הרוצה לטעות יבא ויטעה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 08.03.2015, שעה: 20:07
8-3-15
"וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו, קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". במעשה העגל חטא העם חטאה גדולה, מאין בא להם באמת החטא הזה? היה להם מקום לטעות, כמו שאמרו חכמים ז"ל, וירא העם כי בושש משה, אל תקרי בושש אלא באו שש, הגיעו שש שעות של היום והוא עדיין לא ירד, בשעה שעלה משה למרום אמר להם לישראל לסוף ארבעים יום בתחילת שש אני בא, לסוף ארבעים יום בא שטן וערבב את העולם, אמר להם באו שש ולא השגיחו עליו, מת ולא השגיחו עליו, הראה להם דמות מיתתו. גמרא בשבת פט.
ז"א השטן בא, ערבב את העולם, בהתחלה אמר להם שבאו שש שעות, ולא השגיחו עליו, אמר להם שהוא מת, ולא השגיחו עליו, הראה להם את דמות מיתתו ופה הם נפלו. וגם כאשר הראה להם דמות מיתתו מי שרצה לטעות טעה, מי שלא רצה לטעות לא טעה. והענין כמו שכתב הרמב"ן, שקר אין לו רגליים, היינו שאין לשקר שום בית אחיזה, זה כמו עושה להטים שמרמים את הבריות ולוקחים על ידי זה את ממונם, במציאות אין לזה שום בית אחיזה וכל הכח הוא המהירות שאדם עושה את הלהטים, הוא ממהר כל כך בעשייתו עד שמרוב מהירותו לא יכול האדם לתפוס את השקר הכרוך בדבר זה.
כן כל מעשה היצר, אין לו שום בית אחיזה, אלא שכל כוחו הוא המהירות, שממהר כל כך את מעשהו עד אשר אין השכל יודע להכיר חולשתו. והמין הזה היה ממקומות הטעות של מעשה העגל. ז"א אתה יכול לשמוע מישהו שאומר שהיום הוא הולך עם מפלגה פלונית, למחרת הוא מתהפך ומופיע בכנס של פלוני, איך זה יכול להיות? זה הכח של השטן, לבלבל מכח המהירות להחליט מהר מהר מהר, שלא תפסיד, שלא תפסיד, קיבלת הבטחות - סמוך על סמוך. כל המורות המסכנות שלא מקבלות חודשים את מה שמגיע להן והן מש"ס, זה הם לא עומדים בהתחייבות, שהם חייבים, אין להם מה לאכול, ואלה שמבטיחים להם שלהבא יתנו להם, לא משכורת של ארבא אלף, מוסדות ושטחים והכל, זה להאמין לזה זה פתי יאמין לכל דבר, שהם יתנו? למי הם קיימו? אפילו לאלה שעשו להם את הלויה הם לא שילמו כסף עד שתבעו אותם, אז למי יאמינו? אבל הם ראו שמשה מת, והראיה הזאת באמת אין לה שום בית אחיזה, לו הביטו על הדמות הזאת בעין חדה לא היו טועים בה כלל, מה אתם ראיתם את משה ממש, ממש ראיתם אותו שם או ראיתם דמות מיתתו והבנתם שאם מלאכים מלוים אז זה כנראה הוא, או שאתם ראיתם ממש. לו היו מביטים בעין חדה לא היו טועים כלל, רק מהירות מעשהו הטעה אותם. ומה הראיה שזו היתה הטעיה, שהם אשמים בה? כי שבט לוי לא טעו. למה שבט שלם לא טעה?
כי השבט הזה לא שייך לשקרנים, תמיד הוא הלך עם האמת, תמיד הוא התחבר עם האמת, היה לו תורה אמיתית, הוא למד בארץ גושן כל הזמן, מאתיים ועשר שנה, אז כשלומדים כל הזמן תורה לשמה לא קונים בלופים מבלפנים, ואפילו אם השטן הוא המומחה הכי גדול להטעות את העולם כולו, מי שלומד תורה באמת, הוא מבקש אמת, לא נפתה. פתי יאמין לכל דבר. עכשיו אם יש לך ראיות שאנשים לא קיימו התחייבויות, זה לא מספיק? מכאן ולהבא אתה נותן צ'אנס? נראה שתתן את הצ'אנס הזה גם בהלוואות, נגיד אם דורעי לקח לך מיליון שקל ולא החזיר, ואח"כ לקח ממך עוד שתי מיליון ולא החזיר, ואח"כ פעם שלישית הוא יבוא, אתה תתן לו עוד פעם? מה יגידו על אדם כזה - פתי יאמין לכל דבר. יש רב שלפני שתי בחירות קיבל מהם בגלל התמיכה טלפון מקולקל, גם את הטלפון שהוא קיבל היה מקולקל. לא יאומן כי יסופר.
