"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

ולקחתם לכם ביום הראשון, אמרו חכמים ז"ל הדא הוא דכתיב, "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם". רבי אלעזר פטר קרא בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא, לא כהן ולא אורים ותומים, ואין להם אלא תפילה זו בלבד. פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם, אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אל תבזה את תפילתם, תכתב זאת לדור אחרון, אלו דורות הללו שהן נטויין למיתה, ועם נברא יהללו יה, שהקב"ה עתיד לברוא אותן בריה חדשה. כבוד הרב, בוראים אותנו עוד פעם בריה חדשה, לא רק בריה חדשה.

ומה עלינו לעשות, נקח לולב ואתרוג ונקלס להקב"ה, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר, "ולקחתם לכם ביום הראשון".

עוד מצינו מאמר חכמים, על הפסוק "ועם נברא יהלל יה" אלו הדורות שהן כמתים במעשיהם, ובאין ומתפללים לפניך בראש השנה וביום הכיפורים ואתה בורא אותן בריה חדשה, ומה להם לעשות? יקח הדס ולולב ולהלל אותך, הוה "ועם נברא יהלל יה".

הנה ערער פירושו יחידי, כמו שכתוב בירמיה י"ז "והיה כערער בערבה", כעץ יחידי שעומד לבדו בתוך מדבר שמם ואין לו עוזר וסומך, לא שותף ולא ידיד כל שהוא, אין אף אחד, רק הוא לבדו נמצא בשטח גדול של ציה וערבה, נתון למדרס חיות טורפות המשוטטות שם באין מעצור. כמה נורא מצב זה. ומסיים הכתוב, "תכתב זאת לדור אחרון" היינו שבדור האחרון, עכשיו, לגלותנו, זה יהיה המצב. ואנו רואים כן בימינו, שבעוונות הרבים מכים ורוצחים יהודים לעיני השמש בפרהסיא ואין פוצה פה ומצפצף כאילו לא קרה דבר. כל אומות העולם ישנים להם שנתם בנחת ובנעימות, ומה להם וליהודים הנרדפים על צוואריהם, הנה אם רואים שני אנשים ניצים ברחוב, לא יתכן שיעזבום כך לנפשם ולא יכנסו להפריד ביניהם, וכאן יהודים נשחטים, בתי כנסת נשרפים ואין אחד מבין האומות שישמיע אפילו קול אנחה. האם אין זאת שאנו נמצאים בעולם כערער בערבה? זה היה בזמן השואה הנוראה, זה נכון להיום, האנטישמיות חוזרת בחזרה ובגדול, והיום יש מסעדות רבות בעולם שכתוב אין כניסה לכלבים יהודים, ככה כתוב. ולא נותנים להכנס. וכן על זה הדרך, בצרפת שורפים בתי כנסת, באוקראינה נטפלים ליהודים, בארה"ב הורגים קצת, פה ושם שומעים כל מיני דברים קשים ונוראים, בתי קברות של יהודים מחוללים בחו"ל, וכן הלאה השקר. באוקראינה הרוסים הורגים, אף אחד לא אומר כלום, בסוריה הורגים אף אחד לא אומר כלום, בתימן הורגים אף אחד לא אומר כלום, בלוב הורגים אף אחד לא אומר כלום, בניגריה הורגים אף אחד לא אומר כלום, אם זה לא נוגע לאמריה אף אחד לא אומר כלום. מתי זה נוגע לאמריקה, אה, מקימים קואליציה, כל העולם נגד מי שנגע בהם או עלול לגעת בהם. ישראל שמתגוננים מפני טילים, מפני אויבים, מפני הכל, מקבלים נו נו נו וחקירות נוראות על פשעי מלחמה. איך אתם מעיזים להתגונן? חוצפה, מה אתם לא יודעים שיהודים זה לא, אין להם זכות להתגונן, מה פתאום להתגונן, זה עם נרדף, עם נרדף.

זה מה שאמרו חכמים ז"ל, תכתב זאת לדור אחרון, אלו דורות הללו שהן נטויים למיתה, והקב"ה עתיד לברוא אותם בריה חדשה. זה מורה על המצב הנורא שהדור האחרון יימצא בו, שיבואו עליו כל כך הרבה יסורים גדולים, כל חולי וכל מכה, שכשיגאל אותנו הקב"ה יצטרך כביכול לברוא אותנו מחדש. כי כסדום היינו לעמורה דמינו, כאילו חס ושלום לא היינו כלל בעולם, ואנחנו רואים בעוונות הרבים בדורות אלה איך דם ישראל הפקר, כל יום קללתו מרובה מחברו, הרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, רואים שהעולם מאיים מסביבנו, חצי מיליארד מוסלמים מסביבנו, רק הים בצד שלו מאיים בינתיים, כל הצדדים אנחנו מאוימים, על השמדת העם היהודי, מדברים להשמיד את העם היהודי. האיראנים, הסורים, הירדנים, הלבנונים, כולם מסביב, חמאס, כולם להשמיד עוד מעט פלשתין תנוקה, הכל יהיה בסדר, לא יהיה יהודים, הכל יהיה בסדר, ככה הם קמים כל יום ומלמדים את התינוקות שיהודים זה רק בשביל להרוג. עכשיו הם עשו משחקים מיוחדים בעזה איך הורגים יהודים, משחים בעזה, זה המשחה, במשחק הורגים יהודים.

