אישון עינו של הקב"ה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ימצאהו בארץ מדבר רובתו ילל ישימון יסובבנו יבוננו יצרנו כי ישון עינו

ספר דברים ל״ב י׳

המציאות של כלל ישראל נתגלתה בארץ מדבר

הרחק מהיישוב ומאורח החיים

בארץ מצרים הטמעה שאין בה הפניצות של קדושה

בעולם שאינו מתוקן

שכל כוח הנמצא בו צועק

אני אמלוך

ורוצה להחזיק את כל השפע לעצמו

ממילא זהו עולם שבו נלחמים כולם נגד כולם

ושם

מצא הקדוש ברוך הוא את עמו לקח ובנה אותו ממסד ועד טפחות

במחיצות מסביב יסובבנו ובתוכן אדיר מבפנים יבוננהו

שתי הבחינות האלה צריכות ביאור

אז מאיפה הקדוש ברוך הוא שאב את עם ישראל מתוך הטומאה הגדולה

ששם כל אחד דואג רק לעצמו אני אמלוך

נלחמים אלו באלו כל אחד רוצה להחזיק

את השפע לעצמו בארץ טמאה

משם לקח הקדוש ברוך הוא את עם ישראל ובנה אותו מהמסד

עד הטפחות

ואיך בנה אותו?

חיצונית ופנימית

חיצונית

במחיצות מסביב יסובבנו ובתוכן אדיר מבפנים יבוננהו

והבחינות האלה צריכות ביאור

רש״י מבאר יסובבנו

שם סבבם והקיפם בעננים

וסבבם בתחתית ההר שכפאו עליהם כגיגית

יבוננהו שם בתורה ובינה

אז מה שנאמר יסובבנו זה שהשם סבב והקיף את עם ישראל בעננים ענני כבוד

סבב אותם גם בדגלים לארבע כנפות

סבב אותם גם בתחתית ההר שכפה עליהם כגיגית

דייבוננהו

זה בתורה ובינה שנתן להם את התורה ואת הבינה

בענני כבוד

הייתה שמירה מנחש שרף ועקרב

וגם הייתה רוממות לכלל ישראל אשר על כן הם נקראים ענני כבוד

אז לכן הוא סובב אותם בענני כבוד גם לשמירה מנחשים שרפים ועקרבים

וגם לרומם את כלל ישראל

בעננים האלה שנקראו ענני כבוד

הדגלים סובב אותם גם בדגלים

זו הייתה התנשקות

של הקדוש ברוך הוא עם כל אחד מישראל

אשר על זה נאמר בשיר השירים

מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים

אומות העולם אחרי שישראל זכו לקבל את התורה

רצו לפתות אותם ולהחזיר אותם אל חיכם שלא יהיו

מובדלים מהם

זוכים בלעדיים בתורה

אז הם קראו לעם ישראל שובי שובי השולמית

שובי שובי ונחזבך

תבואי ניתן לך שלטונין הגמונין ניתן לך שררה ניתן לך תפקידים

נערבב אתכם איתנו

ניתן לכם משרות כבוד

בואו שובי שובי השולמית עם ישראל נקרא שולמית עם שלם שהולך בשלמות עם השם

שובי שובי

ונחזה בך, נחזה בך, לשון חשיבות,

ניתן לכם תפקידים.

מה עונה להם כנסת ישראל?

מה תחזו בשולמית? איזה תפקידים אתם יכולים לתת להם?

כמחולת המחניים?

אתם יכולים

לתת לנו כבוד כמו שכיבד אותנו הקדוש ברוך הוא שעשה אותנו

דגלים דגלים כמו מחנות המלאכים בעולמות העליונים?

אתם יכולים לתת לנו את הכבוד של הדגלים שפעם פירטנו את זה בהרבה

בדרשה ארוכה?

אז הדגלים זה התנשקות של הקדוש ברוך הוא עם כל אחד ואחד מישראל.

ומה שסיבב אותם בכפיית ההר כגיגית,

שנדמה לנו כאילו הכריח הקדוש ברוך הוא את ישראל על קבלת התורה.

רש״י כאן מצרף את העניין הזה גם כן לענייני השמירה העליונה ולרוממות העילאית

שהן מדרגה עליונה בסיעתא דשמיא.