אז ז"א, הם טעו בגלל שהיו נוטים לטעיה, אבל מי שלא רצה לטעות לא טעה כגון שבט לוי. הרי מי שלא רצה לטעות לא טעה, מזה נבין שמי שטעה לא מפני שמקום הטעות גרם לו, אלא הוא גרם שיהיה המקום למקום הטעות, וכיון שטעו במראה טעו גם כן בשש שעות, ואז מחברים סמך לסמך, ולו היו מכירים את הדמיון כי כוזב הוא עוד היו מתעלים מן הנסיון. ועכשיו שלא הכירו, ירדו ממדרגתם, כי זה משפט המקום לטעות, נסיון הוא, מי שמנצחו מרויח, מי שמנוצח ממנו מפסיד. מה קדם למה? האם ההבטחות או הרצון להבטחות? כשמישהו מהלך ממפלגה למפלגה ומבקש מה תתנו לי, אז הוא מחפש שוחד, תנו לי שוחד בחירות, תשחדו אותי, מה תתנו לי? נו, איך בן אדם כזה יכול לא ליפול? הרי אם אחד יציע לו קצת והשני יציע לו הרבה יש איזה סברה שהוא יקח רק את המעט? שניהם רק מבטיחים, אז ודאי, מי גרם לו לטעות - הרצון שלו לקבל שוחד, ממילא אח"כ הוא יעשה סמך ועוד סמך, עד שיהיה חושך אור בעדני, הרב בעדני ששבוע קודם נאמר בגנותו בדברים מסוימים על המסורת, הפך להיות עכשיו אור בעדני, איזה מן דברים אלה, איך זה יכול להיות משבוע לשבוע ומיום ליום למפלגה אחרת, הא כיצד? אלא זה מי שרוצה לטעות, מי שרוצה לטעות האפשרות לפניו, אבל יש משב"כ שאומר שאין כזה דבר שרב יכול לטעות, איך יכול להיות שרב יכול לטעות? היתכן שרב יכול לטעות? אז שאלו, אבל משה רבינו טעה, אז שמעתי תשובה נפלאה, מה התשובה? כן, זה אבל לא תלמיד אומר לרב שהוא טעה, צריך מישהו גדול שיגיד לו שהוא טעה, כמו משה, מי אמר לו שהוא טעה - הקב"ה אמר לו שהוא טעה. אז לא הבנתי, אז מה זה שאמר הרמב"ן קבל את האמת ממי שאמרה ואפילו קטן ואפילו גוי, ומה זה שיתרו בא והוכיח את משה רבינו והוא היה אלוף הטעויות ואלוף הכזב והשקר שטעה בכל עבודה זרה וניצל אותה ולא הגיע לאמת מעצמו, והוא בא ונתן תוכחה למשה רבינו, וקיבל והודה לו, "וישמע משה בקול חותנו", מה זה? והבנים של אהרן בפרשת דרוש דרש שהעיר לו שהוא טועה בדין של הקרבן והוא הודה להם ושמח, אז אפשר לטעות, מה הבעיה לטעות? מה אנשים מלאכים? אפשר לטעות, מותר לטעות אבל העיקר זה לחזור בך מטעות, לא להפוך את הטעות לאמת לאמיתה כמו ששמענו כבר רבנים אחרים שחרטה של החרטות זה אמת לאמיתה.
אז ז"א, זה הכל תלוי ברוצה לטעות או לא רוצה לטעות.
ויש כאלה שרוצים לטעות גם בקשר לראשון לציון כמו שהבאנו את ההקלטות, ואני נסעתי לראות את הדברים מקרוב, האם באמת יש כבר בג"צ, האם יש בג"צ כנגד העמותה והרבנים, הרב דוד צדקה, הרב יעקב צדקה מפרדס חנה ועמותת אור הפרדס על מה שעשו לרב בובליל וכו', אז לקחתי את המסמכים ועברתי מלמעלה קצת עליהם, והנה המסמכים פה נמצאים לפניכם, זה כבר הוגש לבג"צ. ז"א, הדברים כבר הוגשו לבג"צ והם נמצאים שם, אי אפשר כבר לחזור בזה והדברים האלה יתפרסמו לעיני כל, ועדיף שאנחנו נאמר את הדברים לפני שהתשקורת תגיד אותם. ז"א, כבר חשפנו את ההקלטה ועכשיו אנחנו נקריא מתוך הכתב של הבג"צ מה שנאמר.
