תרח אבי אברהם, כולנו בני איש אחד. אין אתם רוצים לאכול מזבחותינו ומבישולנו? הרי לכם עגלים ותרנגולים שחטו כמצוותכם ואכלו, ומיד משקתו היין. ועל ידי זה נתפסו לעוון פעור ונעשה מה שנעשה. בחוץ עמדה זקנה בפנים עמדה צעירה, אז מה היה, הזקנה מוכרת ביוקר והצעירה אומרת לו בזול, אומרת לו עסקה, אתה רוצה להכנס יש עסקה והוא נכנס לבפנים ושמה היא כבר מפתה אותו לבפנים ולוקחת אותו למחוזות שהוא לא חלם שהוא ילך איתה. שזה כלל גדול, אם מקבלים תמיכה ממקור הרשע ממינים ואפיקורסים אי אפשר שלא יפלו אח"כ ברשתם, כיון שמקבל מהם תמיכה מוכרח להחניף להם ולכבד אותם, למצוא חן בעיניהם ולשקר ולסלף ולקרוא להם מעמידי התורה ולברך אותם, ולקרוא לעבריין רב, וכל מיני דברים כאלה כי אחרת על מה תקבל כסף? אם לא תחניף ותשקר ותפרסם כיבודים כאלה ואחרים על מה תקבל?
וכמו שאמר הרב יעקב קפיל שעבירה יותר חמורה מכל העבירות הוא עוון החנופה, שעל ידה יכול ליפול בכל העבירות על ידי שמחניף לרשעים. וכמו כן אם לוקחים תמיכה מכופרים גמורים זה מושך אחר כך שיפלו לרשתם.
עכשיו, השמרו והזהרו לא להעמיד חס ושלום את בסיס הקיום ומקור היניקה של המוסדות, של תלמודי תורה הקדושים מממון שבא משלטון המבקש לעקור את הכל. לבן ביקש לעקור את הכל, הוא נתן הכל לכאורה, עם עינויים, עם שקרים עם הכל תקציבים אני אתן הכל ובסוף אמר הכל שלי, הבנות בנותי הבנים בני הצאן צאני, כל אשר לך לי הוא. אז לכן חוסו על נפשות הבנים ואל תתנו למשחית לנגוף חס ושלום. ועוד דבר צריך לדעת, מנוי וגמור אצל גאוני תקיפי הראשונים זכותם יגן עלינו, שהנתמך ממקורות רשע לא יינקה ובהכרח יינתק ממקור הקדושה ויכבה שלהבת יה היוקדת בקרבו. וזה יסוד איתן שקבלת תמיכה מאנשים שאינם מהוגנים מזיק מאד למקבל כי נשפע על ידו מהמידות הרעות של הנותן. יתבאר הדבר ממה שכתוב בספרים הקדושים באגרא דכלה פרשת שופטים וזל"ק: קבלה מרבותינו שכח הפועל בנפעל, ממילא ממונו ורכושו של אדם שהאדם מסגלו על ידי מעשיו, הנה יש בממון והרכוש ההוא כח הפועל, על כן נאסר לנו לפרוט מתיבן המוכסין כיון שכח הפועל יש בממון הזה שזה גזל, והאדם הכשר שייקחנו לעצמו יגרום לנפשו פעולות זרות כפי כח הפועל הנפשי מהבעלים הראשונים.
לכן התמרמר וכותב, אשר בעינינו ראינו כמה אנשי שם אשר יראתי לגשת אליהם מגודל קדושתם, אשר פיתה אותם יצר הרע והשתדלו בפרנסתם לקבל ממון מכל אדם, ונשארו אחר כך כלים ריקים. כי הממון שסיגלו מבני בלי שם דבק בם ובנפשם וכיבה את השלהבת אש שבער בקרבם מאהבת היוצר והאריך בזה שם הרבה.
ז"א, אדם בסוף יהיה שש ושמח רק על כל נתינה כזאת, להעיר להם, להוכיח אותם כבר תשכח מזה, הם כבר יהפכו להיות כשרים, ובפרט כמה שיתנו יותר השבחים יתרבו ואתה כבר רחוק רחוק מן התורה. כבר לא תרגיש בין טוב לרע.