גם כפיית ההר

שהיא על ישראל שיקבלו את התורה כביכול בהכרח בכפייה,

לפי רש״י יסובבנו כמו שסובב אותנו בחנני כבוד לשמור עלינו

וכמו הדגלים שזה עניין של רוממות,

גם עניין הכפייה הייתה לטובתנו, לשמירה עלינו וגם לרומם אותנו,

שזו מדרגה עליונה בסיעתא דשמיא.

כי אם אין מצב של איום יכולים חלילה לומר קיבלנו מרצון

ועכשיו לא רוצים.

אנחנו אמרנו נעשה ונשמע.

וכיוון שאמרנו נעשה ונשמע, עכשיו אני לא רוצה לעשות ולא לשמוע.

אמר הקדוש ברוך הוא לא,

צריך לכפות עליהם את ההר כגיגית.

זה לא נתון לבחירתך, זה יפה שאמרתם מעצמכם,

אבל אם אתם חושבים שאתם יכולים לקום יום אחד וללכת ולהגיד לא רוצה לשמוע, לא רוצה לעשות,

אין.

כפה עליהם הר כגיגית לטובתם, לשמירתם,

שלא יאבדו חלילת מעלתם.

חביבין ישראל,

שסיבבן הקדוש ברוך הוא במצוות,

יסובבנו.

הקדוש ברוך הוא כל הזמן דואג לנו לסובב אותנו בדברים שהם לטובתנו,

לשמירתנו, לחשיבותנו, לרומם אותנו.

אתה רוממתנו מכל העמים.

בחרת בנו וכו'.

חביבין ישראל, שסיבב אותם הקדוש ברוך הוא במצוות.

תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן,

וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן,

מסובבים במצוות.

כולן הן שמירה עליונה.

כל מצווה הוא מצווה.

וכל עוד שהמצוות האלה מתקיימות,

הכל בחיזוק שלא יהיה חטא.

שלושת המצוות האלה נאמר עליהן, והחוט המשולש

לא במהרה יינתק.

ואומר חונה מלאך אדוני סביב ליריעיו ויחלצם.

המצוות האלה הן המלאכים המצילין אותו מלאכתו,

כלשון הרמב״ם, בהלקות מזוזה, פרק ו', הלכה יג'.

פעם בא אחת

לחפץ חיים ואמר לו, כבוד הרב, אני עובד בגג ביציקה

ויש לי ציצית,

אבל אני מזיע,

גלי זיעה

נוטפים ממני.

האם מותר לי להסיר את הציצית בשעה שאני עובד על הגג בשמש?

אמר לו, החפץ חיים, כתוב,

כל שיש לו תפילין בראשו ובזרועו.

וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו,

מובטח שלא יהיה חטא,

או בחיזוק הוא שלא יהיה חטא.

אמר לו, כשאתה נמצא על הגג אין לך לא תפילין

ואין לך מזוזה.

נשאל לך רק הציצית.

אז זה גלגל ההצלה האחרון שנשאר לך בים של זיעה.

אז אתה רוצה אותו גם כן להוריד.

מה יגן עליך?

ומלבד השמירה של המצוות הללו,

הרי תפילין

זה גם עניין של רוממות.

כתוב, וראו כל עמי הארץ, כי שם אדוני נקרא עליך,

ויראו ממך

אלו תפילין שבראש.

וסיפרנו כבר את המעשים.

זה הידוע מהמהר״ל מפראג שפעם אחת נכנס אריה לעיר והוא ראה אנשים בורחים בבוקר

ברחובות כשהוא הולך לתפילה שאל מה קרה אמרו לו אריה נכנס לעיר

היכן ראיתם אותו לאחרונה אמרו לו שם

הלך לשם ראה אותו אריה ברח

שאלו אותו מה זה המויפס הזה?

אמר להם זה לא מויפס

כתוב וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממכה

האריה ראה את התפילין על הראש שלי אז הוא ברח אמרו גם לנו היה תפילין והוא לא ברח רדף אחרינו

מה ההבדל בין התפילין של הרב לתפילין שלנו?