נו, אז רק ה' יכול לרחם על שה פזורה עמו ישראל, וכן הדבר גם במצב הרוחני, לא רק הגשמי, המצב ירוד מאד בעוונות הרבים, וכמעט נתקיים בנו "ועם נברא", אלו הדורות שהם כמתים במעשיהם.

אבל בל ניפול ברוחנו שהרי הבטיחנו היוצר שלא יעזבנו ולא יטשנו. ועתיד לברוא אותנו בריה חדשה, על אפם ועל חמתם של כל הקמים עלינו.

צא ולמד מה שאמרו חז"ל על הדור האחרון. הפסוק אומר "למה רגשו גויים", אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי, ארורים הם הרשעים שהן מקיימין עצה על ישראל, וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך, עשיו, כבר מתחילת הבריאה רוצים לחסל אותנו. עשיו אמר, שוטה היה קין שהרג את הבל בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה? מה אתה הורג את קין, פתרת את הבעיה? הוא יביא את שת, מה עשית? אני איני עושה כן, אלא יקרבו ימי אבל אבי, אני ממתין עד שיקרבו ימי אבל אבי. אמר פרעה, פרעה אמר שוטה היה עשיו שאמר כן, ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אז לכן הוא אמר הדא הוא דכתיב כל הבן הילוד, אנחנו נחסל את כל הילדים שלא יהיה המשך.

מה אמר המן, אמר המן שוטה היה פרעה, מה אתה משאיר את הילדים, מה אין בנות? הבנות יביאו אחר כך וכל מי שמולידות הוא גם יהודי, אמר להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים.

גוג ומגוג עתידים לומר כן, אויויו שוטים היו הראשונים, שהם מעקפין עצה על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים. אין אנו עושים כן, אלא מתחילה אנו מזדווגים על פטרונם ואח"כ אנו חוזרים על ישראל. הדא הוא דכתיב "על ה' ועל משיחו". והקב"ה אומר להם, "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", גם אתם גוג ומגוג גורנישט מיט גורנישט, לא ישאר מכם כלום, ונתגדלתי ונתקדשתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה' על אפכם וחמתכם, זה ההפטרה שקראנו באחרונה.

נו, וזה פלא גדול, איך יתכן שגוג ומגוג שבעצמם אומרים שוטים היו הראשונים שמעקפים עצה על ישראל ואינם יודעים שיש להם פטרון בשמים? יוצא שגוג ומגוג יודעים שיש לישראל פטרון בשמים שמציל אותם, הרב את ריבנו הנוקם את נקמתנו, ואין כדאי להסתבך עמהם. אז מה הם מכריזים ואומרים, אנחנו לא נעשה כך. פירוש, הם לא היו שוטים כמו הראשונים, מה הם יעשו בחכמתם? הם יזדווגו על הפטרון בעצמו. מי בער לא ידע שטות גדול זה ומכוער יותר מכולם? זה טפשות ואוילות יותר מכל אלו שהיו קודם, מה, בדור הפלגה לא עמדו כבר ועשו מגדל ורצו להלחם בקב"ה, מה היה סופם, מה הם מדברים, מה הם מדברים גוג ומגוג זה לא, גוג ומגוג זה שבעים אומות העולם, מה הם מדברים? אם הם יודעים שה' יתברך הוא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת וכל מי שהזדווג לבניו נטל חלקו מתחת ידו במפלה עצומה כמו פרעה, כמו המן, אם הם יודעים את זה ואזנם שומעת מה שהם מדברים בפיהם, איך בדבר הזה נכשלים עוד יותר מהראשונים ויצאו להלחם כנגדו.

באמת שטות כזו אינה חדשה. זה שטות ישנה כבר, היתה כבר לעולמים. שכן אמרו חכמים ז"ל על נמרוד ואנשי סדום שהיו יודעים את רבונם ומתכוונים למרוד בו, וכן פירשו חכמים, שהוזהרנו על זה בתורה, ואם לא תשמעו לי, מה ת"ל לומר לי? אין לי אלא זה שהוא יודע רבונו ומתכוון למרוד בו. אם לא תשמעו לי אתם יודעים שאני קיים, ואתם מתכוונים למרוד בי.

הנה לפנינו אנשים בעלי שכל נפלא שעושים חלליות לחלל, עושים לוויינים, עושים דברים נפלאים, מדפסות תלת מימד, יפה, התקדמו לא רע. ואיך אנשים עם שכל כזה שיודעים שיש הקב"ה, עד כמה שילוד אשה יכול לדעת ידיעה עמוקה, ידיעה אמיתית שהוא ריבון כל העולמים, שהרי כל זה כלול במה שאמרו חכמים יודעים את ריבונם, ובכל זאת משתטים עד כדי כך שמתכוונים למרוד בו? ואנחנו עומדים תמהים ומשתוממים איך יתכן כזאת.

אבל דברי חכמים נאמנים כמסמרות נטועים אפילו אם יתאספו כל חכמי עולם לא יוכלו להזיז מדבריהם אפילו כחוט השערה. אין לנו אלא להיות עמלים בדברי תורה לשמוע ללמוד ולהבין דברי חכמים, ברוך שבחר בהם ובמשנתם.