ובכן רבותי, אלה שהם תובעים זה הרב בובליל והמוסדות, ואלה שהם נתבעים זה המוסדות ועמותת אור הפרדס, זה נתבע שלש, נתבע ארבע זה הרב דוד צדקה, נתבע חמש זה הרב יעקב צדקה. אז בתביעה בסעיף 280 כתוב, כשנודע הדבר למשיבים שכן העתק המסמך נמסר ביום ה-31 ל-12 למשיבים אחד שתיים, החל מסע הלחצים של המשיבים שלש עד חמש, על ידי הרב יוסף וסו מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני לבטל את האישורים שניתנו, וזאת בטענה כי המסמכים שניתנו עלולים להזיק להקצאת המקרקעין למשיבים, עמותת אור הפרדס, הרב דוד צדקה והרב יעקב צדקה, והדברים נאמרו מפורשות לעותר על ידי הרב בוסו, ז"א הרב בוסו הודיע את הדברים לרב בובליל שתובע את שלשת הנתבעים שציינו.
במסגרת הזו עשה ככל הידוע לעותרים המשיב חמש שזה הרב יעקב צדקה שימוש בעובדה כי הוא עוזרו של הראשל"צ והרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, וכתוצאה מכך יצרה לשכתו של הרב יוסף קשר עם הרב יוסף בוסו מנכ"ל מעיין החינוך התורני, ועם חלק מחברי מועצת חכמי התורה דהיינו עם הרב משה מאיה והרב שמעון בעדני, שהם העומדים בנשיאות מעיין החינוך התורני. סעיף 282, תוצאת הדברים היתה כי שליח מיוחד מטעמו של הרב יוסף הגיע לביתו של חבר מועצת חכמי התורה הרב משה מאיה בשעת לילה על מנת להחתימו על מסמך המבטל את המכתב שניתן לעותרים, סעיף 283, על פי עדותו של הרב מאיה הגיע אליו השליח באישון לילה והסביר לו כי עליו להחתים אותו על המסמך בדחיפות כיון שהקצאת המקרקעין למוסדותיו של הרב צדקה בסכנה, השליח שהתייצב בביתו היה עוזרו של הראשל"צ, הלא הוא המפורסם דודו עמר, דוד עמר שהוא גם יושב ראש המשיבה שלש שזה עמותת אור הפרדס, כל בקשותיו של הרב מאיה נענו בשלילה ונאמר לו כי לבקשת הראשל"צ עליו לחתום על המסמך. אז הוא טען לרב בובליל בהקלטה שהשמענו שהוא לא יודע אפילו על מה העירו אותו מהשינה והוא חתם בלי ידיעה על מה הוא חותם. טוב, זה ככה נוהגים במועצת החכמים, לא חייבים לדעת, העיקר שחותמים.
בסעיף 284, שליח דומה הגיע גם לביתו של חבר מועצת חכמי התורה הרב שמעון בעדני, וגם לו הוסבר כי עליו להחתים אותו על המסמך בדחיפות כיון שהקצאת המקרקעין למוסדותיו של הרב צדקה בסכנה, שהם לוקחים שלא כדין קרקעות נגד בית דין ונגד בית המשפט, כאשר הרב בעדני על פי עדותו ביקש הבהרות בענין הזה, אז הוא לא היה כמו הרב מאיה פתי לחתום ולסמוך, הוא ביקש לשוחח עם הראשל"צ טלפונית, והרב יצחק יוסף בעצמו הבהיר לו כי בדק את הענין באופן אישי וכי עליו לחתום על המסמך, ורק בשל בקשה זו ובשל נסיבות אלה הסכים הרב בעדני לחתום על המסמך. ז"א, הוא האמין לרב יצחק. כשיש פסק של הבית דין ויש אשרור של בית משפט, והוא חותם על סמך מה שהוא אמר לו. לא הרים טלפון לצד השני לרב בובליל להגיד לו שמוע בין אחיכם, תגיד לי זה נכון כך וכך? לא.
הראשל"צ נמנע מלספר לרב בעדני על פי עדותו על כך כי ניתן צו מניעה נגד הקצאת המקרקעין למשיבה 3 שזה אור הפרדס, או כי המשיבה 3 סרבה להתייצב בפני בית דין הרבני, זה כל הקלסרים האלה זה לא יאומן כמה הם תעתעו בבתי דין, 285, תוצאת הדברים היתה כי ניתן בידי בא כח המשיבים מכתב מיום ה-12 לראשון 2015, אשר סותר את המסמכים שהוצגו לעיל ועליו חתום עו"ד עדיאל גלאס.