אמר להם זה לא מספיק וראו כי שם השם נקרא עליך

זה לא שכתוב רק ש״ן על התפילין של ראש קשר של ד׳ והיוד

פה שזה שם השם

זה לא מספיק

צריך ששם השם

יהיה עליך

שאתה תמיד הולך

ואתה מרגיש שהשם עליך

שאתה המלכת את השם עליך ושיבתי השם לנגדי תמיד אם השם עליך ויראו כל עמי ארץ ויראו ממך

כולם יפחדו מפניך ודאי

אז רואים שהתפילין זה עניין של רוממות

שמירה ורוממות

מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים?

יש תכלת בעציצית

מה נשתנה? למה הוא נשתנה?

למה נשתנה מכל מיני צבעונים התכלת?

מפני שתכלת דומה לים

וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד

וכשאתה מסתכל בתכלת

אז על זה נאמר וראיתם אותו ממש כביכול

התכלת דומה לים

והים דומה לרקיע

והרקיע דומה לגוון של כיסא הכבוד

כשאתה מסתכל בתכלת אז כביכול אתה רואה אותו

וראיתם אותו

למה יש פה תכלת אתם רואים הלד הזה עולה למעלה מלמטה?

כי תכלת דומה לים ודם ולזם ולזם ולזם ולזקת דם ולזם ולזם, דם ולזם ולזם עד למעלה

עד כיסא הכבוד

כן

ועל מזוזה מה מספרים לנו חכמים, זיכרונם לברכה?

כאשר אונקלוס התגייר שלח הדוד שלו הקיסר של רומי פלוגת חיילים לחזירו לרומא.

שתי פלוגות ששלח

משך אותן אונקלוס לתורה והתגיירו.

בסוף הוא שלח לו עוד

גדוד

אחרון,

ואמר להם אל תשמעו ממנו שום דבר.

לא להיכנס איתו לדיבורים ופולמוסים, שום מילה.

להביא אותו ולחזור.

כשלקחו אותו ובאים להוציא אותו מהבית

עברו ליד המזוזה, אמר להם אתם יודעים מה זה?

סקרנות של גוי.

אמרו לו, מה, תגיד לנו?

אמר להם מנהגו של עולם,

מלך בשר ודם יושב בפנים,

והעבדים שומרים עליו מבחוץ.

ואילו הקדוש ברוך הוא,

העבדים שלו בפנים הבית,

והוא שומר עליהם מבחוץ, שדי שומר דלתות ישראל.

שנאמר, אדוני ישמור צאתך ובואיך מעתיו עד עולם.

התגיירו.

זה הספיק להם להתגייר.

למה הם צריכים לשמור על המלך הקיסר ששלח אותם?

שהוא ישמור עליהם.

פה הם מצאו מלך, מלכו של עולם, שומר על עבדיו.

לא הם שומרים עליו.

עכשיו, דבר גדול גילה לאמון קלוס הגר,

שהקדוש ברוך הוא השיב את עמו בפנים,

והוא יתברך משמר אותם מבחוץ.

השם ישמור צאתך ובואיך מעתיו עד עולם.

כאן נתגלה הסוד של סבבן במצוות.

הסוד הוא שהשם מסובב אותנו במצוות

כשאומרים שמסביב פירושו שיש בפנים.

מסביב, אם אומרים שיש סביב, אז יש בפנים.

אז השם סיבב אותנו במצוות,

אז אנחנו בפנים.

זה הסוד של הפנימיות.

יש עולם חיצוני,

ויש עולם פנימי.

העולם החיצוני בנוי ביופי,

בנוחיות, בתענוגים, במותרות,

וכל דור מוסיף בזה.

וכולם ניזונים מאהבת התענוגים, משאיפה לפרסום, מכבוד, מקנאת איש מרעהו.

העולם החיצוני הזה מנותק מהבורא.

העולם הפנימי,

כמעט ולא ניתן לתאר למי שלא חי בו,

וגם אם ידברו על זה, זה לא יגיד להם כלום.

אבל נגיד רק דבר אחד, שהעולם שהוא פנימי אינו מנותק מהבורא.

מעט רבה,

מתאמצים לקרב את הבורא אל העולם, ואת העולם אל הבורא עד קצה היכולת.

