תשובה וחיים | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
מדבריו של מורנו הרב חיים מוולוז'ין, זכר צדיק לברכה, למדנו
שבמקום שנצרך עושים תשובה במסירות נפש
ואינה נדחית משום פיקוח נפש
ובעד פיקוח נפש דוחה שבת מפני שיש בזה בחינת כדי שישמור שבתות הרבה
וזה לא שייך בפיקוח נפש
שידחה את התשובה
ובלי תשובה יישאר בה חטא
ואם כן חיים למה הם לא
וכהיה גבנה מצינו ברבנו יונה
רבנו חיים מוולוז'ין אומר שאדם צריך לעשות תשובה אפילו אם יתלו את נשמתו
אם על ידי התשובה
הוא יודע שהוא ימות
הוא צריך לעשות תשובה
הוא לומד את זה מהפסוק
ושבת עד השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך
וההסבר הרעיוני הוא
שמה שאמרו שפיקוח נפש דוחה שבת
זה בשביל שישמור שבתות הרבה
אבל בתשובה אם הוא לא יעשה תשובה
אז הוא יחיה במצב של חטא
ובמצב של חטא
גרוע לו חיים ממיתה בשביל מה שיחיה
וכן מצינו גם ברבנו יונה
כי על מה נברא האדם
רק לעסוק בתורה
מהגית בו יומם ולילה
ואם לוקחו דברים כאלה המבטלים אותו מלימודו
אדם מתעסק באבלי הזמן ובאבלי השעה
ומתעסק בדברים שמבטלים אותו מלימוד תורתו מחובתו
למה לא חיים וראוי לתורדו מן העולם כי הבל הוא מהבל ימיו
הואיל
שביטל את התורה
על מה יוסיפו לו ימים
על מה יוסיפו לו ימים וראוי לתורדו מן העולם כי הבל הוא והבל ימיו
הואיל שביטל את התורה על מה יוסיפו לו ימים
למדנו שנדרשת התעוררות קיצונית לתשובה
והנה המקבל על עצמו קבלות בתשובתו
צריך להיזהר שתהיינה לפי מדרגתו
כי אם יקפוץ למעלה ממדרגתו ייפול חס ושלום ותיבטל תשובתו לגמרי
ואם גם התעוררותו לתשובה וחרטתו על חטאיו צריכים להיות קיצוניים בתכלית
מכל מקום הוא צריך לכפות עצמו שלא יקבל עליו יותר מדי בבת אחת
למען שיוכל חיזוקו להתקיים
וככה צריך להרגיש
ששואף לחיזוק קיצוני
אלא שכובש את שאיפתו
וכן בכל הגבלות שבמצוות כגון
המבזבז על יבזבז יותר מחומש
הידור מצווה עד שליש
חייך קודמין וכדומה
צריך להרגיש שהגבילו בעל כורחו
חכמים קבעו שאם אדם רוצה לבזבז לא יבזבז יותר מחומש
למה?