אז תיכף נראה להבין את הדבר. בינתיים אומר שלפני מספר ימים, אחרי השיחה של כבוד הרב בנושא אנו בריותיך, שצריכים להכיר שאנחנו בריות שנבראנו ע"י הבורא יתברך, אז דיברנו על הנושא והרב אביטן הזכיר שפעם הרב שך אמר לפני שהוא נכנס לניתוח, אז הוא דיבר עם הרופא על הא ועל דא לפני שירדימו אותו, אז הוא שאל אותו אם יש לו מכונית, לרופא, אז הוא אמר כן, יש לי מכונית, הוא אמר מתי החלפת את המכונית לאחרונה? הוא אמר לו לפני שנה, אומר לו למה החלפת את המכונית? אומר היא היתה ישנה, יש מכוניות יותר חדישות יותר טובות. אמר לו תגיד לי, אתה מכיר את הלב של בני האדם? אמר לו כן, זה ההתמחות שלי, אמר לו איך הלב של הבן אדם, זה בסדר? אומר לו זה טוב מאד. אומר לו אחרי שאתה מכיר אותו כל כך את הלב של הבן אדם, האם אתה חושב שהיה מקום לשפר אותו באיזושהי דרך משהו לעשות איזה רעיון אחר קצת אולי משהו אחר? אומר אין  יותר מושלם מהלב. אין מה לשנות. אמר לו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, בורא עולם ברא פעם אחת לב, מלפני אלפי שנים, והלב הזה עובר את כל התקופות של העולם ואין  צורך לשנות בו כלום, הוא בדיוק מתאים לכל זמן והכל לא צריך לחדש אותו, אין מודל 72, 78, תשעים וזה 2014, אין, אין  מודל חדש, זה הכל מה שהוא עשה אותו אין שינוי זה פיקס, הנה אתה המומחה, אתה אומר אין מה להוסיף ולשנות. אבל המכוניות, כל החכמים שבעולם, כל המהנדסים יושבים ימים ולילות איך לעשות מכונית שתהיה מושלמת שתהיה משופרת שתהיה הכל, ותראה כל שנה ממציאים עוד עוד עוד ועוד לא הגיעו לתכלית שיאמרו זה המכונית שאין יותר מה לשפר, אם זה במנוע ואם זה בגוף הזה ואם זה בריפוד ואם זה בזה ובזה ובזה, אין. רואים שהקב"ה כל מה שעשה עשה בשלמות, איך עומדים הסתומים האלה ורוצים להלחם עם פטרונם, עם פטרונם. אייי. זה צריך להבין.

והנה ביצירת האדם כתוב, "ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". בשתי יצירות נברא האדם, ביצר הטוב וביצר הרע, יצר טוב בא מכח נשמת חיים, כח השכל הזך והמצוחצח, ויצר הטוב מאיפה בא? מכח נשמת חיים, כח השכל הזך והמצוחצח, ויצר הרע מאיפה בא? מכח עפר מן האדמה, כח הגוף שהוא חומר גס ועכור. בצירוף שניהם "ויהי האדם לנפש חיה".

מעתה נבין, כשם שבכח נשמתו שזהו שכל מרומים שחוצב מתחת כסא כבודו יתברך, יכול האדם להתחכם ולעלות עד רום שמים במידות הטובות, בדעות הנכונות, ובכל מעשה טוב עד להפליא, כמלאך, כשרף, כאופן, קדוש, יכול לקדש את שמו יתברך בעולם. אבל כך יכול להיות גם להיפוך חס ושלום, יכול אדם בכח עפרו שהוא עפר מן האדמה, לרדת מטה מטה עד עמקי תהום להרע לעצמו ולאחרים, להתגלגל ברפש של שטויות, של תאוות שפלות ומאוסות, ובכל מיני דעות ומידות רעות והוא הנקרא יצר הרע.

שאל הקב"ה את אדם הראשון, ואתה מה שמך? אמר לו אדם. למה אדם? שאל אותו מה שמי? אמר לו אתה ה', אז הוא יודע שהקב"ה הוא אדון לכל הברואים והוא קרא לה' בשמו, וה' נקרא על שם מה שקרא לו אדם הראשון, כזה מבין היה אדם הראשון, שאל אותו מי אתה? אמר לו אדם. למה - כי מן האדמה לוקחתי. אבל אדם זה גם אדמה לעליון,  מצד הנשמה זה אדמה לעליון, אני יכול להתדמות לקב"ה, בצלם אלקים נברא האדם, מצד הגוף - אדמה, עפר, חומרי, גשמי. אבל האדם אמר בעצמו שהנטיה שלו תהיה יותר לאדמה ממה שתהיה לאדמה לעליון. הכח של היצר הרע הוא לכאורה יותר חזק. יש אמרה כזאת, שכל כלב חזק בבית שלו. אנחנו נמצאים פה בקרקע, באדמה, איפה שיצר הרע נמצא, איפה שהחומר נמצא, הנשמה לא שייכת לפה, היא רוצה כל הזמן להתלש וללכת למעלה, היא לא יכולה לסבול את הג'יפה של הגוף, לא יכול, זה כמו נח בתיבה. נח בתיבה אתם יודעים איזה סבל היה לו שמה עם כל החיות, עם כל הריח של כל הזבל מהם, איזה ג'יפה, איך הוא רצה לצאת משם, ווי ווי ווי. הנשמה רוצה לצאת, הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך, אבל מה היא כלואה עכשיו, היא כלואה פה, כלואה, יש מלחמה כל הזמן.