בכל ארץ ישראל יש עיר שקוראים לה בני ברק,

זה עולם בפני עצמו.

בכל אמריקה יש עיר שקוראים לה ברוקלין,

זה עולם בפני עצמו.

יש עולם חיצוני ויש עולם פנימי.

העולם החיצוני מנותק מהבורא,

העולם הפנימי מחובר לבורא,

רוצה לחבר את העולם לבורא ואת הבורא לעולם.

ואין להם חוץ מהבורא שום דבר.

לא מעניין אותם.

לעומת זאת העולם החיצוני לא רוצה את הבורא כי זה מפריע לו.

הוא רוצה רק את העולם.

והנה הבורא יתברך הוא תמיר ונעלה.

דהיינו מכוסה ונעלה מן העולם.

ולכן גם העולם הקרוב אליו הוא עולם פנימי

שלא ניזון משאיפה לתענוגים, מכבוד ועושר.

והנמצאים בפנים צריכים שמירה.

כי בני אדם

הם גוף

ויש להם יצר.

ולכן הקב' ברוך הוא משמר אותם מבחוץ על ידי זה שנותן להם את המצוות.

ככה זה שומר אותם מבחוץ

ולכן נאמר יסובבנו

שזה השמירה מבחוץ, סביבן במצוות.

וגם הערה חזקה

לרוממות

חשיבות

אמיתית

במעלתם.

אבל יחד עם כל זה עוד יבוננהו.

גם נתן להם את התורה ואת הבינה.

אז הבניין של כלל ישראל

הוא בקדושה עצמית והבנה פנימית.

הרי שיש כאן בניין של עם השם מבית ומבחוץ

נעלה ונפלא.

יסובבנו לקח את עם ישראל ממצרים הטמאה

ובנה אותו מהמסד עד הטפחות

וגונן עליהם בכפייה ובסיבוב המצוות,

שזה גם שמירה וגם רוממות.

ומעבר למה שסיבב אותם במצוות לשומרן מכל רע, מכל נחס, סרב ועקרב, מכל הסוגים והמינים,

כולל הנשים,

את הפנימיות שלהם עכשיו שהם מסובבים ויש בפנים נתן להם בינה ותורה.

יבוננהו.

אז צריך יסובבנו מבחוץ ויבוננהו מהבפנים.

רש״י כתב

כי יסובבנו זה בענני כבוד.

גם אנחנו יושבים עכשיו בסוכה.

בסוכה.

בענני כבוד.

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל

והם היו ענני כבוד.

ואין שום נפקא מינא אם ענני כבוד האלה הם רוחניים כמו שהיו במדבר או שזה שלוש דפנות כהלכה.

בסוכה אנחנו יושבים בענני כבוד ממש.

וחכמי האמת

גילו לנו כי כל הימים הנוראים שעברנו וכל הימים הטובים בירח האיתנים

דהיינו ראש השנה וכיפורים וסוכות ושמיני עצרת

או שענה רבה וכולי

כל הימים הטובים בירח האיתנים זה עניין פנימי

אחד להם

לבנות

את הרוחניות של כלל ישראל באופן עמוק ונפלא מאוד

אין לנו

אין לנו עסק בנסתרות

אך שמץ דבר אלינו יגונב כי השלב האחרון בבניין זה

היא הקמת הקירות

והכנסת התוכן לבניין הרוחני הזה מה זה הקמת הקירות?

זוהי הסוכה

שהשם יתברך פורס סוכת שלום עלינו

ושומר עמו ישראל לעד

בשמירה עילאית זוהי השמירה

שמלווה את כלל ישראל בכל הדורות לקיומו הנצחי כי אחרת לא היינו מתקיימים אנחנו עם הנצח