ב-286 כתוב, בעקבות הדברים הללו פנה העותר לרב שמעון בעדני ולרב משה מאיה, והסביר להם את השתלשלות הדברים, ובכלל זה את הפגיעה החמורה בעותרים, ואת המעשה הנצלני והפסול שעשה משיב 5 שזה הרב יעקב צדקה, באמצעות הקשר העומד לרשותו בלשכת הראשל"צ הרב יצחק יוסף, וכי כל פעולתו זו הינה בניגוד לפסקי דין שניתנו ע"י בד"צ הליכות עולם, ואושרו בבית המשפט המחוזי בירושלים. כמו כן הובהר לרבנים כי המשיבים 4 ו-5 הם הרב דוד צדקה ויעקב צדקה, פועלים בניגוד לצו מניעה ומתעלמים מבתי הדין הרבניים ואף מבית המשפט.
287, לאחר שהבינו את הדברים לאשורם אשר הרב משה מאיה בשמו ובשם הרב בעדני כי חתימתם לבקשת הראשל"צ בטלה ומבוטלת וכי חתמו עליו רק בשל העובדה כי הדברים לא הוסברו להם כראוי, בהקלטה שומעים איך הרב בעדני כעס מאד על הרב יצחק יוסף ואמר שהוא היה מנתק איתו כל מגע אלמלא שצריכים לו לכמה דברים, ועוד דברים חמורים שהוא רימה אותו.
ב-288, פניה דומה נעשתה בידי העותר גם לרב בעדני וגם זה הסביר לעותר כי הוטעה, אז הרב בעדני מספר שהוא הוטעה, ולא רק זה אלא שדורעי צלצל וצעק עליהם שהם חוזרים בהם ממה שהם נתנו אישור ע"י הטעיה של הרב יצחק יוסף, ואמר שהוא למעלה, למעלה מבית דין, ואם הראשל"צ אומר אז צריכים לשמוע לו, ז"א כהן גדול דנים אותו, הוא למעלה מכהן גדול, הוא בדרגת מלך שאין דנים אותו.
289, בעקבות כך חתמו הרבנים מחדש על קריאת הקודש המקורית ואשררו את הקריאה הקוראת לתלמידים להצטרף למוסדות העותרת.
ב-290 כאמור לעיל עוד קודם לכ ביום ה-28 ל-12 2014 חזרו חברי מועצת חכמי התורה ואישרו את מעמדם המיוחד של העותרים, ובעקבות זאת ניתן מכתבו של מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני הרב בוסו.
ב-271 בירורים ביותר הם הדברים בעיון במסמך הועדה הרוחנית הקובע את זכותם של העותרים לקיים את מוסדותיהם כמוסדות החינוך הספרדי התורני בפרדס חנה אשר גם ביום ה-28 ל-12 2014 וגם פעם נוספת לאחר מכתבו של עו"ד גלאס, לכל זה יש כמובן סימוכין.
292, אם אין די בכל מה שנאמר פה הרי שבית המשפט הנכבד יכול להתרשם באופן ישיר מדבריו של הרב בוסו בשיחתו עם העותר הרב בובליל, מהם ניתן להשיג באופן ברור כי למשיבים 4 ו-5 ענין מובהק בסוגית הקצאת המקרקעין.
ב-293, השתלשלות הדברים המתוארת לעיל יש בה כדי להראות את עצמת יכלתם ונסיונותיהם של המשיבים 4 ו-5 לפגוע בעותרים.
וסעיף אחרון שנוע לנו בסוגיה הזאת, זה 294, לא זו אף זו, התערבותו של הרב יצחק יוסף הראשל"צ לטובתו של הרב צדקה למנוע את הקצאת המקרקעין לעותרים מעידה כאלף עדים על זיקתו של המשיב 5 למקרקעין, ועל כך כי אינו בוחל בכל אמצעי לפגוע בעותרים ולדאוג לרווחתה של המשיבה 3.
ולי יש שאלה לכבוד הרב יצחק יוסף הראשל"צ, תראה לי סימן בשו"ע שמותר היה לך לעשות את זה אפילו בקיצור שלך, שמותר לך להתערב אחרי פסק דין של בית דין ואחרי שבית משפט אשרר את זה ושסרבו שלש ארבע וחמש להגיע לבתי דין, ולקחו את השטחים נגד הפסק, ואתה התערבת באופן שרירותי ואיימת גם על הרב שררא ראש אבות בית הדין בירושלים שתפגע במעמדו לפי דברי הרב בובליל שבנו של הרב שררה סיפר לו את הדברים שאתה תפגע במעמדו אם הוא לא יחזיר את הזימון שלך לדיון מול הרב בובליל על מעשיך. יראה לי כבוד הרב את המקור להלכה שמותר לו ושהוא למעלה מכהן גדול, ואם לא, אזכיר לך מידי פעם בהרצאות את מעשיך עד שאקבל תשובה כתובה ומנומקת שאכן מותר לך, בתור הראשל"צ בעל הגלימה לעשות עבירות דאורייתא.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.