אז האדם מורכב משני האופנים האלה, יצר טוב ויצר רע כמו שפירטנו. ואמרו חכמים ז"ל בקידושין ל'. קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע, נו, אם הקב"ה קורא למישהו רע אז זה רע, רע מוחלט, ואם הוא קורא לו ה-רע, בה' הידיעה, אין יותר רע ממניו. הרע, בראתי יצר ה-רע, אין יותר מזה. ומהי רעתו? שהוא שונא את הטוב, שונא את הטוב, ואינו נכנע לשכל, בשום אופן לא נכנע לשכל, ואפילו אלף דברי שכל ינופצו לרסיסים מול תאוה קלה אחת, זהו, כעיר המהלך אחר סייחה נאה, זהו, מה שווה בן אדם עם כל השכל אם עומדת לפניו תאוה אחת והוא נופל.

השכל הוא החכמה והטוב, הרצון הוא השטות והרע, הרצון משכנו בלב, הרצונות, יש לאדם רצונות, רצונות זה מצד היצר הרע, רצון, היום קוראים לרצון 'בא לי', לא בא לי, בא לי, שומעים את הילדים בבא לי ולא בא לי? מה זה בא לי ולא בא לי? זה בא מהלב, כתוב רשעים מסורים ביד ליבם, צדיקים ליבם מסור להם. אז ז"א כשאתה אומר בא לי ולא בא לי זה הלב מדבר, זה הרצונות, זה היצר הרע, זה רשעים, רשעים מדברים בבא לי ולא בא לי, אין שכל, לא השכל שופטן ומנהיגן, לא, הרצון. הרצון.

הרצון הוא שטות ורע, השכל הוא חכמה וטוב. השכל זה כמו עורך דין, זה הרצון אומר משהו ושואל את השכל כאילו את השכל את העורך דין תגיד מה מותר זה כדאי זה זה, לוקח ממנו את העצות ועושה מה שהוא רוצה. לא שומע לו, לא מקבל את דבריו, רק משתמש בהם איך, איך להרבות את תאוותיו וכו' וכו', במקום לשאול אותו כדאי, לא כדאי, מותר, אסור, מה יהיה, מה לא יהיה, לא שואל שאלות, רק איך, איך אני אשיג את זה ואיך אני אעשה את זה ואיך לא יתפסו אותי ואיך ואיך ואיך ואיך.

השכל הוא החכמה והטוב, הרצון הוא השטות והרע, כל מי שנתגבר בו הרצון על השכל אין לך שוטה יותר גדול מזה. אין לך שוטה יותר גדול מזה. הרי הוא כבהמה ממש שיש לה רק רצון, אינסטינקטים, רק רצון, ואין לה שכל כלל. אבל הוא עוד יותר גרוע ממנה, כי הוא כופה את שכלו להיות עבד לרצונו. יש ממשילים את זה כרוכב וסוס, במקום שהרוכב יהיה על הסוס וירכב עליו אז הסוס רוכב על הבן אדם. ונמצא שהוא משתמש עם השכל נגד השכל, כי אם השכל נשמע לרצון הוא עושה היפך ממה שהשכל בעצם צריך להחליט, אבל הוא נכנע. וזה מאמרם ז"ל בסוטה ג', אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. אמרנו שהרצון זה השטות והרע, עכשיו, אם אני מעסיק את השכל שלי בחכמה, אדם לא יכול לחשוב מחשבה פעמיים, ביחד, הוא צריך מחשבה אחרי מחשבה, אז אם אני מעסיק את המחשבה כל הזמן בלימוד וחכמה אין מקום שתכנס עוד מחשבה, כי אני עכשיו חושב כל הזמן בדבר הזה של החכמה, אבל אם פיניתי אין רגע בלי מחשבה, אין אדם שיש לו רגע בלי מחשבה, אין הפסקה במחשבה, אפילו שאתה ישן המחשבה ממשיכה, אז אם התפנית ופינית את עצמך ממחשבת חכמה, אוטומט אם אין חכמה מה נכנס - שטות. אין ברירה. לכן חכמים לא הלכו ארבע אמות בלי דברי תורה, אם אתה מפסיק מדברי תורה ישר נכנס שטות. מה יכנס?

אז לכן צריך להבין, אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, כי אחרת אי אפשר שאדם בר דעת יכנס לרצונו לרפת של בעלי חיים וכבקר יאכל תבן באבוס אחד עמהם, אלא אם כן יצא מדעתו ונשתטה. יש אנשים אתם רואים שהם יוצאים אחרי יום עבודה מפרך ועשו קצת זלוטי, לאן הם הולכים? לרפת, לפאב, לפאב, מה זה פאב? מקום ששותים בירות. בירות. אייי, איזה דבר נפלא זה, ממש גדלות, אה? אתה בא לפאב? לאן הוא הולך? מה אתה הולך? שותה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ומסתובב ככה ורואה את כולם כפול ופי ארבע וזה ונתקל עם הראש ומתקוטטים בסוף ופה ושם ושלום על ישראל, מה זה, מה זה, אני לא מדבר על אנשים שעובדים בעיריה, אני מדבר על אנשים מהנדסים, טכנאים, זה עורכי דין, הולכים לפאב, הולכים לפאב. או הולכים למסעדה לשתות נס קפה, נס קפה עם עוגה ככה לפני כולם באמצע הרחוב שכל העוברים ושבים יראו שהם שותים נס קפה עם עוגה. פששששש, לא יאומן כי יסופר. אתם יודעים מה המחיר של עוגה, כמה עולה פרוסת עוגה הכי יקרה? כמה עולה פרוסת עוגה הכי יקרה, ברמדה, כמה עולה פרוסת עוגה אם הולכים למזנון, אומרים בבקשה את הפרוסה הזו, כמה זה יכול לעלות? כמה? מאה דולר? מאתיים דולר? אלף דולר? כמה יכול להיות פרוסת עוגה? אייי, פרוסת עוגה עולה הרבה יותר יקר מהסכומים האלה שנקבנו, פרוסת עוגה עולה עולם הבא. אתה יושב חמש דקות אוכל עוגה, מקשקש בכוס ככה עם הנס קפה עם הקצף, מבסוט, עברו חמש דקות שיכלת לקנות עולם הבא, אז מה שילמת על העוגה? עולם הבא. חיי נצח הפסדת בשביל חתיכת עוגה, נס קפה. זהו. עולם יקר זה, בית מלון יקר העולם הזה, לא צריך להיות ברמדה בשביל זה, אתה יכול גם לאכול את העוגה אצלך במרפסת, וגם אם היא עלתה לך חמישה שקלים, אתה משלם בעולם הבא. איך בן אדם יכול להיות טיפש, בעל שכל שניתנו לו חיים, לא בחינם, זמן קצוב, הוא מבין שהוא יעזוב, כל מה שהוא אוסף הוא ישאיר, הוא לא לוקח שום דבר, הדבר היחידי שיכול להיות זה רוחניות, ואם אתה לא מעביר לשמה את הרוחניות אז לא יהיה לך שום דבר, מפה לא תקח כלום, רוחניות אין לך, אז מי אתה? מי אתה?