ועוד זאת יש בסיבוב ענני כבוד זה

שאנו מרגישים בסיבוב עילאי זה ומתאמצים להשיג את הרוממות שלו

גם בדעת ובינה

לכן אנשי עבודת השם האמיתיים יושבים בסוכה בצוותם

עם שבעה ושפיזין

ובכל יום החג

הם מתייחדים עם מידתו של אחד מהם

אברהם זה חסד יצחק זה גבורה יעקב תפארת וכולי

אולם תנאי אחד יש לבניין הרוחני הזה

אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת ערעי

והננו נזכרים

איפה מצא אותנו הקדוש ברוך הוא

ימצאהו בארץ מדבר

ובתוהו ילל ישימון

ודווקא שם

בתוך טומאת מצרים

בתוך כל העמים

יסובבנו יבוננהו

דווקא שם

בארץ מדבר

מנותקים מכל מקום יישוב

ובתוהו ילל ישימון

הכל שומם דווקא שם יסובבנו יבוננהו

אילו ישבו ישראל בכבודו של עולם משתחת גפנו ותחת תאנתו לא היו יכולים לזכות למה שזכור

גם אנחנו אם אנחנו רוצים להיבנות ברוחניות של הכלל ישראל

עלינו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ערעי

אם רצוננו להיבנות בעולמנו הפנימי מוכרחים להיפרד מהעולם החיצוני

שחיים בו במשך השנה

איפה השם בנה את ישראל מהמסד עד הטפחות? דווקא במדבר מקום

מנותק מיישוב בני אדם

שלא תהיה שום השפעה ושום הפרעה חיצונית

שיתמקדו ישראל בעצמם

אז אם היה לוקח אותם ממקום שיש להם מאמריקה נגיד ורוצה לעשות אותם מהמסד עד הטפחות לא יכול

לא יכול כי הם מחוברים לחומר

לכן צריך לצאת

מדירת קבע וללכת לדירת ערעי שם אפשר להיבנות

צילה דמהימנותא בצל האמונה

שם אתה שוחה

בענני כבוד

שם השם פורס עליך את סוכת שלמה שם יש לך את השמירה כשאתה תלוי רק בשם

אבל אם אתה סומך על העולם עם גורדי השחקים עם המפעלים עם התעשייה

עם הכל

ואתה תולה בטחונך בחומר ובאנשים אתה מתנתק מהעולם הפנימי שלך ושל עם ישראל

ואתה גולש לעולם החיצוני

שכל העולם הוא חיצוני

אז לכן עלינו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ערעי ואם רוצים לבנות את העולם הפנימי

מוכרחים להיפרד מהעולם החיצוני שחיים במשך השם

חייבים לוותר על הנוחיות של הדירה

שאנחנו שוקדים כל כך על יופייה

כי רוחניות פנימית אינה סובלת את השקידה על בניין חיצוני

זה שני הפכים

יש פה נקודה שנקראת רוחניות

ויש פה נקודה שנקראת גשמיות

אם אני נמצא באמצע, אם אני הולך לכיוון הרוחניות אני מתרחק מהגשמיות

אם אני הולך לכיוון הגשמיות אני מתרחק מהרוחניות

אי אפשר ביחד, זה על חשבון זה

זה שני הפכים, שני אויבים כמו אש ומים, לא יכולים לדור במחיצה אחת,

זה על חשבון זה

אם האש חזקה היא מאדה את המים

אם המים חזקים הם מכבים את האש

הם לא יכולים לדור במחיצה אחת

רק בשמיים, אש ומים

שם הקדוש ברוך הוא עושה שלום במרומיו

אבל פה בעולם הזה החומרי, החומרי עם הרוחני לא יכול ללכת ביחד

אנחנו צריכים להשתמש בחומרי רק לצורך רוחני

אבל לא בפני עצמו

לא כמטרה חלילה

לדוד אדוני אורי ואישעי ממי אירא

אדוני מעוז חיי ממי אפחד

בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי

תראו מה עבר דוד המלך עליו השלום

בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי

צרי מאויבי לי המה כשלו ונפלו

אחת שאלתי מאת אדוני אותה אבקש

שבטי בבית אדוני כל ימי חיי

איך יכול להיות מלך מבקש כל הזמן שבטי בבית השם? הוא צריך להילחם מלחמות, לפרנס את העם