על כל פנים דבר ברור הוא ובטבע מחייב שהבולע אפילו כל שהוא מכוחה של עבודה זרה ומינות או כשפים, אי אפשר שלא יהיה כוחם משותף ומצורף בו. מי שמתרגל בזה לא מרגיש עוד שום צער. דרך העולם מי שהוא מושפע מאחרים, מאנשים שאינם מהוגנים, אנשים אומרים מה זה משנה הוא מדבר העיקר הוא מדבר יפה, לא! האם המקור הוא טהור או לא? כמו בזמרים כן ברבנים וכן בכל דבר, השאלה אם המקור הוא הגון וטהור, מי שמושפע מאחרים מאנשים שאינם מהוגנים או ממסיתים ומדיחים, מתחילה כואב לו עדיין הלב, ומצפה לרחמי שמים שיזכה להתגבר על המשפיעים ולהנצל מידם ולא להתפס ברשתם, אבל לאט לאט מתחיל להתרגל אליהם ומתגשם בהדרגה עד שנעשה הוא עצמו כמו המשפיע, ושוב הוא כבר לא ירגיש כאב לב ולא יבקש רחמי שמים להנצל מהם.
הבריסקער רב זצ"ל אמר שהוא לא רוצה לקבל מהציונים, הם הבטיחו שיתנו למוסדות שלו, יתנו לו כסף, כל מה שהוא הנצרך ולא יתערבו בחינוך, אמר הוא לא יקח מהם אפילו פעם אחת, כי אם הוא יקח פעם אחת הם כבר לא יצטרכו לתת לו, הוא ירדוף אחריהם.
ינאי המלך ע"י שהוטב בעיניו הצעתו והיה לו תועלת מאותו המין לא נתארך לו השעה ובזמן קצר נזרקה בו מינות, ואפילו אם היה צדיק גמור טרם זה לפני שעה, אבל בקבלת תועלת מהמין נפל לדיוטא התחתונה של מינות. שכך אמרו חכמים ז"ל בשבת ק"ה, כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, למחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה. בסתם לא יכול להפיל אדם פתאום, אלא מדרגה אחר מדרגה, אבל על ידי קבלת תועלת מהמינים הוא נופל בפעם אחת, ואינו צריך להפילו במדרגות כי הוא כבר נמצא בעבודה זרה. וזה חמור מאד מאד כמבואר בחכמים ז"ל ובהרמב"ם. ואפשר שזה רמזה קרא באומרו אחרי נמכר, דמי שנמכר לעקר משפחת גר וכנ"ל ברש"י שנמכר לעובדי אלילים ולא לאלוהות רק להיות לשמש לחטוב עצים ולשאוב מים, שנהנה מהם זה כבר מרוחק מאד, וזה רמז הקרא הגאולה תהיה לו מיד שימהר לגואלו מיד, אבל כמה שימהר עצמו לגואלו משם כבר הוא עומד אחרי מופלג שהוא מרוחק מאד וכבר אין כאן מיד. דמי שנמכר לעבודת אלילים אם מחמת דוחקו או מאיזה טעם שיהיה אם מקבלת תועלת מעבודה זרה והוא משוחד ממנו, הוא נופל מיד והוא כבר רחוק מאד, שאם לא היה זה שנמכר לעבודת אלילים היה נמשך זמן רב שיפול, והיה לוקח המון זמן כי כך אומנותו של יצר הרע, וזה שאמר הכתוב שאפילו אם גאול התהיה לו מיד אבל תדע שהוא עומד כבר אחרי מופלג, רק אעפ"כ צריך למהר לגואלו מיד.
ורואים אנו מזה דבר נפלא, אע"פ שמשה רבינו לא היאור הגן עליו, אעפ"כ מפני שבעיני המצריים נדמה כן מנעו משה ללקוט היאור שלא יהיה פתחון פה למינים. לכן צריך לקבוע זאת בליבנו שלא יתכן מי שיהנה מעבודה זרה ומינות שיוכל להתפאר ולומר שהוא לוחם נגדם, יהיה התועלת איזה שהוא של ממון או כבוד וכדומה, ולהכניע את העבודה זרה אפשר רק אם לא נהנים מהם בשום הנאה כל שהיא.