למדנו במדרש קהלת, היום, דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, איך זה יכול להיות? מי נברא בשביל מי? האדם נברא בשביל הארץ או שהארץ נבראה בשביל האדם? עיקר תכלית הבריאה זה האדם, הארץ היא טפלה לו, אז איך יכול להיות שהדורות הולכים והארץ עומדת? אלא זה מדובר בדור הולך ודור בא של הרשעים, למה? הם לא מילאו תפקידם אז הם באים והולכים, אבל הארץ לפחות  ממלאת את תפקידה אז למה שהיא לא תשאר? כל זמן שאתה ממלא את התפקיד היא תשאר, אבל מי שלא ממלא את התפקיד הולך. הוא גם לא חוזר אח"כ בתחיית המתים, הוא לא חוזר, כי באותו פירוש דור הולך ודור בא, מדייקים ואומרים, מה אמר שלמה המלך, צריך להגיד דור בא ואח"כ דור הולך, קודם באים אח"כ הולכים, מה כתוב, דור הולך ודור בא, ז"א הדור שהולך הוא עתיד לבוא בתחיית המתים, אלה שהם בסדר, הצדיקים, הם הולכים על מנת לבוא שוב אבל יש כאלה הולך ולא בא יותר, נגמר הסיפור.

טוב, מכל מקום אנחנו רואים איך יתכן שאדם כבקר יאכל תבן באבוס אחד עמהם, אלא אם כן יצא מדעתו ונשתטה.

מעתה נבין היטב איך יתכן שאדם שיודע את רבונו ואעפ"כ מתכוון למרוד בו, כי אמת הוא שאין לך שטות גדולה מזו. אבל זהו יצר הרע, כח עפר מן האדמה, רצון בהמי המתאווה רק לרע, רק רע כל היום, רק רע כל היום, זה מגמתו, דהיינו לעבור את פי ה' ולעשות נגד רצון ה', מי שלא יודע לאדם ניתן כח בחירה, אבל אתם יודעים מה זה אומר, כשנתנו לאדם את כח הבחירה גם נתנו לו את כח המרידה, כי אחרת אין בחירה, אם תמיד אתה תבחר רק בטוב ולא תוכל למרוד - אין בחירה, יש לך גם כח המרידה, השכל רוצה לקיים את רצון הבורא, הרצון רוצה לקיים הפוך, את המרד בבורא, זאת המלחמה, וכל מי שנתגבר כח עפרו על הרגש שכלו הולך ושוקע בתאוותיו בלי סוף עד שמגיע לתאוה, תאוה זה, לתאוה השפלה והטפשית של יודע רבונו ומתכוון למרוד בו. זה לא יאומן כמה בן אדם יכול להיות סתום לעשות כזה דבר, הרי אני הדלקתי נר, וברגע שאני מדליק את הנר אני גם יכול לכבות את הנר. הנר של האדם, נר ה' נשמת אדם, ביד של הקב"ה, ברגע הוא מחבר לך אותו, מה אתה מורד, מטר שבעים, מי רואה אותך בכלל? מה אתה בכלל מעיז פניך?

אדם שהוא מטר שבעים לא מתעסק עם אחד שהוא שתי מטר עשרים. פעם הוצאתי קלטת נקראת אולסי פרי והנמלה, היה פעם שחקן כדורסל קראו לו אולסי פרי, היה שתי מטר עשרים, בשביל לדמות את הדברים אמרתי לאנשים, כולם הכירו אותו, אז הוא היה שחקן, אמרתי תארו לכם שאולסי פרי הולך ככה ברחוב, כזה ענק, ופתאום הוא רואה איזה נמלה שאומרת לו, אל תזוז, אל תעבור, הוא צוחק, מה זה, מה זה שמה היה מסתכל יש שמה איזה משהו קטן כזה, היא עומדת על שתי רגליים ככה, נמלה כזאת פיצית מילימטר, אל תזוז, תזהר, נשבור לך את הרגליים, טוז, הוא עם כפכפים מוציא את הבוהן שלו טררררררר לא את הנמלה הוא מועך, את כל השכונה שלה. מה זה? בורא עולם מה היחס בין אולסי פרי לנמלה, שתי מטר עשרים, זה היחס וזה מצחיק מעלף. בן אדם שתי מטר שבעים, מפה לירח מי רואה אותך בכלל, איפה אתה בכלל? מפה לשמי השמים אתה מורד בקב"ה, אתה מורד? מה זה צריך להיות סתום שאין כדוגמתו, זה לא יאומן כי יסופר, וכל גוג ומגוג, כל אומות העולם יגידו, נזדווג קודם לפטרונם. שמעתם דבר כזה?