תכף נביא

כי יצפנני בסוכו

ביום רעה יסתירני בסתר אהלו בצור ירוממני

ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותיי

ואזבחה ואהלו זבחי תרועם

אשירה וזמרה על אדוני

שירתו של דוד המלך היא זו

אויבים ומרעים לו חסרו לו כל ימי חייו

כל הזמן הוא נרדף דוד המלך

מחנות חנו עליו

מלחמות קמו עליו

איך הוא עמד בכל זה איך אפשר להחזיק מעמד

כשאדם כולם נלחמים איתו

ורודפים אותו מבזים אותו ומבקשים להורגו

איך הוא עמד בכל זה

אדוני אורי וישעין

דוד המלך חי בעולם פנימי

שנקרא בכתבי הקודש בית אדוני

הוא יצר לעצמו עולם פנימי שנקרא בית אדוני

מהעולם הפנימי הזה הוא לא יצא

גם במלחמות שהוא נלחם הרבות

הוא יצא עם העולם הפנימי לכל מקום

עם בית אדוני

שבטי בבית אדוני כל ימי חיי

לא צריך ללכת לבית המדרש דווקא או לזה או לבית הכנסת

הוא בעצמו חי בבועה מה שאנחנו קוראים

שנקראת בית אדוני

וגם במלחמות שהוא יצא עם בית אדוני

בעולם הפנימי הזה הוא מצא כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהולו

עומק אחרי עומק, פנימיות אחר פנימיות

משם הוא לא זז

הקדוש ברוך הוא יכול לצפון אותי אפילו בסוכה רעועה

יכול להסתיר אותי באוהל וזה יהיה כמו בצור ירוממני כאילו הרים אותי

למקום הכי גבוה שקשה להגיע ועוד מאחורי צור סלע עצום שאי אפשר בכלל

לפגוע בו

אפילו סוכה אפילו זה זה אצלו צור ירוממני

בשמירה על האית זו הוא בטח

ומתוכה הוא נלחם

יאכל לכולם ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותיי

בתוך סתרי סוכתו

הוא מצא גם רוממות כזאת

שהוא לא יירא נכון ליבו בטוח באדוני

ולא בקלות עלתה לו הישיבה בבית השם בימים הסוערים ביותר

הרי הוא אמר בעצמו כי גירשוני היום

מהסתפח בנחלת אדוני לאמור

לך

עבוד אלוהים אחרים

מי אמר לו כך?

מי אמר לו?

אלא אמר דוד כיוון שאני מגורש מלעסוק בתורה בגלל שהם רודפים אחריי ואני צריך להתגונן וללחם איתם

ולסכל את מזימתם וכו׳ כיוון שאני עסוק וטרוח בזה

כיוון שאני מגורש מלעסוק בתורה הרי אני קרוב לעבוד אלוהים אחרים

דוד המלך פחד

שהוא עסוק במלחמה שלא יצא חלילה מהעולם

הפנימי לעולם החיצוני ובזה יהיה קרוב לעבוד עבודה זרה כי העולם החיצוני

הוא עבודה זרה בשביל דוד המלך

לכן הוא אמר

כי גירשוני היום מסתפח מנחלת השם

אם אני טרוד במלחמות

במריבות עם האויבים

אז זה כאילו אומרים לי לך עבוד עבודה זרה

כך היה דואג תמיד

מי שזכה לפנימיות

ועל זה הוא זקוק לשמירה

של ההשגחה העליונה שתפרוס סוכת שלום עליו בכל אשר ילך

כי יצפנני בסוכו יסתירני בסתר ההולו

אם כן חברים

האם אנחנו צריכים עוד באירים על עניין הסוכה

שבה אנו יושבים בשבעת ימי החג

האם צריך עוד להסביר יעקב

מה העבודה שלנו בסוכות

הרי אם זכינו למידת מה של קבלת עול מלכות שמים של הקדוש ברוך הוא בראש השנה

וזכינו לתאר את עצמנו ביום הכיפורים

ובעשרת ימי תשובה

ואם נכנסנו במידת מה לעולם פנימי

שאז היינו ממוקדים בעצמנו איך לתקן ולשפר את עצמנו

עתה שאנחנו יושבים בסוכה בתוך ענני הכבוד

בצוותא עם שבעת הרועים האושפיזין

ויצאנו מדירת קבע של העולם הזה של כל השנה

אה מה נפלאה תפילה

שהעובדים עובדי השם אומרים שנכנסים לסוכה

ומאושפיזין עילין

אושפיזין דמהימנותא תהיינה אוזני קשובות רוב ברכות

האושפיזין שיושבים עמנו בסוכה מדברים אלינו

הם לא שותקים, לא שותקים

אנחנו מתפללים שתהיה אוזנינו קשובות לשמוע מה שהם אומרים לנו

אבל אנחנו לא שומעים אותם

אבל ברור

שיש לנו עריגה, ארגון הנפש, לפנימיות

ואנחנו מתחזקים בהיותנו יושבים בסוכה כביכול הם מדברים איתנו ואומרים מה שיש להם לומר