שלא יצטרך לבריות
אבל הוא יש לו לב לחלק לחלק לחלק ובסוף הוא יצטרך לבריות
לא אומרים חכמים תבזבז אבל לא יותר מחומש
ואם זה עבור הידור מצווה
אז עד שליש
וחייך קודמין
אחד רוצה לוותר על חייו בשביל חיי חברו לא
חייך קודמין
וכדומה אז רואים שיש פה הגבלה שהאדם
לא יתפרע ולא יתפרץ יותר ממה שראוי מה שנכון מה שצריך
וצריך להרגיש שהגבילו בעל כורחו
ואי למי שירגיש את עצמו שמח שאיננו מחויב יותר
אם אדם ישמח בכל ההגבלות האלה יגיד או
אה תודה חכמים
טוב מאוד שאמרו לא יבזבז יותר
למה אחר כך לא היה נשאר לכלום
אוי לו לזה שחושב ככה ושמח בזה
בבחינת תינוק שבורח מבית הספר יופי יש צלצול אפשר לברוח
ואמרו זיכרונם לברכה שלעתיד לבוא יבקשו האומות שייתנו להם מצוות
שיזכו בהם לעולם הבא והקדוש ברוך הוא נותן להם מצוות סוכה
אבל מוציא חמה לא לתלות שם
רק שם
אבל
הקדוש ברוך הוא נותן להם מצוות סוכה אבל מוציא חמה מנרתיקה
וכל אחד בועט בסוכתו ויוצא
מאף שהם מצטערים ופטורים מסוכה דין של מצטער פטור מסוכה
אבל מכל מקום משום הבעיטה הזו לא יוכלו לנחול לעולם הבא
אז אם אדם שמח ישראלי
אה ברוך השם לא יבזבז יותר מחומש או
לא חייבים להדר יותר משליש
וכו וכו זה נקרא כביכול בועט במצוות
הוא שמח שמתפטר כתינוק שבורא מבית הספר
זה לא טוב
אז צריך לעשות תשובה בקיצוניות
אבל צריך לאמוד מה המידה והדרגה שהוא יכול להגיע
כמובן שאין היתר לעשות איסורים
אבל כמה הוא מקבל על עצמו לעשות
כדי שיוכל לעמוד בזה
לא יגיד אני אתחיל שתי הלכות ביום
אני מקווה שאני אעמוד בזה שתי הלכות ביום
חמש דקות בן אדם יגיד זה כבר אתה יודע מה אני אף פעם לא למדתי אני בן שבעים עוד לא התחלתי זה צריך להתרגל
הוא חושב יחי עד שמונה מאות
להתרגל
הלו
אתה צריך לרוץ מהר למה אתה כבר בדרך לאנשהו
אז לכן אדם צריך להבין מה זה לאמוד התייעץ עם תלמיד חכם
שיגיד לו מה השיעור
אם זה תלמיד חכם שהוא דבוק אליו ומכירו
ויודע בכוחותיו
אז ודאי שהוא יכול להגיד לו
אבל אם זה אחד אחר לא יסתיר ממנו מיהו
אחרת איך הוא יוכל להגיד לו בדיוק מה יעשה ומה לא
משה רבנו עליו השלום ביקש
הראני נא את כבודיך
והקשו
וכי לא ידע שלא שייך לראות עצמותו יתברך כי לא יראני האדם בחי
מה זה הראני נא את כבודיך מה זה הקדוש ברוך הוא זו מציאות מוחשית שאפשר לראות
וכי הוא לא יודע זאת
באר הרדבז
זיכרונו לברכה בתשובותיו וזה לשונו
בעניין
בקוצר
כי משה
היה שומע את הקול יוצא מפי הכבוד העליון
אל פי התורגמן
והתורגמן היה מפרש לו כוונת הכל
והייתה שאלתו
שלא יצטרך לתורגמן
כשהוא ביקש הראני נא את כבודיך זה בלי חציצה בלי תורגמן
התורגמן היינו, מה זה תורגמן? דרך בחינת אסתר
זאת אומרת
שהוא היה בדרך אסתר
שומע הקול
והיינו דרך אספקלריה אם גם מאירה
אפילו שהוא זכה יותר מכל הנביאים
אספקלריה מאירה זאת אומרת זכוכית שקופה לחלוטין
שמבעדה אפשר לראות כביכול ישירות
את עצם הדבר הנחפץ
אבל אם כל זה זה עדיין היה בחינת אסתר יש פה איזה זכוכית יש פה איזה אספקלריה
זה לא לראות ישר
ואין זה נמנע במדרגת משה רבנו
זאת אומרת הדרך הזאת של אספקלריה אם גם מאירה
ואין זה נמנע גם במדרגת משה רבנו
משה רבנו היה יכול לזכות לזה
היה יכול לזכות לזה
אבל התשובה הייתה לא תוכל לראות את פניי
כלומר
לא ישיג האדם למדרגה זו ויישאר בחיים
מה זה אומר?