ואין הידיעה הזאת שיש בורא לעולם חוצצת כלל בפני כוונו למרוד כי אין מעצור לתאוותו, ואדרבא, ידיעת שכלו זה עוד מסייעת לו בכוונה למרוד. כמה כח יכול להיות לבן אדם למרוד, כמה, כמה?

חיאל בית האלי קבר שבעה ילדים, אחד אחרי השני, ואליהו בא ומוכיח אותו, וכל החכמים נכנסים ואומרים לו, זה הכל בגלל שאתה עברת על השבועה של יהושע בינון, והוא צוחק, אומר לא זה וירוס, זה ככה, זה חולה, זה אנגינה, זה אבולה, כל פעם מחרת משהו, מתו לו כולם, כל הילדים אחד אחרי השני והוא עומד בעקשותו, ובסוף כשאליהו בהר הכרמל, מי מתחבא מתחת המזבח ורוצה להדליק אותו מלמטה - חיאל בית האלי. ימחרית אתה יודע שאתה רמאי, אתה יודע שאין בעל, אתה יודע שלא יורדת אש מהשמים, אתה רוצה להדליק את זה מלמטה ואתה מוכן לעשות את כל זה למה? למה? למה? בא נחש והכישו. נו, אפשר להבין דבר כזה? בן אדם שמתעקש עד כדי כך, מה זה, זה כח המרידה, כח המרידה.

ואם תאמר הרי זה היפוך השכל, התשובה היא, נכון, כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות, כל מה שעבירה חמורה יותר השטות גדולה יותר. ואנחנו רואים מעשים בכל יום, בעלי תאוה הולכים אחרי תאוותם כסוס כפרד אין הבין, ונאבדים מן העולם הזה ומן העולם הבא, כח המרידה של אדם הוא כזה שכשאדם יעמוד על פתחה של גיהינום, יגידו לו שוב בתשובה, שוב, שוב, לא שב. לא שב. זהו כח המרידה כבר הוטבע בו, הוטבע בו, מעלים באוב את טיטוס, הוא לא השתנה, מעלים את בלעם - הוא לא השתנה, לא השתנו, נשארו אותו דבר. מעלים את ימח שמו וזכרו, לא השתנה, שום דבר לא השתנה, שום דבר. אדם ככל שהוא נשקע בתאוותיו, בכח המרידה שלו, הטבע שלו הולך איתו והוא נשאר כמות שהוא. כמו שפה הוא סרב גם שם הוא יסרב, האמת לא תוציא אותו מדעתו ומן הכלים, כח המרידה כן, זה כח אדיר שיש באדם, אבל אם הוא יהיה בהיפוך, כח הבחירה, יבבי, לאן הוא יכול להגיע, לאין שיעור.

אז אם כן נכנסה בו רוח שטות, כל מה שהעבירה חמורה יותר השטות גדולה ביותר, ואנחנו רואים מעשים בכל יום, בעלי תאוה הולכים אחרי תאוותם, כסוס כפרד אין הבין, ונאבדים מן העולם בזה ובבא, ואין שכלם פוצה פה ומצפצף. ומי לנו בעל שכל יותר גדול מבלעם הרשע שעליו נאמר - ויודע דעת עליון, ובכל זאת התאוה והכבוד הוציאו אותו מן העולם. נו, תגידו לי אחד שמדבר כביכול עם הקבה, שומע את הקב"ה, מבין את הקב"ה, יכול להיות עם אתון אחרי זה? שפל שבשפלים, אפשר להבין דבר כזה? איך אפשר להבין דבר כזה?

וכן הרצון למרוד בה' יתברך חס ושלום היא גם כן תאוה, ובמקום שהתאוה שולטת השטות גוברת והחכמה בורחת. אתם יודעים מה זה כל העבודה זרה שהיה בעולם, מה זה הזורק אבן למרקוליס, לוקחים אבן יש קיר בום, כולם זורקים אבנים זה נקרא שאתה עובד אותם. יש פעור, עולים על הפסל פוערים ועושים עליו גדולים, פשש ומי שפוגע לו בחוטם זה אלוף העולם, זה עבד אותו הכי טוב. מה זה הדבר הזה? איזה מן עבודה זרה זה? מה זה? אתם יודעים מה זה עבודה זרה, זה שבירת כל המוסכמות, אנחנו מעל האלקים שלנו, איפה האלקים שם? בום, פוגעים בו באלקים. מי זה זה? פוערים עליו, זה העבודה זרה. נגד, שום כח אין מעלינו, רק אנחנו. איך יכול להיות עפר שרק אם הוא משתעל יותר מידי או נכנס לו חידק שפעת הוא שוכב שבעה ימים בבית לא יכול לזוז בלי כוס תה, והוא מתעבר עומד ככה מול הקב"ה ואומר לו, אה, בבב נגד, ויש עוד כאלה מתסיסים את העולם ומתסיסים פה ושם. איך זה?