אם נתבונן בדמותו של כל אחד ונלמד ממידותיו

אז הם מדברים אלינו ממש,

צריך לשמוע רק

כל מה שלמדנו עד עכשיו

זה מהסוד של יסובבנו

והסוד של יבוננהו

להקים את הבית הפנימי של כלל ישראל על המחיצות שלו

וזה יושלם על ידי הורדת אור עצמי לתוך הבניין

בניין כלל ישראל

לכל אחד מאיתנו יש חלק בבניין

ואנחנו צריכים להוריד את האור העצמי לתוך הבניין

על זה מרמזים ארבעת המינים עמנענועים

קצרה דעתנו לרדת לעומק עניינם אבל חכמים

זיכרונם לברכה גילו לנו שהם מרמזים לארבע אותיות של שם הוויה ברוך הוא

והאדם שמנענע תלוליו

מוליך ומביא

מוליך ומביא

מוליך

מליבו מהלב צריך לכוון מכאן

מוליך מליבו כיסופין אל על ומביא אל עצמו השראה עילאית

כל פעם שעושה ככה כיסופין אל על מהלב לקדוש ברוך הוא

ומושך משם בחזרה

ברכות מביא השראה עילאית

אור הפנימי הזה שהאדם מישראל מעורר בלבו בעבודה הזו

האור הזה הוא המשלים את הבניין הפנימי של כלל ישראל כל אחד תורם את תרומתו

וגם לעבודה הזו יש תנאי

תנאי להצלחה

הוא שאמרו במנחות כ' זן

ארבעה מינין שבלוליו

שניים מהן עושים פירות ושניים מהן אין עושים פירות

אתרוג והלולב עושים פירות

אתרוג זה פרי והלולב זה תמר

ושניים שאינם עושים פירות זה הדס והערמה

העושים פירות יהיו זקוקים

לשאין עושים פירות

ושאין עושים פירות

יהיו זקוקים לעושין פירות.

ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת.

אז זה המצווה, שיהיו באגודה אחת.

ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך

בלבב שלם.

אתם יודעים מה מעכב את זה שאנחנו עדיין לא נגלים?

על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו.

ערבים זה ערבות.

ערבות זה כנגד הרשעים שאין בהם טעם ולא ריח. לא לומדים תורה ולא מעשים טובים.

זה הערבות.

למה אנחנו לא יכולים לבנות בית המקדש ולצאת עם כנורות ובנבלים ולשמוח?

על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו.

כל זמן שיש עדיין ערבות

ולא החזרנו אותן בתשובה,

אז בינתיים הכינורות תלויים ואי אפשר לנגן.

מפרשים שהתלמיד חכם

נמשל לאתרוג.

האתרוג יש בו טעם וריח.

תלמיד חכם יש בו תורה ומצוות, מעשים טובים.

הלא לאו זה כנגד מי שלומד תורה,

ואין לו מעשים טובים.

בהדס יש לו מעשים טובים ואין לו תורה.

בערבה לא טעם ולא ריח.

לא תורה ולא מעשים טובים.

כמה זה גימטרייה אתרוג?

שש מאות ועשר.

תף ריש יוד.

התלמיד חכם עדיין לא שלם.

עד שהוא יגיע לתרייג.

שש מאות ועשר, חסר לו שלוש.

הוא צריך לטפל

בשלושת המינים הנוספים.

הוא צריך לטפל גם בלולב,

בהדס ובערבה.

בלולב

זה מי שלומד תורה ואין לו מעשים.

אז התלמיד חכם צריך להוכיח אותו.

זה לא מספיק רק ללמוד תורה, ולמדתם ועשיתם.