כי מיד בהשיגו מדרגה זו
תדבק נפשו שם
ולא תיפרד
כי עזה כמוות אהבה
וישראל היו צריכים למשה
אז השם לא הסכים לתת לו את האפשרות הזאת
זה לא שהוא ימות
הפוך הוא יידבק
כמו ארבעה שעלו לפרדס
אז יש מי שהציץ ונפגע?
מה הפגיעה שלו שהוא נדבק שם ולא חזר בחזרה שלום
מרוב אשתו קיקוט
אז לכן צריכים להבין
שהייתה אפשרות כזאת למשה רבנו אבל השם לא יכול לוותר על משה צריך אותו פה למטה
אז אי אפשר וזה ביאור נפלא מאוד
והרי למדנו כי אלמלא היו ישראל צריכים למשה רבנו עולם השלום
היה שימסור נפשו ממש
למען השיג בחינה יותר עליונה בדבקותו
היה צריך למסור נפשו בשביל להידבק
אם לא היו צריכים להיות פה למטה
קבלת התורה וזה לא תשובה
זה דבקות עליונה זאת אומרת ובוא תדבק
ואתם הדבקים בשם אלוקיכם חיים כולכם
זה לא בחינת אפילו תשובה לסור מרע על מנת לחיות
פה מדובר שאפשר לחיות יותר הכוונה להידבק בעצם החיים
קבלת התורה גם כן הייתה בבחינת קיצוניות
אנשים אומרים שוויה שוויה לאט לאט
רגע אפשר לבלוע הכול אבל ברגע שקיבלו את התורה התחייבו בכל המצוות
זה לא קיצוני
ישר תרייג על הראש
גם קבלת התורה הייתה בדרך קיצונית
שהרי כל ישראל נכנסו לדבקות עליונה זו בחינת כניסה לתוך שער החמישים
זאת אומרת בקבלת התורה במעמד הר סיני עם ישראל
בבת אחת
נכנסו לדבקות העליונה שזו בחינה של כניסה לתוך שער החמישים
ופרחה נשמתם
בכל דיבור ודיבור
רק השם יתברך חזר וחיה אותם
בטל של תחייה
אז למדנו
שרבנו חיים מוולוז'י
ורבנו יונה
אומרים שהאדם
מחויב למסור את נפשו על התשובה
ועיקר חיותו של האדם זה בתורה ואם הוא בטל מן התורה אז אין סיבה להוסיף לו בימיו
והאדם בעצם מוותר על החיים
היי מה זה שאנחנו רואים רשעים
לכאורה מאריכים ימים
היום נפטר מחלל שם שמיים מפורסם מאוד בשם צ'יץ'
ראש עיריית
תל אביב
ממחללי השבת הגדולה שהכניס שם הרבה תיקונים גרועים
לחלל שבת
והוא העריך עד 86'
זה לחובתו
כי הוא צבר עוד עוונות ועוד עוונות ועוד עוונות ועוד עוונות
ואפילו לקבור אותו באותו יום שהוא מת
לא קוברים
מחכים עוד יומיים עד יום שישי
שיסבול
שכל המשחיתים יפגעו בו
עוד לפני שהוא נכנס לקבר
ואחרי זה שבעה דינים שבקבר
וחיבוט הקבר שלו יהיה ארוך מאוד ארוך מאוד אצל הצדיקים זה כהרף עין
אצלו זה יהיה ארוך מאוד כי כל מי שמחובר לחומר קשה לו שהנשמה תיפרד מן הגוף היא לא רוצה
היא מחזיקה את הגוף היא רגילה לגוף היא לא רוצה לעזוב אותו
וזה כמו למשוך
צמר גפן מתוך קוצין
ותיארנו את זה פעם בהרחבה
אבל מכל מקום
עכשיו יתחיל המסלול הארוך שלו
שלא ייגמר לעולם
לא ייגמר לעולם
זהו
וזה הדרך המובטחת לכל מי שלא זכה לעזור בתשובה
רבי חנניהו בן עגשיאו אומר
פסוק הקדוש ברוך הוא זכות ישראל לפי כוח רבו רם תרום משואות שנאמור אדם לא יחפץ למען צדקו יחדיל תאורו יאדיר
אמן
אמן יהשיאו