עכשיו בואו תשמעו מה פירש רבינו יואל בחג השבועות דברי הפסיקתא דרות, אל תלכי ללקוט בשדה אחר, אומרת הפסיקתא, על שם לא יהיה לך אלהים אחרים. ז"א אל תלכי ללקוט בשדה אחר, אחר זה רמז על לא יהיה לך אלהים אחרים, וגם לא תעבורי מזה, על שם זה אלי ואנווהו. וכה תדבקין - על שם "ואתם הדבקים", עם נערותי - אלו הצדיקים. עד כאן דברי הפיסקתא. לכאורה מה ענין אזהרות האלה לפשטות הכתוב? מה כתוב - אל תלכי ללקוט בשדה אחרי וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערותי, זה מה שנאמר. מה זה קשור לכל זה שאומר לא יהיה לך אלהים אחרים וזה אלי ואנווהו, ואתם הדבקים בה' ואלו הצדיקים? למה הוציאו חכמים ז"ל את הכתוב ממשמעותו? אבל לדרכנו יובן, בועז הצדיק לימד אותה דעת, את רות ודרך בעבודת ה', ועיקר גדול שכל חיי הנפש תלויים בו הזהיר אותה, שאפילו הלקט שכחה ופאה שמופקרים לעניים לא תיטול משדה של רשעים, כי יקנה קנין ופועל רע בנפשה, ואם תלקט אותו משדה של עובדי עבודה זרה ומינים יכול לפעול בנפשה עד כדי כך שתביא אותה חס ושלום לעבוד אלהים אחרים ולהיות כמותם. והמדבק בצדיקים זוכה להדבק בשכינה. בזה יבוארו דברי הפסיקתא שכל האזהרות האלה הזהיר אותה בועז, אל תלכי ללקוט בשדה אחר, על שם לא יהיה לך בסוף אלהים אחרים, שקרוב הדבר להכשל ולבוא לידי עבודה זרה על ידי שנהנים מרשעים ועובדי עבידה זרה.
הגמרא אומרת מאי שוחד? מאי שוחדא - שהוא חד, רש"י ז"ל אומר, הנוטל הנותן והמקבל נעשים לב אחד, שוחד עושה את שניהם אחד. הם נעשים לב אחד. הנותן שוחד והמקבל שוחד נעשים לב אחד. אע"פ שבמראיתם וצורתם אינם אחד, מכל מקום כבר ל יבם לב אחד. אם כן אין תימא, מי שמקבל מהרשעים וכל עיקר חיותו וקיומו אז לב אחד כבר להם נגד היראים, הם יצאו ביחד נגד היראים, כי הוא הופך להיות כמותם. יות רמזה, הנוטלים חלק כבוד וממון בכלל מינים הם, ועומדים בצידם נגד הלוחמים במסירות נפש עבור כבוד ה' יתברך ותורתו הקדושה. ואז יכנו את הלוחמים האמיתיים קיצוניים וכו'. למה כבר הם התמזגו עם הרשע, הם כבר יונקים ממנו.
משה רבינו לא ינק מהמצריות, הוא לא ינק, מה אבל חלב זה טוב, זה יחיה אותו, לא, חלב של טמאה לא. המכשלה הזאת רבה היא וכבדה בעוונות הרבים, כולם מחפים על המינים ונמשכים אחר דעותיהם הכוזבות, אני לא רוצה להגיד לכם את מה שכתוב ואתם יודעים על המפלגות כבר לאיזה תנאים הם מסכימים בשביל להתקבל איתם ביחד ומה מוכנים לתת, כמו דורעי לעקור ישובים ולעשות שלום עם הערב ולתת להם שתי מדינות, והוא כבר יחלק את ירושלים, הכל הוא כבר מכון, את הגולן הוא כבר רצה לתת, הכל אין לו שום בעיה רק למצוא חן בעיני השמאלאנים, ועדינה אמרה שהוא מיד אחרי זה הולך עם בוז'י, וגם היא. וכולם נוהים אחריו, הוא ה'מרן'. וכולם מחפים על המינים ונמשכים אחר דעותיהם הכוזבות, ומתאווים לקבל תועלת מהם, והמפלגות נגררים אחריהם וכלולים בתוכם והנסיונות עצומים.
והדבר הקשה ביותר, כל הנהנים והמשתבחים מאותה מלכות, ושאומרים שבלי זה לא תבוא הגאולה כאילו, הרי הם משתבחים מהתעכבות ביאת המשיח. והם המעכבים הגדולים לביאתו של משיח, ואוי לה לאותה בושה ואוי לה לאותה כלימ.ה הם הם אלה השמונים אחוז שהיו במצרים, שהיה להם פטרונות והיה להם נכסים והם לא רצו לצאת עם משה רבינו כי טוב להם, עם כל העבודה זרה, עם כל המלקות, עם כל מה שהיה שמה, טוב להם. לכן הם מתו במכת חושך ורק עשרים אחוז נצמדו למשה רבינו ויצאו איתו לגאולה השלמה. עד כאן לשיעור זה, המשך יבוא.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.