צריך גם לעשות מעשים טובים.

צריך להוכיח אותו.

אם הוא לא יוכיח אותו, הוא לא מושלם עדיין התלמיד חכם.

וההדס,

יש לו מעשים טובים, אבל הוא לא לומד תורה.

צריך ללמוד איתו.

שב, תלמד איתו.

תלמיד חכם

רואה אדם שלא לומד, צריך ללמוד איתו.

וכשהוא רואה ערבה, צריך לעורר אותו בתשובה.

לא להשאיר אותו ככה.

לא להתעלם ממנו.

ואם הוא יעשה את שלושת אלה,

אז הוא יהיה תרייג שלם בכל תרייג המצוות.

שלם בשלמות.

התלמיד חכם

זה האתרוג.

שלושת האחרים הם אגודים יחדיו.

האתרוג בנפרד.

בשעת המצווה האתרוג נצמד

והוא עושה את המצווה איתם ביחד.

נגמרה המצווה, הוא חוזר לשקית.

הם נשארים ביחד.

אבל הוא, התלמיד חזכם,

חוזר למקומו.

רק במקום שיש מצוות, מותר לו להתאחד.

ברגע שנפסקו המצוות, טרום,

חוזר למקום.

אז אמרו חכמים

שארבעת המינים שבלולב, שניים מהם עושים פירות ושניים מהם אינם עושים פירות. העושים פירות יהיו זקוקים לשאין עושים פירות, ושאין עושים פירות יהיו זקוקים לעושים פירות.

ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת.

וכן ישראל בהרצאה

עד שיהיו כולן באגודה אחת.

ישראל בשביל להיות רצויים אצל הקדוש ברוך הוא צריך שיהיו באגודה אחת.

שנאמר הבונה בשמיים על היותיו ואגודתו על ארץ יסדה.

רש״י אומר בהרצאה כשאין מתענין

אין נענין.

אם ישראל מתענין לא נענין

עד שיהיו כולן באגודה אחת.

צדיקים ורשעים

יהיו באגודה אחת דומיא דעוסין ואין עוסין פירות.

כמו שני המינים שעושים פירות

ושני המינים שלא עושים פירות צריכים שיהיו באגודה אחת, כמו שאמרנו, אלה זקוקים לאלה ואלה זקוקים לאלה.

רק כאשר כלל ישראל באחדות ובאהבה יכול להיבנות

באורות הפנימיים שהם מבחינת יבונניהו.

לסיום העניין הנפלא הזה שלמדנו,

מה סוף הפסוק של יסובבנו יבונניהו?

יצרנו כי אישון עינו,

שהשם שומר אותנו

כאישון עינו.

האישון בעין זה הדבר הכי חשוב שממנו יוצא האור.

מהשחור שבעין יוצא האור.

זה הדבר הכי חשוב.

יש לנו הגנה של עפעפיים שנסגרות מייד מייד מייד מכל סכנה,

אפילו גרגיר חול נסגר.

השם שומר עלינו כאילו אנחנו אישון עינו.

אתם יודעים איזה שבח זה שהשם קורא לנו אישון עינו?

אז כמו שהאור יוצא לנו מהשחור שבעין,

ככה האור האלוקי יוצא מעם ישראל לכל העולם כולו.

כי אנחנו אישון עינו של הקדוש ברוך הוא כביכול,

אז האור האלוקי, כמו שאצלנו יוצא האור מהעין,

מהאישון, ככה יוצא האור האלוקי מהאישון.

מי האישון? עם ישראל.

אישון עינו,

אז כלל ישראל,

הם צריכים להוציא את האור האלוקי לכל העולם כולו.

אז עכשיו, כשהתחלנו שנה חדשה,

אנחנו מתחילים לבנות את בניין עם ישראל מחדש,

וכל אחד יתרום את האור הפנימי שלו לכלל עם ישראל,

וישתדל,

במה שלמדנו, לפעול

ולהפעיל

את האחרים

ולהזדקק אלו לאלו כדי לתקן אחד את השני עד שנגיע לקומה השלמה,

ובעזרת השם,

במהרה נזכה גם לראות בגאולה השלמה, אמן ואמן.