נחזור לגוג ומגוג. אמרו גוג ומגוג מתחילה אנו מזדווגים לפטרונם, אנחנו נעבור נעקור מעם ישראל את האמונה בה' יתברך קודם, ועל ידי זה הוא יעזוב אותם ונוכל עליהם לכלותם. אתם שומעים מה זה להזדווג לפטרונם? אנחנו נעקור את האמונה מהיהודים, זה האמריקאים, זה האירופאים, זה גוג ומגוג, הם דואגים, והתרבות שלהם השתרשה אצלנו, היום התרבות שלנו של הלבוש, של האכילה, של הריהוט, של הבתים, של כל דבר, של המכוניות הכל, הכל זה של הגויים. אין לנו כמעט שום דבר יחודי משלנו. הרחוב הוא כמעט גויי, זה נקרא להזדווג לפטרונם, הם חיברו אותנו לחומר, לחומר, אנשים חומריים, גם הדתיים, גם החרדים חומריים. חומר זה היצר הרע, יצר הרע זה נזדווג לפטרונם. אדם טרוד אחרי הפרנסה, אחרי החומר, אחרי הבית אחרי זה אחרי פה אחרי שם, אין לו זמן לקב"ה. נו, במצב כזה אז אחרי זה יהיה לנו קל לטפל בהם.

מה אמרו הפלשתינים עכשיו, ירו טילים ירו טילים לא פוגע, כותרת בעיתון באנגליה, מה הכותרת, האלקים של היהודים שומר עליהם, מי אומר - הפלשתינים, איך הם יורים טילים ולא פוגע, אז אמרו להם למה אתם ממשיכים? אמרו אנחנו מחכים עד שהוא יכעס עליהם. כשהוא יכעס עליהם אז זה יפגע וזה יהרוס וזה יעשה הכל. כמו בלעם, שחיכה עד לאותו רגע שיוכל לפגוע שיהיה לקב"ה כביכול זעם. הם יודעים שהם לא יכולים, אבל בכל אופן ממתינים שיהיה הרגע שהקב"ה יכעס עלינו ולא צריך יותר מרגע כמימרא וחס ושלום מי יודע מה יכול להיות. אז זה התכנית של גוג ומגוג, זה התכנית של גוג ומגוג, ככה להציף אותנו בתאוות, בכל הדברים שלהם, החידושים שלהם, בכל הקשקשת שלהם וכו' וכו'.

אני הסברתי ונסביר עוד פעם, אתם יודעים יצר הרע יודע, הוא יודע שזה הסוף שלו, הוא יודע שזה הסוף שלו, ולכן הוא מוציא את כל הכלים, כל כלי הנשק והמשחית שלו בדור הזה. אתם יודעים, היו ארבעה דורות קשים מאד שסבלו  מאד, דור אנוש, שהקב"ה הציף שליש העולם, שהם עבדו עבודה זרה. היה דור המבול שהקב"ה מחה את כולם, היה דור הפלגה שהם כפרו באלקים וגם כן שליש מהם נתפזרו, שליש מתו וכו'. והיה דור סדום ועמורה שהערים נשרפו חיים עם כל תושביהם. זה ארבעת הדורות הידועים שהקב"ה נתן מכות ככה כמו שצריך, כולם יודעים, כולם. נו, אז כל אחד היה לו בכל דור היה לו סוג עבודה אחר, זה עבודה זרה, זה זנות, זה היה כפירה, כל אחד מה שהיה. עכשיו יצר הרע לקח את כל זה וחיבר הכל ביחד, איך? יש היום אינטרנט, ויש היום פייסבוק וטוויטר, ויש פלאפון ויש כל הכלים, כלי המשחית האלה הקטנים, הקטנים, לא גודלים, קטנים, כל אחד יש לו בכיס, אחד אולי עוד אחד בכיס השני, אבל יש אחד לפחות יש. ומה יש שם? יש חוק בעולם שקוראים לו דואר זבל, מה זה דואר זבל? זה שהיום שולחים אנשים תמונות מלוכלכות וכל מיני דברים או מידע מלוכלך, אתה לא יכול לחסום את זה כאילו זה עובר, עובר, אם יש לו כתובת בלי כתובת, טרררררר עובר. אז יצא חוק בעולם שקוראים לו חוק הספם, ספם זה דור זבל, שאסור לשלוח דואר זבל בלי רשות של מי שיש לו טלפון. אתה צריך לבקש רשות בשביל לשלוח משהו, ואם אתה תשלח אפילו פה בארץ, שלחו לך דואר שאתה לא חפץ לקבל ולא הודיעו לך  מראש אם אתה מעוניין, בפרט אם זה פרסומת או דבר שהוא לא אישי כלפיך, אתה יכול לקבל אלף שקל בלי שום בעיה, אתה הולך לבית משפט קטן ואתה מקבל אלף שקל, על כל שיחה. מה זה ספם? - זה בלעז, ספם זה דואר זבל. ספם זה - סדום פלגה אנוש מבול, ארבעת החטאים הגדולים בעבירות הכל נמצא בפלאפון. יצר הרע עכשיו הוציא את כל כלי המשחית שיש לו בבת אחת ומרעיל את כולם. זהו, זה המלחמה האחרונה, מלחמת גוג ומגוג. מי עשה את הפטנטים האלה עכשיו? גוג ומגוג, שבעים אומות העולם, הם עשו את זה. מה הם ע ושים? מזדווגים לפטרונם, מי יכול איך קוראים לו, אני לא רוצה להביא דוגמאות, כן, נמצא איפה שלא נמצא, הוא לא רוצה שידעו, הוא נכנס לאיזשהו מקום וטינק וטינק מסתכל חוזר וזהו, מה עשה? נזדווגו לפטרונם, עוקרים לו את האמונה, נותנים לו לעבור בפניו, בפניו, בפניו של הקב"ה נותנים לו לעבור עבירות. ככה עד שיהיו במצב שהם סוברים שלא יהיה לנו כביכול השגחה חלילה מאת ה'.

אז גוג ומגוג מתחילה אומרים אנו מזדווגים לפטרונם, לכן הם לא רוצים שיהיה דת בשום מקום, אתם רואים האמריקאים עומדים עם האירופאים שלא יהיה דת, הם רוצים שיהיו דמוקרטיות, לבטל את הדתות, מה נהיה להם עכשיו עונש? מלחמת דתות, האיסלאם נגד הנצרות, כמו שכתוב בזוהר הקדוש שבאחרית הימים יילחמו הישמעאלים בנוצרים שלשה חדשים ואח"כ יהיה בים באויר ביבשה, ויבוא מלך מעיראק וילחם וכו', כל מה שכתוב. טוב, אז מה כתוב כאן, שגוג ומגוג מתחילה יזדווגו לפטרונם, היינו יעמדו לעקור חס ושלום מאיתנו את האמונה בה' יתברך, ועל ידי זה יוכלו אח"כ להתגבר עלינו ולכלותנו חלילה. והם סבורים כי ה' שוב לא יגן בעדנו, אבל מה הקב"ה עושה, מביא עלינו יסורים גדולים, ועל ידי היסורים אנחנו צועקים אליו ואז הוא מושיענו. כל צרה שהיא צרה לישראל ולאומות, אינה צרה. כל צרה של ישראל ולא לאומות - צרה. למה? צרה שהיא משותפת לנו ולאומות היא לא צרה, כי אנחנו לא נפנה לה' ולא נבקש שיושיע אותנו, אנחנו סומכים על האומות. אבל אם נשאר בדד ולא יהיה לנו מישהו מהאומות נתלה בו את בטחוננו, אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו, אז נצעק אל ה' יתברך, זה מה שהוא מחכה, כמו ביציאת מצרים, הוא אומר במצרים צעקתם אלי, אני שמעתי אתכם דוקא, זה נעם לי מאד ,לכן שחררתי אתכם, אחרי שיצאתי כבר לא צעקתם, אז תקע אותנו מול ים סוף ואמר נו נו, תתחילו לצעוק, כן, יופי עכשיו אתם צועקים. מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל וייסעו, זהו, זה רציתי לשמוע עכשיו את הצעקה, אייי.

אז ז"א, הקב"ה יביא עלינו יסורים גדולים, על ידיהם נצעק אליו ואז יושיענו. זה מה שנאמר "ועם נברא יהלל יה", כלומר, כדי שאנחנו נהלל אותו הוא מייסר אותנו כל כך עד שאנחנו נחשבים כעם שמת אבל בורא אותנו בריאה חדשה. שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח, אמרו חכמים ז"ל שם, אל תקרי שובע אלא שבע, אלו שבע כיתות של צדיקים שעתידים לראות פני השכינה לעולם הבא. ואיזו היא החביבה והמעולה? זו שעומדת על ימינו של הקב"ה, שנאמר "נעימות בימינך נצח", תרין אמוראין, אחד אמר שזה בא מכח התורה, שנאמר "מימינו אש דת למו", אחד אמר אלו סופרים ומלמדי תינוקות לאמיתן, שהם עתידים לישב בצילו של הקב"ה.

הנה הראו לנו חכמים ז"ל מה נעשה בדורנו, שאין לנו לא כהן, לא נביא, הרשעות מתגברת והולכת, ועלינו לבקש את החביב ביותר, זוהי התורה, נתחזק בתורה, שתצא אש מימינו אש דת למו, ותאכל את האומרים, ערו ערו עד היסוד בה. ועוד אנו רואים פה דבר פלא שלא עלה על דעתנו עד כה, שסופרים ומלמדי תינוקות הם החביבים מכולם, לחד מאן דאמר, והם יושבים בצילו של הקב"ה. אלה שהם סופרים ומלמדי תינוקות לאמיתן, אלה הם חביבים יושבים בצל הקב"ה, ועליהם נאמר "שיויתי ה' לנגדי תמיד", כי מימיני בל אמוט. אשרי להם ואשרי חלקם ובפרט בדור כזה, דור יתום עני ואביון, ואין עוזר וסומך, אין לשער את גודל שכרם של מרביצי התורה בעולם הזה ולעולם הבא, שהרי אלה מצילים את ישראל מכל הגזרות הרעות שעומדות בפתח.

אם כן למדנו מה זה עם נברא יהלל יה, ולכן צריכים רבותי לדעת שזה נכתב מראש לדור אחרון, ואלה הדורות שהם נטויים למיתה, והקב"ה עתיד לבראותנו מחדש בריאה חדשה, לכן עלינו ליקח לולב ואתרוג ולקלס ולשבח לקב"ה, ולכן מזהירנו משה רבינו "ולקחתם לכם ביום הראשון ענף עץ עבות וכו'".

יצאנו מיום הכיפורים נוצחים, נתכפרנו בסלח לנו, עכשיו צריכים לשמור על זה, לא לרדת, להמשיך לעלות, כדי שנוכל לעמוד מול כל הגזרות.